לומר קדיש על אביו ואמו לאחר פטירתו.
בכלל[1] הכבוד לאביו ואמו לאחר מיתתם הוא שיאמר עליהם בנם[2] קדיש[3] בכל[4] יב' חודש[5] שלאחר פטירתם[6]. ונוהגין[7] להפסיק מלומר הקדיש בתחילת החודש היב' למשך שבוע, ואחר אותו שבוע חוזר ואומר הקדיש על סיום החודש היב'. ומי{C}[8] שרוצה להמשיך לומר קדיש גם לאחר יב' חודש, רשאי{C}[9]. (וקדיש[10] שנוהגים לומר אחר הלימוד מצוה שיאמרנו גם לאחר יב' חודש). וקטן{C}[11] מגיל שש ומעלה שגופו נקי יכול לומר קדיש על אביו ואמו, ועונין אחריו אמן ואפילו כשאומרם לבדו, ודוקא[12] בקדישים של רשות, אבל קדישים של חובה שנתקנו בתפלה לא יאמרם הקטן לבדו, אלא עם גדול. וכן[13] מצוה לומר לומר קדיש בכל שנה ביום פטירת אביו או אמו[14] (יארצייט), ומנהג[15]הספרדים לומר הקדיש מליל שבת הקודם עד יום הפטירה[16] (כולל יום הפטירה עצמו).
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t573584#6342444
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] מס' כלה רבתי פ"ב במעשה דר"ע. ב"י יו"ד סוס"י שעו' בשם הכלבו. רמ"א שם סעי' ד'. וע' ביש"ש קידושין פ"א סג' ובס' דרך פקודך מצוה לג' וביד אליהו סי' סו' שיש בזה משום כיבוד הורים.
[2] אבל בת לא תאמר קדיש על הוריה, אפילו כשאין אנשים רואים אותה בשעת אמירתה. שו"ת חוו"י סי' רכב'. פ"ת סי' שעו' סק"ג. וע' בשו"ת תורה לשמה סי' כז' שאפילו כתב האב בצוואה לבתו לומר קדיש כי אין לו בנים, אין לה לומר. ועל כן מי שאין לו אלא בנות, יאמר עליו אחיו או חתנו או נכדו, או שתשכור בתו אדם אחר שיאמר עליו הקדיש.
[3] ובפלא יועץ ערך 'כבוד אב ואם' שאם אומר הקדיש במרוצה גורם להוריו צער. וע' ברמ"א סוס"י שעו' ובשו"ת שואל ומשיב תליתאה ח"א סי' רנט' ובשו"ת פרי השדה ח"ב סי' נג' ובשו"ת חלק"י ח"ב סי' צג' ושו"ת חמדת משה יו"ד סי' פט' שאם אביו או אימו ציווהו לפני מותם שלא יאמר עליהם קדיש, אין לשמוע להם, ואפילו אם צווה רק לאחד הבנים שלא יאמר, לא ישמע לו. וע' בשו"ת חת"ס אה"ע סוס"י סט' ובפתה"ד ח"ג סי' רפד' סק"י שאף אם אביו התאבד יאמר עליו בנו קדיש. ובשו"ת חת"ס שם ובפ"ת סי' שעו' סק"ט ובשו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' כט' ובשד"ח מע' אבילות אות קכ' שאף אם אביו היה רשע גמור יאמר עליו קדיש. וברמ"א סוס"י שעו' ובט"ז ובש"ך שם שאביו מומר אם נהרג ע"י גויים יש לומר עליו קדיש, אבל אם נפטר על מיטתו, לא.
[4] ובשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יד' ובשו"ת משיב דברים יו"ד סי' ריב' שהמחסר אפילו קדיש אחד נחשב כמזלזל בכבוד אביו ואמו.
[5] וגם בשבתות וימים טובים יאמר הקדיש.
[6] וגם על חמיו או חמותו או סבו או סבתו (או אחיו או דודו), כשאין מי שיאמר עליהם קדיש, מצוה שיאמר עליהם הוא. שו"ת הרמ"א סי' קיח'. וע"ש עוד שאם הוריו מוחים בו שלא יאמר הקדיש על האנשים הנ"ל (וכל שכן על אדם זר אחר), ישמע להם. וע' ברמ"א סי' שעו' סעי' ד' וביש"ש פ"ק דקידושין סי' סג' שאם אביו מוחה בו שלא יאמר קדיש על אמו, לא ישמע לו, וכן משמע מהברכ"י סק"ח. ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' קלז' שהוא הדין אם אמו מוחה בו שלא יאמר, לא ישמע לה.
[7] שכנה"ג יו"ד סי' תג'. ברכ"י סי' שעו' סק"ח. בא"ח פר' ויחי אות יד'. שו"ת בית היוצר סי' מה' שכן נהג החת"ס זי"ע. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' תקפח' שקדיש על ישראל שאומרים אחר הלימוד אין צריך להפסיק לאומרו גם בשבוע זה. ועוד שם בשם שו"ת דודאי השדה סי' מח' שכן נוהגים גם גם בשנה מעוברת להפסיק לומר הקדיש בשבוע הראשון של החדש היב'.
[8] פלא יועץ מע' כיבוד אב ואם. שד"ח אבילות אות קסב'. שו"ת שער שמשון אחד ח"ד יו"ד סי' לד'. כה"ח סי' נה' סקכ"ה. ובצוואת בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע אות ד' שצווה לבניות שגם בשנה השניה יאמרו בכל יום קדיש דרבנן לע"נ. אומנם בשו"ת שבה"ל ח"ג סוס"י קסה' שלא יעשה כן משום שהוא דבר התמוה לרבים. אומנם בקרב הספרדים יש הרבה שנוהגים כן, וכן נוהגים אצל מקצת מהאשכנזים.
[9] ובילק"י אבלות סי' שעו' סעי' ל' שמי שהיה אביו רשע ומחלל שבת בפרהסיא וכו' טוב לומר קדיש לע"נ אפילו לאחר יב' חודש.
[10] שו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' לב'. בא"ח פר' ויח' אות יד'.
[11] פתה"ד ח"ב סי' רטו'. שו"ת חקרי לב או"ח סי' מה'. אלף המגן דיני קדיש. כה"ח סי' נה' סקי"ט.
[12] שו"ת דב"ש סי' סא'. פר"ח סי' סט'. של"צ דף פ' ע"ב. סידור בית עובד דיני קדיש אות מח'. שו"ת בית יהודה סי' כב'. שו"ת חק"ל שם. כה"ח שם.
[13] רמ"א יו"ד סי' שעו' סעי' ו'.
[14] ומי ששכח לומר הקדיש ביום הפטירה, יאמרנו ביום אחר. ככר לאדן דף קס' ע"ב. כה"ח פלאג'י סי' כח' סעי' סח'.
[15] של"צ דף קצ' ע"ב. שו"ת מעשה אברהם יו"ד סי' נו'. בא"ח פר' ויחי' אות ד' ובספרו שו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' לב'. שו"ת יחו"ד ח"ה סי' נט'.
[16] אפילו כשחל יום הפטירה בשבת הבאה יאמר הקדיש כבר מליל השבת הקודמת. שו"ת רב פעלים שם.
