פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2007)

כן, זה מבאס.

בגלל זה גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה 

דבר שהייתי עושה בקלות כי התחשק,

ובקושי מתחיל בגלל שזו עבודה לשם כסף...

 

 

מה הקפיטליסטים יגידו על זה?

אם ככה....

אולי כדאי לי להפוך את הקניות למקצוע

לפעמים יש דברים שהם עול, כי לא הכל זה החלומות ולפעמיםזה סתם תיקונים מעצבנים שצריך לעשות.

 

אבל יש דברים נחמדים שאפשר להישאר בשבילם בעבודה עד 20:00 ולא לשים לב שזה קרה...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סתם. אם היו עושים לי את זה רק הפוך הייתי גם מתעלם.

בחורים תימנים שנוסעים במונית?

 

סתם סתם

לא רמזתי כלום

את יודעת איזה קרוע הוא?

 

רכבים כאלה זה רק לפירוק בד"כ

לא שווה (מצפה לשרשורפלצת על ירידה על כל העדות )

וואי אני מתלבט - מה היום? רכבת או אוטובוס?

זה היה עוד יותר שאווה

(אני אוכל חינם ‎‎‏)

אבל מה נעשה? אנחנו צריכים משהו שאוהבים לעשות כי אחרת יהיה משעמם אם היינו עושים רק מה שצריכים.

וברצינות- נראה לך חסר טעם- אז אל תעשי..

 

המעשים שלנו צריכים להיות כמה שיותר מכוונים לשמים.. לא ככה?

 

אגב, גם קריאת ספר, בישול,, והמון דברים- זה לבריאות הנפש.. ולכן- לשם שמים....

 

אה?

 איך אני איתך?

 

ועל כל דבר אפשר להגיד "בריאות הנפש".

גם על דברים שליליים בוודאות

וכן.. אדם בלי בריאות נפש,, הוא לא נחמד לעצמו.. לא נחמד לסביבתו.. ולכן גם לא לשמים..

 

"מי שאהוב למטה בידוע שאהוב למעלה"..

 

ככל שלאדם יש יותר בריאות נפש,, הוא מפיק מעצמו טוב יותר..

 

(דעתי האישית..)

 

חוצמיזה.. שזה הכרחי כדי לשוב בתשובה,, לשוב לעצמנו..

נשמע לי בדיוק הפוך- סוג של בריחה מהתמודדות.

שימי לב שהכותרת והתוכן בפנים לא מתאימים זה לזה כלל..

 

מחכים שזה יעבור- התגובה הקלה,, ונראה לי שעובדת ברוב המיקרים..

 

אכן,, בריחה מהתמודדות...

 

 

לענ"ד אפשר להסתכל על זה ב2 צורות

 

צורה אחת-"לזרום עם הדברים" ולא להתחיל לחפש את ה"מסר\מטרה" בכל דבר{אני מדבר בעיקר על הדברים הקטנים-על הדברים הגדולים זה סיפור אחר}

 

צורה שניה-שלדעתי שייכת לאנשים במעמד רוחני קצת יותר גבוה{מבלי לזלזל ח"ו} באמת לדקדק ולמצוא בכל דבר את המסר ומה הקב"ה מנסה להגיד לי בזה שפספסתי את האוטבוס האחרון\נפלתי בחטא מסוים וכדומה

 

נסיון לתת פתרון בכ"ז-לנסות לשלב בין שניהם..דוגמא...במקרים שאתם פספס משו חשוב ואדם רגיל היה מתעצבן{אוהו איזה נסיון זה...חבל"ז} אז לקחת את הדברים ב"איזי" ולהגיד שהכל לטובה {זה גם עמידה בנסיון}

 

לאמץ את הגישה של "לקחת דברים יותר בקלות" אבל מהמקור הרוחני שלה

 

סליחה על האריכות וכל השטויות שכתבתי...

 

המשך לילה טוב (:

שכתבתי על הדברים שאנחנו עושים

ולא על פספוסים ופיקשושים בתכניות

זה רק מראה על צימאון...

 

על סוג של דרגה יותר גבוהה -

מאיסה ברוטינה ובשגרה, חיפוש של התכלית...

 

 

סימן שצריכים להתחדש...

 

אז אני חושב בכל מקרה שעל כל דבר שאנחנו עושים להתחיל לקחור וללת סיבה אולי יהיה קצת קשה{קצת יותר מדי} ואולי זה שייך לאנשים גדולים..

 

אבל בנקודות מסוימות בודאי שצריך לחפש תכלית.....

 

ואני חושב שהתגובות האחרונות של מייק ועוגי פלצת ענו בקנה מידה מלא על השאלות שלך...

"צריך לאדם שישעבד כוחות נפשו כולם לפי הדעת..וישים לנגד עיניו תמיד תכלית אחת,והיא, השגת ה' יתברך, כפי יכולת האדם לדעת אותה. 

וישים פעולותיו כולן: תנועותיו ומנוחותיו וכל דבריו מביאים לזו התכלית, עד שלא יהיה בפעולותיו דבר מפועל ההבל,רצוני לומר, פועל שלא יביא אל זאת התכלית...

ועל זה ההקש לא תהיה כוונתו אז אל ההנאה לבד עד שיבחר מן המזון והמשתה הערב, וכן בשאר ההנהגות- אבל יכוון אל המועיל. וכשיזדמן שיהיה ערב-יהיה.וכשיזדמן וכשיזדמן שיהיה בלתי ערב-יהיה" (רמב"ם שמונה פרקים פ"ה)

 

אומנם זה האידיאל,ולשם אנחנו צריכים תמיד לשאוף להגיע. אבל בנתיים, אנחנו לא במדרגה הזו. 

 

אנחנו  עוד בשלב שאנחנו צריכים לתקן את עצמינו בפרטים יותר קטנים וחשובים (לשוה"ר,אבק לשוה"ר,כעס,גאווה וכו'), להגיע קודם כל לנקיות, שהיא "היות האדם נקי לגמרי מכל מידה רעה ומכל חטא" (מסל'ש פרק י')

 

וכדי להגיע לנקיות צריך להיות קודם כל זהירים,ואח"כ זריזים. זה הרבה עבודה,עבודת ה'.

 

מה כן לעשות? לענ"ד אנחנו צריכים לעבוד ע"פ הדרך שמתווה הרמח"ל, קודם כל להתבונן על מעשינו ודרכינו, לראות מה טוב, מה לא טוב, מה שטוב לחזק, מה שלא טוב, לחשוב איך מתקנים, ולהתקדם לאט לאט ובזהירות, מדרגה אחרי מדרגה.

 

שנזכה בע"ה להיות זהירים,זריזים,נקיים

ושכל מעשינו יהיו לשם שמיים.

 

 

 

 

 

אני גאה לצרף אותך למועדון שלי....!

עדיין לא האצלתי עליך סמכויות כלשהן... |מבט מתרה|

לי אין דקה פנויה בלו"ז על פי רוב. מה לעשות?

אני מגיע...

זה בסדר מבחינתי שתשתלח את הכסף, ואני אוכל פה קרוב לבית.

(איזה נדיבה אני!!)

זה בסדר שתשלח את הכסף ואני אוכל בבית

אם אתן רוצות בשביל זה תצטרכו להגיע

צור קשר איתי/עוגי

 

 

עוד מישהו טוען שרוצה לדבר איתי ולא הזמנתי אותו?

אם יש מישהו(י <צ>) כזה(את <צ>) אנא עדכנו אותי

נראלי יש כאלו שממש אבל ממש עסוקים אז גם שיחות רציניות וחשובות הם עושים בטלפון..

ואם עושים את זה בצורה מכובדת, סורי, אז אני לאמבינה למה זה ככ מרגיז..

אני לא *באמת* מתנגד עקרונית לטלפון...

הייתי בטבריה שבוע שעבר והייתי רק בכנרת

 

נכנסתי לבין העלמין הישן בטבריה..וקבורים שם חכמים ענקים{בעיר תלמידים של המגיד ממזריט'ש}

 

מקום מאד ישן לא מטופח אבל עם המון הסטוריה מרגשת על עמנו ובכלל על עיר הקדוש טיבריא{שאגב השם המקורי הוא טיבריוס-על השם הקיסר}

 

 

העיקר שהתפללת עלינו..

עם מיוחד

צריך להכיר

 

אבל אני מכיר כמה בנות שהיו לוקחות את הסיפור הזה בצורה קשה

על גבול הטראומה

 

 

בזבזת כסף, הרי נסעת במונית

לי יש השכמה עם דעה ופרשנות אחרת.

מסכים לא להסכים

במידה ואתה מעוניין

אתה מסכים שזה פרשנות לא מוכרחת לפסוקים, יופי

אז אני חושב ולא רק אני שצפירה שהסכימו עליה כמה אנשים שאינם שומרי מצוות לא צריכה לעניין אותי

נכון שזה כזה יפה שכל העם עושה את זה אבל זה פשוט מיותר

מה יקרה אם במקום לעמוד ישבתי כדי להתרכז בלומר משניות? עשיתי עבירה (כי הרי הפרשנות הנ"ל אומר שזו מצווה)

זה מנהג אמריקאי לכבד כך זכר,

ביהדות יש דרכים אחרות לכבד זכר הנה כמה דוגמאות

תשעה באב - צמים ומתאבלים 

יום השנה לנפטר- אומרים קדיש ומשניות לע"נ

אם היו קובעים צום, הייתי צם, אם היו עושים משהו טיפה יהודי (הרי בסה"כ אנו מדינה יהודית לא?) הייתי עושה

שכשעושים מנהג לא יהודי  אני לא חושב שעלי לעשות אותו

גם אפשר לקחת מנהג גוי ולהצדיק אותו כמצווה- לא משכנע אותי

 

ואשריך שאתה לומד משניות. להיפך, אל תתבטל ותעמוד אם זה יפריע לך ללימוד! הדקה הזו היא עת רצון, שכל עם ישראל לא מוציים לשון הרע לדקה שלמה.

 

אמרתי שזו לא מצווה ואין חיוב לעמוד, אבל חבל לפספס רגע כזה קולקטיבי עם כלל ישראל. לדעתי אין בזה דרכי אמורי (או חוקות גויים) כי יש לצפירה הזו מטרה והיא להקדיש דקה לנספים. מיותר או לא אני לא יודע, אבל אם ככה נקבע (בנתיים), זה גם טוב.

אבל מכאן ועד לראות את זה כחובה... הדרך ארוכה

ולדעתי זה לא נקרא להקדיש דקה לנספים (חוץ מהטענה של הלשון הרע ודיבורים אסורים),

איזה תועלת יש לנספים מזה?

לא שאני משווה את אז אבל רק כדוגמה 

אל תפרשי מהציבור ותלכי לים בשבת

אם הצפירה היא לא משמעותית מבחינה יהודית אז זה לא נקרא לפרוש מהציבור

וכבר אמרתי שבציבור אני עומד

 

 

בלי קשר, זה משהו ישראלי

ללכת לים בשבת זה לא מה- hard core  הישראלי

ואם יום העצמאות חל בשבת תעשי על האש?

אפשר למצוא דוגמאות

לפרוש מהציבור אגב, זה רק בציבור וכמו שאמרתי בציבור אני עומד (אם כי לא מהטעם הנ"ל)

אגב שאת באמריקה את עושה כל מה שההארד קור האמרקאי אומר?

כמו לסוע לים בשבת. אמרתי מקודם שאין בעיה הלכתית בצפירה (לדעתי) כמו לסוע לים.

ואני צמחונית בדרך כלל

את תעשי את כל מה שכלל הציבור עושה גם אם זה נראה לך שגוי ויותר?

 

יש עוד דרכים לזכור כמו ללכת לשמוע סיפורים של ניצולי שואה, לקרוא ספרים, ללמוד לעילוי נשמתם. צפירה זו אחת מהם ולא חייבים מבחינה הלכתית להשתתף אבל אם זה משהו שזה לא מזיק ולא נוגד את ההלכה (לא מדבר על רוח ההלכה), אז אין בעיה.

יש הרבה דרכים מקובלות ומאוד יצירתיות כזיכרון

 

 

האם היית אומר משניות גם ללא הצפירה?

 

אם כן- מצדיעה לך.

 

אם לא- אז יש זמן ביום, לא הכי יהודי, אבל קיים, שיש אפשרות לעצור בו, לחשוב, לנסות לעכל ולהבין שאנחנו לא מבינים, ולא נדע, מה גודל האבדן. בבחינת "וידום אהרן". ואם זה מה שהשגנו- דייני. כן, ולצערנו, לעיתים הדברים הקשים, האנטישמיות, דברים מהגויים הם שגרמו לנו להתעורר, לצערנו.

 

זו המחשבה שעלתה לי הבוקר, לפני הצפירה.

 

(בכל מקרה, כשהיא הגיעה- קפצתי, אבל זה סיפור אחר..)

וכבר אחרי הפעם הראשונה היו לי המון תובנות עליו (אני אוהבת לנתח דברים כאלו...), אז אני אכתוב את חלקן:

 

א. הסרט מייצג לפחות חלק מהאוכלוסיה. כן.

 

ב. הסרט אולי קצת מרוח, אבל לא פוגם באיכות שלו.

 

ג. לפני העלילה עצמה- אני חייבת לציין שהצילום, האיפור כל הצד הזה- מעולה.

 

העניין של הרבי- 

 

צריך לזכור קודם כל שיש עניין כזה של דמות שטוחה ודמות מתפתחת- כלומר, משתנה, אך תפקידה של הדמות השטוחה אינו בהכרח שולי אלא בא או לחזק את הקיים בדמויות המתפתחות בעלילה, או את שחסר, בתור ביקורת בדמויות המתפתחות.

 

עוד צריך לשים לב, שהרבי הוא מאוד מעורב, ועד כמה שהוא יכול להיות מעורב 5 דק' בעניין שקיים 5 חודשים-

 

דעתו היא תהיה המכרעת. 

 

לדעתי, הדמות של הרבי אינה שולית כלל, היא דמות אמיתית, ומנפצת המון סטיגמות שליליות על העולם החרדי.

 

(כן כן- גם לחרדים יש רגש יש המון אנשים שחושבים שלא)

 

אני קצת לא אהבתי את המבט בסיום- למרות שזה די ברור שהיא כן רצתה אותו בסוף. אולי זה מן פחד טבעי שכזה, בכולופן- 

 

אני לא יודעת איך הייתי מסיימת במקומם, אבל בטח שלא ככה...

 

העניין עם הדודה עם הידיים- זה מוטיב מאוד חזק ויפה, הדמות של הדודה באופן כללי עומדת בניגוד לאם, וזה שחסר לדודה את הידיים- ולאמא של שירה יש, זה מדגיש את הפער- שהאם לא נתנה לשירה את מה שהיא באמת היתה צריכה, ואילו הדודה חסרת הידיים- כן.

 

עוד קטע ששמעתי שהיו אנשים שלא הבינו נכון לדעתי, זה שאחרי הוורט שבוטל(אחרי ההליכה בפעם הראשונה לרבי), ההורים כבר לא לחצו עליה להתחתן עם יוחאי, ואפילו השלימו עם זה שלא.

 

בזרם הזה, שבו מדובר, כאשר בחור ובחורה נפגשים, זה אומר שמבחינת ההורים זה בסדר גמור להשתדך עם המשפחה הזו, עם ההורים, זה אחרי כל הבירורים, וזה שלב שכבר רק הזוג צריך לתת את האישור. כלומר- זה שהיא נפגשה עם בחור אחר,

מראה שהם השלימו עם זה שהיא לא תתחתן עם יוחאי- החזרה שלה להצעה שלו- נעשה מרצונה החופשי בלבד, ואני חושבת שזה ברור גם לאור הסיטואציה שקדמה לה..

 

אין לי כח לכתוב עוד, גם ככה זה מגילה

 

אבל בהחלט יש המון מה לומר על הסרט הזה

 

 

 

 

 

לא אמרתי שהרב לא חשוב - הוא אכן ממלא פקיד מכריע, אבל מצד שני ברור שמבחינת עיצוב הדמויות הוא נקרא דמות משנית ולמעשה דמות שטוחה כמו שאמרת. אבל, וזה מה שמבלבל - היוצרים משום מה בחרו להעניק לו "עומק" מסויים (רגשי וכו') שלדעתי הוא לא כ"כ צריך לקבל בתור דמות משנית...כלומר, זה קצת "ביזבוז זמן" נקרא לזה...זמן שאפשר להשקיע אותו יותר בדמוות העיקריות שבאמת אמורות להיות עגולות...

 

בנוגע למבט בסוף - גם אותי הוא הטריד והוא העלה לי קונספירציה שאולי היוצרת (בורשטיין) בעצם התכוונה להעביר פאנצ' חזק בסוף, להבהיר ששום דבר לא היה שלם ואפשר בהחלט לקחת את זה לכיוון שאולי בכל זאת שירה לא מאושרת לגמרי מהשידוך ורק הצליחה לשכנע את עצמה כ"כ טוב בשקר, עד הרגע האחרון, וכאשר הם לבד, האמת שוב התפרצה לה בפנים... אולי בורשטיין ניסתה להעביר דבר כזה?

לגבי הרב- דווקא שם זה בכלל לא בזבוז זמן, כי הדמות שלו- היא המאפשרת לשאר להתפתח,

 

ומדגישה את מה שיש צורך להדגיש בסרט.

 

הוא דמות שטוחה- אבל מרכזית להנעת העלילה.

 

המבט בסוף- אני מקווה שלא לזה היא התכוונה, אבל זה הגיוני

אני לא מבינה בקולנוע, אני פשוט יודעת לנתח סיפורת, זה הכל

/Forum/Forum.aspx/f382

אני לא שולל כמובן, רק לחשוב איך הפניה לפורום שם באמת

תגרור דיון באמת (כפי שיש כאן) ותמנף את הפורום שם.

 

כי לא כל מי שיתחשק לו לענות כאן הוא גם חובב סרטים ופופקורן בהכרח...

כי הבנתי שהפורום שם מקרטע ולא כל כך נכנסים אליו אנשים, ועוד יותר מעטים כאלה שכן יסכימו להתדיין... זה ותר פורום שמבקשים בו סרטים או שמספרים בו בהתרגשות על סרט "מהמם" שראיתי (לרוב בת...) לפי מה שראיתי משיטוט שם...

 

כאן חשבתי שזה יהיה יעיל הרבה יותר...

 

וגם חשבתי שאפילו אם אפרסם שם ואתן כאן קישור לשם - בכל זאת הרבה פחות יראו, כי הקישור ירד במהירות לתחתית הדף, וגם מי שייראה - ברור שמעט יטרחו ללחוץ על הקישור ולענות שם...

 

זה בסדר מצידי?

מייצג,אולי,חלק מהמגזר החסידי....וגם אותו הוא לא מציג בצורה מושלמת.בסרט הזה קרו מס' דברים שלעולם לא יקרו בחברה חסידית...(כוונתי בעיקר להתנהלות הפגישה של יוחאי ושירה,והמשפטים שנאמרו שם...)

 

אני מכירה היטב את החברה החרדית,אגב.אני חיה בה...

והמשפטים הללו אולי ממש לא מאפיינים,

 

אבל אחרי הכל- הקולנוע

/Forum/Forum.aspx/f162

 

פורום סגור לבנות חרדיות, אתנחתא.

מה שלי היה נראה ממש מוזר זה שיוחאי היה שם בבית יותר מידי.

הבנו, זה משפחת אשתך ז"ל, אבל היה נראה שהוא מסתובב שם כל הזמן כמעט,

שזה לא דבר שהיה קורה לדעתי, במשפחה חרדית (כשזה בחורה זה אולי יכול להיות יותר נפוץ, אבל שם הוא היה גבר עם נשים).

יתכן שאני טועה, כמובן, אבל לי זה היה נראה מוזר.

 

גם הסיום הלא ברור- מצד אחד היא כתבה לרב שהיא רוצה להינשא לו, ואז המבט, שלי היה נראה חרד קצת,

כנראה זה כי כשזה היה 'אמיתי' ולא רק דיבורים זה הפך להרבה יותר מפחיד ממה שהיא ציפתה שיהיה...

 

אחרי הצפייה, הרגשתי אכזבה קצת, כי דובר עליו כ"כ הרבה ועל כמה שהוא מוצלח ואני לא 'נפלתי' ממנו.

בעיקר בגלל שהרגשתי שהוא 'מרוח' קצת. 

היה קו עלילה אחד שהמשכת לצפות בו כדי לדעת מה תחליט שירה, לא ממש מעבר.

ודווקא אהבתי את הקטע של הרב, שעזר לאישה, ושאמר לשירה שלא תתחתן בגלל שזה מה שמצפים ממנה, אא"כ היא רוצה את זה.

זה בדיוק מה שרב אמור לעשות!

לעזור לאלו שצריכים עזרה, להרגיע אותך, להסביר לך...

רב זה דמות ממש חשובה בחיי היהודי, אז בטח שהוא אמור להיות בסרט על חרדים,

אם הוא לא היה מופיע זה היה מרגיש לי שמי שיצר את הסרט לא מבין באורח חיים יהודי בכלל ולא ניגש לתפקידו עם ש"ב מוכנים. 

 

עוד שאלות?

יש עוד פרטים?

 

מה היה בשנים עברו?...

שמעתי עליו הרבה, וחבל שאני לא יכול להגיע היה נחמד לראות איך זה באמת ולא רק משמועות.

אבל בעקבות בדיקה קטנה שערכתי באינטרנט

 

זה נשמע כמו אירוע חילוני לכל דבר

כולל הופעות של זמרות

 

אז אני לא הולך

לא ככ מורגש שהוא דווקא דתי.. 

 

והרגיש לי כמו קרנבל..

 

יותר מידי הרבה אנשים,, ומפורסמים..

 

ולכן- השנה בעזה לא הולכת..

 

בכל עיר כמעט יש בקטן ואינטימי ומרגש...

 

 

שדרך אגב, מהמילה הזאת כנראה נגזר המילה אייקון ICON

 

מגיעה מהמילה Stratus בלטינית

שהתרגום לפני גוגל תרגום (ומתאים גם להקשר) זה עננים

ואז הוא החליט לענות לי גם פה.
הלך הישב"צ, אבל עבודה יש ב"ה‎‎

(חשבתי שאין עוד שאלות )

ושמשה לא הצליח להריח‎‎‏ (המערכת המיושנת הזו! א"א להריח בש"א!)

בגלל הכותרת!!!

שאין ייאוש בעולם כלל

לשניהם יש אחל'ה נקטר של ספרינג. ממכר!

יאמיייי!!!

חח טופי הצלת אותי, לרגע פחדתי שאני מביך את עצמי

 

תודה

הפלאפון שלי חולה באפילפסיה, מידיי פעם הוא מתנתק,

מקווה שלא לקחת את זה אישי שנתקעה לנו השיחה...

אח"כ כבר הייתי בעבודה...

 

 

 

 

וישתבח שמו!!!!

המחשב חזר מתיקון!!!!

בלי כרום!!

 

|מתקינה|

בשני הראשונים הדגם יסוד הוא של מלך ובן בית

(לא מלך ועבד, לא אב ובן בית- משהוא ביניהם, מורכב יותר)

באחד נעשה איקונין, בשני נעשה מלבוש

 

לשאלה של הילדים

"אבל איך אלוקים נראה?"

התשובה שנותנים כאן- כביכול- בסממנים שיש לבני אדם- כמו תבנית כלי המשכן

 

הרב ליאור כותב באתר ישיבה שזה לא יום אבל, אלא יום זיכרון...

 

על גבי זה אפשר להוסיף את החיוניות בלהפגין סולידריות עם כלל ישראל

בהתאחדו סביב עניין כה חשוב ורציני.

 

(ואת הבעייתיות שבאי-ההתאחדות)

המודגשת...

לדעתי: לא להדיר עצמנו מההווי הכללי הקיים והנתון.

 

לא הייתי מוסיף עוד על זה, מפני עניינו של ניסן...

זו דעתי העניה.

למרות שהיינו רוצים.

 

אני אפילו בזמנו החלפתי את הלוגו של האתר כאן למעלה, ואנשים התחילו לשאול למה....

כיצד?

כיצד עלינו לנהוג??

אמנם זה ימי ספירת העומר שמתאבלים אבל זה בעייתי מצד חודש ניסן.

 

אני לא חוגג אבל מצד חטא תלמידי רבי עקיבא בספירת העומר (אהבת ישראל) אני מכבד את מי ש'חוגג' את זה.

 

ואגב מי שקרוב משפחה של ניצול שואה/נםגע צה"ל לא צריך יום מיוחד בשנה בשביל לציין את זה.. וד"ל

 

זה יום השואה. זה לא חגיגה אלא גל עד זיכרון.

לי יש יום זיכרון אחד והוא י׳ טבת!
כח ניסן:
הרבי מליובאוויטש:  שיחת כ"ח ניסן התשנ"א
 
"ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!"
 
..."מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל העינינים –
עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!
ותמיהה נוספת – שמתאספים עשרה (וכו"כ עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה.
ואעפ"כ אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד ולא מופרך אצלם רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה,
וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!
 
גם כשצועקים "עד מתי" – הרי זה מפני הציווי כו'.
ואילו היו מתכוונים ומבקשים   ו צ ו ע ק י ם   ב א מ ת , בודאי ובודאי שמשיח כבר הי' בא!!
 
מה עוד  יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל   י ר ע י ש ו  ו י צ ע ק ו   ב א מ ת   ויפעלו להביא את המשיח בפועל.
לאחר שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראיה, שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני עבודת השם.
הדבר היחיד שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו,
אבל בכלים דתיקון – להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
 
ויהי רצון שסוף כל סוף ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה, ובודאי יפעלו אצל הקב"ה –
כמו שנאמר "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" –
להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
וכדי למהר ולזרז עוד יותר ע"י הפעולה שלי – אוסיף ואתן לכל אחד ואחד מכם שליחות מצוה ליתן צדקה
ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.
ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות. ועוד והוא העיקר –
שיפעלו שתהי' הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב.

^^ זה בשבילי כח ניסן

בטוח לא ע״י התגמשות..

הרבי אמר שיחה בתאריך הזה שתכונה בתימצות "אתם סמכתם עלי בעבודה להבאת המשיח, מעכשיו התפקיד מסור אליכם,עשו כל אשר ביכולתכם להביא את המשיח"

 

שיחה שזיעזעה את חסידי חב"ד בכל העולם - ולמי שמעונין להרחיב בזה לא לנצל"ש ולפתוח שירשור בפורום חב"ד

 

 

וזה השיחה שהיא הביאה

אכן, כמו שאמרו - נכון שעשרה בטבת הוא יום הקדיש הכללי, אך בעת ובעונה אחת אל לנו להתבדל ואנו צריכים לציין את יום השואה גם עם שאר עם ישראל.

 

אפשר להבין שאומנם מדובר בחודש ניסן, אך אנו לא מספידים ולא מתענים, וגם עניין האבלות פחות שייך - יש פה יותר התאחדות עם כלל ישראל בזיכרון מעשים נוראים וזיכרון 6 מליוני היהודים שנפלו.

 

לעניות דעתי, אין בזה בעייה הלכתית גדולה מידי, מה גם שהרבנים עונים לשאלות כגון אלו ומסבירים שזה בסדר - אז אין ספק שאם אדם רוצה לקיים את היום הזה, ימצא הוא את הרב שמשתלב בדרכו ומסביר גם מבחינה הלכתית למה זה אפשרי.

 

שנזכה לזכור את כל קדושי השואה במשך כל השנה ולא רק ביום השואה.

ולכן זה מותר. לדעתי, גם אם נחשיב את זה ליום אבל, זה יום אבל לאומי (אם אכן מגדירים את זה בתור אבל) והדין אולי יהיה שונה?

ישראל בחר(כמובן בטעותו, ואפילו מהפאן העקרוני שקבעו את היום הזה התבישו בסבינו "שרק" ניסו לחיות ולא מספיק העריכו אותם לכן קבעו את זה לפי מרד גטו וראשה כאילו שרק במורדים יש גבורה ומה ללמוד מהם) הוא לא עבירה ולא חטא במיוחד שגם ככה אנחנו נוהגים בימים אלו קצת אבל.(את צודקת שיש כאלה שלא אבל רוב עמ"י כן)

כידוע הרצי"ה בשבתות בעיקר נראה לי בסוף חייו היה מתפלל במנין שהיו עושים בביתן ושם בכל שבת וחג היו אומרים אבהרחמים על הרוג י השואה גם בשבתות שכתוב לא להגיד..

לדוגמא לצאת לטיול(כמו ששאלו בנוג"ה) לא נראה לי שייך בכלל.
מצד שני גם לא מדליקים נר נשמה.
ולמי שאמר שמי שזה קרוב שלו לא צריך יום זיכרון זה נכון על הניצולים מקסימום דור שני, אני לוגמא נכד לסבא ש11 אחיו והוריו נרצחו סבתא ששני אחיה והוריה נרצחו וסורי אני לא חושב עליהם ביוםיום והימים האלו מזכירים לי שסבי ברוך השם הצליח לברוח וכן סבתא שלי אבל חוץ מהם..

משתדלת להיות בטקס ביום השואה עצמו, ללבוש לבן ולומר תהילים לעילוי נשמת הנספים ואולי ללמוד איזה משהו. עושה פעולות חיצוניות אבל לא לגמרי מתחברת אל האבל והכאב, אלא מתוך סולידריות.

עיקר האבלות שלי היא בי' בטבת.

 

ההלכה היא מעל המדינה, בעיניי.

 

כמו שכמה חברים פה אמרו...מבחינה פנימית אין שום ענין באבל...בטח לא בחודש ניסן ובטח לא אחרי שהרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל קבעו את כל האזכרות ביום הקדיש הכללי...

 

מבחינה חיצונית כמובן שצריך להיות בכל מקום ולהראות שאנחנו כן רוצים להיות איתם..אבל לנסות להסביר לכל יהודי באשר הוא

 

את המהות של היום..ולמה זה נקבע בי' בטבת..

 

והדבר שהוא אולי הכי נורא{אולי הקדמה לפני}

 

אני לא נחשד באי ידיעת השואה...10 אחים של סבתי נרצחו ואף פעם לא ידעתי מזה משפחה מורחבת{סבא וסבתא ניצו מ2 הצדדים אך מתו מהמחלה ולא זכיתי להכיר אף אחד מהם}

 

איך היהודים מסוגלים לעלות על נס את יום מרד גטו ורשה שאותו ימ"ש הטמא נולד...{ובדיוק באותו תקופה הרב קוק דיבר על 3 סוגי שופרות ואם לא נרצה להגאל ב2 הראשונות ניגאל באחרונה-היטלר} 

 

לצערנו שכחנו קצת את העבר והגיע הזמן לזכור....לעורר חשבון נפש לאומי..להרבות אהבת חינם ...

 

הלואי שנזכה

לא כל כך זוכרת, אבל דיבר על זה שזה יום זיכרון ולא יום אבל

ושכן אפשר להזכיר נפטרים

כיום הזיכרון למרות שזה לא ממש תופס מבחינה דתית

*לעמוד בצפריה כשנמצאים במקום ציבורי

*להגיד משניות ותהילים לע"נ הנספים

*לא להתגמש עם ההלכה 

"בניסן, כידוע, אסור להתאבל."..

מצווים לשמוח בחודש הזה וכו'..

ובכ"ז..הימים האלו עד ל"ג בעומר..מה הם אם לא ימי עצב ואבלות?

אסור לשמוע מוזיקה אסור להסתפר אסור להתחתן..

?

 

אפשר לומר שמי שקבע אותם-היתה לו הסמכות..

אבל אם יש סמכות מספקת ניסן "מתגמש". ככה נראה לי.

 

אלא אם תסבירו אחרת את משמעות הימים האלו.

 

אולי כל פורום שלמעשה מת, איכשהו משה הופך את כל ההודעות בו משייכות למשתמשים שונים, לשייכות למשתמש הזה (נקרא לו בשם חיבה "ארכי" )? יש מצב???

 

משה???אני צודק???

 

 

אח...זה מה שעושים כשכבר נמצאים במצב חירפון...מחפשים ונוברים בסודות האתר...

לטובת מתקשים כמוני שלא הבינו עד הסוף...

 

ככה נשאיר את השרשור הזה למעלה עד הבוקר ואז משה יראה את זה ואולי יואיל בטובו לנפק לפשוטי העם הסבר מעמיק...

נכון

 אולי, אם נחבר את מה שאתה אמרת עם מה שאני אמרתי, ונבדוק שוב -אולי באמת כל ההודעות שייכות לפורומים שהיו קשורים לתנועת עזרא, וכאשר בשלב כלשהו הם כנראה החליטו להתקפל ולעבור אולי לאתר משלהם, אז המשתמש הזה נוצר בדרך מוזרה, ובלע אליו את כל המשתמשים שכתבו באותם פורומים שהיו קשורים לעזרא...???

 

משה - ניתחנו נכון אני מוטיז את העניין???

הגעתי גם לכמה פורומים משעשעים במיוחד... אולי בהזדמנות נפתח שרשור מיוחד על הדברים האלה...אני רוצה לתכנן השתלטות היקפית על מרחבי הפורומים הריקים בערוץ 7.....לפני שאנונימוס יעשו את זה!!!

 

יש כל כך הרבה פורומים מתים!!!!

*מפזם לעצמי* 

 

כן, משו כמו סבלנות...

 

ובמילים אלו - מקווה ללכת לישון עכשיו!!!

מעולה. יחד עם ההודעה הזאת סגרתי 1500 הודעות באתר. מספר נחמד. אבל יכול לעלות הרבה יותר... או שלא...תלוי...במי? בכם!!!כמה תהיו נחמדים אלי ואל השיגעונות שלי או כמה לא תהיו נחמדים אלי ואל השיגעונות שלי

זה מזכיר לי:

http://www.he.chabad.org/library/article_cd
o/aid/770137

״אני חשוב מפני שאני חשוב לאלוקים. בינתיים אצטרך להסתפק במעמד "הגיבור שעוד לא התפרסם"...

כנראה שאתה צודק, אחרת איך אפשר להסביר את זה.

 

 

וסתם שאלה. איך אפשר לבדוק כמה כתבתי בפורומים בכללי ומתי הצטרפתי לכאן? אני לא מוצא.

נכנסתי לכרטיס שלי דרך המסרים ולא מצאתי, עד השנתי שאני צריך להכנס דרך לחיצה על השם משתמש כאן. |מרגיש טמבל|

 

קיצור יש לי קילומטראז׳ נמוך והיה לי יום הולדת לפני יומיים

 

שחגג לפני יומיים את יום הולדתו הוירטואלי!!!!

 

 

איך שכחנו לציין את זה... |מתבייש בעצמי|

 

 

אז מזל טוב אחי, שתזכה לעוד שנות חיים ארוכות בניק הנוכחי, והעיקר - תמיד בשמחה!!!

ממה שהבנתי בערך - הפורומים קמו על פורומים ישנים של עזרא.
כל הדברים הישנים הפכו למשתמש הזה.
אם למשה יש כוח, שיסביר...

true

אז קדימה...

יש לי מספיק דברים לומר לבעלי ב"ה

את הדברים של הפורומים- תוכלו להגיד לו בעצמכם

 

(כן, זו מדיניות מוצהרת של הבית שלנו)

בהמשך, הם עברו הסבה.

 

כך, שכל ההודעות שנכתבו עד לרגע השינוי,

 

מיוצגות תחת השם "עזרא ארכיון"

רק אלו מ201 - 300+? או כל הפורומים, ולאט לאט עליהם בנו את הפורומים החדשים?

 

ולמה לא פשוט למחוק את כל ההודעות? ולמה פורומים חדשים שנפתחים היום - לא נפתחים על גבי אלו הישנים?

ניהלתי והפעלתי את האתר והפורומים של עזרא מה' באייר תשס"ב והם היו באחריותי למעשה עד תשס"ט.

במדוייק יותר - ניהלתי אותם עד תשס"ה.

 

הפורומים פה הוקמו באיסרו חג פסח ואכן חגגו שבוע שעבר יום הולדת שמונה.

 

אם הייתי מתבסס על מערכת המשתמשם של עזרא בזמנו, לא הייתה בעיה. הבעיה היא שהפורומים של עזרא יובאו לפה 3-4 שנים לאחר שהוקמה ועלתה המערכת הזו, מה שהשאיר אותי עם כמה אלפי כינויים כפולים ולמעשה עם משימה בלתי אפשרית.

בנוסף, בגלל מבנה הפורומים שם רוב המשתמשים הרשומים לא היו פעילים כבר.

 

אבל על הארכיון שלי לא רציתי לוותר, וכך נולדה הפשרה המוזרה שאתם רואים שם.

 

 

זהו.

 

 

 

 

ולהשוואה, אחת הגירסאות הראשונות כאן (וחבל שלא שמרתי במקום אלא סמכתי על archive.org שלא שמר את כל התמונות):

 

 

 

 

אז רק שנהיה בטוחים שהבנו נכון - המשמעות היא שהארכיון הזה הוא כל המשתמשים שהיו שם, שהפכו להיות הארכיון הגדול?

 

ואם ככה - אתה מעוניין לא למחוק את הפורומים ההם? להשאיר אותם גל עד לפורומי עזרא?

 

ודבר נוסף - אם ככה, איפה היום עזרא משתכנים בפורומים?

 

וסקרנות אחרונה - איך גרמת לכך שבתאריך יצירת המשתמש מצויין תאריך כל כך קדום? ולמה דווקא תאריך כזה, יום לפני שנולדת? ולמה לא כתוב מספר ההודעות שיש למשתמש?

 

זהו, עד כאן השאלות

לגבי התאריך

זה התריך העברי של הלועזי שבו נולדתי (13/11/1987).

כי אם נולדת כמו שכתוב, בכ"ב חשוון, והתאריך העברי שמקביל לתאריך הלועזי, הוא כ"א, זה נוצר בגלל הזמן מהשקיעה עד חצות בו התאריכים לא מקבילים...

 

אני צודק, נכון?

ואולי זה בעיקר בגלל שכמה מה"חזקים" של הפורום (יעני, אלו שמחזיקים אותו תוסס...) קצת הורידו הילוך בימים האחרונים.

 

כבר כמה ימים לא ראיתי כאן שרשור מופרע עם יותר ממאה הודעות, נגיד

 

שיחיו את הגוסס... (סתם, לא באמת גוסס. רק "גווע")

 

איפה אתם??? קדימה, בלאגן...

 

ולא לדבר על זה שעוד מעט הביינישים כמעט כולם באמת מסתלקים וישובו לגיחות קצרות בלבד...

 

אז לנצל את השעות הטובות האחרונות...

לא לקחת 2?

 

אולי הם לא הסכימו לו...תלמדו זכות

יעני "למה לא לקחת עוד אחד?"

 

או שבאמת התכוונת לזה?

זה בדיוק השנינות.

ואגב, פעם היה ניסיון שלא כ"כ צלח להכניס לפורומים פה סגנון לייק מיוחד משלנו: 7UP

זה נחמד

יותר מזה לא הסכימו

 

ולכל הקופצים על המציאה

שני הדגלים אינם יתומים

הם כבר מצאו מי שיאמץ אותם

מסוכן לעמוד בצמתים ככה

זה לא מקום להולכי רגל להסתובב

אז מה אם הציוניסטים אמרו לא ללכת בכביש

 שנדע מי אלו הממלכתיים האלה כדי להיזהר

סתם, סתם...באמת יפה מצידם

http://www.anisraeli.co.il/

לק"י

 

הזכירו לי את התקופה שבה אנחנו היינו מחלקים שם חומר נגד הגירוש (היו ימים..).

בעיקר שאחד מהם היה עם "חולצה כתומה".

בס"ד

מי שרצה יכל לקחת ילדון?

אשריהם.

נוסע לקרית משה ליריד הספרים של הוצאת הרב קוק. מקווה למצוא שלל טוב.

אני מפחדת לראות את חיי פיי- כי אהבתי מאד את הספר, ואני מפחדת להתאכזב...

 

וראיתי את למלא את החלל- והתאכזבתי מאד..

אפשר לשאול למה..?

1. יש מן קטע כזה לעשות סרטים מייגעים. את רואה אותם ויוצאת בלי אויר.. במעלה נורא אוהבים לעשות כאלה לדוג'..

את לא נהנת בסרט- רק סובלת אבל רואה עד הסוף כי הצליחו לגרום לך לרצות לדעת מה קורה.. 

סרט בלי מוזיקה כמעט, חשוך, המון שתיקות וסיטואציות מביכות, סרט "לא זורם"

 

2. זה סרט שנעשה כדי להראות את הצד היפה בחרדים, משומה אני לא מצאתי אותו שם.. היה לי קשה לראות אותו כי בעיני לפחות הוא הדגיש המון דברים שאני לא אוהבת בחברה הזו. (למרות שהיו בו גם קטעים טובים- כמו הרבי שנבנה בצורה מדהימה)

 

3. סתם לא התחברתי לסיפור או לדמויות.. אולי חוץ מיוחאי, ופרידה.

 

לדעתי מדובר בסרט מיוחד. אבל זה לא הוגן לנצל את השרשור הזה כדי לדון בסרט, אז אני פותח שרשור חדש במיוחד בשביל זה כי באמת רציתי לעשות כבר דבר כזה. את מוזמנת להגיב שם ולעזור לי לפתח את הנושא...

משחק מדהים, הכל מדהים, מושלם!! (חיי פיי)

אפשר לדעת על מה מדבר הסרט "חיי פיי"?

בעז"ה

 

פשוט לא נעים לי לפתוח חדש בשביל זה.. מחילה מכבוד פותח השרשור.

פשוט הפורום הזה כל כל עזר לי הרבה בשנה האחרונה.. באמת! יש פה אנשים נפלאים וצדיקים..

הלוואי והיה לי קצת יותר זמן לכתוב פה ולתרום גם

 

בכל אופן, אני מסיימת לעבוד בעבודה ה &*)(*&^%$@#@ הזאת.. ב"ה.. ואני מעדיפה מאוד מאוד לסיים שם כבר השבוע, אבל מה? יש לי שכר דירה על הראש וחובות וכו'.. וזה ממש ממש ממש מממממממממש בעייתי להשאר מחוסרת עבודה.. אני בחובות וכאלה..

אז אנשים יקרים,

אם אתם מכירים מקומות שמחפשים בהם עובדים בתחום החינוך \ נוער בסיכון \  פרויקטים וכולי.. אני מה זה אשמח שתחשבו עלי (באישי)

סה"כ אני ילדה די טובה, לא עושה בעיות.. ואם אני אוהבת משהו - אני אתן מעצמי שם עד הסוף! בעז"ה!

ומי שלא מכיר מקום אני אשמח שתתפללו עלי לפחות -  המשך השארותי בעבודה הנוכחית יכולה לגרום לי לאיבוד שפיות חלילה..

 

תודה מראש, לכולם

 

טובעת. הוא עצמו ניצל ומוצא את עצמו על סירה קטנה יחד עם נמר באמצע האוקיינוס. (תא המטען של הספינה היה מלא בחיות שונות שהיו שייכים לאביו, שניהל גן חיות)

 

מדהים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%99