אתם מוזמנים להעלות דברים יפים בעיניכם
אתם מוזמנים להעלות דברים יפים בעיניכם
נפשי תערוגזה מזכיר את כד וחומר!!!!
שבוע מבורך
alon822
חוזרים לעבודה...
תתפללו עליי חבר'ה,
חזרתי היישר לועדות שילוב
ולביקור מפקחת...
לא התפטרתם ממני אני אבוא בצהריים 
יומטוב! 
נפשי תערוג
כבר מתגעגעת אלייך!! 
ושתדעי לך שכל פעם שאני נזכרת בך, אני מתפוצצת מצחוק.. 
מוטיזברוך ה' היה בסדר גמור
המפקחת הייתה ממש נחמדה....
והוועדות הלכו טוב 
שבוע הבא השמה בעעעעע.....
אני שמחה שהלך לך מעולה!!
בהצלחה בשבוע הבא, אבל עד אז...
יש לי חלום להיות פסיכולוגית...אני אוהבת את העיסוק בנפש האדם.התחום מעניין אותי מאד...
אבל הבנתי שלימודי התואר הראשון משעממים ומתישים מאד.
קשה לי להשקיע בלימודים שמשעממים אותי...אני חוששת שלא אעמוד בכל המטלות מהסיבה הזו.
מצד שני-המקצוע מתאים לי מאד ומושך אותי...אני לא רוצה לוותר על החלום...
להרשם או לא???אני מבולבלת לגמרי,ואובדת עצות.ואני גם חייבת להחליט...
לעניות דעתי לימודי פסיכולוגיה, הגם שחלקם יכולים להיות מתישים עד כדי שעמום,
וודאי הוא שתמצאי בהם חכמה ויענינו אותך ,
מה עוד שכאשר יש "למה", ניתן לסבול כמעט כל "איך" (ניטשה, שם, שם)
את יודעת מה עומד מולך, מה המטרה והיעד הסופי, את רוצה בזה, מאד..
אין לימודים קלים, אין לימודים שתמיד הכל מעניין וכיף- אבל אני מאמינה שאת סובלת הרבה דברים
למען מטרות גדולות מספיק 
אז אם את באמת רוצה בזה, את תצליחי.(
)
להירשם מהר..
בהצלחה!!
יש הבדל בין התאוריה למעשה...כוכב יםצריך תואר שני בזה כדי להיות פסיכולוג
קחי בחשבון אם תוכלי לעמוד בלימודים הנ"ל
להשקיע בלמודים שמשעממים אותי...ואני בהחלט שואפת להמשיך לתואר שני,אם אתחיל בלימודים הללו...השאלה היא האם להתחיל.
לא שנה א'
תמצאי חבר'ה מהשנים המתקדמות יותר (סוף ראשון ואמצע שני)
תשאלי בעלי נסיון, אני יכולה להפנות אותך אםתרצי באישי
שהמעבר מתואר ראשון לשני בפסיכולוגיה הוא לא פשוט.
ותכלס, הרבה מהלימודים לתואר, בכל תחום, הם משעממים.
כל כך לא.
אולי בלימודי כלכלה ומחשבים וכו'.
בהומאניים- הם מעניינים. לפחות הלימודים שלי! |קמה לגונן על כבוד לימודיה|
בכל אופן לא נכון לומר כזה דבר: למשל, מי שלומד היסטוריה כי הוא אוהב היסטוריה- תגידי שרוב לימודיו משעממים אותו?!
קשה מאד מאד מאד להתקבל לתואר שני.
מכירה אישית שני גאונים שמסתבכים עם זה עכשיו..
הספק בעניין הקבלה לתואר השני...
לא?..
לא אמרתי לך מה לעשות.
כמו שמי שרוצה להרשם לרפואה צריך לקחת בחשבון שיכול לקחת לו גם 2-3-4 שנים רק להתקבל.
אם את בעניין של עבודה מעשיתצ כמה שיותר מהר- אז עדיף לך ללמוד עו"ס- ולחפש עבודה בתחום הנפש.
וחשוב מאד- לזכור שהלימודים לתואר מאד מאד לא יהודיים ולחפש לך מקום שיתקן את זה וייתן לך גם הסתכלות יהודית אמיתית על הדברים.
העניין הוא כזה-רק כ10 אחוזים ממי שמתחיל תואר ראשון בפסיכולוגיה
מתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
השאר הולכים לתחומים אחרים בפסיכולוגיה,שאינם טיפוליים בהכרח
כמו פיסכולוגיה חברתית,פסיכולוגיה התנהגותית וכאלה.
לפני שנרשמים צריך לדעת מראש שגם אחרי כל המאמצים יש סיכוי סביר
לא להצליח להגיע לפסיכולוגיה קלנית
מכאן,תלוי בשיקולים שלך..
קחי בחשבון.
ואת יודעת, בלי תואר שני לפחות- שום התעסקות בנפש האדם.
אבל אני בעד להרשם.
כי אחרי תואר ראשון אפשר להשתבץ בכל מני משרות שהן לאו דווקא פסיכולוגיה קלינית וכל זה (אך לא מספיק בקיאה כדי לפרט)
ותמיד טוב שיש תואר ראשון ביד.
אה, וגם הפסיכומטרי שצריך הוא בשמים, בגלל הביקוש הגבוה ללימודים (אא"כ את הולכת ללמוד במכללה)
ואז להחליט.
אם עשית זאת- לדעתי להרשם 
אגב-- תחום הנפש לאו דוקא קשור לפסיכולוגיה
אפשר ללמוד ייעוץ, עבודה סוציאלית, קידום נוער (לא פורמלי)
וכו'.
לכו-לם קשה להשקיע בלימודים שמשעממים אותם. ויש את זה בכל סוג לימודים.
ואם יש לך משיכה לתחום מסוים, לאיזה מקצוע אם לא אליו תרשמי?
הוא המקצוע היחידי שיהיה לך כוח לעמוד בקשיים ובימי השיעמום הקשים...
בזכות הרצון החזק.
קוצר- תלוי בך!
(אני הייתי נרשמת
)
חבר שלי למד פסיכולוגיה. זה מעייף, מתיש, מתסכל, והרבה פעמים לא רואים את התוצאות ישר - אפשר להיכשל במבחנים אם לא משקיעים באמת הכל, והכי גרוע - זה אחד המקצועות שבהם יש אחוזים גבוהים מאוד של נושרים במהלך הלימודים לתואר... רוב אלו שמתחילים - לא מגיעים לתואר.
אז את צריכה לחשוב אם זה באמת דבר ממש קריטי בשבילך, אם זה חלום חייך ומה שיעשה לך טוב - ואם כן, האם את מוכנה גם לשלם את המחיר של הזמן הרב, מעט מאוד מפגשים חברתיים והרבה הרבה חרישה.
אם כן - לכי על זה.
אם לא - תמצאי משהו פשוט יותר שגם אליו את מתחברת.
להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה.
המלצה - למדי עבודה סוציאלית ואז תלמדי תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, וכך תוכלי לקבל פרטי לטיפול כמו פסיכולוגית לכל דבר. זה גם מרחיב את טווח העבודות בהן תוכלי לעסוק. אולי הלמודים שם גם יותר מעניינים בתואר הראשון
תואר קשה מאוד.
אני מבינה ממה שכתבת שאת מתעניינת בתחום טיפולי - אז לא יהיה לך אותו.
הסיכויים לעבור לתואר שני, אם את לא גאון+מחוננות חברתית גבוהה, שואפים לאפס.
פגשתי המון (התלבטתי בנושא בעבר) אנשים שסיימו תואר בפסיכולוגיה, והבטיחו לעצמם שהם יחרשו ויחרשו ויעברו את המתאם (כדי להתקבל לפסיכולוגיה קלינית),
אנשים שבאמת היו להם סיכויים - יכולת ישיבה, שכל, חבר'מנים שיעברו את כל הראיונות.
ובסוף... כולם כולם מצטערים שלא הלכו מלכתחילה לעבודה סוציאלית (ועכשיו צריכים לעשות הסבה שזה עוד שנתיים קשות...).
עם תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית (שנתיים), ופסיכותרפיה (שלוש שנים) את מטפלת בדיוק כמו פסיכולוג למעט היכולת לאבחן.
ובתכל'ס? עו"סיות מטפלות כבר מהשנה הראשונה...
מקורות בגמרא
בשלושה מקומות מצינו את הענין של קביעות מקום לתפילה. מקור ראשון, בגמרא בברכות ו, ב אמר רבי חלבו אמר רב הונא, כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו (ומפרש רש"י שם שמספידין עליו על אבדן איש עניו ואיש חסיד). ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום, דכתיב "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר "ויעמוד פינחס ויפלל".
מקור שני, בגמרא בברכות ז, ב מובא, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כל הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (שמואל ב, ז) "ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה".
מקור שלישי, בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק ד' הלכה ד') שאמרו רבי אבא ורבי חייא בשם רבי יוחנן שצריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם "בכל המקום אשר אזכיר את שמי", "אשר תזכיר את שמי" לא נאמר כאן, אלא "בכל מקום אשר אזכיר", וכו', ובתורה תמימה (שמות כ, אות קכג) פירש "אשר אזכיר", בכל המקום אשר אתן להזכיר את שמי, דהיינו בבית המיוחד לתפילה.
והמשיך הירושלמי שם: אמר רבי תנחום בר חנינא, צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל ומה טעם "ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים" אין כתיב כאן אלא "אשר ישתחוה שם לאלהים".
במעדני יום טוב (בברכות בדפי הרא"ש אות ק') מפרש את דברי הירושלמי, דהכי פירושו דאילו אמר "השתחוה" בלשון עבר, היה משמע שבאותו הפעם עשה כן ולא שמעינן מיניה שהמקום ההוא היה מיוחד לו לכל פעם, אבל השתא דאמר "ישתחוה" בלשון עתיד יובן מזה שכן הוא עשה כפעם בפעם.
...
הרי"ף על העין יעקב (בברכות ו, ב) כתב: דאפשר לומר כיון שהתפילות הם כנגד התמידין צריך לקבוע מקום לתפילה כשם שהיה מקום קבוע לשחיטת התמיד שהוא מקדשי קדשים הנשחטין בצפון בכל יום תמיד, והקובע מקום לתפילתו הרי הוא כאילו הקריב קרבן התמיד, ואלוהי אברהם שהתקין תפילת שחרית כנגד התמיד של שחר יהיה בעזרו כיון שהוא זריז בתפילה הוא חשוב כאילו הוא זריז בהקרבת התמיד.
כן בכף החיים (שו"ע או"ח סימן צ' אות קיז) כתב, שהטעם היינו שכיון והתפילה במקום הקרבן, לכן צריך להזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה וקביעות מקום כמו הקרבנות, שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו.
טעם שני, כתב עוד הרי"ף על העין יעקב (בברכות ו, ב) שכשהאדם אינו מתפלל בכל מקום שיזדמן לפניו והולך אל מקום קביעתו, הוא יורה שאין תפילתו עליו כקבע ומשא, אלא תפילתו תחנונים ועל כן הולך אל המקום אשר רגיל להתפלל בו, שאילו היה דומה עליו כמשא היה משליך מעליו משא התפילה ומתפלל אותה במקום שיזדמן אליו, ולכן "אלוהי אברהם" שהיתה תפילתו ברחמים ובתחנונים כשהתפלל על לוט בהפיכת סדום לא התפלל אלא במקום קביעתו, כדי לשפוך נפשו אל ה' בדברי תחנונים.
....
טעם תשיעי, מובא בשם הכתב סופר (בלקוטי בתר לקוטי בברכות ו, ב), שהקובע מקום לתפילתו, היינו שתפילתו קבועה תמיד לתכלית אחת להשלמת הנפש, לא כן מי שמבקש על עניני עולם הזה, בקשותיו משתנות בכל יום, היום על עושר, מחר על כבוד וכדומה, ולכן רק הקובע מקום לתפילתו כפי הכוונה האמורה "אלוהי אברהם בעזרו", אצלו נאמר "אל המקום אשר עמד שם לפני ה'", כי גם תפילתו היתה קבועה תמיד למקום אחד, והוא לתועלת הנפש להשיג חיים נצחיים.
טעם עשירי, כתב הרשב"א (בפירושי האגדות ברכות ו, ב) שיש תועלת נגלה בקביעות המקום לתפילה, שהוא גורם להתמיד תפילותיו לעיתים מזומנים, ובהיות המקום בלתי קבוע יבא ממנו לידי היאוש והעצלה.
(מקור: http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1562&ArticleID=6005 )
ככה שאת רואה שיש עיניין יסודי ביותר בקביעת מקום לתפילה
אבל הם מדברים על תפילת עמידה -לא על תפילות ובקשות נוספות
מעניין לדון אם קריאת שה"ש יש לה דין תפילה או דין לימוד תורה
מבחינת הסגולה- טוב יש הרבה מה לומר על סגולות.... העיקר הוא לעבוד את השם! לא המעשה "הסגולה" הזה הוא שיביא לך ברכת השם- אלא הפניה אל השם והבקשה ממנו, ואם הסגולה מעוררת אותך לזה- מה טוב
הסגולה לומר 40 יום שה"ש כסגולה לזיווג- מוכרת מאוד, אישית אני יכולה להעיד שפעם התפללתי את זה לחברה שלי- וזה עבד יפה
(ולא בזכותי כמובן, אלא משמיים זיכו אותי בחסד שלראות תפילה נענית)
(לגבי גרביים 70 דניר- זה מחלוקת אחרונים גדולה בהלכות לבוש לנשים אם אישה חייבת לכסות את חלק הרגל שבין הברך לקרסול או לא- ולהלכה כל אחת תשאל את אמא שלה למנהג הבית שלהם, או תשאל את הרב שלה ללכת אחרי שיטת פסיקה אחת. מצוות צניעות צריך לעשות בצניעות- לא לדבר על זה יותר מידי. והאמת והשלום אהבו. )
אם תתמידי במשך 100 שנה לומר כל יום את הפסוק הראשון בתהילים מובטח לך אריכות ימים 

ועכשיו ברצינות - כל הסגולו האלו הם דבר טוב אבל צריך לקחת אותם בפרופורציות המתאימות. אין ספק שזה דבר טוב לומר את שיר השירים (או פרק שירה או כל דבר אחר) ובוודאי שיש עניין בהתמדה של 40 יום (יש על זה הרבה ספרים ומאמרים) אבל לחשוב שזה קסם שאחרי שעושים את זה הכל מתהפך לטובה זה ממש לא.
לשים גרביים זו כבר החלטה שלך עד כמה את רוצה להדר בצניעות. ההתעסקות ברמת הצפיפות של הבד (דנייר) נראית לי מטופשת לחלוטין.
והיה מצווח באוזניהן על צניעות, והסיסמא שלו היתה - "קרסול ברך - אמצע הדרך!!"
(שהגרב צריכה להיות עד האמצע..)
|מסובב אצבע ברקה|

מאמע צאדיקה(אישית נשגב מבינתי מדוע רבנים מתעסקים בהלכות לבוש לנשים ולא משאירים את זה לרבניות.... אבל נו)
לא יודע, לרוב זה נשים, אבל מידי פעם מביאים איזה רב מוצלח במיוחד, עם פתגמים והברקות..
יטבתה
הללישאו ששמים משהו שמכסה
או שלא שמים בכלל
אבל זה לא העניין שלי כרגע
אבל אם זה לא עניינך, אז בסדר
אבל לענ"ד
הכיפה נועדה להזכיר לנו את הקב"ה שמולך עלינו
כלפי שמיה הוא יוצא י"ח במידה ושם את הפאה ככיסוי ראש לעניין זה (במידה ושם ליופי, זה דין אחר)
אבל לא כדאי לעשות זאת מחשש מראית עין לא בשעת הדחק (כגון בסביבה עוניינת)
הלליש
-משה ר-אבל בשביל לא להוציא לעז
ובשביל שלא יהיה חילול ה'
ראוי ולדעתי חובה לשים כיפה
הללישהוא שם אפילו כובע 
כיסוי ראש.
ומי אמר לך שהוא הולך לפי הפוסקים שפיאה לאשה לא נחשבת כיסוי ראש?
ממשיכים כמנהגם, גם בחסידויות השונות שהיה נהוג במשך דורות ללכת עם פאה, הפסיקו עם זה לפני כמה שנים..
וגם לאלה שסוברים שאפשר(הרבנית צביה אליהו) לא מדובר בפאות טבעיות, שנראות יותר טוב משיער רגיל, וגם זה בנוסף לכובע.
כולם פה הולכים עם פיאות בשבת, רוב מוחלט של קרובי משפחה ומכרים, וכולם מסתמכים על פוסקים רציניים.
אשתי לא תהיה עם פיאה בעז"ה...
לא הפאה היא השאלה, ולא הכובע-
יש הלכה..שאסור לראות את השיער..ושצריך להיות צנוע וכו'..
יש כאלה שהולכות עם מטפחות ורואים להן חצי ראש..ויש כאלו עם פאות שמכסות הכל אבל מאד בולטות ומושכות תשומת לב..
יש היתר ללכת עם פאה, ומי שרוצה להחמיר וללכת בלי (או שהרבנים שלה אוסרים) -מעולה..
אבל כמובן שלא תמיד זה יהיה יותר צנוע.
אבל אתה התרשמת מהדברים..
אז אני מזכירה רגע שיש פאה שיותר צנועה מכובע..ויש כובע / מטפחת שיותר צנועים מפאה.
וכמו שאתה אמרת יש רבנים רציניים שמתירים פאה,
אם כי..אני בטוחה שהם מתכוונים לסוג מאד מסויים..ולא לסוג אחר מאד מסויים...
אבל האיסור הוא לא "פאה" כמו שההיתר הוא לא כל כיסוי ראש אחר-
השאלה היא "איזה/ו".
אשתי תהיה עם מטפחת פשוט כי זה הרבה יותר יפה..
ת.הניסוח לא משהו, אם לזה התכוונת...
אבל חוץ מזה.. מסתמא הכל דברי אלוייקים חיים, לא?
"הבאנו נכבה עליכם..." אולי הם קשורים
כתר הרימוןניצחו אראלים את המצוקים....

זצ"ל......
(לא מצליחה לכתוב את המילה הזאת.)
ורציתי לפחות להיות בהלוויה........
לצערנו
ה' לוקח את כל הצדיקים כדי שלא יראו ברעה שח"ו ה' ישמור הולך כנראה להיות........
באמת הגיע הזמן שנתאחד כולנו בתפילה וצעקה לבורא עולם
די
נמאס לנו מהגלות - רוצים גאולה
בעז"ה שאמת אבא שבשמים יגאל אותנו בקרוב ממש
ומכאן להבא נראה רק ישועות ונחמות
בבניין אריאל וביאת הגואל
כמובן שאנחנו מתפללים שלא יקרה
אבל לצערי זה לא כל כך הזוי....ואני אומר את זה אחרי שרבנים גדולים ממני אמרו את זה
אחרי פטירתם של הרב אליהו, הרב אלישיב, ועוד הרבה גדולי הדור שלנו
ציטוט מהראש "ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק"
בהחלט יש לזה מקור ובהחלט צריך לעשות תשובה כשצדיק נפטר, אבל להזהר לא לקלל..........
רק רוצה לעשות תשובה!!
לחזור בתשובה- כן, ותמיד צריך,
אבל להאמין בטוב בקשה!!
ב"ה אני מאמין בן מאמין
רק אנחנו צריכים להתאמץ במיוחד בתקופה כזאת להתעלות להתעורר ולהאמין יותר!!
ואכן אתם צודקים ואני חוזר בי.....
אבל אולי זה היה שווה אם מישהו יתעורר מזה 
רבי יהונתן אייבשיץ כותב שכשצדיק נפטר,
זו עת רצון להתחזק ולאחוז במידותיו.
יש סייעתא דשמיא מיוחדת להתדבק במידות שהצדיק הצטיין בהן.
הללישחזרו לניקם המקורי...
אני מאמינה שלא נראה אותם עד הריקי כהן הבאה של יאיר לפיד 
נפשי תערוג
קו"ץ
המעשה-העיקר
שבעז"ה יהיו לכולנו דברים טובים ומשמחים היום!

מאמע צאדיקהאחרונהבסה"כ אישה פשוטה שמכינה אוכל ביתי לילדים שלה (ומקפידה לדאוג שיהיה שם צלם
)
את לא תמימה כמו את נראית!!!
נחנו מכירים טריקים שלך!!!!
הללישזה מדבק...
חבר'ה!!!!!!!!!!!! היזהרו מחלת הפוליטיקאים פשטה בפורום 

רק ממשלה בראשותי תביא קץ להתנהגות נלוזה שכזו
יש לי אפילו תמונה, כלומר- תיעוד:http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=m5giYyM6ggQ
(מומלץ!)
מתכנן את יום העצמאות, הרגסב הקולינארית 

השאלה היא למה.
דניאל55אחרונה
מזל טוב!!
*נעמה*מזל טוב ל---
פלספנית
לרגל אירוסיה עם אריאל
שתזכו להקים בית נאמן בישראל ולגדל בנים ובני בנים בנחת ושמחה אמןןןן 

פינת התבטאות אישית:
אהההההההההעעעעעעעאאאאאעעעע!
עוגי פלצתמנעלים- נא לנעול
תודה
משה
מה יש לעשות בליל יום העצמאות בירושלים?
חוץ מהתפילה של הבית היהודי בכותל...
צריך כרטיס או עבודה במקום כדי להכנס לטקס
יוצאים ממשתמש אחד ומתחברים כמשתמש אחר?
אני לא מוצאת שום 'התנתק'.
"התנתק".
ואם כבר, למה אף פעם אין לי אופציה לכתוב כאנונימית?
בצד שמאל למעלה יש דגל ארה"ב..נכון?
סעי קצת ימינה ושם יש "התנתק"..בכתב קטן..
יש פורומים שאפשר להתחבר כאנונימי..וכנראה כאן לא.
תכתבי "התנתק".
ואז תגלי איפה זה מתחבא



למרות שזה קשה...ולפעמים אפילו מפחיד...
יש לי הסטוריה "מפוארת" עם אנשים שלא היו מסוגלים לקבל החלטות.ההשלכות של אי ההתמודדות הזו הן לא משהו,בלשון המעטה...
על שייכותך לחברה.. |מאנפף|
תעזרי לכולנו לצאת מהבוץ בו אנו נמצאים ואל תדאגי רק לעצמך.
אייכה!
אייכה!
מוטיזכתבתי לעיל. תקוע בבוץ..
.
איש השקים
שנים
אייכה!
אייכה!סתם 
אולי תנסי לכתוב בכלליות כדי שנוכל לעזור..
אייכה!ותחפשי לך בעל עשיר (אם לא הבנת, זה ייתר את ההתלבטויות לגבי לימודים ועבודה).

אחי ביקש ממני שאשחיל לו את השרשרת מתכת של הדסקית לשרוך-
איך עושים את זה? יש איזו שיטה יעילה?
כי בינתיים לא ממש הצלחתי...
ועכשיו התשובה כי שאלת יפה
אל תנסי להשחיל את זה סתם ככה
כי פשוט לא תצליחי (זה ממש קשה)
צריך לקנות שרוך מיוחד, שמושחל בתוכו חוט
מחברים את הקצה של השרשרת לחוט הפנימי
ומושכים צד את השני של החוט וככה זה מושחל פנימה.
נפשי תערוגעשיתי כמה כאלה בצבא (לא לי, לחברים שלי)
פריסבי
נפשי תערוגזה באמת קשה. ניסיתי עם מחט אבל היא מחליקה או נתקעת בפנים.
בתור אחד שעשה את זה עשרות פעמים..
לוקחים קיסם אוזניים ומורידים ממנו את הצמר גפן מ2 הצדדים.
לוקחים את הצד של השרשרת שיש בו את הסוגר וסוגרים אותו על הקיסם
מוציאים את כל הבפנים של השרוך ומשחילים את השרשרת בעזרת הקיסם..
בהצלחה!
ואם כבר את מנסה להשחיל,
אני מציע לנסות עם "מחט צמר" להשחיל חוט דרך השרוך
ואח"כ להשחיל בעזרת החוט את השרשרת
השחלתי עם מחט צמר חוט מאוד חזק שיש לי (פיירליין),
ואז קשרתי אותו לשרשרת ומשכתי,
היה קצת כואב, אבל מה לא עושים בשביל אח?
(או בשביל העקשנות) 
תודה למייעצים!
להבא: משחיל גומי יכול לעזור
(קצת דומה למחט צמר אבל עם סדק-לתפוס את החוט שלא יברח... )
פטנט פלאים
איזה כיף לפתוח את המחשב במוצ"ש, ולגלות שאחד השרתים קרס היום בשעה 9:48 וזה לא מעניין אף אחד (כי מראש התכנון הניח שזה יכול לקרות ולכן דאגנו לשניים).
שבוע נפלא ויעיל לכולנו.
עוגי פלצתמעניינת החתימה שלך, בדיוק השבת חשבתי על זה שאין בכך שאירופה התאחדה ל"איחוד" כדי לומר "אמרנו לכם" לאף לאומן או להוכיח את צדקת השאיפה לאיחוד עולמי וביטול הלאומיות...
מהסיבה הפשוטה, איבדו ת'מוח, רדומים, פשוט כולם גולשים באותו האייפון...
ג'ון לנון מנצח.. פחד ואימה.
וזאת הסיבה שטפשים האנשים שחושבים.. שבמן אחדות כזאת בעם, הוא ילך בסופו של דבר לכיוון הנכון, למרות העיוותים.
משום שה-סכנה הנשקפת לעם הזה, וה-מכשול שעומד בפניו בכלל לא קשור להתיישבות בשומרון, (אם כי גם) אלא לצורת החשיבה ה"שמאלנית" (אני לא משכיל כדי להגדיר נכון) שנמצאת בכל מקום, כולל בעומק ה"ימין"...
וממילא, כיוון שה-סכנה היא "מחשבתית"... בלבול, עיוות, ואי חיבור לפשטות ולנקודת ההתחלה, (מממ אם יורשה לי להתפייט) אי חיבור לאלוקים שנדמה כמו רחש המזגן בבית מדרש גדול, בתפילת שמונה עשרה, ובמקומו החיבור לכל מיני אישים (מלשון אש) ורעשים - הוא הכי בעייתי.
כי למרות ה"אחדות" כביכול, ולמרות זה שכולן תלבשנה אותן הנעליים, למרות שיהיה חיוך גדול גאולי ומאוחד מרוח על פני כל המשתתפים בועידת בנ"ע הפתטית.. למרות הכל לא יהיה כלום בפנים.. וזאת תהיה הגלות הכי גדולה.
קיצור.. קדחת.
(מקווה שלא עפתי... כואב לי הראש)
יטבתהובשורות טובות!! 
כוכב ים
אייכה!