בס"ד בר"ה
מישו יודע אם יש לו דיסקים??
נגיד, של השירי שבת שלו...
פשוט מדהים 
בס"ד בר"ה
מישו יודע אם יש לו דיסקים??
נגיד, של השירי שבת שלו...
פשוט מדהים 
בס"ד בר"ה
אבל אני רוצה דיסקים שלו..
אם לא יהיה לידי יוטיוב? 
יש לו כמה דיסקים!
יש אותם בדברי שיר 
בע"ה ובהשתדלותנו
בדברי שיר ב10 שקלים.
יש להם דוכן מציאות, אחלה דבר!!
בס"ד בר"ה
זה כאילו הדוכן בכניסה לתחנה מרכזית, או דוכן בתוך החנות למעלה?
בע"ה ובהשתדלותנו
ברד"כ הייתי רואה תמיד למעלה. אבל פעם אחרונה שהייתי לא מזמן ראיתי גם בכניסה.
בס"ד בר"ה
מי קונה לי מתנה לכבוד שבת?? 
או לכבוד היומולדת?? 
בע"ה ובהשתדלותנו
נתקלנו בבעיית הדיוור..
שדות האמונהבע"ה ובהשתדלותנו
הוא עבד לי ביג טיים 
אייכה!
שדות האמונה
מוטיזשבחודש זה ירום קרנה של תורת ישראל בארצו!
-משה ר-בויקיפדיה כתבו שנפטר למרות שלא בטוח
יעקב יוסף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
isambig_RTL.svg">
ערך זה עוסק ברב וחבר הכנסת בשם זה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יעקב יוסף (פירושונים).
יעקב יוסף
תאריך לידה18 באוקטובר 1946
השתייכותעדות המזרח
נושאים שבהם עסקהלכה, ארץ ישראל, פוליטיקה
רבותיוהרב עובדיה יוסף
יעקב חי יוסף
כנסות11
סיעהש"ס
תפקידים בולטיםחבר עיריית ירושלים, חבר כנסת מטעם ש"ס.
הרב יעקב יוסף (18 באוקטובר 1946- 12 באפריל 2013) היה ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים, לשעבר חבר עיריית ירושלים וחבר כנסת מטעם ש"ס בכנסת ה-11.
תוכן עניינים
[הסתרה]
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו הציבורית
הרב יוסף נולד במוצאי שמחת תורה ה'תש"ו (18 באוקטובר 1946) בירושלים, כילד שני של הרב עובדיה יוסף ומרגלית יוסף. הוא למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת קול תורה, כמו כן למד בכולל קול יעקב ובמוסד הרב קוק בירושלים, שם הוסמך לרבנות.
בשנים 1983-1984 כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ ברשימת ש"ס, שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת, ונבחר במסגרתה לכנסת, כיהן בועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים.
במשך השנים נשא בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון פשוט ועממי שחיבבו אותו על קהל השומעים.[1]
[עריכה] התנתקות מש"ס ומאביו
בשנת 1988, בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11, הודח מהרשימה בעקבות חילוקי דעות רעיוניים ואישיים חריפים עם אביו, הנמשכים עד היום. בין השאר, לא היה שבע רצון מכך שנשלח לייצג את ש"ס בכנסת, וחש כי אביו אינו מעריך כראוי את כישוריו בתחום הרבנות. כמו כן התנגד נחרצות לעיקרון "שטחים תמורת שלום" שבו תמך אביו.[2]
כשנתיים לאחר שפרש מהכנסת, בעיצומה של חקירה משטרתית כנגד תנועת ש"ס, האשים בנאום פומבי אחדים מנציגי ש"ס בזיוף חתימות על המחאות ובמעילה בכספים, ואף קרא לנוכחים לדרוש מאביו להחליף את הנציגים שמוליכים אותו שולל. אביו הגיב על דברי בנו מבלי לנקוב בשמו, כי "כל מה שנאמר הוא שקר מוחלט". מאוחר יותר חזר בו הרב יעקב מרוב האשמותיו.[3] בשנת 1994, כשנפטרה אמו, לא ישב שבעה בבית אביו עם כל משפחתו ובחר לשבת שבעה בביתו.[4]. כמו כן הבהיר אחיו הרב אברהם יוסף, כי "הרב יעקב יוסף אינו מתייעץ עם אבינו שליט"א בשום עניין, וכל דעותיו הן אישיות".[5]
בשנת 2004 דחה אביו פסק הלכה שלו, שאסר על חיילי צה"ל אכילת מזון שמספק הצבא, במקרה של אי ודאות באשר ליהדותם של הטבחים, עקב המספר הגובר של חיילים רוסיים ודרוזים לא יהודים.[6] אביו כינה את הפסיקה "מסיתה".[7] הרב יעקב יוסף, יחד עם הרב מרדכי אליהו, גם היה מהבולטים שבחולקים על פסיקות הרב עובדיה יוסף. כך למשל, כשאביו התיר אכילה בפסח של עוגיות מצה המועשרות במי פירות, פסק בנו כרב מרדכי אליהו שהעוגיות הן חמץ גמור. בשנת 2008 תקף במרומז את ש"ס, וטען כי המפלגה "איבדה את זכותה המוסרית להתקיים", וכי היא לא תוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".[8] אם תתמוך בוויתורי אולמרט לערבים.
[עריכה] פעילות ציבורית כיום
הרב יעקב ייסד ועומד בראשות ישיבת "חזון יעקב", הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה. בנוסף, בתמורה להסכמתו לפרוש מתפקיד ח"כ בתנועת ש"ס הוא מונה כרב שכונת גבעת משה בירושלים, תפקיד שנועד תחילה לאחיו הרב דוד יוסף. הוא חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה". הרב יעקב מעביר גם כיום שיעורי הלכה והשקפה יומיים, בבית הכנסת "בורוכוב" בירושלים וכן מכשיר רבנים בכוללים בהם הוא משמש כנשיא וכמורה דרך הן בפסיקה הלכתית והן בהשקפה מדינית.[דרוש מקור]
בשנת 2007 היה הרב היחיד שתמך בגלוי ואף עודד את פניות עמותת "נוער כהלכה" לבתי משפט, ומספר ימים לאחר שניתנה הוראת מאסר להורים שהפרו את פסק הדין בבג"ץ עמנואל, אביו - הרב עובדיה יוסף קבע בפרהסיא, כי "מי שפונים לערכאות כאילו הרימו יד בתורת משה, מחרפים ומגדפים ואין להם חלק לעולם הבא". על אף שבנו הבהיר כי הפנייה נעשתה רק לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות, לרבות פנייה לבתי דין רבניים, התפרשו דברי אביו כמתקפה מפורשת עליו.[9] למחרת הצהיר על הסרת תמיכתו במאבק המשפטי, בנימוק שבני משפחתו נחשפו לאיומים הולכים וגוברים. למרות זאת בציבור החרדי המשיכו לראות בו אחראי לפרשייה והרב דוד נחמן בלוי, שהרב יעקב יוסף היה תלמידו בילדותו, אף פעל לבטל את מינויו כרב שכונת גבעת משה[10].
הרב יעקב הוא מרבני המטה להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי.[11] נתן הסכמה לספר "תורת המלך", העוסק בעיקר בהלכות הקשורות להריגת גויים, בזמן שלום ובזמן מלחמה, ובעקבות כך זומן לחקירה במשטרה. לאחר שסירב להתייצב עוכב לחקירה ב-3 ביולי 2011 על ידי המשטרה בשעת בוקר בדרכו חזרה מתפילה בקבר שמעון הצדיק, ושוחרר לאחר חקירה קצרה.
בינואר 2012, לאחר שהתגלה בגופו סרטן הלבלב, הרב בניהו שמואלי הוסיף לו את השם "חי" כסגולה.[12][13] ב-12 באפריל 2013, נפטר ממחלת הסרטן.
[עריכה] לקריאה נוספת
בד"הפריסביהכאב הגדול הוא לא על הפטירה אם הייתה לא הייתה העניין שדמותו של הרב מיוחדת ביותר למרות שהוא בנו של הרב עבדיה ויוצא תנוע תש"ס ובנוס חרדי ספרדי תמיד תמך בהתיישבות בכל מרחבי ארצנו וליווה ותמך בציבור הדתי
כמו כן הגאונות שלו והידיעות הרבות עם הזיכרון הפיננומלי הם משהו מיוחד ויוצא דופן אין הרבה רבנים כמוהו ! זו תהיה אבידה קשה שבגיל 67 נאבד אותו עם כל גדולתו ותמיכתו ......
שערי שמים לא ננעלו ואפשר לומר תהילים
קוראים וידוי
"ועל כרחך אתה חי " אין אדם מחליט מתי למות וגם אם הרופאים התייאשו והא בעצמו מסכים לעזוב את העולם אין עליית הנשמה תלויה בו עצמו ידועי מקירם של אנשים ששבועות היו גוססים והיו כאלו שאף קמו מזה .......
כשכלי התקשורת יפרסמו ח"ו, נכתוב גם כאן...
כוכב ים
יוסף6תלמיד חכם עצום, אהב מאוד כל יהודי, אהב מאוד את ארץ ישראל.
ה' עד מתי?
ברוך דיין האמתיעל מהדרום
ותן טל
צריך לקרוא לאריה דרעי שי ניצן וכו'לבקש מחילה בפומבי על כל מה שהם עשו לו
כמה צער
סמיילית
ה' לוקח את מי שיכול לכפר על הדור...
אייכה!יששכר יעבץ יקותיאל] פלצת:
שרשור תהילים לרפואת
הגאון הרב יעקב חי בן מרגלית (יוסף) שליט"א
שאושפז ונמצא במצב קשה!
(מותר לכתוב פה לצורך העניין נכון כתר?
)
יעקב חי בן עובדיה (יוסף)
יישר כוח
נשמה צפתיתהעיקר שלא יחסר פסוק!
נקודה למחשבהבעז"ה גם בשאר המבחנים והמטרות שיש בחיים
בהצלחה בהמשך 
גם לי נשאר מעט !!
כתר הרימון
בצלםאלוקים
נקודה למחשבה
בצלםאלוקים
נקודה למחשבהאבל זה מה שקורה שסוגרים חשבונות על גבי הפורום 
הסבה למה?
אני לא בקטע של מערכות מידע...
ובלי רישיון רו"ח מה אני אוכל לעשות מלבד תואר ראשון בתחום אחר..?
לא עדיף לגמור את זה ואז מקסימום להתקדם לתחום יותר נחמד-בתוך החשבונאות ?


ברוך ה'! איזה כיף
כל כלך שמחה בשבילך וגאה בך!!

שייטת
כתר הרימון
נקודה למחשבהטעים זה לא.
משביע זה לא.
אז מה אנשים מתלהבים מזה?
ועל זה אמרו רבותינו "על טעם וריח אין להתווכח" (שם, שם) 
לקח לי זמן עד שהעזתי לטעום בפעם הראשונה. מאז הכנתי כמה וכמה פעמים בבית. זה מצוין לסעודה שלישית
מושיקואפפם לא העזתי לטעום אתזה..
אפילו לא עושה רשם של טעים...
טוב, חוץ מטופם אני לא אוהבת כלום..
כאילו לא אוהבת דגים, ביצים וכל מה שהסינים אוהבים להכניס בתוך הדבר היפה (!) הזה...
זה רק לאניני טעם 
זה רק לאנשים שלא מבינים באוכל איכותי |מתכוננת למתקפה|
סתם, כנראה צריך זיקה לסינים בשביל ה, איך לומר, יצירת האומנות הלא-אכילתית הזו...
כל המשפחה שלי מתים על זה
בהתחלה לא כ"כ רגילים לטעם
לאט לאט מתרגלים וזה נהיה אפילו טעים
ומשביע?
תלוי כמה אתה אוכל
כי בסופו של דבר זה אורז
ואורז זה דבר מזביע
אבל בארץ אין כ"כ הרבהסינים שעושים את זה אמיתי .
בניו יורק יש סושי מהדרין ואמיתי..
ת.ויש גם צימחוני שזה מה שאני מעדיפה
וזה לא טעם נרכש- כבר בפעם הראשונה היה לי טעים, אבל המלצרית המליצה שבפעם הראשונה עדיף עם דג מבושל
וזה אוכל יפני ולא סיני
מתכון לסושי באתר שלך...
אם אתה כ"כ רוצה תשלח לי מתכון מקורי (לא מועתק)
זה למה.
ובפעם הלא יודעת כמה שאוכלים את זה- זה כבר מפסיק להרגיש נורא.
כי חשבתי שזה אבוקדו.
ואחרי זה הלשון שלי בערה אני נזהר בזה 
מישהו כאן מבין אולי בMuseScore?
אני משתגעת. משתגעת. חוץ מזה שכל חיי ניגנתי בשמות לטיניים- ולא אנגלית, הדינמיקה לא עובדת לי, ואני לא מבינה מה הולך בתוכנה הזו! (קשתות! קשתות פשוטות לא עובדת בדבר הזה!)
מישהו? משהו? 
(וסליחה שאני ככה מתפרצת, ועוד שה' ירחם- מתחת לעשרים
אבל פשוט זה פורום שהרבה נכנסים אליו, וניסיתי לברר בכ''כ הרבה מוקמות ולא הלך- עד שכבר החלטתי לנקוט בצעדים נואשים.)
אבל- יודעת להקפיץ.
איך אני?

ניגוניםאחרונה(אני חושבת שפשוט אני אעבור לכתוב ביד. אני פשוט לא מבינה כלום במחשבים ובכל התוכנות האלו.)
תהילים פרק ו
א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב יְהוָה, אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וְאַל-בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.
ג חָנֵּנִי יְהוָה, כִּי אֻמְלַל-אָנִי: רְפָאֵנִי יְהוָה--כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.
ד וְנַפְשִׁי, נִבְהֲלָה מְאֹד; ואת (וְאַתָּה) יְהוָה, עַד-מָתָי.
ה שׁוּבָה יְהוָה, חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
ו כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ; בִּשְׁאוֹל, מִי יוֹדֶה-לָּךְ.
ז יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי--אַשְׂחֶה בְכָל-לַיְלָה, מִטָּתִי; בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה.
ח עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; עָתְקָה, בְּכָל-צוֹרְרָי.
ט סוּרוּ מִמֶּנִּי, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: כִּי-שָׁמַע יְהוָה, קוֹל בִּכְיִי.
י שָׁמַע יְהוָה, תְּחִנָּתִי; יְהוָה, תְּפִלָּתִי יִקָּח.
יא יֵבֹשׁוּ, וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד--כָּל-אֹיְבָי; יָשֻׁבוּ, יֵבֹשׁוּ רָגַע.
תהילים פרק כ
א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה; יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ; וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ; וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ; וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ-- וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה, כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז עַתָּה יָדַעְתִּי-- כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ-- בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י יְהוָה הוֹשִׁיעָה: הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.
תהילים פרק קכא
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
תהילים פרק קל
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג אִם-עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲוֹנֹתָיו.
תהילים פרק קמב
א מַשְׂכִּיל לְדָוִד;
בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה.
ב קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶזְעָק; קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶתְחַנָּן.
ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי; צָרָתִי, לְפָנָיו אַגִּיד.
ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי, רוּחִי-- וְאַתָּה, יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי:
בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ-- טָמְנוּ פַח לִי.
ה הַבֵּיט יָמִין, וּרְאֵה-- וְאֵין-לִי מַכִּיר:
אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי; אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי.
ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ, יְהוָה:
אָמַרְתִּי, אַתָּה מַחְסִי; חֶלְקִי, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
ז הַקְשִׁיבָה, אֶל-רִנָּתִי-- כִּי-דַלּוֹתִי-מְאֹד:
הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי-- כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, נַפְשִׁי-- לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ:
בִּי, יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים-- כִּי תִגְמֹל עָלָי.
אשריכם צדיקים!!
רפואה שלמה!!!!!!!
[מקפיצה!]
סמייליתכמידי חודש, גם הפעם רצינו להתקדם כמה בנות למקום הקרוב ביותר למקום שממנו הושתת העולם,
למקום שאליו נכנס רק הכהן הגדול רק פעם אחת בשנה.
מה ביקשנו? כמה דקות מעטות, כמה פרקי תהלים, פִּסקה של תפילה - מול המקום שבו הבטיח הבורא להיענות לתפילותינו.
פעם בחודש נותנת המשטרה ליהודים בלבד להתקרב מעט ולשאת תפילה.
השוטרים אמנם לוחצים - אך יש כמה דקות עד שדוחפים אותנו לצאת ולהמשיך הלאה.
אך הפעם - גם לכך לא זכינו. התקדמנו בכל זאת. לא נתנו לנו להתפלל כלל. כלל.
דחפו אותנו.
בכיתי.
איה הכהנים והלוויים אשר במקומם חוסמים השוטרים?
איה עבודת הקורבנות אשר במקומה ערלים משחקים כדורגל?
איה הכהן הגדול אשר מחליפו התייר?
איה?!
כאב לי. בכיתי.
אמרתי לאחראי - לפחות להתפלל מעט, כמו תמיד. להתקרב, קצת. רק עד הגדר החוסמת את השער.
הפעם גם את זה לא נתנו לנו, לבנות המלכים המושפלות.
הוא ענה לי. הבנתי.
וההבנה צִמררה אותי יותר, והמשכתי לבכות - כי זה בידיים שלנו.
לסיבוב השערים החודש הגיעו מעטים. נשארנו ספונים בבתים כשהבית הזה חרב.
המקום ייכבש ברגלנו!
כאשר באים כל-כך מעטים לסיבוב השערים (ולכן גם לא יצאו בזמן - ואם באים רבים האיחור לא נורא),
אז סיבוב השערים קצר, מהיר, בלי זמן לשיר, לרקוד, להתפלל, לבכות...
זה מה שאנו רוצים? לוותר על ההסתובבות בעיר הקודש, בעיר שבה בחר ה'?
זה בידיים שלנו. שלי, שלך.
בבוא היום נישאל - ציפית לישועה?
ציפייה - איננה תקווה בלבד. אין השאלה אם "רצית", אלא אם עשית!
מה עשית לקרב את הישועה, את הגאולה?
זה בידיים שלנו. שלי. שלך.
בציפייה לבניין בית ה' - בתפילה, בכיסופים ובמעשים.

כתר הרימוןאני שם מהשנה הראשונה...
אבל לא להתפלל בתחנה האהובה עליי?
בכלל?
(כמובן, כל המצב הזה.)
יש לציין שהיה שוטר צדיק אחד שלא הסכים לדחוף אותנו, גם לאחר שאמרו לו לעשות זאת.
הוא אמר להם שהוא לא דוחף!
צדיק אחד בסדום.
אייכה!הייתי משתדל להגיע לפחות פעם בכמה סיבובים... אבל השעות כל כך לא נוחות, אני סטודנט תפרן, וגם חברים בירושלים לישון אין ולחזור מאוחר בלילה לדירה אומר יום לימודים לאחר מכן, על הפנים...
אולי בעתיד, כשאתבסס קצת. אולי אם אתחתן ונגור באיזור... לה' הפתרונות.
אבל יש בעיה קשה בסיבוב שערים
המשטרה נמצאת בדילמה גדולה
כי מצד אחד היהודים רוצים להכנס
מצד שני הם נכנסים לשטח ערבי (ממה שאני מעריך לא על זה הדיון)
למשטרה, באופן עקרוני, אין רצון לעכב או להשבית את הסיור
אבל יש דברים שאנחנו איננו יודעים
המצב בתוך הרובע המוסלמי נפיץ
מאוד מאוד נפיץ
אם את רוצה לדעת כמה, כנסי לחמ"ל של המשטרה בזמן סיבוב השערים
זה נראה כמו מינימום חמ"ל של מלחמה
אני בעצמי הייתי עד לכמה מהומות שקרו, כמה מטרים משם, שממש בנס נגמרו ללא נפגעים
ומה שעצוב לי
הנוער שם, הוא לא הנוער של פעם,
הנוער שהיה מגיע באמת כי הוא כמהה למקדש.
היום, במקום זה מגיע נוער שמטרתו היא מפגש חברתי ובעיקר התססה ושירי גנאי נגד הערבים
והמשטרה וכוחות הביטחון עושים כל שביכולתם כדי להמשיך את הסיבוב
כדי לא לבטל
ובמקום תודה, בד"כ הם מקבלים יחס משפיל ומעליב
יחס שלא ראוי לקבל יהודי, בטח שלא יהודי שמסכן את חייו בשביל שאנחנו נוכל להכנס לרובע המוסלמי.
אבל מה לעשות, שהערבים הם גם יצורים אנושיים בעלי רגשות
ושקבוצת נערים שרה להם מתחת לבית "מוחמד מת" "ישרף המסגד" וכו'
הם מתעצבנים ומעוניינים להוציא את העצבים שלהם על אותם נערים
והשוטרים ואנשי השב"כ יודעים את זה טוב מאוד
הם ממהרים להוציא את הנוער הזה מתוך הסמטאות לעבר השטחים המוגנים יותר (הויה דלרוזה והמשך הסיבוב)
משם הם מפסיקים ללחוץ על הסיבוב שיתקדם, משום שמשם כבר הסכנה הבטחונית פוחתת.
תנסי להכנס לראש של המשטרה
תארי לך שמפקד התחנה מקבל מידע מודיעיני על חבורת צעירים ערבים שמתכוונים להגיע עם סכינים
ולדקור את משתתפי הסיבוב (ועד תחילת סיבוב השערים הוא המשטרה איננה מצליחה לתפוס את אותה החבורה)
האם עליו לאשר את הסיבוב?
אם כן, הוא מסתכן בפיקוח נפש
ואם לא, כולם ירתחו ויכעסו עליו, יכנו אותו בכינויי גנאי וכו'
מה את היית עושה?? 
רציתי לדבר על עניין הנוער עם מארגני הסיבוב
רק לדעתי, הם בעצמם לא יצליחו להשליט סדר
אנחנו צריכים להבין שקריאות הגנאי נגד הערבים
לא רק שאינן טובות
אלא הם מזיקות
הם יקחו מאיתנו את הסיבוב 
ואם כבר אני חושב שזאת תהיה יוזמה מבורכת (ואני עשיתי את זה מס' פעמים, רק שבזמן האחרון אני קצת שוכח)
אם כמה נערים יקחו על עצמם להודות לשוטרים ואנשים הביטחון שנמצאים שם
ופל מצופה אחד
כוס משקה ממותק
ובעיקר תודה אמיתית, מכל הלב! 
אתם לא יודעים איזה קידוש ה' זה עושה
יכול להיות שאפילו יותר מהשירים, הריקודים והכמיהה הגדולה
בתפילה ותקווה לבניין בית המקדש בקרוב!
עריכה: טעות הקלדה
בוא נתחיל מנקודת המוצא הנראית לי:
התפקיד שלהם (אמור להיות לפחות) הוא לתת לעם ישראל להסתובב בביטחון.
בפועל מה שקורה: יש מקרה. הם מנסים להעביר אותו כמה שיותר בשקט.
יש סיבוב שערים? שייגמר כבר.
אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שזה המקום שלנו! נקודה.
למה אתה אומר: למשטרה, באופן עקרוני, אין רצון לעכב או להשבית את הסיור ?
בוודאי שיש להם.
הם רוצים שקט. שקט במקרה הזה מתבטא בלא לתת ליהודים להסתובב במקום שיש גם ערבים.
אתה שם לב מה קורה פה?
אתה קורא למקום: שטח ערבי!
אבל זה שטח יהודי! שלצערנו הרב מתגוררים בו ערבים.
מה שקרה ביום שלישי זה דבר מאד מסוים -
כשיש הרבה יהודים בסיבו"ש, המשטרה מרגישה שיש תמורה לכוח האדם ולאנרגיות שהיא מוציאה.
ביום שלישי לא הגיעו הרבה אנשים - אז רצו לסיים עם סיבוב השערים כמה שיותר מהר.
לא בגלל כל דבר אחר!
שום מהומות מיוחדות.
אם כבר להפך, הסיכוי למהומות גדול יותר כשיש הרבה אנשים.
להגיד שהנוער של היום זה לא הנוער של פעם -
זו הוצאת לעז!
תמיד יש את אלו שבאים מהסיבה הזאת, ואת אלו שבאים מהסיבה האחרת.
אנו בטוחה שיש שבאים מתוך ראיית החשיבות.
אבל אתה יודע מה? הסיבה איננה משמעותית בעיניי!
מה שרציתי להגיד זה -
שאם אנו רוצים במקום הזה, שה' איווה למושב לו,
זה בידיים שלנו!
אחר כך לבכות בתשעה באב זו לא חכמה גדולה.
המשטרה רוצה שקט, בכל מחיר (וזה נכון בקשר לכל משטרה בכל מקום)
בדלית ברירה היא מוכנה יותר להשקיע כשיש יותר אנשים בארוע.
זה לא "אישי" נגד משתתפי הסיור (הגם שזה אכן אישי נגד אלו מהם שמשחיתים את זמנם בקריאות גנאי נגד ערבים).
הבעיה הקשה היא התוצאה היא מאוד מאוד לא נחמדה במונחים של השליטה הישראלית בעיר העתיקה ובירושלים באופן כללי, אבל זה לא עניין שחושב עליו השוטר הקטן שרוצה לחזור למזגן בתחנת המשטרה.
הפיתרון הוא כמובן סיבובים מלאים יותר |רשלן| |עצלן|.
לדוגמה:
עמדו שני שוטרים.
אחד: אמר מיד לדחוף! לא לתת להן! ועשה את זה.
שני: לא דחף, רק נע אט-אט קדימה.
לצערנו המשטרה מכילה כ"כ הרבה שוטרים שבהחלט יש להם דברים אישיים נגד.
וכבר ציינתי שהשוטר הצדיק הוא צדיק (אחד) בסדום.
ואני אומרת את זה בתור משתתפת קבועה...
אני בסך הכל ייצגתי כאן את עמדת המשטרה
בראש ובראשונה תפקיד המשטרה הוא לדאוג שתוכלי לחיות בביטחון
גם אם זה אומר למדר אותך כיהודיה מכל מקום שמסוכן לך
יש את חופש התנועה
אבל במידה וחופש התנועה עולול לסכן אותך, נוטלים אותו ממך.
המשטרה סוברת שזה שטח ערבי
כמו אום אל פאחם, סחנין וטייבה.
זה שאת קורה לזה שטח יהודי כי הוא שייך לך, זה נחמד ויפה בתיאוריה
זה לא הופך אותו לנטול ערבים
המשטרה מגדירה אותו כשטח ערבי, משום שיש בו רוב ערבי. נקודה.
נכון, אפשר להתווכח אידיאולית, מעשית לא.
וזה לא מדוייק שהמשטרה רוצה שקט
המשטרה רוצה כמה שפחות חיכוכים שמובילים לבעיות ביטחונית לשני הצדדים.
ובעניין הנוער,
זה באמת לא בסדר להכליל
אבל מי שהיה בסיבוב שערים לפני כמה שנים
מכיר ויודע מה היה שם
היום זה השתנה
השתנה מקצה לקצה
אם פעם החבר'ה שהיו באים כדי לעורר פרובוקציות היו אחוז מסויים
היום האחוז הזה יותר משילש את עצמו.
שלא נדבר על כך שחבר'ה מעדיפים לצעוק ביטויי נאצה במקום לשיר,
ולחפש איך ליצור בלאגן
והכי כואב שאין את הכמיהה שהיתה פעם
היום זה פשוט הרבה יותר חלש
זה מתחיל להיות מצווה אנשים מלומדה
אמור להיות סיבוב, טוב אז נעשה סיבוב
ההתלהבות פחתה
לדעתי אחת הסיבות לסיבוב ריק יחסית זה הנקודה שהעאלתי
אני יודע בוודאות שחברים שלי לא מגיעים לשם בגלל הסיבה הזאת
ות'אמת, גם לי כבר לא כ"כ כיף לבוא
אז לבוא ולהגיד לאנשים לבוא זה מצויין
אבל צריך להבין שאנשים כבר לא כ"כ נהנים שם
אז לטרוח כ"כ להגיד בשביל משהו שלא נהנים בו
לדעתי איכות סיבוב השערים לא מתבטא בכמות האנשים שמשתתפים בו
אלא באיכותם
יכול להיות סיבוב קטן ומוצלח
ולעומת זאת אחד ענק שלא משיג את המטרה
ואם את חושבת שהמשטרה כ"כ נגדך
את מוזמנת להכנס לרובע המוסלמי ולאבטח את עצמך לבד
אני באמת לא חושב שימנעו ממך (עשינו את זה כחיילים)
בקשר לאופי של סיבוב השערים - זו לא הנקודה.
(חוץ מזה שמי שבא הוא הקובע את האופי...)
אני באתי לומר למה חשוב לבוא.
אני לא באה ליהנות, אני באה כי אני מאמינה שזו עשייה חשובה.
והמקרה האחרון רק חיזק אצלי את זה.
אז לטרוח כ"כ להגיע בשביל משהו שלא נהנים בו
כן. בפירוש כן.
על שבת אני שומרת גם אם אני לא נהנית...
"ציפית לישועה" - לא אם נהנית...
זו הנקודה שרציתי להעביר.
המשטרה רוצה שקט, וכל האמירות האידיאולוגיות היפות פחות מעניינות את השוטר שמוצב שם עכשיו.
אני לא יודע איך היום הנוער שנמצא שם
אבל פעם היו שם פאנטים רציניים
שעשו "בעיות" לא קטנות 

כל מיני חברונצ'יקים למיניהם
יצהרניקים ועוד
הם היו נועלים חנויות של ערבים עם מנעולים שהם הביאו במיוחד
ועוד כל מיני דברים בסגנון
אבל פעם היה באמת משהו אחר ואייכותי
עם חבר'ה עם תופי דג'מבה, ירמיהו היה מגיע כמעט כל סיבו"ש ומנגן
היה אז את הGMC עם הרמקולים הענקיים
היו ימים
לא יודע איך היום?
בוא!
כלומר רכב שנוסע את כל הסיבוב?
ואז בחוץ להביא רכב ככה לא נטצרך לסחוב את העגלה
וגם יהיה רמקולים עוצמתיים יותר
כתר הרימון
טופי תותתר, ריגשת אותי במה שכתבת.
מרגישים כמה את חיה את החורבן, וכל כך מצפה לרגע הגדול הזה, במהרה בימינו אמן!!
באיזה יום בשבוע יוצא סיבוב שערים הבא??
מקווה מאוד להגיע.
(ובטח לא להתלונן על האופי... נשמע כמו תירוץ.)


)
כתר הרימוןרק בשביל זה שווה להת***.
(משאית?....)
ת.כמה שזכור לי גנבו אותו.
חוץ מזה שלך יש מחיצה.
ת.
ת.סוף סוף אני מבין..
אייכה!אחרונה
בס"ד בר"ה
ולהחזיר את כל אחינו בתשובה אליו יתברך...
שהקב"ה יאמר לצרותינו די...
אחחח אחרית הימים..."ייתי ולא אחמיני"...
לא סתם ה' יתברך בחר בנו להיות בדור הזה, כנראה שהכוחות שלנו הם יותר ממה שנראה לנו, בואו ננצל את זה!!! 

אשרינו לגמרי שזכינו להיות בניו של מלך מלכי המלכים 
רעיונות לעבודה שמתאימה לסטודנטים (יש לי מקסימום 3 ימים בשבוע פנויים).
לא עבודה בחנויות, לא מסעדות, לא הדרכה.
בגדול עדיף משהו עם ילדים/משרדי/ משהו שקשור לשרות לאומי.
כדאי גם שיהיה מעניין, סיפוק בעבודה, שכר טוב ותנאים מעולים 
ועוד דבר, אם מישהו יודע איך אפשר לעבוד בסמנריונים בקיץ של השרות (לא בתפקיד הדרכה) או אולי אפילו בבנ"ע וכאלה.. אז אני ממש אשמח!
שבעיקרון זה לשנה הבאה..
אני פשוט מחפשת בכלל כיוון מה לעשות..
תלוי איפה
וקצת עבודות, והמעסיקים מנצלים את זה
משהו פה לא נראה לי...
הן באמת מעניינות ומפתות.
אצלו ארבעימלף זה כסף קטן. אולי קטנטן.
חברות שלי עושות את זה בחופש ואומרות שזה אחלה ג'וב..גמכן ג'וב.
את פשוט לא עובדת קשה מידי ומרוויחה איזה 50 שח לשעה.
תלוי איפה בעצם.
פרטים יותר מדוייקים מזה אני לא אוכל לתת לך..
איך אפשר לברר על זה? אם בכלל צריכים?
בתור חונכת או מדריכה...
המעשה-העיקר
המעשה-העיקראחרונהמיהם עשרת הצדיקים שזכו עוד בחייהם להיכנס לגן עדן?
(תשובות ללא מקור לא תתקבלנה.)
בין הפותרים נכונה יוגרל שולחן סנוקר.
<
>

שדות האמונה
ותן טל
מסתבר שגם בוויקיפדיה זה מוזכר בהקשר של חגיגה בסנוקר.
לפי מסכת דרך ארץ זוטא עשרה צדיקים נכנסו בחייהם לגן עדן ואלו הן: חנוך בן ירד, אליעזר עבד אברהם, ביתיה בת פרעה, סרח בת אשר, אליהו הנביא, משיח בן דוד, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, יעבץ בן רבי, ויהושע בן לוי. הרשימה מופיעה כשאלה לבדיקת בקיאות במקורות בסרט חגיגה בסנוקר.
איזה טוב ה'!!!!יקום החתן ויברך.
כל עדשה מיקרוסקופ

יקום החתן אמרתי!" 
הוא לא עובד במאפיייייייה.....
1. חנוך
2. אליהו
3. משיח
4. אליעזר
5. עבד מלך הכושי
6. חירם מלך צור
7. יעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא
8. סרח בת אשר
9.בתיה בת פרעה
10. יש אומרים: הוצא חירם והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.
איפה 10?
יש רק 9, וגם כך כתוב: "תשעה נכנסו בחיים לגן עדן..."
בסנוקר 

היה היה פעם דרקון
בארץ של אגדות
דרקון ענק וירוק שריון
מחייך וחושף זר שיניים חדות
היו לו רגליים של אריה
ועור חלק ומבריק, כמו לנחשים,
וזוג כנפיים של ציפור
ואם זה לא מספיק - גם שלושה ראשים.
יושב לבדו על סלע רותח,
מאפו יורק אש וזפת,
ובכל פעם שהוא מנסה לקנח
עוד מטפחת נשרפת.
דרקון שמקפיא אותך במבט
של שלושה ראשים, שש עיניים סגולות
אם יראה אותו ילד רק פעם אחת
לא יישן חמישים לילות.
ואין בית בו אין שיחה
על דרקון אכזרי שאוכל נסיכות
וארוחה בלי נסיכה
היא לא ארוחה לרוחו.
ציידים נחמדים רדפו אחריו,
מלכודות חיכו לו בכל הפינות,
אבירים גיבורים יצאו אל הקרב
כדי להרשים נערות עדינות.
אמרו שבעין שלו יהלום,
ומי שמוציא אותו - עשיר
שודדים חיפשו אותו לילה ויום
לגנוב אוצר מאחד הראשים.
כולם רק נגדו, זאת ידע הדרקון,
ולכן הקפיד להיזהר -
כששני ראשים הלכו לישון,
ראש אחד נשאר ער.
שנאו אותו מגדול ועד קטן,
בגללו בלילות לא חצו את הרחוב
ואיש לא חשב שהוא לא מסוכן
ואולי הוא בעצם דרקון טוב.
זאת לא אשמתו שהוא מצוייד
בשלושה ראשים, ןרק אלוהים יודע
שהוא היה מסתפק בראש קטן אחד
ובכתף אחת רכה להניח אותו עליה.
והוא מצטער שאש הוא נוחר
וגופו נחשי, ופניו מאוסות
הוא היה רוצה להיות משהו אחר
אבל ככה הוא ואין מה לעשות.
דרקון מחפש אהבה וחולם
הדרקונים הרעים התחילו ממנו לברוח
הוא הוציא שם טוב לעם הרשע שלהם
ועל זאת הם לא יכלו בשום אופן לסלוח.
אילו ידע לדבר לפחות,
להסביר להם שהוא רק מחפש ידידים
ואין לו עניין לאכול נסיכות
והוא מעדיף קצת גבינה וזיתים.
דרקון חביב, רגיש, בודד
שחיפש חברים להושיט להם כף,
אבל קשה מאד להתידד
עם אחד שנושם עליך אש מהאף
בוקר אחד הם הגיעו אליו,
בא אביר ותקע בו חרב מקרוב
וכולם חגגו שהוא מת מפצעיו,
ואיש לא חשב שאולי הוא טוב.
עשרים נסיכות מחאו כפיים,
שמש אביב בשמחה זרחה,
ושלושה ראשים עצומי עיניים
שכבו בשורה על הסלע החם.
השודדים שהגיעו מהר למקום
שלחו יד אל העין הסגולה
אבל מה שנצץ בתוכה לא היה יהלום
אלא דמעה גדולה.
ואיש שם לא היה עצוב
כשהוא התמוטט ונפל על גחון
וככה הם הרגו שם שוב
את הדרקון הלא נכון...
סופית!!
ביי ביי...
מה עושים כשאין חשק לישון
מחפש עם מי לדבר ואין לי
לק"י
אני ב"ה אחרי יום ממצה בהחלט והספקים טובים ב"ה!
אתמול חזר אלינו לכיתה תלמיד, שנעדר יותר מחודש (אפילו נראה לי שהרבה יותר!), וב"ה הוא חזר נורמלי והיה רגוע..
זה היה קצת מלחיץ לגלות על הבוקר שהוא חוזר ככה בלי הודעה מוקדמת.
בעז"ה שרק ימשיך ככה!
ת.
לק"י
וזה בטיפול כמובן.

מחר שבת
ת.
סמיילית
יעל מהדרום