למרות שאני ממש עוברת על החוקים
אני צריכה עזרה-
יש לי עבודה באזרחות על גישת נכים לבתי כנסת באזור השומרון.
הגעתי לשלב בעבודה שצריך למצוא 20 בתי כנסת בשומרון ולכתוב האם יש גישה או אין ע"פ כל מיני פרמטרים..
בגלל שאני לא יכולה לטייל בכ-ל השומרון, אשמח אם מי שמהאזור יוכל לעזור לי למלא את השאלונים
ותשלחו לי את הקובץ הממולא לאישי (מי שמעדיף למייל שיגיד לי) עד יום רביעי.
תודה רבה רבה! שה' יברך אתכם!
לק"י
מה עושים כשיש באוטובוס אדם מסטול (שתוי קצת או משו..)?
היום נסעתי באוטובוס, והיה שם מישו מסטול שנדבק לבנות באוטובוס..
אחת מהן פחדה שהוא יחליט לרדת איתה.
ואני אישית פחדתי שהוא יידבק אלי, ה' ישמור!
לק"י
ובאמת הסתכלתי על הבנאדם וישבתי קצת דרוכה..
ולקראת התחנה שלי כבר קמתי ונעמדתי ליד הנהג.
הנהג אמר לו שישב וזה, כאשר הוא נטפל לבחורה המסכנה שחששה שהוא יחליט לרדת איתה.
שישב לידי אדם מסומם (ראו עליו)
והייתי ממש עייף
ומהבוקר תיכננתי על נסיעה הזאת שתהיה בערב כדי שאוכל לישון
בסוף נרדמתי לו על הכתף 
ואם כבר הרדמות הזויה באוטובוס
התעוררתי פעם כי אני וזאת שישבה לידי נגחנו זה בזאת מתוך שינה
זה היה כואב
אבל מצחיק!
חבל שלא לקחתי את המס' שלה
זה היה יכול להיות אחלה סיפור לילדים 
לק"י
האמת שאם הוא באה לידי- הייתי בורחת רק מהבהלה..
ובדר"כ אם אני יושבת ליד גבר, אני לא מרשה לעצמי ממש לישון.
אבל אני בד"כ מגיע לאוטובוסים ממש מותש
ככה שהסיכוי שלא ארדם ממש נמוך
במיוחד שכל הטלטול האלה של האוטובוס
זה ממש כמו הנדנוד עגלה לתינוק 
גם אצלו,
דאגתי להעביר את הארנק והפלאפון לצד השני
אין לי מושג מה יקרה
ואם מישהי יושבת לידי,
אני בד"כ מרשה לעצמי להרדם
אבל לצד השני
סביר להניח שהייתי בורחת מהאוטובוס...
קרה לי פעם שאיזה ערבי יימח שמו
ושם זכרו,התיישב לידי והתחיל לקשקש לי
במוח אז פשוט ירדתי מהאוטובוס.
ובקשר ללהרדם ליד מישהו-
יום אחד חברה שלי
עלתה לאוטובוס ונרדמה.
בדרך עלה חייל וישב לידה
והיא ישנה...
כשהיא התעוררה היא קלטה
שהיא והחייל פשוט רדומים אחד
על השני
וזה אמור להגיע מצד הנהג.
אם הנהג לא מטפל בזה הוא יכול להסתבך קשות.
ועל הרבה פחות מזה הגים מסוגלים לעצור את האוטבוס עד לסידר הענין
לק"י
אבל כמובן שהיא לא עשתה את זה..
ה'אמת שהוא היה נראה אחד, שמכה תצליח לשתק אותו.
אבל אין לדעת מה כוחו..
מנסיון זה עוזר בכל מקרה שהוא
כצעירה כבר ידעת לעשות נכון
בעעעעע על הנוסעים/ות לידך שלא התערבו וקיפצו אותו
בעזהי"ת
חיכיתי במרכזית באחת הערים בארץ והיה שם אחד מסטול שנדבק לבנות, נגע בהם, ובדיוק הגיעה האוטובוס אז הוא נעמד בכניסה ונטפל לכל אחת שעלתה..
אבל הייתי עם בנידודים שלי הגדולים, ולקח לי כמה שניות עד שקלטתי מה הולך פה- אז בנדוד שלי השפיץ פשוט חסם אותו פיזית עם הידיים, אמר לי לעלות, לא קלטתי, תפס אותי ודחף אותי כזה לאוטובוס כדי שאני אעלה לפני שהוא ייתקרב אלי..
לתמיכה - הקישו אחת
פפחחחחחחח אחד גדול 
לק"י
אלי התקשרה שלי יחימוביץ'..
חבל שזאת לא הייתה היא באמת (ולא מוקלטת)- כי ניתקתי לה באמצע..
עריכה:תיקון קישור
נקדים ונאמר שיש לי 3 שאלות עם אותו עיקרון - כולן יכולות להיות הלכתיות(מנהגיות) אבל את ההלכה(המנהג) אני יודע אבל בכל זאת יש לדון ולראות מה אתם עושים ואם אתם יודעים למה ומאיזה סיבה!
דיון 2 - עליה להר הבית
/Forum/Forum.aspx/t503725#5730519
דיון 3 - כיסוי ראש לאחר חופה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t503726#5730520
פתיל תכלת!!.
שמים? או לא?
אם לא למה?
הרב אמר? סתם כי לא חקרתם את הנושא? וכו'
אם כן למה?
הרב אמר? חקרתם את הנושא(מה עלה בחקירה??), כל החבר'ה הולכים(כי זה קול להיות דוס) וכו'
באם אתם שמים
איזה סוג ואיזה קשירה אתם שמים?
ושוב נא לא להכנס לפולמוס ההלכתי אני מכיר ויודע אותו
מעניין אותי כל המסביב!
..
עליה להר הבית - מקובל מפי הרבי לא מתעסקים עם חשש כרת, זה הסיבה שכשלטון הר הבית היה בידי היהודים החבדניקים עשו את הפסח מחוץ לירושלים(בין תשכ"ח לתשל"ג-ד).
כיסוי ראש הלכתית - אין מנהג קבוע אצלנו או ששמים לפי החופה או מיד אחרי החפה או מהבוקר שאחרי.
תכלת -לא הולך וקושר ציצית 3 - 3.
ההוספות לא לדיון סתם כטעם לתשובות שלא יהיו סתם כן/לא
הר הבית - לא מבין למה, אבל מאחר ובמו אזני שמעתי את רב אברום אומר בציבור שזה כרת ו"כשם שקיבלו שכר על הדרישה כך יקבלו שכר על הפרישה", אז אני לא מעיז (ושוב, אני לא מצליח להבין למה זה כרת).
כיסוי ראש - לא, רק הינומה, כי כך המנהג וזה לא לגמרי נגד ההלכה, אלא יש שורש למנהג.
תכלת - שם, רמב"ם. למה? כי אחרי שקראתי את החוברת "חותם של זהב" השתכנעתי שזהו זה, ואחרי שהחברותא שלי שמע שאני בטוח שזהו זה וסתם מתרץ תירוצים הוא קצת ניער אותי שאם כך זה לא בסדר, עד שהחלטתי שאם זה זה - אז זה זה.
למה רמב"ם? כי אין לנו מסורת פסיקה במחלוקת זו, ועל כעין זה נאמר "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד", וכך פסק הרב דב ליאור (אינני מכיר רב אחר בסדר גודל שלו שפוסק אחרת, רק כל אחד עושה דין לעצמו...
). וגם, כי זה פחות יקר...
אמנם יש פסיקה של הרב שכטר מאמריקה שאומר לשים תוספות, לקשור רמב"ם, ולעשות 7 כריכות של שבע, כדי לחוש לכל הדיעות. אבל אני לא מסוגל נפשית ללכת בשיטות הפסיקה של "לצאת ידי כולם" כשבסוף התוצאה היא שזו לא אף שיטה אלא שיטה חדשה.
בנדא מצוי!!
סמייליתאייכה!-משה ר-או שהוא עף 
-משה ר-אחרונהטוב זה בגלל שאני רגיל
מה אתם עושים כשקר לכם?
א. מתכסים טוב(כמה שכבות)
ב. מדליקים תנור/מפזר..
ג. גם וגם..
כותבים כאן שקר לנו
-משה ר-וזה מחמם?
אני יודע שכשהייתי בישיבה לא ממש הייתי אוכל ארוחת בוקר- הייתי יושב שם מדבר עם חברים וזה היה משביע אותי.
יעל מהדרוםמתעצלים וממשיכים לקפוא
ונהנים מהקור.
החורף קצר פה
חוץ מהברקים שמורידים לי את הלב...
בודקת אם אני עם/בלי גרביים.
בד"כ אני בלי, אני גורבת ומיד מרגישה יותר חמימה.. (גם אם עדין קר לי!)
(שותים אלכוהול) <צ>
במיטה? כשהולכים לישון או סתם ככה?
אם זה במיטה
בשביל זה יש סדין חימום
אם זה סתם ככה
בד"כ לא קר(מספיק פליז) אבל אם גם קר וגם גשום אז
גטקס מתחת למכנס ככה לא רטוב וקר לי
כובע גרב, כפפות ואולי צעיף
פלספניתבעזהי"ת
אנ'לאכולה, תמיד זה מזכיר לי.. 
אני מתכסה טוב [יכולה ללכת לישון עם גופיה, קפוצון, פליז חד צדדי ופליז דו"צ מעל ושמיכת פוך.. זה כמו לישון בתוך כדור!].
למה? כי מפזרי חום ותנורים וכאלה פשוט חונקים אותייייי. גם שאני ישנה עם כל הנ"ל^^- אני עם חלון פתוח.. חובה.
אני מעדיף להתכסות טוב, ולא לקום עם מיובש ועם כאב ראש...
ואז לובשים קפוצ'ון של פוקס
ונכנסים מתחת לשמיכת פליז
ושם נשארים עד שמתחמם...
למה אנחנו לא ישנים שנת חורף?
ההתכרבלות היא אחת התענוגות הגדולים...
אין כמו להיות לבוש בלבוש קייצי בבית מחומם היטב
א. מתכסים טוב.
אם לא עוזר, אז משתדלים להתעלם מהקור.
הוא סתם נודניק, מחפש צוּמי.
אבל לא מפזר, מזגן והסקה..
לפעמים שופך מזגן, לפעמים עונד סוודר, לפעמים, כשאני בחוץ, מרכיב מעיל...
-משה ר-זה כואב בשיניים...
אני נאלץ פשוט ללגום אותו...
כן, אני יודע שזה מוזר
אז..מתכסים עד כמה שאפשר -זה לא כזה עוזר כי אני שונאת שכבות להרגיש דובי!!:-pכי אם לא יהיה ככה- ינשור לי האף!!!!
-גורבת גרביים, (אמא שלי-"אני לא יכולה לראות אותך יחפה בקור הזה!!"
)
-בקבוק מים חמים, (כן, כמו של הזקנים)
-במצבים נואשים ובעודף אנרגיה, קופצת איזה מאה קפיצות ואני כבר בוערת... (הברוך הוא שכשקר באמת לא מסוגלים להזיז איבר, איך אתם מסבירים את זה??)
פשטידת ברוקוליומסתכנים בכך שכולם יאחלו לי מזלטוב לרגל נישואיי 
לו רק היה בי האומץ לחבוש כובע גרב....
הלא הייתי המאושר שבאדם...
(שמואלג, תוציא את הזוג המאושר שם.. הם לא קשורים לכובע שלי)
-משה ר-אחרונה |החיים הטובים| בחיים לא תה!שאני צריכה להגיש עבודה עד יום רביעי
ועדיין לא התחלתי
וגם אין לי כוח
תכתבי ביומן של העבודות ושיעורי הבית את האות ג' ליד כל אחת מהעבודות...
המשמעות של זה היא שאני אכין אותה ביום שלישי..
וכך הכל מצויין
כאילו מחר?
אין סיכוי שאצליח לשבת על זה מחר...
וגם ככה המרצה הזה לא מי יודע מה
אז לא כדאי להתעסק איתו ולהגיש דקה אחרי הזמן
לק"י
אני הייתי עושה רשימות של עבודות ודברים לעשות..
סיוט!
שאם הייתי עושה אותה לפני שבועיים היא היתה לוקחת לי חצי מהזמן, אבל אני כזו רחפנית, תמיד נזכרת יום לפני.
מזל שלא יום אחרי
סרטון על מפלגת מולדת..
תשדיר בחירות-מולדת
היו פוסלים אותו לפני שהיה מספיק לומר "שלום עליך מורי ורבי"...
כמה השתננו לרעה
עריכה:תיקון קישור
נקדים ונאמר שיש לי 3 שאלות עם אותו עיקרון - כולן יכולות להיות הלכתיות(מנהגיות) אבל את ההלכה(המנהג) אני יודע אבל בכל זאת יש לדון ולראות מה אתם עושים ואם אתם יודעים למה ומאיזה סיבה!
דיון 1 - תכלת
/Forum/Forum.aspx/t503724#5730518
דיון 3 כיסוי ראש לאחר חופה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t503726#5730520
עליה להר הבית!!.
עולים? או לא?
אם לא למה?
הרב אמר? סתם כי לא חקרתם את הנושא? וכו'
אם כן למה?
הרב אמר? חקרתם את הנושא(מה עלה בחקירה??), כל החבר'ה הולכים וכו'
ושוב נא לא להכנס לפולמוס ההלכתי אני מכיר ויודע אותו
מעניין אותי כל המסביב!
וכן חקרתי את הנושא.
הרבנים של אבא שלי בעד לעלות להר בקדושה וטהרה ואבא שלי בעצמו עלה.
הרב של ההורים של בעלי גם בעד לעלות להר הבית. (אם הוא היה נגד, לא יודעת מה הייתי עושה..)
בררתי טוב את ההלכות, לקחתי מדריכה שעלתה כבר הרבה פעמים ומכירה טוב איפה מותר ואיפה אסור.
היה נראה לי כ"כ ריק ללכת לכותל ביום של החתונה, כשהר הבית נמצא כ"כ קרוב!
למה לבנות ״אסור״ לשתות מהיין/מיץ ענבים בהבדלה?!
ואל תקשקשו לי את המיתוס ״שיצמחו לי שפם וזקן!״
כי ניסיתי את זה! כן כן! וזה לא עובד!
במוצ״ש לא מזמן שתיתי מהמיץ ענבים, לתדהמת גברברי העדר, ולא צמחה לי שערה סוררת אחת אפילו (חמסה חמסה, טפו טפו)
לכן אני קוראת את נשות עמישראל למחות על האפליה הנוראה, ולדרוש את הלגימה המגיעה לנו- שווה בשווה!
זה נטו קמצנות של הגברים- הם פשוט רוצים לשתות יותר מהמשקה המבורך... ואנחנו כמו פתיות, נשמעות לאיומים הקוסמטיים האוויליים שלהם...
(פרצופון קורא במגפון)
ובנימה פמניסטית זו- לילה טוב.
נשמה צפתיתאין איסור מפורש אבל נהגו נשים שלא לשתות מיין ההבדלה. הסיבה היא, שמנהגים שונים של ההבדלה קשורים לחטא אדם הראשון וגירושו מגן עדן. הברכה על הנר קשורה לכך שלפי חז"ל במוצאי שבת הקב"ה גילה לאדם את סוד האש. צריך ליהנות מאור האש, לכן אנו מסתכלים בציפורניים. הסיבה שמסתכלים דווקא על הציפורניים קשורה לדברי חז"ל שלפני שהקב"ה עשה לאדם וחווה כתנות עור, היה לבושם ציפורן. לכן גם נהגו שנשים לא שותות מהיין, כיון שיש דיעות שעץ הדעת היה גפן. לכן, כיון שחוה החטיאה את האדם בגפן, נהגו שאינן שותות מהיין.
טעם נוסף הוא כיון שיש סוברים שנשים בכלל פטורות מהבדלה, ולכן אינה מצטרפת לשתיית רביעית. אמנם להלכה איננו פוסקים כך אלא גם נשים שומעות הבדלה ומבדילות כגברים.
אמנם כאמור, אין זה איסור ממש, אלא מנהג. לכן ברור שאישה שלא שמעה הבדלה, מבדילה לעצמה ושותה רוב רביעית, ללא חשש.
צוטט מכאן:
אבל מעיקר הדין מותר לנשים לשתות...
היא גילתה את הסוד!
לק"י
לפי דעתי, אם בא לך לשתות- תשתי!
לי זה גם ככה לא קורץ במיוחד..
תנו לה את הטיפת מיץ שלה ותרגיעו אותה.....
בס"ד ובהשתדלותי
לפני כשנתיים-שלוש, כשהייתי ב-י"ב, המורה למחשבת עשה לנו שיחה ובמהלכה הוא הסביר את הנושא כך: (בתמציתיות, במילים שלי
נשים קשורות ב'חיבור' - לכן, למשל, הן אלו שמקבלות את השבת בהדלקת נרות. ולכן, היא לא שותה מהיין של ההבדלה - כי ההבדלה יוצרת ניתוק - וזה הפך המהות של נשים. (להרחבות, אתם מוזמנים לפנות למורה למחשבת....)
חבל שפספספתי אותך....
יש משהו של דינים וגבורות במוצש' לא זוכרת בדיוק.
בהקשר עם נשים.
(לי באופן אישי אמרו לעשות הבדלה עם תה..)
ומקפידים על זה ככל מנהג/מצווה אחרת < עם מעט אמתספציפית- הבעלים של הקוסמטיקאיות...
מכל מה שנראה בינתיים- הדבר הכי רציני שאמרו זה על האם נשי שיש שאלה על חיובן בהבדלה- מצטרפות לשתיית רביעית מהכוס
תזכרי שלא תמיד יין היה בזול (יחסי) וברווח =לא פינקו את כולם על לגימה
כל הדיבורים של -נשים ככה וככה בגלל שחוה החטיאה את אדם- אני לא אפתח את הפה עליהם... כי יצא לי יותר מידי חסר אמונת חכמים
אצלינו במשפחה יש אִיום יותר מפחיד.
שלא תדעי..
באותו יום (בהיר היה, כך אומרים)- הפציע משיח בשערי ירושלים.
על חמור הוא הגיע, ושופר גדול באמתחתו. ניצב הוא בשולי הכביש, ומכין את עצמו לבשר את גאולת עמנו.
היה פקק רציני בכניסה לעיר. הפגנה של בני עקיבא. מציץ בהם המשיח בהנאה. "ובכן," הרהר "אלו היהודים שיזכו לשמוע ראשונים את בשורת הגאולה!" ניגש הוא אל מפגין אחד סרוג כיפה שהניף שלט "ביבי מוכר את ירושלים", מושיט לו יד ללחיצה ואומר- "נעים מאד, משיח בן דוד!". "אהלן משיח" מזיע הסרוג "הנה, תפוס." ותוקע בידיו שלט "ירושלים בירת ישראל לנצח". "לא הבנת נכון.." מנסה המשיח, אך הסרוג כבר מגלגל צמיג אל הכביש. המשיח נאנח, עולה על חמורו, ונוסע לנסות במקום אחר.
הנה! שני חב"דניקים עומדים ליד התחנה המרכזית ומניחים תפילין לעוברים ולשבים. "שלום" אומר המשיח בנועם ויורד מהחמור "אני המשיח." החסידים מופתעים, מתלחשים ביניהם מספר שניות. "תראה," אומר לבסוף אחד מהם "אתה אמנם דומה לו קצת, אבל רואים מיד שזה לא אתה. תפילין כבר הנחת היום?" המשיח מהנהן בראשו ועוזב את המקום בתהייה.
הוא נעצר ליד הכניסה לשוק ברח' אגריפס. קבוצת קבצנים יושבת שם. "שלום" הוא אומר ומשלשל מטבעות למספר כוסות. "אני המשיח." "משיח?" מהמהם קבצן משופם "מה יעזור לי משיח..?" "כן," מצטרפת אליו חברתו, במבטא רוסי "מה, אתה לסדר לנו פנסיה, קיצבת נכות, ביטוח לאומי? אתה לא עוזרת לנו!"המשיח נענע בראשו בצער, שם עוד כמה שקלים ופנה משם.
את בית הכנסת של בעלז ניתן היה לראות למרחוק. לשם הוא פנה. ושוב. "משיח?" מדד אותו בעיניו חסיד עבדקן- "בלי גרט'ל..?" החסיד הביט בו ברחמים ונכנס למקווה. המשיח נאנח, לגם ממושכות מבקבוקו והחליט לשים פעמיו לשכונת גאולה.ליד בית המדרש של גור, הוא נעצר. הוא ניגש לחסיד שעמד להיכנס לבניין ועצר אותו "שלום, אני המשיח." החסיד הזעיף מבט. "שטויות, הרב'ה לא אמר שתבוא."
כבר לא מופתע, ממשיך המשיח לכיוון כיכר השבת ומאה שערים. ליד השטיבלך הוא תופס ירושלמי צעיר בזרועו "אני המשיח!"הירושלמי סוקר את סמל המגן דוד שתפור על דש בגדו. "משיגינער!" הוא משתחרר מאחיזתו, "דאס איז א משיח?! טפו!"
המשיח עולה על החמור בכבדות וממשיך בלי לדעת לאן. הוא עוצר בצד הדרך, מתיישב על ספסל ומצית סיגריה. לידו עובר קשיש חביב. "נו מה, איש צעיר," שואל אותו הקשיש "למי אתה מחכה פה, למשיח...?"
"לא" עונה לו המשיח "אני מחכה לעם ישראל"...
- מסתובב ברשת -
אבל זה באמת עצוב שככה המצב היום.
חבל שעם ישראל מפולג להרבה קבוצות
שכל אחת לא לגיטמית בעיני השנייה...
כי אין טוב כמו מדרש חז"לי...
(סנהדרין צח)
אמר רבי יהושע בן לוי ...
אמר ליה אימת אתי משיח
אמר ליה זיל שייליה לדידיה
והיכא יתיב אפיתחא דקרתא
ומאי סימניה
יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב
אזל לגביה
אמר ליה שלום עליך רבי ומורי
אמר ליה שלום עליך בר ליואי
א"ל לאימת אתי מר
א"ל היום
אתא לגבי אליהו
א"ל מאי אמר לך
א"ל שלום עליך בר ליואי
א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי
א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא
א"ל הכי אמר לך (תהלים צה, ז) היום אם בקולו תשמעו
על המדרש הזה כיוונתי בכותרת
איזה קוררררסמיילית כתר הרימון רק א ני שמתי לב שבשנה שבה אין עקירות וגרושים למינהם, יורד גשם בכמויות שלא חווינו כבר הרבה שנים?
איש השקיםאחרונהשאני ממש מוכשרת!
אני זמרת,שחקנית,ציירת
אומנית,טבחית,מנגנת,כותבת סיפורי אימה,
מדע בדיוני,טכנאית,ומה לא.
איך גיליתי את כל זה?
נשארתי כמה שעות טובות
עם אחים שלי...
מה שהמציאות מוציאה מאנשים...
פלא שנרדמתי ב-11?!
בלוגו הנוכחי? (של דף הבית של החיפוש)
תמיד אני מתפעלת מהרעיונות שלהם, הפעם זה לא ממש הלך להם טוב...
(והפעם, 155 שנה להולדתו של בן יהודה)
וסתם מעניין אותי- בכל העולם זה אותו דבר?
לילה טוב!
וכן, מצאתי את האותיות בקלות
ולא,
זה לא לכל העולם
יש דברים כלליים
זה משהו שמופיע רק בישראל
תנסי לעשות com אולי יצא לך משהו אחר או בכלל לא
מוטיזאני מניח שהייתי בודק את זה... מבקש שנייה מהנהג... מסביר לו...
ישר מתעלף במקום
(תכל'ס - אני מסוגל לזה )
רצה לנהג, דורשת שיעצור, וקוראת לעבר הגנב/חף מפשע- "הי, נראה לי שהתבלבלת עם התיק שלי!"
פדיחות, או לא, קודם כל פוס משחק.
= = =
ולשם כך יש לי על התיק סימן זיהוי שלא משתמע לשתי פנים: "put it back, it's mine" שחור-לבן על גבי צהוב
זה היה סיוט!
מזל שהיה לי טפסים של מילגה בתיק..
הם מצאו ככה את השם של אחותי והתקשרו אליה ולמכון כדי להשיג אותי..
בתוך התיק היתה את הטיוטה לעבודת סוף סמסטר.. זה היה זוועה
אבל התיק חזר
אבל בד"כ יש סימן מזהה על התיק...
בצבא זה עוד יותר מלחיץ ששמים את הקיטבג בתא מיטען ויש עוד איזה 30 כאלה, וכל חייל שיורד צריך לבדוק שהוא לא לוקח את שלך בטעות...
אין לי מושג מה הייתי עושה בסיטואציה דומה......
אני גם מעדיפה לעלות למעלה כל עוד זה אפשרי...
ולגבי נהגים שלא מסכימים היה לי סיפור ארוך ומעצבן עם נהג כזה!
הוא לא הסכים לי לעלות את התיק שלא היה מאוד גדול (באיזור ה50 ליטר) ואח"כ כשירדתי נסע בלי לפתוח לי למרות שצעקתי לו שיפתח!
התקשרנו למוקד שלהם אמרו לי לסוע אחרי האוטובוס לתל אביב הגעתי לשם הפנו אותי למשטרה הלכתי עם השוטרים בכל רחבי התחנה מרכזית הגענו למודעין של החברה הנ"ל ואמרו ששלחו אותו חזרה לבאר שבע!
בסוף גיסי הלך למחרת לחלץ אותו שם מאבדות וגם שם לקח לו זמן...ואני נתקעתי בלי כל מה שהיה בו עוד איזה שבוע וחצי עד שהתיק הגיע אלי (או שבעצם אני הגעתי לתיק לא זוכרת מה היה בסוף)
זה היה יום כ"כ מעצבן!!!גם ככה לא הרגשתי טוב ורק רציתי להגיע הביתה...
אבל הוא יכול להגיד לך שאת לא חייבת לעלות לאוטובוס
מין הסתם זה מעוגן באיזה חוק בתקנון שאת לא יכולה לעלות עם תיק.
בהתחלה עופפתי לגמרי, ואמרתי שאין סיכוי שזה התיק שלי...
אבל אז הותקפתי בפאניקה ומצאתי ת'צמי קוראת לנהג לחכות שניה, הוא מיד פתח ת'דלת האחורית ושאלתי את החיילת הממהרת אם היא בטוחה שזה התיק שלה. היא בדקה באיזה תא משהו ואישרה שזה שלה.
אני, דווקא בדרך כלל לא חשדניסטית בכלל!
אבל כל הדרך לת.מ. דיימנתי ת'צמי מצלמת את קלסר-הסמסטר כל היום....
התיק שלי נשאר בתא מטען!!
ולאלו שהעלו את העניין של להעלות איתי את התיק- אני בדרך כלל עושה את זה... אבל יש לי קריזות.
לא יזיק לי לקשור סרט כתום לתיק!!
לק"י
ומסתבר שזה היה התיק שלה..
בד"כ אני נוסע רק עם תיקים יחסית קטנים אז אני מעלה איתי את התיק
אבל אם יש לי תיק ענק בד"כ אין אותו לאחרים אז אף אחד לא לוקח לי את התיק
ככה שלא קרה לי שהתחלפתי עם תיק של מישהו אחר
לק"י
אני!
הייתי בשבע ברכות של בנדוד, וב"ה היה ממש כיף! גם לארגן ולסדר..
הולכת לישון...
)בסגנון של (ובנוסף ל) קמליון, בת עין, הילה..
מכירות?
אם תוכלו לפרט גם את מיקומן זה יועיל לי מאוד..
תודה למסייעות!
לא התלהבתי. סגנון יפה- אין כל כך מבחר.
יש באיזור נכפי נשרים (סמטה אחת מתחת ל"הובי") חנות שנקראת "כרמים"- בגדי מעצבות במבחר נאה.
יש חנות ברחוב "שץ"- המסתעף מקינג ג'ורג', ונקראת "שירה"- גם היא מעצבים, עדינה ויפה
בשתי החנויות יחס מיוחד וטוב, וזה אחד הדברים שהקסימו אותי.
עוד חנות מעצבים- "נעמה בצלאל"- על רחוב קינג ג'ורג'- וצריך קצת לחפש שם, אולי תמצאי..
והדובדבן שבקצפת (לפחות עבורי)- בגדי המעצבת "עליזה גינזבורג"- גם יפים ורעננים וגם יחס מעולה, היא אישיות בתור בנאדם. חפשי את המס' טל' שלה באינטרנט ודברי איתה, הבנתי שהיא בהפסקה כרגע אך תמיד כדאי לשאול.. היא מוכרת בביתה בי-ם, רח' מסילת ישרים (גם כן קרוב לקינג ג'ורג', והמשביר לצרכן)
והעיקר- בהצלחה!
~א.ליש חנות עודפים ורגילה משני צדדים של הרחוב...
אבל קחי בחשבון שהחצאיות שלהן ממש (אבל ממש) קצרות בד"כ..
בעלמא גם יש מבחר, יש להם גם תמיד מבצע של פריט שני ב50% הנחה (בד"כ על נגיעות).
ובמרכז כרמים יש דברים מהממים (שדה בר, הודיה לוביץ, צבעוני) אבל יקר..
והילה ממש לא בסגנון של בת עין וקמיליון אז קצת קשה לכוון אותך...
כתר הרימוןבפורום בנות
או שזה שניהם ביחד
אצלי זה היווה הרבה יותר חומר למחשבה מאשר הצחיק...
תהנו,
אנדרדוס-פינגפונג
מצד אחד לקחו את זה להפרזה שאף אחד לא באמת חשב עליה במציאות, (אני מקווה,) מה שמשעשע למדי.
יפה מבחינה אמנותית-קולנועית שהם הציגו את המצב הנפשי שלו כפינג-פונג. אבל זה מעלה אצלי חששות שאולי הצגת הנושא בשימוש (אפילו) בפינג-פונג (, עכ"כ,) היתה רצינית יותר משחשבתי.
רצינית יותר או פחות, נושא שיש מה להתייחס אליו, אבל זה לא שלא עושים את זה.
(כרגע בתקופה קשה בישיבה, בעז"ה לא אאכזב את עצמי.)
הסצנה הזאת נוגעת בכל התנגשות בין שני עולמות ערכים.
(איכשהו זה התפרש אצלי באופן מצומצם למדי... אתה צודק שזה לא מוכרח להיות ככה.)
(הנה אני רואה את הדאגות על צרוּת המחשבה שלי וחוסר הרגישות והערנות מתקרבות שוב. ואני חשבתי שאותן כבר עברתי...)
(יהיה בסדר. )
כמה אלמנטים בסרטון מכוונים אותי שוב להפרזה המחייכת, ההומור האנדרדוסי הידוע בתלבושת רצינית-לכאורה.
כלומר, האסוציאציה שלך מובנת, אבל אני לא חושב שכוונו לשם.
צחקתי מההקצנה המטורפת.
(עוד משפט של מישהי חכמה, אחרת..):
"בכל צחוק יש טיפת צחוק..."
השאלה היא איך אנחנו מתמודדים בהתנגשויות כאלה.
דוג'
מצד אחד, אנחנו רוצים ללמוד למבחן סוף סמסטר
מצד שני, אנחנו רוצים לצאת עם חברים בערב.
מצד אחד, חשוב להיות עם ההאישה בערב
מצד שני, רוצים להקדיש זמן ללימוד עצמי
מצד אחד, אנחנו רוצים להתלבש בסגנון מודרני
מצד שני, החידוש לא נתפס בדרך התורה (ראו ערך שירשור ג'ינס בפורום השני)
זה רק אני,
או שהסרט הזה מבקר קשות את השילוב.
אותו שילוב שאנו כ"כ דוגלים בו.
שדווקא בגלל שמשחק הפינג-פונג הוצג כאנלוגיה ל"חזרה בשאלה" ("בבית שלי לא ישחקו פינג-פונג!!!", "אני גם רוצה לשחק פינג-פונג כמו עשהאל!"), אז מובן שזה ציני וזה בדיוק הפוך....
כקפיצה בין עולמות שונים.
נכון שזה הוצג שחוזר בשאלה
אבל כמו שכבר אמרתי,
זה מתאים לכל התנגשות
אין בעיה שזה אנלוגיה לכל התנגשות...
אני אומרת שהיחס דווקא לא ביקורתי כלפי השילוב, אלא ההיפך.
לא כל דבר כזה נוראי ודווקא סבבה וניתן לשלב (הם הקצינו שזה נוראי מאוד....)
וזהו
גילוי נאות: אני מכיר אישית את מתן צור.
איך דווקא כשאתה מתאמץ ומקלף את עצמך וקם ומשתדל -
אתה מגלה שסתם! סתם התאמצת וסתם נלחצת וסתם סחבת את עצמך.
הבעיה היא, שכשתמיד אתה עושה את ההיפך -
אתה משלם על זה...
הנה, אני.
מאז שקניתי מטריה -
כשאני בחוץ, לא יורד גשם בחוץ.
(למעט שבתות כמובן, אלא מה )
כשאני מוציא את הנשמה למלא איזה מטלה, ולעשות אותה טוב -
המתרגל דוחה את הדד ליין של ההגשה, כי כל השאר לא...
אין ספק!
כל מטרת הקימה בבוקר, ובכלל היום כולו -
היא לחזור אל המיטה בלילה, שלווים (יחסית ).
ניתאי הארבליעכשיו לפחות הבלתי-צפוי קצת יותר צפוי...
לגמרי!ניתאי הארבליהזכרת לי רעיון משעשע ששמעתי:
אדם אופטימי - כל הזמן נוחל מפלות, כי הוא ציפה להכי טוב;
אדם פסימי - כל הזמן מופתע לטובה
(זה רעיון שטותי כמובן, אבל עדיין משעשע )
לק"י
תראו מה זה אדם חסר מזל, אבל בעל חוש הומור מקסים..
אבל מצבך טוב משלי....
מוטיזצוללת נשמע טוב...
הון דה האוס
כמה היה לנו שם? ככה וככה
..............כמה?
בנדא מצוי!!נקודה למחשבהטופי תותסמייליתג'נדס
לינוינשמה צפתיתנשמה צפתיתאחרונהאבל עייפים.
אחרי מוצ"ש......
חשבת לסיים לסרוג את הכיפה שלי? (של אבא.. לא ממש שלי...)
