אפשר ללכת לישון!
7 בבוקר השעון מצלצל. אני פוקחת עיניים לצלילי הגשם שנוקש על החלון, איך לא באלי לקום.
נו...אני לא מרגישה טוב... אולי אסע מאוחר יותר?
נזכרת שיש לי טרמפית ב8 ושאם לא אסע איתה זה יהיה עוד יותר גרוע- להסחב בגשם.
החלטתי שלא אלך ללימודים היום. הקורס האחרון התבטל וגם ככה אני מאחרת אז...
קמה, פותחת את הדלת של הבית לבדוק מה המצב בחוץ...
הכל שלוליות וגשם.
תוהה מה אלבש היום.
אוקיי, צריך משהו עם כובע.
כובע אחד נאבד לי, השני בדירה. מעושים?
(שלא נדבר עלזה שהמגף גם בדירה ונאלצתי להשתמש באחד שגדול בשתי מידות בתוספת גרבי מגבת...)
אוקיי. אין ברירה. תראי איזה גשם בחוץ.
שולפת מהמדף העליון בארון את הקפוצ׳ון של סוף י״ב.
(כן,נו. ההוא עם הכיתובים מאחורה.פדיחה.)
8 ועשרה, היא צופרת. אני יוצאת.
ב״ה היא באה לאסוף אותי מהבית ככה ש... הספקתי להגיע לרכב ללא כל פגע.
מתחילים לנסוע...
נוסעים נוסעים נוסעים ו... ככל שמתרחקים הכל יבש!!!
מה, סתם כאילו שמתי עליי את כל השכבות האלו?!
שיהיה.
תוך כדי הנסיעה מתחיל כאב ראש מהחימום, כמובן.
ובחילה...ועוד רגע אני מתעלפת.
ב״ה הגענו בשלום.
היא מורידה אותי בפסגת זאב.
יבש יבש, אבל אני קופאאאאאאאת מקור.
מחכה לרכבת תקלה שלא מגיעה כמובן, עקב חפץ חשוד.
עוברת לתחנת אוטובוס. איך שאני עולה לאוטובוס הרכבת מגיעה.(איך לא...)
תוך כדי מודיעים שהתבטל גם הקורס שלפני האחרון. ששון ושמחה!
עדיין מלוות בכאב ראש וכו׳, קולטת שאני נראית כמו פדיחה אחת גדולה
אני רוצה רק דבר אחד, להגיע למיטה...
)

לגמרי!
)