פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2186)

זה המבחן הקשה הזה נכון??

תגיד לנו איך היה אח,כ.

אח.. אין כמו להיות אחרי..!!

לפעמים גם אם מרגישים מעפן, ה' יכול להפתיע אותנו..

ואל תשכח שהתפללנו עליך,

אז יש סיכוי

בעזהי"ת.

ומה עם האזור של ההגה ומעל תא הכפפות? חוץ מלהעביר סמרטוט יבש להוריד אבק, יש איזה חומר שעושה לזה טוב?

בעזהי"ת.

אולי אני אכין מגבונים ריחניים

תודה בכל מקרה..

כמו שאני מנקה בבית כל דבר שהוא לא חלנות/מראות
את חלנות האוטו אני מנקה עם ספרי חלונות

אחרת הם ינקו גם אותם, תרתי משמע

ואיך מנקים

אצלנו מנקים עם חומר ניקוי כללי

לא משנה כ"כ איזה

רק שלא יהיה חומצתי

וכמובן, שיהיה לו ריח נעים :

|נוסטלגי|

אנשים

לא יפה להעיר אנשים כ"כ מוקדם

אצלנו בסוכה אין מחשב
ומחשב נייד אין לי עדין
והשתדלתי להיות יותר בסוכה(בבית) מאשר בבית.

ומה לעשות היו עוד דברים לעשות חוץ מלהיות פה

ככה: עקיבא, קום 

עכשיו הוא בטוח יקום

(ולאבא שלי!)

את השיר הזה לא הכרתי, אבל מה שגאוני פה בעיקר זה הקליפים של פעם, פשוטים ושרוטים

והנה עוד שיר אדיר עם קליפ חמוד:

(דני סנדרסון- היא התיישבה ליד פסנתר)

הראשון אמריקני טכססי, השני ארופאי.... נחיתיים!!!

שמעתי אותו מזמן מזמן....

תודה רבה!

והנה עוד אחד....

רימונים - חתונה, דני סנדרסון

כבר הטמעת את השיר הזה פעם

ראית את הסרטון הראשון בשרשור?

קבל את זה:

דורי בן זאב - עמק הנהר האדום

אני ממש מחבב את הסגנון הזה... יש למאיר אריאל כל מיני מוצלחים כאלה...

אבל אני התלהבתי מאיך שהוא משחק בקליפ, פשוט חזק!!

אז מה אתן כן נועלות?

מי שיש לה תמונות אשמח שתעלנה

זה יקרררר

סתם בתור ניסוי מעניין.

ללכת לחנות נעליים מפורסמת..

לצלם את החלום ראווה שלה (בלי שיראו מאיזה חנות זה) או לצם כמה נעליים משם לא דווקא מהחלון ראווה.

להעלות לכאן ולשאול מה אנחנו אומרות.

ואז נראה האם הבעיה שלנו היא איך שאתה מציג את הנעליים או עם הנעליים עצמן.

מאיפה אתן קונות?

(זהירות,פרסומות)

בן ישי, זאמש,נייק, קרוקס,טבע נאות.

וואי,יש לי בלאק-אאוט..

עזרה.מישי?

אצלי זה:

בן ישי

טבע נאות

גזית 

קרוקס

וכשאני זקוקה לנעלי ספורט איפה שיש הכי זול את הדגם של הasics שאני רוצה

לקהל היעד הנכון.

זה סגנון שנחשב מאוד באופנה הכללית, אבל לא כ"כ בקרב הדוסיות.

הנעלי  גברים יותר קונבניונאליות ויש להן יותר סיכוי להימכר לענ"ד. 

לא תלך עם כאלה נעליים, אולי עם הדגמים השחורים בשורה הראשונה.

אולי חרדיות מודרניות עם סטייל.

לדעתי יותר מתאים לנשים/בנות שמחוברות מאוד לאופנה, סטייליסטיות כאלה. 

אף חרדית 'סטייליסטית' לא תלך עם נעליים כאלה, ההיפך הוא הנכון...

השאר לא משו אבל רואים איכות

לק"י

הן של בנות או בנים?!..

רק שאני לא נועלת נעליים סגורות עפ"י רוב, אז אין לי מושג כמה הייתי משלמת עליהן..

ולשאלתך- אני נועלת שורש וקרוקס.

אולי בבני ברק זה ילך.בהצלחות

הנעליים השחורות נראות כולן של גברים!

חוץ מהזוג בשורה הראשונה שיחסית בסדר למרות שלא הייתי נועלת אותן.

הלבנה משמאל- היחידה שנראה לי היתה הולכת יחסית מהר (יש דוגמא די דומה לה שהיא יחסית במודה עכשיו, מהקיץ).

והבז' השניה למעלה, אם היא שטוחה היא גם תלך. בעיקר אצל חרדים.

הבז' שלידה תלך אולי למבוגרות יותר.

דתיות 99% לא יקנו נעליים כאלה, חרדיות- אולי חלק, חילוניות- מבוגרות יותר שמבינות באיכו ולא כאלה שהולכות לפי "מודה".

אני מאוד אוהבת נעליים איכותיות ויפות (לטעמי כמובן) אבל נעלי מעצבים זה אחד הזועות בד"כ! במחילה מהם...

הצלחות בליין הבא...

זה שאמר לי אחד הרבנים שבאו איתי לשם. הוא אמר שזה ממלא אתכן ביראת שמיים, בניגוד לבנים שצריכים לקפוץ ולרקוד ע"מ לקבל את זה... עכשיו יותר מובן
 

שאנחנו רק צריכות לראות בנים רוקדים עם תורה ומנענעים לולב.

זה כ"כ עושה לנו את זה.

וכשהבעל אומר ד"ת בשבת, אנחנו לא תמיד מבינות- אבל האור, הנשמה שיוצאת מהוורט כבר מרומם אותנו לדברים גבוהים.הנפש שלנו, פשוט אחרת. זה פועל באופן שונה.

כי ככה אנחנו, נשים, לא צריכות ללמוד, לא צריכות לקיים מש בעצמנו כל מיני פעולות...

 אנחנו פשוט חיות את עבודת ה' שלנו דרך הבעל- שהוא הצינור לשפע האלוקי. בשביל זה התחתנו, כדי שנוכל לעבוד את ה' באמת, ולשלוח את הבעל ואת הילדים שלנו ללמוד תורה, כי על זה אנחנו מקבלות זכויות בשמים.

שאין צורך להוסיף <צ>.

כמו שאמרתי, תעשו מה שבא לכן (יש לכן אישור ממני )

מעבר לזה שהשנה גם הייתי במקום שאפשר לרקוד בו אז היה נחמד ממש

תתצפתו על בחור או כל דבר אחר, פשוט לדעתי אתן עומדות סתם, בוהות שעות ע"ג שעות ע"ג שעות....

בכל מקרה, טוב לשמוע שאתן נהנות מכל ההקפות גם אם אתן לא רוקדות. לא יודע, אני לא ממש מבין בזה, כי אמא שלי כל הזמן מתלוננת.... אולי זה רק אצלי

לבנים יש הקפות שניות.

לבנות יש השקפות שניות

מה לא מובן???

כי גם אני לא מבינה את זה

באמת שלא מצליחה להבין או להרגיש

ואל תגיד לרב שלך -

שיפסיק להאמין לדעות קדומות ואמונות טפלות שיש ל(ר)בנים לגבי נשים והרגשות שלהן \ מנגנון הרוחניות שלהן

תציע לו בתור תרגיל- לעמוד בצד פעם ולהסתכל על הקפות. הוא יגלה בעצמו כמה יראת שמיים ושמחה זה כן או לא יכניס בו

(מציעה גם לך את התרגיל הזה, אתה עלול לגלות משהוא מעניין)

בס"ד

אולי זה ישמע מוזר, אבל באמת זה נותן שמחה לכל השנה.. אני שנה שעברה הייתי בהר המור פעם ראשונה, ויצאתי עם  שמחה באמת לכל השנה..

וגם אתמול ב"ה הלכתי, וזה מדהים לראות כ"כ הרבה אנשים רוקדים לקב"ה, לתורה, שרים ביחד, צועקים.. אין זה מדהים.. באמת..

וכמובן, כל אחד שונה.. 

זה קשור לתפיסה של מקום בעבודת השם

כמה אני אקטיבי וכמה אני פאסיבי

עד כמה מה שיש לי ברוחניות שלי- בא מעמל שלי,

ועד כמה מה שיש לי ברוחניות- בא מקבלה והשפעה של אנשים אחרים

(אנשים אחרים- כולל בעלי, הרב, ציבור הגברים, הרבנית הצדיקה, האדמו"ר ועוד כמה...)

לכל אדם יש את שני המרכיבים האלו

ההבדל הוא בדגש, בעיקר - ובפיתוח הרצון והיכולת לגדול גם במסלול השני

למשל- אישית אני יותר מהטיפוס של "עמל עצמי"

אבל גם אני מוצאת אור וכוח בלראות ריקוד או לימוד או שמחה של אחרים,

ועדיין יש לי קושי רב לעמוד שעות ב"סדנת יזע" כדי לצפות בבחורים שצעירים ממני רוקדים בהתלהבות...

יש קשר בין  טיפוס אקטיבי\פאסיבי לבין מגדר- בהתאם לתפיסה סביבתית\ חינוך\ גישה דתית

(המשפט האחרון יצא מובן?)

לק"י

אני נהנית לצפות באנשים ולזהות את המוכרים לי (נכון גם לגבי הנשים).. פשוט אני בביה"כ רק בחגים, ככה שיש אנשים ונשים שאני רואה אז בעיקר.

אבל השנה לא היה אצלינו מוזיקה בהקפות השניות. למרות שבשנים האחרונות יש מוזיקה אפילו בעזרת נשים, ויש מספר בנות שרוקדות. אני בדר"כ רוקדת קצת והולכת להבדלה (שלא יצטרכו לחכות לי..).

איפה הסניף?

בעזהי"ת.

אבל עברו ימים מאז.. לא מכירה אנשים רלוונטיים בשבילך. מצטערת..

מזתומרת שליח\ה? מה זה אומר?

תודה

בעזהי"ת

שבא לשבת אירגון לסניף, והוא זה שמעביר את הפעולות, הפעילויות והמפקדים.

[משתנה מסניף לסניף]

חוצנפית

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t475522#5510747

וחצי שעה סתם עומדים כמו דחלילים...

מי בא?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t475210#5509901

יאללה, מי בא?

לחזור לילדות.

סתם לא! למה כולם אומרים את זה?

אני אולי אבוא, עדיין לא מצהיר על זה

יש פרטים

אין לי מושג מאיפה הם מקבלים את המספרים שלנו, אבל זה לא עובר ביניהם (תחשוב על זה, למה שחברה תעביר לחברה מתחרה את המספר שלך?)

איכשהו כל חברה בנפרד מקבלת את המספרים ומתקשרת - וזה יוצא פחות או יותר באותם תאריכים.

פשוט תגיד שאתה לא מעוניין בכלל - ואז הם יפסיקו להטריד אותך לשנה הקרובה.

אם תאמר שכבר עשית פסיכומטרי או משו - הם יפסיקו להתקשר (אבל כמובן שצריך להגיד לכל חברה בנפרד...)

שנה וחצי הם רדפו אחריי

הם היו חברה שמפנה לחברות האחרות(לא חברה של פסיכומטרי!) ככה לפחות הם הסבירו לי.

גם כולם אומרים לי כאילו נרשמתי אלהם.("שלום שלומי, חזרתי אליך בעקבות ההודעה שהשארת לנו")

מאז שכתבתי את ההודעה הספיקו כבר להתקשר אלי עוד שתי חברות..

הם לא מעבירים מאחד לאחד.

בתקופת הרדיפה (פסיכומטרי ועוד כמה מכללות חופרות)

פשוט לא עניתי למספרים שאני לא מכירה ולחסוי הייתי מנתקת עליהם (ששומעים כזה טווו טוו טוו)

עד שסיננתי במשך יום שלם שליח שהיה אמור להגיע לסניף שלי וכבר רצה לבטל כי לא עניתי לו..

שיהיה יום מוצלח

לא רע בכלל

נגמר החופש, בלילה נודע שנכשלתי במבחן 

הענק ענק עברתי ב"ה

זה המבחן עם הספרים המצולמים אם אתה זוכר.. (זה הקל מבין השניים)

למה להזכיר שזה סוףסוףסוף של שלהי החופש?!
יש לי עוד מליון דברים להספיק עד הלימודים.וזה מתחיל ביום א' הקרוב..אמאלה  

שיהיה המשך יומתוק ומהנה

טובים!

באמת באסה עם הלימודים.. יהיה טוב!

המשך יום נפלא לכולם!

 בהצלחה!!!

טוב, רק מידי פעם..

אחח היו זמנים

מה אני אעשה שם לבד?

(תביא חברים.)

נצטרך לייבא מפה

מי מתנדב/ת??

(אבל זה נכון שכדאי להחזיק עוד גרביים בתיק, במיוחד בתקופה שבבקרים/צהריים חם יחסית אבל בלילה כבר  קר וזה נחוץ - בלי קשר לצדיקוּת).

בעזהי"ת.

ואני מכירה מישהי דוסית-דוסית-דוסית, שפעם באה ללמד באולפנא אמ-אמא של הדוסיות, אבל לבשה בטעות סווצ'ר של פוקס...

המנהלת העירה לה על זה :X

הרבה אושר, ושתזכו להרבה שמחות בעז"ה

ו... בעיתו ובזמנו. לקב"ה יש לו"ז וצריך להתייחס אליו.

שתזכי להתחתן אולמי כתר הרימון עם קיטרינג חיצוני!

בשעה טובה זה קרה, אה?

שתזכי....... 

להסתדר עם הגיסה החדשה, ושיהיה לכן רק טוב ביחד..

(לא מדברים על הקושי, כן? במיוחד בצמ"ע)

ב"ה, משמח מאד!

והזהרתי!

אני כבר איחלתי את זה לעצמי
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t475816#5513932

תודה על הברכות.

אתם מקסימים!

בעז"ה בקרוב ובשמחה אצלך

שיהיה רק טוב ושנשמע עוד בשורות כאלו בקרוב ממש בע"ה!

יפתי, מזל''ט לך ולאחיך..

בעזהי"ת.

כתר נכנסה לניהול ארץ מולדת

"יבוא יום וכל העולם יסור למרותי מואהאהאהאה"

אבל השנייה נכתב לי:

"קוד החתימה גדול מדי"........

מאמינה בך !

תאזרי אומץ מה', לא מאיתנו... [הוא הרבה יותר חזק בזה]

בעזהי"ת

משל על אנשים שחופרים באר..

לזה הכוונה?

מאמרי הראי"ה - להוסיף אומץ

(התפרסם בעתון היסוד, גליון א', כ"ח ניסן תרצ"ב)

כשבני אדם חופרים באר עמוקה, כדי להשיג מים חיים בארץ ציה וצחיחה, הכורים מתיגעים, בעמל רב עולה להם לבוא עד העומק המוכשר להנביע את המים.
ולפעמים היאוש מתגנב בלב ואומר להם: הלא כבר יגעתם כל כך הרבה וחרס עלה בידכם ומים לא מצאתם, על כן טוב יותר שתחדלו מעבודתכם, לכו איש לאהלו, ובקשו לכם ענינים קרובים יותר לשכר.
רבים מעיפי הגוף וחלושי הנפש ודאי פורשים מן העבודה והולכים להם באשר ילכו.
אבל אלה הקשורים בקשרי נשמה עם החפץ של מגמת הבאר החיה שבעתיד, ביחוד אלה, שהאמונה חזקה היא בלבבם שהמים החיים מוכרחים סוף כל סוף להיות זורמים ממקום זה והארץ צחיחת הצמא תהפך על ידם לגן עדן, להחיות עם רב, אלה לא יסוגו אחור מפני תולעת היאוש ובחרף נפש ימשיכו את עבודתם.
והנה אחרי שביעת די עמל והנה זרם מים פרץ והרי הוא עולה ושוטף, אבל המים דלוחים הם, מעורבים ברפש וחול, ולא יצלחו להרוות צמאון אדם ובהמה.
אז שוב תתחלק המחנה העובדת לשנים.
האחת אומרת: ראו נא הנה כל יגיעתנו בדי ריק, ומה בצע בעמלנו, אם אחרי עבודה כל כך מפרכת הגענו עד מעין נרפש אשר מימיו לא יצליחו לשתיה? והם הולכים עתה בדרך הנואשה של החלק הראשון, אשר מרפיון ידים פירש זה מכבר מעבודת הכריה והלך לו באשר מצא.
ואמנם זה החלק של העם, בריא הגו וחסון הנשמה, הוא יאמר להם: ראו אחים כמה מסוכנת היא הטעות הגדולה שלכם, ויותר ממה שאנו מאשימים את הפורשים מהעבודה הקדושה והגדולה שלנו בראשונה, בעת אשר אחרי הטורח הגדול שעבר עליהם לא נראה רמז של מעין חיים, הננו מאשימים אתכם, אתם אשר יד ביד וכתף בכתף יחד עבדנו ועד כה באנו, עד אשר המים החיים התחילו לזרום, הנכם כעת, בעת אשר משאת הנפש שלנו הולכת ומתקרבת ושמש השאיפה הוא מחל להיות הולך וזורח, הנכם פורשים מן העבודה בשביל פחד השוא, של הרפש אשר נראה לכם בפרץ המים בראשית הגלותו.
מדוע אינכם שמים על לב, כי רק מפני שעדיין לא באנו עד העומק הרצוי, עד המקום אשר שם המים הצחים משיבי הנפש זורמים.
בשביל כך הננו רואים כעת עדיין מים דלוחים? על כן אחי, במרץ אדיר יותר בכחות כבירים יותר, נחדש את מפעלנו הגדול, ובוא נבוא עד התהום, עד מוצא המים הצלולים והזכים ואז הכל יראו וינהרו.
לשמע דברים ישרים כאלה ישוב המחנה הפורש, גם באחרונה וגם בראשונה ויצטרף להעבודה, ואז הברכה תופיע על ידם וכפי המדה של העמקת חפירתם כן יגדל הזרם של המים החיים, וכן יסופו כל הרפש והטיט, אשר במי הבאר ומים נוזלים, קרים, מתוקים ומרוים, צלולים ובהירים, יעלו הרים וירדו בקעות והיו לברכת גויו ואדם רב.
הבאר אשר אנחנו כולנו כורים, עבודת הקודש היא אשר עובדים אנחנו כולנו, כל הקרב הקרב אל עבודת בנין ארץ ישראל ותנועת התחיה, מיום החלה להכות גלים בלבות רבבות אלפי ישראל עד היום הזה.
כמה תקופות של יאוש כבר עברו על עבודתנו המקודשת? כמה פירשו מן הצבור המתחזק בבנין ארצנו הקדושה הנשמה? כמה הכריזו כבר כי הכל הולך לטמיון ואין שכר לכל העבודה הגדולה הזאת? מי הם אשר נשארו עמנו?אמיצי הרוח, ברי הלב.
ולא נכחד, שגם אומץ גופני במדה ידועה דרוש היה לכך, אבל עתה הנה כמדומה שהגיעו כבר ימים, אשר שום איש לא יוכל לכחש, שבאר התחיה החלה לזרום מים.
הנה יש תקוה שעבודתנו לא תהו היא, כי יש כאן דבר ד' ויש כאן צמח צדקה לבית ישראל ולאדם כולו.
אבל עוד הפעם כרוזא של המתיאשים קרי בחיל: הנה מי באר התחיה דלוחים הם, רפש וטיט הם גורפים אתם, על כן חדלו לכם מהעבודה הזאת אשר שכר אין לה.
אבל מה יאמר המחנה של השרידים אשר ד' קורא? לא נכחיש את החוש, לא נאמר שכבר כל הזרם של מי הבאר אשר חפרנו מים צלולים הם גם כעת.
אבל בשום אופן לא יקשיב ישראל לקול מיאשיו, לקול מהירי הלב, הבאים כעת להחליש ידים רפות, במקום שחובת קןדש קדשים היא לחזקן.
אם הזרם התחיתי והמרץ של העבודה הבנינית אשר לארץ ישראל, עדיין לא כולם מראה טהור להם מה היא התשובה אשר אנחנו חייבים להשיב על השאלה המרה הזאת? רק אחת היא אמרתנו עליה: התחזקו הכורים.
הוסיפו להעמיק.
כל החיל אשר נגע ד' בלבו, כל אשר לא קרב עדיין אל מלאכת הקודש של בנין הארץ ותחית האומה וראשית מצעדי גאולתה, ירוץ כגבור אורה, ויבוא אלינו לעמוד כל אחד במקצועו וכשרונו בשורת העובדים.
ואלה אשר כבר התחילו בעבודה וידיהם רפו מפני המכשולים הרבים אשר פגשנו, אל ירפו ידיהם, נחפור את בארנו הקדושה, עוז לנו באלקים סלה, וצור ישראל עזרו וישעו עמנו הוא.
ואם מי הבאר אשר התחילו להיות מפכים רפש וטיט הנם מזרימים, לא נפרוש בשביל זה מהעבודה, כי אם ביתר חיל ויתר אומץ נעמיק לחפור את באר תחיתנו הקדושה, ובת קול עתידה להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת: כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו.
נוסיף להעמיק את באר התחיה ברוח ובחומר.
נרד עד התהום העמוקה של המחשבה התחיתית אשר נשטפה על ידי זרם של מחשבות שטחיות, שאינן אומרות את מגמתה העמוקה התהומית, נאדיר את המפעלים, נעסוק במרץ מלא חיים, בגבורת נשמה, בהקמת השוממות, בהרחבת הגבולים, בבנין הערים והכפרים, ויחד עם זה נתאמץ להרבות אור התורה בארץ חיינו להגדילה ולהאדירה, ואז רוחנו הנאמן והמקודש הנובע ממקור ישראל, בכל הדרת קדושת תפארתו, יגלה ויראה על שדרות המפעל כולו, והתנועה הלאומית כולה תצא על ידינו מידי עבי הטיט של המעטפה החילונית שלה, ותתעטר בעטרת הוד קודש אשר רעם גבורה לה, ופאר קודש לה, ויפעת נשמת הצבי והתפארת של אור ישראל וקדושו יאיר עליה, לעיני כל ישראל ולעיני כל עמי הארץ לחן ולכבוד ולרוממות קרן ישראל בנחלת קדשו סלה.
ובאר ישראל תפכה את מימיה החיים והזכים, "ומעין מבית ד' יצא והשקה את נחל השטים", במהרה בימינו אמן

יש לך ניק מיוחד?

למה?

כי הוא תמיד מזכיר לנו שכל הדברים שיש לנו בעולם, הם מתנת אבא שלנו

כך גם אם האומץ

אם נשכיל להבין שכל מה שקורה לנו בחיים הוא מתנתו של הקב"ה, זה יקל עלינו מאוד.

נכון, צריך לעשות השתדלות ענקית מצידנו

אבל השאר תלוי בו

אני לא יודע מה בדיוק המקרה,

אבל אבל מההכרות הקצרה איתך אני יודע שאת בחורה ממש חזקה!

אני יודע שכל מקרה שיהיה, בעזרת אבא שבשמיים ובעזרת ההשתדלות שלך תוכלי לעבור אותו!

בהצלחה

תצליחי,יקירה

ש-ה' יהא בעזרך בכל מה שתחליטי!!

ו--תזכרי. עכשיו יש לך חוב לפורום, לספר איך היה..

אתם נשמות טהורות אחד אחת!!!

ונרגעתי קצת.לבינתיים. עד לפעם הבאה..]

אם הייתי יכולה לספר מה זה,הייתי עושה זאת.אבל חשש האאוטינג וזה.. 

תאילצו להסתפק ב-

ת-ו-ד-ה ענקית!!!!

 

טדבר ראשון להקשיב לעצמינו..

 תודה פשטידה היה טעיים! וגם בריא.ץ. ברוקולי..

לק"י

אני זוכרת את השולחן שבת אצל סבא וסבתא שלי, כשהיו כמה משפחות- תמיד הבנים היו חייבים להתווכח!!

נכון שגם בנות מתווכחות, אבל אצל בנים זה ממש חובה..

ואגב, אחי ואני למדנו בזמן האחרון להתווכח בלי לצאת עצבניים מהויכוח. מומלץ בחום!!