פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2199)

לק"י

ונראה לי שביו"כ אנחנו בבית של סבא וסבתא שלי..

יום כיפור אני אצל אחי הבכור...

בחג אני בבית

היום טרחנו והבאנו סכך (זה לא נראה כ"כ הרבה בתמונה, אבל זה בערך 25 ענפים...)

וכמות כזו, 6 קומות ברגל, אכן נחשב טירחה

לק"י

יש לנו הרבה שכנים שכבר בנו גם..

לנו יש סוכת "לגו", אז במוצאי יו"כ נבנה אותה בעז"ה..

לק"י

וברוכה הבאה לפורום!

זהירות! זה עלול להיות ממכר..
 

פשוט רצו פקחי רעננה וחילקו את הסכך כבר היום

את הסוכה עצמה נבנה במוצאי יו"כ, ואז נצטרך להשקיע ולקשט אותה

(קטע הזוי אצלנו, שכל הקישוטים תוצרת בית, ומכינים מחדש כל שנה)

לק"י

אנחנו בדר"כ שמים גם סכך נצח וגם סכך ירוק מדקל..

והקישוטים רובם קנויים, וחלק ביתיים (למרות שיש לי חשק להכין משו חדש..).

ולהלן דוגמה מלפני שנתיים:

לק"י

רק שאצלינו לצערי הבדים של הסוכה זה הבדים המקושקשים האלה..

אז הקישוטים פחות מייפים את הסוכה בעיני.

בד"כ גם בונים במוצאי יו"כ, רק ש2 האחים הגדולים שתמיד היו לעזר רב והיה צריך הרבה עזר...

[הסוכות שלנו לא קטנות..]

לא בבית- צבא, ישיבה ועוד עיסוקים..

והקישוטים שלנו מכוערים.. מה עושים?

היא התנדבה

רבקה, ישמצב גמני ארים אליך טל' לקורס מזורז. אנחנו מה-זה עירוניסטיים. גם בזה...

ונא לא להשמיץ עירוניסטים!

חזרתי מסליחות..

עושה חג בבית במניין הקטן והעוצמתי שלנו

אני לא יודע היכן אהיה...  ממש לא רוצה להיות כאן

איפה העקרונות שלך?

ממתי?

אחרי התלבטות בין כמה מקומות (ישיבות, ברור) הוחלטה על אחת מהן! הולך להיות מפוצץ אבל.... בעז"ה!

דווקא המספר הדמוגרפי הגדול, מאוד עוצמתי בעיניי!

הריר לא יורד גם עם סבון... ממש קשה לנקות אח"כ את האצבעות

את זה...

<צ>

אספר לכם מה היה כשאספנו אני וחבר חלזונות... וגם רצינו לאכול סנדויצ'יים?

שתהיה בריא!!!!

היינו יושבים בשולחן שבת ומתחילים לספר סיפורים דוחים, עד שאמא ואחות היו פוצחות בצרחות....

אחחחח היו ימים...

(לפני שבועיים?!?)

הייתי אומרת לך שלא תעז לגעת בי אחרי זה..

איזה מזל

ואז תאכלי אותה...ממממ...מעדן!

שבת שלימה הפריע לי משהו בתוך הנעל האלגנטית שלי... התעצלתי מלהוציא ולבדוק, פשוט דחקתי את ה:משהו" הזה עם האגודל כמה שיותר פנימה...

במוצאי שבת........

אני מנער את הנעל........

המון .....

המון.....

חלקים....

של.....

מקק!!!

מקק ענק מפורק לעשרות  גורמים וחלקיקים!!!

היה באמת! מבטיח!

כשאבא שלי בנה את הבית כנסת שלנו בשכונה... הסתובבו שם אינסוף עכברים קטנים 

וכהמבנה היה מוכן למדי... הניחו עשרות מלכודות דבק בכל מקום...

היה שם שדה קטל! היו מלכודות עם שש עכברים ביחד, על פיסת גבינ"צ עלובה ופיצפונת...

בקיצור, זה היה בחול המועד סוכות... באמצע שוטטות של אמצע התפילה... אני רואה בצד מלכודת עם 2 עכברים דבוקים - חיים ומתפתלים...

לא יכולתי לסבול את זה.. פשוט שחררתי אותם לאט לאט עם הידיים... בסוף הוצאתי אותם.. הפחדתי את כולם מסביבי עם שני העכברים ביד... (קטנים וחמודים... אין לכם שמץ)

הלכתי ושחררתי אותם ביער הסמוך.

מרגש, הא?

ואז מרגישים שהוא כזה גומי כזה.. בעעעעעע!!!!

מי דיבר סרה על הגומים שלי??

טימון ופומבה זוללים בכל פה מרבי רגליים וגומיים שונים ומשונים... המכנה המשותף היחיד ביניהם - כולם זזים!

המממ.. טעים...

לא ז-ה!! התכוונתי לגומים אמיתיים!!

וחרקים וחשופיות זה החי

בחי צומח דומם ,כן?

שכל אחד יוציא את הבעעעעעעעעע שהיה לו במשך היום

בשירשור מי ער יהיה חובה לכתוב מה היה טוב ביום...

(בלאו הכי לא הייתי הולך )

שמעתי שהרב עובדיה הגיע! זה נכון?...

בק.משה את הפאשקוויל (ככה כותבים?).

ו... אין לי מושג. אני יכולה לברר..

תודה!

בשבילי אין צורך. נוסע היום לירושלים בע"ה.

והרב עובדיה באמת הגיע בסוף.. אבל באיחור די רציני (סביבות 8 וחצי)

כי זו היתה הסיבה שלא האמינו בו... טוב לא נעים לי לפרט משום מה ...

שמישהו אחר יסביר למרות שברור לי שלא יעשו את זה מספיק טוב כמוני...

לק"י

הוא בא, ההורים שלה חששו שהוא לא רציני?..

מכאן אנו למדים, שהסטיגמות שאנחנו מדביקים כל הזמן שגויות הרבה פעמים, ואנחנו רק עלולים להפסיד מהן!

ושכדאי לבדוק כל מקרה לגופו.

הצלחתי להסביר את דעתך? או שהתכוונת למשו אחר??

בכולופן, זוהי דעתי..

ואכן, סיפור מרגש ומשמח! טוב לשמוע שעוד נותרה נאמנות בעולמינו הבוגדני (סתם סתם.. אני לא עד כדי כך נואשת ב"ה).

סתם צחקתי... אולי יש קצת להוסיף

גם ובעיקר בגלל שזה קל יותר מאשר בסביבה שלהם.

זה לא שצריך לפסול כל אחד שבא מהסביבה הזו, אבל להבין את החשש של הסביבה שלה, ולא לכעוס עליו.

קצת חבל שההורים שלו לא ידעו אבל לא משנה...

שיהיה להם מזל טוב

הסיפור קצת מעוות כאן.

אבל לא נורא

/ (04:52):Yeshiva: יום ב ח תשרי התשעג
הנץ: ים 05:28
תא 05:34
חיפה 05:27

אצלינו בבית יש חוק שאוסר לאכול בחדרים

אז אני אבחר באפשרות ב'

לק"י

או שאולי זאת רק תקווה?!

ולמען האמת, נראה לי גם וגם- אולי באמת הייתי אוכלת פחות

ככה זה מחשב בחדר שבקומה שניה, כשהמטבח בראשונה..

שאנחנו המשפחה היחידה שיש לה מחשב על השולחן במטבח בזמן א. ערב.

(אל תדאגו, העברתי אותו לשיש עד לסוף הארוחה)

בקיצור, אפשרות א' זה אני. כמה שאנחנו מחליטים שלא אוכלים בחדרים ורק במטבח- לא עוזר.

כבר דנו על זה ארוכות..

תודה אדוני

כיף שחזרת.. התגעגענו לשירשורים הללו

א. "רק" 4 שעות?!  זה הרבה!! בעע

ב. מה אתה מנחם את עצמך כ"כ מהר. תן לנו לנחם.

ג. (כי אני לא יודעת מתמטיקה): תנחומים.. מצב מוכר שעלול לגרום לחפצים רגישים בבית להרגיש חסרי הגנה..

והחלק המתמטי, ההבנה של הדברים, לקח לי הרבה יותר זמן מאשר הכתיבה עצמה.  

כולל אותן 4 שעות אבודות... 

לפחות היית צריך רק להחליף אות אחת....

הרבה פעמים תיקון הטעות בקוד לוקח יותר זמן מלכתוב אותו מחדש מההתחלה

רוב הטעויות שלי כשאני כותב הן כאלה. 

היה לי ברור מההתחלה שמדובר בטעות כזאת, אבל לא הצלחתי למצוא אותה. 

סתם חוסר ריכוז

אלכוהול..

ובהזדמנות זו.. הקישור הופך לבד לסרטון.. בדיוק כפי שעשית..

ולא פחות מצחיק!

עודד אותי לאורך כל הלמידה למבחן אמי"ר

[אחח, תענוג היה היום לקבל מכתב מהאוניברסיטה עם המילים הבאות: רמתך באנגלית-רמת פטור...]

חלפו להן התקופות האלה..  היום כבר אין זמן לזה

אז הייתי יכול לצנוח בשלווה לכל ספר שהוא...

אבל כשיש, אני לא יכול -

כל רגע אני חושב על מה אני מפסיד, שאני לא עושה ריפרש

בשבת די השתעממתי.

קראתי עלונים

וגם היינו רק אני ואחי. די באסה.

שאני צריכה ששוב תהיה שבת

שכדאי לך לקרוא... נו... פעם הבאה...

שכשאני גומר אותם אני מכריז שאין כמותם

אבל יש כמה מהם שהם ללא ספק המועדפים עלי.

יש סדרת ספרים של וטרינר בשם ג'יימס הריוט, (הספרים שלו נמצאים ברוב הספריות העירוניות... נראה לי...)

ספרים מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!! מומלץ מומלץ!!!!!!

אני לא יודע אם כבר קראת, הספר המצחיק ביותר בעולם לדעתי הוא "רשומות מועדון הפיקוויקים" של צ'רלס דיקנס...

ספר אדיר...

יש מלא ספרים, אותם אני זוכר כרגע תהני

בעזהי"ת

הוא מונח על הדסקטופ ובינתיים רק מוציא ת'עיניים לאחותי שעשתה קורס גרפיקה בבצפר [כיתה ז'] ועבדה שם בגימפ, ומאז היא בטוחה שהיא מעצבת גרפית מומחית כי היא יודעת לעשות פוטומונטאז בערך

נקים קורס GIMP הרשמי פורום מעצבנים כבוד!!!

גם אני אשמח להשתתף

בעזהי"ת

[בבוקר טיול עם מישי [לגלות?] בת"א, אח"כ נבקר חברות שם, ואז משמרת בדוכן התרמה לרחשי לב עם חברה שלי. הידד]

יומשלישי ערב חג

רביעי יו"כ

חמישי אני מעבירה ב11 שיחה-סדנא. דרושה פעילות להמשך היום של חמישי.

ולהיוםםם

לבנט אין לו"ז צפוף כל כך

ובעזהי"ת

ואמרתי לך, בנט זה כשאני אגדל!!

[בחופשים, בתקופות הבאמת עסוקות, כל פ'ם שהיה לי טלפון בבית והמשפחה הייתה מרימה, הם היו אומרים 'שניה.. אוי, היא בקו החיצוני עם אובמה. אהה הנה היא סיימה, רגע. ' או אבאמא היו מבקשים לקבוע איתי פגישה בשביל לשמוע מילה ממני, או-לחילופין- בתקופות שסגרתי שלושה שבועות ויותר ברצף בלי להגיע הביתה [ולא להיות במקום אחד קבוע, כן? ממדרשה של כמה ימים לסמינריון למחנה וכו' וכו']- הם היו מבקשים ממני להשאיר תמונה. ]

בעזהי"ת

: -D

הם סתם נסחפים אבל. אפעם לא דיברתי עם אובמה, וגם לא עם שום פוליטיקאי אחר [עדיין].
חוץ מעם בני בגין שהתכתבתי איתו במייל פעם.

אני התווכחתי עם אורי אורבך 

בעזהי"ת

האמת שזה היה דיי פדחני, עשיתי גיאוטופ על אלטלינה, אז שלחתי מייל לבני בגין אם יש לו משו לספר לי על זה.. הוא הפנה אותי לספרים. החזרתי שחלק מדרישות העבודה זה ראיון, אז חשבתי אם יש לו משו להוסיף על הספרים.
הוא החזיר
'לא אוכל להוסיף דבר של ערך מידיעה אישית . אכן זקנתי, אך באותו זמן הייתי בן חמש.

בהצלחה,

ז.ב. בגין'

את יכולה להטעין את הרב קו בתחנה.

וכשאת נכנסת לרכבת את צריכה להצמיד אותו למכונה הזאת שבכניסה. ואז כתוב בחלונית שם כמה נסיעות עוד נשארו לך..

לגבי הרב קו:

כשאת מתקפת אותו כתוב לך כמה נסיעות נשארו.

ואם את מניחה אותו במכשיר שבו מטעינים/קונים כרטיס אז אפשר לראות מה יש בו.

נסיעה טובה

איך קוראים לה? זה רק לרכבת הקלה?

יש לי מליון נסיעות ברב קו שאני פשוט לא יודעת.. כרטיסיות של כמה ערים, הלוך ושוב שקניתי לכמה מקומות (ואפילו חורים!) ובסוף בכלל לא חזרתי, אז אני סתם תקועה עם נסיעות..

של כרטיסים/כרטיסיות

ואצלי הנהגים צוחקים עליי שאני מרובת כרטיסיות.

בעזהי"ת.

ככה זה כשחיים במקביל ב2 מרכזים: גוש דן וירושלים... מזל שבשומרון זה טרמפים

וכשאני רוצה לבדוק כמה נשאר לי הוא כותב שזו כרטיסייה לא מוכרת.

צריך ללגום הרבה שמן זית כדי לשמור על זיכרון בריא.

בעזהי"ת.

וארנק של גוש דן...

מי שותה שמן זית?!?!

אגב, את יודעת שמברכים על זה שהכל ולא העץ?

בעזהי"ת.

ואת אולי שותה את זה. אוכלת, בטוח לא.

שאנחנו עוד צריכות להתראות מתי-שהוא.

(באמת שבדיוק היום חשבתי על זה!)

בעזהי"ת.

אני חושבת שכל יום צריכים להזיז את השעון. ככה יהיה לי זמן לחיות קצת מעבר ללימודים-משפחה-משפחה לשעתיד -עבודה.

http://xn----1hcn5ec.co.il/

לי אישית יש 3 רב קווים

אחד לכל איזור

*מואוהוהוהוהו*

והיא היתה נוסעת בכרטיס שלך

אומנם לא עם מפתח

אבל ממש דומה

ב"ה שאנחנו בישראל

על מקום באוטובוס, לא היה מקום ומישהו היה צריך לרדת ובגלל שזה היה היום הראשןו של אחי בישיבה הוא ויתר לו כשהאוטובוס הבא רק עוד שעתיים!!