משפט תנאי מתחיל במילה אִם!
טעות נפוצה לומר "במידה ו/ש...".
"במידה ו..." = לפי מידה מסוימת כך יקרה.
לדוגמה: "במידה שאדם מודד בה מודדין לו" (מסכת סוטה).
יש: "אם תקבל ציון טוב - נקנה לך מתנה".
ויש": "במידה ותקבל ציון טוב - נקנה לך מתנה".
הראשון - המתנה לא תלויה בכמה הציון יהיה טוב.
השני - גודל המתנה תלוי בציון. (ואפילו בו אני לא בטוחה שהצורה הזו תקינה, למען האמת...)
בקיצור - משפט תנאי פותחים תמיד (עד רגע של עברית הבא
) במילה אם.
בהזדמנות זו נציין: אם - תנאי, עם - יחד. 
ולא כותבים מילים אלו ביו"ד.
(מוקדש לענבלוש
)
ברור שבכך יש איסור חמור