פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2242)

בס"ד בר"ה

הייתי תורם מלא כרטיסים לאומן

דבר ראשון תורמת לכל מי שתמיד רציתי לתרום לו ולא יכולתי מפאת חוסר במצלצלים.

דבר שני מסדרת את כל האחים שלי לכל החיים.

משו הרבה יותר משתלם..

אם אני זוכה במליון שקל--

אני קונה 2,מליון מסטיקים!!!!!!!!!!!!!!

ומה אחים שלך יקבלו עכשיו???חשוב להם לדעת אם הם יצאו משתלמים

יקבל מסטיק.

לא!

2!!

(איזה נדיבה אני..)

אסור להעדיף אח אחד על פני השני

אבל יש לציין שאת ממש ממש נדיבה!!!אבל גם את השתיים תבטיחי רק על התנהגות טובה

במסדרון בפנימיה, (מסיבת הודאה לה' כמובן)

ותיכף הייתי מפקיד את השאר בחשבון חיסכון לכמה שנים, לארגן ת'ראש...

מסדר לעצמי את החיים(אם סכום קטן- פותח עסק ואם גדול משקיע בצורה שאני יחיה מהרווחים..)

עושה כביש לבית שלי, מרחיב את הבית הקטן שלי...

בונה בית כנסת ענק בגבעה.

נותן להורים ולאחים סכומים כפי צורכם..

ועוד..

והייתי קונה בתים ומכוניות לכל המשפחה ולי בית עם בריכה ובוגאטי ווירון ספורט (מגיעה ל417 קמ"ש)

ואת השאר משקיע העיקר בנדל"ן בפריפריות

בארץ אין כבישים שאפשר ליסוע בהם במהירות כזאת...

לא הבנתי את ה'ובוגאטי ווירון ספורט'... חשבתי שהוא מתכוון לסוג רכב...

גיל 3 כבר אמרנו??

בוגאטי זה סוג רכב יקר למדי, לא משהו שנפוץ לראות על כבישי ארצנו.

תשחק קצת ניד פור ספיד תבין על מה אני מדבר

שכבר יש לך כזה רכב..  במחשב..

תעשה תוכנה שיהיה לך במשחק גם את כביש 6 ואתה מסודר עם החלומות שלך...

יש לי שם כבישים בין מדנתיים של ארה"ב 

מי צריך את כביש שש

ועוד לשלם אגרה ללביוב

שאפר עם הרכב הזה לעשות את כל כביש שש תוך 45 דקות

קוברת את כל הכסף במשו שווה

אה- סליחה

קוברת חצי מהכסף בהשקעה שווה ובטוחה יחסית

וחצי מהכסף- קונה נדלן בפריפריה -ומשכירה

כל מי שכתב פה שהיה קונה כל מיני דברים יפים- בית, אוטו ...

אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר "אבא עשיר אבא עני"

כי אם גישה כזו כמו שלכם- לא תדעו מה לעשות גם אם ייכנס לכם החזר מס של 1500 ש"ח פתאום... (כלומר תדעו מלא מה לעשות איתו- לבזבז אותו לרוח על דברים יפים ונגמר הכסף...)

ולא היינו שננו עובדים כמו שוורים בשדה כדי להתחתן  רק עוד שנה

כשאראלה שוב תתקשר היום,

אשאל אותה מה רוב האנשים שהיא מדברת איתה עושים

הייתי משקיע במסכה קצת יותר סטייל להצטלם עם הצ'ק הגדול

השאלה היא באיזה סכום?

בכל מקרה 20% צדקה
בונה לי בית
שם כסף בצד לחתונות של הילדים שיהיו בעז"ה
ומתחיל להשקיע בנדל"ן
בונה מלונות וקניונים
אה וכמובן משקיע קצת ב"גבעות עולם - חיפושי נפט בע"מ"

תודה !!אני יתפלל שתזכי!!

נדיבה אחת!!

וגם

בשעה: 00:00 ???

בהזדמנות זו - מישהו היה בכנס המקדש שהיה היום בכנסת?

לא הלכתי כי החלטתי שזה משוגע מדי עם כל העבודות שיש לי... 

וכמובן - לא ממש התקדמתי היום

זה בסדר?

אבל את מוצש"ק למשל אין השבוע.

בהזדמנות הזו, חבר'ה, אני לא אהיה כאן מערב שבת עד יום ראשון בערב.

אז תהיו ילדים טובים 

יאללה בלאגן

תשעה באב...

קצת רצינות, חבר'ה

בית המקדש

מעשה בשקיק שקוף ודקיק שעף עם הרוח בעד החלון הפתוח

ובצד הכרם שכב לנוח

ניגש שקד שקדן ודפק דפיק דפוק דפיק מי שם בשקיק?

אין קול ואין עונה קפץ השקד ונכנס פנימה

הגיע אדמוני מר תמר ראה את השקיק ודפק

דפיק דפוק דפיק מי שם בשקיק?

אני שקד שקדוני ! ואתה מי?

אני תמר תמרוני, אפשר להכנס?

בבקשה , קפץ התמר ונכנס פנימה

הגיע חרוב ארוך משכשך תוך תוך ראה את השקיק ודפק

דפיק דפוק דפיק מי שם בשקיק?

אני שקד שקדוני !אני תמר תמרוני,  ואתה מי ?

אני חרוב חרובוני אפשר להכנס?

כן בבקשה ,קפץ החרוב פנימה

הלכה ובאה גברת תאנה גרגרת היא דופקת ושואלת :

דפיק דפוק דפיק מי שם בשקיק?

אני שקד שקדוני !

אני תמר תמרוני, אני חרוב חרובוני ואת מי ?

אני גברת תאנה גרגרת ,אפשר להכנס?

כן , קפצה התאנה פנימה לתוך השקיק.

באה בננה חומה –צהבהבה בננה רעננה

דפיק דפוק דפיק מי שם בשקיק?

אני שקד שקדוני !אני תמר תמרוני,

אני חרוב חרובוני אני גברת תאנה גרגרת ואת מי?

אני בננה רעננה אפשר להכנס?

כן נכנסה הבננה פנימה.

בא והתקרב תפוז הדור מתגלגל כמו כדור ראה את השקיק ודפק:

דפיק דפוק דפיק מי שם בשקיק?

אני שקד שקדוני ! אני תמר תמרוני,

אני חרוב חרובוני  אני גברת תאנה גרגרת

אני בננה רעננה ואתה מי?

אני תפוז הדור  אפשר להכנס?

כן קפץ הכדור פנימה מילא את כל השקיק.

קם גדי בבוקר לברך את השקדיה לכבוד ט"ו בשבט

ראה את השקיק את כל המגדנות  ממנו הריק.

טוק טוק טוק דפיק דפוק דפחק

מי שם בזבול בית מקדשנו שחרב???

ערבי על חמור

מי מזהה מאיפה זה לקוח??

רץ למיטה לישון..

אז מי שעדיין ער וגם למי שהלך לישון שיהיה לכולנו לילה טוב וחלומות נעימים

לקום למבחן האחרון!!!

לקום לעבוד אחרי לילה של שלוש שעות  שינה?! מה כיף בזה????

(סו"פ)

בס"ד בר"ה

"מודה אני לפניך, מלך חי וקים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"

יום של ברכות ואושר עד בלי די

לא לעבוד..

לא לקום בבוקר..

לשבת ולהתבטל..

לראות אנשים חוזרים מהעבודה, ולהוציא להם לשון....

כשלמדתי חסידות בהיסטוריה של השישית.

איזו נוסטלגיה...

אבל "טופח" ו"ניצוצות" זה מושגים גם מתחילת שו"ע או"ח להבדיל...

עד כאן הנצל"ש

אז באמת הייתה סיבה לטפיחה

וזה לא נכון.

בעז"ה לקראת אלול נחזל"ש. אבל אני, חייבת מנוחה קצת!

זה אולי יהיה לשידרוג

בס"ד בר"ה

1. יישוב הדעת...(סורי, אין לי עוד אחת )

2. מה דעתי על טיול? אני שיא הבעד!!!!

אבל בשביל לייעץ לך איזה טיול לעשות, אני צריך פרטים כמו: זמן, תקציב, מס' אנשים, וכו'....

וכן,זה בכוונה בלי סמיילים!!

בס"ד בר"ה

את בלי סמיילים, גמאני בלי סמיילים!!!!

אתה לא תעליב את בעלי!!!!

בס"ד בר"ה

בעלך הזה, חושב שהוא גבר!! שיתחיל להירגע

1. אין לי מושג.

2. ברור שכדאי. 

לאן? איפה? איך? כמה? מתי?

אין לי מושג... תשאלי כאן.

(בנדא? רחלקה? איפה אתם?)

בעזהי"ת.

עושים טיול בנות?? באלי ממשששששש

אבל בחום הזה?...

בינתיים רק טיול ורטואלי 

בעזהי"ת.

חחחחח

בדיחות של אמצע הלילה

עוד שבועיים ככה, זרמו...

[עוברת לפורום בנות]

חה חה ממה תרזה

נעם יעקובזון,

וכן הם תותחים

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

ללא ספק לאחר תשעת הימים צריך לברר איפה ההופעה הבאה של נעם יעקובסון

(ואל תגלו לאדמין)

בעזהי"ת.

עוד נצא בהצהרות גרנדיוזיות יותר,אבל בינתיים ככה בקטנה,שתדעו.
ב11 לאוגוסט-הופעה בתאטרון המרתף בירושלים
וב18 לאוג'-הופעה בצוזאמן בת"א....

רשמו לעצמכם

חבל שהעלית את זה, בגללך ראיתי את זה עו ד שלוש פעמים ברצף, נראה לי שאמשיך לראות את זה לנצח....

מה שיצא משם....

רק שהוא לא יכור לצעיר שכמוך את ד"ר פליסר

הו השם! רק לא זה!!!

ימח שמם של הערבים ושל "פעילי השלום" רוצחים מבחילים, (כתר, אם את נועלת את זה... אני אקצוץ את הכתר שלך לפתיתי מתכת פצפונים... )

אגב צדיקה, מה הקשר מתבגרתתתתתתת שולטתתתתתתת?

ומי זה לעזזל הדוקטור פליסר המדובר?

ומה בקשר לאדמין ולאטמה?

( אגב הלואי והיתה לי הזכות לשיר איתם שם...   אם כי הגליק הזו קונסרבטיבית, וצריך לברר מה זה, לבושה בגופיה... לא בדיוק הטוב ביותר בשבילי))

זה בצחוק! בהמשך לאתמול, כן?

ופעילי השלום המדוברים הם אלה שהיו על המרמרה, לא שמאלנים בארץ, הווי אומר: ממש טרוריסטים, מתנצל על גסות הרוח, מוטי.

אני עד היום זוכר את הפזמון האלמותי של שיר הנמר:

"מוישה אל תהיה נודניק

תכניס כבר כדור בנמר

הוא לא מבין

ולא אכפת לו

מה שאתה אומר

מוישה די פילוסופיה

תכניס כבר כדור בנמר

כי אם אתה נתפס

הוא ילעס וילעס

עד שהוא גומר"

(מוקדש לאדמין)

לא יכולת לכתוב לי מי זה הפליסר הזה?

אני הולך ומסתקרן,

'יהודי לא מגרש יהודי'

ועוד הרבה הרבה שירי מחאה בסגנון הזה.

יופי של חתימה יש לך,

תמוהה אחותך...

בעיקרון המידע שאני מסגירה עכשיו- אמור להיות מסווג ביותר- מפני תקנת הבריות

קרי- שלא לעודד ולפתח את המפגע הציבורי שנקרא "שירי מחאה שנונים חסרי מוזיקאליות בעליל שחופרים לכלום בשכל ורק אחד נהנה מהם עד בלי די"

מלבד זה שאדמין שיחיה אוהב ביותר את שירי לאטמה

(זה חלק מהפלייליסט הרגיל שלו.... חזק יותר מהרבה זמרים אחרים... )

יש לו בארכיונו גם את שירי ד"ר פליסר

פליסר זה הינו יהודי ירא שמיים, במקצועו רופא שיניים

בתק' אסון אוסלו האיומה, עת חשכו עיני מנהיגנו ואור שכלם כבה,

אזר הוא מתניים, פצח בגרונו -וחיבר שירי מחאה שנונים ביותר

נגד אוסלו, נגד האיוולת, נגד השתיקה

אבל לא היה בכל העולם כולו זמר שיסכים לשיר ולהקליט את השירים שלו

בצר לו- הקליט את שיריו בעצמו, בקולו-הוא-- קול של רופא שיניים....

(זה היה לפני התקופה של הדיבקים של עדי רן ושולי רנד- שהוכיחו שגם מסור יכול לשיר...)

אחרי י באב

לך לאדמין

בקש ממנו שישלח לך כמה קבצים של שירי ד"ר פליסר

תודיע לו שאשתו אמרה שישמע את השירים האלו רק באוזניות

(ותהיה מודע אתה שאמא שלך מרשה לשמוע את השירים האלו רק באוזניים)

ותרווה נחת

מה אני אוהבת בך

אחח איזו כתיבה 

את אוהבת אותי כי נתת לי את הקצוות של הגזר אחרי שמעבירים אותו במג'ימיקס

יש לו שירים ביוטיוב?

מה את מגלה סודות מדינה?

ישראל מה מה מה מחכה לשלום.

מנגנת התזמורת בתיבות השוטים

וחלילי הקסם כ"כ מהפנטים

בפזמון החוזר של ההולכים בראש

אין ממה לחשוש, אין ממה לחשוש !

ב"ה

...אז ששירו איתי כולם בקול רם 

שירו כולם עד שיתפוצץ העולם

משה אל תהיה נודניק....

שתזכה לאכול מהעוגה שהיא תכין

עוד לפני שיתייבש הדיו על השרשור הזה!

בעז"ה רפואה שלימה בקרוב, ושתזכו לגדל יחד את ילדיכם באושר ובריאות עד 120

ובאמת שיהיה היום הזה!!

ונו, טוב... לא חוגגים בתשעת הימים אז....

שיבוא גם המשיח!!!!!

ובאמת----

כל הברכות הישועות!!

הצלחה בכל, ובעזרת ה' יתברך, רפואה שלמה ומהירה.

יהי רצון שתזכה עוד השנה לחזור לאיתנה

ושנזכה אנחנו להיות תלמידים שלכם בללמוד מה זה אהבה

(ביומולדת יש סגולה להתברך)

נחת,בריאות ושמחה!!

ואני מזכירה שחייבים פה למישי אחרת קודם מסיבה..

כל מה שליבכם מייחל- שהי"ת יתן לכם בכפל כפלים מתוך שמחה ואהבה גדולה!!

הרבה אושר מתוך בריאות איתנה לכל המשפחה!

שתיראו הרבה שנים מאושרות ושמחות יחד, נחת מהילדים, והכל מתוך בריאות!!

בעז"ה שתזכה לשנים ארוכות 

עם בריאות אושר וכבוד

וגם בעלה והילדים יזכו לאיחולים

תראה את ההרצאה של הרב בקרית ארבע שברך את אשתך

מה שהוא אומר שם לאנשים לעשות זה מאוד מועיל כל הקבלות

שהם מקבלים, תקבל גם אתה לרפואת אשתך.

"בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצונו לפני רצונך"

מזל טוב לאשתך והחלמה מהירה!

שקשה לעשות כל דבר שאתה מתאמץ בשבילו... אבל התחושה המתוקה של הסיפוק, של ידיעה ומחשבה שאני ממלאת את רצון ה'- היא המכרעת בעיניי!!

אני לא אומרת שזה עושה את העבודה קלה וללא מכשולים... (ממש לא!!!!!)

אבל כן זה מקל..

המציאות בשטח לכאורה מראה אחרת, נכון שההתחלות קשות אבל לשמור שבת לדג' עם כל מה שכרוך בזה יכול להסב עונג  רב..

גם שמירה על העריות והתמסרות לאישה אחת לדג' יכולה להסב (לדעתי..) שמחה וסיפוק יותר מחיי הוללות.

אגב קיש, אתה בטוח שזה משפט של ר' יוסף דב מבוסטון?

לפני ואחרי כדי שאפשר יהיה להבין אותו

לפחות לענד"י הקטנה.. מי אמר שקל לעבוד את ה'? וזה קל להלחם בכעס, בגאוה, ברצון הזה להגיד מילה לא כ"כ טובה? בלשוה"ר? אבל ההתגברות הזו, כמה שהיא קשה- היא בודאי טובה. ולפעמים השכל ממש יודע את זה, אבל הלב (עדיין) לא הולך איתו ביחד.. זו פעולת הקרבה מתמידה, ללא ספק, עם כל השמחה בעבודת ה', הקושי הוא אמיתי. לרומם את האדם מעבר לבנאדם שבו- כמו לדוג'- משהו הרגיז אותי, הכי ברור וקל שאני אתרגז, זה הכי אנושי בעולם.. ולא. יש מקום, מעבר למקום שאני בו, שמעלה אותי ודורש ממני להתעלות.. וברור שבשלבים, ואנחנו לא מלאכים, אבל כן. המטרה- עליה מעבר לקטנות... ובזה- זו עבודה, ולא תמיד נחמד וקל.

ואולי זה שלבים בעבודה, ודברים מסוימים שכל אחד צריך לעבוד באופן אישי- כמו "הכובש והישר" של הראי"ה קוק זצ"ל.

קרבת ה' נקנת בהקרבת קרבנות.. לא סתם אנחנו מייחלים לגאולה, ובימים אלו- ביתר שאת..

בע"ה שנזכה להקריב קרבנות ולהתקרב לה' מתוך שמחה..

לכל מיני 'אני אולי לא נראה דוס אבל

אני ממש מחובר לה' בכל דבר'

ועוד כל מיני משפטי זרימה למיניהם.....

וזה רק מזכיר שכל השאלות של למה ולמה,

ו- אני לא מקיים כך וכך כי אני לא מבין את העניין..

לא רלוונטיות לעצם העשיה,

אנחנו ממש לא מפרידים בין בשר לחלב בגלל מחקרים שמוכיחים שזה יותר בריא,

אנחנו מקיימים מצוות אך ורק כי זה מה שנצטווינו..

ברור שיש מקום לסיפוק,

אבל ההנאה וההבנה לא קשורים לעצם הקיום..

בס"ד בר"ה

לרבינו הקדוש, יש איזה תורה על זה..

אני לא זוכר בדיוק את התורה, או את המקור, אבל זכור לי שהוא אומר, שאנחנו מקיימים מצוות, כי ככה 'ה ציווה אותנו!!!

והוא גם מביא שם, שדוד המלך אמר את זה בתהילים!!

הלוואי וה' יזכה אותי לראות ת'תורה הזאת, ולשמח את כולנו (תגידו אמן )

הייתי רוצה לראות מה המילה בשפת המקור (אנגלית מן הסתם) למילה "סבל"

במשפט "הפעולה הדתית בעיקרה חוויית סבל היא"

כי אין המובן כאן במשמעות של סבל-ייסורים-חוליים

אלא משמעות של סבל נפשי- פנימי.

ותביא משפטים של הRב בנושאי שמחה

אני בטוחה שיש כאלו

עוד יתחילו לחשוב שהגותו הטראגית של הרב -היא דיכאונית

אצלי פשוט יש מסך טוב - אז זה שיא הקריא

(או שמא ההפך - הוא גרוע אז יוצר קונטרסט היכן שלא צריך?  צ"ע.)

האמת היא שלא הייתי מחפש להביא שומדבר יותר בחיים,

אילולא נתקלתי במובאה הזאת היום איפושו.

צריך לבדוק ב"דברי השקפה" מה המקור שם.

(בהנחה שאכן נכתב באנגלית ולא בעברית.)

להבנתי, זה סבל בעיקר במובן של יכולת לשאת בעול (tolerance),

כמו במילה "סַבָּל".

אבל יש פה גם אלמנט של צער (קורבן), חוויה קיומית של הקרבה,

של ויתור על חיים שהיו יכולים להיות יותר קלים ונחמדים בפריקת עול.

אני לא מכיר כל כך את הביבליוגרפיה של הרב.

אולי בענייני מועדים או דרשות יהיה משו כזה... נבדוק.

בופה של פינוקים ונהמא דכיסופא.

סבל = עול = מאמץ = אתגר.

האדם נדרש להקריב על מנת להיות ראוי לטוב הזה...

וכך ממילא הטוב הזה יהיה אמיתי וראוי כשלעצמו.

עניין של סמנטיקה.

ואחרי מחשבה, אני מסכים שההבדל הזה משמעותי.

אני מאמינה בה', ומאמינה בתורה, ומכח זה אני בוחרת לקיים מצוות, ולכן אני משתדלת לקיים גם מה שאני לא מבינה או לא חושבת שזה מה שהייתי בוחרת מלכתחילה.

אבל האם אני מאמינה ויכולה לעמוד מאחורי השאלה- האם המצוות הם הדבר שהכי טוב לאדם, בסופו של דבר?

כי אני מוצאת את עצמי בויכוחים שבהם אני לא יכולה לומר בצורה חדה וחלקה: כן, ברור שזה הכי טוב לאדם.

יש מצוות שכן: שבת- ברור לי הצד המיטיב שבזה, נידה- אני מבינה את הריגוש שבהתחדשות.

אבל יצא לי לאחרונה לדבר על שמירת נגיעה, על המעבר החד שיש מכלום להכל, בהקשר הזה, ואני לא בטוחה שפסיכולוגית, רגשית, זה מה שטוב. ברור לי שאם לא היה האיסור על נגיעה- לא הייתי שומרת על זה, ואני בכלל לא בטוחה שככה יותר טוב, יותר בריא. אני יכולה לחשוב על עוד דוגמאות אבל נניח את זה לעכשיו (ואני מניחה גם שאנשים במצב אחר יראו דברים בצורה שונה, ונקודות אחרות יראו להם בלתי מובנות)

אני מניחה שיהיו פה מיד התנפלויות על זה, אבל תשאלו את עצמכם רגע לעומק, לפני ההתנפלות: איזה חלק מהקפיצה הפנימית מונע מהחינוך שלנו לאורך שנים, ואיזה מאמונה תמימה שזה מה שנכון.

כי אני אומרת, בע"ה אני אמשיך לשמור מצוות ונגיעה בכלל זה, כי אני מאמינה בתורה קוהרנטית ושלמה ולא בלהוציא מתוך זה את מה שבא לי לקיים (לא שאין לי נפילות, כמובן, אבל השתדלות אני עושה)

ואז אני שואלת את עצמי: האם כל התכלית, לפי המשפט הזה, היא לקיים מצוות על מנת להוכיח אמונה, וגם הכוונה העליונה היא לאו דווקא שיהיה לנו יותר טוב?  כי לפי המשפט הזה מאיתנו כנראה לא מצופה לפעול ככה בגלל שאנחנו מאמינים שזו הדרך היותר נכונה לאדם, אלא רק מתוך אמונה, אז מה יש מעבר?

בדיוק ניסיתי להסביר את היופי לחברה חילונית.

וקלטתי לזוועתי שאני בעצמי לא בטוחה למה המעבר הדרסטי הזה הוא טוב לנו..

כלומר,אני מאמינה בפנימיות של העניין. שבסוף זה לטובתי ו--שלא נגיע ל.. ושאני שומרת על עצמי וכו' וכו'.

אבל בסופו של דבר-מסקנה בלתי נמענת- מקיימים מצוות כי מקיימים.

תראה, האבות שלנו (מהתנ"ך) לא כל כך שמרו על נגיעה, אני לא חושב שבאמת מדובר בהלכה  של מצב אידיאלי, אלא שבמצב שלנו- זה הכרחי, לא יודע, אבל נראה לי שכיבוא משיח-כשהכל יהיה מושלם, לא יהיה איסור נגיעה, אדם יבדיל בעצמו בין נגיעה שהיא טובה ובין נגיעה שאינה...

ז"א א"כ ספציפית ההלכה הזו היא אולי לא מוצלחת מבחינות מסויימות, אבל הכרחית...

כל השאלה היא: באיזה תודעה האדם צריך לפעול.

הקב"ה לא אכזר או סדיסט חס ושלום, אלא בעל הרחמים ומקור הרחמים.

אין ספק, שהקב"ה מייעד לאדם את תכלית הטוב דווקא בקיום המצוות.

אלא מה - שהטוב הזה הוא נעלה מאשר טובות קטנות של החיים.

הטוב הזה תובע מאיתנו הקרבה של הרבה דברים בחיים,

ואין טוב גדול ממנו.

אישית אני מאוד מחובר לגישה ההסברתית של לימוד ומציאת הטוב בקיום תורה ומצוות.

אני לא בטוח שאני תלמיד של הרב בזה (בין הרבה תורות אחרות של הרב שאני רחוק 

מלחוש הזדהות איתן) - ולדעתי יש גם מה להסביר ולחזק במישור הזה.

אלא מה - שעצם הקיום לא תלוי בהסברים שנקבל, חלילה.

בספרי החסידות מבואר שעל אף שאי אפשר באמת להבין את המצוות כי הן באות מרצונו יתברך (שזה למעלה מטעם ודעת), הרי שלמצוות יש מטרה. והמטרה אינה רק ליצור מציאות של הקרבה, אלא התקרבות. וכמו שלעצור לפני שחוצים את הכביש זה קשה לפעמים (תשאלו ילד שרודף אחרי הכדור שלו) בכל זאת אנו עושים זאת מתוך הבנה שיש משמעות לעצירה הזו. זו אינה הקרבה וזה אינו סבל. זו תשומת לב לערכים יותר נעלים מאשר כדור מתגלגל.

הרבי מגור בעל ה"בית ישראל" זצ"ל אמר לפני פטירתו ש"קשה להיות יהודי אבל זה משתלם". נכון צריך להתאמץ ולהשקיע, אבל סבל זה מחוץ לתמונה כמו שאומר המגיד מדובנא במשל על הפסוק "לא אותי עבדת יעקב כי יגעת בי ישראל" שיש הבדל בין נשיאה של שק מלא אבנים לשק מלא יהלומים. שני השקים שוקלים אותו דבר, אבל נפשית יותר קל לשאת שק יהלומים.

נכון, לפעמים קשה, לפעמים צריך להקריב ואפילו עד כדי מסירות נפש אבל צריך גם לבנות בנפש יחס של שמחה וסיפוק ואפילו תענוג מקיום המצוות וההתחברות עם השי"ת.

ליתר הרחה ניתן לקרוא את ההקדמה לספר "אגלי טל" על ל"ט מלאכות של האדמו"ר מסוכאטשוב בעל ה"אבני נזר"

רק אל תעשה את ז---ה!!!

פלייז!!

אתה יכול להשוות או להנגיד בין שיטות שונות בעבודת השם,

אבל אל תעשה מיש-מש

הרב לא מדבר על סבל במשמעות של ייסורים

אלא על החובה של האדם ששואף לאלוקים- של הסופי החומרי המוגבל ששואף לקשר עם הטרנצנדאנטי (זה בשבילך, קיש) האינסופי המופשט-

לעשות זינוק

האדם נדרש להשאיר מאחוריו משו מן החומריות שבו- עמ"נ להתקרב לרוחני

הזינוק הזה- הוא אכן סבל- במובן של וויתר על "החיים הטובים", התענוגות, הנחת הגשמית, התועלת הבריאותית או החתברתית שבאה ממצוות...

אולי ביסוד ביסוד זה נובע מהנק' של הקב"ה כקרוב מכל קרוב או כרחוק מכל רחוק

אבל זה באמת "חכמות בחוץ תרונה" לכתוב בפורום ברשת....

עשיתם לי חשק גדול עוד יותר ללמוד  בהיקף -בהבנה של ממבט ציפור

זה באמת מהזוויות הייחודיות (בעיניי) אצל הגרי"ד.

וכשאני חושב על זה אני קצת נוטה להזדהות.

כן, בהחלט יש כאן הקרבה!!! (כי בהבנה הנמוכה שלי, נדמה לי שהחיים יכלו להיות

יותר מפנקים וקלים בלי חיוב בתורה ובמצוות - ובכל זאת אני ניגש לקיים אותן.

גם אם מבחינת האמת המוחלטת - הקב"ה טוב וחפץ להיטיב, וזה העידון הגדול מכל

העידונים שיכולים להימצא. מהמקום בו אני נמצא - מהשיפוט שלי - זוהי הקרבה

קשה ומרה)

בהחלט יש כאן גם סבל = גם במובן של עול ומשא, וגם במובן של ייסורים (כי ייסורים הם עניין

לא רק של צער, אלא גם של מוסר = "וְיָדַעְתָּ עִם-לְבָבֶךָ, כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ,

ד' אֱ-לֹקֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ". הקב"ה משריש בנו תובנות וקניין מעלה, בדרך אינטנסיבית ולא קלילה.)

וצדיקה - גם את די מתארת את דברי הרב בטרמינולוגיה חסידית... (לא שזה חלילה מופרך,

אבל אני הקטן מרגיש שזה גם לא מובן מאליו כשלעצמו.)

זה היופי שבעניין!

השעבוד, הבדידות, הכאב.

ואתם יודעים מה?

עדיף ככה.

כי אז, כשלא הכל נוח ונעים צריך להתאמץ, צריך לעשות את זה מתוך "איפשי ואיפשי".

זו ההתמדה, זו השאיפה הנצחית לרבש"ע, גם כשלא תמיד קל.

ומשהו אישי- לפני שנה למדתי במשך שנה שלמה פסקאות של הרב קוק, ותמיד הייתה הרגשה שהרב שואף לשלמות, הרמוניה תמידית, גם במציאות.

אבל בתכלס', בחיי היומיום, לא תמיד מרגישים את ההרמוניה הזו. הרבה פעמים דווקא המתח, הדיאלקטיקה שבמציאות נוכחת הרבה יותר. ההבנה שאפשר שלא הכל יהיה מושלם כאן ועכשיו. היא מנחמת ונותנת כוחות להמשך הדרך.

 כי לא הכל שלם, וכן- יש חווית סבל, יש כאב ובדידות. בעיקר לאנשי אמונה. 

הרב קוק מתמודד גם עם הדיאלקטיקה של החיים (לדוגמא - ביאורו ל"אנא בכח") אבל השאיפה היא להרמוניה, וההבנה הבסיסית שהמציאות למעשה הרמונית נותנת כח לחוש בהרמוניה הזו.

ואכן, גם הקשיים שישנם והסבל והמאמץ הנדרשים מאיתנו אינם נעלמים אבל מקבלים משמעות ויכולת הכלה יותר עמוקה ע"י ההבנה של  ההרמוניה הבסיסית של המציאות. כך שגם אם אני עיוור ולא מסוגל לראות את ההרמוניה (ומי שמכיר אותי טוב יודע שאני לא מהמתפעלים מיופי הבריאה) עצם הידיעה נותנת כח לחוש שהמאמץ לא רק שמשתלם אלא (ככל שעובר הזמן ומתרגלים את העניין) שאינו מאמץ.

לצערי אני לא במקום גבוה כזה, אבל גם בחיים הפשוטים אנו רואים את ההבדל בין מאמץ למאמץ. בין עובד ה' לאשר לא עבדו.

עיקר הקונפליקט נובע מתחושת הקיום העצמי המתנגד למרות חיצונית. כאשר אנו חשיםבאופן מוחלט שזו אינה מרות אלא דאגה אמיתית לעצם הקיום שלנו, אפשר להשתחרר מהרגשת הקונפליקט. כמו במשל שהבאתי בתגובה הקודמת - אנו כאנשים ואנשות בוגרים איננו מרגישים שהצורך לעצור לפני התפרצות לכביש היא מגבלה, אלא מהלך מחושב מציל חיים. זה נוגע לעצם הקיום שלנו ולכן אנו עוצרים בשמחה גם אם הכדור התגלגל לכביש.

כך אנו אמורים (ויכולים) לחוש ביחס חעבודת ה' - שגם אם איננו מבינים בפועל את הסיבה למצוה זו או אחרת, עצם הקיום הבסיסי של דבר ה' מחיה אותנו ולא מצמצם אותנו.

שוב, לצערי אני לא שם ולכן אני לא יכול לספר חוויות משם, אבל ברור לי שההרמוניה הזו אמיתית.

ולוואי שנזכה כולנו להתקרב אליו באמת

אם כי יש כאן בהחלט מרוּת, והמרות הזאת מבורכת ורצויה, דווקא כי היא מגיעה ממקור

העצמיות והחירות שלנו.

גם לא הבנתי את הנקודה ש"מתברר שהמאמץ למעשה אינו מאמץ".

אנחנו תמיד נדרשים להתאמץ ולהתעלות!

למה לזלזל במאמץ זה? אנחנו כוספים אליו!

יש לי פה כמה שישמחו, אבל אסור לתת מתנות בתשעת הימים.

סתם, תודה רבה רבה!

תזכי למצוות.

תשאר עוד יומיים

אחרי זה תרגיש יותר בשל לקום

נכון שזה יום אחרון

ונכון שזה קשה

אבל הגיע היום הגדול

היום שיוצאים לעולם האמיתי

לפני מבחנים הסמסטר (לסטוד' שבנינו)

לפני הריצה הגדולה בתחרות (לחבר'ה שמתרגשים מהאולימפיאדה)

לפני הבגרויות (לצעירים שקוראים כאן)

ולפני כל דבר גדול בחיים

אנחנו מתרגשים 

אנחנו לא יכולים להכיל שזהו, הגיע זמן המבחן

אז זהו, הגיע זמן המבחן,

כמו שגוזל עוזב את הקן לקראת חיים חדשים

למרות שהיה טוב לו בקן, אמא ציפור דאגה לו, הביאה לו אוכל

והוא היה בטוח מכל מיני נפילות והתנגשויות פתאומיות

אבל כולנו יודעים שאחרי שהוא פורח לו, הוא מרגיש הרבה יותר טוב

כך גם זמנך הגיע לפרוש כנפיים

לצאת לעולם הגדול

נכון, זה קשה, זה אתגר לא קטן

אבל,

רק כך תוכל להגשים את כל הפוטנציאל הטמון בך

בחיי משפחה, בעבודה, בלימודים ובכלל

החופשיות עוזרת לך להיות אדון לעצמך

זה אחריות מאוד גדולה, אבל היא זאת שתביא בעז"ה לתוצאות גדולות וסיפוק עצום

בהצלחה 

שה' יהיה בעזרך תמיד!

(הייתי שם פה את השיר עוף גוזל, אבל אנחנו נמצאים בימי אבל על בית מקדשינו ופירוד עמינו)

בעזהי"ת.

לא פחות מעצם החיים בבועה עצמה..

תדאג לשמור על ההוויה הישיבתית גם בחיי היום יום, זה קשה טילים, אבל אפשרי.

[ועל זה אני כ"כ שמחה שלמדתי במדרשת שילוב ולא במדרשה מלאה. החיים בהתגלמותם!]

בעזהי"ת.

ותלוי ממש באיזה מדרשה ובאיזה ישיבה מדובר...

יש ישיבות-מדרשות, ויש מדרשות-ישיבות...

לא משנה איפה ובמה העיקר שכר הגיוני

בס"ד בר"ה

אם זה רק יומיים, אפילו אני יכול להחזיק אותך

ועכשיו ברצינות, נראה לי שיהיה קצת קשה למצוא עבודה ליומיים, אולי התנדבות תמצא בקלות

בכל מקרה, הצלחה מרובה שתהיה

כי יש לי עבודה לשאר הזמן ואני רוצה להדפיס עוד קצת כסף

לי נפנף בשעות הצהרים החמות?

פייר אינאף!!

ומצידי שיעשו אותן בצפון

אני לא מוותרת..

________________________
ולא, לא מצאתי דירה

וגם לא עבודה

מצב בטטה!

זאת עבודה חקלאית הבעל בית משלם לך לפי יום ככה שאתה יכול יומיים לעשות את זה 

אבל אם אתה בקטע של סטלאנות אז זאת עבודה לא על כיף כף אתה צריך להיות על הרגליים ב חמש וחצי בבוקר להתחיל לקטוף (ליישר) בננות עד 9 - 10 משל טוב בן אדם מוסרי ברמות  

כתוב "נשמדו בעין דאר" וקוראים את זה "דור".

עד היום אני זוכרת את החזנית בכיתה שקראה את זה "דואר" ואת מי שצעקה על כולם בכולם שהן לא יודעות לקרוא...

בעזהי"ת.

א' פרוסתטית (=תומכת) –

בשמות רבים השאולים מיוונית והפותחים בשני עיצורים (=בדבק עיצורים), אנו מוצאים תוספת ל א' בראש המילה, על מנת למנוע פתיחה ל מילה בדבק עיצורים, שזוהי תופעה הזרה לעברית.

בעברית, בניגוד לשפות זרות אחרות, מילה לא נפתחת בדבק עיצורים – שני עיצורים שאין בהם תנועה.

כאשר מילה מיוונית עוברת לעברית היא עוברת הסגלה, שינוי. כיצד? מוסיפים א' עם תנועה בראש מילה:

ספקלריא – אספקלריא, צטדיון – איצטדיון, כסניה – אכסניה, צטלית – איצטלית.

מתופעה זו עברה ה-א' אצל הדוברים גם לפתחית מילים שאולות בלועזית שאינן בעלות דבק עיצורים בהתחלה:

פריון – אפריון, לכסון – אלכסון, לונטית – אלונטית, כרוב – אכרוב.

אלו מילים שאינן פותחות בדבק עיצורים, ובכל מקרה פותחים ב-א' פרוסתטית.

יותר מזה, ישנן מילים שמקורן בעברית שאינן בעלות דבק עיצורים שהוסיפו להן בטעות את ה-א' פרוסתטית:

גודל – אגודל.

אמנם לא הרבה... אך כך: 

אל"ף פרוסטטית=מקדימה.

לדוגמה:

תְּמוֹל - אתמול.

(זרוע-אזרוע. בן-אבן)

היה תְּמוֹל עם שווא נע ואח"כ השווא התאפס.

אך אי אפשר להגות שווא נח בראש מילה, ולכן נוספה האות אל"ף בתחילת מילה.

ספר איוב לא,ז
"וּבְכַפַּי דָּבַק מאוּם" -הא' היא אם קריאה.

צודק

כ

כתר 

מבוסס על משחק ארץ עיר

כל הכבוד על ההשקעה לכתוב כל יום שרשור,

על המחשבה איך לנסח את זה בצורה טובה

על המענה לבקשות לדברים ספציפים

על הסבלנות לענות לשאלות

ועל כל הטוב שאת מוסיפה לפורום

שכוייח ענק!

תבורכי 

כידוע, זה לא כל יום...

אתה אפילו יכול לעקוב אחרי מתי אני נמצאת בערב בבית ומתי לא.

תודה לכל נותני הפידבקים!

אני יודע שזה לא כל יום

זה נכתב בכדי לשבח את המסירות והעיקביות

תודה גם על ההקפצה

יותר מדי מלל.

אבל חמוד.

ת'עיצוב פחות ראיתי כי רק קראתי בלי להתבונן

ניצחתי את היצר הרע,

כן מקרים כאלה הם נסיונות גדולים לפעמים

באמצע לדבר עם ה' אתה מדבר איתנו

כנראה אנחנו ממש חשובים

געוואלד

האות עי"ן מציינת את התנועה E והאות אל"ף מציינת את התנועות A/O.

(מפתיע?)

בקיאות מרשימה? אולי יחסית לכאן... 

והיידיש לא קשורה לזה בכלל.

(ואבא שלי יודע יידיש, אם זה קשור...)

אבא שלי כבר כמה דורות בארץ ישראל

כמה דורות בארץ ישראל, מה הבעיה?

|גאה|

תהיה בת ותבין לבד

אבל יפה מה שאמר שדות

בס"ד בר"ה

ולא להיות בת

אנשים!!!

מחר!

זה מ-ח-ר!!!

המבחן האחרון של מועדי א' הגיע!!!

ישתבח שמו...

פותח מי ער בדיוק באותה שעה כל פעם

יש לי חמור לבן שהכנתי במיוחד בשביל המשיח
הוא חונה בחצר

וכבר קניתי איזה עדר כבשים בני שנה (האמת שאזכה לכך בקרוב)

ולשאלתך: אני מצייר את בית המקדש זה נחשב?

שאין צורך לדפדף

ויש גם עדכני.

אבל אני רק אדפדף, לא אקרא בעיון.

מעין "עבר זמנו בטל קורבנו".

זה הרי בדיוק הקסם ברשת, חדש... חדש... כל הזמן... כל הזמן מתעדכן, סוג של נכות שנוצרת, אוווווי

לדודמא כמה שווה העיתוון של אתמול?

אפשר לסבול, לפחות כשצרי' דחו' (סליחה על הגסות המזעזעת...)

גם לאחר תקופה ארוכה שאני לא נכנסת

אין על מה לדבר? נעליים??????

דיכאון.

אבל אני כן שומע לםעמים, את שתיהם, מוזיקה מאד חסרה לי,

לדעתי אפשר ודאי להבדיל בין כלי זמר, בלייו כלומר, לנגן ממש לבין בהקלטה או בסרטון שזה ודאי קל יותר לדעתי,

וההלכה לא מתשבת עם זה דומה או לא, אלא אם זה מוזיקה בכלי או שלא.

ההלכה שלי כן מתחשבת...

ישנו מנהג או גזירה שלא לשמוע שירים שיש בהם כלי שיר בימים אלו (האמת שהגזירה היא על כל השנה, אבל זה דיון אחר), כדי שלא להרבות בשמחה בימי בין המצרים,

טעם הגזרה הוא פשוט, שלא להרבות בשמחה.

צריך לזכור, שבעת שהחל המנהג, הנאה מנגינת כלי שיר זקקה קצת יותר מלחיצה על "פליי", אלא שימוש בכלים עצמם, ולכן עליהם נגזרה הגזירה. לא על שירים ווקאלים. וי"א שגם לא על נגני מדיה (לא מוסכם...)

מהאמור עולות שתי מסקנות:

א. אסור לשמוע שירים שיש בהם כלי שיר. (גדר הגזירה)

ב. אסור להרבות בשמחה ע"י כלי שיר. (טעם הגזירה)

אם השיר לא עונה על אחת משתי המסקנות, נראה לי שזה בסדר...

כוונתי במסקנה ב.: להרבות בשמחה ע"י שמיעת מוזיקה.

היו מצוי הרבה יותר מפעם ששומעים שיר שלא על מנת להרבות בשמחה, אלא כדי לעזרו לריכוז, או להעביר את הזמן בצורה נעימה, שהרי לא כל שמיעת מוזיקה היא הופעה של ממש כמו שהיה פעם, ודי בנגן ואוזניות...

הרי שמותר, א"כ אני לא רב, אבל דעתי היא שמותר לשמוע מוסיקה בדיסק וכו', כי האיסור דיבר על חגיגה, על מסיבה, כי אז מוסיקה בהכרח יצרה מסיבה,

היום מוסיקה בכלל לא משמחת, אז אפשר לא לשמוע שירים משמחים רשמית, (שמחם שמחם...)

כווווווווול זה - תיאוריה,

יעני... אני לא רף ולא בוסק...

כלי זמר אסור אפילו בדיסק ובנגן, ללא כלי זמר מותר ולא משנה איזה רמה (הייתי פעם בשמחה בתשעה הימים שעשו במקום תזמורת מקהלה).

מערב תשעה באב אחרי חצות(לא אקטואלי השנה)אסור אפילו ווקאלי עד י' בחצות.

השנהאפשר לשמוע מוזיקה כבר במוצאי הצום הנדחה  

במוצאי הצום אסור עדיין להתגלח, להסתפר, לאכול בשר ולשמוע מוזיקה. 
למחרת אפשר מיד, בלי לחכות לחצות היום.

"תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון - בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר ויין כמו בשאר תשעה באב מפני אבלות היום; אבל למחר מותרין מיד בכל."

מפני אבלות היום... אמנם לא כתוב, אבל נראה לי שזה כולל גם מוזיקה. לא?

אבל שירה ווקאלית מותרת מיד במוצאי הצום-בזה אני בטוח.

וכן כביסה ותספורת מותרות מייד

לכי לישון, וכשתקומי תדליקי רדיו...

אני בטוחה שגוגל יפתור לך את הבעיה... 

האם מקיימים אותו או לא

יש דעות שאומרות שהיה צריך מהדין לעשות 2 ימי תענית על החורבן ט' באב וי' באב
ועד כמה שזכרוני אינו מטעה יש דעה גם שאומרת לצריך רק בי' באב
ככה שזה מסתדר לדעה זאת השנה.

שמעתי על זה שיעור לא זוכר איפה ושל מי.
אבל זה היה מעניין

והולכים על פיהם.

אם מישהו בגיע עם הילד שלו לשוחט עם 3 עופות, עוף אחד מת בדרך אז השוחט שחט רק 2, אם ברגע של שימת לב הילד ערבב את 2 העופות השחוטים עם השלישי-המת.

מותר לאכול את כולם ע"פ הלכה.

ולא עובדים על אף אחד, התורה משנה מציאות קיימת!!!

דבר שלמעלה מהשכל שלנו, לכן לפני שמתחילים עם סברות אישיות כדאי לברר הלכה לאמיתתה 

הרבה בעיות של מחלוקת ושל דברים יותר גרועים הגיעו בגלל החמרות מיותרות.

הרבי מלובאויטש כתב לאחד העסקנים במכתב שהמלחמה נגד גיור יהודי  התירה בין השאר בגלל חומרות יתרות שהרבנות עשתה בגיורים.

העלית סברא שפעם היה יותר קשה לשמוע מוסיקה, לפי סברא זו מותר גם לשמוע כלי שיר דרך נגן או דיסק,

ואם זה אכן מה שהוספת שיש אומרים, למה זה לא בא לידי ביטוי במסקנות?

בכלל המסקנות קצת מבולבלות, כי המסקנא הראשונה כוללת כל מקרה שיכלל בשניה, תוכל להסביר?

תראה שוב לאחר עריכה

אכן יש סוברים שנגן או טייפ לא כלולים, אבל עד כמה שידוע לי זה לא מוסכם כלל...

הכוונה שלי במסקנה השניה היא שלהרבות בשמחה ע"י מוזיקה, בכל דרך שהיא, כלולה בטעם...

כשאני מתכוון לווקאלי ברמה גבוהה, כמו בסרטון, לבין מוסיקה מכלים, ודאי בקטגוריה של הטעם השני...המ

סקנא השנייה...

אבל נראה לי שסרטון של לאטמה שנועד לגרום לך להתפקע מצחוק, כלול בטעם...

שמחה,

... למחשבה

ב. מוזיקה לועזית- לא אמורה להיות בזה איזו שהיא בעיה באופן כללי? שאלת תם..

ג. אח.. ואיפה המקוריות, לאטמה, איפה? לפחות הייתם אומרים / כותבים  שזה לא שלכם במקור. אכזבתם..

למה לדעתך יש בעיה בלועזית? אתה המחדש!

ברור שלא צריכים לכתוב שזה לא שלהם, כי כל העולם מכיר את השיר...

ומה הבעיה לשאול האם מישהו יודע את ההלכה? לא ביקשו פה פסק, ביקשו ידע.

השורה השנייה - בטעות יסודה, עמכם הסליחה, שאו גם ברכה... ברררררררר קישקיש קריא