פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2265)

כ''כ מתאים למתן צור לעשות את הדברים האלו!!

ומה עם הדוסים שלבושים נורמלי וגרים בדרום??

מכירה יותר מדי טוב,תאמין לי..

בני ברק, כאילו דה?

בידוק בטחוני..

או-

בנני (ו-) בנוני

או

בין (ל-) בין

או-

בירבורים בשכל

בנות בחצאית??

בנים בכיינים??

קשה, קשה, שלא תדעו מצרות לחות חום זיעה וכו,

אגב יש סלוגן חדש לבני ברק

    עיר התורה והזיעה

ך.

נראה לי שצריך לאשר ללבוש קצר בגלל ואהבת לרעך כמוך- שונאת להריח זיע של אנשים.

או בגלל פיקוח נפש

אבל צריך להמציא מזגן מובנה על הגוף דחוף!

(לא מדוייק)

בשבת???

ואיך בדיוק המספר שמור בפלאפון?....

זה אומר דרשני.

אבל קורע

אותו אחד הלך לישון

אל תדאג לה

יש לה מספיק כסף כדי לא לעבוד בשבת

חבל אני דווקא נהנתי היה כיף

לפעמים יותר.

אבל תלוי במידת הקשר של כל אחד אליהם..

סבא וספתא מצד אמא- גרים ביישוב, אז זה לא מדד..

מצד אבא- זה סיפור עלום.

ובאיזור שיש לי בו חברות טובות.

ואני יודעת שהיא רוצה שנבקר אותה הרבה.

שסבא שלי היה חולה היינו באים לבקר יום יום (אני פחות, אבל זה בגלל הלימודים )

ולבושתי אגיד שלא הייתי אצלה כמעט 4 חודשים- מאז שהוא נפטר..

(היא באה אלינו לשבתות, אבל מצידי אין שום מאמץ לבוא אליה..)

שהייתי בבית ספר התנדבתי כל שבוע במועדון של אנשים מבוגרים. היינו מדברות איתם וראיתי כמה צער יש להם שהנכדים לא מבקרים אותם וכמה שהם רוב הזמן לבד.

ממש הזדהתי והרגשתי נכדה מפקירה. החלטתי לבוא יותר ולבקר.. 

אבל בינתיים היא רק בליבי, והרצון לבקר אותה נשאר בלי מעשה..

(והתירוץ של לימודים, רחוק וכו' אולי מתקבל אבל מבחינתי הוא תירוץ עלוב)

ב"ה זכיתי השנה להיות בסיבתם וזו ממש זכות!!! =)

בשבוע!!! אחחח הימים הטובים

הייתי הולכת אליה פעמיים בשבוע אחרי הלימודים והיה כ"כ כיף!!! כמובן עד שהיא נהייתה חולה והביקורים הלכו והתמעטו אבל הייתי משתדלת לפחות פעם בשבוע לנסוע אליה לבי"ח, ואם זכרוני אינו מטעה אותי אז גם עמדתי בזה.

(סבא נפטר לפני שנולדתי)

מצד של אבא- הפעם האחרונה שהייתי אצלה הייתה לפני כמה שנים טובות... אני לא בקשר טוב איתה ובדר"כ כשהיא מגיעה אלינו לשבת (פעם בחודש) אני נוסעת לחברות. הסבא מהצד פה נפטר כשהייתי תינוקת.

בס"ד בר"ה

ת'אמת, שאין זמן מוגדר...
הכל לפי הקריזה שלי

ארוחות ערב ופגישות נכדים אצלם..

ככה נחמד לכולם ויש מרץ לבוא..

פעם בחודש בערך..

(אבל אני רואה אותה יותר..כשהיא באה אלינו..)

אבל היא תמיד טוענת שלא רואים אותי! ושאני גם לא מתקשרת... 

בעיקרון יש מקום לשיפור..

הסיפור הוא כזה..

סבתא גרה רחוב מלידינו, עניין של הליכה של 5 - 7 דקות

לא ראיתי אותה כבר חודש וחצי והיום היא באה אלינו וכעסה.

הסברתי לה שכמו שהיא יודעת אני גרה רוב השבוע הירושלים ומגיעה הביתה ביום חמישי בשעה 23:00 במקרה הטוב..

שישי בדר"כ זה זמן לסידורים ולעזור בבית ובמיוחד עכשיו שאבא אחרי האירוע מוחי..

הסברתי לה שאני מוותרת על לא מעט דברים כשאני מגיעה הביתה כי אני חוזרת עיפה..

ובבית במיטה שלי בחדר שלי בשקט שלי בפינה שלי יותר נוח לי להיות עם עצמי..

היא עדיין לא הבינה אותי למרות שהיא יודעת שאני לומדת לימודים לא פשוטים בכלל עובדת וצריכה לעזור בבית..

אני באמת לא מבינה את הכעס שלה 

באמת שאני לא עושה את זה בכוונה...

בגלל שהיא גרה קרוב אין לכם, כנראה, "שבתות אצל סבתא" כמוני לדוגמא (סבתא שלי גרה בצפון ואני במרכז).. 

ומצד שני, תכלס, מבחינתה תמיד תיהי עסוקה בעיסוקייך, זה לא משנה לה מה בדיוק את עושה וכו'..

אני מציעה לך לבקר אותה איזה שעה שעתיים בשבתות מדי פעם, זה ממש יכול לשנות לה את ההרגשה..

תהני אצלה!;)

זה רק אומר שהיא אוהבת אותך ודואגת לך..

הכעס שלה לא מופנה כלפייך, הוא מופנה כלפי זה שהיא רוצה לראות אותך ולא יכולה..

אני מציעה לך לקבוע זמן קבוע (פעם בשבוע/שבועיים) ושסבתא תדע שזה הזמן שלך בשבילה. אפילו חצי שעה-רבע שעה מספיק בשביל זה,אבל שיהיה קבוע ומתמיד.

ואם לא מספיקים שיחת טלפון-שתדע שאת חושבת עליה ואוהבת אותה..

אני יודעת שזה היה מספק את סבתא ש-ל-י

אני לא יודע מזה סבתא וסבתא....

גם אדם הראשון וקין והבל לא ידעו 

פשוט תמיד שמזכירים סבא וסבתא אז..זה קצת קשה לי..היה לי סבתא ניצולת שואה שנפטרה שהיתי קטן...וקצת הכרתי אותה...וכל השאר נפטרו

ולי יש סבתא שבכלל לא הכרתי וסבא שמה שאני זוכרת זה את השוקולד שהוא נתן לי ולא הרבה מעבר...

בס"ד בר"ה

כתוב שלקין והבל נולדו ילדים (משהו כזה)...

אז...מאיפה בדיוק נולדו להם ילדים?? הרי היה רק את אדם, חוה, הבל וקין בעולם....

יש תשובה?

נולדו איתם אחיות וה' עשה איתם חסד והם יכלו להתחתן.

בס"ד בר"ה

גם קין והבל!!

נכון מגניב??

ואני באמת שואלת.

בס"ד בר"ה

ואני באמת אומר.

אבל זה אולי יקרה מתישהו.

יש סבא וסבתא שהיו תקופות ששרצתי אצלהם

ויש סבא שגר רחוק וקצת קשה להגיע אליו

את סבתא- פעם בשנה.

את סבא- משתדלת לבקר פעם בחודש לפחות וטלפון פעם בשבוע.

..

כל לילה.

ולמדתי על בשרי מצות כיבוד הורים...

בכ"א אם לפני שהולכים מכינים נושא לשיחה שמעניין את שניכם זה יותר כיף ומרתק

הוא בבית קברות סגולה..

לחצות את האוקינוס זה לא דבר של מה-בכך

תמיד אני מקנא באנשים שסבתא שלהם גרה מספיק קרוב שאפשר לנסוע בתחבורה יבשתית- ולא צריך לטוס...

מצד שני- למי שרחוק- מקדישים זמן מיוחד בל"ז החיים כדי להפגש

למי שקרוב- עושים את זה כדרך אגב- ולכן זה לא תמיד יוצא בתדירות ראויה...

בד"כ היא באה אלינו בשבת אז אני רואה ואז אני גם חוזרת איתה לבית שלה וישנה שם (מרחק של 10 דקות).

סבתא שניה נפטרה לפני שבועיים...

אבל מידי פעם אני גם מדברת איתה קצת בטלפון, לא מידי רציני.

קיצור, יש לנו קשר די טוב.

אבל בחופש, שורץ אין דברים

אני מחפש מישו שיעשה לי עבודה כזאת אצלי בבית....

אבל מדובר שם במאות, לא בשתיים... כמה את לוקחת לשעה?

כי עד שאני אקח, נשימתי תפרח 

כשאני אראה כל כך הרבה, 

ואז בית הקברות כבר לא כל כך יעזור לי...

אופס, זה לא עובד במדינה שלנו.

ואל תלשין עליי, עוד ישימו אותי במעצר...

אולי תציעי להם שיתפנו ברצון תמורת אישור כניסה לכמה בתים של השכנים...

לילה טוב!!!

מחר אני צריך לקום ב9 לפנות בוקר...

זה מקצוע בדרך כלל לגברים..!!אבל יש גם בחורות אמיצות מסתבר

אבל מה לעשות שאני היחידה שערה בשעות הללו, ואני גם רוצה ללכת לישון...

אבל לא איתם! 

אז לפעמים אין בררה...

בעניין הג'וקים

כדאי לחפש , הלך מכות 

.

אין לך מה לדאוג. תמיד יהיה לי מה להגיד...

פשוט הזוי להיות כאן בשעה הזאת...!

בהחלט הישג..

אני לא אגלה לכם מתי הלכתי לישון ביום ראשון כי אתם תקנאו רצצח.. אבל רק שתדע שזה היה לפניך..

בעז"ה

פשוט אני רווה נחת כשזה קורה..

חחח

כאילו אני גידלתי אותו

חחחח

אם הוא רק הוא היה יודע כמה הוא הביא אור לנשמה שלי..

אם תראה אותו פעם תן לו חיבוק ענק בשמי!!

בס"ד בר"ה

החיבוק שאני יתן לו בשמי, יהיה כ"כ ענק, שאני לא בטוח שישאר מקום גם בשבילך

אל תהיה כזה רע!

בס"ד בר"ה

וואי, אחד החלומות שלי, זה לשבת ולדבר איתו שיחת חברים כזאת...

איפה אדמין שיפתח לנו פורום מעריצים??

עובד כוכבים

חברה, תרגיעו....

זה הערכה אינסופית,

 זו אהבה גדולה,

זו הוקרת תודה.

במילים עדינות?

הערצה..

ובכל זאת סליחה אם זה מה שהשתמע..

נ.ב.

אני לא אחד שמשתמש במילים עדינות...

מה אתה משחק את עצמך??

קשר הדוק ממש..

החברה של אשתו של הנכדודה של חמותי. אז הוא גיסה..

(הכל בצחוק כן? שלא תתחיל לפתח עליי תובנות..)

מה נסגר עם השן?

.

לא הבנתי אותך טוב..

שאני אפתח שרשור חדש ואשאל את אותה השאלה?...

לשיקולך

ברור! מה השאלה בכלל?! |תוך כדי ריצה לאחור|

עברית שפה קשה...

נראה לי...

שולטטתתתת!!1

איתך, נשמה,, לא עלייך

אבל זה כבר הפך לסוג של סלנג... 

קיבלתי את התיקון, ויותר אני לא אכתוב בטוקבים "כנסו כנסו" אלא "הכנסו הכנסו"... 

הסנדלר הולך יחף... 

התיאוריה הזו הופרכה?... 

אל תדאגי... אם אני זוכר נכון, יהיה לנו זמן לדון בזה בהמשך היום... 

מן הסתם, את אפילו מכירה כמה... 

זה מראה שיש מחשבה מאחוריהם... 

ובני ישמעאל עתידים בזמן ההוא לעורר (מלחמה) עם כל עמי העולם לבוא על ירושלים, ככתוב: "ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה…" (זכריה יד), ונאמר: "יתיצבו מלכי ארץ, ורוזנים נוסדו יחד, על ה’ ועל משיחו" (תהלים ב), ונאמר בהמשך: "יושב בשמים ישחק, ה’ ילעג למו".

פרק ל

רבי ישמעאל אומר: חמישה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים... ויבנו בניין בהיכל (המסגד), ושני אחים יעמדו עליהם נשיאים בסוף (האחים המוסלמים), ובימיהם יעמוד צמח בן דוד..."

עוד היה רבי ישמעאל אומר: שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות הארץ באחרית הימים... אחד ביער בערב (צרפת?) ואחד בים (אנגליה?) ואחד בכרך גדול שברומי שהוא כבד משניהם (ארה"ב...)

מאד נהנתי בנתיים מהסידרה, היא בניגוד לסרוגים, הרבה יותר צנועה,

ומראה הרבה מההתמודדות והמסירות נפש של השליחים בחו"ל ובכלל...

אבל הסרט "גוט שבעס ויטנאם" יפה ממש!

היא שונה לגמרי מסרוגים וניראה לי בגלל זה היא משדרת אמינות יותר...

בס"ד בר"ה

גם לא אוהב ת'סגנון הודעות האלה...

לפעמים מתלווים איומים אם לא תעביר לכך וכך אנשים..

אני משתדל לבדוק

חחח.. ועוד קיבלתי על זה הסבר מוזר...

והיא בחיים לא משתפת עם זה פעולה........

אגב, לא העברתי לאף אחד...

"הקב"ה לא נכשל אף פעם. הוא רואה כל דמעה. תמשיכי להאמין בו כי הוא המזל שלך היחיד. הוא יברך אותך. מהרב פינטו משה. שלחי הודעה זו ל 9 אנשים מחר יהיה לך בשורה טובה."

מי זה הרב פינטו משה?...

זה ההסבר שקיבלתי!!

אמרו לי שהוא מישהו מהעיר שלי..

והוא לא..

אם יש מישהו שאומר לעצמו כזה:

יאאלה,בואו נשלח הודעה,נראה כמה זמן ולאן זה יתגלגל..

או שזה במקור אמיתי...

ממש מטריף לי את הדעת..

אבל מה,אנשים עד כדי כך הזויים??

1. אני.

2. כרגע מבחנים ועבודות. בכל זאת רוצים תואר...

בעז"ה, אני מקווה שכשהאחים יצאו לבין הזמנים נ-ט-י-י-ל!

ממש בסדר!!

כולכם בחופש ורק אני חורשת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

1. אני...
2. חופש???
3. טירונות

1. נחשו...

2. כנראה שחלק רב מהחופש הקרוב אבזבז על אחריות שלקחתי על עצמי, ולא חשבתי לרגע שהיא תהיה כזו גדולה ותיגרר לחופש, אני והוורד הולכים להמשיך לבלות שעות ביחד.. התקווה היחידה שלי שבסוף זה ישא פירות ותהיה לי הרגשה של סיפוק, וגם קצת נסיון בתחום חשוב...

1. לא יודע.

2. מה זה לכל השדים והרוחות החופש הזה שכולם מדברים עליו?!?!?! מישהו מוכן להסביר לי?

(בנני ובנוני, שם שם)

בס"ד בר"ה

ותגידו לי, מה נהיה ממכם, משחקים אותה עסוקים

אף אחד לא יודע מה זה חופש? בואו אלי אני יסביר לכם ממש טוב

אחד הדברים שאני באמת שונאת.

זה מזכיר לי לבד, שיעמום, פריקה, עצלות ובטלה

ולא. זה לא כמו נר. מצטערת. לך חפש חופש במקום אחר...

אני מסכימה לעשות לכם טובה ולקחת את זה..

הפנטזיה על חופש שבאה תוך כדי לימודים או עבודה, חזקה הרבה יותר מהחופש עצמו!

החלומות על שיחרור מצה"ל חזקים הרבה יותר מהתקופה עצמה שאחרי השחרור..

הפסיכולוגיה שלנו משטה בנו...

[בואנה אני במשבר חמור]

[ולא זה לא צחוק]

[זה ררציני]

[אז בלי צחוקים.. טוב? טוב]

1. מקווה שאני בקרוב כבר לא.

2. מה זה חופשת קיץ?

חופשת קיץ=אין פקקים בחיזמה,והרכבת הקלה מליאה...

1. ככה זה נראה...

2.כנראה לישון או סתם לנוח... מקסימום מנגל או 2...

(רציתי להגיד 'יהיה טוב' אבל זו אמירה שיכולה לעצבן לפעמים אז....העדפתי לשתוק..אבל להתייחס).

יכול להיות רעעעעע

רק רע!!!!!

אם היו אומרות לי תעשי ת'פרויקט לבד, סבבה לפחות הייתי יודעת שאני עושה לבד...

אבל גם לעשות את הפרויקט גם לבקש שיעשו חלקים ואז לשבת לעשות את זה מחדש

וגם לאף אחת לא איכפת וגם ההצגה היא משותפת והציון משותף 

אז כןןןןןןןן הן אטומות וזה מעצמן

ואני עצבנית

ומתוסכלת

ומותר לי........

אחרי שישבתי שעות על הפרויקט הזה

עייני בכרטיס האישי שלי להרחבת העניין.

וגיליתי כמה כאלו סביבי..

בהצלחה מותק!ושזה יעבור במהירות ההרגשה הזאת!!

כמאה אנשים הביעו את דעתם בעולם קטן בסקר המביש - למרבה החרפה - בנתינת לגיטימציה להעתקה במבחנים.

תתעודדי שאת לא מאלוץ

מותר לך להגיד--

לא!

אני לא יכולה!

מותר לך להגיד- סליחה, אולי נדמה לך שעשית איתי- אבל בפועל ניצלת אותי- ואני מגישה לבד על שמי

(תודיעי לה מראש, בנחרצות, ותעשי את זה)

מותר לך להגיד- סליחה! לא אכפת לי שאת נשואה- לי יש אבא חולה, ואני עמוסה יותר מכולכן ביחד

מותר לך להגיד- השעות האלו לא מתאימות לי

מה? רק כי אין לך מטפחת- עושה אותך לסופרוומן בלי שעון ובלי חשבון?

מחר יהיה טוב יותר

ותזכרי שאת לומדת מה שאת אוהבת- ואחרי זה ביי קישטה ל"חברות" האלו

תפסתי את שני השותפים העצלנים שלי לשיחה רצינית

אחד מהם התעשת ועבד יפה, והשני לא זכה שהעבודה תקרה על שמו.

תהיי אסרטיבית, ותצליחי בע"ה.

בס"ד בר"ה

לא השארתם כלום

יש

בין הערביים

בין השמשות

לפנות בוקר

אחרי הצהריים

לא חסר...

בס"ד בר"ה

סתם שהשרשור יראה מלחיץ מבחוץ חחח

ו...זה לא באמת...פעם ראית מישהו אומר "בין הערביים טובים"???

את רק מנסה להרגיע אותי

http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=223

שנפשי לא יכול לפרוש מניהול הפורום..

אחרת איך נוכל לשיר-

צמ''ע לך נפשי בלי לשקר?

אני חושבת שקראתי שמישהו כתב את זה..

סתם מפחדת להפר זכויות יוצרים..

בס"ד בר"ה

על משקל בדיחת הגרוזינים

אתה תחזור להיות ירחמיאל! |מזהירה|

תפסיקו לנצל"ש!!

בס"ד בר"ה

אני מבין שבמעמדך פה בפורום, 2 על 1 לא נחשב

גם בגיל

היה יהודי חבדניק בארה"ב שהייתה לו מסעדה כשרה, נראה לי פלאפל ישראלי, והוא דאג להפיץ בה יהדות. הוא היה אומר דברי תורה ומציע לימוד בחברותא. יום אחד הגיע לשם יהודי עשיר, איש עסקים, והוא התחיל לדבר איתו בדברי תורה והציע לו חברותא, הוא הסכים והתחיל ללמוד עם יהודי חבדניק פעם בשבוע.

בפועל הוא לבנתיים למד ונהנה מאד מאור התורה, אבל לא יישם כ"כ. החברותא שלו אמר לו שגם הוא בעצמו צריך להפיץ כי הרבי מלובביץ אמר- 'אם אתה יודע א'' תלמד א', אם אתה יודע ב' תלמד ב''(זאת אומרת- אתה לא צריך להגיע לאיזה דרגה בשביל להפיץ יהדות ולקרב את עם ישראל לה', תלמד את מה שזכית ללמוד!!) היהודי הזה החליט להתחיל לעשות מעשה-  כל ליל שבת הוא היה מזמין את העובדים שלו- והיו המון, לסעודת ליל שבת מיוחדת באולם גדול, ועיקר הערב היה-דבר התורה שלמד עם החברותא שלו באותו השבוע. החבר'ה שהגיעו מאד נהנו והושפעו לטובה. עדיין הוא והם לא שמרו שבת וכו' בפועל.... לאט לאט הוא התחיל להרגיש שהוא בקונפליקט- הוא עורך סעודת ליל שבת בקדושה ודברי תורה ומחזק, אבל נוסע לשם ומשם במכונית- לא הכי מתאים, ולא ממש שומר שבת....וככה לאט לאט הוא התחיל לקיים גם מצוות בפועל עד שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות. לאחר תקופה הוא פגש גם אדם מהחבר'ה של ליל שבת שגם קיבל על עצמו עול מצוות. (ייתכן והיו עוד רבים אבל זה מה שסיפרו לי)...

הכל התחיל מיהודי טוב ופשוט שהפיץ, ומהוראה של הרבי מילובביץ' שכל יהודי צריך ללמד את מה שהוא יודע- אם אתה יודע א' תלמד א' וכו'...... הסיפור הזה ממש מדבר אלי... שנזכה!! 

בתור נצל''שן מס' אחת.

ובתור מנעל ששווה שניים.

אין לך זכות דיבור!

קוראים לה חופש הביטוי 

לא גילו לך שכאן יש דיקטטוריה?

השרשור הזה רציני!

רווקה מבוגרת עברה בחלוקת דולרים וביקש ברכה ,הרבי ענה לה "כי קרוב אליך הדבר מאוד", אחרי 14 שנה נהיית כלה.

כשצפתה בוידיאו של החלוקת דולרים שמה לב שהיא היתה האחרונה בתור של הנשים ובעלה עבר ראשון בתור של הגברים שהתחיל

אני לא בטוח, אבל... יפה לך. שרשור טוב

שכדי להיות שופטים צריך להיות קודם עורכי דין (הברקה של כרגע)

צריך להשתדל לשפוט לטובה 

אם מוצאים חיסרון אצל מישהו, סימן שכנראה יש לנו את אותו חיסרון

אמרו לי את זה, בדקתי וראיתי ישועות 

זה באמת עובד! 

זה רעיון מקסים !

ואני חושבת שזה מעלה גדולה מאוד!!!!

(למי שרוצה אגב,יש הרחבה מדהימה בספר של צבי אייל )

ולהיות בית של תורה שבני הזוג יקפידו על קיומה.כמו כן איך בן זוג שבן זוגו השני שהוא אוהב כ"כ רואה בעיניו שמפספס או גורע ממשמעות חייו באי קיום המצוות יכול לא להעיר.מעבר לכך יש גם השלכות רבות להלך הרוח של הבית,השיח בו,חינוך הילדים וההליכה שהוא הולך ועוד ועוד.

דיברתי גם על עצם קיום המצוות והשאיפה לעשות רצון ד' וגם חוסר התאמה רוחנית.

לעבוד על הרצון, להתפלל על זה להתאמץ על זה, לבקש מה' שייסייע להגשים את הרצון. בסה"כ התוצאות שייכות לקב"ה. האחריות שלינו היא על ההשתדלות והמאמץ, אבל לא על התוצאות. צריך לזכות לפירות טובים, גם במימדים רוחניים. יש משל שהרב ארז דורון מביא בשם רבי נחמן: שני אנשים הלכו לעבוד במפעל, הם מגיעים לשם ורואים שהמכונה ממלאת חביות במשהו, אבל בחביות יש חורים, וכל החומר נוטף ונשפך. אחד ממשיך להיות ראש קטן ולעשות את התפקיד שהבוס הציב לו. השני, ניגש לבוס ואומר לו- החביות מחוררות!! כל העבודה הולכת לשווא... עונה לו בעל המפעל- תצא לפתח המפעל ותראה מה כתוב על  השלט- הוא יוצא ורואה שכתוב: מפעל לייצור בני אדם. ואז הוא מבין שזה לא מפעל למילוי חביות. זה נמשל לעולם שלנו, העולם הוא מפעל לייצור בני אדם, לעבודה ומאמץ. אנחנו צריכים לעבוד שוב ושוב ושוב ושוב על מידות והנהגות מסוימות, ולפעמים היאוש כבר חונק, ולא רואים תוצאות... וכו'. אבל צריך לזכור שה' דורש מאמץ והשקעה, מתי שה' יראה לנכון הוא ייתן גם הצלחה.

הסכנה בהצלחה היא שהאדם ייחס אותה לעצמו- ויתגאה, ולא יזכור שהוא זכה לכך וקיבל את זה מאת ה'. כאשר אדם מתאמץ הרבה ולא רואה תוצאות, ורק לאחר זמן ותפילה זוכה לכך, הוא ירגיש יותר בגלוי שזה באמת מאת ה'. כדאי לנו להיות מודעים לפני, כדי אולי לקצר את התהליך...

ועוד משהו- כדי להעביר את הרצון לפאן מעשי צריך לפרק את האידיאל\מטרה גדולה למטרות קטנות ולעבוד עליו בשלבים, ואז בפועל אפשר להתקדם. אם משהו רוצה לקבוע יותר עיתים לתורה שיקבע 10 דק' כל יום, אבל עליהן לא יווותר בכלל, ואם משהי רוצה להתפלל יותר- שתתחיל להוסיף רק פרשיות שמע ושמונה עשרה, ולאחר זמן עוד, ועוד... בשלבים....

יומטוב

רמתו הרוחנית של הבן זוג צריכה להתאים לרמה הכללית ששואפים, ואחרי זה גם יש הפתעות וגם יש עובדה משותפת להתעלות מעלה.

הדוגמאות למעלה מבטאות את הנקודה שכל אחד מהם רצה לשאוף לרמה רוחנית מסויימת, אך במסגרת עבודתו נתקל בקשיים שקשה לו, אותם קשיים יש גם בזוגיות

האם גם אנחנו מצרפים?

האם אנחנו בכלל יודעים כל המחשבות הטובות של אנשים- כשאנחנו לא רואים את המעשים שלהם?

מסופקני

יש מידה מסויימת שבה צריך\אפשר להעריך בנאדם לפי המעשים שלו

מי שיש לו רק שאיפות- זה הררים באוויר, פנטזיות ותו לא

כמה צריך להעריך,  למשל, את מי שהולך לשיעור בין מנחה לערבית- וכל יום נרדם... ולא מתייאש- וממשיך ללכת.

ברור שהשאיפה היא להביט בעין טובה על כל אדם, לראות רק את הצדדים היפים שלו וללמד זכות על אלה שפחות.

זו עבודה לכל החיים.

בהקשר של זוגיות -

גם כאן נכון שצריך להתמקד בטוב, במעלות, ובשאיפות - ולסייע זה לזה להגשים אותן.

אבל כל אחד צריך להיות אמיתי עם עצמו: האם אני מסוגלת באמת לראות במשה תלמיד חכם בפוטנציאל, או שאני מסתכלת עליו חוזר ישר מהעבודה הביתה ונאנחת?

זה נחמד להתעסק בשאיפות, אבל כשאני מתכוונת להקים בית - אני צריכה להרגיש מאד מאד בנח עם המקום של שנינו עכשיו. אם אני לא משלימה עם צורת החיים שלו כרגע - גם לא אוכל לסייע לו להתקדם ולהפוך להיות מה שהוא יכול.

כדאי מאד להזהר לא לשים את עצמנו במקום שאנחנו לא. אם עדיין לא הגעתי למדרגת רבי לוי יצחק מברדיטשב - לא כדאי שאתחתן עם בחור שמחלל שבת ומקפיד לא לשקר בקשר לכך.

אם אני רוצה שבעלי יתפלל שלוש תפילות במניין וילמד תורה מדי פעם ובפועל הוא קם להניח תפילין באחת בצהריים ולא למד כלום בשנתיים האחרונות זה כנראה יפריע לי מאוד, אבל אם הוא משתדל, נגיד מתפלל שלוש תפילות לרוב אבל בדר"כ כשאין מניין מכל מיני סיבות, ויש לו לפחות את השאיפה ללמוד, זה כבר יותר קרוב...

כמו שלי יש שאיפה מסויימת בצניעות או בתפילה ואני יודעת שזו לא רק שאיפה אלא שאני אגיע לשם מתישהו, והייתי רוצה שבן הזוג שלי יידע בוודאות כמוני שזה באמת יקרה ויתמוך. חשוב לי שיראה את מה שאני רוצה להיות ולא רק מה שאני עכשיו.

חוץ מזה, נראה לי שיש דברים שיותר קל לעבוד עליהם בזוג או אחרי החתונה, גם כי יש מי שמעודד [תפילה, לימוד תורה] וגם כי יש קשיים ש[בערך] כבר פחות רלוונטיים [שמירת נגיעה וכל מה שבתחום הזה], אז תכלס, אם הפער לא באמת כזה עצום, לדעתי מה שחשוב להסתכל עליו זה אם הרצון אמיתי ואם נעשים צעדים בנושא.

 

הרבה פעמים קורה שאנחנו מחפשים מישהו שהוא כמונו מבחינה דתית - וכדאי לחשוב פעמיים האם זה מה שטוב.

אני מתכוונת לכך שלכל תכונה יש שני צדדים, וצריך לשקול את שניהם כשבוחנים התאמה.

לדוגמא:

אם מישהי מאד מאד מקפידה על דקדוק במצוות, אז בהסתכלות ראשונית נראה שמתאים לה בחור שגם הוא כזה. אבל במבט רחב יותר, מי שהוא מאד מקפיד לעתים קרובות זו תכונה כללית אצלו. ז"א שיכול להיות שהוא אדם קצת יותר מרובע אולי, או שהאופי שלו קשה, הוא דורש מעצמו ומאחרים - והבחורה שיוצאת איתו צריכה לחשוב אם מתאים לה כזה דבר או שמא גם היא כזו קפדנית ודווקא ישלים אותה מי שההתנהלות שלו בחיים יותר זורמת.

(הדוגמאות שרצות לי בראש הן מאנשים שאני מכירה ומחוויות שעברתי, אני מקווה שהן מובנות...)

מאוד חשוב לי שהבחור יתפלל 3 תפילות ביום ויקדיש זמן ללימוד תורה,

אבל בעצמי, אני לא מצליחה להתפלל יותר מברכות השחר.. (זה לא סותר את זה שאני מדברת עם ה' מלא במשך היום..)

זו דילמה קשה, כי אלו עקרונות אצלי שאני לא אוותר עליהם אבל אני צריכה "שיאמינו" לי שאני לא ברמה דתית פחות נמוכה בגלל שאני מתפללת רק ברכות השחר..

השאלה הראשונה-

נראה לי קצת כן אפשר לקבוע עפ"י התנהגות. אבל לא יותר מקצת.

כי אדם יכול מאד לא להיות שלם עם המקום שלו, להרגיש כאב על איפה שהוא עכשיו וסביר להניח שגם ישנה את זה!

כמעט כל אדם רוצה להתקדם לאנשהו.

אבל- גם השאלה מה הוא עושה עם הרצון הזה.

ובנוסף- אדם צריך להראות נכונות להתקדם, לא רק לומר דברים באוויר,

איך שמעתי פעם, לא זוכרת ממי-

אנחנו לא מתחתנים עם הבטחות!!

השאלה השניה-

אני הייתי מצפה מבן הזוג שלי להיות כמוני, אבל טיפה יותר.

ז"א, שימשוך אותי כלפי מעלה, אבל לא מלחץ או מהרגשת חובה כלשהיא.

שנתקדם ביחד, אם כי אני שמחה על המקום שלי. 

רק שכמובן תמיד יש לאן להתקדם, ולהתמודד עם נפילות..

אני משתדלת להקפיד על תפילות, צניעות הליכות, עבודת מידות, ובחלק דברים גם להחמיר,

ויחד עם זה אדם מאד פתוח, שומעת מוסיקה ישראלית, לא מסתגרת בבית,

לא מתנזרת מלדבר עם בנים,

כמובן שהכל עם ביקורת עצמית וגבולות, אבל הגבולות שלי הם יחסית רחבים.

לא רוצה להרגיש שהוא משמרת המצוות והצניעות שלי, אבל גם לא שאני זאת שצריכה לדחוף אותו לשבת ללמוד, להתפלל.

כן חשוב לי שלא ייוותר על הרצון להתקדם ושיהיה במקום די תורני מלכתחילה.

שיאהב לקיים תו"מ! שיעשה את זה בשמחה, אבל בלי לחץ...

סליחה על האורך.. לא רגילה לכתוב כ"כ הרבה..

אתה יודע מה הבעיה שלנו בתור חברה..

שאנחנו חיים על סטיגמות.

ושאנחנו שופטים אנשים בלי שניתנה לנו הזכות לשפוט אותם..

כל אחד והניסיון שלו כל אחד והיצר הרע שלו וכל אחד והקושי שלו בעבודת ד'.

ואין לו לאדם אלא מה שרואות עיניו.. אז איך נדע מה המחשבות, מה השאיפות?

נשאל נתעניין נתקרב, ננסה להבין את הקושי...

הרי לא סתם נאמר כל ישראל ערבים זה לזה.. ולכל אחת יש אחריות על קיום המצוות של חברו..

אבל מה אני אגיד הלוואי ובאמת הינו במדרגה הזו..

קודם שנתמודד עם הקיום מצוות שלנו עצמנו ואז של אחרים...

וכל אחד עושה עברות.. חלקן חמורות יותר וחלקן פחות אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה..

"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

בזוגיות אני חושבת שכל אדם בשורה תחתונה מחפש מישהו שהוא פחות או יותר באותו המקום הרוחני שלו (ואני בספק אם ניתן למצוא מישהו שהוא בדיוק באותה הנקודה) ולזה נועדו הפגישות כדי לברר ולא כדי לפסול מישהו בגלל דעה קדומה או בגלל הנחה כזו או אחרת שאדם מפתח כלפי מישהו אחר..

בדר"כ אנחנו נוטים לקטלג... הוא בחור הסדר, היא עשתה צבא, הוא חוזר בתשובה, היא למדה במדרשה..

ומעמידים אדם על ה"דטומטר" עוד בכלל לפני שדיברנו איתו..

ומה שקובע את ערכו של האדם זה לא רגעי ההתלהבות או רגעי השפל הרוחניים כי לכל אחד יש ירידות ועליות וכך זה טבעו של האדם, איש איש לפי מדרגתו. והמבחן שלנו זה ברגעים הקשים יותר..

ועומק הרצון שלנו הוא מה שמודד אותנו "חפצים ליראה את שמך"..

ואיך נראה אם הרצון שלנו אם לא במעשים..

אדם שקשה לו להתפלל ועדיין הוא פותח סידור ומתפלל גם אם זה בצורה טכנית זה מראה על רצון..

ואחרי המעשים נמשכים הלבבות..

בזוגיות זו הדרך הכי טובה שלנו להיות ערבים זה לזה כי יש קרבה אישית גדולה יותר..

ועל זה נאמר בקהלת (אם אנני טועה) טובים השניים מן האחד. אם יפול אחד מבחינה רוחנית בן זוגו יעזור לו..

טוב נראה לי הוצאתי קצת את המחשבות שלי מהימים שאחרונים בכתיבה הזו..

אתמול קרה משהו שגרם לי לקבל החלטה, החלטה שתהיה טובה בשבילי..

לא מתוך כעס אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון..

כל אחד צריך לעשות לפעמים חשבון נפש עם עצמו..

הגיע הזמן לקבל תובנות נכונות...

בהצלחה לכולם!

לשפוט ניתן לדיינים בבית דין לאחר שראו את כל הראיות. וגם זה בזכות ש "אלוקים ניצב בעדת א-ל" כלומר יש להם סיעתא דשמיא להוציא דין אמת

אנחנו לא אמורים לשפוט איך הבן אדם אבל כן אמורים להחליט אם לי טוב להיות עם אדם במקום הזה

ניסיתי להבהיר דבר אחד...

בידיוק כמו שכתבת בכותרת ההודעה שלך...

מי אמר שצריך לשפוט בני אדם??

אף אחד לא נתן לנו את הזכות לשפוט אף אדם!

אנחנו לא שופטים ולא דיינים..

הבעיה של החברה שלנו שאנחנו חיים על סטיגמות ובמקום לדון כל אדם לכף זכות אנחנו מתחילים להניח הנחות ולשפוט את ההתנהגות שלו..

ובידיוק כמו שכתבת בסייפא של ההודעה שלך...

אנחנו לא אמורים לשפוט אף אדם אלא לברר ולבדוק אם האדם הספציפי הזה, טוב שיהיה חלק מהחיים שלי..

והאמת זה בכלל בחיים לא רק בזוגיות כמו שכתבתי בהודעה הראשונה שלי צריך לברר ולבדוק...

אם תקרא שוב את ההודעה הראשונה שלי תראה שאנחנו ממש לא סותרים אחד את השני..

----------------------------------------

ולגבי הסוף של ההודעה הקודמת שלי..

לפעמים כשמישהו משקף לך משהו בהתנהגות שלך

זה גורם לך לקבל החלטות טובות

חשבון נפש זה דבר טוב.. להתעלות בעבודת ד' זה מצויין..

צריך ללמוד לצמוח מכל דבר וזה מה שניסיתי לעשות 

אני בטוחה שמי שאמר מה שאמר אתמול לא התכוון..

(לכן זה הצחיק אותי איך ההודעה הזו באה בידיוק במקום לאתמול)

אבל כמו שאני באמת מאמינה..

ה-כ-ל לטובה

לשפוט זו מילה שקשה לי איתה (ה' שופט, אני לא ראוייה), לכן אשתדל להתייחס לעיקרון.

לכולנו יש שאיפות, כולם רוצים להתקדם.

השאלה היא איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו,

האם יש התקדמות? שכל אחד יעשה חושבים עם עצמו.

אחת הערכות הגדולות שלי לבני אדם זה לראות אותם רוצים משהו שקשה להם ולאחר עבודה קשה ועם הזמן רואים אותם מתקדמים.    זה מדהים!

ובקשר ללנ"ו- המקום הרוחני זה דבר חשוב, אני מצפה שנהיה בערך באותה רמה. אם אני יהיה ברמה יותר ממנו אני לא יעריך אותו מספיק, ולהיפך.

מקום רוחני זה לאוו דווקא שנקפיד על אותם דברים ושיהיו לנו את אותם עקרונות, זה החשיבות של התורה בחיים שלנו והיחס לקב"ה בכללי.

א. אני שמח על כך שהארתם את הנושא מזוויות שונות וחשובות

ב. אני שמח שכאב לכם שהשתמשתי בביטוי לשפוט. גם אני מסכים שאנחנו לא צריכים לשפוט אף אחד. בטעות השתמשתי במילה הזו ואני שמח שזה הפריע לכם

כשמשהו מעיק עלי אני קוברת את עצמי בלימודים.

אצלי להפך - כשאני מתרגשת מסיבה טובה אני לא מצליחה להתרכז לרגע

תעשי עם עצמך משהו כיף (או סתם משחרר)
שלפחות תתעודדי.

(מקוה שעבר לך בינתיים...)

תנסי להתרכז בכל זאת.. כמה שאפשר.

אם את לא מצליחה בכלל,תעזבי הכל ולכי לעשות משהו כיף. אל תנסי בכוח!! זה סתם מתסכל עוד יותר. ומנסיון-אםשר להשלים לימודים..

תכף ייפתחו עוד כמה שרשורים דומים...
כל שעה עגולה

באמת שחיפשתי

אשה נכנסת בבהלה לבית קולנוע וצועקת:

"יש רופא בקהל? יש רופא בקהל?"

בחור מהשורות הראשונות רץ במהירות עד שהוא מגיע לכניסה ומכריז "כן, אני רופא"

עונה לו האשה:

"מצויין, תכיר, זו הבת שלי אסתי, תואר שני במשפטים, בחורה נהדרת..."

היא רק חיפשה עבורה מישהו שתוכל לצחוק איתו כל הזמן

ואז לבכות שהם לא דנים על נושאים משמעותיים

ואז לפתוח שרשור דיון בנושא החסה בשטחים..

ואז להישבר ושוב להתקשקש..

וחוזר חלילה..

ממש כמו פה!

וזה ממש לא אשמתי שהוא בא לי פתאום בכביש חשוך בשומרון

מי האשים אותך?

וגם נשבר לי הפיברגלאס מקדימה..זה אוטו חדש מעניין כמה התיקון יעלה בחברה..

(אסור לי לתקן אצל פחח מהאזור או משהו)

דרסה חתולה...שעה היא צרחה ולא יכלה להמשיך לנהוג מסכנה...

התפללתי שלי זה לא יקרה!!!!

לא הכובע

5 לפנות בוקר אמצע כביש 6 כמעט ואין רכבים ומהירות של 130 קמ"ש
פתאום חולף לו איזה שועל לא הייתה ברירה ודרסתי אותו

יש עמודי תאורה ומשום מה הם לא עובדים ברדיוס של 10 קילומטר.

(תגובה לקומי אורי)

הטיול התחיל בארוחת בוקר ביקב פסגות, המשיך במגרון הנוכחית והאתר שנמצא בבניה עבור המגורשים ממגרון, המשיך בגבעת האולפנה, המשיך בביקור בשילה ובתצפית ליד קידה ומשם המשכנו לכיוון עמק המעיינות

אני לא מספר את זה סתם כדי לשתף בחוויות שלי.

רוב המשתתפים בטיול לא היו מגיעים למקומות האלו סתם ככה.

כל טיול שכזה גורם לעוד אנשים להכיר את המקומות (גם אם דעות ישנות לא משתנות מסיור אחד....) ולפחות לדעת על מה אנחנו מדברים.

מה לעשות שלא היה זמן?

ההודעה היא תגובות במייל...

זה נראה כמו שעת דימדומים כאן.ממש שממה-מה-מה....

תהנו ותעשו חיים.

ניפגש בלילה

/Forum/Forum.aspx/t394781#4724471

יש פה גם מה שעשו לי שממש אהבתי..

שלומי- תודה הבאת לי רעיונות נוספים...

אשמח לעוד למי שיש....