פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2308)

אני פרשתי...

פורעת חוק היום..

ידי אליך נפשי כארץ עייפה לך סלה

לילה טוב!!!

זה שהרבה אנשים החליטו לנטוש..

זה לא אומר שאין היום מפקד..

מי ער???

כולם עדיין ערים

פורשת..

אפילו לא ישנתי דקה בשבת...

נוכחתף לפחות עד 2:00 לדעתי.

ישנתי 16 שעות בשבת!!!!!!!!

עכשיו אני יכולה ללכת לישון רגועה..

לילה טוב חברים!

בס"ד בר"ה

לרגע1 ו-חמוד1...יכול להיות שאתם אחים??

ואם לא, אז.... (ממממ) אתם בטוח מתאימים חחח

וואי התחלתי לדבר שטויות, כנראה שזה הזמן לפרוש, אז...לילה לילה שיהיה לנו!!!

מה, לא?

לילה טוב סופית!

בס"ד ובהשתדלותי

אי-לכך ובהתאם לזאת, אני ערה, נוכחת ונמצאת

רק יש אנשים שמצליחים להתגבר ויש כאלה שלא, טיסה זה לא כזה דבר מפחיד, ובהחלט אפשרי להתגבר על זה 

מקסימום תבקשי שלא יושיבו אותך ליד החלון

את לא תדעי שאת נמצאת ככה.

לא מרגישים דברים מוזרים.

טיפה נדבקים לכיסא בהאצה.

במשך הטיסה זה כמו אוטובוס, ואפילו הרבה פחות טילטול.

בנחיתה זה מרגיש כמו ברקס.

תנסי לקחת משהו שירגיע אותך.

זה יעזור

וזה די מפחיד. ביחוד כשמתחילים להריץ בראש תסריטים, ובדיוק הקברניט מספר ברמקול שאנחנו מעל 100000 רגל מעל פני הצ'כונה..

אנחנו מנסים להעלות אותה על המטוס

אחרי זה זה כבר בעיה של הדיילות

זה קצת סותר אותך לא???

בס"ד בר"ה

לא כזה מפחיד....בדיוק בשבת האחרונה עשיתי חישוב, והייתי 12 פעמים במטוס ואף פעם לא פחדתי...

אבל משום מה, בפעמיים האחרונות קצת פחדתי, חח לוידע למה...

ת'כלס...כמו שאמרו לפניי, אם לא תחשבי על זה, זה לא מפחיד..ותמיד אפשר לקחת איזה כדור הרגעה (או בקבוק עראק חח)

רק אם יש כיס אוויר ממש ארוך, אז זה קצת מרתיע, אבל זוכרים שהמוות בלי יסורים במקרה של התרסקות.

למען האמת, במוסקים בגלל שלרוב זה היה בחושך מוחלט, ולקראת פעילות, היו יותר פרפרים בבטן. אבל במטוסים כל הטיסות שהיו לי, היה סבבה לגמרי!

רק, אם את טסה לארה"ב, זו טיסה ממש משעממת. וגם החזור!  בעייה כשלא נרדמים.... מנסיון.

חחח..טעטעעע מה לעשות?שבוע שעבר קראתי שמטוס נחת ישר אחרי שהמריא בגלל ילדה בת שנתיים שבכתה והפריעה לכולם 

את טיסתי שבוע שעבר לליז'ענסק:

הייתי שפוכה מעיפות בחזור, מתתי לישון, אבל אחד מאחורי נחר במנגינות... זה חירפן אותי באוזן יותר מזבוב טורדני!!!  מזל שזה היה רק 3 שעות טיסה.

שדרותי- לא ניראלי נכון שלכולם יש פחד גבהים.. 

הפעם היחידה שהיה לי פחד בגבהים זה לפני צניחה

והייתי ראשון ב"דבוקה" בערך 2 דקות אני מול הדלת הפתוחה מסתכל לנוף שלמטה

וזה לא היה מהגובה..זה היה מחשש שהמצנח לא יפתח

במידה כזו או אחרת, רק שיש כאלה שהפחד משתק אותם, ויש כאלה שמצליחים להתגברעליו....

ממש מעודד.

צרחתי עליהם לעצור!!!! לקח להם כמה שניות להבין שאני רצינית ובאמת רוצה לרדת!

ולגבי טיסה-

זה לא הגובה ממש זה שמפחיד- זה יותר הסיטואציה. להיות---באויר. ממש!!!

וכיסי האויר ג"כ מפחידים (כשהמטוס רועד... וואי! פחד ממש!)

אין, טיסה זה נס!

ולמה את שואלת? יש לך טיסה מתוכננת?

אבל זאת הסיבה היחידה שאני מתלבטת..הפחד הנוראי הזה!!!

מקסימום, נצבוט אחת ת'שניה ברגעים המפחידים.

בס"ד בר"ה

טוסי!! פשוט כך!! טוסי מפה!!

אבל מה אני אעשה רבי ומורי רבינו הרב מרדכי אליהו זצוק"ל אמר לדודי(לדוד שלי) שאם אתה רוצה לטוס לאומן אז סע למירון הוא הרבי של ר' נחמן, אבל אם אתה רוצה לנסוע לסקי תפאדל

שממש לא תראה תוכנית של תעופה בחקירה בנשיונל ג'יאוגרפיק!

זה רק מפחיד עוד יותר... (אא"כ רואים את הניצולים מספרים כבר מההתחלה)

לכי איתה. אל תתנגדי לזה.

את תתגברי על הפחדים, גם לי יש פחד גבהים ועליתי כמה פעמים בחיי על מטוס.

אם את מרגישה לא בנוח, סגרי את החלון, אל תסתכלי למטה.

בהצלחה!!!

ועוד משו, הנסיעה לר' נחמן שווה הכל!!! אני טסתי לפני כמה שנים, ומאז חל בי שינוי מדהים!!

אז איך עשיתי את זה??

אני אסביר:

החלק הכי מפחיד בטיסה זאת ההמראה והנחיתה חוץ מזה (אם את לא מסתכלת בחלון..) את מרגישה רגיל..

אני בכל זאת החלטתי להציץ ולראות והתאהבתי המראה מדהים!! הזריחה (טסתי בדיוק בשעה ) מדהימה.. העננים מהממים!!!

בקיצור חוויה רק אל תשבי ליד החלון ויהיה בסדר!

הזדמנות להסתכל על הדברים מלמעלה.. (. למחשבה)

טיסה בטוחה ומהנה

הזוהמה בלדרוך שם!!!!!

בעע....

אני טסתי.. וסבלתי!

תשאלו את קחומי!

כ"כ רציתי אומן,

שאמרתי שאני יאלץ להתמודד עם זה

כשזה יקרה,

ההמראה הראשונה- גימדה את הפחד לכדי גיחוך רציני...

פחות רציני מלונה פארק...

נכון שפחד זה לא דבר הגיוני, ואנשים נוטים להיכנס לחוסר פורפורציה לפעמים, 

אבל יש דברים שבאמת אין מה לפחד מהם.

מאות טיסות ביום נוחתות בשלום ב"ה! מאות אלפי אנשים מגיעים הביתה ללא כל פגע.

אני טסתי המון פעמים, וכמו שכבר כתבו כאן, אם את לא מסתכלת מהחלון את לא תדעי (אבל אם את מסוגלת להתגבר אני ממליצה כן להסתכל כי זה מראה מדהים, ופשוט מה רבו מעשיך ה' ! לראות כל הארץ (ואחר כך גם ארצות אחרות) מלמעלה, להיות מעל או בתוך עננים. זה אדיר!)

כשטסנו לפולין הייתה לי חברה עם פחד גבהים מטורף, וב"ה היא התגברה ואמרה שזה חשוב לה מספיק ושאין סיבה לפחד, עשינו צחוקים כל הטיסה לשם, בטיסה חזור היא אפילו כבר לא חשבה על זה.. 

אבל זה באמת סוויצ' בראש שצריך לעשות.

תשמעי סיפור אמיתי: 

לי יש פחד מיתושים (כן.. פדיחות!) ואני פשוט לא מסוגלת. הם מוציאים אותי מדעתי!

ברגע ששמעתי "בזזזז" באוזן באמצע הלילה, זהו, אין מצב שאחזור לישון.

סיפרתי לאבא שלי שגיליתי שיתושים מטילים ביצים במאגרי מים עומדים ושאפילו כפלים בניילון על שולחן או עציץ או קערה בגינה הם בית גידול טוב ליתושים, אז הוא שלח אותי לגינה לנקות גיגית מים ענקית שעמדה שם מהקיץ הקודם! 

רק התקרבתי וראיתי עשרות יתושים חגים מסביב, מים שחורים ובתוכם אלפי ביצי יתושים. [מגעיל אה? תוסיפו לזה פוביה אובססיבית של שנים על גבי שנים!!!] 

אבל מה? ידעתי שאם אני לא ארים את זה אף אחד לא יעשה, והיתושים ישארו להיות שכני קבע שלנו כל הקיץ. אז התגברתי, והרמתי את הגיגית שורצת השרצים עד לסוף הרחוב, זרקתי אותה וברחתי! 

ואני חיה

בהצלחה ! 

רק אם אתה נרדם ואז בטעות אחת הדיילות דופקת את הכיסא שלך עם השולחן הזה שמגישים בו אוכל, ואתה מתוך שינה חושב שהמטוס נכנס בבניין, חוץ מזה זה לא מפחיד ..

בקורס צניחה התרכזתי בלפחד מהקפיצה מהמטוס, אז שכחתי לפחד מההמראה (למרות שיש לי פחד גבהים).

אבל בכללי, במטוס פחות מרגישים את הגובה, כי סך הכל הסביבה יציבה ומוגנת. זה לא כמו גלגל ענק/מסוק/סתם בנין גבוה שיש רוחות ומרגישים את חוסר היציבות.

בס"ד ובהשתדלותי

ממה שאני זוכרת, ובזה אני מגבה פה תוגבה/ות נוספת/ות, זה לא מפחיד כלל. ההמראה והנחיתה דווקא די מגניבות. שאר הטיסה מרגישה כמו נסיעה באוטובוס/מכונית

שמיכת פיקה, גזיה + חלב + מקופלת- תכינו שוקו מקופלת,

תביאי איתך משחקים- קלפים, ששבש, חידות בציורים וכו'

צלחת מעופפת, כדור

בוקר כייפי כזה.

ואוכל לא בא בחשבון- הם לא דתים..

ויש את פסח- ככה שאי אפשר לכלכך את הבית...

אשמח לרעיונות..

דברים כמו פימו וכו'

או לעשות תכשיטים ביחד.

על הפלאפון יותר טוב

נשמע שאת דווקא ממש טובה בזה..

סתם,נשמה..

אבל רק שתדעי: יש אייפון שמיועד למדריכי טיולים והוא לא נשבר/נהרס במים.. עמיד,בקיצור.. שווה לנסות!!

א) הם עדינים נורא. אם הם נופלים הם מתים תוך שניה.

ב) הם מסובכים להפעלה, פעולה פשוטה של חיוג (זה פלאפון למען ה'!!!) דורשת 20 לחיצות לפחות

ג) סתם יקרים

לי יש פל' משנת 2006, מיושן, כבד יחסית, אך עמיד בפני טנקים- באחריות! הכי פשוט בעולם, לא התקלקל מעולם, עם מצלמה ממש טובה, ואין לי כוונה לחליף אותו כרגע לשום גלקסי שקיים.

אין, המיושנים הכי טובים!

בא לך לגלוש?

לשלוח מייל?

וכו'?

קח מחשב נייד.

אל תערבב שמחה בששון.

זה לכאורה הופך את החיים לקלים וזמינים יותר, אבל תכלס זה מפריע- כל רגע נשלף הפל', גולשים בו כל רגע פנוי במקום לחיות את המסביב, הוא עדין ושביר והתחלופה שלו גבוהה.

אתה לא יכול לחוות את המסביב ולהנות מהנוף ומהפרות בדרך

סתם אני לא חולק עלייך ולא אומר שזה טוב, רק אומר שזה התהליך בעולם בסוף כולם יחיו את זה

משהו מהסוג שאני קניתי ל-Galaxy S2 שלי. זה הופך את המכשיר להרבה יותר שמן והרבה פחות נוח אבל גם שומר עליו:

http://www.dealextreme.com/p/protective-genuine-leather-cover-plastic-case-for-samsung-i9100-galaxy-s2-black-82329

יש כאלה כיסויים להרבה מכשירים אחרים.

הייתרון ב-paypal  שאת מסכנת רק את סכום הרכישה. מקסימום יגיע מוצר פגום/דפוק, והמוכר לא מוכן להחליף - הפסדת 50 שקל. אין סיכוי שיגנבו אותך בסכום גדול יותר כמו סתם בכ.א..

הוא חזר לחיים!!!!

איזה טוב ה'!!!!!!!!!

(אמנם עם פלשבקים וכל מיני הפרעות נפשיות, אבל הבחור עובד!)

בס"ד בר"ה

היתה אחלה שבת באמת, ובע"ה שימשיך ככה השבוע...

שבוע של ישועות שיהיה לנו, הן ברוחני הן בגשמי...

חדש ששוני- אברהם אבוטבול

(לא מצאתי מילים, עמכם הסליחה )

או...סוף סוף קצת תימנית ומישו שמבין עניין...יאלה כל האשכנזים האלה...

חח =]

מנוחה ושלווה...

שהשבוע הבא יביא לנו רק בשורות טובות ומשמחות!

(תשאלי בפורום של הבנות אהה ועקיבא)

אולי עוגה ממש ממש גדולה?

תראי, בעיקרון קמח תופח מתנהג כמו קמח רגיל עם אבקת אפיה.

אז את יכולה להשתמש בו לכל מתכון רגיל של עוגה.

אני חושבת שאת אפילו יכולה להכין ממנו בצקי שמרים (אם בא לך חלות או משהו...), אבל לא סגורה על זה.

תשאלי בפורום בישול ומתכונים, תוך שניה יענו לך.

אחת למשפחה ואחת לעבודה (:

יצאה אחלה של עוגת שוקולד  יאמי!

איך בא לי לעשות משו!!!

אני מסיימת לעבוד..

אנחנו אנשים רציניים עובדים.

ללמוד כל יום מ 7 עד11\12 זה קל?

ללמוד תורה זה כ"כ קל לנפש?תורה זה לא כמו מתמטיקה.ממש לא.וגם לא כמו לעבוד.

אני בטוח שהחודש הזה מיותר. אני לא נגד חופש כשצריך אבל מה שהיה בוולוזין לא מה שקורה בישראל ולא צריך חודש חופש

גם אני הייתי בינייש

מה זה??

מזל שבמקום שאני עובדת יש לפחות חופש, אבל רק בזמן אחד (!!!) בכל השנה-

בפסח!

אה.. וגם ביום כיפור... אבל זה לא נחשב...

לא רוצה לחשוב על כמות העבודה שתהיה אחרי פסח...

איזה כייף...

לחזור הביתה לסופ"ש ולשמוע את המסיבת שירים מזרחים+ שירי דיכאון בקולי צרחות (!!)של השכנים!!! <צ>

אבל העיקר שלאחרים בפורום יש אחלה סופ"ש.

אני רודף אחריו עד שאני זוכה בברכה

בזכות הברכות האלה ראיתי השגחה פרטית במוחש, אז למה לוותר על זה?

{שנוןןן!!}

חבל,דווקא אהבתי את היציאה הספציפית..

ו-חח מעריצונת יא שנונה בעצמך!!

סחוטה מעייפות ומנסה כבר לגמור את העבודה האחרונה לתואר (עיין בשרשור אחר... )

עידודים ובעיקר עזרה יתקבלו בהרבה יותר מברכה אחת....

[או שאסור לומר את המילה הזאת כאן...? תרשו לי בכ"ז?]

הצד של החתן צרפתים.

אין עליהם!  איזה חופה... איזה שמח! ב"ה!

חבר'ה מצחיקים...

ב"ה! עמישראל עם  מתוק!

הולכת לישון...

חחח מקווה בקרוב

מי יבדר אותי??

(לא כדאי)

מישו איי פעם נרדם מהשיר הזה?

למישו איי פעם שרו את השיר הזה??

אף פעם לא הצלחתי להבין..

וזה לא היה כ"כ מוצלח.. חחח

מה שכן, בסופו של דבר מי שהיה צריך להירדם נרדם..

שרתי לעצמי,

אני הולכת לישון סוף כל סוף...

http://ebooks.openu.ac.il/olive/ODE/c10432/?href=C10432/2008/01/02

למרות שאנשים כמו אהוד בטח יגידו שזה מעניין

(כשהייתי בחו"ל אם היה ou היינו לוקחים על בליינד)

בארץ אתה יכול למצוא הכשרים טובים..

אצלנו בבית כשיחסית מקפידים, לא לוקחים ou בארץ..

OU נחשב להכשר מהדרין בחו"ל, למעט על מוצרים חלביים (שהם מכילים חלב נוכרי). 

למשל, חסידי חב"ד, שמקפידים מאוד על כשרות, אוכלים את ההכשר הזה. (אלא אם כן המוצר חלבי, ואז מסומן עליו OUD - מה שאומר שהוא חלבי). 

לא נתקלתי במישהו מחוץ לחסידות מאוד סגורה שאוכל רק את ההגשחה של החסידות שלו, שלא סומך על ההכשר הזה כשמדובר במוצרים פרווה. 

שרי הרינג, למיטב ידיעתי, הוא פרווה וראיתי אותו גם בבתים שמאוד מקפידים על הכשרים. 

לא

כבר הכנתי את הבלונים למסיבת הפרידה...

איתי הכל טוב! ואיתכם? 

שיופט..

נרגעתי..

צריך שישאר פה מישו לשמור על הגחלת!

הצלחת להלחיץ אותי

 שלום לכולם!

מה שלומכם?

ואת....???

(רימונים - שלמה ארצי ושלום חנוך לא עוזב את העיר)

17 ימים בלי הפורום!!

וואו

אני תוהה אם להתחיל להציב לעצמי כזהניסיון עבודה....

אולי נתחיל מניסיון ל3 ימים? (יומיים כבר היה לי)

וימי מילואים??

מצטער, אין פרשנות לרימונים. אלא רק לאחל לכם שתשיגו כבר ת'סיסמא מההורים שלכם. כי אתם מפסידים!

תודה על הרצון הטוב..

תהנו!

מדהים לראות גופיף כ"כ קטן זז ככה! זה לא טבעי, עם גפיים כ"כ קטנים...

מאיפה זה בא לו???

סליחה-לזנב

.

אבל אם תשאלו אותי- אני בהחלט מעדיפה להיות דגיגה במסע קברי צדיקים בפולין מאשר לעטר את שולחנם של האירנים.

אני אשכנזיה מאיפה שלא תסתכל,

אבל עדין מתה על מאכלים חריפים או עם טעם חזק..

מתחברת יותר לאוכל מזרחי מאשר אשכנזי.

כשאני אומרת למוכרים פלאפל: "שים הרבה חריף בפיתה"  הם בהלם ושואלים אם אני באמת אשכנזיה.

אם כן, מה העדיפות, שחיית חתירה או גב?

מילא נוסעת, אבל לא מספרת לנו?

{ולא התכוונתי למישהו ספציפי D:}

ונראה לי שבשבילי הלילה עוד ארוך..  =/

(למי שמתעקש בכ"ז לא ללכת לישון)

לרימונים:

ריקוד קטן
יזהר אשדות
מילים: יהלי סובול
לחן: יזהר אשדות



שתי נשמות עוברות בשדירה
אחת במעיל השנייה בשמלה
חיוך, חיבוק, יד מושטת.

שתי נשמות נשענות על הבר
שמלה חדשה, מעיל מבוגר
לוחש לה והיא צוחקת.

וכל זה קרה בלילה לבן
בלי טוב ורע ובלי תחושת זמן
שתי נשמות יצאו בריקוד קטן.

שתי נשמות יוצאות לרחוב
עכשיו יותר קר, עכשיו גם רטוב
מעיל מכסה מעליה.

שתי נשמות בחדר מדרגות
מביטות לשמיים ומחכות
שסופה תכלה ענניה.

וכל זה קרה בלילה לבן...

שתי נשמות בבוקר בוהק
אחת במיטה ואחת כבר הלכה לה
אחת כבר הלכה לה
פתק אדום מונח על הכר
פתק אדום עליו מצוייר
חדר מדרגות וירח

וכל זה קרה בלילה לבן...

לרימונים - אין מילים זה קטע מוסיקלי בסגנון אירי. ההפסד כולו שלכם.

יומיים עד שהצליחו להשתלט על מחבל אחד, ממש פדיחות

1. אנחנו בני אדם ולא מלאכים. גם הבוס יודע את זה.

2. שכר של עובד שכיר נמוך יותר, בדיוק מהסיבות האלה (כעצמאי מרוויחים הרבה יותר פר עבודה, אבל ביטול הזמן הוא כמובן בעיה של העצמאי, בעוד שאצל השכיר זו בעיה של הבוס שלו).

לעצם העניין

אני משתדל לחלק  את העבודה שלי לשניים. דברים שהם עמוקים וחשובים ודברים שהם "שטויות של עבודה", כאלו שגם כן נצרכים אבל דורשים פחות מוטיבציה/כח/השקעה/עצבים.

זה קשור למצפון איכשהו?

פליייייז תני לי רמז!

[מידת האמת זה כבר משהו אחר... משתדלת להיות ישרה עם הבוס. כשצריך לדווח על שעות למשל, או כשהוא משאיר אותי לבד בחנות - משתדלת לעבוד באותו קצב, ולא למרוח את הזמן רק בגלל שהוא כבר לא שם.]

ובגלל שלא הבנתי את השאלה עד הסוף, אני  אתקטנן ואענה לדוגמאות.

טיטוא החדר - אני משקיעה בלהרים את הפס, סתם כי זה מגעיל. (אני תמיד מסתובבת יחפה, ככה שאני הראשונה שארגיש אם הרצפה לא נקיה)
עבודה להגשה, ספריה נידחת - ספריות מרוחקות זה ההובי שלי, נראה לי שהייתי הולכת על זה.

כתיבת תגובה בפורום - בטח! אינ תמיד עבורת על כל ההודועת שלי לבדוק שהן מנוסחות הטיב! (קיצור, לא ממש. בעיקר תלוי באיזה פורום. )
לבוס לא אכפת מחלק מהדפים - מעולה! עוד מקום לשרבט עזים מעשנות נרגילה! אם לא אכפת לו מהם אני אנכס אותם לעצמי אוטומטית. דפים זה דבר יקר ערך. ויערות הגשם וזה...

זה דג.

כמו בורי או סלמון.

(אם את מסתובבת יחפה, הגיע הזמן לקנות נעליים.)

יש לי מוסר עבודה מאוד  גבוה, לפעמים גם מעבר ליכולת שלי,  זה יוצר מתח לא בריא, עייפות וחוסר יכולת לקבל סיפוק מהעבודה הרבה שכן נעשתה. 

זה משהו שאני יודעת שצריכה לעבוד עליו .

הדומגאות שהבאת לא כולן קשורות למוסר עבודה, עבודה להגשה זה משהו שקשור רק בי, אני לא מקבלת עליו משכורת, אף אחד חוץ ממני לא יפסיד אם זה לא יהיה מושלם.

מול הבוס או מול עצמך.

לאף אחד לא אכפת מקצת אבק שמפזרים.

לכן הבאתי דוגמאות שונות ולא רק כאלו שקשורות במשכורת...

כשזה מול עצמך בלבד- אתה יכול לבחור מה לעשות. להגיש עבודה חלקית ולשאת בתוצאה, או להגיש עבודה מושלמת.

אבל כשזה מול אחרים- בלי קשר למשכורת דווקא, את תלויה גם ברצנות/בצרכים שלהם, זו אחריות מסוג אחר. אבק אולי זה משהו שרוב האנשים ימחלו עליו, אבל למשל להשתמש בציוד בצורה לא חסכנית, להשאיר חשמל דולק, לבזבז זמן- זה דברים קטנים, אבל בעייתים לפעמים.

אני שואלת מול עצמך.

האם השלמוּת חשובה גם כשרק אתה והקב"ה יודעים.

או הרצון בשלמות הוא לא טוב בכל מקרה, אין שלמות והציפיה להגיע אליה בלי שיש יכולת לכך רק מביאה תסכול ויאוש. 

וכשזה רק מול עצמי/הקב"ה- לי יש נטיה גם שם ל"מוסר עבודה" גבוה, אבל מודעת לכך שזה הרבה פעמים בעוכריי (כשהצפיות מעבר ליכולת).

אם אני עושה אז עד הסוף...