שרשור חדש
עיצוב דף נחיתהותיק בפורום

 אני רוצה ליצור דף נחיתה לספר\ים שאני מוכר, ניסיתי באתרים חינמיים באופן עצמאי ולא הצלחתי להתמצא שם..

מישהו מבין בזה?

יש לך וורדפרס?ekselion


לא מבין בזה..ותיק בפורום


ברב מסר יש אפשרות ליצור דף נחיתה נראלי חודש ראשון בחינםחגי98765אחרונה

ואם אתה רוצה משהו יותר קבוע בחינם את יכול לנסות בwordpress יש באתר של לשכת התעסוקה סרטונים שמסבירים איך לבנות בwordpress והאפשרויות בwordpress מדהימות.

אבל אם אתה מוכן להתפשר קצת על המראה והעיצוב יש את site123 יש להם מענה אנושי בצ'ט שיכול לעזור לבנות את האתר...

אם יש לך עוד שאלות מוזמן בשמחה..

מר' אושר, לשכינה בתוכנוסוג'וק
עבר עריכה על ידי סוג'וק בתאריך כ"ד באדר תשפ"א 09:25

 

 

"השוכן איתם בתוך טומאותם" 

משמע שאפילו כשהם טמאים 

ה' שוכן בקרבם. 

 

אמר ר' אשר :

צריכים לפחות לדעת 

שאנחנו "בטומאותם", 

כי אז השכינה שורה בינינו

 

אם אנו בבחינת "וחטאתי נגדי תמיד" 

יש גם "שויתי הוי'ה לנגדי תמיד" 

והשכינה נמצאת אצלינו

 

בין טוב לרע בין טמא לטהור בין אור לחושךישיבישעעעעראחרונה
בין טוב לרע בין טמא לטהור בין אור לחושך

הסדיסט אוהב את השמחה כי הוא לא מסוגל להתמודד עם עצב, ולכן הוא שונא את מי שעצוב
המזוכיסט אוהב את הצער כי הוא לא מסוגל להתמודד עם שמחה, ולכן הוא שונא את מי ששמח

הרשע שונא את עצמו גם כשהוא שמח, כי הוא יודע שהמטרה של השמחה היא גרועה
הצדיק אוהב את עצמו גם כשהוא עצוב, כי העצב שלו למטרה נעלה

הלמדן אוהב את הטהרה כי הוא מבין את מעלתה, וקשה לו להתמודד עם מי שאינו לומד תורה ואינו יודע את זו המעלה
מי שלא למד אוהב את הטומאה, כי הוא רואה את החלק המ"ט פנים טהור, של צד כלשהוא, ואינו אוהב את בעלי התורה שאינם יודעים את אותו צד

המשת"פ של הס"מ אוהב את הטומאה ושונא את עצמו גם אם הוא טהור הלכתית, כי הוא מקריב את עצמו קרבן לטומאה של הס"מ
המשת"פ של הקדוש ברוך הוא אוהב את הטהרה ואוהב את עצמו גם אם הוא טמא הלכתית, כי הוא מקדיש את עצמו לקדוש ברוך הוא השוכן גם אז עם כל החפץ בה'
לכשאתחתן בע"ה ארצה להזמין את החבר'ה האלהekselion

שיעשו שמח

 

בטוח שזה לא אנשים בחליפות?חושבת בקופסא

או אנימציה ממחושבת?

 

משהו בזה מרגיש לא בסדר.

אבל אם הכל רובוטים אמיתיים זה מדהים.

אני גם חשבתי בהתחלה שזה אנימציהekselion

אבל מסתבר שזה אמיתי 

 

חשבתי את החבר'ה עם החליפות והמטהצהריםאחרונה
ספולייר: מנכ"ל פייזר דווקא *כן* התחסן:מזמור לאל ידי
האם מנכ"ל פייזר קיבל את החיסון לקורונה?

אמ;לק – כן. תתעדכנו כבר, ואם השתמשתם בשם שלו כדי לרמוז כל מיני רמיזות מלוכלכות וקונספירטיביות, זה הזמן להתנצל בפניו. אם הוא לא בסביבה כדי לקבל את ההתנצלות, אתם יכולים להודיע לחברים שלכם שטעיתם, וכנראה שהוא דווקא כן מאמין בחיסונים שהחברה שלו פיתחה. אני בטוח שהם ישמחו לשמוע את זה מכם.

בחודשים האחרונים נחשפנו כולנו לטענה שמנכ"ל פייזר לא התחסן. המשמעות, כפי הנראה, היא שאפילו הוא אינו סומך על החיסון מספיק כדי להיות מהראשונים שמקבלים אותו.

אז בואו נעשה סדר בדברים.

אלברט בורלה, מנכ"ל פייזר, הודיע כבר באמצע דצמבר, שלושה ימים אחרי שהחיסון אושר לשימוש, שהוא אינו עומד להתחסן [1]. הוא נימק את ההחלטה באופן הבא –

"אני בן 59, בבריאות טובה, ואני לא עובד בחזית [בבתי החולים], כך שלסוג שלי לא מומלץ לקבל את החיסון עכשיו."

לכך הוא הוסיף כי אינו רוצה שמנהלים אחרים בפייזר "ידחפו בתור" ויספקו דוגמה רעה לאחרים. אבל אמר בבירור ש-

"ברגע שאוכל, אעשה זאת."

כדי להסביר קצת יותר טוב את העניין, חשוב להבין שבאירופה היה אז – ועדיין יש כיום - מחסור קיצוני בחיסונים [2]. המחסור חמור כל-כך שהאיחוד האירופי מנסה לשנורר עכשיו חיסונים מארצות הברית שנואת נפשו. הוא חמור כל-כך שאיטליה בלמה משלוח שלם של חיסונים של אסטרהזניקה מלהגיע לאוסטרליה, כדי שתוכל לחסן עוד כמה מאות-אלפי איטלקים [3]. החיסונים המעטים שקיימים (מעטים לפחות ביחס לגודל אוכלוסיית האיחוד האירופי) ניתנים קודם כל לאוכלוסיות בסיכון: קשישים וצעירים עם מחלות רקע, ולעיתים גם לעובדי רפואה ולבעלי תפקידים חיוניים אחרים, כמורים [4].

בורלה לא רצה לדחוף קדימה בתור ולחטוף למישהו אחר את מנת החיסון שהייתה עשויה להציל חיים. זה, לפחות, מה שאמר ברבים, והציג אותו באופן אצילי. ומי יודע? אולי הוא באמת כזה. מי אמר שחלפו הגיבורים מן העולם?

אבל נהיה קצת ציניים ופחות אידיאליסטים לרגע. הרי ככה מתקבלות החלטות בעסקים ובפוליטיקה. בורלה בוודאי הבין היטב שאם הוא יתחסן לפני שיגיע תורו, המהלך יעורר ביקורת ציבורית נגד פייזר וספציפית נגדו. אז הוא בחר לחכות. ולא סתם לחכות: הוא לא ניסה להסתיר את הבחירה שלו, אלא אמר בבירור בריאיון שהוא מתכוון להמתין עד שיגיע תורו.

נהיה לרגע ציניים עוד יותר, ונניח שבורלה באמת חשש מתופעות הלוואי של החיסון. זה לא נראה סביר, אבל אמרתי – ציניות. ובכן, הנה החדשות הטובות: עכשיו, שלושה חודשים אחרי פתיחת מבצע החיסונים, הגיע גם תורו של בורלה לקבל את החיסון. והוא קיבל אותו כמו גדול [5].

מה המשמעות?

הנה הקו הלוגי שהיה מקובל עד כה מצד המתנגדים לחיסונים: בורלה לא קיבל חיסון, ומכך משתמע שהוא אינו סומך על החיסון שהחברה שלו עצמו פיתחה.

והנה הראיה החדשה: בורלה קיבל עכשיו את החיסון בעצמו. מה אומר? שהוא סומך מספיק על החיסון כדי לקבל אותו. מ.ש.ל.

אז זהו. אי אפשר להשתמש בשם של בורלה יותר כדרך להצדיק תיאוריות קונספירציה. למעשה, אני מבקש מכל מי שקורא את הפוסט הזה, שינסה לחשוב מי העלה את הטיעון לפיו "מנכ"ל פייזר לא התחסן", ואז יראה לו את הראיה הנגדית. עכשיו מנכ"ל פייזר כן התחסן. והנה - עוד חור נפער בתיאוריות הקונספירציה האופפות את החיסונים.

אה, ואנקדוטה קטנה שלא קשורה לכלום: ברולה בכלל יהודי. הוא בן להורים יהודיים מיוון ששרדו את השואה, ובחנוכה האחרון אפילו הדליק נר חנוכה בטקס מתוקשר היטב. בזום, כמובן. לא שזה משנה משהו, אבל עדיין נחמד לדעת שהוא משלנו.

----------------------------------------------------------------

* כרגיל, קישורים בתגובה הראשונה.
** כרגיל, אני משתדל שלא לענות לתגובות. עמכם הסליחה.
*** כרגיל, מידע מהימן אפשר למצוא ב- מדעת, מדברים על חיסונים, דוידסון און-ליין, מדע גדול, בקטנה, Yael Furman, Kulu Orr.

Log into Facebook
הגיע הזמןצהרים
הזוי שמנכ"ל(!) החברה שמייצרת את החיסונים קיבל אחרי את החיסון
הוכחה נוספת ליעילות החיסון:מזמור לאל ידי
נתונים מעודכנים לאתמול המצביעים על יעילות החיסון לקורונה: מתוך 3,387,340 מחוסנים שחלף יותר משבוע מאז קיבלו את מנת החיסון השנייה - 4711 נמצאו חיוביים לקורונה, ורק 907 נמצאו עם תסמינים ובהם חום ותסמינים נשימתיים.
https://rotter.net/forum/scoops1/686622.shtml
אם כבר נתונים, אז יש עודפעם הייתי ניקיתאחרונה

ארוך, אבל לדעתי מעניין מה שהוא אומר

WhatsApp Video 2021-03-04 at 20.12.51.mp4

לכבוד יום האישה. מה בעצם היא רוצה?חדשכאן
לינדה מרשל

אז נוריד סטנדרטים?
נשאף לפחות?
ואולי זו אשמת השאפתנות בכלל?
ומי אמר שהאחריות על עומס החיים היא לא על האדם עצמו?
ולמה זה קשור דווקא לנשים ולא לכל אדם?

"תעשי רק מה שאת אוהבת" 💃


למי שיותר נוח:

זה לא הולך להיות פוסט פופלארי או כזה שעושה טוב על הלב ואז ממשיכים הלאה, אבל זו האמת. שלי לפחות.

עוד רגע יום האישה.

בכל מקום מעלים על הנס את כל ההצלחות של נשים בהיי טק, בתעשיה, נשים מובילות, עשרת המשפיעות, יו ניים איט.

כמעט כולן אימהות עובדות.

כל מי שהיא אמא כזאת, יודעת כמה כאב לב, כמה רגשות אשם ואילו מחירים היא משלמת על הקריירה והמימוש העצמי.

אין לי בעיה עם זה, כל עוד אותה אישה שלמה עם הבחירות שלה ועם המחירים שהיא משלמת. ושהם משלמים כזוג, כמשפחה.

הסיפור הוא 'ההעצמה הנשית' השקרית הזאת שמעודדת בשקט

לאלימות של נשים כלפי עצמן.

שממריצה ומפארת נשים לקרוע את עצמן, פיזית ונפשית כדי להיות גם וגם וגם.

המנצחת אגב, היא זאת שעושה הכי הרבה כסף או תפקיד בכיר במקביל להיותה אשת משפחה למופת, מתנדבת סדרתית וגם נראית מיליון דולר, עדיף במידה 38, גג.

אז הפכנו לחברה שמקדשת אלימות.
אלימות שקטה אבל נוכחת. שונה מהאלימות בשיח הגברי (שהיא שונה ואכזרית ואחרת)

כי כדי להספיק לעשות הכל ועוד קריירה מצליחה אני רואה נשים אוכלות קפה לארוחת צהריים, נלחמות בשיניים על תפקידים, מרעיבות את עצמן כי זה מרזה, לוקחות עוד אדוויל כדי לשרוד ישיבה, תוך דאגה למיליון משימות שעוברות לה בראש בלי הפסקה, בניסיון להיות גם מובילה בתחומה וגם להיות אמא נוכחת, לפחות בוואצאפ ובנייד. נשים מניקות ועובדות שלא ישנות כמעט אבל עולות על הכביש ועובדות 9 שעות ובהפסקת צהריים שואבות חלב ומלאות רגשות אשם כי הוא מוציא שיניים וכואב לו והיא לא שם.

וכולן כמובן מלאות רגשות אשם: אני לא מספיק בעבודה ולא מספיק בבית.

הכביסות נערמות, המורה של הגדול שואלת שוב מה עם ההוראה מתקנת והגננת מזכירה לה בפעם השלישית לקבוע יומולדת בגן. היא עמוסה ועייפה ומותשת מעודף המשימות, המיגרנה מתגברת, הגב כואב כבר ברגיל , העצבים הרופפים נתפסים והזוגיות נפרמת לאט לאט עם כל קידום ועוד שעות עבודה

ולא, אני לא מדברת על יחידות סגולה שזכו במשפחות תומכות מאוד והן יפות ואופות ורופאות ומצליחות ומידה 34 במכנסיים אלא על הרוב שלא עושות שערים במגזינים.

מספיק עם השקר הזה. יש מחירים אישיים, חברתיים , זוגיים, משפחתיים וגם כלכליים לאלימות הזאת.

הגיע הזמן שבשנת 2021 ולכבוד פורים נתחיל להוריד את המסכות האלה שכולנו סובלות מהן

ונראה את הפנים שלנו.

של בנות (ובני) אדם שיש להן צרכים נוספים רגשיים, אינטלקטואלים, רוחניים וחברתיים ששכחנו מהם וצורחים כל הזמן שהם שם. גם אם זה בדמות של כאב בגוף או לחץ ומתח יומיומיים.

אם המשוואה תהיה כזאת שהמנצחת היא מי שמצליחה לשמור על איזון ,בלי להצטיין בכל החזיתות יחד, אלא בדבר עיקרי בתקופת חיים נתונה, ושאר הדברים יהיו בפרופורציה לזמן והכוחות שתקופה הזאת, ולא יותר החיים של כולנו יהיו פשוט טובים יותר.

ואם מספיק אנשים וארגונים יתחילו לחשוב שאיזון בין קריירה לחיים עצמם ולא רק המראה וההספקים שלנו הם המדד לאושר, דברים יתחילו להראות אחרת כחברה. נוכל ליהנות מיומיום פשוט של שעות עבודה שפויות, זמן רגוע בלי ניידים ותחושת ה FOMO תיעלם לטובת החיים עצמם. בלייב ובלי פילטרים.

לינדה מרשל
שתי נשים יהודיות לזכר אסתר המלכהחסדי הים
מישו כאן עשה עבודה מועדפת?הרמוניה


אנימקום בעולםאחרונה
מי ער?אליזבת'

על מה אתם חושבים?🤔

🙋🏻‍♂️חתול עם רישיון

על מה היה קורה אם לא הייתי עונה... (כרגע האופציה הסבירה היא פיטוש🙈)

ע-ר-ההודעה

חושבת לעצמי מה לשלוח למחר.

 

על מה את חושבת מרת אליזבת'?

חצי ערחצילים
חושב על נערים שאנשים אוהבים לכנות אותם - ''נוער שוליים'' וכמה הכינוי הזה נכון.. כי אנחנו אלה שזורקים אותם לשם.. כואב רצח..
ער. יום שני למילואים!חסדי הים
אנחנו מוצאים מילואים לעבודה זרה בדברי הימים ב, יג: "הלא הדחתם את כהני ה' את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים".
הבעל הטורים כותב שהם עשו כעבודת יום הכיפורים כדי למלא את ידם.
ערהאטורי האנזו

בעוד 50 שנה כל מי שיראה את "חברים" ישמע ברקע

צחוק של עשרות אנשים מתים

 

 

 

חח אוי.הודעה


אהבה.אחרונה
גדול
איזה טוב ה'יעל מהדרום
לק"י

עשינו שבת עם המשפחה של בעלי, והיה ממש טוב לשנות אווירה. ב"ה.

שבוע טוב ומבורך!!
איזה טוב ה'סמטאות
# היתה שבת נחמדה מלאה בשמש.

# מתחילה קצת להחלים מהצינון המעצבן.

# פגשתי חברות אחרי מעל שנה שלא.
איזה טוב השםadar
שאנחנו בריאים והשם נותן לנו רק טוב פשוט להעריך את זה יותר
איזה טוב ה'advfb

כיף להתסכל בספרים שלא הסתכלת בהם שנים משום מה..

תודה על הזמן הזה של שבת..

איזה טוב ה'משרת
הופ הופ טרללה אחיין שלי גדל בשנה (כמעט)
איזה טוב ה'נועה.

חזרתי היום סוף סוף לעבודה!! רק שלא יסגרנו אותנו שוב

איזה טוב ה'אורות.אחרונה
שאני שומר בש.ג. בזמן שיש ביקורת אכ"א בבסיס😁
תקנאובנות נו לריב
מסתבר שזה נכון אז קניתי 🥳
מתייג את מי שהיה בשרשור ההוא @מבקש אמונה , @רויטל. @לימונדה מלימון , @הודעה





מה זה החברה הזאת?חיות צבעונית
תקשיביבנות נו לריב
אני כולי מתלהב
ובסוף את שואלת את השאלה הזו. ו-וואלה. קולט שזה לא קינדר . מזה בעצם?! 🤔

קניתי לפי הצבעים חשבתי קינדר .
זה ממש לא נראה קינדרחדשכאן
נראה משהו של חרדים וההשגחה בהתאם
אהחיות צבעונית
שכחת לגבי הטעם
מה שכחתי?חדשכאן
טעמת את זה?
לאחיות צבעונית
פשוט בד"כ גם הטעם בהתאם..
את זה את אמרת..חדשכאן
יש דברים של חרדים טעימיםבנות נו לריב
כל הפופסים למינהם וכאלה..
קיצר.. טעמתי את הביצים האלה עכשיו,שום דבר מיוחד..פשוט שוקולד. אם הייתי יודע לא הייתי קונה
כן מבאס אשבנות נו לריב
בד״כ על הדברים האלה מחול יש איגוד רבנים כמו על הלואקר .. אז חשבתי זה קינדר . טוב נו ..נמשיך בחיפושים
תקשיב אתהחיות צבעונית
בגללך שלחתי את כל העולם לחפש קינדר חלב ישראל. ואין🙄
חחחחבנות נו לריב
אבל תשאלי בשופרסל. הם כותבים שיש. למרות שזה נראלי טעות באתר. מה הסיכוי שיהיה בכשרות של העדה?

הכל בגלל אחותי היא אמרה לי שיש אצלנו כאן בסופר קינדר איגוד רבנים וזה מה שקיבלתי בסוף. Ziani - מי שמע על החברה הזו בכלל
זה היה נראה לי בהתחלהחיות צבעונית
כמו קופסא של פלסטלינה שקניתי לאחיינית שלי
אבל זה לא צבעי הקינדר?בנות נו לריב
זכור לי בתור ילד שזה היה כחול לבן אדום.
זה מטעה
האמת אף פעם לא אכלתיחיות צבעונית
אז לא יודעת
וואלה מגניב😎נועה גבריאל
חחח לרגע חשבתי שזה באמת קינדרהודעה

והלוו לחרדים יש כמה וכמה ממתקים שווים דווקא ולא צריך לשבור את הראש על כשרות, כבר דאגו לזה

 

בנות !  מקווה שנהנית (:

 

 

 

 

הקב"ה מצרף מחשבה למעשה?

 

 

גם כן ממתקים של בני ברקים מבקש אמונה

מזל שסופר דרינק פשטו רגל תאמיני לי... מזמן היה צריך להוציא אותם מחוץ לחוק.

מה עוד ימציאו שם חחח

במילה אחת. איכסנפשי תערוג
ואני לא אומר איכס על שוקולד

זה פשוט לא ראוי להקרא שוקולד. (מכיר את זה מהבנות שלי)

אפילו חומי של הצבא יותר שוקולד מזה.
וואי אחי, נשמע טראומתי העסקהודעה

עד כדי כך? חח

 

כןנפשי תערוג
אני אישית לא התחברתי לזה בכלל.
הבנות שלי מתלהבות כי זה מתוק וזה עם "הפתעה"

אבל זה לא מתקרב לרמה של המקור (שאותו כבר כמה שנים טובות לא אכלתי)
חחחח לילדים יותר קל עם זה לרוב, זה מה שיפה (:הודעהאחרונה


אומרים שהשבוע הזההודעה

הוא שבוע מהקדושים בשנה או משהו כזה..

ידוע לכם למה<?

 

ביינישים ששוקדים על הספר, מישהו?

 

 

 

כן ומחר ליל כל הקדושיםבנות נו לריב
ועכשיו ברצינותבנות נו לריב
נזכרתי באמת ששמעתי משהו על כ״ה אדר .
יש ספר שנקרא חומת אריאל של הרב אריה לייב, ספר משנת תרכ״ז ,פרשת בלק .

הוא מביא על הגאולה שתהיה דומה לבריאת העולם. ולשתי הדעות אחד בניסן אחד בתשרי, ואם בניסן- אז הכל יתחיל באדר בתאריך כ״ה . ואם בתשרי אז הכל יתחיל בכ״ה אלול.

היום כ״ג אדר, אולי קשור 🙂
תודה צאדיק (:הודעה

שכוייח!!

מכיר לגבי כל ה30 יום שבין פורים לפסח.יהודי פשוט.
עבר עריכה על ידי יהודי פשוט. בתאריך כ"ג באדר תשפ"א 18:42
שמעתי מהרב יורם זצ"ל, שסב סבו של החיד"א הקדוש, רבי אברהם אזולאי זצוק"ל בעל החסד לאברהם, כותב שב30 יום שבין פורים לפסח, כל יום הקב"ה מוחק אחד חלקי 30 מהעוונות של עם ישראל.
אה יפה, חידושהודעה

תודה (:

כן כן זה זה נראה לי!הודעה

תודהה רבה

ידוע לכם אבל אם עושים משהו מיוחד?

תקראי את פרשת המילואים- שמות כט ו-ויקרא חחסדי הים
הנה זה בדיוק זה.. תודה!הודעה


משכן = להשתכן = שוכנים. מילואים = מלאות. לשכון במלאות פנימיתסוג'וק


בשמחה רבהאילת השחר
מה עושים?
להתרגש ממה שהימים האלו מביאים ומאירים בתקופת הזמן הזו, כי אחרי אילת השחר תמיד מגיע השחר, כך זה בנוהג שבעולם.
אחרי פורים מגיע אור שבעת הימים שמכין אותנו להארת ניסן וימים שמביאים גאולה לעולם.
להתחבר למהות של הזמן כהכנה להשראת שכינה.
לפנות את מרחב הלב, לעשות בדק מבית ומחוץ, להתכוונן לשם לבקש את ההארה בגלוי לכולם.

זה מה שעולה בי.



מקסים..! שכוייח ❤הודעהאחרונה


שכוחךסוג'וק


משנכנס אדר מרבים בשמחה. עד סוף אדר. אז סוף אדר הוא שבוע שמחרדיאק2עצשן
ביותר כל השנה. זה מה שאני מכיר.
תודה הודעה


גם השבוע האחרון של השנה התורניתסוג'וק

גם יש מהלך ש4 פרשיות באדר הם בהקבלה לאלול. אלול מכין בפרטי. ואדר מכין בכללי לאומי

אז כמו ששבוע אחרון באלול הוא המשמעותי בענייני אלול ובהכנות לתשרי,

כך השבוע האחרון באדר מהותי לפני ניסן, לפני ראש השנה למלכי ישראל א' ניסן

כנראה שזאת מדרגה שיותר חווים בגאולה הכללית ומקדש ומלכות 

אז אם אנו מדברים בנושא כנראה שיותר קרובים

יפה ממש (:הודעה


אפשר לחיות בלי מצפון?רדיאק2עצשן
אמאל'ה, למה המצפון לא נותן מנוח?
אי אפשר לקרוא קצת בפורום בלי להרגיש שאני מבזבז זמן?
אי אפשר לאכול ביסלי בלי לתרץ "ביעור חמץ"?
ולקום מאוחר כשאני לא בטוח אם אני מרגיש לא טוב, אז אני לא בטוח בסדר?

איך נפטרים מהמצפון הזה?
או איך מנצלים אותו?

גם אתם סובלים ממנו לפעמים?

אם תשלחו אותי לטיפול. כבר שבעתי מזה.
הכל במידהבנות נו לריב
מצד אחד זה טוב ומצד שני כשזה מוגזם כמו אצלך זה לא טוב. נסה למצוא את האיזון הנכון. תדע לסנן מה כן ומה לא.
אז את לא מכיר את התחושה?רדיאק2עצשן
רוצה לחיות באיזון. אבל פעם הייתי נכנע למצפון.
היום אני בשלב שאני שומע את המצפון ומשתיק אותו. מתי הוא יפסיק לחפור לי?
ביקשת בליאוי טאטע!
עבר עריכה על ידי אוי טאטע! בתאריך כ"ג באדר תשפ"א 17:26
אז פשוט תנסה לפסכלג ולהקשיב לעצמך
ממה נובע המצפון?
חוויה? משפט/תפיסה על עצמך?
הרגשת אשמה? שדר מהסביבה/אנשים קרובים שאתה לא בסדר?
אם תבין תוכל יותר לשחרר
פרפקציוניזם?רדיאק2עצשן
הרגשה שנועדנו לעשות יותר בחיים?
טוב, אין לי כוח לחפור בעצמי.
חשבתי שיהיו פה אנשים שיזדהו איתי.
זה כןאוי טאטע!
השאלה ממה זה נובע

ומצטער, בהצלחה עם זה
עונה!! איך אני אוהב כאלה 🥳חדשכאן
אפשר לחיות בלי מצפון?
לא חושב. אפשר להדחיק אותו עד שלא מורגש.

אמאל'ה, למה המצפון לא נותן מנוח?
כי הוא מצפון דהה 💁🏻‍♂️

אי אפשר לקרוא קצת בפורום בלי להרגיש שאני מבזבז זמן?
ברור שאפשר!

אי אפשר לאכול ביסלי בלי לתרץ "ביעור חמץ"?
קללללל שאפשר!

ולקום מאוחר כשאני לא בטוח אם אני מרגיש לא טוב, אז אני לא בטוח בסדר?
ודאי!!

איך נפטרים מהמצפון הזה?
מאז שנולדת, את בכיוון.. זה יכול לקחת הרבה זמן בעז"ה..

או איך מנצלים אותו? חיכיתי לזה!..
רוכבים על של אחרים 😁💃

גם אתם סובלים ממנו לפעמים?
לפעמים.. צריך פשוט להתעלם מהם עד שיבקשו יפה 😒

אבל מה יקרה אם נשלח אותך לטיפול? 🥺
מתייג מישהו שסובל מזה ומישהו מומחה לזה, ולא מגלה 🤭חדשכאן
לא 'בנתי מה אתה רוצה אבל אתה חדש כאן אז אני אסלח לךימ''ל


לשאלתך?רדיאק2עצשן
"אבל מה יקרה אם נשלח אותך לטיפול?"
אני לא אלך.

הרי זה המצפון שטוען שאני חייב להשתפר וללכת לטיפול. אז אולי התרופה היא לקבל את עצמי כמו שאני (עם נפיחות במצפון)?

הצלחתי להבהיר נקודה מסובכת זו?
וואי לקח לי שנים ללמודחיות צבעונית
את זה.. לא שפיצחתי את זה לגמרי, אבל התחלתי להבין את המערכת ואיך מתמודדים.
לי עוזר ממש להשתמש בהשקטה ושהות (כמובן אחרי שמבינים שהכל פה זה ה' ואם יש רצון מסויים יש סיבה לכך, גם אם הוא הכי פשוט וקטן)
אהבתי! תודה!רדיאק2עצשן
אנשים כמוך מעודדים אותי.
אם היית לוקח 1000 ש"ח על טיפול אז כבר הייתי חייב לך 1000 ש"ח!
(בנימה רצינית. כמה מילים כמו שלך זה בדיוק מה שצריך. הרבה יותר מאשר טיפול. אז אני חייב לך 2000. אם תרצה, אתן לך שלוש שיחות יעוץ כלכלי כדי לפרוע את החוב).
האמת קצת ניחשתי מה הכוונה "השקטה ושהות" לפי המשמעות הפשוטה של המילים, אבל אם תרצה להסביר יותר, אשמח.
אני בת(:חיות צבעונית
אממ הייעוץ הכלכלי שאני צריכה זה לביבי שיתן לי לחזור לעבוד

ובשמחה. מה שהתכוונתי זה שבדכ מה שמקשה על ההתמודדות זה כל הרעש מסביב, שלרוב הוא מחליש ומונע תנועה. כשמשקיטים אותו גם ה'בעיה' פתאום הרבה יותר קטנה וגם בהיר יותר איך להתנהל איתה. שם עוזר הלשהות, להיות, להתנסות, לטעות ולנסות שוב.
בד"כ אנחנו מנסים להפעיל מאמץ כהתמודדות, אחד הדברים שגיליתי זה שבהרבה מקרים אנחנו בכלל נקראים לאומץ.
תודה!רדיאק2עצשן
חשבתי לפי השם שאת בת. אבל איכשהו הצלחתי לבלבל את עצמי.
ודווקא אין לי עצה איך לגמור את החודש. יותר על חיסכון והשקעה.
אז אני אצביע למפלגות הימניות ואולי אחת מהן תביא עתיד כלכלי טוב יותר.
ובמיוחד תפילה.
לרפואה, לפרנסה ולמלוכת השם על כל העולם.
אתה לא מדבר על מצפון אלא על אשמהימ''ל

לחיות בלי מצפון זה להיות סוציופת וחסר ערכים.

 

מצפון מכוון אותך מה נכון לעשות, וכן חלק מזה זה גם להכיר בטעויות העבר ואפילו במחדלים.

אבל שאלת האשמה, ואיך שחווים אותה - זו כבר שאלה נפרדת ונוספת על המצפון. קודם כל חשוב להבדיל בין השניים.

 

ההבדל הוא בין 'זה לא בסדר' ביחס למעשה לבין 'אתה לא בסדר'.

כלומר; המשוואה של האשמה היא כזו: 'זה לא בסדר' + אתה עשית את זה = אתה לא בסדר.

והמשוואה הזו לא נכונה, כי גם אם עשית משהו שהוא לא נכון ואפילו לא בסדר - זה לא מה שמאפיין אותך.

מה כן? לומדים מזה ומתקדמים הלאה - וזה כבר מצפון, בניגוד לאשמה.

דיוק נכוןחיות צבעונית
נראה לי שאני מסכים. אם הבנתי אותך.רדיאק2עצשן
אבל אולי בעצם אני לא חש אשמה, אלא מצפון כלפי אישתי או מישהו?
אני מאמינה שאם מתאמנים על להיות רע זה הופך להיות קל יותרהגרוק
עם הזמן
מהנסגררדיאק2עצשן

בדכ מתעלם מהדועות כאלה. להבא

משתפתאילת השחר
השבת שמעתי מאחי לימוד על זה, מקווה שיענה לשאלה. לפעמים אנחנו חושבים שעבודת ה' היא משהו לוחץ ומלחיץ, מגביל כזה שמנקודת מבט מסויימת אפילו יכול להחוות כמחניק, והאמת היא שזה לא אמור להיות כך.
אנחנו לא באים לבטל ולהפקיע את החשיבות של ניצול הזמן נכון, את חשיבות לימוד התורה וכל הערכים האחרים שנמצאים בבסיס החיים המעשיים, כמו לכוון לשם מצווה ודומיהם. כל אלו חשובים ואין בדברים האמורים כדי להמעיט מחשיבותם. מה שכן, אין שום סיבה שהם ירחיקו אותנו מהטבעיות של החיים או יפתחו ויגדלו בתוכנו תפיסה לא נכונה וחוויה של צמצום מצמית ומכניע, אשמה ולחץ סביב העניין.
הבריאות הנפשית היא יסוד ומפתח בחיים שלנו, וקומה רוחנית גבוהה יותר בונים על גבי קומה מתוקנת שמתחת לה, ולא ע''י דילוג מעליה ובניית מגדל פורח באוויר.

ולעניין עצמו-
המצפון הוא המצפן הפנימי שלנו, והוא נמצא שם כדי לעזור לנו להיות במה שאני קוראת לו 'במידה הנכונה לנו'. ולכל אחד המצפן שלו והמידה הנכונה לו בכל דבר ועניין. אין כאן אמירה שהיא בהכרח גורפת לכולם בכל מצד ובכל זמן. לכן מה שנייעץ ויתאים לאחד לשמוע, לא בהכרח יהיה מה שנייעץ לחברו. ויותר מזה, אפילו עבור האדם עצמו במצבים ובזמנים שונים, ההוראה יכולה להשתנות.

מה המידה הנכונה לך עכשיו? רק אתה יכול לדעת מה אומר המצפן שלך.
מתחברת למה שחיות צבעונית אמרה, ואוסיף שכמו שעון מעורר, אין אפשרות להשתיק את המצפון לפני שבכלל התעוררנו להבין מה הוא בכלל רוצה עכשיו ומה זה הרעש הזה שמחורר לי את החלום עכשיו, וגם לא ניתן לו לשגע אותנו סתם אחרי שכבר קמנו והתעוררנו.

אהבתי את ההשוואה לשעון מעורררדיאק2עצשן

יפה. תודה.

זה חלק מלהיות יהודיחסדי הים
יסורי מצפון הם אכן מצפן מכוון אך ההבדל בין אשמה לבין תשובהארלטאחרונה

לדעתי טמון בתחושות שלך. אם ההרגשה היא של צער, כאב, לחץ ואשמה שלוקחת אחורה- אז צריך לעשות חושבים מחדש. אם התחושה היא של חרטה: טעיתי, אני רוצה לעשות יותר טוב ולהתקדם- אבל לא בצער וכאב, אלא עם סיפוק- זו תשובה וכדאי לתת להתעוררות המצפון לכוון אותך.

למה זה לא מספיק?חופים חופים
עבר עריכה על ידי חופים חופים בתאריך כ"ג באדר תשפ"א 20:25
למה זה לא מספיק, האהבה מההורים?
ממשיך לחפש אותה באחרים...
איך זה שאני לא יודע לפרגן ולהרים
והיחסים עם האחים הפכו כל כך קרים?

ממתי זה מובן מאליו
שיש לי בית, יש לי אוכל, יש לי "גב"?!
איך התעוורתי לכאן ועשיו
וכבר הפסקתי להרגיש נאהב...?

@ישיבישער התעייפתי
גם אני עייףכבר לא ישיבישער

 

גם לי כואב, בא לי לבכות

וראשי סחרחר מרוב מחשבות.

אין לי אהבה, מלאו עיני דמעות

מסתובב סביב עצמי, אבוד עצות

 

מהו בית - ללא תחושת שייכות?

ומה שווה משפחה - כשאין חמימות?

מחפש אני מקום - שיש בו איכות

וליבי מרגיש - יש כאן טעות..

 

אבל יום יבוא ונמצא שלווה

נגלה מחדש מה זאת אהבה.

נחיה ברוגע עם היפה כלבנה

ונודה לאלוקינו על כל הטובה.

 

 

 

@ילדה של אבא צריך אותך כאן

 

לכו לפורום כתיבת שירים או משהוהגרוקאחרונה
כאילו מי שפתח את השירשור נלחץ לי בטעות תגובה עליך אבל זה גם נכון
אישור חירום- מה זה בעצם אומר? כל השאלות והתשובות:מזמור לאל ידי
מהי משמעות אישור החירום של החיסונים?

מהרגע שהחיסונים קיבלו את אישור ה- FDA, החלו התהיות לעלות ברחבי הרשת החברתית: האם הם באמת אושרו לשימוש?

התשובה היא שכן: הם אושרו. ולא, הם לא אושרו.

נעשה סדר.

הסיבה לבלבול מגיעה מכך שה- FDA משתמש בשני מונחים שונים באנגלית, שבעברית נשמעים אותו הדבר. הראשון הוא Approval – כלומר, אישור. נקרא לו מעכשיו "אישור רגיל" [1]. אם ה- FDA החליט שהמוצר יעיל ובטוח לשימוש – הרי שהוא מקבל אישור רגיל . התהליך לקבלת אישור כזה ארוך במיוחד, ויכול להגיע בקלות ל- 245 ימים ואפילו יותר [2].

הסוג השני של אישור נקרא באנגלית Authorization. או בשמו המלא – Emergency Use Authorization (EUA). נקרא לו מעכשיו "אישור חירום". ה- FDA מספק אישורי חירום במצבים יוצאי-דופן, בהם יש צורך דחוף בתרופות או מתקנים רפואיים שיכולים להציל חיי אדם, ושהסיכון הכרוך בשימוש בהם זעום. מצב, למשל, בו נגיף חדש מסתובב בעולם, קוטל מיליוני אנשים, גורם לתופעות לוואי שאינן מובנות לנו ועל הדרך גם גורם לשיתוק של מדינות שלמות [3].

נכון להיום, החברות שפיתחו את החיסונים לנגיף הקורונה קיבלו רק אישור חירום מה- FDA. ולמרות העובדה שלא מדובר באישור רגיל, ההמלצה הגורפת לכל המבוגרים (מלבד יוצאי-דופן נדירים) היא להשתמש בחיסון בלי לחשוב פעמיים.

כאן עולים החשדנים ושואלים – בצדק מוחלט – איך זה? הרי תהליך פיתוח של חיסון רגיל יכול בקלות לארוך 10-15 שנים [4]. ולמרות שבמהלך השנים היו כמה יוצאי-דופן חריגים – חיסונים לשפעת האסיאתית, שפעת החזירים ושפעת הונג-קונג שפותחו תוך שישה חודשים או פחות – הרי שהם אושרו במהירות בדיוק מכיוון שהיה חשש גדול ממגפה עולמית [5]. אלו לא בדיוק הדוגמאות שהיינו רוצים להסתמך עליהן, אם היינו רוצים לטעון שהחיסון לקורונה בטוח ויעיל.

במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת נעבור על כל שלב בתהליך טיפוסי של פיתוח ואישור חיסונים, ונראה איך הוא התנהל בשנה האחרונה.

--------------------------------------------------------------
שלב ראשון: המחקר
--------------------------------------------------------------

בשלב זה צריכים חוקרים במעבדות לזהות חומר מסוים שעשוי להיות בעל פוטנציאל לחיסון, לאפיין אותו, להבין כיצד הוא פועל ולשכנע את המנהלים או את חברות התרופות ששווה להן לקחת את הסיכון ולנסות לקבל עליו אישור מה- FDA – תהליך שדורש עשרות-מיליוני דולרים. בסך הכל נמשך שלב זה בין שנתיים לארבע שנים.

כאשר חברות ניסו לייצר חיסונים בעבר, הן היו צריכות לבודד את הנגיפים, ואז להרוג אותם – או לפחות להחליש אותם מאד. בדרך זו, הגוף היה מפתח חסינות כנגדם, מבלי שהנגיפים היו יכולים לפגוע בו. הצרה היא שאם אנחנו סתם הורגים את הנגיף לפני שמזריקים אותו לגוף, הרי שהוא עלול להתפרק – ואז הגוף לא יפתח חסינות כנגדו. ואם אנחנו לא מחלישים את הנגיף מספיק, הרי שהוא יגרום למחלה בעצמו. החלשת נגיפים היא אומנות בפני עצמה, ויכולה לקחת שנים ארוכות. ואם כבר הצלחתם להחליש את הנגיף ולהזריק אותו לגוף, אזי מערכת החיסון תפתח מאות ואלפי נוגדנים כנגד כל האזורים על פני השטח של הנגיף שהיא תזהה. אחד מאותם נוגדנים עלול לזהות בטעות דווקא תאים אנושיים כאויבים... ומכאן קצרה הדרך למחלה אוטו-אימונית, בה הגוף תוקף את עצמו, ואף אחד לא יוצא טוב מהמלחמה הזו.

בקיצור, כאב ראש, וכזה שלוקח שנים לפתור.

אבל כאן קרה דבר מופלא.

פייזר ומודרנה השתמשו בטכנולוגיות החדשניות ביותר בביולוגיה כדי לסקור את מבנה הנגיף ואת הקוד הגנטי שלו – משימות שבסוף המאה העשרים היו דורשות שנים – וזיהו אתר מסוים (חלבון הספייק) על פני הנגיף שהן האמינו שנוגדנים ייקשרו אליו היטב. לאחר מכן הן זיהו את ההוראות בקוד הגנטי של הנגיף בזכותן הוא היה יכול לייצר את אותו חלבון ספייק. ובסוף, הן שכפלו את אותן הוראות כך שיופיעו בגדיל קצר של רנ"א – חומר שנמצא בתאים בשפע. הרנ"א היה אמור להיכנס לתאים ולגרום להם לייצר את חלבון הספייק ולהציג אותו על פני השטח שלהם כדי שמערכת החיסון תלמד להכיר אותו ולפתח עמידות כנגדו.

כמה זמן ארך כל התהליך הזה? במודרנה טוענים שהוא לקח להם יומיים בסך הכל [7]. אני מנחש שהם מגזימים, אבל לא בהרבה. תהליך שהיה לוקח שנים בעבר – נעשה בשנת 2020 בימים ספורים.

--------------------------------------------------------------
שלב שני: השלב הפרה-קליני
--------------------------------------------------------------

חברות התרופות מגיעות לשלב השני במסלול עם החיסון שלהן, ורוצות לעשות איתו ניסויים קליניים בבני-אדם. אלא שלפני שמרשים להן אפילו להתקרב לאנשים עם מזרק, החברות חייבות לבחון את החומר על שני מינים לפחות של בעלי-חיים כדי לוודא שהוא אינו גורם לנזק.

כל המידע מהניסויים הללו – שנקראים ניסויים פרה-קליניים (כלומר, "לפני הקליניים") – עובר לוועדה שבוחנת אותו בקפידה. הוועדה הזו לא עושה הנחות לאף אחד. אם החברה עיגלה פינות, למשל, ובחרה לערוך ניסוי אך ורק על עכברים זכרים למרות שיש חשש שהחומר הנבדק עלול לגרום לעיכובים התפתחותיים בעובר, הוועדה תזרוק את החוקרים מכל המדרגות בחזרה למעבדה, ותדרוש שיראו לה ניסויים גם בנקבות, או בבעלי-חיים שפגיעים במיוחד לחומרים מהסוג הזה.

השלב הפרה-קליני יכול לקחת בקלות שנה-שנתיים. אז איך הצליחו פייזר ומודרנה להשלים אותו במהירות שיא?

כאן אנו חוזרים לבחירה של החברות להשתמש בחיסוני רנ"א. רנ"א מתפרק במהירות בגוף, ולכן אין חשש מתופעות לוואי חמורות. נעשו גם שפע של ניסויים במעבדות בעבר בחיסוני רנ"א, שלא הראו שהוא משפיע לרעה על בעלי-חיים.

אבל החיסון אינו מורכב רק מרנ"א. הרנ"א הוא המסר הסופי שאנחנו שולחים לתאים, אבל כדי שיגיע לשם בבטחה, הוא צריך 'משאית' שתביא אותו ליעד. המשאית הזו היא מעטפת מחומר המכונה PEG (פוליאתילן גליקול לסטודנטים-לשעבר-שלי-מהפקולטה-להנדסה-ביו-רפואית-שהיום-כבר-יודעים-הרבה-יותר-ממני-בתחומים-האלה-ולא-אני-לא-מריר-בכלל-לגבי-זה). גם לגבי החומר הזה יש שפע של מחקרים מהעבר שמראים שהוא אינו רעיל לגוף במינונים נמוכים. כך שהסטנדרטים לניסויים הפרה-קליניים לא היו גבוהים מלכתחילה, כי הרעילות של כל החומרים הרלוונטיים ידועה.

פייזר ספציפית ביצעה ניסויים בעכברים ובקופי מקוק, בחנה את ההשפעה של החיסון עליהם לאורך 28 ימים, ומשלא התגלו סימנים לנזק – קיבלה אישור להתקדם לניסויים קליניים [8]. אני מודה שהייתי רוצה לראות תוצאות מניסויים ארוכים יותר בבעלי-חיים – חודשיים או אפילו יותר – אבל אני מוכן להתפשר גם על מה שיש, אם המומחים מהוועדה של ה- FDA החליטו שזו תקופת זמן ארוכה מספיק כדי להיות בטוחים *מספיק* בבטיחות של החיסון. להחלטה הזו בוודאי היה קשר, שוב, לכך שגם חיסוני רנ"א וגם PEG כבר מוכרים היטב כבטוחים מעשר השנים האחרונות.

--------------------------------------------------------------
שלב שלישי: הגשת בקשה לפתיחה בניסויים הקליניים
--------------------------------------------------------------

בשלב זה מגישות החברות ל- FDA את בקשת ה- IND – Investigational New Drug. הן מתארות את הניסויים שערכו, את המבנה הכימי והביולוגי של החומר הנבדק, את הדרך בה יבצעו את הניסויים הקליניים, את דרכי הייצור של החיסון ועוד ועוד. בסך הכל מדובר בכמות מסמכים בעובי של אנציקלופדיה, וה- FDA מאשר או דוחה את המשך הניסויים תוך שלושים ימים . אני מנחש שבמקרה של החיסונים לנגיף הקורונה, ה- FDA הורה לכמה עשרות עובדים לעזוב הכל ולהתרכז במידע שהגישו פייזר ומודרנה כדי לאשר אותו תוך ימים ספורים.

--------------------------------------------------------------
שלב רביעי: הפיצול הגדול
--------------------------------------------------------------

כאן יש שלב ששונה מאד בין שני סוגי האישורים – האישור הרגיל והאישור המהיר. באופן רגיל, החברות חייבות לבצע את הניסויים הקליניים ורק אז יכולות לקבל אישור (BLA) לייצר את החיסונים בכמויות גדולות [9]. במצב חרום, החברות מקבלות אישור מיוחד להתחיל בהכנות לייצור החיסונים עוד במהלך הניסויים הקליניים. בזכות האישור הזה הן יכלו לפתוח מפעלים ולהתאים פסי ייצור מיוחדים לטובת החיסון החדש... עוד לפני שהוא בכלל אושר על-ידי ה- FDA. קיצור הדרך הזה חסך להן לפחות שנה, ובזכותו הן יכלו להתחיל לייצר את החיסון עוד לפני סוף 2020.

--------------------------------------------------------------
שלב חמישי: הניסויים הקליניים
--------------------------------------------------------------

וכאן, סוף סוף, הגענו לניסויים הקליניים. ישנם שלושה שלבים של ניסויים קליניים:

- שלב ראשון: ניסוי בעשרות מתנדבים, בריאים לגמרי, שנועד רק לבדוק שהחיסון אינו פוגע בהם ולקבוע את המינון האופטימלי עבורם.

- שלב שני: ניסוי במאות מתנדבים, שנועד לבדוק האם החיסון יעיל.

- שלב שלישי: ניסוי בעשרות-אלפי מתנדבים שנועד לוודא סופית שהחיסון יעיל ובטוח.

פייזר בחרה לאחד את השלב הראשון והשני של הניסויים הקליניים. לא מדובר כאן בנוהל יוצא-דופן. להפך: חברות רבות נוקטות בו. מודרנה הסתפקה בשלב הראשון בלבד. שתיהן בחנו רק 45 מתנדבים בניסויים הקליניים הראשוניים. הן שחררו את התוצאות באמצע יולי (מודרנה) [10] ובאמצע אוגוסט (פייזר) [11]. בקיצור נמרץ: הכל בסדר.

ושוב, בנקודה זו החברות היו צריכות בימים כהרגלם להגיש את התוצאות ל- FDA לאישור, וכל התהליך היה לוקח בין חצי-שנה לשנה. אבל במגפה כמו במגפה, ה- FDA דחף את העניין לראש סדר העדיפויות שלו, ותוך זמן קצר מאד התקבל האישור לעבור לשלב השלישי.

בשלב השלישי נבדקו עשרות-אלפי מתחסנים. איסוף כמות כזו של משתתפים בניסויים לוקח חודשים ארוכים מאד ועולה הון-תועפות. הפעם, אנשים נהרו להשתתף בניסויים האלו בלי שהחברות יצטרכו כמעט לחפש אותם. עוד קיצור-דרך שהתאפשר בזכות המצב. פייזר ומודרנה חיסנו בערך מחצית מהמשתתפים, ואז שחררו אותם אל הטבע ועקבו אחריהם במשך עשרה שבועות (חודשיים וחצי) כדי לראות מי נדבק ומי לא.

חישבו לרגע על זה: בחיסונים רגילים – נאמר, נגד פוליו או הרפס – אתם צריכים לחכות עד שהמחוסנים שלכם יידבקו במחלות הללו. זה עלול לקחת שנים. אבל כשיש מגפה שם בחוץ, עם נגיף מדבק במיוחד? באותם עשרה שבועות בלבד נדבקו 170 משתתפים בניסוי של פייזר, ו- 196 משתתפים בניסוי של מודרנה. כמעט כל הנדבקים הגיעו מקבוצת הביקורת, בעוד שהמחוסנים כמעט לא נדבקו, ואלו שכן נדבקו – חלו באופן קל בלבד [12-13].

ומה לגבי תופעות הלוואי האפשריות? ובכן, יש סיבה למעקב של עשרה שבועות אחר המחוסנים. רוב תופעות הלוואי של חיסונים מופיעות עד לשבוע השישי מרגע מתן החיסון. ולמרות זאת, במהלך עשרת השבועות לא התגלו שום תופעות לוואי רציניות של החיסון. לכל היותר הופיעה תגובה אלרגית ב- 0.63 אחוזים ממקבלי החיסון... וב- 0.51% ממקבלי הפלצבו (כלומר, זריקה ללא חיסון). כיום, אחרי שעשרות מיליוני מנות חיסון ניתנו בכל העולם, אי אפשר עדיין למצוא תופעות לוואי קשות בתדירות גבוהה [14]. קיימים חשדות מסוימים שהחיסון עלול לגרום למחלת לב, אך אלו לא הוכחו ועדיין נחקרים. גם אם זה נכון – כנראה שמדובר בשכיחות של אחד מתוך כל מאה-אלף מחוסנים, בערך. ומכיוון שבלי החיסון כולנו היינו נדבקים בווריאנט הבריטי, ומכיוון שהסיכוי ללקות במחלה קשה גבוה הרבה יותר מאחד למאה-אלף, אישור החיסון עדיין מוצדק.

וזה סוף הסיפור: התוצאות מהניסויים היו מובהקות כל-כך, ותופעות הלוואי של החיסונים היו קלות כל-כך, שה- FDA סיפק את אישור החירום במהירות. ומכיוון שמפעלי החיסונים כבר נכנסו לפעולה עוד בתחילת הניסויים הקליניים, ברגע שהאישור הסופי הגיע, מיליוני מנות חיסונים נשלחו מיד למזמינים המוקדמים. אולי שמתם לב, כי כאן בישראל קיבלנו די הרבה מהן.

--------------------------------------------------------------
תיקון טעות לגבי השלב הרביעי בניסויים הקליניים
--------------------------------------------------------------

יש כאלו שמזכירים את "השלב הרביעי" בניסויים קליניים, וטוענים שהיינו צריכים להעביר את החיסונים דרכו. מדובר באי-הבנה. השלב הרביעי מכונה גם שלב ה- "בקרה לאחר שיווק" [15]. כלומר, החברה וה- FDA ממשיכים לאסוף נתונים אודות המחוסנים, כדי לוודא שלא צצות תופעות לוואי בעייתיות. ההנחה אחרי השלב השלישי היא שהחיסון בטוח, אבל ליתר ביטחון – ממשיכים לעקוב אחר כל המחוסנים. גם אם החיסון היה מקבל אישור רגיל, השלב הרביעי היה מתחיל רק אחרי קבלת האישור.

--------------------------------------------------------------
ובכל זאת – למה אישור חירום?
--------------------------------------------------------------

בוודאי הבחנתם שאני אופטימי לגבי החיסונים. הם עברו את כל השלבים הנדרשים לקבלת אישור החירום, אחרי הכל. השלבים האלו היו דומים לאלו שעוברים חיסונים במצב רגיל כדי לקבל אישור רגיל. כך שכן – יש לי אמון מלא ביעילות ובבטיחות של החיסון בטווח הקצר.

אבל בטווח הארוך, אף פעם אי אפשר להיות בטוחים באמת. וזו הבעיה האמיתית: הניסויים בשלב השלישי היו קצרים יחסית, מכיוון שהראו תוצאות טובות כל-כך. זוהי ברכה, אבל היא גם מקשה עלינו לוודא שאין לחיסונים תופעות לוואי ארוכות-טווח. אז נכון - לא אמורות להיות להם תופעות לוואי ארוכות-טווח. אבל בביולוגיה אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות של מאה אחוזים מה בדיוק עומד לקרות. לכל היותר אפשר לומר ש- "לפי כל מה שאנחנו יודעים על החיסון, אין שום סיבה שיהיו לו תופעות לוואי בטווח הארוך".

לא הרגיע אתכם? אני מבין לגמרי. כמו שאמרתי לכל אחד ששאל אותי בפרטי: הייתי מאד רוצה לראות ניסויים קליניים ארוכי-שנים עבור החיסון הזה, רק ליתר ביטחון.

אלא מה? עכשיו כבר ברור שמי שלא מתחסן, יידבק. ואם אדבק, הסיכויים שלי להגיע לבית-החולים גבוהים עשרות-מונים מהסיכויים לתופעות לוואי בטווח הקצר. ובניגוד לחיסון – אנחנו כבר יודעים שמי שנדבק מפתח פעמים רבות תופעות לוואי שמלוות אותו חודשים ארוכים, ואולי מעבר לכך.

במילים אחרות, מדובר בניהול סיכונים פשוט: מהצד האחד קיים הנגיף, שאנחנו יודעים שיכול לגרום לנזקים קשים לגוף, והסיכויים להידבק בו גבוהים מאד. מהצד השני קיים החיסון, שאנחנו יודעים בוודאות שאינו מזיק בטווח הקצר, ושאין לנו שום סיבה לחשוב שהוא מזיק בטווח הארוך.

במצב כזה, אני מעדיף את החיסון, למרות שהוא קיבל 'רק' אישור חירום.

וזה כל הסיפור מאחורי הטענות לגבי אישור החירום המוגבל. כן, הוא באמת מוגבל, אבל החיסונים עברו את כל שלבי הבדיקה שנדרשים גם לקבלת אישור רגיל. הם פשוט עברו אותם מאד, מאד מהר, וטוב מאד שכך. הסיכון לטווח-הארוך קיים, אבל הוא מזערי.

אני כבר קיבלתי את החיסון, ואני לא מתחרט. אישור החירום כאן מספיק בהחלט.

--------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------
--------------------------------------------------------------

* כרגיל, קישורים בתגובה הראשונה.
** כרגיל, אני משתדל שלא לענות לתגובות. עמכם הסליחה.
*** כרגיל, מידע מהימן אפשר למצוא ב- מדברים על חיסונים, מדעת, מדע גדול, בקטנה, דוידסון און-ליין, Kulu Orr, Yael Furman.
**** שלא כרגיל, תודה ל- Alon Ethan Jacobi (ועוד כמה אחרים) שביקשו ממני לכתוב על הנושא.




Log into Facebook
ארוך מידי.. (ואת המתנגדים, הרי העובדות לא יצליחו לבלבל. הםכינוי-לרגע
בשלהם)
הם טוענים לכאורה שהם מחפשים עובדות ונתוניםמזמור לאל ידי
אז בבקשה. נראה מה יהיה התירוץ הבא שלהם.
לא צריך להתאמץ. כבר כאן בפורומים הושמעו תירוצים למרותכינוי-לרגע
העובדות והמידע:

- רוצים לחכות ולראות השפעות ותופעות לוואי לאורך שנים
- הסיכון שלי לחלות בקורונה אפסי, אני נשמר, יוצא מהבית רק ל...
ועוד תופעה שלא ניתן למגר: אלא שהולכים בצורה עיוורת אחריכינוי-לרגע
רבנים, אחרי שמועות מרבנים, זה לא ששמעו דברים מפורשים!
בלי להפעיל שיקול דעת.

אני לא מתווכחת איתם בכלל - הריון ולידה
זה לא מסייע.מי האיש? הח"ח!

ההתנהלות הממסדית הקלוקלת-לחלוטין הרסה עד היסוד את האמון שאנשים מוכנים לתת במידע, אפילו כזה שהוכח באותות ובמופתים.
הדרך היחידה לטפל בסיפור הזה היא דווקא מה שאתה מציע בחתימתך האישית (או ליתר דיוק, התקווה שזה יהיה ההיפך ממה שאתה מתאר) - לבחור בגן העדן של פשרה, שהאלטרנטיבה כנגדו היא הגיהנום.
פשרה במקרה זה משמעותה היא, שהממסד יכיר בכשליו ובמשוגותיו (ויפסיק למשל הטלת סגרים מגוחכים והענשת ילדים אומללים), כשהאזרח מצידו מחוייב לאחריות עילאית, בהתחסנות ובציות לתנאים המתחייבים מהמצב הציבורי הרפואי והסיכונים.

מכתב 32 רבנים- להתחסן מפני קורונה.מזמור לאל ידיאחרונה
מיואש מלימודים..שם משתמש חדש
יכול להיות שאני מגזים. אך כמעט כל תואר/תעודה שאני חושב עליהם שרלוונטים עבורי אני רואה בהם רק את הרע ולא מצליח לבחור..
כלכלה - אומרים שזה תואר כללי ולא מכוון למקצוע. וגם שעבודה בבנק לאט לאט יורדת .
ראיית חשבון - אמנם לא מכיר. אבל מתארים לימודים קשים ובפרט ההתמחות. משעמם. ולא בהכרח מתגמל.(על האחרון לא בטוח..) ואני מסופק אם אצליח את הלימודים.
הוראה - שכר. וגם ספקות אם אני מתאים לזה. ואם אני אצליח את התחום שאני מעוניין בו (5/4 מתמטיקה)
הנדסאי - חשש להרבה כאלה. וגם שמהנדסים קודמים להם בתפקיד..
הנדסה - לא מתקבל. מתקשה לראות את עצמי צולח את הלימודים הללו. צריך לפני כן פסיכומטרי נוסף.. (שזה הכי מדכא (: ) בפרט חושש שאם אלמד תעשייה וניהול שמא זה מוצף כבר..

ובינתיים יוצא שאני בוחר בכלום....

אני מודה שהרבה חששות גם נובעים מעצלנות וחוסר רצון להתאמץ. אבל אני פשוט לא יודע להעריך נכון את סיכויי להצליח...

עצה משהו?
יש כאן פורום לסטודנטים, תנסה אולי לשאול שםכבר לא ישיבישער
,,אני זמנית כאן

בע"ה יהיה טוב.

בדור שלנו המקצוע הוא לא רק על מנת להתפרנס אלא אנשים בעיקר מחפשים את החיבור שלהם לעניין. השליחות. 

גם בדורות שהיו, אנשים עבדו במה שהם טובים אבל לא בהכרח, כי לפעמים היה מצב שפשוט היה צריך לעבוד וזהו. 

תנסה להפעיל בצורה מאוזנת שיקולים של שכל ולב.

אם אתה לא מצליח להכריע, יש יועצי לימודים תותחים שאפשר לדבר איתם. אבל חשוב לזכור שבסוף אתה יודע הכי טוב מה מתאים לך. ולדעתי ממש כדאי לשמוע מאנשים שעובדים באותם תחומים שמעניין אותך מה הם חושבים ומה היתרונות והחסרונות. זה פשוט מתנה.. 

חשוב לזכור ש: אם יש כוח רצון-אז דברים אפשריים. ככל שיהיה לך יותר ברור מה השאיפות שלך, יהיה לך הרבה יותר מרץ לעשות בשבילן גם שלא יהיה פשוט, ולכל אחד יש קשיים גם בדברים שהוא רוצה. תקבע פגישה עם עצמך ותחשוב על זה. תתפלל לה'. 

בהצלחה רבה. 

 

אולי תשקיע במשהו אחר בינתיים?הרמוניה

שבמקום להתבחבש לפחות תעשה משהו מועיל בינתיים זה מה שאני יכולה להמליץ לך

 

אני אכן עובד בשתי עבודות.. וזה לא מועיל למצב רוח ככשם משתמש חדש
לא אשלח אותך לטיפול. גם לא ליעוץ תעסוקתי.רדיאק2עצשןאחרונה
פשוט תחיה את החיים, טוב?
אם אתה צריך כסף, תצא לעבוד.
ואם טתה צריך עבודה, תגריל משהו. זה לא כיף להגריל, אבל היום זה מה שכולם עושים.
רק שהם לא קוראים לזה הגרלה - הם אומרים שהם עשו עבודה פנימית וחשיבה ויעוץ וטיפול והגיעו למסקנה. ואחרי שנה הם מחליפים עבודה.
אז במקום לקנא באחרים שיודעים מה הם רוצים לעשות, פשוט החלטתי שאין אידאל כזה. ויצאתי ללמוד תואר (ת'אמת בלי פסיכומטרי. ובאמיר"ם אני הולך להיכשל), ואם אני אחליף תואר אחרי שנה א' או אחרי 3 שנים, הכל בסדר. הרי העיקר שיהיה אוכל לילדים שלי, לא? אז שיקפצו לי כל הסבתות שטוענות שאני מבזבז את הזמן בינתיים ומוציא כסף על תארים מיותרים. לא ביקשתי מכן לממן לי לימודים.

עזרתי במשהו? אשמח לעזור בפרטי ואפילו בטלפון.
מישהו שמע על כרטיס "ישראכארט טופ"?פה לקצת
מנסה להבין אם יש שם איזה קאצ' או שזה באמת רק טוב וזהו.
קאצ' כמו כל חברת אשראיחדשכאן
נותנים לך שנה חינם בהנחה שתשאר אצלם אח"כ
אני מזמין אותם כדי לקבל את ההטבה ואז שם תזכורת לבטל בעוד קצת פחות משנה.
אני גם ככה אצלם...פה לקצת
יש עמלות על כל כרטיסחדשכאן
דמי כרטיס הכוונה או עוד עמלות מעבר?פה לקצת
יש דמי כרטיס ויש עמלותחדשכאן
בדר"כ במבצעים את פטורה משניהם בשנה ראשונה
אז כאן אמרו לי בשנתיים ראשונות, מענייןפה לקצת
עוד יותר טובחדשכאן
את כנראה צעירה
אמרו בגלל שאני פחות מ30פה לקצת
זה צעיר?
חח לא הייתי חושב ככהחדשכאן
זה בדרך כלל עד 24 מקסימום
חח חשבת שאני מתחת ל24?פה לקצת
נשאר לי רק שנה וקצת להנות מההטבה הנ"ל

ואני עדיין לא מאמינה שיש שם רק טוב ומחכה לעלות על המוקש
לא זכרתי שאת כזו גדולהחדשכאןאחרונה
בגיל שלי 😅
שבוע טוב!משה
אחרי הרבה זמן שלא יצא לי.
אוי ואבוי!משה
למה?משה


מי יכול לעזור??מזמור לאל ידי

מן הסתםבן מכיר

צעיר בן 35-50

שכחתפורק לא רשמי
בין העונים/ות

ויותר חשוב מזה: תוקף/ת
נער גבעות, לא?הָיוֹ הָיָה

אם לא, אז בטח סתם מתנחל רגיל....

אני יודע, אני יודע! |מתלהב|הָיוֹ הָיָה

חרדי ממאה שערים!

קרוב... ממש קרוב!מזמור לאל ידי

ערבי זה לא, נכון?הָיוֹ הָיָה

לא יכול להיות, שערבי יחטוף נשק מחייל? רעיון מופרע של גזענים פשיסטים...

האמת שדווקא לא ערבי...😅מזמור לאל ידי
הם גם ערבים...הָיוֹ הָיָה

עזוב אותי עכשיו הגדרות אתניות. בתכלס מבחינת מדינת ישראל הם היינו הך.

מסכן החייל בטח ידיחו אותו מצה''לחצילים
כשהאמת היא שצריך להדיח את מי שאחראי על הפקודות פתיחה באש ומי שכובל את החיילים.
צריך לשים בכלא את מי שאחראי לפקודות האלה כי הוא היחיד שהיה יכול למנוע את כל זה אם לא היה מכוון לחייל כתב אישום לרקה
צודק בהחלט.בן מערבאאחרונה


כשחבר עושה צעד שאתם לא בעדו..חיים של

תעודדו אותו או שתגידו לו את הדעה שלכם?

לשם הדוגמא - אם חבר הוריד את הכיפה ופרסם את זה כדי שכולם ידעו ובעצם יתמכו בו..

ודעתכם שלילית בעניין.

 

הייתם תומכים בו או מחווים את דעתכם השלילית?

תלוי לפי מה שמרגיש ממנואוי טאטע!
אם זה נכון לו אז גם וגם
אם הוא לא במצב של לקבל דעה ביקורתית אז רק להיות איתו אבל שיהיה ברור שאני לא תומך בצעד
תומכת בטוח לאפה לקצת
אם הוא לא חבר מספיק קרוב או לא כלי לשמוע דעה שלילית אז לא הייתי מחווה דעה בכלל.
אם הוא חבר קרוב הייתי אומרת את דעתי (למרות שהוא כנראה היה יודע אותה לבד)
קודם אחבק אותהברוקולי

ואם יהיה פתיחות גם אשמיע את דעתי
אבל לא אתמוך בפומבי במשהו שאני מתנגדת אליו
כל פעם שהוא מוריד את הכיפה הוא מפרסם? גם לפני מקלחת?די שרוט

כאילו, מה הקטע?

 

הייתי אומר לו, "אחי, לא כל העולם צריכים לדעת שאתה הולך לישון ומוריד ת'כיפה. שחרר". 

אממחיים של

גם אני אמרתי ככה...

שלא צריך לפרסם

מי שיראה יראה..

הנידון לא בהכרח על עניין דתי,הולך באור

לפי הבנתי לפחות, וגם היחס לעניין לא קשור לזה, השאלה היא  אם אתה שלם עם הצעד שלו או לא.

יש מצב שפיספסתם את הנימה הסרקסטית שלי?די שרוט


מצב גדולהולך באור

קבל את התנצלותי

אם אני לא בעד הצעד הזהפשוט אני :)

למה שאשקר ואגיד לו שאני כן?

אגיד לו את דעתי, כמובן בצורה יפה... אגב, אם זה חבר טוב הוא בטח כבר יודע לבד מה דעתך. (היה לי משהו כזה לאחרונה)

היא לא שאלה..חיים של

אבל היא פירסמה וראיתי. 

חבר זו הגדרה כללית מדיהולך באור

תלוי בטיב הקשר והמצב ביניכם

חברה שאינלי קשרים רציפים איתהחיים של

אבל הקשר הוא מאד אמיתי.

חברה שמתייעצת איתי לגבי כל מיני נושאים רגישים.

זה גם תלוי בקשר וגם תלוי בצעדחופשיה לנפשי
אני לא מצליחה להסביר כל כך אבל לרוב אני אהיה "ניטרלית" בהתייחסות שלי.

נניח-אני לא אכתוב לחבר הומו שחזר לאקס איזה יופי ומזל טוב, אבל אני כן מוצאת שאני מתייחסת לקיום שלו, פשוט כי הוא קיים.

האם מישהו חוץ ממני הבין מה כתבתי?
תלוי במה מדוברימ''ל

אבל לא חייבת להיות סתירה בין הבעת עמדה לבין קבלה של ההחלטה שלו ותמיכה בו.

 

לפעמים אין טעם להביע דעה, לפעמים לא נכון לתמוך, לפעמים נכון לעשות את שניהם ולפעמים שניהם מיותרים.

משתנה מאוד בהתאם לחבר ולדוגמאחמדת66

בדוגמא הספציפית הזו, אז אחבק אותו ואבהיר (גם בלי להגיד) שמבחינתי אין שינוי בחברות.

מצד שני, אם ישאל את דעתי, אענה בכנות. 

קר לי מקרה כמו בדוגמאחצילים
חבר הוריד את הכיפה ועשה עגיל.
חשבתי מה נכון לעשות והבנתי שלא צריך לעשות מזה סיפור וולא אמרתי לו כלום רק שאני פה אם הוא צריך משו.
אחר כך הוא בעצמו כבר בא אלי ודיבר איתי ותוך זמן קצר החזיר את הכיפה והוריד את העגיל.
תלוי בנאדם, תלוי סיטואציה.
העיקר לשמח אותם
אתנגדנפשי תערוג

אבל אמשיך להיות חבר שלו

 

הרי למה יש חברים אם לא כדי לשקף לך את המצב האמיתי שלך?

אם הייתי יודע שהבעת דעתי לא ישנה את המצב. הייתי בעיקרחסדי הים
שותק. מצוה לא לומר דבר שלא נשמע.
עדיין אם היה לי ערוץ תקשורת טוב איתו, הייתי משתף אותו בחוויות הטובות שלי מהדת, בלי שזה יעיק לו, אלא כדרך אגב בתוך מכלול השיחה איתו.
למה לתמוך במשהו שאני מתנגד לו?ultracrepidam

אולי הייתי שותק, אבל בוודאי לא תומך

הייתי מצטערת שלא שמתי לב לפניצוחקת או בוכה

וכשאנחנו לבד בהזדמנות של לב גלוי שואלת מה עובר עליה ומקשיבה לה

 

אם היא הייתה מפרסמת אני חושבת שהייתי נמנעת מתגובה

היתי מאוד מאוד נזהרת מלהביע את דעתימיונז
במיוחד בצעדים שהם דרסטיים וגדולים.. שבדרכ גם עולים לצד המשתנה בהמון כאב וכוחות נפש.

אם אני מתנגדת, לא היתי תומכת בזה אבל היתי מכבדת את ההחלטה ולא מתחילה להסביר את דעתי כיוון שאף אחד לא שאל מהי.
יש לאנשים לפעמים נטיה להתקשות לראות משהו שהם לא מסכימים איתו ומפילים ישר את כל האידיאלים שלהם על הבנאדם כשהוא בכלל לא במצב לזה. זה לא מה שהוא מחפש ולרוב גם לא מסוגל להקשיב.
נשמע לי שבמצבים האלה בעיקר צריך חיבוק ותמיכה. (תמיכה חברית של 'אתה עדיין אהוב', לא תמיכה במעשה.)

אם זה משהו שפוגע בי, אולי היתי לוקחת קצת מרחק לעצמי. בעדינות ובזהירות אבל היתי לוקחת כי בסוף הנפש שלי חשובה גם.
מזדהה ביותרקלמנטי


רגע ואם זה לא חבר? אם זה סתם בן אדם? למה ההבדל כזה גדולהרמוניה

מכבדים את כולם ובכל זאת עומדים על דעתנו

מה שבינכם בינכם אין מה לפרסם אני גם לא תומכת באנשים רק כי אני מכירה אותם (משתדלת)

פוסט ממש חשוב על זהadvfb

 

*"וַיּוּשָׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל, וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי, וַיֹּאמֶר דַּבֵּר" (ברא' כ"ד: לג) / הרב יובל שרלו*

בשעה שאנו רוצים לומר דבר מה שעשוי להכאיב,

לעתים אנו מבקשים להוכיח לאדם אחר שנהג שלא כשורה,

מצוקתו של אדם נוגעת בנו ואנו סוברים שיש בידינו מה לומר לו, אך פוחדים שלא יתקבלו הדברים יפה,

בשעת כעסו של אדם אנו מבקשים לרצות אותו, אך יודעים כי 'אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו', אם כי זה חיוני עכשיו,

ועוד ועוד – מה עושים?

פשוט: *דופקים בדלת.*

לאמור: *כשם שלא ניכנס לביתו של אדם בלוא קבלת רשות, כך אפשר שנקבל על עצמנו שלא להיכנס לביתו הנפשי, הרגשי והרוחני בלי רשות.*

לא פורצים בכוח, כי אם דופקים בדלת הנשמה ושואלים: האם אפשר לומר משהו?

היש ברצונך להאזין לכיוון אחר ? האם מותר לנו להיכנס פנימה ולהציע דבר מה ?

*ומקשיבים היטב לתשובה.* לא רק זו *המילולית*, שכן לעתים אדם עונה "כן", אך *צליל קולו* מבקש כי נרפה ממנו.

ורק כשהדלת נפתחת – נכנסים.

 

Ariel Sherlo

 

ולדוגמה שנתת - 'חזרה בשאלה' זה אירוע מאוד קשה מבחינה אישית.

אפשר לתת אמפתיה כלפי עצם התחושות הקשות שאדם נמצא בהם ולא כלפי המעשים.

הייתי אומר פעם אחת שאני נגד הצעד, ושותק מעבר לזהמשהאחרונה


בוקר טוב! יום הראשון להקמת המשכן!חסדי הים
פשש מגניבהרמוניה


אפשר לשים פה חיזוק יומי?הרמוניה

בס"ד
בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' אדר

      להפוך את החול לקודש

עוד בשחר ילדותו חלם פנחס להיות עשיר. מחשבות על כסף מילאו את חלל דמיונו ויצרו בקירבו שאיפה עצומה להשיגו.
כשגדל בעיירתו בפולין, רקם את תוכניתו כיצד יחסוך פרוטה לפרוטה עד שיתאסף בציקלונו סכום המספיק בכדי להגיע לארץ חלומותיו - אמריקה הגדולה! ואכן כאשר חלם כן היה, יום אחד נחת על אדמתה של ארצות הברית. עד מהרה הפך להיות בעליו של מפעל מעילים משגשג.

אך בד בבד עם עלייתו ופריחתו הגשמית, הלכה נשמתו ודעכה, עד לכדי פריקת עול תורה ומצוות מעליו. אף סימן ההיכר של היהודי - השבת, הורד אט אט מעליו. הכסף סינוור את עיניו ויותר מכן את מוחו וליבו.

ביום בהיר אחד הופתע לראות את רבו משכבר הימים, ראש ישיבת ברנוביץ ותלמידו הנודע של ה"חפץ חיים" - רבי אלחנן וסרמן, עומד על מפתן המפעל. התלמיד לשעבר לא שכח את גדלותו התורנית ומידותיו הנפלאות של רבו הנערץ, וניצב מולו מוכן למלא כל משאלה ובקשה!

בקשה קטנה הייתה לרבי אלחנן: "הגעתי לכאן לאחר הפלגה בת שבועיים ימים. עשה עימי טובה, יש לי כפתור במעיל, מתנדנד ונוטה ליפול, האם יש באפשרותך לחזקו?"

התלמיד לא ידע אם לצחוק או לבכות, מפעל של מעילים בראשותו והרב יכול לבחור כל מעיל שיחפוץ ליבו!

על-אף שהתלמיד לא הבין את הרב, נענה מנהל המפעל לבקשתו ומצא חיש מהר פועל שיבצע נאמנה את הפעולה הפשוטה. רבי אלחנן הודה מקרב לב וחזר על עקביו.

כל הלילה התהפך תלמידו במיטתו ולא הצליח להרדם. "לא יתכן", חשב בליבו, "לעשות דרך ארוכה שכזאת, בשביל כפתור?!"

עם עלות השחר, ניגש לאכסנייתו של מורו ורבו, התחנן שהרב יאמר למה הוא בא, מוכן הוא לעזור בכל אשר יוכל, והרב פסק את פסוקו: באתי לחזק כפתור, זה הכל!"

התלמיד מיאן להאמין: "כבוד הרב, אל נא תהתל בתלמידך, שבועיים נסיעה בשביל כפתור קטן?"
כשחיוך מלא טוהר נסוך על שפתיו, השיב ברכות הרב לתלמידו: "תשמענה אוזניך מה שפיך מדבר, אין ספק, שלא עשיתי דרך כה ארוכה בשביל מה בכך, אמור נא לי, הנשמה הקדושה שבקירבך, עשתה דרך כה ארוכה של אלפי פרסאות מתחת כיסא הכבוד, וכל זאת בכדי לפתוח מפעל של מעילים?! בכדי לצבור עוד ועוד נכסים גשמיים שאחרי מאה ועשרים נשארים לאחרים?! לא יתכן, לא יתכן!" התלמיד, שהדברים חדרו עמוק לליבו, זכה לחזור אל דרך האבות...

יום יום אנו רצים להשיג את פרנסתנו, לעיסוקנו, מעבירים את היום שלנו בהישרדות ולעיתים שוכחים את העיקר את המטרה שלשמה הגענו לעולם: קיום תורה ומצוות...

כשאנו הופכים את הטפל לעיקר את השגת הממון, הטיולים, הנאות העולם לעיקר, הרי אז אנו מזניחים את לימוד התורה וקיום המצוות וה"כפתור" שלנו מתרופף ויכול חלילה להתנתק מה"בגד" שלנו.

מאידך אומרים חז"ל: "עתיד אדם לתת את הדין אם ראה פרי ולא נהנה ממנו..."

אדם יכול לעבוד כל היום, לצאת לטיולים, ליהנות מהחיים, ולזכור תמיד את המחייה אותו, את מטרתו.

אף-על-פי שעבדת במשך יום שלם, אם בסוף יום יש לך שיעור תורה כל היום הופך לעיקר, אתה הופך את כל היום הזה לקודש ומחזק את "הכפתור" ל"בגד".

כבר כשאנו קמים בבוקר נייעד לנו מטרה, נקדש את היום שלנו, נכניס בו חסד, מצוות ולימוד תורה, ובכך נחזק את "הכפתור", נצטרף עוד היום לשיעור תורה ונזכה "לתפור" לנו "בגד" מושלם אשר ילך איתנו לעולם שכולו טוב וארוך, "בגד" שיסתיר את הבושה שלנו, יכבד וישמור עלינו מכל דבר רע, "בגד" לנשמה הטהורה שקיבלנו, בגד שיעזור לנו להחזיר אותה אל מקורה כשם שהגיעה לעולם - טהורה... (רונן קרתא)

יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!

זה לא בכ"ה אדר?הכול לטובה!


מה בכ"ה אדר? היום כגהרמוניה


היום הרשאון להקמת המשכן לא היה בכה באדר?הכול לטובה!


היוםעשב לימוןאחרונה

בס"ד

לא.. כ"ה באדר זה יום בריאת העולם לפי הדעה שהעולם נברא בניסן.
בכ"ג אדר (היום) התחילו שבעת ימי המילואים לקראת המשכן שהוקם למעשה בר"ח ניסן.

ראשי תיבות נפוצים בפורום:בינייש פתוח
  • בלנ"ד
  • בעז"ה
  • אכמ"ל
  • פצל"ש
  • אאל"ט
  • בלת"ק
אני עד היום לא יודע מה הפירוש של השלוש האחרונות.יהודי פשוט.
אני יודע שפצלש זה ניק נוסף, אבל לא הצלחתי להבין מה המילים שמסתתרות בראשי תיבות..
>>ברוקולי
אם אני לא טועה
בלי לקרוא תגובות קודמות
חח תודה! ופצל"ש?יהודי פשוט.
פיצול אישיות-,ניק נוסף לאותה דמותברוקולי
פיצול שםsimple man
איך פצלש יכול להיות פיצול אישיות
חשבתי שבלת"ק זה "בלתי קשור"ultracrepidam

כלומר, כהערה לא קשורה לכיוונים שהתגובות האחרות דיברו

ממממאן דאמר

פיצול אישיות

רובם לא רק בפורום.הָיוֹ הָיָה

בלנ"ד, בעז"ה, אכמ"ל, וגם קצת אאל"ט - מוכרים ושמישים מאוד בחוץ.

 

כולם חוץ מהשניים הראשונים נפוצים עשרות מונים בפורוםבינייש פתוח


מה זה אאל"ט?פשוט אני :)


אם אני לא טועה - כמו שברוקולי פירשה לי.יהודי פשוט.
אה, לא ראיתי...פשוט אני :)

טוב לדעת

תוכל לאמל"ק?צהרים
לאמל"'ק זה לקצר כי אמל"ק (ארוך מידי לא קראתי)? בינייש פתוח


חח כן כתבת את זה הכי קצר שאפשרצהרים
שכחתי את הכי חשוב!! בינייש פתוח

קודם כל: נצל"ש- (לפתוח נושא משלך בתוך שרשור קיים)

והחשובים ביותר:

  • ראשי התיבות של הפורומים השונים:
  1. לנ"ו-לקראת נישואין וזוגיות
  2. צמ"ע- צעירים מעל עשרים
  3. נוג"ה- נוער וגיל ההתבגרות
  4. נשו"ט- נשואים טריים
  5. נסיו"פ- נסיונות פעילים
  6. נב"ל- נסיון בתקווה לאיכותי
  7. מוזמנים להוסיף...
  • ניקים שקוראים את עצמם בראשי התיבות של שמם
6. אין כזה פורום..חדשכאן
סליחה, פורום חש"טלחם מלא
(חשבתם שיהיה טוב???)
*בהנחה שזה לא שם פורימי שהם עדיין לא הספיקו להחזיר
**אני בטוח שתימצא קלישאה משעשעת על המשתמש שבחרתי להגיב בו בשבילך
..מאן דאמראחרונה

נצל"ש=

ניצול שירשור

בעולם אחרמשה
הייתי נותן לך תשובה מוסמכת.
מר' אושר , ליראת שמייםסוג'וק
פחד שאדם צריך לעורר בעצמו 
והוא הפחד העיקרי
פחד סכנת שכחת יסוד האין. 

זהו הפחד 
מפני דחפיו הטבעיים של אדם, 
שה' טבע בו. 
זוהי יראת שמים,

שממנה מכיר אדם 
את תלותו בבורא עולם,
שאם אינו עוזרו אינו יכול לו.

אדם שאיננו מכיר את המידה, 
שה' נטע בו, 
הוא מועד לפורענות.

כיון שהוא עשוי 
לא להתחשב בסיבות 
שה' שולח לו, 
למנעו מנפילה. 

עיקרון זה של דהע"ה 
"חטאתי נגדי תמיד"

יש שמסתתרים מאחורי הטיעון 
"לי זה לא יקרה". 
אולם זו היא בריחה מאחריות. 
"אָדָם מוּעָד לְעולָֹם".