שמספר הניקים כאן הוא כפול מהאנשים שעומדים מאחוריהם
ולכל שני משתמשים יש אדם אחד (ולא יותר) שעומד מאחוריהם
על אלו זוגות הייתם מהמרים כאדם אחד?
אני הייתי מהמר על
וגם
וגם
מה ההימורים שלכם?
יאללה כל אחד לתת הימור על לפחות זוג אחד שאתם "חושדים" כאותו אחד
שימו לב אפשר להכניס רק שני ניקים תחת אדם אחד ולא יותר
לא לתייג ניקים שאתם יודעים שהם פצלש, לא זה הקטע
אפשר לתייג גם ניקים לא מהפורום הזה ספציפית
קחו בהומור
הם נראים אותו דבר, שים לב שיש לכם אותיות משותפות שיושבות במקומות דומים.
כדי להמחיש לך את זה אשתמש בדוגמא קצת קיצונית. תחשוב על ניק בשם message לעומת massage, ברור שבקריאה בעיון שמים לב שאלה שתי מילים שונות, אבל בשבריר שנייה כשאתה לא באמת קורא את המילה, רק מעיף בה מבט חטוף...
קראתי פעם שכאשר אנחנו קוראים במהירות אנחנו לא קוראים אות אות אלא בדילוגים והמוח משלים לבד.
חוץ מזה שנראה לי שיש משהו דומה בדעות / בסגנון שלכם 
גאולה!https://main.knesset.gov.il/mk/Pages/MKPersonalDetails.aspx?MKID=864
המידע מפה, וכתוב למטה גם המספר שלו, אם אתה באמת רוצה להעביר לו.
סוג'וקאחרונההייתי אז בנוג"ה , עוד לא בגיל לצעירים מעל עשרים. 20 היה נראה לי גיל שיבה.
היום מצאנו בבית נחש גור כזה קטנצ'יק דומה לתולעת
עם גוף חום וראש שחור
דומה מאוד לזה :
על נחשים מסוימים שהם לא מסוכנים
מה סטייל תולעת שילשול כזה?
זה נחש.. הוא נושך לא?
הפיזאת אינדיקציה לאמינות ומלבד אוכל הייתי כנראה לוקח אל המספר שלה לראות מה עוד אפשר לעשות.
העמסתי לה עגלה ב700 שח עם משלוח הביתה
אולי עבדה עילי, כנראה שלא. היתה עם ילדים מסכנים בערב חג (סוג של, יומיים לפני)
קמחא דפסחא הכי טוב שיש
(לא השנה...)
השנה תרמתי לבית תמחוי
כמו שנכתב בפינה הקודמת, השלב הראשון בליל הסדר הוא הקידוש, כדי לקדש את היום סמוך לכניסתו, ולהתחיל את הסדר לאחר שצייננו את מהות המעמד בו אנו נמצאים.
מלבד מצוות אמירת הקידוש, שתיית כוס הקידוש מהווה מצווה עצמאית מדרבנן של כוס ראשונה, ולפיכך אע"פ שבדר"כ אין צורך שכל השומעים ישתו מכוס הקידוש, כאן כל אחד שותה כוס משלו כדי לקיים מצווה זו.
נאמר בתלמוד ש"שתאן כולן כאחד, לא יצא", דהיינו מי ששתה ארבע כוסות בזו אחר זו, ולא כל אחת במקומה, לא קיים מצוות ארבע כוסות, מפני שמהות המצווה אינה עצם שתיית כוסות יין, אלא דווקא במקומות בהם תיקנו חז"ל, כך שכל אחת מארבע הכוסות נאמרת עליה ברכת שבח בפני עצמה: כוס ראשונה - ברכת הקידוש, כוס שנייה - ברכת 'גאל ישראל' שבסוף המגיד, כוס שלישית - ברכת המזון, וכוס רביעית - ברכות ההלל.
לגבי ברכת 'בורא פרי הגפן', מנהג האשכנזים לברך על כל כוס כיוון שכל אחת מצווה בפני עצמה, ומנהג הספרדים לברך רק על הראשונה והשלישית, והשנייה והרביעית נפטרות בברכות קודמותיהן.
השלב הבא הוא אכילת הכרפס, כי בכל זאת כדאי לטעום משהו לפני המגיד הארוך, וכן מפני שבזמנם היתה זו דרך אנשים חשובים לפתוח כך את הסעודה, וזהו ממנהגי דרך החירות של ליל הסדר.
אלא שמכיוון שמטבילים את הכרפס, צריך ליטול ידיים תחילה כדין אכילת דבר שטיבולו במשקה.
ועל קצה המזלג, רקע לעניין 'טיבולו במשקה', ועל כך שכידוע ישנם רבים שלא נוהגים בנטילה זו מלבד בליל הסדר:
בשונה מנט"י ללחם, שלכל הדעות היא חובה גמורה בכל הזמנים, לגבי נטילה זו נחלקו הראשונים האם אף היא כך, או שנהגה רק בזמנם שבו נהגו להקפיד לאכול רק מאכלים טהורים, אך בזמננו שאין מקפידים על דיני טומאה וטהרה בחולין, התקנה מלכתחילה לא שייכת.
דעת רוב הראשונים וכן פוסקים השו"ע והמשנ"ב שתקנה זו היא חובה גמורה ושווה לנט"י ללחם, שאף היא נתקנה מפני ענייני טומאה וטהרה ואעפ"כ לא בטלה גם בזמננו (ולפיכך, מי שמחפש לקבל על עצמו משהו יכול לשקול לאמץ את זה..). (והרחבה בעניין נטילת ידיים ראו כאן -פינת המושגים ההלכתיים - נטילת ידיים לסעודה - צעירים מעל עשרים)
אם כך מדוע דווקא בלילה זה הכל נוהגים כך?
התשובה הפשוטה היא, שבליל הסדר כולם נוהגים לקיים את סדר הסימנים כמו שמופיעים בהגדה, ובה הסימנים של הסדר נותרו כשהיו בזמן חז"ל, ולא חלו בזה שינויים (וכך כתב הט"ז).
הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמתו לפירושו להגדה "אמרי שפר" כותב כי בליל הסדר אנו מנסים לחקות כמה שאפשר את האופן שבו נהג הסדר בזמן חז"ל, והרי בזמנם לכל הדעות נהגו בנטילה זו ולפיכך גם אנו מקיימים אותה.
עוד הסבירו בזה שמי שלא נוהג בכך כל השנה הרי שכעת הוא מעורר את הילדים לשאול, כשרואים שנוהגים דברים תמוהים, (וכידוע זו אחת ממטרות חלק מפעולות ליל הסדר).
ועוד, שמפני קדושת הלילה נהגו העם להחמיר גם במה שמקלים כל השנה.
הכרפס - לדעת הרמב"ם צריך לאכול ממנו כזית לפחות, ככל מצוות האכילה שבתורה ושבדברי חכמים; אך לדעת רוב הראשונים הכרפס אינו ממש 'מצווה' לעניין זה, ואינו מוגדר ע"פ ההגדרה הרגילה של 'אכילה' ש'אין אכילה פחותה מכזית', אלא עיקר העניין הוא להראות דרך חירות וזה מתקיים גם בפחות מכזית. אך מעיקר הדין, לכל הדעות מותר לאכול יותר מכזית.
אלא, שבמהלך הדורות התעוררה מחלוקת האם צריך לברך על הכרפס ברכה אחרונה (במקרה שאכל כזית, כמובן).
במה תלויה המחלוקת?
במחלוקת אחרת, והיא - מדוע לא מברכים ברכת בפה"א על המרור:
לדעה א', המרור אינו טעון ברכה כלל כיוון שהוא נאכל בתוך הסעודה, ואילו לדעה ב' המרור טעון ברכה אע"פ שהוא בתוך הסעודה מכיוון שאינו בא כחלק מהסעודה אלא לשם קיום המצווה, והסיבה שלא מברכים עליו היא שכבר נפטר בברכת בפה"א שבירך על הכרפס.
ומכך יוצא, שלדעה א' הכרפס אינו נחשב חלק מהסעודה, שהרי הוא נאכל לפניה, ואין סיבה שלא לברך עליו ברכה אחרונה. אך לדעה ב', מכיוון שברכת הכרפס פוטרת את המרור שנאכל כבר בתוך הסעודה, הרי שנחשב כשייך לסעודה והוא נפטר בברכת המזון.
וכדי להימנע ממחלוקת זו, כתבו האחרונים לאכול מהכרפס פחות מכזית, בהסתמך על שיטת הראשונים החלוקים על הרמב"ם וסוברים שאין חובה בכזית בכרפס, וכן כתבו לכוון בברכת בפה"א על הכרפס, לפטור גם את המרור.
עד כאן במישור ההלכתי.
ובמישור הרעיוני -
ה'סדר' נפתח בלשון המצווה על היחיד להתקדש. הסדר כולו הוא תהליך של התקדשות והתעלות, המבטא את ההתעלות האישית, הלאומית, והעולמית האוניברסלית, של כל מהלך ההיסטוריה. ולפיכך כבר בהתחלת התהליך אנו מסמנים את המטרה אליה אנו שואפים.
והשלב הבא הוא הרחיצה, נטילת הידיים. הידיים מבטאות עשייה חומרית, ונטילתן מבטאת את ההתנקות מנטיות שליליות וקידושן וטיהורן של כל פינות חיינו, גם העשייה הגשמית, למטרות של קדושה.
וזה מתבטא באכילת הכרפס; הטעימה הקלה, שמיד מפנה את מקומה לעיסוק האמיתי הרוחני - המגיד, מתוך הכרה נכונה ביחס הנכון שבין החומר לרוח, ומתוכה שליטה נכונה באורח החיים וכוונת המעשים.
@ברוקולי@איכה @מקום בעולם @(אהבת עולם) @חצילים@הודעה
ורוצה להוביל מיטה סיעודית ללקוחה שמחכה לה מאד ובדחיפות, נשמח מאד!
פשוט אני..כמו בתוקפה של דוד ושלמה המלך שה' בחר את המנהיג!
וגם יש ארץ אחת לא זוכרת את שמה שיש מלך והיא ממש מטופחת ומצליחה במון בחינות
נהיה סטיגמא כזה , ( שפשר להבין מאיפה היא נובעת..)
שאם יש משהו שהוא המנהיג היחיד!!זה לא טוב
חשבתי עלזה בגלל שכול שר כיום יודע שהוא עכשיו רק 4שנים וואלה למה לא לעשות דברים... הרי בכול זאת הוא יוכל לצאת לקבל פנסיה טובה וזהו!
לדעתי צריך משהו יותר מועיל גאולה משיח!
אני לא באמת רעיון פרקטי ממש אבל כמו שאומרים "דמוקרטיה היא הכי טובה ממש שיש והכי גרועה" משהו כזה...
קיצר באמת צריך לחושב מה פרקטי ליימנו
תסתכלי על ההיסטוריה, תמיד כל הקטע עם המלוכה היה מלווה בהמון שפיכות דמים ובלגנים...
ושלא נדבר על כל העריצים למיניהם...
אני חושבת שצריכה להיות לעם זכות לבחור מי ינהיג אותו.
מנהיג שיודע להסית את העם לטובתו ואז לשלוט לבד
זה אמנם לא היה הרעיון של דמוקרטיה, אבל זה עובד מעולה
לא באדם ספציפי שישלוט לבד
עשיה מוכחת - ולא בצבא או משהו שחייבים גם ככה - אלא התנדבות או משהו.
ככה שלא כל אחד יקפוץ בראש.
וגם שכל אחד יהיה חייב לדבר רק על עצמו מה הוא מציע. המתמודד מולו מחוץ לתחום.
אין לי רעיון אחר...
מלך יכול לעשות הרבה בלאגן
אגב, גם אם הם יבחרו צדיק, הבא אחריו עלול להיות רשע.
כידוע מניסיון מר של עם ישראל
אז זה בעיה לכאורה.
בלי הקטע של המעלה של המלך
אם מדברים על תחליף לדמוקרטיה, זה נראה לי אחלה
אבל בטוח האברבנאל מסכים איתך. מלך זה מודל בעייתי שאףפעם לא מצליח לטווח הרחוק. הסנהדרין הוא המודל האופטימלי כנראה.
גם לי יש תהיות כבדות בנושא, לאור הקלות בה אפשר לעשות מניפולציות על הציבור. מצד שני, זה לא הכל או כלום, יש אפשרויות ביניים. אני לא מבין גדול מקוצר הזמן, אבל למשל שיטת האלקטורים, שמאפשרות לנטרל את האפקט השלילי של הרוב. כבר היו כמה ראיונות בנושא גם בישראל. בהתחשב במציאות ששוררת ברור שצריך רפורמה, אבל גם בשבילה צריך רוב
.
זה לא בהכרח שאתה לא מתעניין,
אלא יתכן ומאסת בפטפוטי סרק. ואנשים, הם מדברים
ומדברים על כל נושא ללא הרף.
ועל דברים שלא מעלים ולא מורידים אז
סביר שתשתעמם.
ולשאלתך על פחות זר,
היכן זה פוגש אותך? באיזה אופן הוא זר לך? אולי אתה
פשוט צריך חבר טוב או תחביב או תעסוקה כלשהי.
פרטים בפניםשנזכה!בלוגפון זה כמו רשימת תפוצה של ווצאפ, אבל בשיחת טלפון. יש מספר כלשהוא שמישהי מנהלת אותו..
היא יכולה להכניס אותך לבפנים, ואז כל פעם שהיא מקליטה לשם משהו אז זה מחייג אלייך לשתי שניות, וכשאת רוצה לשמוע את ההקלטה את מתקשרת אל המספר הזה בחזרה ושומעת את מה שהיא הקליטה.
בבלוגפון הזה היא בעזרת ה' תקליט פעם ב דברים קצרים ומטורפים שהיא רואה..
אם את רוצה להצטרף תשלחי אליה הודעה עם שם- 055-6884028
תפיצו!! אשריכם
נגיד דברים כמו זה: [אבל לא רק מהערוץ]
ישבתי איזה חמישי בערב אחד בכיכר ציון עם כמה חברה כאלה משלנו
ערסים מתוקים רצח
מתוקים דבש
והם פתאום אומרים לי שמע אתה נראה דוס
תן איזה דבר תורה
אמרתי להם מה דבר תורה עכשיו
אמרתי ''בואו אני אספר לכם סיפור שקרה לי היום בבוקר פה בעיר
והסיפור הזה לא באמת קרה לי אבל תדמיינו שכן
קיצור היום בבוקר אני הולך פה בעיר
רואה מישהו יושב משחק בפלאפון
באתי אליו אמרתי לו ''אחי היקר, אפשר שיחה בבקשה?''
הוא מסתכל עליי אומר לי שמע אני באמצע אחי לא מתאים
סבבה הלכתי למישהו אחר
היה באמצע לדבר בפלאפון
אמרתי לו אחי אפשר שיחה?
הוא אומר לי וואלה אני עסוק שחרר
הלכתי לעוד אחד אמרתי לו אחי אפשר שיחה?
אמר לי אני ממהר והלך
ככה עוד איזה 5 אנשים
ואז ראיתי איזה אחד, מה אני אגיד לכם, וואלה בחור טוב, עבריין מדרגה ראשונה
בחור משלנו
יושב פה בצד
באתי אליו אמרתי לו ''מה אומר אח שלי היקר מחילה שאני מפריע לך, אפשר בבקשה שיחה?''
הוא אומר לי ''בטח אח שלי באהבה''
הביא לי את הפלאפון שלו
ישר לקחתי את הפלאפון
הכנסתי לכיס
והתיישבתי לידו
התחלנו לדבר
דיברנו המון
על האמת ועל מה אנחנו מחפשים בחיים
אחרי שעה וחצי של דיבור החזרתי לו את הפלאפון
ואמרתי לו
אח יקר
הייתה שיחה מדהימה תודה לך''
קיבלתי שיחה
ואז אמרתי להם
זה האמת
לפעמים יהודי צריך פשוט לבקש שיחה מיהודי אחר
פשוט כדי להתחבר
וזהו
היה מדהים
(זה משהו ש @חצילים כתב )
לא ידוע לי על אנשים שקוראים מחשבות באמת...
כי אם כן אז אתה גם אומר שיש אנשים שבאמת נחצים לשניים ומתחברים בחזרה בלי פגע... וכל שאר הדברים שדיוויד קופרפילד עושה...
אם זה רמת ההוכחות שלך לאמונה אתה בבעיה חמורה
(;
* עובדות מענינות אבל לא יעילות
במקום סיפור בהמשכים בחתימתך אפשר לכתוב "פשוט אני לשעבר" ולהוסיף מתחת מוטו, משפט חכם
אני בטוח שאת יכולה לשתף משהו יפה
רק שאין לי כוח לשנות את החתימה, יש יותר מדי משפטים חכמים, ומי שלא רוצה לקרוא את סיפוריי מוזמן לא לעשות זאת
כן להשפיע על מה אדם יחלום
שכחתי איך זה הולך ומה הרעיון באמת
אני מניח שזה דיי דומה
שלום לכולםצריך להספיק השבוע הכל אז אני מפציץ
כידוע, הסדר מורכב מארבעה עשר סימנים שכולנו יודעים בע"פ. ננסה לעמוד על המבנה הכללי וההיגיון העומד מאחורי סדר הסימנים.
מן התורה ישנן שני נושאים מרכזיים בלילה זה: מצוות האכילה, ומצוות סיפור יציאת מצרים.
מדרבנן נוספה גם מצוות אמירת ההלל (והיא תקנה קדומה מאוד, ורמוזה בספר ישעיהו, שמנבא על מפלת צבא סנחריב מלך אשור שצר על ירושלים: "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג"), ומצוות שתיית ארבע כוסות.
מלבד מצוות אלו ישנן מצוות נוספות, חלקן מהתורה וחלקן מדברי חכמים, המשובצות אף הן בתוך הסדר: קידוש של יו"ט (מדרבנן), [ושל שבת, שהוא מצווה מהתורה], נטילת ידיים (מדרבנן), וברכת המזון (מן התורה).
נפסק להלכה ש"מצוות צריכות כוונה", דהיינו שכדי לקיים את המצווה צריך לכוון לקיים את המעשה לשם אותה מצווה; ועל כן חשוב להיות מודעים למשמעותם ההלכתית של מצוות הסדר (להרחבה עיינו בשרשור הזה -יש - צעירים מעל עשרים).
מצוות האכילה מן התורה כוללת שלוש מצוות: אכילת הפסח, המצה, והמרור. בתלמוד נאמר שבשונה ממצוות המצה שקיימת תמיד, מצוות המרור תלויה באכילת הפסח, ולכן בזמן הזה שלצערנו איננו מקיימים את מצוות אכילת הפסח, גם מצוות המרור אינה נוהגת מן התורה כי אם מדברי חכמים, ואם כן מצוות האכילה היחידה מן התורה כיום בפסח היא מצוות אכילת המצה (שבה מקיימים גם מצוות סעודת יו"ט [ושבת]).
כדי לשמור למצוות הסיפור מקום בטוח ומרכזי כראוי לה, תיקנו חכמים שהיא תיעשה לפני סעודת החג ומצוות האכילה, אלא שכשלב ראשון בסדר קבעו את הקידוש כדי לקרב את קידוש היום לכניסתו, ומתוך ציון קדושת היום, לגשת למצוות הלילה. אלא שהקדימו ל'מגיד' גם את אכילת הכרפס, כדי שלא להיות רעבים יתר על המידה בזמן ה'מגיד' (ועכשיו תשאלו: הרי בכרפס אוכלים רק פחות מכזית, ואיך בדיוק זה עוזר לזה? תשובה כשנגיע לכרפס...)
לפני ה'מגיד' מתגנב לו ה'יחץ' - שמטרתו היא שההגדה תיאמר כשהמצה היא חצויה, ומה העניין בזה? כשנגיע..
אח"כ מגיע ה'מגיד', שבתוכו עצמו יש הרבה מה לנתח ולדקדק בסדר הדברים והמבנה של הסיפור, וגם על כך בפינות הבאות בע"ה.
לאחר המגיד עוברים לחלק השני של הסדר: מצוות האכילה והסעודה. מקדימים את המצה שהיא מצווה מן התורה, לאחר מכן את המרור שהוא מדרבנן, ואח"כ את הכורך שהוא 'זכר למקדש', ועל עניינו נעמוד כשנגיע לשם בע"ה.
לאחר קיום כל מצוות האכילה (חוץ מאחת), מקיימים את סעודת החג, ולאחריה מסיימים באכילת מצת האפיקומן, שהיא לרוב הדעות סעיף מדרבנן של מצוות מצה, [ובפירוט בע"ה בהמשך], ולאחריה ברכת המזון.
וכאן מגיע החלק השלישי של הסדר, שאפשר בהחלט לראות בו את השיא (ומוזר שיש כאלו שדווקא את השלב הזה עוברים בזריזות יתירה..) - ההלל והשיר. להלל של ליל הסדר יש מימד מיוחד מאוד, השונה במהותו מההלל של כל השנה. ועל כך, כשנגיע בע"ה.
לאחר כל סימני הסדר עד כה, שהיו חובה מהתורה או מדרבנן, הסימן האחרון 'נרצה'- בא מרצון עצמי של כלל ישראל, שאינם מסתפקים במה שתיקנו חז"ל ומוסיפים להלל ולשבח לקב"ה מעצמם, מתוך רוממות הנפש ושמחת הלב.
נראה לי זה ה"קדש ורחץ...."
כשאנשים פונים לחכמת ההמונים הם בעצם מתכוונים לומר:
אולי מבין כולכם יהיה אחד חכם ששווה לשמוע מה שיש לו לומר.
וזו היתה סתם הערת אגב,
אני לא החכם שאתה מחפש.
חדשכאןחן,ה'טוב מכולם' תמיד התפלאתי איך ההמון כמעט תמיד אכן קולעים ממש קרוב לאמת. כנראה בכל זאת יש משהו בחכמת ההמון. ואולי יש לחלק בין תחומים שונים.
שוב, ושוב, ושוב. אנשי המועצה האנטי-דתית בירושלים משפילים את הרב שטרן עד עפר.
ואנחנו שותקים...
רק לדמיין מה היה קורה אם רב חרדי היה עובר מסע רדיפה משפיל שכזה מצד הצה"ד.... (כל כך מופרך, שאני אפילו לא מצליח לדמיין....)
או אפילו בצורה פנים-חרדית: אם האשכנזים היו מתייחסים ככה לרב ש"סניק.. אוהו מה היה קורה, השמים היו נופלים.
אבל משום מה אצלנו, כנטיית הציבור הדתי לאומי מאז ומתמיד להיות הילד כאפות של כל מה שמסביבו - שום רחש... יפגעו וישפילו את גדולינו - ואנחנו ננענע בראשנו על כל גל וגל...
מראשית כהונת הרב עמאר והרב שטרן, ישנה התנכלות אינסופית מצד אנשי הרב עמאר ואנשי ש"ס (דתן ואבירם, נעשו אוהבים זל"ז להלחם במרע"ה..) לרב שטרן.
השיא היה כשבשנה שעברה הנבלה שמנהל את המועצה פשוט החליף לרב שטרן צילינדר במשרד על הבוקר, וכשהרב שטרן הגיע הוא נאלץ לחכות בשמש שלשת רבעי שעה. כי הוד מעלת השייגעץ ההוא לא הסכים לפתוח לו את הלשכה.
כהמשך למלחמתם בו, הם מדירים אותו מהמכירת חמץ, והרב עמאר מנהל אותה לבד והוא היחדי שחתום עליה. זה היה כבר שנה שעברה, וכמובן - גם השנה, כי למה לא, זה הרי עובר בשתיקה.
הוא פשוט בובה בידי החבר'לך שם...
ולערוץ 7 אין טעם לספר בכל פעם מחדש את כל ההיסטוריה, מספרים לך את מה שקרה כעת וזהו.
ולכן מצווה מדאוריתא להשפילו ולדכאו עד עפר. ולבזות את כבוד התורה בצורה הכי מזעזעת שאפשר לעשות מאז שהנאצים שלחו רבנים לטאטא מדרכות בזקנים שלהם.
ממש, אנא להוציא אותם מהדיון. ותודה על ההסבר
אבל תכל'ס, לא זכור לי השפלה כזו נוראה של רב בישראל בשבעים שנה האחרונות.
להותיר ת"ח מופלג, בן מעל שמונים, לחכות בשמש כי החליפו לו צילינדר בלילה במטרה למנוע ממנו כניסה לשלכה שלו- זה באמת ביזיוןש לא נצפה כאן שבעים שנה.
אז כן, עד כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט, אבל הפעם האחרונה שרב עבר מסכת השפלה חמורה מזו היתה כשרבנים נאלצו לטאטא רחובות בזקניהם.
להשפלות של הנאצים. אתה רק מקטין את הזוועה שלהם.
לא השוויתי לזוועות השואה. דיברתי על האירוע של טאטוא הרחובות בזקנים.
וזו עובדה אמפירית, שביזיון כזה לתלמיד חכם לא נערך מאז. עובדה. אין מה להתווכח (אלא אם תימצא דוגמה שלא הכרתי - ואז אכן אודה בכל, כמובן).
משום מה יש "איסור" להגיד נאצים.. אני לא מכיר באיסור הזה.
מציאותית. לא ידוע לי על השפלה חמורה מזו במשך כל השמונים שנה שעברנו מאז.
שוב: אם ידוע לך - אודה שטעיתי. אבל כל עוד אין - לא ניתן להתווכח עם המשפט שאמרתי רק בגלל ש"אוי גיוואלד אסור להשוות לנאצים"
או משהו דומה... אבל הרמיזה היא לדמיון למעשה הנאצים, ולא מקבלת את חוש ההומור של חוק גודווין, הרמיזה לא ראויה לדעתי. אתה יכול להגיד את המילה נאצים אלף פעם. זה לא דומה להשוואת מעשי השפלה ואלימות למעשיהם. ההשוואה מקטינה את מעשיהם.
אני דן בצורה מתמטית:
בשנת X קרתה השפלה מסויימת.
בין שנת X לשנת Y לא אירעה השפלה חמורה שכזו
בשנת Y אירעה השפלה חמורה. שכמוה לא קרתה לאורך כל השנים שבין X לY
ניתחתי נכון או לא?
יש לך פירכה מתימטית על הדברים?
כי אם אין - הם כנראה נכונים. נקודה.
ואם הם נכונים - אני לא אפחד להגיד אותם למרות שיש וטו על איזכור השורש "נאצי"
ולמרות שמשום מה מישהו החליט שזה מקטין את מעשיהם.
ואולי כן- לא זה העניין. אלא שההשפלה הראשונה לא קשורה לאחרונה, ומידת החומרה של הראשונה היא פי כמה וכמה מהשניה .
אי אפשר להתעלם מהמשמעות שבכך שלא אירעה השפלה שכזו בכל השנים האלו
גם אם ההיא שאז היתה חמורה פי אלף. זה שממנה והלאה לא חל שום דבר מהסוג הזה - זה משמעותי
אני דן בצורה מתמטית:
בשנת X קרתה השפלה מסויימת.
בין שנת X לשנת Y אירעה הרבה השפלות חמורות שכאלה ( אם אתה קצת יודע פוליטיקה פנים חרדית)
בשנת Y אירעה השפלה חמורה. שכמוה קרתה הרבה לאורך כל השנים שבין X לY
ולכן המילה נאצי לא היית צריך להגיד
ובין השיטים יש גם תשובה לתחילת השירשור
ואני מאמין שאתה גם מכיר כאלה, אם תחשוב קצת.
ואגב, היה בשנים האחרונות גם עירייה שנעלה את לשכתו של רב העיר בן ה80, שע"פ הפרשנות שלה לחוק היה אמור לפרוש, וע"פ הפרשנות לחוק שהוא נשען עליה הוא היה יכול להישאר.
וגם אם לא היו, החיבור בין האירועים ממש לא שייך.
לא באמת משנה, תכל'ס.
מזעזע!
ולאחדות!
ובאמת עכשיו הציבור צריך ואת להיערך את גדולתו של הרב שטרן
שוואלה זה כמה וכמה שנים .... לפי מה שהבנתי וככה עושים לו!!!
ואין הוא פושט לא עושה מזה עניין...
כרבה הראשי של ירושלים? (אני זוכר שהיו עם זה בעיות)
אביטן סירב, בפקודת דרעי, להאריך לו את הכהונה כמקובל.
למרות תחנוני הרב דרוקמן בכבודו ובעצמו
הרב שטרן הוא הרב יחיד שלא האריכו לו את הכהונה
אלא שגם אחרי שהוא לא הרב הרשמי, בכל הארץ מקובל שגם הרב שפרש עדיין חתום על השטרות
אלא שלחרדי ירושלים זה לא נאה...
לא שמעתי שהרב דרוקמן 'התחנן' ואין זה מכבודו של הרב דרוקמן להציג את זה ככה.
אחרי שהדברים נדחו הבנתי שזה גם עניין של מורכבות משפטית להאריך את כהונתו של הרב אריה שטרן.
בעניין הזה מי שאחראי על כל הברדק של הרב שטרן - אלו חברי הכנסת ואנחנו.
ראיתי ראש ישיבת הסדר שהזמין את שר הדתות לדבר בישיבתו, אין לי מושג איך הוא עשה את זה לאור העניין הנ"ל.
ההתנהלות הציבורית ובעקבותיה ההתנהלות הפוליטית היא האשמה בכך.
ראוי להזכיר שאם מישהו השמיע זעקה על העניין זה היה ח"כ מתן כהנא.
אתה צודק שזה לשון לא טובה. על כל פנים - הרב דרוקמן ביקש בשיחת טלפון מיוחדת, עם רה"מ (שניסה לשכנע אותו שידאג לצה"ד) על הקו - ונאדה.
שום מורכבות ושום נעליים, שר הדתות יכול לעקוף הכל, כמקובל.
אנחנו אשמים, הוא אשר אמרתי
אנחנו, שחיים עדיין עם די אן איי של פראיירים..
למתן כהנא יש אכן שכר שיחה נאה, אך לצערי אינני יודע כמה מתוכה בגלל הבחירות..
פחות מאשר דיאנאי של פריירים נראה לי פחות אכפת/אין מודעות לציבור.
היה צריך התגייסות של כל רוחב הקשת הרבנית בעניין ואין.
כל מילה.
קשה להגיב לפוסט שכזה כשצריך לשקול כל מילה חמשת אלפים פעם.
אבל בכל זאת, אשתדל לעשות זאת.
ובתמצות.
אז ככה:
א. גם עם כל הביקורת כלפי נועם ודרכה (ויש. יש המון.), צריך להיזהר מלעשות לה דמוניזציה מיותרת. לא זכור לי שנועם חושבת שהומואים הם נאצים או שללסביות יש תכנית להשמדת העם היהודי. מה שכן זכור לי זה שהם סבורים ככה כלפי הארגונים השונים שמנסים לקדם תרבות של להט"ב, מימוש צורת חיים כזו. אני לא מוצא סיבה אמיתית שלהט"ב ירא שמים, שלא מעוניין לחיות ככה. אמור להיפגע מזה.
אז נכון, בכל זאת אי אפשר להתעלם מההזדהות עם הקושי והכאב וכו' וכו'. אני לא אומר שלהט"ב דתי אמור להיות חלק ממפלגת נועם. אבל לא להצביע לרשימה שבשביל לעבור את אחוז החסימה הכניסה אותם למקום 6? לא מרגיש לי מוצדק. אם כי אני כמובן לא יכול לשפוט לב של אדם....
ב. ביתר תוקף וביתר שאת אמורים הדברים כלפי בן גביר (שבשונה מאבי מעוז, הוא אכן הולך להיכנס לכנסת). גם אם לגבי נועם נגיד שהקושי מתעצם כשזה הדגל שלהם, וכשהם לא ממש טורחים להסביר את מה שהסברתי בשמם בסעיף א (כלומר: אני בטוח שזו עמדתם, אבל הפשע שלהם הוא שהם לא דואגים להדגיש את זה) וכו' וכו'. להגיד שאי אפשר להצביע לבן גביר בגלל אותו שלט - זה כבר דבר שאני באמת לא מצליח להבין אפילו את הרגש של מי שטוען כך.
הוא לא נשא את השלט הזה כלפי הומואים, הוא אפילו חזר אינספור פעמים (באמת שאינספור) שאין לו שום בעיה עם הלהט"ב הפרטי, המתמודד. (לתשומת לב: בשונה ממפלגת נועם. הוא כן טורח להדגיש את ההבדל) הוא הפנה את זה אך ורק כלפי אירוע מסויים: מצעד הגאווה. וכן, מצעד הגאווה הוא דבר מכוער ומגעיל. לא מתבייש לומר את זה. ולא רואה בזה שום בדל של קשר ליחס לאדם שמתמודד עם נטיות כאלו.
להתנגד לבן גביר בגלל אותו שלט, זה כפסע מלתמוך רשמית במצעד המתועב הזה ובמה שהוא מסמל (ולא. הוא לא מסמל "הומואים" - בני אנוש. הוא מסמל תרבות. אידיאה.)
ג. מה שהפוסט הזה בעצם מהווה, זו פריטה עדינה על נימי הנפש של כולנו, הפניית תשומת ליבנו לקושי הנורא, לכאב, לסבל, להתמודדות.. לבדידות, לפגיעה, לעלבון, לדחיה, להיתבשלות הפנימית השורפת.
וזה אכן כואב, ושורף. וצורב.
אבל, זה לא באמת קשור לטיעון.
אני לא שופט, ואני לא חושב שהכותב חלילה מנסה לרמות או לנצל בציניות את הקושי.
אני באמת ובתמים שומע את זעקתו מתוך הפוסט.
אבל מה לעשות, אם נתנער לרגע ונתבונן בתוכן, נראה שאין באמת קשר בין הקושי הנורא שהוא מתאר ובין ההצבעה לט'.
באמת שאין, פשוט אין קשר, הוא מאריך ומתאר את הקושי הנורא, אבל אינני מוצא קשר בין הקושי לבין אנשים החליטו ללחום במלחמת התרבות.
לא שייך שאתייחס משפט משפט לכל הפוסט שלו, אבל כשהוא כותב "להצביע לאנשים שנתנו לשנאה הזו להכנס" הוא לא מדבר בכלל על שנאה להומואים. הוא מדבר על שנאה למשהו אחר לחלוטין. לחלוטין. שבאמת - אין סיבה שהומו דתי ירגיש פגוע מכניסתה.
ד. אולי אחרי הכל, לאדם שמתמודד בעצמו עם הקושי הנורא הזה קשה להצביע למפלגה שכוללת אותם. אדם שמרגיש בכל זאת שהנטיה שלו כן יוצרת לו מכנה משותף עם האנשים שנגדם פועלת נועם ובן גביר וכו'.
יתכן. לא הייתי מעודי בניסיון הזה, ואינני יכול לדעת, לא כל שכן לשפוט.
ואולי מתוך זה הוא כן מזהה את כל מה שכתב כרלוונטי - הוא רואה את הכל שייך לאותה סירה.
אבל, לבא ולטעון בשם כך שגם מי שמכיר את האדם שמתמודד ואת כאבו - לא אמור להצביע להם? זה פשוט לא נכון.
לא נכון, כי כל אדם שיחשוב באמת אם הצבעתו להם מהווה "פגיעה" או "בגידה" בחברות שלו עם אדם שמתמודד עם נטיות אלו, לא יצטרך הרבה מחשבה כדי לדעת שהתשובה היא לא. בא' רבתי.
אין שום קשר בין ההצבעה להם, ובין היחס לחבר או המכר שסובל את הקושי הנורא המתואר.
וממילא, באלף התנצלויות, אבל גם לכל אדם שכזה אין עילה להיפגע מזה שהחבר או השכן או המכר שלו - מצביע לט'.
בטח ובטח, כשהוא מבין שהחבר שלו נאלץ להשתמש יותר בשכל ופחות בלב, כי אין לנו את הפריווילגיה להתפנק הפעם. אין. הכי אין שיש.
(וגילוי קטן: אני לא משווה בין הדברים, אבל מי שמכיר אותי - יודע שגם לי יש קושי רגשי עם נועם.. קושי עמוק עמוק שנטוע אי אז, הרבה לפני שקמה נועם והרבה לפני ששיח הלהט"ב היה בכלל רלווטני.. סלידה ותיעוב שנטועים במקימיה ומעצבי דרכה... בהיותה פרי של אנשים שבעיני החריבו ובגדו בכל הקדוש והיקר. אני לא מתיימר לומר שזה אותו קושי, אבל עדיין זה קושי עצום. וכשאגש לשלשל את הפתק - אעשה זאת באף סתום ובסלידה, ממש סלידה. אבל מתוך הבנה שאין לי ברירה, ושעל השכל להנחות את הלב.)
חברי הקהילה הגאה שבטוח שרבים רבים מהם לא מזדהים עם הפריצות החושפנית שבמצעד הזה.
חוץ מזה שבניגוד אליו אני חושב שלא רק בן גביר אלא גם נעם או לפחות חברי מפלגתה כן טורחים לציין שהם לא נגד האנשים הלהטב"ים באופן פרטי אלא נגד הציבוריות שבזה, וכמו שגם הכותב נתן דוגמא שהם נגד המצעד-ברור, כי זה משהו ציבורי! (ודאי שיש כאלה שמלחמה ציבורית תגרום להם שנאה פרטית כי ברגש קשה להפריד, כמו שלהבדיל לא כל הערבים מחבלים אבל כשאני רואה אחד יש לי אנטי אוטומטי בלב, שהרי באמת הרבה ערבים מזוהים עם המחבלים, וכך גם הרבה להטב"ים מזוהים עם המאבק הציבורי)
מנקודת מבטי הכותב רואה עצמו קודם כלהט"ב ואח"כ כדתי, כי יש כל כך הרבה ערכים אחרים שהמפלגה הזאת מייצגת, שהתורה מייצגת, שטהרת מחנה ישראל ומשפחותיו ( שהרי באותה נשימה שבה נלחמים בלהט"ב הם נלחמים נגד פוליאמוריה למשל, שמן הסתם גם להטב"ים יתנגדו אליה..) היא אמנם מהחשובות שבהם אך לא היחידה, ואם הוא לא מצביע להם בגלל זה אז הוא מוותר על כל שאר הערכים, וחבל.
אכן זה נראה מתוך רגש ולא שכל, שאני יכול להבין באופן פרטי אך לא חושב שצריך לכתוב לכל העולם מה אתה מרגיש, כי מה שמכווין צריך להיות השכל.
לא חשבתי שגם @פשוט אני.. חושב ככה, ומוזר לי שהוא מסכים עם הנאמר (כמובן שאת הרגש שלו אני מבין...)
רפורמים, נשים בצה"ל, נשים בכנסת (בסיבוב א' הם לא הסכימו להצטרף לבן גביר בגלל שיש אשה ברשימתו, אבל מסתבר שהתורה כן יכולה להיות מוחלפת שהרי עכשיו זה לא מפריע להם), הכל נכון...
אבל איזה נושא חוזר על עצמו הכי הרבה פעמים בסרטונים שלהם? בשלטי החוצות? בפרובוקציות?
הייתי עדין כי מדובר בנושא עדין ופחדתי שאם אתקוף יחשבו שאני תוקף את הלהט"ב.
אבל אנסה להסביר- דמיין שאני כותב עכשיו סיפור מרגש על אדם שרוצה לעשות משהו נגד התורה בצורה ציבורית, נניח רוצה לנסוע בשבת בתחבורה ציבורית כדי להגיע לתשוקת חייו (מגזים בכוונה, סתם דוג') ומציג את המפלגה הדתית כפוגעת ומעליבה ואחת שמתייחסת אליו כהורס המדינה והחברה..
המפלגה מייצגת את התורה ואם אתה שואל מה ההבדל בינם לבין החרדים זה כמו לשאול על ההבדל בין חרדי לציוני דתי, מה דרכנו אומרת אחרת מהחרדים-וזה ארוך להסביר אבל אני משער שבתור ציוני דתי רציני אתה יודע להסביר. אז נמשיך-למשל המדינה והמרחב הציבורי יותר חשובים לנו ולכן נלחם על הצביון שלהם.
"איזה ערכים מפלגת נעם מייצגת"- למי תצביע? לבנט? מה לו ולתורה? "רפורמים, נשים בצה"ל, נשים בכנסת" ולהט"ב, השבת הציבורית, זה פשוט סוגיות בולטות עכשיו, נושא המשפחה נמצא במרכז המאבק אז ברור שרוב השלטים והרעש ילך על זה, אבל כל התורה וההלכה חשובה להם! ואם תפתח מלחמה בנושא אחר הם ילחמו גם בו! אתה דתי? התורה היא מעל הכל, מדריכה את החיים שלך, או שהיא עוד ערך (חשוב כמובן, ברור שגם בנט "חשוב לו התורה") לצד הרבה ערכים כלליים-אנושיים-חילוניים?
(מעצבן אותי כי זה מזכיר לי פשוט עשרות שאלות של בני נוער ומאמרים של נאורים/חדשנים/רפורמים/מיני רפורמים שלכולם המכנה המשותף הזה-"התורה היא עוד ערך, ולכן הוא מתנגש באחרים, וזה כואב לי, אולי נשנה קצת את התורה?" "זה נראה לי לא מוסרי" (כי התורה לא קובעת אצלך את המוסר אלא השכל האנושי שלך) וסתם עולה לי דוגמא לאחרונה שמישהו הביא פה בפורומים את דברי אריאל פייגלין שמוחה בצורה "נוגעת ללב" בריחוק החברתי בין בנים לבנותבחברה הדתית-אתה לא מבין שזה רוח התורה? רצון התורה? ואם משהו "לא מסתדר" אז הוא המעוות ולא היא?)
אולי בציונות הדתית יש הרבה שמפרידים בראש שלהם דת ומדינה ולפוליטיקה אין קשר לתורה, שם זה "לא עסק שלה", ואז אני לא מבין מה ההבדל ביננו לבין חרדים..
בנוגע לסרטונים שאמרת-לא מכיר, מתנגד אליהם אם הם פוגעים בלהט"ב כפרט, ומסכים שאם הם התכוונו בשלב כלשהו להלחם בפרטים אני מתנגד לזה (זאת בעיה, אבל לא בגלל זה אני אזרוק אותם ואעבור למפלגה אחרת ש"מה לה ולערכים שלי?")
אבל לא חייבים לתפוס סרטון או שניים והפוך אותם לחזות הכל, אם כל המאבק שלהם היה מלא בכאלה דברים וזה לא היה איזה סרטון שולי שהוא שטות וטעות ופוגע (כמו שיש לכל מפלגה אחרת סרטון מוגזם אחד לפחות) אז גם אני הייתי כועס. לא נראה לי שזה ככה.
הוא כתב שפוגע בו שאנשים מצביעים למפלגה שחרתה על דגלה להילחם בו.
את נפגעת מאנשים שמצביעים למרצ? זאת כמובן זכותך, ואת יכולה לכתוב על כך
אם כן, לא ברור לי למה אתה חושב שאני מנסה להזיז את המפה הפוליטית שמאלה, ולא ברור לי למה אתה חושב שיש לי אינטרס כלשהו בבנט... אני לא מתכוון להצביע לו.
המסע שלי יסתיים (או שמא רק יתחיל).
והיום אני לא שוכח את כל מי שנמצא בשלב שבו אני הייתי בתקופה הנוראית ההיא.
וכתבתי בפורום לא פעם שאני ממש נגד החוק שאוסר "טיפולי המרה".
כל דאגתי היא לפרט, לנער או לנערה שיודעים בכתה ז' שעובר עליהם משהו מוזר, שמבינים בדיוק מה זה בכתה ט', ומאותו הרגע - הם מתחילים לשנוא ולפצוע את עצמם.
זה לא צריך להיות כך.
וכבר כתבתי שאני בקשר עם הרב יגאל לווינשטיין (בפעם האחרונה שבדקתי הוא לא חלק מהקהילה הגאה), ואני בקשר גם עם רבנים נוספים, ומדבר עם צעירים ועם הורים (כתבתי על כך בפורום הסגור לא מזמן) - אז לטעון כנגדי שאני תומך במסע הלהטבי?
ונסיונות השמאל להשתיק כל מי שחושב אחרת, ומצד שונה לבו אוהב ומחבק את האדם הפרטי שמתמודד עם נטיות הפוכות. אכן חשוב להעביר לו את הכאב שעלה פה
קודם כל, תודה רבה על כך שאתם מגיבים! ברצינות, פחדתי שזה כל כך ארוך שאף אחד לא יטרח...
דבר שני: שימחתם אותי מאוד, באמת.
כולכם כתבתם שמפלגת נעם, לדעתכם, לא יוצאת נגד האדם הפרטי אלא נגד התנועה הפוליטית של הלהט"בים, מצעדי גאווה וכו'. זה מאוד משמח אותי, כי זה אומר לי שאם לדעתכם הם כן היו יוצאים נגד האדם הפרטי - אז גם לדעתכם הם היו לא ראויים.
לדעתי, הם כן פוגעים בצורה מאוד קשה גם באדם הפרטי. יש גבול עד כמה אפשר לשחק על המשחק של "אני אוהב אותך כבנאדם פרטי, אבל חושב שאתה ממשיך את דרכו של היטלר ומנסה להשמיד את עם ישראל". יש גבול עד כמה אפשר להתנגד למצעדי גאווה ונישואין חד מיניים, אבל לעשות סרטון אנימציה שבו רואים להט"בים שמפעילים אלימות נגד משפחה הטרוסקסואלית. זה כבר לא פוליטי, אלא ממש אמירה כאילו להטבים בחייהם האישיים הם אלימים, והסטרייטים צריכים לפחד מהם. ושוב, אי אפשר לכתוב את המשפטים ההזויים האלה בלי להיזכר בשירה בנקי הי"ד.
בהקשר הזה אני רוצה לספר במה הם הכי פגעו בי:
גם בסרטון אנימציה, וגם בשלטי חוצות שראיתי בפעם הראשונה שהם ניסו לרוץ לכנסת (אז הם פרשו עוד לפני הבחירות), היה אבא שהכניס לקלפי פתק עם המילים "שהבן שלי יתחתן עם אשה".
כנער שהוריו לא קיבלו אותו,
כבחור צעיר שנזרק מהבית אל הלא נודע,
אי אפשר להסביר כמה הפרסום הזה פוגע.
מצד אחד, ברור שכל הורה (בטח דתי) יעדיף שילדיו יהיו סטרייטים, אין כאן בכלל שאלה. אפילו בעולם החילוני וה"נאור", חייו של סטרייט יהיו קלים הרבה יותר.
אבל להציג זאת כאילו יש מפלגה שיכולה לעזור *לאדם הפרטי* להתחתן עם אשה, ואם האבא שבור הלב רוצה כלה אז הוא צריך להצביע להם... מה זה אמור להביע? מה אמור להרגיש אבא שכבר 3 שנים הולך לפסיכולוגים ולקבוצות תמיכה כדי לקבל את ילדו, כאשר הוא רואה את התפילה הזאת? איך הוא אמור להרגיש כלפי הבן שלו?
רק תדמיינו שעל הפתק היה כתוב "תעשה שהבן שלי לא יהיה אוטיסט". ובכן, ברור שזו תפילה לגיטימית! אבל מה הקשר בינה לבין מפלגה בכנסת? איך ירגיש אבא לילד אוטיסט, שמנסה בכל כוחו לשרוד את המכה הקשה הזאת, כשהוא רואה את השלטים האלה? למי זה עוזר בדיוק?
ואם יש לאותו אבא ילד הומו, והם יגרמו לו ללחוץ על הילד להתחתן עם אשה בכל מחיר, האם מפלגת נעם תהיה שם בשביל אותה אשה בעתיד? האם היא תהיה שם כשהעסק הזה יתפרק ויקרוס, והיא תישאר שבורה ומרומה?
ואל תגידו לי שהפרסום הזה הוא נגד מצעדים או חתונות. הפרסום הזה מכוון לבטן הרכה, אל הנער המסכן שסיפר להורים שלו, והם עכשיו צריכים להתמודד עם כל המשמעויות של זה. הפרסום הזה מלמד את ההורים שהילד הזה לא לגיטימי, שהוא "בחר" להיות הומו, ואם רק מפלגת נעם תהיה בכנסת, זה לא יקרה יותר, כי היא תדאג לחנך את הדור או משהו כזה.
הראל לב ואת דעתך, שאין להצביע לציונות הדתית בגלל אבי מעוז (מספר 6(!), איש עתיר זכויות בפני עצמו - מוזמן לפתוח ויקיפדיה), איזו אלטרנטיבה אתה מציע?
אם נחליט שאדם אחד (ועוד במקום לא ממש ריאלי) פוסל רשימה שלימה ללא קשר לערכים המרכזיים שלוקחים של הרשימה, לאיזה רשימה אתה חושב שאפשר להצביע?
בכל רשימה יש אנשים שלא הייתי שם עליהם אגורה שחוקה, אם אפסול רשימה שלמה על סמך אדם אחד, לא תישאר לי רשימה להצביע לה. פוליטיקה זו אומנות האפשר, מי שלא שם פתק זה בדיוק כמו לשים פתק אחד לכל המפלגות כולל מרצ והמשותפת. בבחירות בוחרים את הרשימה הטובה ביותר/שתעשה הכי פחות נזק, ולה מצביעים.
האם יהדות התורה תהיה בעד מצעדי גאווה?
אריה דרעי יצביע בעד נישואין חד מיניים?
בנט יפסול טיפולי המרה?
סמוטריץ' יבוא לברך בחופה של חבר שהתחתן עם בנזוג?
לא, לא, לא, לא.
ובכל זאת, אני לא מרגיש פגוע מאף אחד מהם. וזה לא רק אני.
מבחינת חלק מהחילונים, כל מי שלא יצביע בעד נישואין חד מיניים הוא הומופוב חשוך. אני לא מדבר עליהם.
יש קהל גדול בציבור הדתי, שיודע בדיוק איפה עובר הגבול בין שנאה אישית לבין מאבק פוליטי. לכן לא תשמעו קריאות כאילו סמוטריץ' או בנט או ליצמן הם הומופובים.
ואני לא מאריך כי כדי לענות ברגישות הראויה צריך הרבה מחשבות וניסוח מדוייק שאין לי פנאי אליו בערב פסח (לא שזה לא מצריך מחשבה אבל כרגע אני לא יכול לכתוב בדיוק הנכון)
עובדתית סמוטריץ הואשם בלי סוף כהומופוב עד שהגיעו נועם ולקחו לו את השם.
שנית במלחמה כמו במלחמה אזרחים משני הצדדים נפגעים ובהתאמה יש מלחמה תרבותית בין אירגוני הלהט"ב לבין אירגוני נועם עצמה וכו'
ובמלחמה כמו במלחמה נפגעים לא מעורבים. לעתים מאש דו''צ.
אני לא אפסיק ללכת לצבא שהיה שם אירוע דו''צ. כן אדרוש לתחקר את האירוע ולמנוע את הישנותו.
ובהקבלה אלינו אם אתה מאמין במלחמה הכוללת נגד אירגוני הלהט''ב אבל רואה את כל אירועי הדו''צ שפוגעים גם בלהט''ב הפרטי תצטרף ותדרוש לתחקר, למזער, למנוע, להפסיק את האירועים האלו.
לא אמרתי שתתפקד לנועם ותגיד להם מה לעשות וגם לא אומר שבהכרח להצביע להם. אבל כן להעיר ולהאיר שבניגוד לכוונה המקורית להלחם באירגונים בלי פגיעה באדם הפרטי - בפועל האדם הפרטי נפגע. ולתת כיוון איך להמשיך מאבק צודק ללא פגיעה בלא מעורבים.
(סתם דוגמא, הפתק שהזכרת, אם היה כתוב שם "שהבן שלי יוכל לבחור להתחתן עם אשה" היה פוגע בך? לענ"ד לא וזה היה אפילו מעביר את המסר בצורה חזקה יותר - מדבר על הכפיה)
אם זאת מהכירות אישית עם חוגי הר המור אין פה שניאה אישית כלפי להט"בים.
להיפך, מדובר באנשים שהרבה מהם עם אהבת ישראל אמיתית.
האם אני יכול להסביר את כל הפצת השנאה הזאת? לא
אתה ממש צודק בכל הטענות נגד החוסר רגישות שיש במסרים הללו. ממש ליבי ליבי איתך ועם כל מי שנפגע.
(מודה, לא קראתי את כל מה שכתבת)
שאלה קלה נקודה
שאלה קשה שתי נקודות.
משנה את כל אוירת הסדר,
הילדים מרוכזים, עירניים וכולם שמחים.
👇
(לאחר פשיטת רגל לאחיינים אשתקד,
הצמדו לשיטת הנקודות. או
לכל היותר- שאלה קלה שקל, קשה שניים)
כדאי להדפיס!
רעיון ממש יפה לחג.
לפני שנתחיל בפינה זו לעסוק בפרטי ענייניהם של חג הפסח וליל הסדר, ננסה קודם להבין את עומק משמעותו הרוחנית וההיסטורית, ואת ייחודיותו, של חג הפסח, ובפרט של ליל הסדר.
ראשית כל, לדעת ר' יהושע העולם נברא בא' ניסן. ניסן הוא "ראש חודשים" ככתוב בתורה (שמות יב א), כמו הראש של הגוף, ששם נמצא המוח ובעצם הוא הנותן לכל הגוף משמעות וחיים, ובו משכן נשמת האדם שהיא עצמיותו, כך גם חודש ניסן והתוכן שבו, הוא הנותן משמעות לכל השנה כולה, הוא מהווה שורש רוחני לכל השנה, ובעצם לכל ההיסטוריה הרוחנית של העולם.
ומרכז הכובד של החודש, מונח במרכז שלו במימד הזמן - ליל ט"ו בניסן -
לפי חז"ל, בליל הפסח בירך יצחק את יעקב ובכך למעשה העביר לעם ישראל העתידי את תפקידו לייצג את הקב"ה בעולם ולתקן את העולם במלכותו. יציאת מצרים היוותה בעצם לידה של עם ישראל, והשלב של ברכות יצחק ליעקב הוא כמו היווצרות העובר, המהות הרוחנית של עם ישראל, שיצא אל הפועל, לאוויר העולם, באותו תאריך בדיוק כעבור מאות שנים.
וכך נאמר במדרש הקדום "פרקי דרבי אליעזר" (פרק לב):
"הגיע ליל יום הפסח, וקרא יצחק לעשו בנו הגדול ואמר לו, בני זה הלילה, כל העולם כלו אומרים בו הלל, ואוצרות טללים נפתחים בזו הלילה, עשה לי מטעמים, עד שאני בעודי אברכך... אמרה רבקה ליעקב, בני הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו, העליונים אומרין שירה, הלילה הזה עתידין בניך להגאל מיד שיעבוד, הלילה הזה עתידין לומר שירה".
ועוד אמרו חז"ל ששני הגדיים שהכין אז יעקב ליצחק היו בבחינת קרבן פסח וקרבן חגיגה. ללמדך, שלקרבן הפסח (ושאר מצוות הלילה) ישנה משמעות עמוקה הקושרת אותם ללילה זה, מעבר לגבולות של הציווי על כך בעת יציאת מצרים, ולפיכך יעקב ביצע אותו גם בזמנו, אף טרם יציאת מצרים.
וכתב רבינו הרמח"ל:
"עניין סדר ליל פסח: הנה ביציאת מצרים נבררו ישראל ונבדלו מכל העמים להיות מתעלים במדרגתם ממדרגת האנושיות החומרית, ולהיות ראויים להתעטר בעטרות הקדושה... והנה בלילה זה כל זה מתחדש ומתעורר מה שנעשה בראשונה, וזה עצמו סיוע אל הגאולה האחרונה שתיעשה... וכך עושים אנו בכל שנה ושנה, מתעוררים בכוח הראשון שהאיר ובתיקון שנתקן אז, ומתחזקים להמשיך הדבר לפנים, עד שייגמר". (מאמר החכמה לרמח"ל)
כלומר, ליל הסדר אינו רק נקודת ציון למאורע חד-פעמי שעבר, אלא בכל שנה ושנה הוא ממש מהווה שלב נוסף בתהליך התקדמותו של עם ישראל, ושל העולם, אל עבר התיקון השלם.
מצוות הלילה (ככל המצוות שבתורה) אינן רק 'סמלים' וזכר, אלא בעלות משמעות עצמית וכוח פעולה רוחני, הפועלות הן על האדם עצמו, באופן תודעתי ובאופן רוחני, והן על נשמת העולם כולו.
מתוך הלימוד הרעיוני, המחשבתי, וההלכתי, של מצוות הפסח וענייניו, נוכל להתחבר באמת לתוכנו העמוק מתוך הבנה והרגשת שייכות לתהליך העצום שאנו שותפים בו, בלילה זה ובכל השנה, במהלך החיים כולו.
אני זוכרת ששנה שעברה היית מעלה את זה על ההגדה (:
אשמח גם לתיוג!
שכוייח ענק
אסור לאדם להשבר באף מצב
באף מצב
יכול להיות הגרוע שבעולם
שאין כזו בריאה של רע
ויאמר:
רבונו של עולם
כמו שיכולתי לקלקל
כך יכול אני לתקן
מהו הקלקול
ומה הוא התיקון?
להכיר איפה שקלקלתי אתה אתי
" לית אתר פנוי מיניה "
היית אתי לפני שקלקלתי
לא רצית שאני אחטא
אני לא עמדתי בבחירה
רצית שאני אמנע
ואני לא נמנעתי
וחטאתי
בכל זאת עמו אנכי בצרה
בכל צרתם לו צר
ואם איננו נשבר
ומבחין שבתוך הנפילות הגדולות
משהו מחזיק אותו
וממילא מכיר שם
את החיות של הקדושה בשלימות
וזוכה
במקום שבעלי תשובה עומדים
אין צדיקים גמורים "יכולים" לעמוד
ואז הוא "שומע" ומכיר מציאות הוי' ממש
