אהלן חבר'ה, אני חייל משוחרר.
מחפש חברה שומרי שבת ובוגרי צבא לעשות את שביל ישראל, כולו או קטעים ממנו בחודש מרץ.
שבוע טוב לכולם
רציתי לשאול, כמה נפוץ העניין הזה של סינון תכנים בציבור הדת"ל?
ברור לי שלא תשתמשו בנטפרי (אין צורך להסביר), אבל לפחות נטספארק ברמה בסיסית לכולם יש?
ומחילה אם נוסח הדיבור שלי נשמע פוגעני זו ממש לא הכוונה שלי.
בדומה למוקי 2020 היקר, גם אני עושה מעין "עבודת חקר" עליכם![]()
שלרוב יש אניטרנט רימון או אתרוג... לכול מי שבסיביבה שלי
נראה לי כמעט לכל מי שאכפת לו יש.
יש כאלו פחות דוסים שאין להם, זה בדרך הפילוח באוכלוסיה
❤הוא בעצם ניסה לרמוז לנו שהוא על זמן שאול, כל הזמן הזה!! 
אנשים מביעים געגוע הכל טוב 
"לצלול לרגע לעולמו של היהודי החרדי"
תראו את הסרטון, איזו מתיקות, איזה טוהר,
איזו שליטה מדהימה, ילד כ"כ קטן, איזה היקף, כמה ידע....
"ומי יתן את כל עם ה'..."
הודעהממש מתיקות של תורה, זכות גדולה ,
צריכים להזכיר לנו את הדברים האלה מדי פעם..!
איך עוד אין כזה?
מרגיש לי מתבקש שיהיה אחד כזה, לאנשים כמוני שזקוקים לעצות, אם יש כאלה..
אבל אני לא בטוח שהוא יצליח לשרוד חורפים ארוכים וקרים...
בנוסף, לבנות פורום "נישה" כאן לוקח זמן עם כמות המשתמשים שיש.
אז אם יש לך כח להקים ולנהל בתקופה הארוכה של הקליטה, בהצלחה!
או צ'אט כזה אפילו אם אין ביקוש
כמה אדם צריך שתהיה לו הבנה במה שהוא עושה או לדאוג לאיזה יתרון תחרותי? (מקווה שניסחתי נכון)
אם בכלל צריך?
נניח אדם חייב עכשיו להביא פרנסה הביתה, הוא לא מבריק בעסקים וקשה לו לחשב חשבונות והוא לא רוצה להיות שכיר
אבל בכל זאת הוא פותח עסק לא הכי מסובך ומנסה להתנהל בפשטות וזהירות
או נכנס לשותפות בחברה שנראית לו סבבה (לעניות דעתו).
עוד דוגמא, הוא פותח חנות בגדים ברחוב שכולו חנויות בגדים.. ואין לו שום יתרון תחרותי עליהם אולי אפילו הם טובים ממנו
האם זה השתדלות? או הפקרות?
אם אתה לא מבין במשהו - תקח איש מקצוע שמבין בזה וייעץ לך.
כמו שפשוט שעל ניתוחים הולכים לרופא ככה גם בעניינים כלכליים גדולים - הולכים למי שמבין.
לגבי הדוגמא הראשונה, אם נניח הוא מבין פחות או יותר... לא לקח משהו מורכב מידי.
פתח מכולת - לחם, חלב, ביצים -לא מסובך מידי. אבל הוא גם לא איש ממולח בעסקים?
ולגבי השני? זה הפקרות לפתוח חנות בגדים ברחוב של חנות בגדים?
אם הוא מבין אז שיחשבן את הסיכוי מול סיכון ויתפלל..
יש מקור בגמרא שאומר שצריך גם לעבוד וגם להתפלל ושכחתי אותו לצערי הרב.
מז"א הפקרות?
זה עניין של שיקול דעת. אם אתה מעריך שתצליח - סבבה. אם לא - מה אתה מצפה?
שהוא קצת מבין, לא שהוא נכנס לעסק של הייטק ובכלל אין לו מושג מה הולך שם
הוא פתח מכולת - יודע שלחם הוא קונה בשקל ומוכר בשלוש שקל נניח.
אבל...ברור שצריך לדעת קצת יותר מזה ולהבין את הלך השוק וכמה סחורה להזמין וכו' בזה הוא חלש.
(אתה יכול להוסיף לשאלה עוד קריטוריונים אם יש לדעתך כדי לפתוח עסק.. זה מה שעולה לי בראש)
זה בסדר? או שאם הוא באמת לא מבין בלחשב חשבונות כאלה, הוא חייב להיות שכיר?
איך הוא יכול להעריך אם הוא יצליח ברחוב מלא באותן חנויות..
זה נטו מזל. נגיע שהוא מביא אותה סחורה כמו כולם
זה בסדר גם שהוא יעשה טעות ויפסיד... בסוף לומדים מזה.
למה שבנאדם יכניס את הראש למקומות שהוא לא מבין בהם כראוי? מה ההו"א?
אם הוא רוצה להרוויח - או שיהיה שכיר או שיתחיל להבין בזה.
אם זה נטו מזל - זה נטו מזל. מה הקשר לבטחון?
למה שהקב"ה יעדיף שדווקא לו ילך טוב בעסקים והוא ירוויח יותר.. אולי הקב"ה מעדיף שהמתחרה שלו ירוויח יותר?
לגבי השאלה השניה,
ביטחון זה לבטוח בה' שכמה שנגזר עלי אני בסוף ארוויח מההשתדלות שאני עושה
אין פה תחרות מי ירוויח יותר.
כמה ראוי צריך כדי לעסוק ברפואה? כיום - 7 שנים וסטאז'.
אז השאלה כמה צריך להבין בכלכלה - גם אם אין חוקים אקדאמיים, זאת דרך החשיבה.
מי אמר שנגזר על האדם מראש כמה הוא ירוויח? אולי זה תלוי גם במעשיו?
אולי נגזר סכום מסויים שממנו הוא גם יכול לעלות?
כי פה צריך לדעת בדיוק איפה פעולות לעשות כדי שיקרה כך וכך.
בעסק/מכולת אין מדע מדוייק. הרי תמיד העולם יוכל להפתיע אותך.
כתוב מפורש בגמרא "שנגזר על האדם מראש השנה עד ראש השנה כמה הוא ירוויח"
וכמובן שזה גם תלוי במעשים.
אי אפשר להרוויח יותר ממה שנגזר, אבל כן יתכן שנגזר פרנסה ברווח יותר ממה שצריך"
זה כתוב בגמרא, חובות הלבבות..
או שתפנה לקהל כמה שיותר רחב ותוזיל מחירים, או שתתמקד בקהל ספציפי (עד כמה שתוכל להתמקצע בו) ותעלה מחירים בהתאם
אני חושב שלא כל כלל שקיים לגבי הצלחה בעסקים
בהכרח קריטי אם שואלים מבחינת ביטחון.
הייתי רוצה להיות בקיא יותר בעניין
את חובות הלבבות קראתי. הייתי רוצה עוד..
אגב, ניסיתי לקרוא פעם את פרק א' ולא ממש הבנתי..
כאילו המילים בעברית אבל זה היה כמו סינית.

מזל טוב ליומהולדת הבכור!!
תודה לה'!
היה אוכל ממש טעים בשבת!
היה רגוע ונעים
השלמתי שעות שינה סוף סוף
וגם הספקתי קצת ללמוד שזה בכלל כיף
א. שהוא כותב דברי טעם
ב. שאריאל פייגלין (לא צריך להפוך כל דבר לאירוע מגזרי) צודק - מדובר על יחס לציבור מסויים של בני תורה החזקים, ולא לשאר הציבור. ואני מזדהה חלקית עם החלוקה הזו, כלומר - לא מצדיק את הבוז החרדי, אבל יש רבים בציבור הדת"ל שהם באמת לא בליגה של עיקר הישיבות חרדיות. אלא שעד היום סיפרו לחרדים שכולם לא בליגה ופתאום גילו שיש רבים רבים שאוהו בליגה, אוהו....
ג. מה יש עוד להוסיף? שנהדר. ושהעסקונה החרדית מודאגת, גם זה וגם בצלאל על הראש, יותר מידי חזיתות אבודות להם.
הבנתי שכל הרדידות הזאת שמתייגת אנשים לפי שעות של לימוד תורה היא הבעיה.
זה לא באמת חידוש. מי שלא סטיגמת ושיטחי יכול להבין לבד.
מה שכן - המפגש עצמו הוא מדהים.
ברור שהוא בא להעביר את המסר שאתה מעביר (זה מעבר ל"מספר שעות", אבל העיקרון מובן).
אני מסכים איתו רק על ההבחנה, לא על העמדה.
וזה נותן יתרונות עצומים אבל גם חסרונות ממש לא מבוטלים.
אני חושב שכל הצורת דיבור הזאת היכולה בקלות להפוך את הלימוד תורה לאגו אחד גדול.
צריך לתת כבוד לתורה ולומדיה אבל לא מתוך חולשת הבריות אלא מתוך אהבת כלל הבריות
כתבתי שאני לא מצדיק את הבוז
מצד אחד - באמת מדובר בתת-מגזר די קטן שלא נופל מהחרדים בערכיהם-שלהם. הרוב בהחלט לא היו זוכים להערכה של שום בחור ישיבה חרדי מבחינת סולם הערכים החרדי (ובהנחה שהמכתב הזה לא מפוברק).
"יש ממי ללמוד" - קצת הגזים. אגב, זה לא חדש. אני זוכר שיחות עם חרדים בני ברקים שורשיים (זכורים לי שני זקנים בשטיבלך) שהיו לגמרי מודעים לזה, והם בהחלט הבחינו שאני עם כיפה יותר גדולה מבנט ("למה לא תצביע ג'?")
אני לא יודע אם לעסקונה החרדית יש אינטרס כאן. לדעתי יש כאן באמת בחירה מודעת בחינוך עם פחות מורכבות, ולגלות מורכבויות זה אכן מבלבל
הוא לא כ"כ הגזים, גם אני מכיר כאלו שידעו, אבל זה אכן רק בודדים, כעת היה "במכה"..
מורכבויות זה מבלבל, אבל תלוי גילאים. ובנוסף - להשמיץ בשביל זה ודאי אסור.
(שאלה לחרדי הממוצע: האם כדי שהבן שלי לא יתחרד אני אמור לספר לו שרק חיים קנייבסקי הוא פושע ישראל? כדי "לחסוך מורכבות"? אז למה לספר ככה על הרצי"ה אפשר?.....)
וברור שיש כאן אינטרס של עסקונה, עסקונה שמודאגת מאוד, ויש לה ממה. ב"ה.
זה אמור להיות "שר' חיים", ובמקום על הגרש לחצתי על הק'
הי,
בעלי מיזה 10 שנים התמכר לעישון גראס ב4 שנים האחרונות
ואף הצליח להוציא אישור רפואי
הבעיה היא השבתות שבהן הוא חוטף התקפי זעם עצבני ומקלל את כולם על כל דבר
זה כבר בלתי נסבל ומפחיד
האם אין פיתרון לדתי שמכור לגראס?אין מצב לגמילה
האם להתגרש?יש לנו 3 ילדים
אשמח לשמוע מה דעתכם
אדם שחוטף התקפי זעם או "קריז" כי לא מקבל את מנת החומר שתרגיע אותו דרוש לו ללכת לגמילה.
אם אין מצב לגמילה כמו שאת אומרת והחיים איתו הופכים על גבול האלימות (בעיני "התקפי זעם ומקלל את כולם על כל דבר" זה על גבול האלימות) אז בלתי נמנע מלקבל החלטות קשות......
וכשמישהו ימחה על העניין - יקומו כל החכמים להסביר שעובדה היא שלכל בעיה הלכתית מצאו פיתרונות, כנראה גם זה פיתרון מעולה, שאינו גרוע מפרוזבול או היתר עיסקא או היתר מכירה או מכירת חמץ, רק הבעיה שלשאר הרבנים אין אומץ ושהציבור הוא שמרן ושונא חדשנות...
ואיך אפשר בלי - מעשה וניגש פוייקר אחד לרב'ה ר' יהונתן אייבשיץ ושאלו בתמימות מעושה: "רבינו, האם יוכל למצוא לי היתר לעשן הצ'יגר השבת, אולי על ידי איזה שינוי?"
השיבו ר' יהונתן - אכן כן, ישנו היתר ופיתרון..
הבחורצ'יק הופתע כמובן, ושאל בפליאה "כך?! הכיצד זה באמת?"
נענה ר' יהונתן לעומתו והפטיר: "עם הצד של האש בתוך הפה".. והלך לו לדרכו....
זה מה שהם רויצים המשומדים הנ"ל. לעקויר דיבריי תיירה מתויך שנאס תלמידי חוכמים שתוירוסם אומונוסם!
אבל כלל נקוט הוא בידיינו, כאשר יענו אוייסויי כן ירבה וכיין יפרייץ!!!!(מחיאות כפיים סוערות ושריקות מהדהדות תוך כדי שירת "מלך מלך מלךךךךךך ה' אלוקי ישרואיל מלך")
שאלתי פעם מישהו בפורומים אם הוא מוכן להצביע על גבול בו הוא לא יאפשר "פיתרונות", לא נעניתי...
הכלל הוא מעולה, רק כדאי שתעיין שוב ע ל מ י הוא נאמר.
וככה סתמת פיו וניצחת בויכוח לשם שמיים.
![]()
תשובתו היא למעשה "לא, אין כזה"
אבל מסיבות מובנות הוא העדיף לא לכתוב אותה..
כי ביטחון עצמי זה לא לחשוב שאתה הכי מושלם והכי הכי
זאת פשוט תמימות
אולי יותר אהבה עצמית...

מאז קצצו לי את הכנפיים
אבל לדעתי, זה לא קשור לחברה נפרדת, זה רק אחד המקרים שבהם הייתה לך סיבה להתפדח... זה לא שכל אחד עכשיו יובך באותה עוצמה
וכמה זמן כבר לוקח להתרגל ולהבין שכולנו בני אדם?
אני גם לא חושבת שזה קשור למידת ההפרדה, אלא ליחס לזה
כי אני גדלתי בסביבה שאפילו חברה שלי שהיא חרדית, אז כאילו אני מדברת עם אח שלה (החרדי) ועם אבא שלה, והולכות בדיחות כאלה שהן לא של קלות ראש אלא של אווירה טובה! ולעומת זאת... אני יכולה להרגיש לא בנוח עם נער חילוני/ מסורתי בן 17 כי הוא מתייחס אליי כמו גבר שצריך להרשים בחורה...
אתה מן הסתם לא בחיים שלך לא נתקלת בנשים, רק השאלה איך הייחס אצלכם. כששכנה שלכם מגיעה לדבר עם אמא שלך, היא תדבר גם עם אבא שלך או שהוא יעלם לאנאערפו? אם לא הופכים דיבור רגיל לטאבו אין שום סיבה שההפרדה שהיא דבר טוב וחשוב תביא למניעת הטבע
כאילו ליפגע מכזה דבר? שיחקת אותה...

אגב, הרושם שלי הוא שאת בהחלט כותבת עם המון בטחון עצמי, רק עם בגרות ומודעות עצמית
יש לי כמה זכרונות מגיל מוקדם (4-5), ואני לא זוכר את עצמי כילד עם בטחון עצמי מופרז מהסוג הזה
ער. תקופת מבחנים.
לפי מיעוט הבנתי, לפני ששנה ופירש היה מקובל עם שיעור קומה (לשיטתם). ההמשך זה סיפור לפני שינה?
הגיעה אלי חברה לפטפט ועכשיו הלכה
היה ממש נחמד והעביר לי את הערב.
מישהו מכיר אתר (ללא צורך בהורדה למחשב) שאפשר לערוך בו סרטונים?
או המלצה לתוכנה פשוטה יחסית שאפשר להוריד ולערוץ בה כמה סרטונים לסרט אחד?
תודה..!
הודעהאחרונהסתם משתפת שהפיוט הזה ממש נוגע בי כי זה זורק אותי ללילה לפני שסבתא שלי נפטרה.
הייתי ליד המיטה שלה בב"יח והיא כבר היתה בלי הכרה וידעתי שהיא נורא אוהבת שאת השיר הזה. אז התחלתי לשיר לה אותו כשאני חנוקה מדמעות, קיוויתי ממש שזה יעיר אותה. פתאום המילים של השיר קיבלו משמעות מחדש לאותו רגע וזה צמרר אותי נורא שפשוט נחנקתי ולא יכולתי להמשיך לשיר. בבוקר היא כבר החזירה את נשמתה לבורא..
*השראה מ@הפי
הילה: אחותי עכשיו קטנה והיא נושכת. כשהיא תהיה בכתה י' היא תנשוך הכי חזק!
טוהר: ליטל אני יודעת מה יש לך היום ואני לא מגלה...
ליטל צוחקת: יש לי יום הולדת...
טוהר: מי גילה לך???
אני: התיק שלך כבד!
סשה: כן כי אני שמה בו הרבה עפרונות..!
אליעד: איך את יודעת לרשום את השם שלי??
אין אינטרנט במחשב.
עיליי: אוף נגמרה הסוללה
עיליי: בא לי להיות ארסי
ליאור: ראינו הרבה מכוניתים (במקום מכוניות)
יאיר: אנחנו עשינו כמונה (במקום כמוה)
לי ולחברה שלי: אתן אחותות?
ילד אחר עונה לו: לא, הן אימות!
לידור- נכון לא אומרים אבא'שלי ? כי אין מילה כזאת "שלי"
ילדים: אבל איך ה' צבע את הכל??...
אצלי אין שינוי
אבל לא שמעתי על אנשים שאוכלים פחות...
שאלתי על כך בפורום וזה התשובה שקיבלתי:
בחורף הגוף משקיע יותר אנרגיה וקלוריות בלשמור על טמפרטורת גוף - צעירים מעל עשרים
כנראה בגלל הקנאות שלי לאוכל בריא או רק בגלל שאין לי בבית מה לנשנש מחוץ לארוחות לא אכלתי יותר לאורך כך התקופה
אבל למה אנשים אוכלים פחות, לא מצליח להבין...
אורות הכתובה
אבל בשעות הזויות

כאשר אני בעבודה אני אוכלת יותר מסודר בדר'כ, וגם אין לי בהישג יד מתוקים כמו בבית..
אבל יחסית כן מצליחה גם בבית לשמור על ארוחות מסודרות מבחינת שעות גם. (ולעשות ספורט כמובן!)
מזמור לאל ידי