פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 360)

השונות גדולה מידי.
לאורך השנים יש מגמה מסויימת של עלייה לירידה בתדר הבסיסי (אצל נשים מגמה אחת ואצל גברים אחרת). אבל טווח זמן של חמש שנים הוא פשוט קצר מידי

ואין צורך להתאמץ כי אני באמת מודה שאם לא הייתי נולדת במשפחה מסורתית שומרת מצוות, לא הייתי מחפשת את האמונה הזו...
יש לי נטיה כזו...
מכיוון שהשם יודע איפה לשים כל אדם אני לא בחרתי ללכת מאותה דרך עליה חונכתי אבל זה לא קשור למאמר....
המאמר מדבר על עצם התהוות ההתניות בעולם, אדם עושה דברים בלי לדעת מה מקורם, מאמין במשהו שהוא אין ואפס בתודעה שלו..
וזה אבסורד

כשהשומעים בקולו להישאר בגלות, נשארו בגלות ונשרפו באוושויץ...

לא הגזמת...
חח

א. נתחיל ממספרים, באירופה לא היו שנים עשר מליון כמו שכתבת, אלא קצת פחות מעשרה. המספרים מופיעים כאן:
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/haam-2.htm&ved=2ahUKEwj05LPUgNztAhWE2-AKHScUAY8QFjAAegQIARAB&usg=AOvVaw1gvFcnHlTzi94mfuxvnDgE
העשרה הללו כוללים גם איזורים שהנאצים בכלל לא הגיעו אליהם, כמו בריטניה, ספרד וחלקים מברית המועצות.

ב. המספר 'שישה מיליון' שהתקבל בתודעה, הוא מהערכה כללית שהיתה אחרי השואה. לאור המחקר המתקדם בשלושים השנה האחרונות, מאז שנפתחו הארכיונים שהיו מאחורי מסך הברזל - מדובר על הרבה יותר קרוב לשבעה מיליון.

ג. רוב מוחלט של אלו שהצליחו לברוח, הם אלו שברחו עם פרוץ המלחמה, למשל בצרפת מערבה (קרובי משפחתי), בברית המועצות מזרחה תוך כדי מבצע ברברוסה, בהונגריה לפני ההשתלטות הנאצית הממשית וכו'.

ד. מאלו שנשארו תחת שלטון נאצי ישיר - נרצחו למעלה מ90%! (לפי הנתונים ששמעתי מהרב קריגר, שעוסק שנים בחקר השואה). גם אלו ששרדו, את החיים כעבדים של הנאצים, קשה להגדיר את זה כ'ניצולים', היום מבינים שהכינוי המדוייק הוא 'שורדי שואה'.

ה. אנחנו יודעים טוב מאוד למה נכנס לרשימה מי שנכנס. התנאי של הקהילה היהודית בבודפשט לעניין היתה הכנסת מנהיגים מכל הזרמים. העובדה שסאטמער, במקום להעלות על נס את העובדה שבזכות הציונים וקשריהם הדיפלומטיים, מישהו בכלל זוכר שהיתה עירה בשם סאטמער, הם מאשימים את הציונות בשואה - היא כפיות טובה שאין כדוגמתה.

ו. ממידע שיש היום (ופורסם כאן בפורום בעבר, מסובך לי עכשיו לחפש), ראשי הציונות בארץ, עשו כל מאמץ להציל יהודים, כולל בדיקה רצינית מאוד של כל התכניות שהוצעו בעניין והתכנותם, כולל בדיקה מול הבריטים של ההצעות, למרות הסיכון בעצם הצעת הצעות של חיזוק האויב בשעת מלחמה.
כל מי שטען אחרת, עשה זאת או מחוסר ידיעה של המציאות בשלמותה, או במזיד (כולל מחזור של קטעי ציטוטים מוצאים מכל הקשר ומסגורם בצורה הנוחה לו).

ז. השאלה העקרונית, האם מנהיג אמור להשאר עם צאן מרעיתו (כמו שעשו החובות התלמידים ואחרים), או שעדיף שיברח כשיש אפשרות ואולי יועיל יותר אם יינצל - היא שאלה גדולה שקטונו מלהכריע בה.
אבל, העובדה שמנהיגים שהתנגדו לכל שיתוף פעולה עם הציונים והציונות במשך שנים, כולל ביקורת חריפה על תלמידי חכמים אחרים, שהתנהלו בנושא אחרת - ברגע האמת הצילו את עצמם בעזרת הציונים, כשאלו ששמעו להם ויכלו להנצל אם היו עולים קודם, נשארו מאחור - היא קושיא עצומה עליהם ועל דרכם.

הרב מבלגורי (אביו של האדמו"ר מבעלז ואחיו של האדמו"ר דאז) לפחות הודה, כשפגש בארץ את הרב נתן רענן, שהם טעו והרב קוק צדק. בסאטמער לא מתביישים, להמשיך להאשים את הציונות.

א. הכינוי 'ניצולי', מתאר כאילו הם ניצלו והכל איתם בסדר. ההגדרה 'שורדי', היא הגדרה מכבדת מאוד, שמבינה שהם אמנם יצאו בחיים, אבל סבלו סבל בל יתואר, שהמשיך וממשיךללוות אותם (והרבה פעמים גם את בניהם ונכדיהם) לכל חייהם.

ב. ככל הידוע לי, הספר הזה:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.m.wikipedia.org/wiki/%25D7%2597%25D7%25A5_%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%25A4%25D7%259C&ved=2ahUKEwicmta4ptztAhWXEMAKHeaqA6YQFjAKegQIGRAB&usg=AOvVaw3bjGJGx-LqTMWOy3dt0ezi
הוא המחקר המקיף ביותר על פועלם של ראשי הציונות סביב הצלת יהודי אירופה בשואה, בדק את כל המקורות שקדמו לו, כולל את הטענות ב'מליון השביעי' ודומיו. עד כמה שבדקתי במקורות חופשיים - אין מי שהשיב עליו בצורה מסודרת (כתבות עם מחזור של שניים וחצי ציטוטים חסרי הקשר בעיתונות החרדית אני לא מחשיב, סליחה מראש).

אני כן עבדתי על הנושא ובדיוק ההפך מטענתך - הנרטיב השני זכה להרבה מאוד פרסום ופמפום בעיקר בתעמולה חרדית, אבל גם באקדמיה. חפשתי לא מעט את מי שחולק על המחקר המקיף שהבאתי - אם תמצא מקורות רציניים, אשמח להכיר אותם.

א. לגבי השגחת הקב"ה, התייחסתי באריכות בהמשך דברי. במשפט אחד - דווקא מאנשי אמונה מצופה שלא ידברו בלי הפסקה על השגחת ד', תוך התעלמות ממה שציווה ומהמהלך שהוא מוביל.

ג. לגבי המספרים - מעניין מה שאתה מציג, צריך בדיקה. מהרב קריגר ומאוד כמה חוקרי שואה רציניים, שמעתי מספרים ואחוזים הרבה יותר גבוהים. (יכול להיות שלפחות הפער באחוזים, חוזר לשאלה, מה מוגדר 'ערב המלחמה').

ד. ח"ו לא טענתי שלמישהו אין זכות לחיות. אני כן טוען, שאלו שהתעקשו להתעלם מהמלך שהקב"ה מוביל - של סיום הגלות והקמת הארץ מחדש, מהתקיימות סימני הקץ המגולה שהוזכרו בנביאים ותוארו בחז"ל, (בעיקר בסנהדרין צח, לא רק) יש אחריות.
ודאי שמי שניצל, ניצל כי הקב"ה רצה שינצל. אבל אנחנו רואים שהמהלך האלוקי (עשרות שנים קודם!) היה של סיום הגלות ובניית ארץ ישראל. כשלא מספיק נענו לסימני הקץ המגולה - הקב"ה הוביל את העניין בדרך של 'יד חזקה וחימה שפוכה'.
למעשה, כשאנו בוחנים בדיעבד את המהלך האלוקי, לא האנושי (כי תתי האדם ימ"ש, באמת רצו להשמיד להרוג ולאבד וגו'), אי אפשר להתכחש לכך שמליוני צדיקים, בינוניים ורשעים (ואין להתכחש לכך שהיו מכל הדרגות לפני שנרצחו, מחז"ל שאחרי כולם נחשבים 'חסידך' ו'עבדיך' הי"ד), במרכז נרצחו ע"י הנאצים ימ"ש. לעומת זאת צדיקים, בינוניים ואחרים (בחסד לאברהם כותב שבארץ ישראל אין רשעים, גם אם נראים כאלו) שעלו לארץ - ניצלו מהגזירה.

ה. השאלה מי היה יכול לדעת מראש שהנאצים יעצרו דווקא באל-עלמיין, נכונה דווקא בעין לא מאמינה.

אמנם גם חילונים וגם חרדים אז, עשו כל מאמץ להימלט מאירופה (כן, גם מהונגריה, כפי שמעיד 'אם הבנים שמחה' בהקדמתו וכפי שרואים מההצטדקות בדברי הפרידה של הרב מבלגורי בשם אחיו ומאוד מקורות רבים גם שנתיים ושלוש קודם) לארץ ישראל ואף אחד לא עשה את הדרך ההפוכה.

אבל דווקא מאנשי אמונה, היה מצופה לראות את התקיימות דברי הנביאים על סיום הגלות.

ו. דווקא שיטת סאטמער, שטוענת שההצלחה בארץ היא 'מעשה סטן', היא זאת שמוציאה את הקב"ה מהעסק.

ראיתי פעם טענה, שהעדיף להישאר בהונגריה כי חשב שהסיכויים שתיכבש תחת הנאצים, נמוכים מהסיכוי שא"י תיכבש בידי רומל (או שהפער לא כ"כ גדול והסיכון לא שווה).
ככה שלא הוגן לשפוט את מעשיו אחרי שיודעים מה קרה (כנראה שהרבה חשבו שהונגריה תינצל..).

לא בדקתי אם הטענה הזאת מסתדרת עם התאריכים וכו..

אבל המאמר שלי בכוונה נכתב בצורנ נטולת אמונה.
לא אמונת המדע ולא אמונה אחרת...
ככה. בצורה יבשה וחופשית שלא סוגדת לכלום.
וכך זה נראה, ללא שום דעה או דפוס מוכתב.
בשפה מקורית

לא נפתח לי בגלל החסימה..

אולי הערבים משתמשים בזה לאיתור מיקומים.

הם מתקשרים, אתה חוזר אליהם, משלם, הם מקבלים את הכסף...

גם לאויבים של ישראל יש יכולות מתקדמות.
כל מה שאיראן יודעת בתחום הסייבר גם חיזבאללה יודע.

סביר שזו שיחת הונאה רגילה,אבל עדיף לנהוג משנה זהירות.

ההודעה שלי מופנית ל-@חיים של

שירצו לאתר אותי..

אבל היה פעם שמועה כזו שחיזבאללה משתמש בזה או חמאס. פעם ראיתי כתבה שהם אפילו גולשים ב- google earth בכדי לשפר את הדיוק של הטילים.

כאמור זה רלוונטי יותר בשעת מלחמה.
כרגע לא נראה לי שיש חשש ..

או שיש עוד סיכון?

מתוך מאקו:
אם אתם נושאים את הסלולרי שלכם אתכם לכל מקום (ומי לא?), הרי שהדבר שקול לכאילו מישהו השתיל לכם שבב GPS מתחת לעור. למכשיר הטלפון שלכם יש מזהה ייחודי, מספר ברזל של המכשיר, שלפיו ברגע שאתם מתחברים לרשת הסלולרית, אפשר לדעת איפה אתם נמצאים בכל רגע נתון, ברמת דיוק של עשרות מטרים. למשטרת ישראל כיום יש רשות בחוק לקבל את האיכון הסלולרי שלכם, במקרים מסויימים גם ללא צו שופט.

מי שחושש ממעקב, או סתם לא מעוניין שידעו איפה הוא, עדיף שלא ייצמד לסלולרי קבוע, ירכוש סלולריים הכוללים SIM משולם מראש, ושיחליף את המכשיר כל כמה חודשים או שבועות.

האח הגדול עינו פקוחה תמיד|צילום: ויקיפדיה

2. הפרידו את הסוללה מהמכשיר – צריך לאשש את השמועה הזו אחת ולתמיד: כן, אפשר להפוך סלולרי למכשיר האזנה, גם אם הוא "כבוי". סלולריים מודרניים לא באמת כבויים לחלוטין כל עוד יש בהם חשמל זורם. הם נמצאים במצב של שינה עמוקה, וניתן להפוך אותם למכשירי האזנה באמצעות פקודה מרחוק. לכן, אם אתם מנהלים שיחה שאתם לא רוצים שיצותתו לה – הפרידו את הסוללה מהמכשיר. יש לכם סלולרי עם סוללה פנימית שלא ניתנת להפרדה? היזהרו בדבריכם.

אין שום סיבה לחשוב שהם רוצים את המיקום שלך...
אם השיחה מהרש"פ גם אין להם את היכולת...
זה דבר יקר להפעיל איכון, ולכן זו סתם פרנויה לומר שהערבים יבזבזו הרבה כסף כדי לדעת דברים לא חשובים על אנשים לא חשובים (מבחינתם כמובן.. )
הדבר היחיד שאת צריכה לדאוג ממנו כרגע זה חשבון הטלפון (וגם זה לא כזה סיפור.. )

ילדים (והורים) הולכים לישון בשעה נורמלית.

מוצ"ש + שעורי בית = לילה לבן

עכשיו אוכלת ארוחת ערב

לא אוהבת את השבתות חורף האלה

וואי ממש
יכול להיות שעקפתי אותך🤣🤣

חבל. חשבתי שהשקעת יותר זמן מחשבה מחלומות😍

השינה היום נבעה מזה, תאמיני לי...
לא תיכננתי לישון, תיכננתי ללמוד משהו
והשיחה עם אבא שלי הביאה אותי לחדר לישון ולחשוב תוך כדי החלומות🤣🤣🤣

השינה שלי נבעה ממשו אחר. תאמיני לי...
תכננתי לישון, אבל הלימוד עם אבא שלי הביא אותי כמעט למנחה יחד איתו🤣🤣
היית לומדת איתו כיצד מגשימים חלומות😍😍
ומיישמתמאת הגישמי, לא את החלומי.

אנחנו היינו אמורים ללמוד אבל בסוף פתחתי את הנושא וזה גלש וואי וואי...
לא נורא, העיקר שמבלבלים אותי בעולם הזה, זה הכי חשוב🛍

ולמה הלכת לישון?

ומתברר שהבילבול שלי גרמו, גרם לי לאכול טרפות כל שבת בשירות

לא שאכלתי חזיר... לפחות לא זה.

ואני בשבת הבאה בשירות. אוףףף

ואני מחר בשירות, אוף

ואני עוד 6 שעות בשירות.

ספר מעולה שמשאיר אותי ערה למרות שבכלל לא ישנתי הרבה בשבת.

האמת שבקושי ישנתי

היה חג נפלא, מלא מפגשים טובים..
והשיא בשבת, כולל דיבור ממש כיף עם מישהו אחרי הרבה זמן.
ומוצש הביא איתו דברים טובים(:
שרק ימשיך!

היו שאלות יפות,חלקן ממש קלות עד גיחוך

אבל גם היו שאלות יפות שוואלה, התרשמתי (ממחברי השאלות וכמובן מהעונים נכון)

היה חידון יפה מאד לטעמי. 

אבשלום מקשקש כרגיל.... אבל זה חלק מהאוירה המסורתית

מתוכננת השלמה.



וכרגיל
אני בטוחה שהייתי יכולה לזכות

אבשלום אמר משהו לאחד המתמודדים, וכ'כ אהבתי

הוא אמר שחידון זה משהו שאתה יודע את כל התשובות לשאלות ששואלים את המתמודדים

זה הכי ככה

אני יושבת בבית וזה ככה: "מטומטם, איך אתה לא יודע את זה?"

להיפך, שאתה יודע את כל השאלות חוץ ממה ששואלים אותך, וגם את זה אתה יודע, אבל רק בזמן אחר

מבחינת העיסוק בו.

פעם ראשונה שאני רואה, וראיתי פעם אחת

לא זכרתי את הציטוט המדויק

אבל זה אחלה משפט

הכי נכון!

כל הסבים יושבים בבית ועונים על הכל ישעיה/ירמיה ומתישהו חייבים לצדוק וההרגשה הזאת תגרום להם לצפות שוב בשנה הבאה...

בעיני יואב שלוסברג כותב מוכשר... מי שמכיר קצת יודע להעריך את הסגנון שלו

לא קל למצוא שאלות שיהיו לא קלות מדי ולא קשות מדי, גם מעניינות, גם אסטתיות, וגם שיהיה שויון בין ממוצע רמת הקושי לכל המתמודדים. יואב בהחלט מוכשר בזה!

ככה שיוצא שככל שאתה יודע יותר ככה יהיו עוד שאלות ברמה שלך. (אמנם תמיד יתכן שמישהו שיודע יותר יפול על משהו שהוא בדיוק שכח באותו רגע).

כדי שהקהל יהיה שותף

 

אבל התקלה שהיתה להם באמצע עם המסך של השאלות היתה לא פיירית בכלל

מסכן. התבאסתי בשבילו. ברור שזה הרבה יותר קל כשרואים

שמעו הזוכה היה מטורף.. הוא גם ידע את מיקום הפסוקים בעל פה (לא יודע אם מגיע מכיוון של יוהרה)

עכ"פ זה בהחלט מרשים 

גם ככה החלוקה היא נוצרית אז הפרק לא משנה מהותית.. זה סתם חסר סיבה ובעיני נראה לא טוב. יש עוד שיודעים לומר ולא אמרו כשהתמודדו.. מידיעה.

גם אם זה לא הייתה חלוקה נוצרית אני חושב שזה לא לעניין

ישנו גם רב מסוים שעושה את זה כל הזמן.

ואנשים מעריצים אותו על כך, אך הם לא מבינים שהעובדה שרבנים אחרים לא עושים את היא לא בגלל שהם לא יודעים אלא בגלל הענווה שיש להם.

כי זה לא חלק מהשאלה

 

זה כמו שהוא יוסיף פירוש רש"י על כל פסוק ששואלים אותו

 

זה גם מדהים, אבל לא קשור

מרגיש לי ממש לשון הרע. אפשר פשוט לפרגן לבנאדם. אשכרה מדהים! כמה פעמים הוא שינן ולמד, עד כדי שהוא יודע אפילו פרק ופס- הלוואי על כולנו! איזו זכות!!
שכל אחד יעשה בסיטואציה את הנכון בעיניו

מכירה מקרוב עוד שעושים כמוהו.. ואני לא מחבבת את זה בכלל.. מה גם שזה לא מעיד על בקיאות יותר מאחרים

האמת שאני קוראת סמויה בפורומים ולא מגיבה, אבל זה ממש צרם לי. בתור מתמודדת לשעבר שגם סלדה מדברים שכאלו הבנתי שלפחות אצלי הרבה פעמים זה נבע מצרות עין.. חידון בסופו של דבר זה מקום שמראים בו ידע
ומעיד על ידע/ לא מעיד על ידע זה לא משנה בכלל, העיקר שלמד תנך והחכים כי זה בסוף המטרה..

בצורה שהופכת את התנ"ך לטריוויה תחרותית. אלא באים גם להראות שהתנ"ך נמצא בפרונט, מה שצריך להניע זו אהבת הלימוד, וברגע שיורים משהו לא משמעותי כמו פרק ופסוק, זה מיותר ולא מראה שום דבר, ויש בזה משהו שמרדד. זו דעתי, ולא נראה לי שמצרות עין, ב"ה.

בכל אופן, כמו שאמרתי אני גם לא אוהבת את זה במיוחד, ועדיין לא חושבת שזה בהכרח מצביע על משהו שלילי. ויותר מזה חד משמעית אפשר גם לראות בזה חיוביות. אינדוודואלי לגמרי.
ואשרייך ב"ה!

הקשר למשתתפים האחרים?? זה לא מקטין אותם בכלל.  גם אם הם גם יודעים והוא זה שאמר זאת- מה קרה? אף אחד לא חשב שהם פחות ממנו בגלל הדבר הזה

אני לא אוהב אמנם שעושים את זה

 

אבל לא הייתי אמור לכתוב בצורה הזאת 

אבל זה היה ממש מרשים

 

ואבשלום קור מרענן כתמיד

הרב קשתיאל אמר פעם בשם הרב וישליצקי שאנחנו לא מחנכים, אנחנו משדכים. מפגישים בין הנער(במקרה הזה) לסיטואציה/רעיון/מקרה וכו.
נראה לי הדבר הכי גדול שאפשר לעשות עם נער/ה זה לעורר בהם מוטיבציה פנימית. לשאול שאלות, להתהלך עם דברים. אם את ממש אלופה אז גם לעורר בהם השראה

וזה היופי שבבני נוער. הם נכנסים לבפנים ושואלים שאלות ובתקופה הזאת הם היא צריכים הכוונה שזה סוג של חינוך.
אתה לא גורם לו לעשות דברים, אתה מייעץ לו. אילוף קיים אצל ילדים- אסור, תעשה, על תעשה... והם מצייתים בין אם הם מסכימים ובין אם לא (וטוב שזה ככה בגיל הזה) רש"י: חינוך זה הכנת הדבר למטרתו, לחינוך כמה כלים בניהם הדרכה ואילוף. הנער לא קשוב לאילוף, הוא לא מוכן שתגיד לו מה לעשות וטוב שכך שלא יצא סמרטוט, אבל הם חושבים ומנסים ומקשיבים לעצות אבל רק למי שמדבר איתם בגובה עיניים (והבעיה שזה יהיה בדרך כלל החבר ולא הדמות החינוכית)

השאר בד"כ בא כמעט מעצמו ובצורה יותר מרגשת ממה שתשערי בדעתך.

וידוע הסיפור שהסטייפלר אמר בזמן שר' חיים היה כבר באזור 50, שהוא עדיין מוריד דמעות על חיימקה שלו שיהיה תלמיד חכם... (ייתכן שישנם אי אלו אי דיוקים בסיפור, אבל הרעיון...)

להתפלל.

 

** - נסיונות פעילים

 

ולהקשיב לנשמה שלהם

ולהיות שם בשבילם.

 

וזהו, באמת שאי אפשר להכריח כלום

אפשר רק לכוון אותם לבחירות נכונות

אה, ולהתפלל.

 

 

צודקת.

בה"

על כל מיני פסוקים וביטויים שבמשך הזמן נשתקע המובן הפשטי שלהם והשתרש דווקא הדרש, דוגמת "מהרסייך ומחריבייך וכו'".
גם בנוגע לפסוק הזה הפירוש המקובל הוא בהקשר שציטטת - 'על פי דרכו' - לפי דרכו, וכן פירשוהו כמעט כל הפרשנים. אבל לפני כמה שנים ראיתי פשט נפלא ופשוט, וככל הנראה זוהי הכוונה המקורית של הפסוק. אם אינני טועה קראתי את זה בעלון 'שבת בשבתו', ואם אינני טועה שוב, כותב המאמר היה יואב שלוסברג שהוזכר פה באחד השרשורים לידינו.
חנוך לנער על פי דרכו, לא במשמעות של 'לפי' אלא על פי הדרך שלו, בתחילת דרכו, כמו שאומרים: על פי הבית - בפתח ותחילת הבית. כלומר יש להרגיל את הנער (לא במשמעות של חינוך ואילוף, אלא מלשון חנוכה, חינוך בית המקדש וכיוצ"ב. כעין טקס חניכה. שלום) בדרך מסויימת כבר בתחילת דרכו, ועל ידי זה: גם כאשר יזקין, לא יסור ממנה, מאותה הדרך.

על ההורה להיות מאד שקול וחכם.
חכם!
לא ח ו ש ב שהוא חכם.

כתבתי.
אני רק זוכר "על פי החירות" שזה במשמעות שכתבת. אבל זה פשט מעניין.

"והאבן גדולה על פי הבאר" (בראשית כט, ב). וכן עוד פסוק דומה שם (כט, י).
"וישימו אבנים גדולות על פי המערה" (יהושע י, כז).
"ערות על יאור על פי יאור" (ישעיהו יט, ז).

פה יש רגלים לדבר שזה הפשט ע"פ ההקבלה להמשך הפסוק - גם כי יזקין - אם תעשה כך וכך בהתחלה, אז גם בסוף יהיה כך.

אני לא אומר שאי אפשר בכלל לפרש ככה אבל זה קפיצה.

יש טכניקות מהותיות יותר ופחות, יעילות יותר ופחות.

הלוואי והיינו יודעים מהם ההשלכות של מעשינו...

 

צריך להגיד את זה למטומטם ששואל בחור עם פיגור (ברמה גבוהה. ועם מספיק מודעות כדי להבין ולהיפגע) ״אתה מפגר ?״. 

 

רוצה להגיד לו ״כן. אבל מסתבר שגם אתה. אנא פנה לביטוח הלאומי״. 

אני ממש גרוע בלהיפרד מ(א)נשים,
בעיקר כאלה שיש להן קטע לא ברור להתאהב בי...

אז אני מנסה להיות רגיש, ולעשות אתזה
הכי עדין שאני יכול- וזה לא תמיד עובד,
ולפעמים קל להן יותר לשנוא אותי...
שזה די באסה.

אבל שורה תחתונה- זאת המציאות
ואני עושה מה שאני יכול ומשתדל לא יותר מידי
להתייסר בגלל זה...

לא שווה כל מה שאתה עושה אם אתה דורך על אנשים ומזלזל בהם. בורא עולם לא צריך ״צדיקים״ כאלה.

צדיקי האמת הם מי שמדקדקים במצוות שבין אדם לחברו, בדיוק כמו שהם מקפידים לאכול כשר ולשמור שבת.

קשוח כל כך הרבה זמן לבד...

נו ב"ה

חיבוק!

את חזקה ואת תעברי את כל הרגעים הקשים האלה ואחריהם יגיעו לך ימים של אושר אין סופי ❣️

יש פונטציאל להולדת שפע מחדש.

תודה!

תודה

(סליחה)

אבל קורונה וזה אז אני לא יודע מה הולך שם

בסוף הגעתי לשם רק ב 9 ומתברר שזאת בדיוק השעה שנועלים את הבית כנסת ביום שישי

תזכורות?

אני הכרתי פעם מישהי שכל יום היה לה מגילה של תזכורות בפלאפון בשעות מדויקות והנחיות.

אף פעם לא ניסיתי את זה, אבל אני מאריך שאם בן אדם מקפיד על כך זה יוכל לשפר ממש את סדר היום שלו.

להתפרס בדברים שאני עושה, במיוחד לימוד תורה.
אמרתי למישהו ביום שני שגם כשאני מתעמק בתורה אני זוכר את השעה ומה שאני צריך לעשות. כמה שעות אחרי השיחה, התעמקתי בשיעור ולימוד עצמאי סביב ספר החינוך והמצווה שעסקנו בו בכלל ושכחתי שיש לי פגישה עם מישהו והתבטלה הפגישה.

החלטתי שאני עושה סדר יום עם שעות מסוימות קבועות שאני לומד תורה ומתעסק בעבודה שלי ולא מעבר. גם כשיעבור הזמן ויהיה לי פיתוי להמשיך, אצטרך להפסיק.
אני בן-אדם שלא אוהב גבולות אבל חלק מחיים נורמלי זה הצבת גבולות.

ככל שתפנימי את חשיבות הזמן וכמה אפשר למלא אותו ולנצל אותו,

 כך תעבירי את זה למעשה ותעמדי בזמנים.

 

בהצלחה

אני הבנתי שיש 3 סוגים של מצוות מדאורייתא:
1. שלומדים מהפסוק
2. שיודעים הלכה למשה מסיני ויש לזה אסמכתה מפסוק.
3. הלכה למשה מסיני שזה מצווה שאי לה אסמכת בפסוקים.
כולם דאורייתא ובאותה דרגה

מסיני איפה שלכאורה הגמרא דורשת מפסוקים, ובפשטות הוא מבין שזה אסמכתא בעלמא.

תודה

 

זה מתחבר למה שכתוב על אדם הראשון-

שראה יום שהולך ומתמעט, והדליק נרות

ואז היום התחיל להתארך שוב.

 

מעניין מאוד. לא הכרתי את זה.

הקושיא שלך גם קצת הסבירה לי למה נדחק רש"י לומר ב"כי ה' איתו"- שם שמיים שגור בפיו, ולא כמו הפירוש הפשוט...

 

למרות שאני לא אוהב את קו המחשבה הזה...

רשי בעקבות חזל שיבח בכך את אחי יוסף שלא היו אחד בפה ואחד בלב

רשי זה יכול גם להסביר איך אנשי מצרים, אשר מלכם עתיד לומר "מי ה' אשר אשמע בקולו, לא ידעתי את ה'" יכולים כאן להיות בטוחים כי ה' נמצא עם יוסף.

וזה חוזר על עצמו גם עם פוטיפר, גם עם שר בית הסוהר וגם עם פרעה.

אז אולי שם שמים שגור על פיו מסביר איך הם הושלם הפער הזה. לפחות באופן זמני.

 

ואם תרצה עוד.. על האלוקים של יוסף

האלוקים של יוסף – תורה ואני