יש דבר כזה מועדון ביליארד כשר?
או מקום שאפשר לשחק בו סנוקר בלי בעיות צניעות\אלכוהול או כל אוירה לא שייכת?
מכירים קונספט כזה ? ![]()
יש דבר כזה מועדון ביליארד כשר?
או מקום שאפשר לשחק בו סנוקר בלי בעיות צניעות\אלכוהול או כל אוירה לא שייכת?
מכירים קונספט כזה ? ![]()
לאחרונה התעורר רצון הנעורים לחפש את זה בקדושה חח הלוואי שיש, לצערי הכל מפוקפק כשזה קשור לזה ![]()
תודיעי לנו אם תמצאי!!
אני לא בטוח, אבל נראה לי שברוב אם לא כל המקומות האלה יש חוסר צניעות.
פעם היה לי סנוקר קרוב לבית שהיה קטנצי'ק כזה ונחמד ובלי כל הקשקושים מסביב.. נטו לשחק.
אבל סגרו אותו משום מה, חבל.
שפעם זה היה פאב אבל אמרו לי שהיום יש דתיים (או משהו כזה) שהולכים לשם וזה רק סנוקר אבל זה עדיין מרגיש לא שייך אם יש שם מוזיקה מסויימת ברקע או שזה מעורב כזה או אם יש אפילו בר (לא יודעת לגמריי מה האוירה אני משערת) למרות שזה פתוח גם בצהריים (אולי ככה זה פחות מפוקפק?) רעיון להביא לשם בחור לדייט 
צריך להמציא כזה חדרים להשכרה זה מושלם. (אהממ יזמים לכאן!!)
הלוואי. ![]()
הודעה
איי איפה.. אולי בעלי יהיה בראש לחסוך ולהביא כזה לבית.
אה וכמובן שנגור בוילה שיהיה מקום גם.
הסתדרתי.
תכל'ס, כמה עולה שולחן סנוקר כזה קטן?
נראה לי זה מסוג הדברים שכשקונים לבית מתלהבים בהתחלה ואז זה נשאר ומאביק (כמו הליכון)
אפשר להתחיל בקטן ![]()
אז תקנה ונשכיר ממך שעות משחק 
מצאנו פתרון כשר 
מבקש אמונהדווקא באמת הייתי שחקן די טוב.
מבקש אמונה@בנות לא לריב מה אתה משגע אנשים חחח
@בנות לא לריב הכינוי שלך קצת יותר מסגיר 
הודעהדווקא משחק נחמד, מפתח ריכוז וחשיבה 
באמת מוזר לי שעוד לא מצאו פתרון להכשיר אותו.
אז סתם אמרו שביליאדר זה משחק בקוביה
חרטטנים
או שולחן אוכל מעוצב אם ימאס 
איזה פרק בחברים?

עושה חשק משהו
אני מכירה מקומות כאלה שמגיעים לשם גם דוסים אבל לא עונים על ההגדרה של כשר,
עזבי אותך, אתם תשחקו, ואת תפסידי, ותריבו והוא לא יוכל לפייס אותך עם משקה נחמד כי כלום לא כשר.
למה זה ברור שהוא ינצח?? לא הבנתי!! ![]()
ואני אסלח לו גם בלי משקה אלכוהולי 
סתם כי בנים רמאים. אני לגמרי מאחורייך
הודעה
שרצוי, מומלץ, עדיף.
אך לא הייתי משתמשת במילים צריך, חייב.
מהבחינה שתהיה לו יראת שמיים, שנק' המוצא שלו היא היהדות, מבין את העולם ממנו אני באה.
אחרי הכל מדובר בנפש..
צריך שיהיה מטפל שאת/ה יכול להתבטא ולהרגיש בנוח.
מה סיפרו לך?
סיפור חייו של יוסף ואור החנוכה
בפרשת השבוע - וישב, יוסף נשלח ע"י אביו לראות את שלום אחיו. מיד כשהוא פוגש בהם - ההשלכה לבור, המכירה לישמעאלים... מה יוסף חושב עכשיו? המחשבה המתבקשת ביותר היא שאביו גם היה חלק מהתכנית...
אח"כ נמכר למצרים, הרחק ממשפחתו,פיזית, וקשה מכך - שהוא סבור כי אביו וכל משפחתו החליטו להרחיקו מעליהם לנצח ולדחותו מכלל ישראל... וכי יש הרגשה קשה מזו?! [במאמר מוסגר, הסבר זה מתרץ את קושיית הרמב"ן והמפרשים, מדוע כשמלך יוסף לא שלח להודיע לאביו שהוא חי. הוא סבר שהדבר דווקא יצער אותו.. והסבר זה מתחזק מהנימוק שנותן יוסף לקריאת שם בנו הבכור מנשה - "כי נשני (השכיח ממני) אלוהים את כל עמלי ואת כל בית אבי"].
אח"כ הוא עולה לגדולה בבית פוטיפר, אך דווקא גדולה זו היא שמביאה אותו לניסיון מטורף.... במצבו של יוסף היו לו כל הסיבות שבעולם להפנות עורף לעברו, לחוש זרות וניכור אל עולם הקודש והשייכות לעבודת ה', שכל אלה בגדו בו כביכול, ולנצל את המעמד שקנה כאן בבית פוטיפר... לקשור קשר עם הגברת ומכאן הדרך קצרה להחליף את האדון ולקנות עצמאות וחירות, מעמד ועושר. וכל זה מצטרף לעוצמת הניסיון מצד היצר הרגיל, הרגעי, שהפעיל עליו את כל עוצמתו אז, כמו שמתארים חז"ל.
אבל בניגוד לכל התחזיות הללו - יוסף עומד בניסיון בגבורה עילאית. הוא לא איבד את הכיוון ואת המגמה אליה הוא שואף, למרות כל ההטעיות, האכזבה והתסכול, האיסור המפתה והעתיד הנוצץ.
"ויעזוב בגדו בידה, וינס ויצא החוצה" - הבגד הוא החיצוניות. יוסף פושט מעליו את ההסתכלות החיצונית על המציאות, שרואה אכזבה וייאוש, מרירות ותסכול. ונס החוצה - עוזב את החשבונות הרגשיים, היצריים, והתועלתניים, ופשוט יוצא החוצה, אל המרחב הפשוט. אל המחוייבות לדבר ה'.
אבל - כאן מגיע שיא המשבר. במקום שבזכות זה הוא יזכה להארת פנים מאת הקב"ה ולגאולה ממצב העבדות, הוא נופל מן הפח אל הפחת- "ויתנהו אל בית הסוהר".
אם עד עכשיו יוסף הצליח להחזיק מעמד, בשלב זה זה כבר נראה כביכול בלתי אפשרי.
אבל יוסף עומד גם בזה. רוחו לא נופלת, ואמונתו לא נחלשת, למרות שהכול פועל כביכול הפוך.
יוסף חי בבית הסוהר באמונה, בשמחה ובראש מורם, (ומשום כך הוא נושא חן בעיני שר בית הסוהר.)
מקץ שנתיים ימים, שבהן לא נראה שום אור בקצה המנהרה ('תקופת יובש') ולא עוד אלא שזיק התקווה שנדלק עם שיחרורו של שר המשקים אף הוא דעך וכבה בגסיסות אכזבה, מאחר ש''וישכחהו'' -
מופיע האור. "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים... הסירותי מסבל שכמו". יוסף עולה בן רגע ממעמקי הבור למלכות על המעצמה החזקה בעולם. כעת הוא יכול להביט לאחור ולדעת שהדרך כבר מאחוריו.
* * *
אור החנוכה מופיע בדיוק בזמן הזה, בהארת הישועה של פרשת מקץ. בתקופת השנה שבה הלילה מתחיל להתקצר ושעות האור להתארך.
ניתן לומר ששורשו של חג החנוכה נטוע כבר בימי אדם הראשון, שעשה ממש בתקופה זו שמונה ימים טובים על האור:
"לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב שמונה ימים בתענית [ובתפלה]. כיון שנפלה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים".
(עבודה זרה ח.)
גם בימי המכבים, מתוך "חושך על פני תהום - זו מלכות יוון" - מצב אבוד לכאורה וחסר סיכוי מכל בחינה שהיא, אלו שדבקו באמונתם ושמו ביטחונם בקב"ה שיסייע בידם - הם אלו שהביאו את הישועה, אותה אנו מציינים לדורי דורות "כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט", במצב כזה או במצב אחר.
* * *
מכאן אפשר לקבל התחזקות עצומה, גם לרגעים הקשים ביותר, גם לתקופות ארוכות של קושי, גם כשהכל נראה פועל הפוך מהכיוון הרצוי - תמיד לדבוק באמונה וביטחון בקב"ה, מתוך שמחה, מנוחת הנפש, וידיעה שיש מי שמנהל את העניינים על הצד הטוב ביותר ושטובתנו חשובה לו הרבה יותר מאשר לנו.
ובסוף האור יבוא, יזרח ויופיע במלוא זיוו והדרו, ויהיה אפשר להביט לאחור בסיפוק ושמחה, להודות ולהלל לשמך הגדול.
חנוכה שמח ושבת שלום! 
השאלה נשאלת מנקודת מבטו של המאמין, ואסביר:
ישנם הרבה תחומים שבמשך דורות, לאחר הרבה מאמץ ויגיעה, האנושות צברה בהם מסות אדירות של ידע והתמחות - מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, פילוסופיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, ביולוגיה, זאולוגיה וכו', וגם תיאולגיה.
זה די ברור שלתחומים שמשיקים באופן ישר למדעי האלוהות אמורה להיות משמעות וחשיבות עצמית, ולא רק ככלי לקיום 'לשבת יצרה'. אך מה בקשר למדעים האנושיים יותר?
הדוגמא הכי מובהקת שאפשר למצוא על מנת לחדד את השאלה היא מדעי המחשב למשל, שכל כולו המצאה אנושית, אנושית מדי. אנשים משקיעים מליוני שעות ללימוד המקצוע ושכלולו ופיתוחו. מה קורה עם כל הידע הזה שנייה לאחר המוות והמעבר למימד אחר? האם הוא נהיה בבת אחת בלתי רלוונטי, ומתברר שהוא היה רק כלי כדי לפרנס את המשפחה בעולם הזה?
וכן בתחומים אחרים פחות מובהקים דוגמת פיסיקה וכימיה - אם אדם למד אותם במשך שנים ולא עשה את הסוויץ' הזה כדי לגזור מהם תובנות וחיבורים לאלוהות, האם שנייה לאחר המוות מתברר שכל ההשקעה וההקרבה היתה טכנית בלבד לשם השרידות פה בעולם, ואין היא מעלה ומורידה כלום שם? וכן לגבי היסטוריה, מתמטיקה וכל השאר.
השאלה נשאלת על רקע האמונה שלגבי תורה או לתיאולוגיה בכלל, יש ערך בידיעתם, והערך הוא חוצה עולמות.
יובהר שאני לא שואל על הרצון הכללי של הקב"ה שהעולם יתפתח ויתקדם, אשר ברא אלקים לעשות וכו', אלא על ערכו האובייקטיבי של הידע כידע, כאשר האינדיקציה מבחינתי לזה היא משקלו וערכו לאחר המוות.
בעצם השאלה במילים אחרות היא: האם אלוקים מעריך ידע, גם כאשר הוא לא מוביל אליו בהכרח, אלא מעצם היותו ידע?
(אני לא יודע אם ניתן לפשוט את השאלה מברכת אשר נתן/חלק מחכמתו לבשר ודם, או מסנהדרין שצריכים להיות בקיאים בשבעים לשון ובשאר חכמות, או מנביא שצריך להיות חכם, כי בכל אלו החכמה כן משרתת מטרה נעלה ואינה עומדת בפני עצמה).
אא"כ השכר הוא ביטוי להערכה וחותמת אלוקית שזה ערך נכון - אז כן.
אני שואל האם שאר החכמות, למרות יוקרתן ומורכבותן, מהזווית האלוקית הן למעשה לא יותר מאוכל למשל - הוא לא כזה חשוב, אבל הוא הכרחי כדי לשרוד פה (למרות שאוכל הוא לא כזה דוגמא טובה, לפי מה שכתבו המקובלים בהסבר הפנימי של עניין האכילה. אבל העיקרון מובן. ואולי יש גם הסבר פנימי לנדון שלנו, אני לא מכיר כזה).
די ברור שזה בהשפעת המנגנון האריסטוטלי אותו אימץ, שכדי להגיע ל'שכל הפועל', יש צורך בעלייה במעלות החכמה באשר היא (מה שמייצר גישה אליטיסטית למדי).
השאלה היא האם גם לאחר שהמנגנון הזה קרס והוכה שוק על ירך, עדיין שרדה האמיתה הזאת.
גם אם עידנו את שיטתו בנושא או הסבירו אותה ע"פ הקבלה. תראה שהגר"א הרמח"ל ראו חשיבות גדולה בלימוד המדעים והחוכמות. הספר היחיד שיש בכתב יד של הגר"א כספר ולא כהערות או סיכומי שיעורים הוא ספר איל משולש בגאומטריה (תרגום של ספר נראה לי ) וכן כתיבת הסיפורת של הרמח"ל ועיסקו במדעים ותלמידו היה רופא כידוע.
אפשר לשאול האם גם מדעי המחשב בפנים או לא, ומה עולה על מי שזה לא תרם לא להבנת האלקות בכלום.
לפי דעתי גם לאלו יש שכר בקידום העולם ליעדו כמו להבדיל תורה שלא לשמה. אני חושב שלפי הרב קוק קידום עולם החול הוא חלק מהתעלות העולם. כמו המדרש שבהמצאת המחרשה יש נחמה מקללת האדמה כי היא מקדמת את האדם למצב בו הוא חי בשלום עם הטבע שכבר לא מצמיח לו קוץ ודרדר. כך שגם בחכמה המעשית יש תיקון של הקלקול העולמי מהתוהו והשבירה שלו.
ספר הליקוטים בהר כה'
והנה בימות החול, אז יש מלאכה, כי המלאכה מורה על היות הדברים צריכים תיקון ע"י מעשה, כי אלו הקב"ה ברא את
עולמו כמו שיהיה לעת"ל, כמ"ש )תהלים ע"ב ט"ז( יהי פסת בר בארץ, שתוציא הארץ גלוסקאות וכו', לא היו צריכים לעשות
כמה מיני מלאכות כדי לאכול, אך עתה צריכים לעשות כמה מיני מלאכות, לחרוש ולזרוע, ולהוציא התבן והמוץ והסובין שהם
הקליפות, ואח"כ לתקנו ע"י האש, שהוא אפיית הפת, גמור כל המלאכות, ואז נשלם ונתקן, וכן כל שאר המלאכות.
קבצים ד ס - המגמה הקולטורית של המדע כולה, אינינו אותו החזון המתגלה לאדם בדיוקו המדעי ביחושו לעולם ומלואו, כ"א בצדדים השימושיים לבד. אבל בכל הענינים התיאוריים, יסוד המגמה היא ההתקרבות אל הגודל, אל האמת ואל הנשגב. והתקרבות זו עושה היא את פעולתה דוקא ע"י הצעדים האטיים שהעולם הולך וצועד, והעולם בגדלו הולך ומתגדל, הולך ומתאדר בההכרה האנושית. ואותו החזון האידיאלי הבלתי גלום במסקנות, שכל דור ודור חותם אותן על מנת לחזור ולפקפק בהן או לחתום הפוכן בדור יבא, כ"א האידיאליות הפנימית המנשאת את האופי האנושי אל מרומיו. רק זה הוא הריוח הנקי מכל עבודת הרוח - וריוח זה לעולם לא יפסד, גם כשהמסקנות המדעיות יקבלו צורה אחרת לגמרי - הנשמה הכללית של הגודל שבהכרה, והארת הרוח, שבהתרחבותה היא מזדהרת והולכת ע"י כל הצורות השונות, שההכרות הגדולות מסגננות אותן בעבודת הרוח התדירה אשר לאדם.
קובץ ה' פ' - כשם שאין השכל הטבעי יכול למלא את מדת הכח הגופני, כ"א האדם צריך להתאמץ שיהיה מלא כח חיים ואומץ גופני, כדי שיוכל השכל לחול עליו בכל תגבורת ערכיו, על פי הכלל של מכירי הטבע, נפש בריאה בגוף בריא, כמו כן אין השכל הנאצל העליון, בצורת הופעת קודש, יכול למלא את המקום של השכל הטבעי, שהוא נערך לגבה ממש כגוף לגבי נשמה. ולעולם צריך אדם למלא את המדה השכלית של השכל הטבעי בכל תכונותיו, כדי שיתקיים, במידתו הרוחנית גם כן, התוכן של נפש בריאה בגוף בריא, כלומר רוח הקודש, מאירה ומפותחה, במסגרת של שכל, נאור צלול ובהיר, מרווה מכל החזיונות האפשריים להכנס בחוג מבטו של האדם, עם כל עומק החידור שבהם. ומדתו של הקב"ה היא, שכלי ריקן אינו מחזיק, וכלי מלא מחזיק, שנאמר יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה.
יש עוד מה להעמיק ולחפש מקורות אבל זה כרגע מה שיש לי במחשב...
קובץ א יג- (ארה"ק ב התעלות העולם לא זוכר מיקום מדויק)
שמח היה הרמב"ם, כשצורת ההשגחה קבלה אצלו צביון של הדרגה שכלית. וראוי הדבר לשמח על זה, מפני שכל זמן שהאמונה הזאת, שהיא מבססת את חיי העולם, היא מונחת בלא תואר שכלי, איננה מתערבת עם כל גלי החיים של הנפש החכמה, השואפת להשכיל. אבל אחר שקבלה לתוכה צורתה השכלית, הרי היא משתרשת במעמקי הנשמה בכל חדריה ומעמקיה, והאדם מוצא את עצמו מאושר, כשצורתו הרוחנית מתאחדת לחטיבה אחת.
ואי אפשר בלי הפסקה המפורסמת
שני פרנסים טובים עמדו לישראל, שניהם מלאים ברכת ד' בתורה חכמה, גדולה קדושה, צדק ומשרים, וחמושים ברוח אדיר לעבוד עבודת הקודש, לישר דרכים במסילת התורה והאמונה: הרמב"ם והרמב"ן. שניהם כללו בתוכם את כל אוצר החיים אשר לישראל ולאדם, לפי היכולת האנושי, ולפי הערכים האפשריים להתגלות ברוח היותר ער ויותר נאור. אמנם משני הצדדים אשר להקשבת הרוח: מהצד המסתורי הפנימי, הפאה הימנית, שמשם חוש האמונה העמוק נובע, וממנו תוצאות לכל בינה פנימית, קבלית, אמת רוחנית עליונה, אשר ברוח רזי אמונים היא נקלטת, ותוצאותיה חכמות נעלמות בחוג ההשויה של הצורה ליוצרה בכחן הגדול של נביאים שאינו פוסק מבני נביאים מדור לדור, ומהצד השמאל, הצד ההכרי, המלא שכל וחשבון, בירור והגיון, השופט את כל ערך בהגדרותיו, ומעמיק בתהום ההבדלה שבין המציאות העליונה מעל כל שם ותיאור מציאותי, הנקלט מאור השכל העליון אשר בהקשבה הבינתית המדויקה והדרגית, העסוקה בהבחנת האור האלהי. הפאה השמאלית נפלה למנה, האחרונה לבן מיימון, והראשונה לבן נחמן. אור אל שדי, האומר לעולמו די, ומתוה גבולים לכל חדרי מדי ולכל כחות חיים, ומגלה את הבלטתה המשוכללה של כל יצירה חשובה, האיר בנשמת שני האורים הגדולים. ומוכרחת היתה המסתורית להיות עלומה מגאון ההכרה המנתחת, ואותה ההכרה בעצמה להיות דחויה בזרע מגאון הקשב הפנימי אדיר האמונה. ויחד הם בונים את בית ישראל מזה אחד ומזה אחד, והיו ידיהם אמונה, להחליש את עמלק ואת עמו לפי חרב, ולהקים יד על כס יה.
השאלה היא לא בדיוק השאלת עתיקת היומין אודות נחיצותם, חשיבותם או היתרם של לימודי החול. אלא השאלה היא, בהינתן שכן יש להם חשיבות - מדוע והאם היא עומדת בפני עצמה כמו שחשיבות לימוד התורה עומד בפני עצמו למרות שלא מביא לידי מעשה אלא כלימוד וידיעה גרידא.
לגבי הגר"א - יש אימרה מפורשת בשמו ("כל מי שחסרה לו יד אחת וכו'") שהתועלת בחכמות האלו היא שהן כלי שרת להבנת התורה. אני כלל לא בטוח שראה בזה ערך עצמי, ואפילו לא בתור מגמה כללית של האנושות (כדברי הרב קוק, ראה להלן).
לגבי הרמח"ל - תחומי ענייניו בהחלט מרתקים, בייחוד ביחס לגדולי ישראל באותה תקופה, אבל אני לא מכיר התייחסות שלו בנוגע למניעים שלו וייחסו לתחומים אלו.
לגבי ספר הליקוטים - אני אחדד את ההערה עליו, שוב על ידי הדוגמא של עניין האכילה. הקב"ה ברא את העולם כך שהיצורים החיים יהיו חייבים לאכול כדי להתקיים. באו חכמי הרוח והפנימיות וגילו טפח מאחורי הפרגוד ממחשבותיו של עתיק יומין, מה ראה על ככה, ומהן התועלות שנעשות על ידי פעולת האכילה של בני אנוש, למרות שהם בכלל פועלים מתוך מניעים אינסטינקטיבים הישרדותיים ותאוותנים, ואין להם מושג, וגם לא אכפת להם מה קורה מאחורי הקלעים.
נשאלת השאלה: האם לאחר שגילו המקובלים רז זה, אדם מן השורה שאכל ואכל כל ימי חייו, ולא הניח פינה ומסעדה שלא סעד בה את ליבו, וכמובן עשה את זה כיצור אנושי וכמצוות אנשים מלומדה ולא קישר את אכילתו במחשבתו לכל הנ"ל, האם לאחר מאה ועשרים יש איזו הו"א שיש לו פתחון פה לפני הבורא שעשה תיקונים עליונים ונוראיים על ידי אכילתו?
כך גם לגבי הסברו של ספר הליקוטים בעניין הצורך בעולם בעשיית מלאכה. הוא מסביר את העצה העמוקה של אותו צדיק שברא את העולם כך. אך האם זה אומר שהחכם יכול להתהדר בחכמתו באשר היא חכמה לפני הבורא? כאשר הנברא יעמוד לני הבורא והבורא ידע שאדם זה יגע כל ימי חייו כדי לחקור את הטבע ואת העולם שבו הוא חי, והביא את יכולותיו עד לקצה כדי לגלות דברים חדשים שלא שמעתם אוזן מעולם, לא מתוך ראייתו כחלק ממארג אלוקי כלשהו, אלא מתוך סקרנות אנושית טיפוסית, האם זה מזיז משהו? יש לזה משקל?
בכל הפיסקאות (המרשימות!) שהבאת עולה כי לקב"ה יש אינטרס כללי בהתפתחות החכמה האנושית, וכי יד ה' בדבר, בתור היד הנעלמה המתווה את ההסיטוריה ומקדמת את העולם. ומתוך זה נגזר שכל אדם החושף עוד גילוי במגרש האלוהות, מסייע, גם בלא יודעין, לקידום העולם. השאלה היא האם לידע אישי של אדם כזה או אחר, יש ערך לפני הבורא (שמבחינתי הוא אמת המידה לערך הראוי להעריכו). האם הבורא יתן לו קרדיט על עצם זה שרכש ידע זה? (שוב, בהנחה שלא כיוון לש"ש, אלא פשוט למד כמו כולם).
אי אפשר לדרוש מעצמו, ולא מהעולם בכלל, אידיאלים נקיים, בלא תערובות סיגים שבאים מצד טבע החומר והעכירות החברותית, וכלל הכל הוא בההתקדמות היותר מוצלחה. לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה (קובץ ח סח')
כמו שאמרתי כל לימוד מדע וק"ו לימוד תורה וכל דבר שבקדושה עלה ומקדם את העולם עוד שלב ועוד שלב כל עוד מטרת העיסוק היא לעשות טוב. כמובן שאם אדם לומד בכדי לקנטר או מייצר דברים רעים בחכמתו הוא מזיק ומדרדר את העולם.
הדוגמא של לימוד תורה שלא לשמה היא דוגמא מצויינת להמחשת העניין. זה מורה באצבע שבניגוד לשאר החכמות שלא כ"כ ברור לי כרגע מה מעמדן בזה, בלימוד תורה יש ערך בעצם הידיעה ובעצם העובדה שהמוח שלך מכיל את האינפורמציה הזאת, גם אם לא טרחת לקשר את זה לבורא.
בלימוד על מנת לקנטר (לפי חילוק התוס') אפשר לומר שגם בו עדיין נשמר הערך בעצם ידיעת התורה, אך הנזק כ"כ רב על השכר, שבשקלול הכולל נוח לו שלא נברא (וכעי"ז בתוס' תענית יא. לגבי תענית חלום בשבת), ובפרט שבזה סניגרו עצמו נעשה קטיגורו ממש.
לגבי הגוף של הידע - מחשבה מעניינת, רק השאלה מה טיבו של גוף זה. הרי לבורא עצמו ידוע הכל. מי יהנה ממנו או ישאב ממנו איזה תועלת ומה הנפק"מ בו? זה אמנם מזכיר את דברי הזוהר שע"י לימוד תורה בוראים עולמות חדשים (שמים חדשים וארץ חדשה), מה שאומר שעל ידי לימוד אכן יכולות להיווצר יצירות רוחניות, אך מסופקני לגבי שאר החכמות.
אפשר להשתמש בזה?
אני רוצה את זה כתמות פרופיל
התמונה האמצעית
הכי חדה ומראה
שתי הצעות לצילומים יפים
1. לצלם בHDR- שזה אומר שהמצלמה מצלמת 3 תמונות ומאחדת אותם
לתמונה אחת, כשהיא לוקחת מכל תמונה את הצבעים האיכותיים- יוצא קצת
כמו ציור
2. לבצע נעילת מצלמה ע"י לחיצה ארוכה על המצלמה.
נניח שאתה מצלם שקיעה בים, סביר שהתמונה תצא חשוכה משום
שאתה מכוון אותה למקור אור. לעומת זאת אם תסתובב מזרחה, ייצא בהיר.
אז הרעיון הוא שאתה מכוון את המצלמה מזרחה, עושה נעילת מצלמה,
חוזר למערב ומצלם, ואז תצא לך שקיעה בהירה.
רק מה, אם תסתובב מזרחה, ואחכ מערבה התמונה תצא בהירה ממש, יותר
מידי. לכן כדאי להסתובב דרומה, שזה אור ביניים שכזה> לנעול המצלמה ואז
לכוון המצלמה לשקיעה> בום! מושלם כמו לידה של ג'ירפה.
אבל מניח שכולם יודעים את זה כבר
(:
מענין מה שאתה אומר
תודה
️אם ממך קיבלתי אישור אז אני מרוצה😜😜
סתם...
ממש תודה! ותודה על כל התמונות שלך שמביאות לאנשים שמחה!
️, באמת עובר בי רגש כשאני מסתכל בתמונות שלך 
לקח לי שניה להבין מה קרה פה...
ניראה רע!
שם השם, אף אחד לא חשב שזה.
ככינוי כן משתמשים בזה משום מה
אולי זה התחיל מזה שהתחילו לכתוב בס"ד
חסדי היםאחרונה

לחם מלאנסעתי לאחותי לשבת, ושאלתי את ילדיה בגיל 6.5 ו8 שאלות, ולהלן תשובותם או או ידיעתם:
(גם מהמסובכות שבהם)
הילדים של היום.
כל ילד יודע מה שמלמדים אותו.
והלוואי שגם הילדים שלי ידעו לשרוק הלכות
ושיהיו מודעים לתהליכים שקורים להם בגוף
וקצת היסטוריה לא מזיק אף פעם;)
כל עוד זה דברים טובים אז שידעו- למה לא?
ידע הוא כח..



תודה ע נ ק י ת שקראתם ובבקשה תשתפו♡♡
❤️
❤עם מצוות עשה ולא תעשה, נביאי חורבן, מאמינים וכופרים, ואל לעבוד אותו (כדור הארץ\ הסביבה\המדע\ איך שלא תקרא לזה)
שמעתם על ה"ילדה המסכנה" שבכתה באיזה כנס של האו"ם כי המבוגרים אכזבו אותה גנבו לה את הילדות, ולא השמידו את תעשיית הנפט?
זו ילדה בת 14 שמגיל צעיר מאוד ההורים הסביבתנים שלה לקחו אותה להפגנות וכנסים בשביל לסחוט רגשות מאנשים ושכנעו אותה שבאמת העולם הולך להיגמר עוד 10 שנים (תמיד זה נשאר בערך במספר הזה כדי שלא יהיה קרוב מידי ונראה שאין שום חורבן, ולא רחוק מידי שלא יהיה אכפת, ככה כבר כמעט 50 שנה מאז המצאת הדת הזאת)
הם המבוגרים שגנבו לה את הילדות ואכזבו אותה, לא הממשלות שהעזו לא להשמיד תעשיות שלמות ולהחזיר את כולם לתקופת האבן.
כמו בכל דת יש אדוקים מאוד שמחמירים מאוד בפרטי ההלכה,
ידעתם שיש טבעונים ממניע סביבתי? הפרות שמגודלות לצורכי בשר מפליצות (מחילה, אבל זה מה ש"המדע" אומר) ומשחררות גזים לאטמוספרה והמשאיות שמובלות אותן גם פולטות גזים, אז צריך להפסיק לצרוך בשר.
לא מזמן הוחלה את טענת המשאיות על אבוקדו- גם אותו נפסיק לצרוך ונאכל אבנים ונשב במערה למען כדור הארץ האהוב.
עד שיצא "מחקר" שאבנים ממש חשובות לסביבה ושבני אדם שיושבים במערות מפרים את המאזן האקולוגי ועד אז נמצא פתרון, זה רק עוד 10 שנים.
(הפתרון הוא כנראה לאכול בשר אדם, שוב, לגמרי משהו שסביבתנים מציעים)
כל זה ממש לא אומר שמותר לזהם את הסביבה ולא צריך לנסות להפחית אשפה, למצוא מקורות אנרגיה נקיים ולמחזר. אבל חשוב לזכור שזה לא סוף העולם בעוד 10 שנים.

כאילו כל נר הוא מידה אחרת?
ויוסף הוא מידת היסוד?
וזה תפילה יפה..
מעניין,
חידשת לי
לא שמעתי על זה אף פעם.

אחיי ואחיותי יושבים?
סדין עם סימון של הצלע
הארוכה והקצרה שלא נצטרך
להתחיל להחליף, להבין שזה לא נכון, לסובב,
להבין שצדקנו בפעם הראשונה ולרצות למות אחיי ואחיותי
אז מפזר חום ואהבה
אז BIT שאפשר להעביר בו
אחוזים לסוללה
אז קופה מהירה
עם קופאית מהירה.
אחי, כמו שטיפת רכב אבל
במקלחון. אתה נכנס, מרים ידיים, מקבל
שפריצים של סבון ומים, כאפות של
ליפה מסתובבת, יבוש ויוצא כמו
חדש אחרי 5 דקות , אחי
אפליציית היכרויות רק לחברי
אותה קופ"ח: לאו-MEET
אותו רעיון רק במזנון של הרבנות-
בגט בגט
שהמדחום בכניסה לחנויות יתן גם שפריץ של בושם
בכל פניה של אוטובוס אקורדיון
ישמע צליל של אקורדיון
שזאם של בשמים
מתג הפעלה/כיבוי לטוסטר משולשים
אז לא אני לא אתם-
לשונית פתיחה קלה לנייר טואלט
ספרו לנו לאיזה רעיון הכי התחברתם ואיך
אתם בדיוק מתכוונים לממן אותו,
ואולי נוכל לעשות אקזיט ביחד.
אברהם אבינו- יום של חסד כלפינו.
רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' מציין:
ישנו עניין גדול מהמקובלים הקדמונים בראש
חודש טבת להדליק כוס שמן זית לתנא רבי
מאיר בעל הנס ולתת 100 שקלים לצדקה <או כמה
שאפשר מסתמא>
ולבקש בזכותו את כל הדברים שצריך
ודבר זה 'בדוק ומנוסה' ואין תפילתו חוזרת
ריקם בכל מה שיבקש!
גם מהבן איש חי: יש ענין להדליק נר לכבוד ר' מאיר בא' טבת
שנשמע בשורות טובות בע"ה
ומשפחתו וחבריו וכל עמ"י.
הפגזת עם הסיפורים, מהמם.
קשהה
מזמור לאל ידיאני כבר סטודנטית
ואין אין אין עבודות מתאימות
עם כל הכבוד, אני לא רוצה לעבוד בשירות לקוחות או משהו כזה, אלא מישרה שיותר מתאימה לי, לכישורים, לאופי
ואיןןןןן
כולם רוצים משרה מלאה!
אוף
באלי למצוא עוד סטודנטית שתעשה איתי רוטציה, בתקוה שמקומות עבודה יזרמו עם הרעיון.....
זה הפתרון היחיד שיש לי
אני כבר מיואשת
**
לא באתי לבאס או לייאש, רק להראות לך שאתה לא היחיד, זה אומר שזה לא בעיה בך אלא בשוק..........
אני באמצע תהליכי מיון
אבל גם אם אני יתקבל אני לא בטוחה שזה שווה לי מבחינת המרחק והתחום
אני מחפשת בהנה'ח (אם יש למישהו להציע....) ואין בזה משרה חלקית!!
לא מה שאני הצלחתי למצוא בכ'א
וזה מעצבן כי אני רוצה כבר להרוויח כסף
יש לך אפשרות להעלות לכאן?
תודה
פה לקצת