כמה קשה לי לא לשנוא את הרוצחים האלה שרודפים את נוער הגבעות כבר שנים ולא מפסיקים לפגוע בהם.. אני משתוקק לאהוב אותם כמו כל יהודי אבל פשוט לא מצליח..
רק שיבוא כבר המשיח דיי אני פשוט לא מסוגל יותר...
מי שבורח משוטרים, צריך לצפות לזה שהם יעשו הכל בשביל לעצור אותו. ה-כ-ל.
לא רוצה להתמודד עם זה? מעדיף לא לקחת את הסיכון? תרים ידיים ותחכה שהם ישימו לך אזיקים.
אי אפשר גם להתנהג כמו עבריין, וגם להיות מופתע כאשר המשטרה מטפלת בך כמו בעבריין.
ואלה לא סתם פרטים שהוא החסיר, כמו מה היה מזג האוויר היום.
זה הפרט *הכי מהותי* בסיפור הזה: הבחור הזה עבר על החוק, וברח משוטרים שכרזו לו לעצור.
להתעלם מכל זה ולפתוח את הסיפור ב"שוטרים רצחו אותו" - זה שקר גס ועלילה נוראה על שוטרי ישראל.
זה שבצד השני יש רשעים גמורים, רוצחים מתועבים צמאי דם - זה איום ונורא. ויש לטפל בכך בכל הכלים.
זה בשום פנים לא אומר שהמשטרה צריכה להפסיק לרדוף אחרי עבריינים יהודים.
ואם לא אוכפים בצורה טובה את החוק כלפי ערבים (וזה בהחלט עוול משווע) - זה לא מצדיק שגם כלפי יהודים לא יאכפו את החוק.
אילולא מורא מלכות וכו'.
שכל מה שהם עשו זה להגן על עצמם ולערבים לא עושים כלום - זה ממש "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
לא יודע אם ראית אבל בשבת התפרסם בכל הערוצים (ובערוץ 7 מיד במוצאי שבת) שיהודים מחברון הרביצו לערבים ונעצרו ילדים יהודים במהלך השבת - המקור היה הרש(ע)ות הפלסטינית), לאחר מספר שעות הגיע דיווח שזה לא בדיוק מה שקרה... הרש(ע)ות נצלה את זה שזה שבת כדי לספר רבע אמת והיום כולם יודעים שהיהודים הם אלימים ומסוכנים, עכשיו גם ראיתי שהמשטרה הודתה שהיא לא עצרה אף אחד מהערבים האלימים (אבל את היהודים בשבת אפשר לעצור שיחללו שבת).
בקיצור, לא תמיד מה שמגיע לתקשורת הוא מדויק, במיוחד לא בנושאים אלו, וידוע שחצי אמת גרועה משקר.
אני לא מתכוון לפגוע, אבל האמת חשובה לי.
לפעמים, כמו במקרה שלנו, לספר חצי אמת זה יותר גרוע מלספר שקר.
להתחיל את הסיפור ב"שוטרים רצחו אותו", בלי קונטקסט, זה חצי אמת.
בכלל לא הייתי נכנס לדיון הזה אם לא הייתי רואה את הפער הבלתי נתפס בין המציאות, לבין מה שכתוב כאן.
וזה לא בא להגיד שהמוות לא כואב.
אבל גם לאמת יש מקום בעולם שלנו, בתוך כל הפייק.
ובמקום לענות לי ב"תפסיק להגיב כאן", אני מזמין כל אחד ואחת כאן לענות בצורה עניינית (מה לעשות, זה פורום).
לא דיברתי כלל על הכאב שלך, ובטח שלא כתבתי שהוא לא מוצדק.
כתבתי רק על כך שאתה עיוותת את המציאות, והפכת את השוטרים שניסו לעצור עבריין במנוסה לרוצחים.
אם לא היית כותב כלל מהן הנסיבות, ניחא.
אבל לעוות את המציאות ולכתוב עלילה מרושעת על שוטרים שעשו את עבודתם?
שום כאב לא יכול להצדיק זאת.
ובאמת אף שוטר או חייל לא ניסה להרוג אותו.
אבל כאשר מישהו בורח מהמשטרה, השוטרים חייבים (לא רשאים - חייבים!) לעשות כמעט הכל בשביל למנוע ממנו לחמוק.
"אלמלא מוראה של מלכות" וכו' - אם כל אחד שלא רוצה לעמוד לדין על מעשיו יוכל פשוט ללחוץ על הגז ולצאת נקי - הלכה המדינה. תהיה פה אנרכיה.
אם מישהו בוחר לברוח מהמשטרה במקום להרים ידיים ולחכות בסבלנות שהשוטר יגיע אליו, הוא האחראי הבלעדי לכל נזק שייגרם לו כתוצאה מהניסיון לעצור אותו.
נ.ב.
דמו בראשו זה לא "חייב מיתה", אלא "אחראי על המוות", כלומר אשם בכך שמישהו מת.
הפרט הכי מהותי בסיפור הוא לא ההימלטות, אלא הרצח, במחילה מסדרי העדיפויות שלך.
לא שקר גס ולא עלילה, שוטרי משטרת ישראל רצחו בדם קר נער יהודי.
ואתה עונה שהוא ברח ודמו בראשו (ראיתי את הסיוג שלך לגבי המילים דמו בראשו, לא על זה אני מדקדק, אלא על עצם כך שאתה דוחה מעליהם את הביקורת בגלל ש"הוא ברח מהם", נו אז הוא ברח, אז מה?? בגלל זה מותירים אותו מחוץ מתחת לאוטו לדמם לאיטו שעה שלימה עד למותו ביסורים?)
ולא, כי מי שמנסה לדקור יהודים - ב א מ ת דמו בראשו, ב א מ ת צריך להרוג אותו.
ממילא, באמת זה לא משל ולא דומה ולא כמעט.
לא צריך לסטות לסיבות למה עושים את זה, בנקודה היא שכשרוצים - יודעים
אם עושים את זה בשביל אלף סיבות אחרות, מותר לעשות את זה כדי לא לרצוח, לא יקרה כלום.
וזה עוד בלי שניכנס להשוואה ההזויה בין מחבלים רוצחים לבין כמה ילדים שבנו קראוון
הנבילה שאמר את המשפט "מבחינתנו כל בעל גוזמבות הוא מחבל" שעיר לעזאזל: מדוע קטין ישראלי מוחזק כבר שנתיים בבידוד, כשהסוף לא נראה? עדיין מכהן בתפקיד בכיר ביבסקציה של ישראל - המחלקה היהודית.
https://www.israelhayom.co.il/article/806893
חשד לניסיון פיגוע דריסה: תושב מזרח ירושלים נורה ונהרג במחסום סמוך
https://www.haaretz.co.il/magazine/twilightzone/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9373646
מחבל שניסה להפעיל מטען חבלה בכביש בשומרון נהרג במארב צה"לי
צה"ל הורג מחבלים כדבר שבשגרה. גם אם השבוע פורסם סרטון על חייל שלא מגיב לזריקת בקת"ב (ואותו חייל הודח אחר כך מקרבי), זה לא מקרה המעיד על הכלל.
(חוזר על מה שכתבתי בתגובה אחרת)
אני לא מתכוון לפגוע, אבל האמת חשובה לי.
לפעמים, כמו במקרה שלנו, לספר חצי אמת זה יותר גרוע מלספר שקר.
להתחיל את הסיפור ב"שוטרים רצחו אותו", בלי קונטקסט, זה חצי אמת.
בכלל לא הייתי נכנס לדיון הזה אם לא הייתי רואה את הפער הבלתי נתפס בין המציאות, לבין מה שכתוב כאן.
וזה לא בא להגיד שהמוות לא כואב.
אבל גם לאמת יש מקום בעולם שלנו, בתוך כל הפייק.
כבר נהיה דרך של קבע, הברברים במדים עושים מה בא להם, קצת מחאה מפה, קצת יפי נפש שתומכים בהם משם, ועולם כמנהגו נוהג.
איבדו צלם אנוש, פשוטו כמשמעו.
שמביאים למסקנה הבלתי נמנעת: שוטרי משטרת ישראל איבדו צלם אנוש, בשנאתם העזה והאיומה לכל הימין והדוסים
פתאום יתברר שהוא לא ממש זרק אלא חשדו בו או זרקו עליו והוא זרק בחזרה ולובשי המדים החליטו "להתלבש" עליו וכל הגרסה של המשטרה שקרית.
וחוץ מזה שאני לא בטוח שמותר למשטרה לעשות מרדף
בוא, המשטרה זה לא איזה ארגון שוחר אמת.
אם הם היו מסתכלים על עצמם מהצד ומבינים את המלאכה הבזויה שהם עוסקים בה היו מתביישים בעצמם שזאת הדרך שלהם להביא לחם הביתה. בחלקם הם לא מסוגלים ליותר.
מתי הלוויה?
פחות מטריד אותי מה עשה סטודנט מטעם עצמו, גם אם הוא עשה את זה לראש הממשלה
מאשר מה שעושים לובשי מדים, נציגי ממשלת ישראל, כן, גם אם הם עשו את זה לנער גבעות.
ידיה של מדינת ישראל מגואלות בדם יהודים. כמה בושה
מחבק אותך אח יקר.
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
או שנשארתם אותו הדבר?
ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע
.
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים
הרצון להשתנות תמיד מתבדה