פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 364)

ילדים (והורים) הולכים לישון בשעה נורמלית.

מוצ"ש + שעורי בית = לילה לבן

עכשיו אוכלת ארוחת ערב

לא אוהבת את השבתות חורף האלה

וואי ממש
יכול להיות שעקפתי אותך🤣🤣

חבל. חשבתי שהשקעת יותר זמן מחשבה מחלומות😍

השינה היום נבעה מזה, תאמיני לי...
לא תיכננתי לישון, תיכננתי ללמוד משהו
והשיחה עם אבא שלי הביאה אותי לחדר לישון ולחשוב תוך כדי החלומות🤣🤣🤣

השינה שלי נבעה ממשו אחר. תאמיני לי...
תכננתי לישון, אבל הלימוד עם אבא שלי הביא אותי כמעט למנחה יחד איתו🤣🤣
היית לומדת איתו כיצד מגשימים חלומות😍😍
ומיישמתמאת הגישמי, לא את החלומי.

אנחנו היינו אמורים ללמוד אבל בסוף פתחתי את הנושא וזה גלש וואי וואי...
לא נורא, העיקר שמבלבלים אותי בעולם הזה, זה הכי חשוב🛍

ולמה הלכת לישון?

ומתברר שהבילבול שלי גרמו, גרם לי לאכול טרפות כל שבת בשירות

לא שאכלתי חזיר... לפחות לא זה.

ואני בשבת הבאה בשירות. אוףףף

ואני מחר בשירות, אוף

ואני עוד 6 שעות בשירות.

ספר מעולה שמשאיר אותי ערה למרות שבכלל לא ישנתי הרבה בשבת.

האמת שבקושי ישנתי

היה חג נפלא, מלא מפגשים טובים..
והשיא בשבת, כולל דיבור ממש כיף עם מישהו אחרי הרבה זמן.
ומוצש הביא איתו דברים טובים(:
שרק ימשיך!

היו שאלות יפות,חלקן ממש קלות עד גיחוך

אבל גם היו שאלות יפות שוואלה, התרשמתי (ממחברי השאלות וכמובן מהעונים נכון)

היה חידון יפה מאד לטעמי. 

אבשלום מקשקש כרגיל.... אבל זה חלק מהאוירה המסורתית

מתוכננת השלמה.



וכרגיל
אני בטוחה שהייתי יכולה לזכות

אבשלום אמר משהו לאחד המתמודדים, וכ'כ אהבתי

הוא אמר שחידון זה משהו שאתה יודע את כל התשובות לשאלות ששואלים את המתמודדים

זה הכי ככה

אני יושבת בבית וזה ככה: "מטומטם, איך אתה לא יודע את זה?"

להיפך, שאתה יודע את כל השאלות חוץ ממה ששואלים אותך, וגם את זה אתה יודע, אבל רק בזמן אחר

מבחינת העיסוק בו.

פעם ראשונה שאני רואה, וראיתי פעם אחת

לא זכרתי את הציטוט המדויק

אבל זה אחלה משפט

הכי נכון!

כל הסבים יושבים בבית ועונים על הכל ישעיה/ירמיה ומתישהו חייבים לצדוק וההרגשה הזאת תגרום להם לצפות שוב בשנה הבאה...

בעיני יואב שלוסברג כותב מוכשר... מי שמכיר קצת יודע להעריך את הסגנון שלו

לא קל למצוא שאלות שיהיו לא קלות מדי ולא קשות מדי, גם מעניינות, גם אסטתיות, וגם שיהיה שויון בין ממוצע רמת הקושי לכל המתמודדים. יואב בהחלט מוכשר בזה!

ככה שיוצא שככל שאתה יודע יותר ככה יהיו עוד שאלות ברמה שלך. (אמנם תמיד יתכן שמישהו שיודע יותר יפול על משהו שהוא בדיוק שכח באותו רגע).

כדי שהקהל יהיה שותף

 

אבל התקלה שהיתה להם באמצע עם המסך של השאלות היתה לא פיירית בכלל

מסכן. התבאסתי בשבילו. ברור שזה הרבה יותר קל כשרואים

שמעו הזוכה היה מטורף.. הוא גם ידע את מיקום הפסוקים בעל פה (לא יודע אם מגיע מכיוון של יוהרה)

עכ"פ זה בהחלט מרשים 

גם ככה החלוקה היא נוצרית אז הפרק לא משנה מהותית.. זה סתם חסר סיבה ובעיני נראה לא טוב. יש עוד שיודעים לומר ולא אמרו כשהתמודדו.. מידיעה.

גם אם זה לא הייתה חלוקה נוצרית אני חושב שזה לא לעניין

ישנו גם רב מסוים שעושה את זה כל הזמן.

ואנשים מעריצים אותו על כך, אך הם לא מבינים שהעובדה שרבנים אחרים לא עושים את היא לא בגלל שהם לא יודעים אלא בגלל הענווה שיש להם.

כי זה לא חלק מהשאלה

 

זה כמו שהוא יוסיף פירוש רש"י על כל פסוק ששואלים אותו

 

זה גם מדהים, אבל לא קשור

מרגיש לי ממש לשון הרע. אפשר פשוט לפרגן לבנאדם. אשכרה מדהים! כמה פעמים הוא שינן ולמד, עד כדי שהוא יודע אפילו פרק ופס- הלוואי על כולנו! איזו זכות!!
שכל אחד יעשה בסיטואציה את הנכון בעיניו

מכירה מקרוב עוד שעושים כמוהו.. ואני לא מחבבת את זה בכלל.. מה גם שזה לא מעיד על בקיאות יותר מאחרים

האמת שאני קוראת סמויה בפורומים ולא מגיבה, אבל זה ממש צרם לי. בתור מתמודדת לשעבר שגם סלדה מדברים שכאלו הבנתי שלפחות אצלי הרבה פעמים זה נבע מצרות עין.. חידון בסופו של דבר זה מקום שמראים בו ידע
ומעיד על ידע/ לא מעיד על ידע זה לא משנה בכלל, העיקר שלמד תנך והחכים כי זה בסוף המטרה..

בצורה שהופכת את התנ"ך לטריוויה תחרותית. אלא באים גם להראות שהתנ"ך נמצא בפרונט, מה שצריך להניע זו אהבת הלימוד, וברגע שיורים משהו לא משמעותי כמו פרק ופסוק, זה מיותר ולא מראה שום דבר, ויש בזה משהו שמרדד. זו דעתי, ולא נראה לי שמצרות עין, ב"ה.

בכל אופן, כמו שאמרתי אני גם לא אוהבת את זה במיוחד, ועדיין לא חושבת שזה בהכרח מצביע על משהו שלילי. ויותר מזה חד משמעית אפשר גם לראות בזה חיוביות. אינדוודואלי לגמרי.
ואשרייך ב"ה!

הקשר למשתתפים האחרים?? זה לא מקטין אותם בכלל.  גם אם הם גם יודעים והוא זה שאמר זאת- מה קרה? אף אחד לא חשב שהם פחות ממנו בגלל הדבר הזה

אני לא אוהב אמנם שעושים את זה

 

אבל לא הייתי אמור לכתוב בצורה הזאת 

אבל זה היה ממש מרשים

 

ואבשלום קור מרענן כתמיד

הרב קשתיאל אמר פעם בשם הרב וישליצקי שאנחנו לא מחנכים, אנחנו משדכים. מפגישים בין הנער(במקרה הזה) לסיטואציה/רעיון/מקרה וכו.
נראה לי הדבר הכי גדול שאפשר לעשות עם נער/ה זה לעורר בהם מוטיבציה פנימית. לשאול שאלות, להתהלך עם דברים. אם את ממש אלופה אז גם לעורר בהם השראה

וזה היופי שבבני נוער. הם נכנסים לבפנים ושואלים שאלות ובתקופה הזאת הם היא צריכים הכוונה שזה סוג של חינוך.
אתה לא גורם לו לעשות דברים, אתה מייעץ לו. אילוף קיים אצל ילדים- אסור, תעשה, על תעשה... והם מצייתים בין אם הם מסכימים ובין אם לא (וטוב שזה ככה בגיל הזה) רש"י: חינוך זה הכנת הדבר למטרתו, לחינוך כמה כלים בניהם הדרכה ואילוף. הנער לא קשוב לאילוף, הוא לא מוכן שתגיד לו מה לעשות וטוב שכך שלא יצא סמרטוט, אבל הם חושבים ומנסים ומקשיבים לעצות אבל רק למי שמדבר איתם בגובה עיניים (והבעיה שזה יהיה בדרך כלל החבר ולא הדמות החינוכית)

השאר בד"כ בא כמעט מעצמו ובצורה יותר מרגשת ממה שתשערי בדעתך.

וידוע הסיפור שהסטייפלר אמר בזמן שר' חיים היה כבר באזור 50, שהוא עדיין מוריד דמעות על חיימקה שלו שיהיה תלמיד חכם... (ייתכן שישנם אי אלו אי דיוקים בסיפור, אבל הרעיון...)

להתפלל.

 

** - נסיונות פעילים

 

ולהקשיב לנשמה שלהם

ולהיות שם בשבילם.

 

וזהו, באמת שאי אפשר להכריח כלום

אפשר רק לכוון אותם לבחירות נכונות

אה, ולהתפלל.

 

 

צודקת.

בה"

על כל מיני פסוקים וביטויים שבמשך הזמן נשתקע המובן הפשטי שלהם והשתרש דווקא הדרש, דוגמת "מהרסייך ומחריבייך וכו'".
גם בנוגע לפסוק הזה הפירוש המקובל הוא בהקשר שציטטת - 'על פי דרכו' - לפי דרכו, וכן פירשוהו כמעט כל הפרשנים. אבל לפני כמה שנים ראיתי פשט נפלא ופשוט, וככל הנראה זוהי הכוונה המקורית של הפסוק. אם אינני טועה קראתי את זה בעלון 'שבת בשבתו', ואם אינני טועה שוב, כותב המאמר היה יואב שלוסברג שהוזכר פה באחד השרשורים לידינו.
חנוך לנער על פי דרכו, לא במשמעות של 'לפי' אלא על פי הדרך שלו, בתחילת דרכו, כמו שאומרים: על פי הבית - בפתח ותחילת הבית. כלומר יש להרגיל את הנער (לא במשמעות של חינוך ואילוף, אלא מלשון חנוכה, חינוך בית המקדש וכיוצ"ב. כעין טקס חניכה. שלום) בדרך מסויימת כבר בתחילת דרכו, ועל ידי זה: גם כאשר יזקין, לא יסור ממנה, מאותה הדרך.

על ההורה להיות מאד שקול וחכם.
חכם!
לא ח ו ש ב שהוא חכם.

כתבתי.
אני רק זוכר "על פי החירות" שזה במשמעות שכתבת. אבל זה פשט מעניין.

"והאבן גדולה על פי הבאר" (בראשית כט, ב). וכן עוד פסוק דומה שם (כט, י).
"וישימו אבנים גדולות על פי המערה" (יהושע י, כז).
"ערות על יאור על פי יאור" (ישעיהו יט, ז).

פה יש רגלים לדבר שזה הפשט ע"פ ההקבלה להמשך הפסוק - גם כי יזקין - אם תעשה כך וכך בהתחלה, אז גם בסוף יהיה כך.

אני לא אומר שאי אפשר בכלל לפרש ככה אבל זה קפיצה.

יש טכניקות מהותיות יותר ופחות, יעילות יותר ופחות.

הלוואי והיינו יודעים מהם ההשלכות של מעשינו...

 

צריך להגיד את זה למטומטם ששואל בחור עם פיגור (ברמה גבוהה. ועם מספיק מודעות כדי להבין ולהיפגע) ״אתה מפגר ?״. 

 

רוצה להגיד לו ״כן. אבל מסתבר שגם אתה. אנא פנה לביטוח הלאומי״. 

אני ממש גרוע בלהיפרד מ(א)נשים,
בעיקר כאלה שיש להן קטע לא ברור להתאהב בי...

אז אני מנסה להיות רגיש, ולעשות אתזה
הכי עדין שאני יכול- וזה לא תמיד עובד,
ולפעמים קל להן יותר לשנוא אותי...
שזה די באסה.

אבל שורה תחתונה- זאת המציאות
ואני עושה מה שאני יכול ומשתדל לא יותר מידי
להתייסר בגלל זה...

לא שווה כל מה שאתה עושה אם אתה דורך על אנשים ומזלזל בהם. בורא עולם לא צריך ״צדיקים״ כאלה.

צדיקי האמת הם מי שמדקדקים במצוות שבין אדם לחברו, בדיוק כמו שהם מקפידים לאכול כשר ולשמור שבת.

קשוח כל כך הרבה זמן לבד...

נו ב"ה

חיבוק!

את חזקה ואת תעברי את כל הרגעים הקשים האלה ואחריהם יגיעו לך ימים של אושר אין סופי ❣️

יש פונטציאל להולדת שפע מחדש.

תודה!

תודה

(סליחה)

אבל קורונה וזה אז אני לא יודע מה הולך שם

בסוף הגעתי לשם רק ב 9 ומתברר שזאת בדיוק השעה שנועלים את הבית כנסת ביום שישי

תזכורות?

אני הכרתי פעם מישהי שכל יום היה לה מגילה של תזכורות בפלאפון בשעות מדויקות והנחיות.

אף פעם לא ניסיתי את זה, אבל אני מאריך שאם בן אדם מקפיד על כך זה יוכל לשפר ממש את סדר היום שלו.

להתפרס בדברים שאני עושה, במיוחד לימוד תורה.
אמרתי למישהו ביום שני שגם כשאני מתעמק בתורה אני זוכר את השעה ומה שאני צריך לעשות. כמה שעות אחרי השיחה, התעמקתי בשיעור ולימוד עצמאי סביב ספר החינוך והמצווה שעסקנו בו בכלל ושכחתי שיש לי פגישה עם מישהו והתבטלה הפגישה.

החלטתי שאני עושה סדר יום עם שעות מסוימות קבועות שאני לומד תורה ומתעסק בעבודה שלי ולא מעבר. גם כשיעבור הזמן ויהיה לי פיתוי להמשיך, אצטרך להפסיק.
אני בן-אדם שלא אוהב גבולות אבל חלק מחיים נורמלי זה הצבת גבולות.

ככל שתפנימי את חשיבות הזמן וכמה אפשר למלא אותו ולנצל אותו,

 כך תעבירי את זה למעשה ותעמדי בזמנים.

 

בהצלחה

אני הבנתי שיש 3 סוגים של מצוות מדאורייתא:
1. שלומדים מהפסוק
2. שיודעים הלכה למשה מסיני ויש לזה אסמכתה מפסוק.
3. הלכה למשה מסיני שזה מצווה שאי לה אסמכת בפסוקים.
כולם דאורייתא ובאותה דרגה

מסיני איפה שלכאורה הגמרא דורשת מפסוקים, ובפשטות הוא מבין שזה אסמכתא בעלמא.

תודה

 

זה מתחבר למה שכתוב על אדם הראשון-

שראה יום שהולך ומתמעט, והדליק נרות

ואז היום התחיל להתארך שוב.

 

מעניין מאוד. לא הכרתי את זה.

הקושיא שלך גם קצת הסבירה לי למה נדחק רש"י לומר ב"כי ה' איתו"- שם שמיים שגור בפיו, ולא כמו הפירוש הפשוט...

 

למרות שאני לא אוהב את קו המחשבה הזה...

רשי בעקבות חזל שיבח בכך את אחי יוסף שלא היו אחד בפה ואחד בלב

רשי זה יכול גם להסביר איך אנשי מצרים, אשר מלכם עתיד לומר "מי ה' אשר אשמע בקולו, לא ידעתי את ה'" יכולים כאן להיות בטוחים כי ה' נמצא עם יוסף.

וזה חוזר על עצמו גם עם פוטיפר, גם עם שר בית הסוהר וגם עם פרעה.

אז אולי שם שמים שגור על פיו מסביר איך הם הושלם הפער הזה. לפחות באופן זמני.

 

ואם תרצה עוד.. על האלוקים של יוסף

האלוקים של יוסף – תורה ואני

וכי אין אפליקציות של לימוד דף יומי?

אין פוסטים המבררים סוגיות בהלכה, או משמחים/מרגשים/מתרימים ובכך מוסיפים טוב בעם ישראל?

 

הכלים האלו הפכו לכלי משחית .
תרבות של גויים.

להתעורר לעולם של שקט.
בלי שאנשים ירדפו כל היום אחרי משהו .
שנהיה אנחנו במרכז בלי שום מתווכים

יש אדם שמשתמש בסכין בשביל לרצוח, ויש אדם שמשתמש בסכין בשביל לשחוט בהמה לסעודת שבת.

 

אז הסכין טובה או רעה?

 

 

זה שאלה לאן העולם הדרדר בעקבותם.
בין לבין אני מחפש עולם טהור של שקט שבו האנשים
במרכז ולא תרבות הלייק.

זה לא הכלים, זה אנחנו.

ולא משנה למה זה משמש, פשוט נמאס שאנשים עם ראש בפלאפון או במחשב במקום דיבור ויחס לסביבה

זה מביא תחושה של בדידות. לא כיף 

אנשים משקיעים לילות וימים
בלהעלות בלוגים אישיים ליוטיוב, במקום להתרכז בחיים עצמם.

יש מה להרחיב בעניין

היה על זה לפני כמה חודשים פוסט היסטרי שצבר מאות אלפי לייקים ושיתופים.

זה הכי ביזבוז זמן.
אם פייסבוק היה תאונה, זה כבר פיגוע.

הכל כולל המושגים הנ'ל על טהרת השפה העברית.
אבל 'תמימות' אני חוששת שלא תמצא שם...

עולם המדיה המדיו פליסטנו פשיסטו נאציזו מוסלמנו הדוחה הזה.

הכלים האלה יכולים להביא טוב אבל גם הרבה רע.

האמת שהחזון שלי הוא בכלל, עולם של רוגע ויציבות ללא חדשות 24/6 ומתח תמידי. זה גם שייך לאותו רעיון.

תעירו אותי כשזה יקרה. 

אבל בכנות גם בשאר השבוע בקושי שומע...

אבל תמיד אפשר להתנתק מהכל ל-24 שעות

אז כאילו חצי מסכימה חצי לא?

וכולם מאחורי המסך בדרך כלל

ומה אם זה לא היה תלוי בחברה שלך,
היית מעדיפה עולם ללא כל הרשתות החברתיות האלה? משהו יותר טבעי ותמים

בלי בכלל? לא עקרוני לי
אני לא מסוג האנשים הנוסטלגים

פשוט גאוני

אין לי אפילו חבר אחד ברדיוס שלא כולל נסיעה

אם נניח לא היה טכנולוגיה ומתוך כך אנשים היו יותר מדברים ויושבים ומקשקשים

לא חושבת שהיית מגלה ברדיוס שלך אנשים ששווה להכיר?

 

וואלה אני זוכר שהייתי קטן כל השכונה אצלי היו יושבים למטה ומדברים, קבוע! 

והילדים (ואני חלק מהם) היינו מכירים כל פעם מישהו חדש וממציאים משחקים

קשה להכיר חברים בגיל הזה בלי מסגרת כלשהי.
במיוחד אם אתה אחד שקשה לו להפתח בקלות.

אם יש לך חברים מהילדות שהמשיכו איתך,
חברי אמת, אתה מסודר. אם לא - בעיה.

איך יש לך אינטרנט ופורום וזה מסתדר עם הכתוב? בפורום אין פוסטים? לא כתבת ממש כאן פוסט?

ורוצה מאוד לעשות את זה.
יהודי קדוש ומיוחד!

בשנים רגילות יש הדלקת נרות באמצע הלילה ושם אפשר לקבל ברכה.
השנה לוידע מה היה.

ראיתי פעם דרך שאפשר לקבוע 'תור', אחפש.

יש לי עוד דרך להגיע אליו, אם תרצי באישי..

נשרפה מהנר חנוכה של השכן

תאמין לי שאם הייתי רוצה לעשות שרשור של בדיחות או ירידות או איך שתקרא לזה על הרבי מאמשינוב, זה לא קשה.
בבקשה, אני לא רוצה להגיע לשם. וזו לא הייתה מטרת השרשור.
תודה🙃

לא התאפקתי. סליחה.

בטיש סעודה שלישית שנערך ביום שני בבוקר (אין כאן המקום לדיונים על העיניין ההלכתי)

ורואים ממש איך שהבן אדם דבוק בה' בצורה בלתי רגילה. לקח לו איזה חצי שעה להתכונן לאכילה.

יש לי חבר שלמד בישיבת אמשינוב ונכנס אליו כמה פעמים... הוא סיפר שהרבי פשוט לא מוריד ממך את העיניים! עוד- הרבי לא חותך, לא טוען שהוא יודע אלא מנסה לעזור לך לגלות מה אתה רוצה (ככה הבנתי מהחבר, אבל אולי הוא או אני לא דייקתי)

זהו לצערי. בעזרת ה' מקווה לעוד...

הנרות הללו אנו מדליקים

כמו הילדים המתוקים שאנו מולידים,

אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות

אבל משם זה רק תפילות.


הילדים הללו אנו מגדלים

וזה קצת קשה לראות אותם מהצד לפעמים,

צריך לשמור מפני הרוח ולשמור על עירנות

אבל משם זה סבלנות...


ואין לנו רשות להשתמש בהם (להתאכזב מהם)

רק לאהוב בלבד

ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם-

בזמן הזה (בסבך הזה).


אז מנסים בתוך הבית להוסיף עוד אור

אבל בחוץ החושך נהיה שחור משחור

וסימני השאלה צפים ועולים,

ומבלבלים.


ובחיוך שלהם מתגלות כל התשובות

שלמעלה מן הזמן הן כבר היו כתובות.

יש כד קטן חתום בחותם של כהן גדול,

הוא לא ייתן להם ליפול-

יצא ממנו אור גדול.


ואין לנו רשות...

ריבונו של עולם, בורא מאורות ואדם.
עזור לנו להבין עד כמה גדולים ומאירים הנרות שנתת לנו.
ותן בנו הכח לאהוב אותם ללא תנאי, ולהיטיב עימם ואותם-
שיוכלו לעמוד איתן מול רוחות עזות הנושבות בחוץ.
שידעו הם עצמם, שכל אחד ואחד מהם
יכול להאיר עולם.

מילים ולחן: הדס וחנן בן ארי.

ער עוד כמה שעות נוספות🤦

וזאת נהית שאלה עמוקה כזאת...

זה ישר לטוויטר זה

^ זה מה שעושה יהודי עייף.

נכוןןן
@חופשיה לנפשי מישהו פה מבין עניין

אבל לא נראה לי שהיא ואני התכוונו לאותו הדבר.

אבל כמו שהוא ציין וכו

לאו דווקא עייף

בשות של הנם ער יש הערה של הגהות הפוך על המיטה מוצעת בסימן ש"ע (שהוא עייף). עייף שם.

חשבתי מה עושה את היהודי עייף- כלומר למה יהודי זה דבר עייף