הייתי בטוחה כבר מהאולפנה, שאני אעשה שנתיים שירות ואח"כ שנת מדרשה ואז אתחיל ללמוד. ואז מצאתי את עצמי בשנה השניה של השירות במקום מאוד מורכב, והרגשתי רצון וצורך "לצאת אל החיים". חוץ מזה, מסיבות אינדיבידואליות, לא היה לי נכון באותה תקופה להיות במדרשה מלאה (ניסיתי, לא עבד) והרגשתי שלהגשים חלומות או לעבוד זה משהו שאני יכולה לעשות תוך כדי הלימודים (לומדת שלושה ימים מלאים בשבוע, אם זה נקרא עמוס או לא - תחליטי את...) אני שמחה מאוד בהחלטה שלי, לי זה היה ממש נכון להתחיל ללמוד כבר השנה, אני משלבת תוך כדי עבודה פעמיים בשבוע וסה"כ לי זה טוב ונכון ואני לא מתחרטת.
[מוסיפה בהערת סוגריים שהייתי במדרשת שילוב שהייתה לי מאוד משמעותית, וגם לזה היה חלק בהכרעה. ושהצלחתי לקבל את הציון שרציתי בפסיכו, ככה שלא הייתי צריכה לגשת לעוד מועד ולדחות בשנה, שזה גם ממש קריטי בהרבה מקרים]
אני חושבת שgap year זה נפלא, כל עוד את ממוקדת ויש לך תוכניות. נניח מדרשה, פסיכומטרי או עבודה מסודרת ומשמעותית, קורסים או חוגים ואת גרה במקום שיש/ יהיו לך בו חברות ותצליחי למלא את הזמן בשמחה. זה נפלא אם זו תהיה שנה של נחת והעשרה עצמית אחרי השירות הלאומי האינטסיבי שבו את עסוקה בנתינה. אבל שנה חסרת תכנון, תוביל לשעמום ולמצבים לא טובים כ"כ בד"כ, לכן כדאי למקד משהו או יותר שתתעסקי בו במהלך השנה הזו, כמובן שלהשאיר מקום לנחת ולזרימה, אבל כן שתהיה תכלית לשנה הזאת והיא לא סתם תתבזבז.
מצד שני, ככל שמתחילים ללמוד יותר מוקדם, מסיימים יותר מוקדם. ואם את כבר יודעת מה את רוצה ללמוד, ויש לך נתונים מתאימים כדי להתקבל, ואין לך משהו ספציפי ששווה לך לדחות בשבילו את הלימודים בשנה, לפעמים כדאי פשוט להתחיל. לא תמיד התואר כ"כ עמוס והרבה פעמים נשאר לך זמן לעצמך, לעשות וללמוד מה שאת אוהבת. חשוב לציין גם שבתואר את בוחרת מקצוע, זה לא כמו בגרויות. את אמורה להנות מהרבה מהקורסים, בהנחה שבחרת תחום שמעניין אותך ואת מתחברת אליו, הלימודים לא אמורים להיות סבל

בהצלחה בהחלטות!