פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 445)

כאות הוקרה על השקר הכי גדול של מרצה:

"זה יהיה ברור יותר בשקף הבא"

גם ככה אני לא מפוקסת

למה יש אנשים שלא מכירים את המושג פרטיות?!?!

בסופו של דבר חברים

נכנסים לך לחיים ויוצאים

מהם כל הזמן.

משפחה לעומת זאת זה

משהו אחר לגמרי.

הם רק נכנסים לך לחיים.

כל הזמן

 

 

 

 

 

 

 

בשם יש אומרים

מאיפה אתה שואב את המשפטים האלו? אני צריכה כזה מילון כיס אישי קטן של בדיחות לעיתות מצוקה.

נדליק מחר נר לעילוי נשמתו

קניתי את הסיליקון
ואני תא ממש מרוצה
זה כמו סתם מדבקה על המסך
ונהרס די מהר
משו כמו 3 חודשים

ובדרכ אנשים מופתעים מכמה שזה לא מסובך וקשה. וגם מופתעים בהמשך מכמה שזה לא תרם להם בכלום. (למעט מעט)

זו אסופה של קורסים שאתה בוחר לפי העניין שלך ומה שבא לך 

ואתה זורם עם זה ועם כל הכיתה בכיף שלך ובחוויה שלך.

ונכון שיש קורסי חובה אבל עוברים אותם ובאמת שלא צריך להיות גאון בשביל זה. ממוצע מינוס ואתה בפנים. 

 

 

'אל תתרגש מהם, כולה חיים' (:

והיי רשמת מכם. כפיים!

1. איך מצליחים להרגיש שיש משהו שיהיה בשליטתנו?
2. אפשר ליהנות ממשהו, אבל איך יודעים לבחור כיוון?

אז אענה בקצרה ואשמח להרחיב בהמשך כאן או באישי:
1. לפעמים אם נכנסים לנושא לעומק, אפשר להכיר אותו טוב אבל לא באמת להכיר את כלל הנושא. בשביל תורה אם תרצה לחוש שאתה מסוגל לפתוח דף ביבמות או בזבחים אני ממליץ להתחיל ללמוד דף יומי.
כדי להכיר נושא בצורה טובה ושולטת זה דורש המון השקעה, אם תלמד תואר ראשון בכל תחום, אתה לא תשלוט בנושא בסוף התואר אלא תכיר מגוון תתי תחומים בתחום שבחרת.
אם תרצה לשלוט בתחום מסוים כגון מתמטיקה, אז תלמד תואר ראשון ומעלה בתחום ותמשיך ללמוד במהלך החיים עם הזמן.

2. ראשית, זה טוב שאתה נהנה מדברים שחווית, זו ברכה מקסימה שזכית לה.
שנית, אני חושב שמותר להתחיל נושא ולהחליט שזה לא בשבילנו. ככה שהגיוני לבחור משהו שנראה כעת מתאים ומקסימום לשנות.
ולכן, אני ממליץ שתבחר משהו שנראה לך מעניין ותתחיל בו. לדוגמא, אמרת שמעניין אותך מתמטיקה, תתחיל ללמוד מתמטיקה (נגיד תתחיל מאינפי וליניארית אם לא תרצה שנה ראשונה מלאה) תראה אם זה מעניין ומושך אותך יותר או פחות, אם יותר ובא לך להמשיך אז מעולה. אם לא, תוכל לעבור תחום וזה ייחשב לך במידה חלקית לחלק גדול מהתחומים ככה שכן התקדמת גם מבחינה לימודית.
כמובן שבחירת תחום וגילוי שזה לא מעניין אותך עדיין לימד אותך משהו הן על עצמך והן הכרת תחום במידה מסוימת. כפי שאמר אדיסון "לא נכשלתי אלף פעם, הצלחתי ללמוד אלף דרכים שלא עובדות".

המון בהצלחה

רובם דומים לתיאור שלך והם מתקדמים ועושים דברים בחיים. אז אין מה לדאוג - תעשה, תלמד ויהיה בסדר.

ללבך.
בכל נושא יש דברים יותר מסובכים.
אבל אתה תצליח לקלוט אותם לאט לאט ותמיד אפשר לשאול.

אולי יותר מתאים לך ללכת על סוג כזה של תואר. 

אולי ההבדל לאן כיוון הריגוש.
אני אסביר כשאני חשוב על אדם פגוע הרגש הוא כלפי פנים, הוא מעכל שכרגע נעשה לו משהו רע ויש לו תחושות קשות וכואבות.
כשמישהו כועס הכיוון של הרגש הוא כלפי חוץ. הוא משליך את הרגשות על מי שפגע בו או מה שהכעיס אותו.
אולי בגלל זה מותר להיפגע אך אסור לכעוס מבחינה הלכתית כי הכעס זה עבודה זרה שבקרבו של אדם. הוא חושב שהוא מנהל את העולם ובגלל שלא נעשה רצונו הוא משליך את כל הרגש בצורה רעה החוצה

עוד טיפה
אבל נראלי גאווה
כי אני חשוב ואני ציפיתי שהמציאות תהיה א והיא יצאה ב אז אני עצבני

פגיעות זה רגש טבעי "*הנעלבים* ואינם עולבים...עליהם הכתוב אומר ואוהביו וכו"
לעומת כעס שזה תגובה מתוך תפיסה מסוימת של גאווה ולכן "כל הכועס כאילו עובד ע"ז"

הכועס כועס כשהעולם לא מתנהל כפי שהוא רוצה. לפעמים זה רגש חיובי, אדם יכול לדוגמא לכעוס על חוסר צדק שנעשה כלפי מישהו אחר ולא נוגע אליו אישית.
פגיעות זה הרגשה שמשהו מהערך העצמי התערער בגלל היחס של האחרים. לכן אנשים הכי קרובים עלולים לפגוע הכי קשה .

'נפגע' זה פועל סביל לעומת 'כועס' .

אם לתרגם את הרגשות למעשים חיוביים, 'פגעיות' גורמת לרחמים והזדהות כלפי אנשים אחרים שנפגעו ורצון לתמוך בהם . 'כעס' לעומת זאת מניע אנשים להילחם נ ג ד מה שנראה להם כאי צדק.

ופגיעות היא פנימית בכלל שהרגש של כל אחד הוא סובייקטיבי.
יש אדם שייפגע מהתנהגות א (בגלל שהמשמעות שלה מסויימת בשבילו) ויש אדם שאותה התנהגות תהיה בעיניו רגילה ובלי משמעות.



בדרך כלל אדם כועס כשהוא ציפה ל-א ובפועל התקבל - ב וממילא הוא יבטא את הכעס חיצונית כי הפעולה החיצונית נועדה להראות שהוא כועס.

בדרך כלל אדם פגוע מהתנהגות או התנהלות שהייתה כלפיו, שבעיניו לא הייתה מגיעה לו. כאן הרגש קובע האם אני פגוע או לא וממילא הביטוי לא בהכרח יהיה חיצוני (אלא רק לאחר שהוא יבטא את רגשותיו החוצה)

אני כועס- כשזה הופך לתופעה.

כעס לדעתי הוא שילוב של הרבה פגיעות.
איזשהו נקודת "על חזור" כשאי אפשר כבר להכיל.

שניהם יושבים על "מגיע לי (יותר)"

כל התשובות כאחד שוללות את הכעס מכל וכל כדבר שלילי. היחס הזה לכעס הוא יחס לא הגיוני ולא מוצדק.

כעס הוא אחד מהרגשות הטבעיים שמלווים כל אדם.

הפגיעות היא כאשר האדם מפנים את הדבר הפוגע, ואז הוא באמת מרגיש שקרה לו דבר לא נעים, וזה ההיפגעות. כאשר הוא מרגיש שיש בצד השני מישהו שאשם ברגש ההיפגעות שלו, אז כמובן שמוצדק לכעוס על הפוגע (בין אם הוא פגע בי ובין אם הוא פגע במישהו אחר. כמובן צריך לשים לב לא להיגרר אחרי ההרגשה האישית המשוחדת כאילו 'רק לי מגיע', אבל זה לא אומר שלא צריך לכעוס על מי שנוהג בצורה פוגענית, או אפילו מניח לפגיעה לחלחל ואדיש להיפגעות של השני.) אם יש מישהו שאשם בהיפגעות, והרבה פעמים יש אשם (בין אם הוא מזיד ובין אם הוא שוגג), אז אם יש אשם - אז מוצדק לכעוס. זה כמובן לא קשור ל'נעלבים ואינם עולבים' - אין מצווה להיעלב וליהפגע, ו'נעלבים' הכוונה שהם מבליגים היכן שצריך, גם כשזה קשה. (להשוואה, כתוב למשל ש'כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם'. כלומר היכן שזה מוצדק מבחינת הוגנות צריך להילחם שאנשים לא יפגעו באף אחד, וגם אם פגעו באדם עצמו יש לו רשות לכעוס, והיכן שלא צריך לדעת להבליג, וגם כשמותר לכעוס לא לכעוס יותר ממה שראוי במקרה הנתון)

באופן כללי אני חושב שבפורומים גם אם נותנים לכאורה תשובות 'עמוקות' את לא תמיד יכולה לדעת מי עונה ולמה עונה ומה הוא יודע או לא יודע ומה הוא מבין או לא מבין. עדיף ללמוד כל נושא בצורה מסודרת.

אפילו כתבתי משהו דומה למה שאתה ציינת

מניסיון שלי, ב99% מהמקרים כעס זה באמת רגש שלילי.
והבעיה היא בדיוק מה שאתה כתבת, התחושה הסובייקטיבית ש'נעשה לי עוול ואני יודע מי אשם בזה'. אפשר לא לקבל את הסיטואציה ולנסות לתקן אותה, גם בלי לכעוס. כעס מוביל למעשי פגיעה ואלימות, לא רק פיזית כמובן.
אולי ב1% מהמקרים, ואני ממש 'נדיבה', כעס מוצדק ומוביל למשהו חיובי.

זה המסקנות שלי מהעבודה עם קהל במשך כמה שנים טובות. זכותך לא להסכים כמובן.

ואני ממשיך לא להסכים

שכעס זה רצון עמוק שלא התגשם. רציתי שיקרה משו\שיגידו לי משו\ שיתיחסו אלי בצורה מסוימת\ שיביאו לי.. וזה לא קרה.

שאיפה ל"צדק" שאומר שמה שאני רוצה צריך להגיע אלי. ואם הוא לא מגיע אלי, זה לא"פייר".

ופגיעות זה הרצון הטבעי של האדם שיקבלו אותו איך שהוא ויתיחסו אליו בצורה ראויה לו, והוא לא מקבל את היחס שהוא ציפה לו.

לדוגמא, כשהבוס שלך צועק עליך מול כולם את תרגישי פגיעות. כשהבוס שלך יצעק עליך מול כולם למרות שלא עשית שום דבר רע את תכעסי.

לפעמים הם מתנגשים כי יש מנגנון הגנה לנפש שלא נותן לה להפגע כל כך מהר ומה שהוא עושה במקום להפגע זה להפיל את האשמה על מישו אחר, כלומר, לכעוס עליו. 

 

נראלי.

ריבונות  סקר תענו ותיפרסמו

בן אדם נפגע אם הוא מתאכזב והביטחון האישי שלו נפגע

בן אדם כועס אם הוא מתאכזב אבל הוא בטוח בעצמו

כל מי שנפגע גם אמור לכעוס אבל זה יכול להסיח את דעתו

פגיעה - כאשר קורה קונפליקט בנפש האדם והוא חווה אותו באופן שלילי (יש קונפליקטים שאנחנו חווים אותם כחיוביים - צחוק, בכי מתוך אושר).

כעס - כנ"ל אבל יותר ממוקד. בגלל אותו קונפליקט האדם חש שיישות מסויימת מאיימת עליו והוא מפנה כלפיה את התסכול שלו שנוצר מהפגיעה. אדם פגוע מתייחס לעצמו, אדם כועס מתייחס למי שהוא כועס עליו. המשותף - שניהם חווים דבר לא נעים בתוך עצמם.

ספק אם יש לי עכשיו את הראש לחשוב על זה.
אבל ממה שאני מרגישה-
כעס בדרכ מוביל למעשים שמשנים מציאות, בעוד שאת התחושה של פגיעות בולעים ומבליגים...
כעס ופגיעות גם לא חייבים להיות סותרים- לפעמים האדם כועס כי הוא מרגיש פגוע. כועס על עצמו, על אחרים.
כעס זה אש, זה בערה. צריך לנתב אותה לכיוון הנכון.
לא מזמן למדתי משהו יפה- אומרים שאדם לא יהיה נוח לכעוס, אבל לא לגמרי מבטלים את הכעס. הכעס הוא לא שלילי. האדם שמשתמש בכוח ובעוצמה של הכעס יכול לבחור את הכיוון שזה מוביל אותו אליו. בגלל זה אולי זה גם מצריך מחשבה, ומזהירים לא לכעוס ולהתלהט במהירות - כדי שנצליח לחשוב על מה זה יתרום, ואיך להפעיל את הרגש הזה בצורה המועילה ביותר.

גם פגיעות אפשר לנתב- זה רגש שהוא יותר מתון מכעס, ולכן גם העוצמות שלו לכאן או לכאן הן יותר קטנות. זה יכול להוביל להבלגה ולהצטברות של עוד ועוד רגשות של פגיעות עד שזה מתפוצץ, או שהאדם בוחר לפתור את העניין בנחת עם האדם/ הדבר שפגע בו.

אבל אני צריכה לחשוב על זה יותר... שאלה יפה ובכלל לא עניתי עליה אבל לא נורא😅

כעס הוא התנגדות אקטיבית למצב. כשלא מוכנים לקבל את המציאות המכעיסה ומנסים להדוף.
פגיעה היא התנגדות פסיבית. אני מבינה שהמצב הזה לא בשליטתי, אבל מתנגדת אליו.
בקשת עמוק - וזה עמוק. מקווה שמובן כי לא מספיקה להדגים ולפרט.
זה עפ"י מה שאני לומדת השנה בקורס הטיפול התורני אצל הרבנית חוה שמילוביץ.

אבל באופן פשוט - 

 

זה שאדם נפגע ממשהו, זה דבר טבעי. מצד עצמו, לא בהכרח גרוע. מראה שהוא מרגיש. כמו שמי שיש לו קצות עצבים בריאים, מרגיש דקירה...  אלא מה? מכיוון שלא טוב שאדם יהיה תלוי באחרים ובגחמותיהם, וגם יכול לפגוע בתחושתו ובתדמיתו שלא בצדק - ראוי לתרגל איך להתגבר על פגיעה, עד כדי לא להיפגע.

כיצד? אדם מתַרגל להסתכל על מה שאומרים לו "מהצד".. לא להיות מיידית מתחת לאמירה.. ואז - אם זו הערה אמיתית, אומר לעצמו טוב ששמעתי - נתקן... אין אדם מושלם. רואה גם את הטוב שיש בו, הרבה. בפרט כשהצד השני אינו מתכוון לפגוע, ואולי מגיב על תחושת פגיעה של עצמו..

אם סתם צורת דיבור לא ראויה, אז הכי טוב להסתכל על זה כאילו "מלמעלה", כאילו דיבור אל מישהו אחר, וממילא מתעורר יותר יחס של רחמים/בוז אל ההיזדקקות אל צורת דיבור כזו, מאשר היפגעות.

 

כעס, זה משהו אחר. זו כבר "תוצאה" של ההיפגעות. תוצאה לא הכרחית. לפעמים באה בדיוק בגלל חוסר תירגול לא להיפגע מידי - אז זו צורת התגוננות. להוציא את הדברים, לתקוף חזרה.

 

בכללי, הכעס אינו תכונה טובה. במקום שהאדם יהיה בשליטה על הדברים, נינוח, מאבד את הראש. חשוב להתרגל לנשום רגע, להגיב בנחת, לגופו של ענין. קשור למה שמקודם. כמה שיותר ביטחון עצמי ענוותני ולא יהיר, ככה פחות כעסנות.

 

לפעמים אפשר לחלק: קודם, לתת מקום לתחושה רגעית, בפנים, של "כעס" על תוכן לא ראוי, צורה לא ראויה. כך נותנים מקום לתחושה המוסרית ביחס אל הענין. אח"כ, לשחרר ולהגיב בצורה מתונה. הסברית. גם מצד התחושה שבתוך האדם, גם כלפי חוץ.

 

זה הרבה ענין של תירגול..

בידוד ועבודה סמינריונית מה יותר טוב..ה יעזור

נשמע לא פשוט, אבל לפחות כפי ש@נפש חיה. ציינה השילוב יכול לעזור

יהי רצון שיהיה לך ולכולם יום מעולה

טוב

עליו אם הייתי חי בדורו בגלל שהוא התנגד למרד בר-כוכבא והיה מקורב לרומאים.

אבל עכשיו בראיית הדורות הוא תנא קדוש.

ריבונות  סקר תענו ותיפרסמו

בד"ה.

אם כי לפחות זה בשיבה טובה

תמיד היה לי ברור שהיא צעירה יותר.

לא היה לי מושג בת כמה היא.

והיא הייתה בטוחה שאני עובדת בחנות

אני הכי אוהבת להתייעץ עם סתם מישהי שקונה בחנות. (כשאין מי שייעץ לי).
יש לי רוגע שהיא לא משוחדת. ואם היא מבוגרת אז בכלל..

אני נכנס, מישהי שעומדת בכניסה פונה אלי, אני אומר לה 'לא אני מחכה למישהו'

ואז היא אומרת -באת לדייט?

ואני - אה את X? חשבתי שאת עובדת במקום...! את לבושה כמו מלצרית

(אופס ואז קלטתי מה אמרתי) ומיד הוספתי והחמאתי - כלומר את נראית כזו מתוקתקת ומסודרת (שלא תחסל אותי על המקום)

וטיפ לבנות (מי אני שאייעץ למומחיות אבל בכ"ז)- לא לבוא עם חולצה\שמלה שחורה... הצבע שבנים הכי לא אוהבים בלבוש אשה

לא ללבוש שחור.
אבל מסכימה איתך (למרות שהמחשבה היא הפוך) שצבעוני הרבה יותר יפה.
ויכול להיות שהיא קלטה שאתה מחפש במבט אז היא שאלה אותך

מתאים להכל ואפל

נראלך שאכפת לי על זה?? חחחחח מזה בחור אומר לי מה ללבוש יפה אהבתי ..

אני נכנס, מישהי שעומדת בכניסה פונה אלי, אני אומר לה 'לא אני מחכה למישהו'

ואז היא אומרת -באת לדייט?

ואני - אה את X? חשבתי שאת עובדת במקום...! את לבושה כמו מלצרית

(אופס ואז קלטתי מה אמרתי) ומיד הוספתי והחמאתי - כלומר את נראית כזו מתוקתקת ומסודרת (שלא תחסל אותי על המקום)

 

 

אם את זקוקה לאיוורור רציני אז אולי לנסוע לכותל

אם הלכת על מהירות זה יכול להיות- רכיבה על כלי ממונע <לא מטאטא>,

קטנוע, אופנוע

או רכב בנסיעה לילית עם מוסיקה שאת אוהבת ויכולה לשיר בקולי קולות כשהחלונות פתוחים ושיערך מתבדר ברוח.

ולא ממונע- יכול להיות גם גלישה, רכיבה על אופניים או כל דבר שיעלה לך את הדופאמין בתקווה שנשאר משהו.

 

אם הלכת על מרחבים, זה ים, חוף, צוק <אבל כזה עם מעקה> או שדות, הראיה לאופק תספק לך חלומות שיטשטשו את המחנק. בדרכ זה עובד.

 

ואם המצב ממש קשה, אבל ממש- רק שינה טובה. 12, 13 שעות.. ואת קמה חדשה כמו דירה בפלורנטין אחרי שיפוץ.

וגלידה. 

קילו. 

עולה על אוטובוס אקראי לעיר במרחק של שעה-שעה וחצי

נוסעת לבד, חושבת על החיים, מקשיבה למוזיקה

מחליפה לאוטובוס שחוזר לעיר

ואני כמו חדשה!!!!

מתאים לכאלו שנהנים מנסיעה.....

אני חולה על נסיעות

אני חושבת בהם יותר עמוק מבאמבטיה

מי שיש לו בחילות וכו' זה לא מתאים

אבל לי זה סבבה

ניראה לי אני קראש על אוטובוס וזהו

לא צריכה להוציא רשיון

איזה אבק?!  (:

 

אבל כן, אחלה רעיון. חשבתי פעם לעשות כך עם רכבות. אבל זה הרגיש לי כמו פתרון סופי

זה רק אני או שרק לי מציקים

ומזל שיש לי רב קו של שירות לאומי ;)
אגב ברכבות זה הרבה יותר כיף לדעתי.

פעם הבאה שאני יהיה בדאון ויצטרך להרגע....

מנסיון,

אחד שגם אוהב את זה...

נוסעת כל יום אז אני שונאת אוטובוסים ברמה

גם אני מת על נסיעות (ארוכות)

חשבתי שאני היחד בעולם שבאמת נהנה מזה...

 

יש לך עולם פרטי משלך למשך שעה וחצי עד שעתיים - לא שווה חמש עשרה שקל? (אם זה חינם אז בכלל...)

גם כשאני נוסעת לצורך, ולא רק להירגע

אני בדר'כ מאוכזבת שנגמרה הנסיעה, אא'כ אני ממהרת במיוחד....

אני לא נוסע להנאתי

רק אם אני כבר נוסע זה תענוג...

 

 

שמה מוזיקה, חלונות סגורים - ויכולה לשיר בקול כאוות נפשי

יש משהו מרגיע בנהיגה, מצד אחד צריך להתרכז ויש "הסחת דעת" למחשבות, ומצד שני לא צריך ריכוז מוחלט וכן אפשר לחשוב ולדבר תו"כ הנהיגה.
אז אני לפעמים פשוט מדברת לעצמי. מסבירה את המחשבות, אומרת אותן בקול, משחררת אותן לאוויר העולם וזה עוזר לי מאוד.
להבהיר לעצמי את עצמי, להגיע להחלטות, או פשוט לרוקן את המוח ממחשבות.

(גם לנסוע ברכבת עובד אצלי מעולה, אבל זה שונה. אי אפשר לדבר ולשיר, ומצד שני אפשר יותר "להישען לאחור" ואין צורך להתרכז במשהו)

או שייק
פעם הייתי עושה קריוקי אבל גליתי שאין לי קול אללי אבל זה כיף גם אם אתם לא יודעים לשיר תנסו
שהייתי קטנה הייתי בונה במות.. ומציגה את עצמי .. וככה שוב ושוב.. נורא מוזר חח אבל זה מאוורר

אני מאמצת אותו!!

אפשר גם תשבצים וסודוקו....

מטלות פשוטות כמו לתלות כביסה או לקפל תוך כדי שאני שומעת שירים או שיעור, או סתם לא חושבת על כלום..

כשזה נעשה בנחת וברוגע (לא כשאני בלחץ של זמן)

זה מרגיע אותי

ואפילו יותר, זה להשקות את הגינה או להוציא עשבים.. כל מיני פעולות שלא דורשות הרבה ריכוז וגם נותנות סיפוק

זה משחרר כזה מהלחץ של היומיום ומרענן

 

 

039376052

עשיתי אתזה כבר עשרות פעמים...

ועכשיו כמה חודשים לא תרמתי,
ככה שאין בעיה...

השעה הקרובה כבר אחרופ.... היה לי תכנון לסיים סמניריונית לא התחלתי

 

אם מישהו מתגעגע, פרסומות משנת 1995 שבה חלק גדול מכם לא היו קיימים.

אשכרה פנייה באמצעות טלפון לא דואר

זה לא מוקדם
זו שעה נורמלית מאוד ללכת לישון בה

מצב שאתה רעב אבל לא ממש ממש, 

אבל אתה בכל זאת רעב. 

אבל לא ממש.

בינוני כזה. אולי כנאפה בקטנה ונסגור את הפינה.

 

אבל הפעם ללא נוזל כלים. לא, יודע לא עפתי. ויצאה לי בועה מהפה.

שמתי לב שמדברים על אוכל אתה בא..  אבל בלי אוכל. 

אז אולי לשם שינוי תכין לאנשי משמרת לילה קצת מופלטות חמאתיות?

ורק שתדע לך שאתמול היה קניידלך ברמה אחת מעל מה שניסית לעשות שם עם החצילים.

היה.. קניידלחציל מושלם.

 

טוב,

אתה יודע מה, לא אני לא אתה,

אם בדקות הקרובות 'מזמור' לא יתן לנו מתכון מופלא שמכין את עצמו, של כנאפה..

אולי אקח ממך את המתכון למופלטה.  

אני עד אתמול הייתי בטוח שקניידלך וקרפלך הם סוגי דגים.

בכל זאת, אני לא מהפזורה.

 

פשוט מישהי שהעריכה את המאמץ של אנשי הלילה לשמור על הגחלת גם כשאתם ישנים.

 

אתה יודע מה הבנתי עכשיו? 

שקוגל.

 

כשאתה רעב אבל לא ממש ממש? קוגל. 

יושב? קבל!

אדממה.

באם!

 

רק חבל שאין לי מלח גס. ואדממה :/ 

 

 

ותתפלא, דווקא את זה אני יודע להכין בע"פ. לא כמוך שנצמד לספר של רות סירקיס "גם גברים מנסים לבשל חח" 

בנאדם צריך תעוזה חביבי.

ובאדממה יש לי את זה. 

למרות שאף פעם לא הכנתי, אני פשוט מרגיש את זה.

האדם המבוגר שונא שינויים אך מתרגל אליהם מהר

תמיד אנשים מרגישים שהם יכולים להסתדר עם מה שיש, שזה טוב מצד אחד כי זה נותן לנו יכולת ליהנות ממה שיש, אבל מצד שני תחושת החוסר גורמת לנו להמשיך לפתח את העולם.

@בינייש פתוח

שרשור יפה

בגוף אם כולם יתנגדו לזה ויקראו לזה Mark of the Beast או יסחפו עם הטכנולוגיה. אני מעריך שיסחפו.

איך יש לך כוח לחשוב את כל מה שאתה כותב זה מעייף
תנצל את זה לעבודה או מחקר או משהו כזה

נ.ב זה לא בא מזלזול

עם טלפון כשר ומינימום של אינטרנט.

זה ענין של החלטה עצמית.

ויש להם טלפון לא כשר, אל תחיה באילוז'

וגם מי שכן עושה במינימום האפשרי שלא בערך פחות מהעולם הכללי.

שיש אנשים שמתנגדים לכל שינוי - אותם אני לא מבין.

 

אבל יש כאלה שלא מתנגדים לטכנולוגיה בעצם,

אין להם בעיה שתיקח את מה שיש ותעשה אותו שיחזיק מעמד לאורך זמן ויותר נוח.

 

אלא ההתנגדות היא להמצאות שגורמות לדברים להתרחש יותר מהר ובקלות, וכנראה שבמיוחד בעניין של תקשורת.

וההרגשה היא (ואיפשהו אני מסכים איתם) שזה גורם לאנשים לפתח חוסר רגיעה וסבלנות, 

וגם פחות עשיה ותזוזה שיש בזה משהו שעושה טוב לנפש האדם.  

 

 

הכל תלוי כמה מהר זה קורה

לדעתי, אם לא היה מכוניות כלל והיינו הולכים עם חמור לעבודה, נניח זה היה ההבדל היחיד ואנשים היו נוסעים ברכבת מאשדוד (שתעבוד על פחם ותיסע על 60 קמ"ש) או עם חמור מרמת גן, ופתאום ימציאו מכוניות ואחרי שנים בודדות נראה פקקים באיילון וזיהום אוויר ועליה במחלות בעקבות כך, היה לזה את ההתנגדות שאנחנו מכירים. לכן קשה לי להאמין שפעם היו מתנגדים לטלפון קווי.

לגבי העתיד, כמו שהדגמתי, כל הטכנופובים נכנסים לטכנולוגיה רק יותר לאט, לכן הם וכל השאר יתרגלו שהתקדמות טכנולוגית היא לא דבר רע ואפשר ללמוד לשים גבולות ולא להתמכר אבל מצד שני לא לפחד פחד מוות מהתמכרות לדוגמא

ותמיד אנשים לא מבינים הכל.

אצטט את ההיא" אל תסמוך על שום דבר שאתה לא יודע
איפה מוחזק המח שלו"

אינטרנט מאפשר יותר נגישות למידע, יותר יכולות לעצמאות בקבלת החלטות.


ועדת הרבנים לעינייני תקשורת לקחה זאת לקיצוניות אבסולוטית - לא רק לעניין פתיחה לאינטרנט אלא גם שליטה על מה מותר ואסור לחייג, ממי מותר ואסור לקבל שיחות. .

ראה ערך נד לוד

ואני חושב שציטוטים מעולם הפנטזיה מתאימים לפורום של אותו ספר

אגב, זה כן גרם לאיבוד עבודה של אנשים שהיו מקראים את העתון לכולם

חוץ מלחץ נפשי, עליה בחולי הנפש וצריכת טיפולים שונים.

 

זו מלכודת דבש צבעונית ומכאן הסנוור.

אבל בנינו לבין עצמינו, במבוכה רבה, כולנו היינו רוצים לחזור ללבוש קילט. 

 

<רק אם אפשר ובלי להתעקש.. להשאיר את האינסטה, פייס, נטפליקס, טיקטוק, פיקסארט, pubG וסנפצ'ט> 

זהו. טוויטר שלך.

 

 

שהטכנולוגיה היא היא הנבוט שביד האשה כשאתה האשה שבמערה?

 

בחייך, אני צריך לשמוע את חבר שלי אומר לי:

'תאמין לי, בקידוש אשתי צריכה לומר עלי אשת חיל מי ימצא'. 

"זה יפה ככה? ככה עושים לחברה?"

 

אם תדוש בעניין ובמקורות של הדבר.. תווכח שעדיף שמח בלי מעצוב עם.

 

 

שהתלבטתי אם להוסיף את יוטיוב, גוגל, ווואטסאפ.. אבל אז חשבתי שאין כאן מו"מ בכלל. 

קחו אותי איתם.

תכניס גם את וייז איתם