שרשור חדש
קצת על גדולתו של ה'צהרים
Moshe Ratt

אשמח לשמוע את דעתכם
גם אני אמרתי וואוצהרים
הוא גרם לי להתבייש בשאלות ששאלתי.....
זה תהיה שליחיות צבעונית
אם צריך להתבייש ברגעי קטנות שלנו
יפהחידוש

אם כל האנשים היום היו קוראים את הבלוגים שלו ולוקחים אותם ברצינות, ולא מגיבים בטוקבקים מטופשים של ליצנות אחת שדוחה מאה תוכחות, העולם היה נראה טוב יותר.

או זהפסידונית
או שהוא היה מתוח יותר, בלתי-סובלני יותר, מזלזל יותר בדעת אחרים, לגלגני יותר, מודחק יותר וקיצוני יותר.
לא אוהבת את התורה שלו בכלל.
אם, זה המשפט הפותח שלו...אריך וייס
..והוא ישמיענו
לא הבנתי בכלל מה החידוש..
באמת.
סה''כ הוא תיאר בצורה יפה (רטוריקה) אבל לא ראיתי פה איזה תוכן שלדתיים אמור להיות חידוש עצום או משהו

ולגבי מה שהוא כתב-
מסכים עם הצד שהוא העלה, אבל זה צד. יש גם צדדים אחרים.
למשל הצד שמתיר לנו לשאול שאלות. מתוך הבנה שאנחנו הקטנים, אבל כן, יש צד כזה
אדירultracrepidam

קצת על גדולתו של משה רט

 

ובאופן עקרוני מתייחס אליו בחשדנות. אבל כאן הוא לגמרי היה מדהים

למה בחשדנות?צהרים
כי אני לא מסכים עם כל הדברים שהוא אומרultracrepidam

לפעמים הוא אומר דברים מאד טובים, לפעמים פחות, והוא תמיד מתנסח בצורה רהוטה. ולכן כשאני קורא דברים שהוא כותב אני בודק שבאמת המסקנה שלו בנויה היטב.

אהצהרים
לא חשדנות במובן שלילי ממש.. יותר במובן של לבחון את הדברים ולא להישאב לסגנון
מחשבותנחמיה17

אלהים? אלהים אחרים. אילו משה רט היה אלהים, יכול להיות שהוא כבר כזה.

קשה לי בכל הדיחונים הללו על ה' ית' שהם מדברים בכלל על אלהים, איזה מושג מטא פיזי של ישות רוחנית הלוחש על כמה פולקלורים, פיכס. ברור שאז אפשר לנתח למה אי אפשר לומר לאלהים "היית לא בסדר".

אבל בתגובות משה חוזר ליהדות טיפה, מדבר מבפנים. קורא בשם ה'. או אז אפשר לדבר על נצחוני בניי, "השי"ת, למה עשית לנו את זה?! זה לא מגיע לנו! רצחת לנו את הילדים!" יש רומנטיקה. מדברים על גדולת אלהים אבל זה ה' ית' שברא את האדם וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים ובינה ושכל לערער, להתווכח ולצעוק וגלוי וידוע לפני כסא כבודו שהוא ברא אותנו וריחוק וקירוב בינו לביננו זה שלנו, אנחנו רצים אליו ונסוגים אחרוור, ה' יתב' ברא את הרומנטיקה הזו.

רבש"ע רבש"ע

 

"ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב זכרונו לברכה:" (שיחות הרן לו)

אהבתי את זה שהוא יוצא מנקודת הנחה שככה כולם תופסים אתא-לדהיד
א-לוהים.

איך הוא אוהב להרים לעצמו ולצאן מרעיתו.
אם הייתי המחלקה לפילוסופיה בבר אילן, הייתי די מתבאסת על זה שיצא תחתי סטודנט עם כל-כך הרבה קפיצות לוגיות בתורה שלו. פיהוק.
מענייןהאטורי האנזואחרונה

לא מכיר את האדם/הרב הזה אבל אם הוא מצליח להוציא כאלו תגובות

זה בהחלט מעורר סקרנות.

כבוד,מגובלת-

כבוד.

הרב וולבה זצ"ל בספרו עלי שור מביא את דברי הסבא מסלבודקא

"האדם אינו יכול לחיות בלי כבוד ולו יצויר שיקחו ממנו את כל הכבוד- ימות."

לדעתכם...

מדוע אנשים אינם מודים בכך?

איך נעשים מכובדים?

מה הקושי לכבד כל אדם?

מה יכול לעזור לכבד כל אדם?

וכן "כבוד הוא קנה להערכת רוחניות".

במה זה בה לידי ביטוי בחיים שלנו מול עצמינו?

 

 

שוטו

נהדר. אכץ ב כדאוכל.נפש חיה.
אגיב כשאוכל . באמת שאלה מעניינתנפש חיה.
כבוד זה משהו יותר עמוקמעיין בטבעאחרונה

זה משהו בסיסי בנפש, ולא דווקא שלילי. כמו כל דבר, הוא חיובי בצורה מסויימת ושלילי אם לוקחים אותו בצורה לא נכונה

הצעהלב אוהב

אולי כל ניק חדש שנרשם יקבל הודעה על איך להתנהל נכון בפורום ואיך להזהר

נגיד כמו מה שארץ שוקולד כתב @ארץ השוקולד  ולהוסיף כמובן מה שצריך...

ונגיד בלי אישור שקרא הניק יהיה חסום להגבה או משהו כזה... (למרות שיש הרבה פצלש"ים ועדיין)

 

וגם הרעיון שהעלו פה שאולי אדם יכול לבחור אם הוא רוצה לקבל שיחות אישיות/מסרים... 

ואולי הוא יכול לחסום את זה לעצמו

או נגיד שתהיה אפשרות לקבל כמו הודעה כזאת "הניק x מעוניין לשוחח עימך, האם אתה מאשר זאת?" 

וככה יש יותר סייגים

מאשר יאלה להתחיל שיחה

 

או נגיד אחרי כל שעת שיחה, קופצת הודעת התראה.

 

לא יודעת, אני חושבת שאפשר לעשות הרבה בנידון...צריך לחשוב...

 

הבעיה בעיקר היא כשיש מצב של רגישות ופגיעות, והבחורה באמת לא מוצאת אוזן קשבת

וזה מתגלגל וכביכול אין מי שיעצור את זה

 

אבל עם מודעות, אפשר לעצור את זה

 

ואם אנחנו נוכל לעזור במודעות, אז מה טוב

 

ולדעתי לא מספיק רק הודעות אזהרה- כי 

 

א. לא כולם קוראים- תמיד יש משתמשים חדשים שלא עכשיו יעיינו בכל מה שעבר על הפורום

ב. השרשור עם הזמן יירד, ואיתו השיח על זה....

 

 

והם יפסידו מה?פלונפון מירוסלב

הפורום לא נראה לי מכניס להם כל-כך כסף, למרות שאין לי מושג איזה פרסומות יש פה בגלל שהכל חסום אצלי

שבוע טובפסידונית

אז למה אתם לא דתלשים?

שמח.הָיוֹ הָיָה

שבי על זה,

וספרי לנו מה אומרת...

לרצות את ה" זאת המטרה או צורך?Hodaya11
לחיות זו מטרה או צורך?נחמיה17


המטרה זה לעשות את רצונו.חסדי הים
כמובן זה הרבה פעמים לא פשוט להבין מהי רצונו.
אבל למה אני אני עושה את רצונו?נחמיה17

זה נקרא לרצות את ה', לבקש את ה'.

 

 

כמו שהמשנה בזבחים (ד, ו) אומרת על פי התורה שצריך להקריבחסדי הים
קרבן שיהיה ניחוח ל-ה' - על מנת לעשות נחת רוח להשם שאמר ונעשה רצונו, קרבן הוא התמצית של כל עבודת ה'.
שזה בעצם עבודת התפילהHodaya11
גם וגםבסדר גמוראחרונה


איך היה בשבת?מזמור לאל ידי
משעמם...ארוך מדי🤨רובוט
מעולה ברוך ה', תמיד נגמר לי מהר מידיבסדר גמוראחרונה


<<< ד''ת לפרשת קרח >>>חידוש

כתוב במשנה במסכת אבות: "כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ".

 

נשים לב, שבמחלוקת הלל ושמאי כתוב את שני הצדדים, ואילו לא כתוב בדומה לכך "מחלוקת קרח ומשה"- מדוע?

 

הלל ושמאי שניהם היתה כוונתם לשם שמיים, והמחלוקת באמת היתה שקולה ביניהם. אבל קורח ומשה לא היו ברי פלוגתא באמת; רק קורח חלק על משה, אבל משה לא חלק על קרח, הוא היה מעל כל זה. זה ברור שמשה הוא המנהיג הנבחר והוא לא ירד לרמה של קרח והתווכח איתו ברמה שלו, כך שזו לא היתה "מחלוקת קרח ומשה", רק קורח היה במחלוקת, אבל משה היה מעליה.

קרח לא התכוון לשם שמיים, וממילא הוא בכלל לא היה ראוי להיקרא בר פלוגתא של משה - שהרי משה פועל לשם שמיים וקרח רק מאינטרס אישי.

בנוסף לכך, מחלוקת "קרח וכל עדתו" בעצם רומז שגם קרח ועדתו היו מפולגים ביניהם, וכל אחד מהם חשב על עצמו וקיווה להרוויח מזה משהו. לא היתה להם את הכוונה הכללית המאחדת לשם שמיים, וכשאין את זה ממילא כל אחד מתעניין רק באינטרס שלו, וככה המחנה שלהם בעצמו היה מלא מחלוקת.

 

שבת שלום

 

@איכה@ברוקולי@(אהבת עולם)@ארץ השוקולד@הפי

מענייןארץ השוקולד
תודה רבה
ותודה על התיוג


האם מחלוקת שסופה להתקיים זה בהכרח טוב?
מהמשנה נראה שכןחידוש

אבל צריך בכלל הבין מה הכוונה סופה להתקיים..

רב אחד אמר לי פעם שניתן לבאר את המשנה כתיאור מציאותיארץ השוקולד
ולאו דווקא שיפוטי.

וממילא חוזרים להערתך שצריך להבין מה זה אומר.

תודה

אשמח ללמוד מתובנות אם יהיו לך או לאחרים פה
אומרים בצחוקאוי טאטע!
בצורה הפוכה מהפשט
שאם המחלוקת היא "לשם שמים" כביכול כלומר שאני מתרץ את עצמי שחס וחלילה שזה משהו אישי אלא הכל לשם שמים
אז באמת סופה להתקיים כי יש לך תירוץ למה לא לוותר על האגו
אבל אם זה לא לשם שמיים ואתה מבין שזה מחלוקת אגו אז סופה באמת להסתיים
לכאורה כן. כדלהלן:הָיוֹ הָיָה

אבל לא שהמעלה היא עצם קיומה (ואז אם הצלחתי למשוך מחלוקת שאינה לש"ש שתימשך לעולמי עד עשיתי כאילו משהו טוב....)

אלא שהמעלה היא בכך שהמחלוקת לש"ש נמשכת... ומיניה ומיניה יתקלס עילאה...

דהיינו - באמת כמ"ש בתגובתך אח"כ - זה תיאור מציאות, אבל מציאות טובה, דהיינו - מחלוקת לש"ש סופה להתקיים - וטוב שכך, ומחלוקת שאינה לש"ש אין  סופה להתקיים - וטוב שכך..

הסבר מענייןארץ השוקולד
מקורות לחיזוק ההסבר אתה מכיר?

והאם זה באמת נשמע לך חיובי?
(לי זה נשמע צורם למען האמת)
מקורות - לא, זה מחשבה שלי.הָיוֹ הָיָה

וזה באמת נראה לי חיובי, מה רע בכך שעד היום יש לנו מלא לומד'ס לעשות במחלוקות ב"ה וב"ש, אביי ורבא, רמב"ם וראב"ד... וכו וכו'

כל עוד הדיון הוא רק לומד'סארץ השוקולד
אז קל לומר מה רע.

אבל ברגע שמדובר במחלוקת השקפתית ומעשית, אני מציע מספר מחלוקות לשם שמיים כנקודה למחשבה האם זה טוב או רע שהם יימשכו.
עליה להר הבית.
אכילת קטניות. (ספרדים לעומת אשכנזים)
אופן לימוד התנ"ך.
היחס לרפורמים.
סירוב פקודה במקרים של פקודות הנוגעות את ההלכה.

קשה לחשוב על תוצאות בעייתיות של המחלוקות הללו?
ואני חושב ששני הצדדים בכל מחלוקת כאן פועלים לשם שמיים.
אני חושב:הָיוֹ הָיָה

שעל הסימפטומים של זה לא מדובר ב"סופה להתקיים", אלא שאכן יתקיים כמו שמח' ב"ש וב"ה קיימות היום.

והסימפטומים - בע"ה כליל יחלופו.

ועוד נקודה: בד"כ החלקים ההרסניים של המחלוקת - אינם לש"ש... או שהם ע"י אנשים קטנים שדוחפים את אפם בין הרים גדולים... ודו"ק היטב...

מענייןארץ השוקולדאחרונה
אם כי מפורש בירושלמי בהרחבה שהיו סימפטומים משמעותיים למחלוקת בית שמאי ובית הלל גם.

ולכן אני לא יודע אם חז"ל התכוונו גם לסימפטומים
תודה!איכה
יפה, תודה!מעיין בטבע


חידהבינייש פתוח

מה היצירה שלי היחידה שאני גאה בעצמי שהייתה מכוערת במיוחד?

ספרו על אדם זר שפגשתם ואתם זוכרים עד היוםפאטה מורגנה
#כאןמקשיבים
##כאןסקרנים
כן סליחה רק עכשיו ראיתי כי הגיבו כאןפאטה מורגנה
לגמרי מחמאה! בטח את מסתכלת במראה ונזכרת בה.

אדם לא יודע מעלות עצמו. לא מכירה אותך אבל לפני מה שכתבת - אמיצות יתר!
מי ער של מוצשחיים של
זה לא שירשור ממצבחיים של
זה מי ער
ערהחופשיה לנפשי
אמורה לישון
לא רואה את זה קורה
ומרגישה קצת מוזר עם עצמי(לא רוצה לכתוב רע)
מה?חיים של
אז זה שירשור המי ער האחרון של מוצש?
אוי, בני המאיה, טעיתם, לא נורא.. לא סוף העולם.האטורי האנזו


Lol אני בונה על הזכרון החלש של הנפשות הפועלותהאטורי האנזו

חיוך

אניאושפיזין מהירחאחרונה
איזה טוב ה'יעל מהדרום
לק"י

עברה שבת חביבה ביותר!
ב"ה שיש מזגן

שבוע טוב ומבורך!!
מעבר מקרבי למודיעיןיוני21
כמה זה אפשרי לעבור מטירונות באחת מחטיבות החיר למודיעין?
יש לי נתונים טובים, כמוכ אני בחוק טל
תשאל את איגוד הישיבות הגבוהותברגועאחרונה
איך רבנים בכזה קלות מורים לאנשים בצרה לבדוק תפילין ומזוזות?חסדי הים
אם ירא שמים כתב אותם לא צריך לבדוק תפילין לעולם ומזוזות כל 3 וחצי שנים.

ראיתי סרטון על רב מסויים שאומר לבדוק תו"מ ואז הוא אומר שלא צריך לבדוק טלית וזה נגד ההלכה שצריך לבדוק טלית וציצית כל יום.
כי זה יכול להיות המקור לצרהמושיקו
ברגע שיש פגם בדבר רוחני של האדם זה משפיע על הגשמיות שלו.

והדברים האלו נפסלים בקלות.
יכול להיות פגם רוחני בהמון דברים.חסדי הים
תפילין ומזוזת הם שערים עיקריים לעניני האדםמושיקו

ודרכם  עובר השפע לאדם.

 

שיש פגם בתפילין ומזווזת אז משתלשל מזה  פגם גשמי.

 

שמתקנים את הסיבה המוסבב מסתדר ממילא.

ולכן כאי לבדוק פעם  בשנה אותם.

 

 

אגב צדיק לא רואה מה הבעיה, אלא אם יש בעיה בשערים הרוחניים.

 

משם כנראה יש רבנים ששולחים על  אוטמט לבדוק תפילין ומזווזת

(

המזוזה זה התעודת זהות של האדם.

משפט זה היה שגור בפיו של הרב משה בן טוב זצוק"ל, כל מעשי האדם ומשפחתו ניבטים  ונגלים ע"י כח קדושת המזוזה, וכמו שכתוב במזוזה, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, כל מה שאת עושה בבית ומחוצה לו, נכתבים ע"ג המזוזה.

 

)

 

 

 

התכוונת שהשפע עובר למי שבודק, (בתיווך הרב)חמדת66


בלי קשר לרבמושיקו

הרב יכול לראות את  זה יותר בקלות.

 

אפשר מלכתחילה לבדוק פעם בשנה ולהקפיד אל מוצר מהודר ואז מלכתחילה לא מגיעים לרב

ומה המקור שלך לבדוק פעם בשנה?חמדת66


המחבר כידוע כותב פעמיים בשבע שניםחמדת66

ואגב, כל-זמן שרואים שהוא"תקין" גם לא צריך "מומחה שייבדוק, די בבדיקה בעלמא.

הוא ליובאוויטש.מי האיש? הח"ח!

להם יש הוראת מבצע לבדוק מדי חודש אלול.
לכל אחד הפוסק שלו.

אתה אומר שהרב עובדיה הוא ליובאוויטש?מושיקו

ציטוט מתוך "הילקוט יוסף" המדבר בעניין זה: "מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול, ומכל מקום אין חיוב מעיקר ההלכה לבודקן. ואם התפילין נכתבו בידי סופר מומחה, אינו צריך לבודקן אפילו לאחר כמה שנים. ובמזוזות מעיקר ההלכה חייב לבודקן פעם אחת בכל שלש שנים ומחצה, ומנהג חסידות להחמיר לבודקן בחודש אלול מידי שנה בשנה. [שו''ת יחוה דעת ח''א עמ' קמד. סי' מט. ילקו''י מועדים עמו' יח. וחזון עובדיה ימים נוראים עמ' כו]".
 

לא.מי האיש? הח"ח!

אלא שאתה ליובאוויטש.
אל תדאג לספרדים.

ליובאוויטש דואגים לספרדים כבר כמעט 70 שנהמושיקו
למה שנפסיק?
לדאוג לספרדים זה נהדר.מי האיש? הח"ח!

אבל מבחינה הלכתית אין קשר בין פסק הרב עובדיה להלכות ומנהגי חב"ד.
לאחרונים זה אפילו שו"ע אחר, בשונה בערך מאשר עבור כל שאר קהילות ישראל.
ומעבר לכל זה, בעצמך ציטטת את לשון הפסק שזה מנהג בלבד ושאין חיוב מעיקר ההלכה. אצל ספרדים זה בראש ובראשונה מובן שיעשה כל איש ואיש כמנהג מוצאו ועירו, נהרא נהרא ופשטיה בתפוצות המזרח, לוב כלוב, תוניסיה כתוניסיה ובבל כבבל. בעניין כזה לא ידוע לי מעולם שהם חיכו לשלוח המקומי (שבלי ספק בכל אתר ואתר פעלו ועשו נפלאות כשלעצמם) כדי להחליט מה לבדוק ומתי.

המקור זה אותו מקור המציאות היא אותה מציאותמושיקו

הרב בן טוב לדוגמא, לא היה חסיד חב"ד מוצהר וזה היה הקו שלו ועוד רבים וטובים שטובת בני ישראל  ברראש מעייניהם

הוא היה שיטה פרטית ספרדית אחת.מי האיש? הח"ח!

וזה בטח לא מה שאומר - כפי שבעצמך ציטטת - הרב עובדיה לשומעי לקחו.
אני לא חושב שאף מורה או פוסק ימנע לחזק את בדק הבית, אבל בטח לא כולם יידרשו להתעסקות במתרחש בתוככי הקודש פנימה.

הרב עובדיה ציטט שו"עמושיקו

ושו"ע שייך לכל אחד ואחת מישראל

תגיד,מי האיש? הח"ח!

ביום יום, ככה על הדרך, כשאתה מתייחס ל"שולחן ערוך", אתה מתכוון למה שרבי יוסף קארו העניק לעם ישראל, או למה שאדמו"ר הזקן העניק לחב"ד?
אתה מבין שאתה לא בהכרח ניתן להבנה כשאתה מקשר את הרב עובדיה עם "השולחן ערוך", כאילו אצלך זה בהכרח מה שאצל כל אחד אחר?
אי אפשר להיות לא ישר ולא עקבי. ברור שאם אתה ליובאוויטש אז השולחן ערוך שלך הוא שו"ע הרב, ואם אתה כל מנהג אחר אז השולחן ערוך שלך הוא שו"ע המחבר.
אני אישית על אף שלא קיבלתי על עצמי את דרך חב"ד (מתפלל נוסח פולין היינו "ספרד" ולא האר"י), כן גדלתי על אווירת אלול שבה בודקים תפילין ומזוזות, אבל זה עניין חינוכי שדווקא בממלכתי דתי הקלאסי החזיקו עד כמה שאפשר בשיטות רבות. הכל למען מטרת חינוך ולימוד, ובוודאי על ימי הרחמים וחודש התשובה. אבל אי אפשר לשבת עם ספר הלימוד, או עם דף הפוסק, ולייחס את מקורותיו למה שאינם, ובוודאי שנוסח כמו "חסידים ואנשי מעשה", זה בא לו מהמשא ומתן היומיומי כרב בישראל (כולל כהונתו כרב הראשי), שלמד גם את שאר המנהגים והשיטות.
בכלל בוודאי אין זה מפריע אם נוקטים עוד מעשה טוב ועוד מצווה. אבל מפריע לי מאוד כשמערבבים מקורות ולא מאפשרים בכלל להבין שישנן שיטות, ישנן מסורות וישנן קהילות, ולא הכל שפה אחת ודברים אחדים. אגב גם מה שלומדים בבתי ספר כ"קיצור שולחן ערוך", יש לפחות שניים כאלו, ושוודאי אלו ואלו דברי חיים, ועדיין האחד זה רבי שלמה גאנצפריד - איש טרנסילבניה מחוגי הקנאים ההונגריים "הישנים" שאצלם "חדש אסור מן התורה" וכדומה, והשני זה רבי חיים דוד הלוי - רב ספרדי בארץ ישראל, מיושב ומעורב בדעת עם הבריות ביישוב הציוני ובמדינת ישראל.

יש שו"ע ויש שו"ע הרבמושיקו

חסידים ואנשי מעשה מופיע בשו"ע.

משם כולם מצטטים

 

וזה המקור לבדיקה כל שנה.

 

יש את הסיבה שזה על פי הקבלה, כפי שכמה וכמה רבנים מחזיקים מזה.

 

שמעתי בשם הרב אויערבךאריק מהדרום
בתפילין פעם אחת לבדוק אחרי עשר שנים (כלומר בגיל 23) לבדוק שהדיו שנכתב בו לא מתאדה, אחרי זה לסגור ולא לפתוח יותר לעולם כי בשיטות של היום לא אמור להפגע הקלף והדיו לא אמור להמחק אלא בתנאי מזג אויר קיצוניים או בתנאים כמו צבא בשירות מיוחד וכל פתיחה של הבתים עושה רק נזק.

אין לי מקור אבל כך שמעתי.
זה פרנסה ליהודיםבוז
אני חושב שאת צודקתארץ השוקולד
נראה ליפאטה מורגנה
ראיתי את הסרטון עליו אתה מדבר
כנגד כל רב שמורה כנגד ההלכהאנונימי פלוס

קיימים 300 רבנים שמורים כהלכה. (אני יותר מדי אופטימי?)

נראה לי שרב הרבנים לא כאלו קיצר..

דווקא ראיתי בילקוט יוסףצהרים
שכתב שמעיקר הדין אין צורך לבדוק בכל יום את הציצית
תפילין כל 7 שניםהמלך 1


בתוק סופר סת''ם אני אספר לךנחשון מהרחברון
על עשרןת מקרים שהגיעו אלי של מוזוזות וגם תפילין שנכתבו ע''י יראי שמיים.
בעבר כל סופר עיבד בעצמו את הקלף ,הכין את הדיו, ידע מה החומרים שיש והתאים אותם טוב. היום קונים פעם קלף מפלוני פעם מאלמוני פעם דיו כזה פעם דיו אחר לפעמים משייפים את הקלף כדי שיהיה קל יותר לכתוב ולפעמים מורחים מי קלף לפעמים מדללים את הדיו במים לפעמים בחומרים אחרים והמשמעות של זה היא שלפעמים בגלל הזמן או תנאי מזג האוויר הדיו 'נשבר' או 'קופץ' מהקלף. אותיות נפסקות מילים נמחקות למרות שהסופר היה יר''ש בתכלית וכתב מהודר מאד.
בנוסף להמון מזוזות שראיתי של פסולים או פסולים בדיעבד משעת כתיבה. לצערינו היום המקצוע של כתיבת סת''ם הפך להשלמת הכנסה להרגה אנשים שאינם מקצועיים ומזלזלים בהלכות. השוק הסיטונאי של הסוחרים משלם סכומים נמוכים מאד למזווזות ברמה פשוטה ומשלם סכום מצחיק על הגהה חפיפניקית (2-3 ₪ למזוזה. נראה לך הגיוני?) כי המזוזה גם ככה ברמה נמוכה אז הוא לא רוצה לשלם הרבה על הגהה כדי שיוכל למכור בזול.
התוצאה היא שדווקא המזוזות הפשוטות שנכתבו מאד מהר כדי שיהיה רווחי לכתוב אותם - עוברות הגהה מזעזעת. הסוחר יגיע עם זקן גדול וימכור לך את המזוזה כמהודרת מאד כשבפועל היא מקסימום כשרה בדיעבד.
זה למה צריך לבדוק מידי פעם.
מושיקו
אתה מנסה לבלבל אנשים עם המציאות... ;)

אנשים מעדיפים להוציא אלפי שקלים על ביטוחים ולא כמה עשרות שקלים על בדיקה שנתית...
בניגוד אליך אני לא רואה ערך סגולינחשון מהרחברון
בבדיקה כשמירה. (מסייג, וודאי ששומר אבל מי שמקפיד על ההלכה פעמיים בשבע שנים במזוזה ואף פעם בתפילין לדעתי רגוע לגמרי)
אבל בפרקטיקה של קיום המצווה אני טוען שצריך לבדוק מידי פעםץ ממש לא נצרכת בדיקה שנתית.
זה לא אני,זה גדולים וחשובים ממנימושיקו
מכל החוגים.

ומי שמבזבז סכומים גדולים על רפואה וחוסך סכומים קטנים על בדיקה שיש סיכוי יותר גבוה שזה יעזור.
הוא לא עושה דבר הכי חכם..


אגב.
כמה עולה אצלך בדיקת מזוזה/זוג תפילין
בדיקת מזוזהנחשון מהרחברון
בין 15 ל20 שח.
תפילין עיום אני לא בודק בעצמי אלא מעביר למכון שפותח וסוגר. אני בודק רק את הפרשיות. זה באיזור ה250 סה''כ (תלוי כמה עבודה יש על הבתים)
זה לא העניין של הלחסוך כסף אלא שפתיחה וסגירה של התפילין פעמים רבות הורסת את התפילין ומגבירה את הסיכוי לפסול אותם. ומזוזות פשוט אם לפי ההלכה אין צורך. וטכנית לרוב אין צורך אז למה לבדוק?
מזל שקשה לפסול ברית מילה חסדי הים
יש ירושלמינחשון מהרחברוןאחרונה
על המושכים בעורלתם...
מכירים את החברים האלהוהוא ישמיענו
שתמיד חייבים להעמיד אתכם במקום?
כאילו מו הרגשה כזאת שמפריע להם שאתם מבטאים את עצמכם לפעמים- לטעמם זה יותר מדי. ממש מפריע להם, וכשהם מתווכחים איתך אתה מרגיש שזה ממקום אמוציונאלי..
לא משנה מה אומרים, לא משנה אם הוא הבין בכלל, או הקשיב
סתם הוא חייב כל הזמן להעיר.
האלה שכל פעם לא יפנו אליך בשקט או בקול בצורה מכבדת.. הוא חייב שכולם יבינו שאתה טועה ושהוא צודק, כי הוא ככה וככה וכו'.

מנסה להבין את הרקע לזה..
יש לי מחשבות אבל אני שואל מי שמכיר את התופעה- למה זה ככה?
זה באמת חייב להגיע ממקום של 'לבנות את המקום שלי על חשבון אחרים', או אולי ממקום אחר?

יש לי חבר טוב, מכירים כבר המון שנים, והוא כל פעם עושה לי את זה, ובעצם לא רק לי- זה אופי כזה.
אבל זה יוצר אצלי תחושה שברובד מסויים זה אולי נובע מזלזול בהלך המחשבה שלי וכדומה. ומבאס.
כאילו הוא מנהל כזה של כל העולם.. והוא קובע לכל אחד מה הוא יכול לדבר ומה לא..
סיפור חיי.האטורי האנזו

רק שבמקרה הזה, אני הוא זה שמעיר לכולם.

 

מהיכן זה נובע, אתה שואל?

מניח שמקנאה, שנאה, כעס, אנטיפתיות, מזוגניות, מיזאנדריה, מיזנטרופיות, שעמום חוסר מעש ואכלו לי שתו לי, בעיקר.

 

אבל היי, איך עבר עליך הבוקר?

 

 

 

ובאמת, אני מבין אותך וזה לא נעים. ולדעתי העיצה היא להתרחק מאנשים שמקטינים ומצמצמים אותך. 

וזו לא המחשבה שלך, זו הקנאה שלהם באמירה שלך.

ומה שבאמת מבאס זה כשמדובר על חבר טוב.

אולי כדאי לדבר אתו על כך, אולי הוא לא שם לב.

 

 

 

אממ.. הוא שם לב בד''כ..והוא ישמיענו
הוא טוען שהכי נכון זה להגיד את האמת *שלו* בפנים ולא ללטף כל הזמן. רק ככה דברים יתקדמו (יש בזה טיפה אמת, לגבי אנשים מסויימים..)
הבעיה שהוא קצת לוקח בעלות על האמת, ושהוא לוקח אותה מאחרים.

מצד אחד מסכים שצריך להגיד את האמת. השאלה אבל איך אומרים, ומאיזה מקום זה מגיע..

זה לא נעים. ובד''כ אומרים לך משפט 'אל תתרגש ממנו/ יותר מדי'. זה יפה וטוב,
רק אם האופי שלי היה פחות רגיש.. ואז משפט כזה גם קצת יכול לפגוע- כאילו האופי שלך לא בסדר או משו שהוא צריך להשתנות.

לדעתי זה קצת שטחי (אוף. תסלחו לי) אבל אני לא אומר לו את זה. אולי זה ממחיש קצת את הניגוד בינינו

אני בחיים לא אגיד לאדם משהו בפרצוף שיפגע בו (אני משתדל מאוד).
אני לא אשקר, ואני אגיד לו את דעתי. אבל משתדל לעשות בצורה מכובדת ולא לפני כולם.. כל אדם זה צלם אלוקים.


ומבאס אותי. כי אנחנו חברים מאוד קרובים באמת המון שנים..

הבוקר בסה''כ היה לי נחמד. ואיך לך?
מדהים. מסכים לגמריהאטורי האנזו

ניסחת ממש יפה.

 

אני חושב שכאן אפשר להכניס קצת כף זכות לגביו..

העולם הזה נתון לפרשנות אישית, וכל אחד רואה, חי ומרגיש את העולם בצורה שונה לחלוטין.

אפילו שאנחנו קוראים את אותן שורות ומסתכלים על אותה תמונה.

 

אם הוא מגיב כך, יש לו צורך כזה. בדרכ זה כי הוא לא שלם עם עצמו,

יתכן מקנאה וצרות עין, יתכן מהעובדה שהציב לעצמו רף גבוה ודורש הרבה מעצמו וזו הדרך שלו לנסות להרים גם אותך לשם.

 

בכל מקרה, לא כדאי לנתק קשר כי זה מצב זמני, 

זמנים משתנים, אנשים משתנים ועוד יבוא יום שתהיו באותו ראש. הוא יתכופף קצת ואתה תתחספס קצת.

אבל אם זה מפריע לך, תפוס מרחק

כך אני עשיתי עם חבר טוב ואני שמח על כך. אגב, עברו שנים ועד היום הוא לא השתנה <אנחנו בקשר מדי פעם>

 

 

 

אוקיי. ממש תודה!!והוא ישמיענו
כן האמת שכאב בד''כ נובע מקרבה.
פעם המשפט היה נשמע לי ממש מוזר,
אבל אני כיום באמת מזדהה איתו.

בעצם זה מסביר למה אנשים יותר רגישים לרוב נפגעים יותר.. כי הרגש מחבר אותנו לזולת
עוד נק' למחשבההאטורי האנזו

פעם מישהו האיר את עיני בעניין הבא:

 

אם מכר רחוק, או שכן, או חבר רחוק היה מבקש ממך ללמד את הבן שלו דבר באיזה נושא,

מן הסתם הייתי מאד חייכן, סבלני ומאיר פנים.

ומה אם הוא קשה ולא מבין את החומר? אף על פי כן, היית נשאר חייכן וכו'.

 

עכשיו תחשוב, למה אנחנו ככ קצרי תגובה והכלה כשזה נוגע לילדים שלנו, לבעל, לאשה, לאח/ות..

 

לאדם ברחוב אנו מחייכים אבל בכיבוד הורים קצת יותר קשה..

אנחנו נוטים לאבד את הסבלנות כשהם לא מבינים משהו, ואנו מתרגזים כשהם שואלים ולא מבינים.

 

תחשוב, איך יתכן שלמישהו זר תהיה לך יותר סבלנות מאשר למשפחה שלך? מדהים, לא?

 

והוא ענה: כשאתה בא ללמד את הבן שלך, אתה רואה בו כממשיך הדרך שלך, וזה שהוא לא מבין מעיד עליך באיזשהו אופן.

או שזה שהוא לא מבין גורם לך להתרגז כי אתה רואה בו רפליקה של עצמך, את הייצוג שלך בהמשכיות העולם.

 

ולא יתכן שמי שאמור לייצג אותי לא יבין משהו שבעיניי ככ פשוט.

 

מביך, הא?

 

אז אולי הוא מגיב כך כי הוא רואה בך את עצמו מחמת הקרבה שיש ביניכם.  

לא שזה מצדיק אבל אולי זה ההסבר מאחורי הדברים.

 

 

 

 

ממש מעניין.. התחברתי לתוכןוהוא ישמיענואחרונה
אני בחיים שלי לא העתקתי. עד כמה מצוי העתקות במוסדות אקדמיים?חסדי הים
אכן. עוכרי דין לעתידבן מערבאאחרונה

אמורים לעבור השתלמות בהונאות במהלך הלימודים. 

אני כבר כמה ימים תקועה עם זה-ינשוף קטן

 

 

 

 

והבעיה היא שאין לי מה לעשות עם זה. צריך לדעת מה הקוד האישי הטלפוני. ואין לי. אז אני רוצה להפיק חדש, הבעיה היא שזה דרך האתר, והאתר שלהם תקוע לי כבר כמה ימים.. 

להתקשר לתמיכה טכנית אי אפשר כי כדי לקבל שירות אני מוכרחה שיהיה לי קוד טלפוני.

 

ואני חייבת לעשות העברה למישהי, כבר לא נעים לי ממנה.

אופ עצוב

 

בעיהsimple man

כנראה שתצטרכי ללכת למכשירים בשירות עצמי שלהם, מדי רחוק לך?

ניסיתי.ינשוף קטן

הבעיה היא שגם קיבלתי לפני שבוע כרטיס חדש משום מה, ובשבילו אני צריכה להפיק קוד סודי חדש. ובשביל זה אני צריכה את האתר אתר או בטלפון, ואפחד מהם לא עובד לי עצוב

 

בקיצור,צרות באות בצרורות באות בצרורות באות בצרורות. קורץ

 

וואו לגמריsimple man

כל התקלות ביחד

 

את בטוחה שהכרטיס הקודם התבטל לך, אולי הוא עדיין עובד אם לא הפעלת את החדש?

כן, אה? הפעלתיינשוף קטן


אז אני לא מביןsimple man

אמור להגיע קוד סודי יחד עם הכרטיס בעיקרון🤔

קיבלתי רק את המכתב עם הכרטיסינשוף קטן

ואמרו לי שצריך להתקשר כדי להפעיל אותו, וזה סוג של משהו אוטומטי, וגם צריך להתקשר כדי לקבל את הקוד הסודי החדש..

אולי תעבירי באחת האפליקציות בינתיים כמו פייבוקסמלח ופלפל
..ינשוף קטן

אין לי מכשיר כזה.. אני אצטרך להעביר דרך ההורים שלי. באסה.

אבל תודה

זה הדף הראשי או לשונית העו"ש?מושיקו


זה בהכלינשוף קטן

כל מה שאני מנסה לראות או לבצע באתר, לא עובד לי. 

זה אוף?האטורי האנזו

לא מאמין שאנחנו ב2020 ועדיין הם לא נותנים לערוך

את היתרה בחשבון הבנק!

 

 

 

 

 

 

 

 

#יש אומרים ש.

בטח שאפשרבוז
תערוך את הקוד של האתר
צצ, לא.האטורי האנזואחרונה
עבר עריכה על ידי האטורי האנזו בתאריך כ"ז בסיון תש"פ 03:01



רקוויאם לרעיון.
איפה הימים הטוביםתשובה עילאה

שכל יום עבר בתחושה שאני עושה את רצון ה׳
שבחנתי את עצמי על כל צעד ושעל,מה לתקן ומה לשפר
איפה הימים שהיו לי מידות טובות והיה לי כוחות להתקדם..
הכל פג וחלף וכבר אין את הכוחות הפיזיים והנפשיים לחזור ולבקר את עצמך לתקן ולהתעלות..
נתפסתי בתוך מערבולות של קשיים ומתוך ההרגל והעייפות אני לא מצליח לקום, להתחדש , בדיוק כמו אז בימים הטובים ...
תמיד צריך זעזוע בשביל לזכור מי אני וכמה באמת הצלחתי לעשות רצון ה׳ ולחזור לשם , ללכת לישון עם חיוך בתחושה שקניתי לעצמי מידות טובות ..לתחושה שהיצר נעלם מתוך העבודה הטובה שעשיתי..
ועכשיו להביט לאחור ולשאול , איך הגעתי למצב הזה? אני רוצה לחזור !!! לחזור לאני הפנימי שלי, לאני שמודד כל צעד ושעל שעושה חשבון נפש בכל רגע רגע . לחזור בתשובה ..... לחזור למי שהייתי..

סוף פריקה
וואימלח ופלפל
אחי איך שקראתי את דבריך נזכרתי בפרק הזהירות של הרמחל איך צריך למדוד כל צעד.

לגוף הדברים, יש מצב שההבדל הוא אחרי שיצאת מהישיבה? אם כן זה יכול מאוד לקרות בגלל השינוי "אטמוספרה".

ממש לא קל אחי אני מקווה בע"ה שתצליח להתקדם ולשמוח ולהתקרב לה'.
אתה יודעתשובה עילאה

שיצא לי לקרוא בשערי קדושה בזמנים האלה
ונדהמתי לגלות שבלי ידיעה יישמתי חלק מהדברים שהיו כתובים שם .. אז כן כשאתה ציינת את זה נזכרתי גם אני שחשבתי על אותו דבר בדיוק .. בגלל זה , תחושה האיבוד היא יותר גדולה ..

אצלי היו שינויים כואבים שהביאו אותי למצב שלי היום,
והכי כואב שהם לא היו בשליטתי , כי לו הם היו לא הייתי מגיע למצב הזה מעצמי.. כל הגדרים הטובים ועבודת המידות התרופפה ....יש עוד דברים שאני יכול לחשוב עליהם שאני עוד מחזיק בהם..ברוך ה׳ , אבל עדין אני משוכנע שהגעתי באותם ימים להשגות כי הרגשתי אושר פנימי בלתי מוסבר..כואב לי על זה..ובאמת שניסיתי אבל ..כאילו זה לא אותו רצון מספיק חזק ונוסף לזה קושי פיזי ונפשי..התלאות פשוט לא מאפשרות את החזרה לאני הפנימי הזה.. 😞

סליחה על האריכות .. 😞
תשמע אחימלח ופלפל
אחי אם הדברים האלה לא היו בשליטתך זה ניסיון. יכול להיות שהדברים האלה שחקו אותך.
שני דברים לי אליך אחי. הראשון לגבי השחיקה, זה קורה וקורה לטובים. פעם הרב שלי דיבר איתי על שחיקות ונפילות מסוימות ולפעמים צריך לעשות תשובה קצרה בלי להתמקד יותר מדי בצער כי זה מוביל לייאוש גדול ואז זה חוזר חלילה. אם אתה כבר אחרי כל הסיפור תזקוף ראשך ותסתכל רק קדימה.
דבר שני לגבי ההשגות הפנימיות שהשגת ב"ה אני מקווה שבע"ה תצליח עוד. אבל תדע שיש תקופות שזה קשה יותר. תקופות של עומס וכדומה.
ברוך הבא למטריקסהאטורי האנזו
לעניות דעתישובאל
במקרים כאלה צריך למצוא דרך לעלות רמה מעל מה שהיית מקודם, כדי להצליח לחיות בקדושה גם במציאות חיים החדשה שלך.
(מבוסס על דברים של הרב קוק, למשל פנקס י"ג פסקה ט')
אולידעתן מתחילאחרונה

עבודת ה' המניבה לנו סיפוק ואושר היא נפלאה ובדרגה גבוהה. ולפעמים אנו עולים לדרגה מעל, כן מעל, עבודת ה' מתוך החושך. הרי כך מתחיל הפסוק "להגיד בבוקר חסדך", ורק לאחר מכן "ואמונתך בלילות". התקדמנו, השתפרנו גם אם נראה לכאורה הפוך, עכשיו הגיע תורנו לעבוד אותו יתברך ממקום קשה הרבה יותר.

כשנלחמים על כל רגע טהור, על כל רצון אלוקי, על כל מידה שאינה כל צורכה, אזי כל רגע שכזה שווה אלפי רגעי קלוּת העליה. אותו רוכב אופניים שעובר מולנו בירידה צוהל וזוהר, וכך צריך הוא להיות. אך אנו שכבר זכינו לעבור בדרך המלך הזו, אנו הגענו לשם, ראינו שאין בלתו, טעמנו כי טוב הוא, אנחנו נדרשים לעליה. וקשה בעליה, הזעה לא תורמת, הרגליים כואבות וכל הנשימה מעייפת, אבל כל מטר נוסף שלנו שְווה מאמץ ומרחק של הרבה מטרים מהצד הנגדי.

חלילה לנו מלהפוך את הקושי לאידיאל. לא כך הדבר, אנו שואפים לטוב ולנחת, ליופי ולאור. ועוד נזכה להם. כי כל המתאבל על חסרון קירבת ה' אולי ובע"ה יזכה לחוות בקרבתו. אך גם לא כל קושי וייאוש יוצא מידי הדרך הנכונה. ואם הרצון הטוב עוד איתנו, אם ההשתדלות והמאמץ לא נעלמו מעל פנינו, אולי נכון להיות בטוחים שאנו בדרך העולה בית אל.

ואולי לפעמים הקשיים נוטעים בנו מבט נוסף לבדוק ולשפר האם יש מקום לדיוק בדרך בה אנו מאמינים, האם יש מקום לשיפור בחיינו, נקודה נוספת שתפתח בנו פתח. והרי פתח אחד בלבד, קטן ככול שיהיה, מספיק כדי רוחב אולם.

היי חזק.

מי ער?חיים של
אניחופשיה לנפשי
נכון שכל היום הייתי נורא עייפה ומותשת ולא היה לי כוח? אז עכשיו אני כבר לא עייפה אבל סתם אין לי כוח ובא לי להשתרע על הרצפה ולהרדם
על הרצפהחיים של
גמני מרגישה שעבדתי כל היום
למרות שרק ב5 חזרתי מהים🥵
אפילו בים לא הייתיחופשיה לנפשי
אני מותשת מכלום כבר יומיים
חבל שלא באת ליםחיים של
לפחות היית נהנית
הו לאחופשיה לנפשי
אני עדיין בטראומה מהפעם ההיא שכמעט הלכתי לישון בתחנה כי נגמרו האוטובוסים והייתה מגבלת אנשים
חחחיים של
נראלי שנגמרה המגבלה ההיא
נגמרה נגמרה.. זכיתי להידחס כבר כמה פעמים באוטובוסים שובמיונז


וואכסהחיים של
שמש. ים. חול אינסופי.האטורי האנזו

פרטקסיה מושלמת.

שכחת את קול הגליםחיים של
המתנפצים אל החוף
כל כך.האטורי האנזואחרונה
עבר עריכה על ידי האטורי האנזו בתאריך כ"ז בסיון תש"פ 01:02

קול הגלים כולם. 

 

 

להילחם בדחיינות/עצלנותשוגי~
איך פשוט לקום ולעשות? לסיים את היום כשכל המטלות מסומנות בוי?
אשמח לעזרה, מרגישה שאני מורחת את הזמן ולא מנצלת אותו כראוי.
ואז כשאני כבר מתחילה לעשות את מטלותיי, יש לי המון דברים ואני מתייאשת. ולא מצליחה להפסיק עם כדור השלג הזה...
אז ככהנפש חיה.
א- לקבל את עצמך כמו שאת. לשמוח בטוב שכן יש לך ( לדוגמא , את הצלחת לעשות 123 וזה דרש ממך הרבה, ועמדת בגבורה!) ולהתעודד על כל שמינית צעד , כי ככה אפשר לרצות להמשיך ולצבןר עוד ועוד הצלחות קטנות
ו"פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול"- תראי כמה הצלחה במצטבר יש לך! וזה גורם סיפוק שידרבן להצלחה נוספת.


ב- לחלק את המטלות לנושאים ותתי נושאים. כשהדברים כתובים (מה יש, ואיך לחלק את הזמן) לפחות אפשר להצליח חלקית מאשר להתבלבל מעומס כללי שמתורגם גם לעומס נפשי שאנחנו מתרגמים ל "אוי ווי ההר הזה גדול אני בחיים לא אצליח לעבור, חבל שרציתי, אין מצב..."וכו' ואז זה באמת כדור שלג.
ג- צעד צעד. (חלוקת זמן- דקות ברורות של עבודה/ כנגדו הצ'ופר דקות ברורות של הפסקות) אבחנה בין תת נושא לתת נושא. סיימת תת נושא? מצויין. תנוחי תתרענני תתפרקי ו... תחזרי עם כוח לדבר הבא.

ד- "מעט זה גם טוב!" זה כלל שנכון לכל דבר. גם אם עשית מעט- תשמחי בו , זה אומר שיש לך את הבסיס של העשייה, שזה מצויין!!! ומכאן אם תרצי את יכולה להתקדם לאט ובטוח ...
לעזוב את הפלאפון או המחשבחיים של
עוזר פלאים!!
תתחילי לעשות עבודה סמינריוניתהאטורי האנזו

ותראי איך זה יגרום לך לעשות הכל חוץ ממנה

אולי להציב יעדים ולצ'פר את עצמך בדרך?פה לקצת
ווינט: "איך להפסיק את הדחיינות- כל הטיפים בכתבה"האטורי האנזואחרונה

אני: *שומר את הקישור לצפות אחר כך*

 

 

 

 

 

 

 

 

#זיו טריגר

זה הזוי לשלוח עכשיו הודעה למרצה?חיים של
אינלי חשק לחכות עם זה עד מחר בבוקר..
לא. פשוט יענה לך בבוקר...משבצת


עכשיו זה ה-זמן!האטורי האנזו

כאות הוקרה על השקר הכי גדול של מרצה:

"זה יהיה ברור יותר בשקף הבא"

חיכיתי בסוף למחר בבוקרחיים שלאחרונה
גם ככה אני לא מפוקסת