פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 485)

יכול ללכת להכוונה תעסוקתית, יש גם שאלונים כאלה שעוזרים. ("צ'ק מי" נראה לי היה משהו כזה)
יש את השאלון של גארדנר שיכול לתת לך קצה חוט על מה מושך אותך יותר.
תנסה לחשוב שכשהיית נער או גם בישיבה לאיזה תחומים (אפילו בלימוד) נמשכת יותר? איפה היית טוב? אולי גם בצבא? תחשוב גם על דברים קטנים.. במה הסביבה אמרה לך שאתה טוב כשעשית?
יכול להיות שכרגע זה גם בתורה,
בלי קשר יש עוד עבודות שקשורות לתורה וזה לא רק ר"מים או מחנכים.



אם תרצה- שאלון אנטלגנציות של גארדנר שאלון אינטליגנציות מרובות - מאמר מבוא - ברנקו וייס

אתה מסמן וי ליד הגיגים שנכונים לגבייך ..
בהצלחה !

כמו מכונים שמוציאים\מהדירים ספרים, כתבי עת, עריכת ספרי קודש כעצמאי ועוד הרבה

תחווה חווויות מגוונות ותנתח אחורה מה עושה לך טוב.
חקלאות, מוזיקה, ניהול, עבודת כפיים, משרד, ניתוח, עיבוד נתונים, יצרנות?
מניח שטעמת מחלק מהדברים בעברך, ומה שלא - שווה לנסות ולטעום ולחוות, ואח"כ לנתח מה עשה לי טוב.
רבים וטובים גם עשו הסבה מקצועית, וזה אחלה.
בהצלחה!

אתה עומד לקראת החלטה בחייך.

המבוכה מול העולם הגדול מובנת. מצד אחד יש בחוץ עולם שהוא מעניין, מצד שני אתה לא התעיינת בו עד עכשיו.
ואיך אפשר להתחיל לעסוק במשהו לא מוכר.. הרבה חומר..

אתן לך טיפ קטן,
בכל פעם שאנחנו נמצאים לקראת בחירה, ובטח בחירה משמעותית כמו שלך, אנחנו מדמיינים את העתיד, ויש לנו תמונה של איך זה הולך להיראות.
לפעמים התמונה היא גדולה, לפעמים היא מלחיצה, לפעמים אנחנו לא רואים כלום, ולפעמים גם אם אנחנו רואים, זה לא ברור לנו כל כך.

הדמיון הזה משפיע על איך שאנחנו מרגישים, חושבים, פועלים, וגם לצערינו לפעמים משפיע על הבחירות שלנו.
כאשר אתה מדמיין את השנה שנתיים או חמש הבאות, מה אתה רואה.? איזה תמונה זו? ברורה, גגדולה? משמחת? מפחידה? לא ברורה?

כאשר התמונה שאנחנו מדמיינים גדולה עלינו, אנחנו פשוט מקטינים אותה.

אשמח לעזור.
בהצלחה!

אולי אתה כן רוצה להיות תלמיד תורה והם עדיין לא הכירו מספיק את הצד הזה שלך?
השאלה היא פשוטה מה אתה רוצה ועד כמה אתה מוכן לעבוד על זה.

יש לי תור לרופא והעובד החיוני לקח את האוטו
יעצרו אותי על הליכה ברחוב?!
כמה זמן לא עשיתי את זה, אני מתרגשת (:

(קמתי יותר מוקדם מאתמול, לצערי.)

מתלבטת אם לצאת לעבודה..

כבר אין מניינים⁦⁩
וזה מצחיק שדווקא עכשיו למרות שבכל הדברים אני מאוד לא אוהב מסגרות דווקא המסגרת של המניין(לא בקטע הלכתי והשראת שכינה, זה שיש קצב של החזן ואנשים סביבי) כן חסרה לי

בעז"ה ישועות בקרוב
ושאצליח לנצל את היום הזה

אני מתחיל לקום מאוחר ואני פחות מתחברת לזה

אני פשוט צריכה ללכת לישון מוקדם

מתישהו.
בסוף הכל מסתדר.
לנשום עמוק.
להרגע.

אבל תודה שקראת לי ילד... זה חיזק בי את הילדה שבי.. בזמן האחרון מרגישה די אישה קשישה🙄

ואחרי שהגבתי נכנסתי לכרטיס האישי.
ואז אני רואה שאת נשואה אפילו.
רוצה בפרטי ?

ובכיף.
בטח שאת ילדה .
גם אני.
אפילו שיש לי כבר מלא ילדים משל עצמי.
טרם התבגרתי

אני רואה מה קורה בעולם ואומר תודה לה' שאנחנו פה במדינה שלנו מנהלים את עצמנו, וזה אפילו די ברמה גבוהה.
רואה את איטליה ואיראן ובריטניה... ושמח להיות ישראלי עם כל הבעיות. כן, גם הבעיות הם שלי חח

טעות היתה בידך עת חשבת לצערך
שלדרכים יצאת לבדך

ובלילה
כששכבת בוכייה בשדות
הסתרתיך בצל כנפיי מפני הרוחות
וכשלבסוף נרדמת בשלולית דמעותייך
נשאתיך על כפיי וארחץ את פנייך
ואת הקוצים שליתי מתוך שיערך

וזה יהיה לך האות
שמעולם לא רחקתי ממך
שלחי ידך אל ראשי וראי
כמה רטוב הוא מטל
וקווצותי
מלאים רסיסים
של הלילה

ויזרח האור ועלה ואראה אלייך
והשבתי את שבותך וגאלתיך מכל ייסורייך
ואת השמחה אחזיר אל עינייך

תזכורת לעצמי:

רעיה,

את רוצה משהו?

אז תאמיני באמונה שלימה שה' הוא אבא שלך,

ורוצה לתת לך!

תתפללי מתוך הבנה שקיום בקשותייך יעשה לו תענוג ושמחה,

ולא תחסרי כלום!

בגמ בברכות כתוב "כל דעביד רחמנא לטב עביד",אז הכל לטובתנו.



בניסן בחסדי ה' יצאנו ממצרים,ובניסן עתידים להיגאל בזכות נשים צדקניות-שאת אחת מהן.


https://m.youtube.com/watch?v=rR1y20sjI5s

מה צריך חיזוק? הרי באמת מה דהוה הוה. ואיפה שד' ית' שם אותנו עכשיו מכאן אנחנו צריכים לעבוד אותו, ואפי' אם נראה שזה מכח הבחירה שלנו או של בני אדם אחרים הרי מה דהוה הוה, והכל רק מהשגחתו ית'. והלא אחי יוסף חשבו לרעה כמבואר בתורה. ובני ישראל נענשו למצרים בחטאת אברהם ששאל "במה אידע כי אירשנה" ואעפ"כ משם דווקא היתה הישועה הגדולה הזו.
כ"ש אם מצטערים מאסונות שאין לנו השגה על מה באו אלא מאת ד' היתה זאת. מכל מקום ברוך הוא יתעלה דיין האמת.

ואם נמצאים אפי' בבטן שאול0- אדרבא- העיקר הוא מבטן שאול שועיתיך.

ואם זוכה לעבוד את ד' מתוך צדקות- מה לו לדאוג- הרי ד' ית' עיניו אל צדיקים. ואם זוכה לעבוד אפי' מתוך רשעות מה לו בכך- שהלא עכשיו הוא בעל תשובה וזה במדריגה למעלה מצדיק. והעיקר הוא לשמוח בד'.

חזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לד'. אפי' אינכם אלא מייחלים.

 

(ישמח לב מבקשי ד', שאינכם אלא מבקשים, ואעפ"כ ישמח לבכם. כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו)

שאני מרגישה שיש בציבור את 2 הגישות האלו והן ממש הפוכות.. ומעניין מה אתם חושבים

אני אישית יותר בדעה א' ולא רואה כ"כ סיבה לחרדות..

המצב הזה חמור אבל הוא רק זמני בעזרת ה' ואנחנו צריכים ללמוד ממנו ולחזור בתשובה ולתקן וברוך ה' יוצא גם הרבה טוב ובטח שזה שלב בדרך לגאולה

 

ההחלטה שלי בסוף היא כזאת:

 

קודם כל, הצגת שתי קיצוניויות.

לחזור בתשובה צריך להשתדל כל יום.

הגאולה בדרך כל יום.

ואף על פי שיתמהמה...

 

אז ככה.

יש מלא תחזיות רעות לנפילת הכלכלה, הבטחון, בריאות, רמה אקדמאית וכו וכו.

אבל!!!

שום דבר מהתחזיות האלו לא ידוע בוודאות, הוא לא בטוח.

 

באותה מידה התוצאות של כל מה שקורה יכולות להיות טובות מאד!

אדייק ואומר שבתור בנאדם מאמין-

אני מאמינה שהקב"ה הוא טוב. לכן כל מה שהוא עושה בשבילנו הוא טוב.

גם אם אנחנו לא זוכים לשים לב או לראות את זה.

 

ועוד דבר- הכל בידיו והוא יכול לשנות לנו את המציאות בבת אחת.

זוכרים שלפני חודש היה מותר להסתובב ברחוב בחופשיות?

מישהו יכל לחזות שתהיה קורונה?

תמיד מזהירים אותנו מכל מני דברים שעלולים לקרות

מהתחממות כדור הארץ ועד לנפילת הבורסה

וב"ה עברנו כמה שנים טובות בלי משהו ששיבש לנו את החיים עד כדי כך כמו עכשיו.

 

ולכן אני אומרת

אני מעדיפה להתמקד בזה שבסוף הכל יהיה טוב שאני אזכה לראות את הטוב הזה!

כי גם אם נראה לנו שבסוף יהיה רע-זה לא יכול להיות נכון, זה טוב שאנחנו פשוט לא זכינו לראות עדיין.

וזה שלא נזכה לראות את הטוב הזה- זו השערה!בדיוק כמו שלזכות לראות את הטוב זו השערה אז אני מעדיפה להשתדל להתמקד בהשערה החיובית יותר בינתיים.

יהודים וכל יהודי הוא עולם מלא אבל כל יום רגיל מתים אנשים ובסה"כ זה אחוז קטן.
אני מאמין שהכלכלה תתאושש אחרי המשבר הזה ביתר שאת.
אני מאמין שנפיק מזה הרבה מאוד לקחים שרק יקדמו אותנו.
אני מאמין שאחרי הבידוד יהיה הרבה יותר אחדות ואכפתיות.

אני מאמין ש-ה' התחיל את הגאולה וכל העיכובים וצרות הם צירי לידה!

זה יהיה זמני ויצא מזה טוב, אם נתפלל ונשתדל לתקן את עצמנו - לפחות במשהו..

אי אפשר להגיד שזה רק טוב ולהתעלם מזה שלא מעט איבדו את יקיריהם ומלא אנשים חולים ומונשמים במצב קשה.

אם הקב"ה היה רוצה להביא טוב בלי יסורים הוא היה יכול.. לא סתם הוא בחר ביסורים.  יש לזה סיבה! 

אז למה לא לחבר את שני הדברים?

 

הערה כללית, לעניות דעתי,

בעניין תיקון המעשים, כדאי שכל אחד ישים לב מה המצב הזה שינה בו או עורר אצלו - כי יתכן שזה בדיוק מה שהקב"ה רוצה. 

כמו שר' נחמן כתב בתורה נב

"כָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מְצַמְצֵם אֱלקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף וכו' וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם וּמַלְבִּישׁ לוֹ בְּזאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמַּזְמִין לוֹ רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ"

יצמחו מכך גם דברים טובים ומועילים בע״ה. 

זה זמני ויעבור. לא קשור לגאולה ולא יוצא מזה טוב.

זה שאני חושבת שהמצב חמור ומעציב וצריך להתעורר לא אומר שאני מפחדת. אני יודעת שכל מה שקורה בעולם הוא מהקב"ה, אז אין מה לפחד.
רק על נקודה אחת- קשה לי לראות את הטוב שיוצא מכל זה. לא מצליחה להבין איך אפשר למצוא טוב בעובדה שמאות אלפים של אנשים מתים.
בסופו של דבר אנחנו אנושיים..

ותרומת דם מחלישה מאד את הגוף - לפחןץ כמו צום, וכמו שלא צמים בזמן מגפה כך נראה לענ'ד שלא כדאי לתרום דם בזמן מגפה.

ובנוסף לא כדאי להכנס למקומות האלה ללא צורך... זה מתכון כמעט בטוח להידבקות.

ב. לא מחלישה מאוד- מחלישה קצת
ג. בתרומת טרומבוציטים אפילו זה לא קורה כי הדם מוחזר לגוף
ד. "שלוחי מצווה אינם ניזוקים"
ה. מדובר על הצלת נפשות במובן הכי פשוט של המילה
ו. מחלקת חולי הקורונה היא מחלקה מבודדת לחלוטין משאר המחלקות כך שהסיכון מופחת

נסעתי במיוחד.
החמוד לא הצליח למצוא לי את הוריד,
קרא למישהו אחר, שהצליח ביד השניה שלי.
הייתי מחוברת חצי שעה בערך ואז לא הרגשתי כל כך בסדר אז החלטנו להפסיק. לא יצאו טסיות כמובן.

הרגשתי כישלון. ממש הייתי מבואסת.

אני חושבת שזה מתאים לאנשים שכבר תרמו דם, ומרגישים בסדר גמור בבדיקות דם וכו'.

וכן זו מצווה ממש למי שיכול,
הוא אמר שהקורונה לא בדם.. אז איפה היא? חח מצחיק הוא

כל עוד את מעל המשקל מינימום לרוב לא אמורה להיות בעיה.

מה חשבתי לעצמי

כי תמיד הצחיק אותי שבתור ילד פחדתי ממחטים
ועכשיו אני בא מרצוני החופשי... עם הזמן זה עבר לי,
ועכשיו כמעט כל חודש אני תורם טרומבוציטים בבלינסון

הוא טען שזה פסיכולוגי ושאני לא אמורה להרגיש לא טוב.. אבל אני די מאמינה שכשמוציאים לי דם מהגוף, בבדיקה או בתרומת טסיות (שאגב הוא הוציא כמה מבחנות לספירת דם או מה שזה.. ואחר כך גם המכונה כשמוציאה ומכניסה זה עושה הרגשה מוזרה) אז זה מחליש אותי ברמה של עוד מעט התעלפות.

טרומבוציטים- בקושי אמורים להרגיש הבדל.

אבל זה תלוי משקל וגובה כמובן.

ועד היום לא התקשרו
אני מתחיל לחשוש שלא נרשמתי טוב
מגיע מייל כזה שיצרו איתך קשר לא?

וגם אם הגיע מייל שיצרו קשר,
זה כנראה משהו שנשלח בשגרה,
אנשים ברגיל נרשמים ללשכת התעסוקה כדי למצוא עבודה כדי שהמדינה לא תצטרך לשלם להם דמי אבטלה.
הם לא יכולים להתקשר עכשיו לחצי מליון איש ולמצוא להם עבודה.
אין עבודה.

אל דאגה.
רק צריך לקבל מייל, נרשמת ללשכת התעסוקה.

הם לא מתקשרים..

תביעתך לדמי אבטלה נקלטה. מידע נוסף על תהליך הטיפול בתביעתך ופרטים נוספים, ניתן לקבל באתר הביטוח הלאומי ובקישור: btl.gov.il/ea352ae8

ומאז קיבלתי עוד סמסים,
האחרון התקבל היום,
מה הסכום שאני מקבלת(בדיחה!!)
ושהוא יופקד בחשבוני באזור השישי לחודש.

נרשמתי, וגם קיבלתי את המייל שיצרו איתי קשר בימים הקרובים.

ואחרי כמה ימים קיבלתי עוד מייל שזה תוכנו:

שלום רב,

פרטיך התקבלו בשירות התעסוקה והוקלדו למערכת בהצלחה.

עקב החמרת הנחיות משרד הבריאות, לא תתקיים קבלת קהל בשירות התעסוקה עד להודעה חדשה

לתשומת לבך , בנוסף לרישום בשירות התעסוקה יש להגיש תביעה בביטוח לאומי על מנת לממש את הזכאות לקצבה.

איחולי בריאות לכולם, שירות התעסוקה

זמינים לשירותך במוקד 9687* ובאתר http://www.taasuka.gov.il .

בברכה,

שירות התעסוקה הישראלי.




שתדעו, יותר מסובך לבטל את הרישום והתביעה נראלי....
עם הרישום לא הסתבכתי בכלל, עם התביעה לקח לי איזה 4 ימים אבל ברגע שהתיישבתי נורמלי לעשות את זה לא הסתבכתי. זה רק היה חופר.


ולבטל, לא ברור מה אמורים לעשות. אני דיי במבצע ניחושים שעוד לא צלח... כבר איזה כמעט שבוע נראלי. נראלי מיום רביעי.
(חזרתי לעבוד מרחוק)

לשלוח טופס שבו את מצהירה שאת מבטלת את התביעה בגלל שחזרת ללמד,כלומר מקבלת משכורת.
ולשלוח את זה,יש שם מקום לשליחת טפסים,זה תחת הכותרת של הצהרה

@נפש חיה.
זה מתאים לכל אחד? או רק למי שיש לו הכשרה של רב וכזה?

וגם ידע בסיסי ביהדות ובהשקפה

מצחיק שזה כמו הזמנה לאיזה מופע. "הכרטיס ישלח אלייך".

נראה לי יש בנות שכן ויש כאלה שלא.
לי לפעמים זה עוזר להתרכז בתפילה, במיוחד בזמנים שאין ריכוז או שאני עייפה.

בלימוד תורה פחות (כשעוד הייתי לומדת), היו מקרים שיצא לי להתנועע בלי לשים לב תוך כדי לימוד ואז נזכרתי באיזה רב שהייתי הולכת לשיעורים שלו שהיה עושה את זה, נבהלתי ומיד הפסקתי

 

באיזה עוד דברים מתנועעים?  בריקודים? 

ולא בתפילה כי בתפילה צריך לעמוד כמו בפני מלך.
(נדמה לי שהכוזרי מסביר את התופעה רק על לימוד תורה וגם הזוהר, והשל"ה בניגוד לרמ"א אומר לא להתנענע בתפילה)

שקראתי שצריך לעבוד את השם עם כל האיברים

לא כל הזמן מתנועעים אבל במקרים קיצוניים זה מעורר, לא עדיף?

רבים נוהגים להתנענע בתפילה, וכתב הרמ"א (או"ח מח, מ"ב צה, ז) שכך ראוי לנהוג לכתחילה, כדי לבטא את ההתרגשות והרעדה שצריכה לאחוז במתפלל, וכדי לשתף את כל הגוף בעבודת התפילה, כדברי הפסוק (תהלים לה, י): "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ". לעומת זאת השל"ה כתב, שאין להתנדנד בתפילה, ולהפך, דווקא העמידה בלא תנועה מגבירה את הכוונה. ועוד, שאין דרך כבוד לעמוד ולהתנועע, ואם יבוא אדם לפני מלך בשר ודם ויתחיל להתנדנד בכל גופו, הרי המלך יגרשנו מיד מעל פניו, ואם כן ודאי שאין לנהוג כך בתפילה. ומה שאמרו שטוב להתנועע, הוא דווקא בעת שלומדים תורה או בעת שאומרים שירות ותשבחות, אבל בתפילת עמידה שבה אנו עומדים לפני המלך, והיא עמוקה ופנימית, אין ראוי להתנועע כלל, רק שפתיו נעות (של"ה מסכת תמיד נר מצווה). וכיוון שלכל מנהג יש על מה לסמוך, ינהג כל אדם כפי שיוכל לכוון יותר. ובמיוחד שמי שהתרגל להתנועע כמקובל, יקשה עליו לכוון בלא שיתנועע (מ"א, מ"ב מח, ה; ועי' כה"ח מח, ז-ט).

יש את הגמרא על רבי עקיבא שכשהיה מתפלל לבד היה אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת בגלל הכריעות וההשתחוויות.

אומר אחר י"ח ברכות" ועל אף שתוספות מקשה על זה. הובאו דבריו בכמה ראשונים- רבינו יונה, הרשב"א, הרא"ש והטור וכך מובא במגן אברהם ובמשנה ברורה להלכה.

יש עוד כל מיני תופעות רווחת בלימוד: התעסקות עם הזקן, חיכוך עם הידיים, מחיאות כף, דפיקות על הסטנדר.

אני מניח שחלקן קשורות למערכת העצבית, וחלקן מייצרות ריכוז.

 

אין פה איזה מישהו שמבין במדעי המח?

 

אגב, זכורני שקראתי תיאור של גוי אחד שביקר בעיירה דווינסק, ותיאר את צורת לימודו החיצונית של הרוגאצ'ובר. הוא תיאר שהגמרא היתה פתוחה על השלחן, והרוגאצ'ובר פשוט רץ במעגלים מסביב לשולחן. זה מצוי אצל לומדים שמהלכים מפה לשם תוך כדי הלימוד, אך אצלו, כנראה שהעומס על המוח הניע את הגוף ללא הרף.

נשמה בוערת מאור התורה:
"שאילנא ליה מאי האי דכל עמין דעלמא לא עבדין נענועא אלא ישראל בלחודייהו דכד לעאן באורייתא מתנענען הכא והכא בלא למודא דבר נש בעלמא ולא יכלין למיקם בקיומייהו אמר לי אדכרתן מלתא עלאה ובני עלמא לא ידעין ולא משגיחין. יתיב שעתא ובכה. אמר ווי לבני נשא דאזלין כבעירי חקלא בלא סוכלתנו. במלה דא בלחודוי אשתמודען נשמתהון קדישין דישראל בין נשמתהון דעמין עעכו"ם. נשמתהון דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדליק דכתיב נר יי' נשמת אדם והאי נר בשעתא דאתאחד (נ"א דאתדליק) מגו אורייתא דלעילא לא שכיך נהורא עליה אפילו רגעא. ורזא דא אלקים אל דמי לך כגוונא דא כתיב המזכירים את יי' אל דמי לכם. לא שכיכו לכון. נהורא דשרגא כיון דאתאחדא גו פתילה ההוא נהורא לא שכיך לעלמין אלא מתנענעא נהורא לכאן ולכאן ולא משתכיך לעלמין. כגוונא דא ישראל דנשמתייהו מגו ההוא נהורא דשרגא כיון דאמר מלה חדא דאורייתא הא נהורא דליק ולא יכלון אינון לאשתככא ומתנענען לכאן ולכאן ולכל סטרין כנהורא דשרגא דהא נר יי' נשמת אדם כתיב. וכתיב אדם אתם אתם קרויין אדם ולא אומין עכו"ם. נשמתין דעמין עכו"ם מדעיכו דקש בלא נהורא דשרי עלייהו וע"ד משתככין ולא מתנענען דהא לית לון אורייתא ולא דלקין בה ולאו נהורא שרייא בהון אינון קיימין כעצים בגו נורא דדליק בלא נהורא דשריא עלייהו וע"ד משתככין בלא נהורא כלל. א"ר יוסי דא איהו ברירו דמלה זכאה חולקי דזכינא להאי למשמע דא:"

ומזרימה את הדם...

מזרים חמצן למוח...
מכניס לריתמוס, קצב מסוים, שעוזר ליכולת הריכוז... כמו גם לימוד במנגינה...

דבר ידוע הוא שאדם שמנסה לשנן איזה חומר יעדיף לעמוד או לסתובב בחדר הלוך ושוב...

שזה בשביל להתחמם.

אבל הסיבה העיקרית שהוא כותב היא שזה הפך למנהג וחקיינות - במקור עשו את זה כי היה מחסור בספרים והיו לומדים כמה בספר אחד כך שאחד נוטה קדימה וקורא ואז חוזר אחורה וחברו נוטה קדימה וחוזר חלילה, ומאז זה הפך למעין דרך קריאה של ספרי קודש.

 

נ"ב

זכור לי ששמעתי פעם שהטיית הראש לאחור כשמנסים להיזכר או הישענות קדימה וסמיכת הראש (ונגיעה בפנים) כשמנסים להתרכז קשורה להזרמת החמצן לאזורים שונים במוח שמופקדים על אותן הפעולות. אבל זה זכור לי במעומעם ולא זוכר מאיפה אז קחו בערבון מוגבל מאוד.

גם כשיש מוזיקה בנאדם פתאום מתחיל לזוז. 

אנשים פשוט זזים כשיש משהו שמלהיב אותם... הם לא מחקים אף אחד.

לגבי הנ.ב

יש סיפור דומה שמסתובב בחסידות חב"ד על אדמו"ר האמצעי שסיפרו על מחקר חדשני בתקופתו על איזה עורק במוח שכדי להיזכר מצריך את הטיית הראש לאחור ולשם העמקה מצריך את הטייתו מטה, והוא הראה להם שדבר זה נאמר כבר בזוהר.

זה ממה שאני זוכר. בטח חבנדקי הפורום (זה או אחר..) יודעים את הגירסא היותר מדוייקת. 

בלימוד - תלוי איזה...
שינון כן, כל השאר לא...

עושים את זה כשמשעמם כי הראש לא עובד, כשממלמלים את המילים בלי לחשוב עליהם.

חלק מהתפילה (ספציפי)

לרוב בלימוד (חלק ספציפי שבמודעות שלא, אבל רוב הזמן בעמידה או הליכה גם ככה,)

בת.

בזמן לימוד תורה? אני בקושי לומד 

בלימוד.

בתפילות תלוי מה שיוצא- לפעמים כמו בול עץ לפעמים כמו אחוז טרוף...

 

וואללה- אם מישהי תנוענע זה דוקא יפה בעיניי.

לא כולן, כמו שלא כל הגברים.
אבל חד משמעית ישנן כאלה..

כל שנה סבא וסבתא מחו"ל מגיעים, הפעם...

אבל כנראה שכן

שבעיקרון הם מאסט....

גם שנה שעברה חגגנו את הסדר לבד. (והיה כיף!)

אבל חול המועד בלי טיולים ובלי ביקורים משפחתיים - זה באמת יהיה שונה...

נהיה פחות מעשרה אנשים
והכי גרוע-לא יהיה לי לאן לברוח כשאסיים לקרוא את ההגדה לבד ויימאס לי.
ובטח גם השכנים ישירו בקול עד אמצע הלילה.

אני והארוס שלי עובדים במקום חיוני, רחוק מההורים.
אז עושים סדר עם עוד שמונה חברים חיוניים.
באסה

זה פסח מצומצם..
אבל פחות כלים ופחות תבשילים (:
מה שאומר יותר קינוחים לי...
זה אפעם לא מצמצמים
פתאום אני מתרגשת ובאלי פסח כזה..
כי לפעמים אני לא מצליחה לשמוע את ההגדה או שמדברים באמצע וזה חותך את הרצף..
וגם מדברים איתך ולא נעים לא לענות..

דווקא יש בזה משהו גם מזמין וכיף ובאלי

אוף.
למה לא הידקו את הסגר יותר.
עוד שבוע וחצי פסח.

ועכשיו, אם יצטרך בידוד זה יכלול את פסח.

לק"י

מה נגיד?
בשורות טובות.....

אבל הוא כנראה לא בבית חולים - אחרת היה עובד גם עם סגר מלא. ההערכה כרגע היא שרוב ההידברות אינן מתרחשות במקום העבודה. מקומות עבודה פעילים שומרים על הכללים ולא מהווים סכנה. המורדים העיקריים היו אירועי פורים כאלו ואחרים, והחברה החרדית המופקרת.

לא יודעת מאיפה הבאת את זה, אולי מהתקשורת. 

אני רואה מסביבי את החרדים מצייתים, הרבה מהם מתפללים ביחידות אפילו שעפ"י ההנחיות אפשרי מנין מצומצם משום שהרבנים שלהם יצאו נגד תפילה במנין. 

מגוחך שבגלל שכונת מאה שערים ובגלל קומץ קיצונים בבני ברק אתה קורא לחרדים מופקרים.

זה גם כל העסקים בגאולה. ואולי בשכונה כל בוקר יש פה מניין של חרדים. הם מתפללים בחוץ - ייאמר לזכותם - אבל זה הדבר היחיד שהם מקפידים עליו בערך (שום שני מטר ושום נעליים). וגם מחוץ לירושלים.

הרב קנייבסקי בימים הראשונים אמר להמשיך ללכת לישיבות וללמוד כרגיל. זה לא קומץ. ממש לא.

וכל זה לא רלוונטי בעליל לצורך העניין, והוא שעבודה (במתכונת הנוכחית שלה) איננה מקום הדבקה מרכזי.

אז כנראה הם לא הבינו את חומרת העיניין!
לא צריך ישר להתחיל לפזר לכלוכים.

אם מההתחלה היו פונים אליהם כמו שצריך זה לא היה קורה, ונזכרו לעשות את זה קצת מאוחר מידי.

ואשרי המאמין שזו לא פרזיטיות גרידא.

מה קרה?

גרוע

ובתנור ביתי זה מסובך.

אפשר על טאבון שהוכשר כראוי.

ביחס לקמח, זה חשוב וצריך לחשוב מאיפה תשיגו קמח. (כי מצות מקמח לבן רגיל שמוכרים בחנות יתכן מאוד שזה חמץ גמור)

פרטי הדינים מופיעים בספרים.

אודות דרך ההכנה אכתוב כעת בקצרה.

מערבבים קמח ומים כאשר מי שנוגע במים לא נוגע בשקית הקמח אם רוצים אותה לנגלה שתהיה עוד 18 דקות ומעלה.
לשים את הבצק טוב ומרדדים את המצה.
לאחר שמרדדים עושים חורים במצות ולאחר שעשית מספיק חורים מכניסים לתנור (אם כי אני מסופק כיצד עושים זאת בתנור ביתי) ומוציאים רק כשזה בוודאות מוכן לגמרי. [זה יכול להיות חמץ אם מוציאים לפני שמוכן]

לגבי אופן חלוקת התפקידים והדינים הנצרכים עיין בספרים. (יש כמה סימנים בשו"ע וממילא יש מה ללמוד שם במשנה ברורה.) אבל דברים חשובים:
צריך ללוש, לרדד ולדקור במקום שהוא לא בשמש ולא ביום המעונן בחוץ, ולא בחדר שבו התנור נמצא.
המים צריכים להיות "מים שלנו", כלומר מים שהושארו בקנקן או בקבוק מיום קודם לכן (לפני שקיעה) בצד.
לדאוג לשטוף את הקערה, הכלים והמשטחים כל 18 דקות. (בתנור פשוט לודא שאין עליו חתיכות בצק)
שסבב יקח 18 דקות בגג מהתחלה ועד הסוף (שהם אפויים) ורצוי שיהיה מישהו שלא מכין שעוקב על הזמנים.
שהמשטחים והכלים יהיו קלים לנקיון.


(בעיקרון, אנחנו אופים בבית כאשר בחדר אחד מכינים את המצות, בפינה אחת מניחים את הקמח, פינה אחרת מערבבים את הקמח והמים (כאשר המים בפינה אחרת גם) בפינה אחרת לשים, מרדדים ודוקרים ובחדר אחר אופים אותם.)

מקווה שהיה מובן, לשאלות מוזמן פה או באישי

1. שהעיסה בכל נגלה תהיה פחות משיעור חלה בכל פעם (למעשה אנחנו ממליצים על גג 500 גרם קמח במכה.)
2. ביחס לניפוי הקמח, ושלא יהיה חם, דבר שראוי לברר עליו

בפורים עשיתי סוג של קרקר בתנור ביתי
לקח לו פחות מ3 דקות להיות שרוף
אם מקרבים את התבנית לגוף החימום במצב גריל הוא מאוד חם

לא כל מי שקיבל תעודת רבנות, כבר יודע איך לאפות מצות כשרות לפסח.

1. מומלץ שהבצק יהיה קשה מדי ואז להוסיף מים ולא שיהיה דביק מדי. (כי אז צריך להכין עיסה קשה ולערב את השניים.)
2. אם אתה מתכוון להכין מצות רכות אני יכול להמליץ על פלוס מינוס יחסי קמח ומים.

הערה: מצות מצווה לא יכולות להיות מוכנות באמצעות קטן

השאר
כמו שכתב לך @123966|ארץ השוקולד]


זה קל
אבל מי שלא בקי בדינים , כדאי שיברר טוב טוב איך, ועל מה לשים דגש. (יצאה חוברת הדרכה לפני כמה שנים)

של הרבנית ימימה מזרחי(:

להתמקד בטוב שיש לך ושחנן אותך ה'.
הייתי מציעה להתמיד במחברת תודות ולכתוב כל יום איזה 10 תודות ודברים טובים שה' עשה לי. ובכלל להתבונן על הטוב שיש לך ולהתרגל לומר עליו תודה
העקביות בזה ממש משנה תפיסה.

שמחה כאתגר

יש גיוונים מרתקים יותר, אבל אנחנו מסכימים להתפשר.

לילה טוב!

רוב הסיכויים שזה מה שיקרה

היום בפעם הראשונה יצאתי מהבית אחרי שבוע וחצי!

כן זה נהיה מרגש ללכת לזרוק ת'זבל 😁

היום והלילה השתבשו לי..
הראש נהיה לי מבולגן מחוסר שיגרה.

היום די חזרתי לשפיות
נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד

זה לא נשמע פאן..

איפה המקום הזה נמצא?

אי אפשר ללכת לשומקום גם ככה

הוא מעיד על עצמו שאין דרכו לעיין במחברי זמנו.
באותה תשובה הוא נשאל אם אפשר לצרך את עמודי הטלגרף (בימינו עמודי חשמל) כצורת הפתח לעירוב והוא מחמיר בזה לא לצרף.

שומעת איזה שיר קסם מאוזניות

שמח להיות חיוני
אבל בא לי חופשש