על הדבר הבא להגיד.
גם אני נכשל בזה.
גם אני נכשל בזה.
הרבה אנשים כשמדברים עם אנשים אחרים לא מקשיבים אלא חושביםחסדי הים
או חושבים איך הדבר הזה קשור אליהם..חיים של
זה לא חייב להיות שלילייהיה בסדר....
לפעמים זה כדי לעזור.
מה? אני בחיים לא חושבת מה אני הולכת להגידזריחה
אצלי זה קורה בשיחות שכליות כמו פלפול בתורה או דיון בחומרחסדי הים
בכיתה בתואר שני.
העירו לי על זה פעםהפי
אמרתי שאני לא חושבת על מה להגיד. אלא פשוט אומרת
אבל הבנתי את הכוונה ומאז אני הרבה יותר קשובה אז שווה להקשיב לפעמים
אפשר להשתנותת
אבל הבנתי את הכוונה ומאז אני הרבה יותר קשובה אז שווה להקשיב לפעמים
אפשר להשתנותת
היה איזה חבר כנסת שכולם חשבו שלא ידע אנגליתמזמור לאל ידיאחרונה
אבל למעשה הוא היה מקשיב ובזמן שהמתורגמן היה מדבר
הוא היה חושב על התשובה...
הוא היה חושב על התשובה...
בוקר טובחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך כ"ח בכסלו תש"פ 06:20
למה קמתי בשש? לא יודעת ככה יצא.אמורה לנסוע לדודים, אבל נראה לי שאעבור בים קודם, היה לי ריכוז גבוה מידי של בני אדם בשבוע האחרון ואני לא רגילה לזה.
ודבר קטן ואחרון חביב(או לא כל כך חביב)-רפואה שלמה לכל החולים-לא מרגישים טוב-על סף חולים, זה לא כיף להיות חולים בחופש
היייבוז
מזדהה עם המשפט בסוף!
בבקשה תגידי לי שאת לא חולהחופשיה לנפשי
חצי מהחברים שלי חולים וזה לא כיף בכלל
לא אני ב''ה לא חולהבוז
פשוט חייך אותי זה שכתבת כזה דבר
הו יופיחופשיה לנפשי
בוקרטוב..אפשר לחזור לשגרה?סמטאות
וואי לדעתי כןחופשיה לנפשי
(ריכוז גבוה מידי של בני אדם ומצבי רוח שמשתנים במהירות פסיכית מידי)
תתחילי לספור איתי עד ליום שלישי?סמטאות
למרות שהשגרה שלי חוזרת רק בראשון אחריו
בסדרחופשיה לנפשי
עוד 5 ימים
לאאאאא...בא לי ח ו פ שיעל מהדרום
גמלי בא חופש, אבל חופש שונה מהחופש הזהסמטאותאחרונה
בוקר טובמשה
לגבי חולים בחופש -זה אנשים שיש להם אחריות על העבודה שלהם לפעמים, אז הם "מעיזים" להיות חולים כשזה אפשרי, כלומר בחופש.
העבודה היא בריאותבוז
אין עבודה - נהיים חולים
זה נכוןמשה
יש מצבחופשיה לנפשי
כשהייתי ילדה חליתי שנתיים ברצף לקראת סוף החופש הגדול
אצלך זה הפוך 
משיח נאו בפומ!
זה היה נורא עצוב!חופשיה לנפשי
הבראתי לפני שהתחילו הלימודים
השם ית ייתן לי חן בתוך כל ישראל בעיניי כל רואיינפש חיה.
בלחץ.
השם ישמור אותנו .
השם ישמור אותנו .
"ונח מצא חן בעיני ה' ", "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם"חסדי הים
בוקר טובחיים של
מייחלת כבר לחזור לישון
ולא..
לא קמתי עכשיו בכלל
ואני על 4 שעות שינה
ואתמול על משו דומה 🙈
ולא..
לא קמתי עכשיו בכלל
ואני על 4 שעות שינה
ואתמול על משו דומה 🙈
בק"ט! אתמול בלילה הדלקתי מאוחר (כי חזרתי מהאוניברסיטה בת"א)חסדי הים
היה כל כך קשה להדליק בחוץ בגלל הרוחות העזות והגשם, אבל אז כשסיימתי להדליק "חביבות המצווה" נכנסה בלבי. ישבתי בחוץ ליד הנרות ופשוט התענגתי.
מה שהיה מוזר שעברו כמה בנות וצילמו אותי כמה פעמים מאחור.
מה שהיה מוזר שעברו כמה בנות וצילמו אותי כמה פעמים מאחור.
לא שהייתי עושה את זה בעצמיחופשיה לנפשי
אבל אני מבינה אותן, זה פשוט מראה יפה
זה מראה יפה . יהודי מדליק נרות חנוכה.נפש חיה.
תודה על האמפתיה (באמת)קוד אבל פתוח
ונראלי שאני מרגיש יותר טוב
יופיחופשיה לנפשי
רפואה שלמה עד הסוף
חח איזה קטע בדיוק התלבטתי אם לפתוח שרשור עם הקישור הזה..נאור97
אהבתי את ההסתכלות שלה
אמממ...אריק מהדרום
סבתא שלי אמרה שזה פשוט כי היה לתוניסאים את חג הבנים (סעודת יתרו) שציינו את סוף המגפה שפגעה בבנים אז גם הבנות רצו חג אז נתנו להן את ר"ח טבת כחג הבנות, ומה עושים בו? קונים צמידים מזהב לבנות.
זהו.
שום דבר.
רק צמידי זהב הן רוצות.
איזה נשיות מתפעמת ויוצרת ואיזה נעליים? שום דבר,זה פשוט כי היה חג לבנים שבו אכלו עוף אז גם הבנות רצו חג רק שעוף זה פחות בקטע שלהן אז הן רוצות צמידי זהב.
אגב היתה תקופה שפתחתי בכל שנה שרשור "עיד אל בנאת שמח" ואנשים רגילים (לא תוניסאים) לא הבינו מה הקטע, כנראה חשבו שזה חג מוסלמי כמו שיש כריסמס סביב חג החנוכה אז גם עיד אל בנאת כנראה חג שלא שמעו עליו והשם לא נשמע נוצרי אז זה כנראה מהישמעאלים ואריק מנסה להצחיק פה מישהו.
מזל שיש פה כמה תוניסאים חוץ ממני.
אני לא תוניסאית משם צד.... סתם נהנית מהמידע הנחמדנפש חיה.
ונזכרתי ב@יעל מהדרום
נחמד שנזכרת בי
יעל מהדרום
לק"י
אצלינו קוראים לזה "ראש חודש ליבנאת".
נראה לי שדודות שלי כשהיו צעירות היו נפגשות עם בנות דודות שלהן, עושות הצגות וכאלה.
אצלינו קוראים לזה "ראש חודש ליבנאת".
נראה לי שדודות שלי כשהיו צעירות היו נפגשות עם בנות דודות שלהן, עושות הצגות וכאלה.
חנוכה זה חג הנשים! עיקר הנס היה על ידם (כמו פסח ופורים)חסדי הים
זה התחיל בחנה בת מתתיהו ויהודית.
בחנוכה נשים חייבות בהלל כל יום (מה שאין כן שאר ימים טובים).
בחנוכה אשה משותפת ומקיימת את כל מצוות החג.
[לא כמו שאר חגים שהיא פטורה ממוסף (לפי רעק"א והנו"ב). בפסח היא לא יכולה לשחוט הפסח (לפי הדעות שמחמירים שאשה לא תשחוט, לפי רבי שמעון היא בכלל פטורה מקרבן פסח), היא לא בודקת חמץ, היא לא מסבה. בראש השנה היא פטורה משופר. בסוכות היא פטורה מסוכה וארבעת המינים. בפורים היא פטורה מלהשתכר. רק ביום כיפור היא חייבת את העינויים כמו גברים, אבל אין ביום כיפור מצווה חיובית, וכמו שציינתי לפני כן היא פטורה ממוסף, ומסתבר גם מנעילה.]
לפי הקבלה שולט בחנוכה האור של הנשים.
בחנוכה נשים חייבות בהלל כל יום (מה שאין כן שאר ימים טובים).
בחנוכה אשה משותפת ומקיימת את כל מצוות החג.
[לא כמו שאר חגים שהיא פטורה ממוסף (לפי רעק"א והנו"ב). בפסח היא לא יכולה לשחוט הפסח (לפי הדעות שמחמירים שאשה לא תשחוט, לפי רבי שמעון היא בכלל פטורה מקרבן פסח), היא לא בודקת חמץ, היא לא מסבה. בראש השנה היא פטורה משופר. בסוכות היא פטורה מסוכה וארבעת המינים. בפורים היא פטורה מלהשתכר. רק ביום כיפור היא חייבת את העינויים כמו גברים, אבל אין ביום כיפור מצווה חיובית, וכמו שציינתי לפני כן היא פטורה ממוסף, ומסתבר גם מנעילה.]
לפי הקבלה שולט בחנוכה האור של הנשים.
איזה יופי לנו הנשים 
נפש חיה.
כמובן גם האיסור מלאכה בשעת הנרות שנוהגות הנשים יותרחסדי הים
מגברים.
נכון. זה הכי נחמד 
נפש חיה.
...אילת השחר
*איסור עשיית מלאכה לנשים*
נהגו הנשים מנהג מיוחד, להימנע מעשיית מלאכה בשעה שנרות החנוכה דולקים. ויש נשים שנהגו להימנע מעשיית מלאכה במשך כל ימי החנוכה, ובמיוחד ביום הראשון והשמיני. אולם למעשה המנהג להימנע ממלאכה בשעה שהנרות דולקים, ואף זאת רק בחצי השעה הראשונה שבה יוצאים ידי חובת המצווה.
והטעם הוא מפני קדושת ימי החנוכה, שאומרים בהם הלל והם דומים לחול המועד וראש חודש. ובשעה שהנרות דולקים, מתגלה קדושת היום. ונהגו בזה רק הנשים, מפני שיש להן זכות מיוחדת בחנוכה, שמתוך גבורתה של יהודית ונשים אחרות התחיל הנס.
ונהגו הנשים להימנע ממלאכות שאסורות בחול המועד, ככיבוס, תפירה וכיוצא בזה, אבל לבשל ולטגן מותר.
(פניני ההלכה)
לפי המקור הזה המנהג שייך בעיקר לנשים, לא יותר מ...
נהגו הנשים מנהג מיוחד, להימנע מעשיית מלאכה בשעה שנרות החנוכה דולקים. ויש נשים שנהגו להימנע מעשיית מלאכה במשך כל ימי החנוכה, ובמיוחד ביום הראשון והשמיני. אולם למעשה המנהג להימנע ממלאכה בשעה שהנרות דולקים, ואף זאת רק בחצי השעה הראשונה שבה יוצאים ידי חובת המצווה.
והטעם הוא מפני קדושת ימי החנוכה, שאומרים בהם הלל והם דומים לחול המועד וראש חודש. ובשעה שהנרות דולקים, מתגלה קדושת היום. ונהגו בזה רק הנשים, מפני שיש להן זכות מיוחדת בחנוכה, שמתוך גבורתה של יהודית ונשים אחרות התחיל הנס.
ונהגו הנשים להימנע ממלאכות שאסורות בחול המועד, ככיבוס, תפירה וכיוצא בזה, אבל לבשל ולטגן מותר.
(פניני ההלכה)
לפי המקור הזה המנהג שייך בעיקר לנשים, לא יותר מ...
נדמה לי בספר חסידים והמהרי"ל מביאים את המנהג גםחסדי הים
לאנשים, וכדברי במשנה ברורה בעניין: "ויש מקומות שגם האנשים מחמירים בזה".
נכון שה'מטה משה' שהובא ב'מגן אברהם' אומר שהמנהג דווקא לנשים.
אבל כאמור כבר בראשונים יש שהרחיבו את המנהג לאנשים, וזה הובא כחומרה להלכה במשנה ברורה.
גם יהיה מעניין לפתוח את ה'מטה משה' ולבדוק מה הוא בדיוק כותב, כי הרבה פעמים ה'מגן אברהם' מצטט דברים בקצרה.
נכון שה'מטה משה' שהובא ב'מגן אברהם' אומר שהמנהג דווקא לנשים.
אבל כאמור כבר בראשונים יש שהרחיבו את המנהג לאנשים, וזה הובא כחומרה להלכה במשנה ברורה.
גם יהיה מעניין לפתוח את ה'מטה משה' ולבדוק מה הוא בדיוק כותב, כי הרבה פעמים ה'מגן אברהם' מצטט דברים בקצרה.
ארצה להחכיםאילת השחר
אם תהיה אפשרות להביא את המקורות שצויינו.
רק הבאתי מה שנתקלתי בו וזכרתי, אין לי ידע מעמיק מדי בעניין.
רק הבאתי מה שנתקלתי בו וזכרתי, אין לי ידע מעמיק מדי בעניין.
הסימן שהטור וה'שולחן ערוך' מביאים את המנהגחסדי הים
הוא סימו תר"ע.
הם מציינים שהמנהג של נשים לא לעשות מלאכה, ולא כותבים על גברים.
ה'בית חדש' על הטור כותב בשם ספר 'צידה לדרך' ש"אבל באנשים אין מנהג כלל לאיסור". וככה משמע מה'מגן אברהם' על השולחן ערוך שמביא בשם ה'מטה משה' שהמנהג רק נוהג בנשים.
זאת אומרת שהם סוברים כמו שכתבת שהמנהג שייך בעיקר לנשים.
אבל במהרי"ל (הלכות חנוכה יא) הוא מביא באופן כללי שאין לאדם לעשות מלאכה בחנוכה. ה'בית חדש' מביא את המהרי"ל, ומוסיף טעם למה אסור גם לגברים כי איסור מלאכה זה כנגד חג חנוכת הנשיאים שהיו גברים, אז משמע שלמסקנה הוא סובר כדעה שמנהג האיסור מלאכה נוהג גם בגברים, וככה ה'אליה רבה' הבין את מסקנת ה'בית חדש'.
כאמור גם ה'משנה ברורה' הביא את הדעה שיש מחמירים שגם גברים לא עושים מלאכה.
הם מציינים שהמנהג של נשים לא לעשות מלאכה, ולא כותבים על גברים.
ה'בית חדש' על הטור כותב בשם ספר 'צידה לדרך' ש"אבל באנשים אין מנהג כלל לאיסור". וככה משמע מה'מגן אברהם' על השולחן ערוך שמביא בשם ה'מטה משה' שהמנהג רק נוהג בנשים.
זאת אומרת שהם סוברים כמו שכתבת שהמנהג שייך בעיקר לנשים.
אבל במהרי"ל (הלכות חנוכה יא) הוא מביא באופן כללי שאין לאדם לעשות מלאכה בחנוכה. ה'בית חדש' מביא את המהרי"ל, ומוסיף טעם למה אסור גם לגברים כי איסור מלאכה זה כנגד חג חנוכת הנשיאים שהיו גברים, אז משמע שלמסקנה הוא סובר כדעה שמנהג האיסור מלאכה נוהג גם בגברים, וככה ה'אליה רבה' הבין את מסקנת ה'בית חדש'.
כאמור גם ה'משנה ברורה' הביא את הדעה שיש מחמירים שגם גברים לא עושים מלאכה.
תודה רבה על ההשקעהאילת השחראחרונה
מי ער?יהיה בסדר....
אניפטל.
אניפרח-אש
אניימ''ל
תמיד במי ער שלי אין שיתוף פעולהיהיה בסדר....
ואז לא רוצים לבאס אותי אז מישהו מגיב בצהריים.
יפה שישנת יותר מ-12 שעות 
חסדי הים
איך הבנת את זה? 
יהיה בסדר....
חשבון פשוט. ה'מי ער' היה לפני 2 בלילה, ואת חוזרת לפהחסדי הים
לקראת 3 בצהריים.
זה בעקבותיהיה בסדר....
חן,
ערה
לפי האפליקציה של הבנק שלימור ולבונהאחרונה
עכשיו לילה 😅
תראו מה ראיתי!! סגולה לאכול סופגניות!! 
מבקש אמונה
בשם רבנו מימון אביו של הרמב"ם: סגולה לפרנסה בשפע ולמי שיש לו חובות, לטגן סופגניות בהמון שמן וזו לשונו:
"אין להקל במנהג אל ספינג' והם הצפיחיות בדבש והוא מנהג הקדמונים וכשהם קלויים בשמן הרבה, תהיה לו ברכת פרנסה כל השנה שנא': מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך" ומנהג הספינג' אין לבזותו וכל הזריז בו תבוא עליו ברכה ויקרעו שטרי חובותיו."
סגולה לפרנסה בחנוכה בשם אביו של של הרמב"ם
שמעתם על זה פעם???
יאללה חבר'ה, תתחילו לאכול!! 
נשמע כמו זיוףבן מערבא
עכשיו מישהו אמר לי שזה מובא בשו"ת יעבץ חלק א' סימן ב'.מבקש אמונה
מישהו יכול לבדוק את זה?
מכיר את זה בנוסח אחר וללא הסגולהימ''ל
כמדומני שזה מופיע בספר 'אגרת הנחמה'. יש לי אותו בבית, אוכל לבדוק מאוחר יותר.
מצוין!! מצאת משהו?מבקש אמונה
לאימ''ל
כנראה שראיתי בספר אחר, לא זוכר איפה. בכל אופן יש ציטוטים באינטרנט.
^^^^^ (לכותרת)אדם כל שהואאחרונה
הפניני הלכה מביא את זה על חנוכהדוס בדם
ב זמנים, ימי החנוכה, י, סעודות בחנוכה, בסוף הערה שתים עשרה
י – סעודות בחנוכה | פניני הלכה
כל שנה ממחזרים מחדש...מזמור לאל ידי
בתקופה ההיא אנשים אכלו הרבה יותר בריא.
קודם כל זה אפילו לא הלשון ה'מיוחס' לרבי מיימון דיין אביוחסדי הים
של הרמב"ם.
הוא לא מדבר על סגולה לפרנסה ולא שיקרעו שטרי חובותיו.
מה שכתוב שם זה סאטירה על דבריו המיוחסים לו, וזה לא מצחיק.
עכשיו לגבי הדברים שמיוחסים לו שהוא מדבר בשבח אכילת הסופגנייה בחנוכה ולא להקל בו.
לא מצאו שום כתב יד כזה של דברי רבי מיימון בפירוש שלו לתפילות.
זה כתוב בספר 'כף אחת' לרבי יהודה ב"ר מאיר טולידאנו שחי
יותר מ-500 שנה לאחר רבי מיימון!!! הוא טוען שהוא העתיק את זה מעוד ספר, אבל גם הספר הזה לא קדום.
האם אני מאמין לזה בכלל בכלל לא!!!
הוא לא מדבר על סגולה לפרנסה ולא שיקרעו שטרי חובותיו.
מה שכתוב שם זה סאטירה על דבריו המיוחסים לו, וזה לא מצחיק.
עכשיו לגבי הדברים שמיוחסים לו שהוא מדבר בשבח אכילת הסופגנייה בחנוכה ולא להקל בו.
לא מצאו שום כתב יד כזה של דברי רבי מיימון בפירוש שלו לתפילות.
זה כתוב בספר 'כף אחת' לרבי יהודה ב"ר מאיר טולידאנו שחי
יותר מ-500 שנה לאחר רבי מיימון!!! הוא טוען שהוא העתיק את זה מעוד ספר, אבל גם הספר הזה לא קדום.
האם אני מאמין לזה בכלל בכלל לא!!!
הרסת הכל מבקש אמונה
אפשר לעשות את זה בשביל הכיף בלי לייחס לזה כל כך הרבה משמעות.חסדי הים
אצל ההורים שלי שרים כל מיני שירים מוזרים לחנוכה בשביל הכיף. כמו שהמחסור בשמן במקדש נגרם מזה שאשת מתתיהו הכינה לביבות כל כך טעימים וכל צבא יהודה המכבי טרפו אותם.
לא הכל בחג יש לו משמעות דתית, אלא זה לתת פוקלור לחג.
נעע... לא שווה!! אבל הצחקת אותי עם השיר חחחמבקש אמונה
לא יודע אם מצווה לאכול ספינג' עם המון שמן חח
אבל דווקא זכור לי שיש עניין לאכול מאכלים עם שמן או עם חלב בחנוכה לזכר הנס.
מאכלי חלב זה מבואר בראשונים וברמ"א וזה בגלל שנס יהודית נעשהחסדי הים
במאכלי חלב שהרדימו את שר הצבא ואז היא כרתה ראשו.
הראשון המוסמך היחיד שמזכיר 'סופגנין' זה רבי קלונימוס בר קלונימוס בספרו 'אבן בוחן': אבל כנראה הוא מתכוון כמו הסופגנין שבמשנה שאין בהם שמן. אולי דווקא הלביבות שהוא רושם דומות יותר לסופגניות בימינו, אם כי שונות בצורתם.
על כל פנים הדגש שלו הוא לא מאכלי שמן אלא הוא פשוט רושם שם רשימה ארוכה של מאכלים טעימים לאכול בחנוכה.
כנראה שהאחרונים חידשו את זה.
גם הרבנית ימימה אומרת ככה וראיתי שהיא גם כותבת את זהנפש חיה.
אבל לא יודעת לומר מאיפה המקור
מה שכן
אם אוכלים את הסופגניה בשיעור שמחייב ברכת על המחיה
(לכן כדאי לא בתוך סעודה כדי שלא לפטור את הסוגנייה) זו הזדמנות להתפלל "רחם ה אלוקינו על מזבחך ועל היכלך " כנגד מה שטימאו את ההיכל ואת המזבח.....
חג שמח ופרנסה בשפע ברכה מאת ה'!
מה שכן
אם אוכלים את הסופגניה בשיעור שמחייב ברכת על המחיה
(לכן כדאי לא בתוך סעודה כדי שלא לפטור את הסוגנייה) זו הזדמנות להתפלל "רחם ה אלוקינו על מזבחך ועל היכלך " כנגד מה שטימאו את ההיכל ואת המזבח.....
חג שמח ופרנסה בשפע ברכה מאת ה'!
הסייפא היא מהגרש"ז אויערבךהסטורי
שהסביר שהנהיגו אכילת מאכל שיגרום לנו להזכיר את המזבח בברכה.
מפיצי הסגולה דחפו גם אותו לעניין, למרות שכל מי שמכיר את תורתו, יודע כמה הוא לא מתאים להפיץ צ'יזבטים על סגולות.
מפיצי הסגולה דחפו גם אותו לעניין, למרות שכל מי שמכיר את תורתו, יודע כמה הוא לא מתאים להפיץ צ'יזבטים על סגולות.
הסוף לא קשורנפש חיה.
אולי רק בגלל הסופגניה
מגניב, דיאטה? תירוצים!whith soul
חחח כן הא...מבקש אמונה
וכמובן יש את האמירה שבשבת לא משמינים.
ברור, כי הנשמה יתרה אוכלת לפחות חציwhith soul
נשמע מגניב!!!אוהביה
בדיוק הכנתי מלא ספינג' חח
תשמור לי, אני בא לאכול!!מבקש אמונה
חחח יאללה עושה אפילו נגלה חדשה😋אוהביה
קשקוש - הוא דיבר על חשיבות המנהג זכר לנס, לא על סגולותהסטורי
שריד ופליט No. 1 - טולידאנו, יעקב משה (page 8 of 78)
וממש לא מתאים שהוא יעסוק בסיפורי בובס על סגולות.
והכי מצחיק שכדי להפוך את הצ'יזבט למופרך לחלוטין, מפיצי העניין מכניסים גם את הגרש"ז אויערבך, האיש הכי רחוק מסגולות מגדולי הדור הקודם.
וממש לא מתאים שהוא יעסוק בסיפורי בובס על סגולות.
והכי מצחיק שכדי להפוך את הצ'יזבט למופרך לחלוטין, מפיצי העניין מכניסים גם את הגרש"ז אויערבך, האיש הכי רחוק מסגולות מגדולי הדור הקודם.
אבל ביננו זאת באמת סגולה לפרנסההסטורי
לבעלי מאפיות
למפעילי מכוני כושר
לדיאטניות
לקרדיולוגים
...
למפעילי מכוני כושר
לדיאטניות
לקרדיולוגים
...
מחפשים מקום להתנדב בו מחר באזור רעננה פתח תקווה וכו'Fff
חשבנו על משהו עם קשישים או אנשים בודדים, פחות ילדים כי בטח אותם משמחים כבר הרבה. נמשיך לשמוע מקומות יעודיים שאתם מכירים. וכמו כן מה לדעתכם אפשר לעשות שם?
ואו איזה יופיהפי
קודם כל כל הכבוד .. אני מכירה מקומות התנדבות עם ילדים אז פחות יעזור לך אבל !
יש הרבה בית הקשיש ובתי אבות וכל מיני זקנים שהם באמת לבד.
אז אולי תכתוב התנדבות עם קשישים בגוגל (באזור שלך) בטוחה שיתן לך המון.
ובגדול מה שעושים שם זה זורמים מה שצריך.. יש קשישים שצריכים עזרה במחשבים.. יש כאלה שצריך לעזור להם להתקשר.
יש כאלה שיבקשו שתשיר להם שיר.
אפשר להכין משחק למקרה ש..
יש כאלה שקצת עצובים אז לגרום להם לחייך הייתי רק שתי פעמיים עם קשישים.. זה היה מרתק
יש הרבה בית הקשיש ובתי אבות וכל מיני זקנים שהם באמת לבד.
אז אולי תכתוב התנדבות עם קשישים בגוגל (באזור שלך) בטוחה שיתן לך המון.
ובגדול מה שעושים שם זה זורמים מה שצריך.. יש קשישים שצריכים עזרה במחשבים.. יש כאלה שצריך לעזור להם להתקשר.
יש כאלה שיבקשו שתשיר להם שיר.
אפשר להכין משחק למקרה ש..
יש כאלה שקצת עצובים אז לגרום להם לחייך הייתי רק שתי פעמיים עם קשישים.. זה היה מרתק
לכי לבתי אבותתפוחית 1
תעשי בינגו עם פרסים,אני יודעת שאולי זה נשמע לא הכי בוגר, אבל מכירה קשישים שעפו על זה, ולכן מרשה לעצמי להציע
יש ברעננה בית אבות צימרמן מקום נהדר להתנדבותקופלה
וועד אחת בית לוינשטיין כמובן. כולם ישמחו !
מחפשים מתנדבים להיות עם ילדים בבתי חולים.נערת טבע
עמותת "לב אל לב".. אפשר לחפש בפייסבוק.
בואו אליי,מציאות.אחרונה
הילד שלי בן 4 ואף אחד לא מדליק לו חנוכיה ...והוא כל היום משגע אותי אמא תשחקי איתי אמא תשחקי איתי ואני נאלצת לשבת על הריצפה כל היום ולבנות לגו וזה משעמם אותי ומטריף את דעתי , ואין לנו לאן לצאת כי אנחנו לא מכירים אף אחד .... הטיול הכי גדול שלנו בחנוכה הזה זה ללכת למכולת ולחזור
בגלל שכל כך קר
אז אם יש כאן מתנדבים ומתנדבות שמסכימים לשחק עם הילד המאמי שלי בחנוכה - ואו זה יהיה שיא המצווה
האמת סתם שפכתי את דיכאוני הזמני ....אני לא באמת רוצה שיכנסו אליי בחורות מפונקות ויגידו לי בחיוך גדול של גננת: ואו איזה ילד חמוד יש לך! ואחר כך יגידו אחת לשניה: איזה מסכנים...
בגלל שכל כך קר
אז אם יש כאן מתנדבים ומתנדבות שמסכימים לשחק עם הילד המאמי שלי בחנוכה - ואו זה יהיה שיא המצווה
האמת סתם שפכתי את דיכאוני הזמני ....אני לא באמת רוצה שיכנסו אליי בחורות מפונקות ויגידו לי בחיוך גדול של גננת: ואו איזה ילד חמוד יש לך! ואחר כך יגידו אחת לשניה: איזה מסכנים...
קונצרט שוווהזריחה
יש פה אנשים שמתעניינים בקונצרטים בכלל?
זה מאורע נדיר ביותר, אומרת מניסיון, בד'כ קונצרטים איכותיים כאלה עולים בערך 150 שקל
אלא אם כן יש למישהו עניין לשלם במקומנו
אז הנה קונצרט שעולה רק 20 שקל
וזה מחר
ואני אהיה שם
וזה תזמורת שווה
וזה בירושלים
קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן
וזה רק לאנשים שיודעים להינות ממוזיקה טהורהזריחה
אוי זה נשמע כל כך נאור ומתנשא
איפה? יואונפש חיה.
תפתחי את הקישור כתוב שם הכלזריחה
נשמע ממש שווהחיות צבעונית
שווה מאדזריחה
שיהיה בהצלחהמזמור לאל ידי
תודהזריחה
אבל בהצלחה תשמור להזמנות שאני אנגן בקונצרט (אעדכן בעזרת ה')
ובינתיים אסתפק באיחולי הנאה
יותר מידי דרישות...😒מזמור לאל ידי
חחחזריחה
נשמע באמת שווהסביון
בחיים לא יצא לי להיות בקונצרט אבל עשית לי חשק.
זה לא מאוד משנה המקום שבוחרים, נכון?
זה לא מאוד משנה המקום שבוחרים, נכון?
לא מאד, כי אסור לדברזריחהאחרונה
וגם אסור לעשות אפצ'י
אם תשב מאחורי ותעשה אפצ'י אני ממש יתצבן 
חחח, סתם
לפעמים באלי להיות עמודבוגרת קטנה
או עץ
או ספר
או עציץ
ובקיצור לא בן אנוש
בני האדם האלה, כל כך מסובכים
הלוואי והייתי עמוד
כן, אני רואה את הגבה שלכם למעלה, תורידו אותה חזרה בבקשה 
התאבדות יהפוך למה שבא לךמוטי10
לא נכון!!בוגרת קטנה
בצחוק!!!מוטי10אחרונה
כן, זה אפילו רעיון יותר טובבוגרת קטנה
האמת היא שחשבתי גם על זה פעם
לגמרי מזדהה עם מה שכתבת..מבקש אמונה
❓❗איך מתחילים
וזה עוד יום שבסופו אתה חוזר לחדר הקר
וחושב על המחר.
אתה שם כדי להושיט יד ולעזור, אך בסוף
זה רק שחור.
כל יום כל שעה אתה שם, שולח יד מרגיע,
מלטף, מעודד, מקשיב, מחייך, שומע,
אומר שהכל יהיה בסדר וכך מקווה,
אך בלב יש נקודה שיודע שהמצב קצת
לא הכי "מי יודע"..
רואה אנשים בכל מיני מצבים, עם כל מיני
סיפורים וחושב שזה ממש לא חיים.
וחושב לעצמי שיש אנשים עם כל כך הרבה
כוחות, משו שבאמת אי אפשר לצפות.
והם פתאום אומרים שממך כוחות הם
צריכים, ולהביא להם אתה לא יודע מהיכן.
ופעמים שמולך הם מתפרקים, ולפעמים
רק יד חמה הם מבקשים.
שתשמע ותקשיב למה שיש להם לספר,
כי כבר אין מי שיקשיב ויתקשר.
ועוד פעם, בכל שעה, ובלי שום הכנה
ושום התראה, צריך לצאת לעזור ולטפל.
פעם תאונה ופעם פציעה ועוד אחת עם חולשה.
ויש את ההוא שפעם נפגע והיום המצב השתנה.
וכמובן יש גם את המשפחה.
ולפעמים הכוחות נגמרים, בסוף יום כשכולם
ישנים אנחנו עדיין ערים.
עושים זאת בשמחה ואהבה, אך בסוף
מבינים שזאת הצלה. אתה שם כי אין אף
אחד שיעשה זאת את העבודה הזאת.
אך גם לנו לפעמים המקרים הם קשים
ולא תמיד להתמודד יודעים. לפעמים
הטיפול לא מצליח, והעזרה שרצינו לתת
לא עזרה ולא השפיעה.
וצריכים להבין שיש אחד והוא הקובע, הוא
זה שמנהיג את הבירה ורק בידו התשובה
לכל שאלה, וכמובן שגם ההחלטה.
וחושב על המחר.
אתה שם כדי להושיט יד ולעזור, אך בסוף
זה רק שחור.
כל יום כל שעה אתה שם, שולח יד מרגיע,
מלטף, מעודד, מקשיב, מחייך, שומע,
אומר שהכל יהיה בסדר וכך מקווה,
אך בלב יש נקודה שיודע שהמצב קצת
לא הכי "מי יודע"..
רואה אנשים בכל מיני מצבים, עם כל מיני
סיפורים וחושב שזה ממש לא חיים.
וחושב לעצמי שיש אנשים עם כל כך הרבה
כוחות, משו שבאמת אי אפשר לצפות.
והם פתאום אומרים שממך כוחות הם
צריכים, ולהביא להם אתה לא יודע מהיכן.
ופעמים שמולך הם מתפרקים, ולפעמים
רק יד חמה הם מבקשים.
שתשמע ותקשיב למה שיש להם לספר,
כי כבר אין מי שיקשיב ויתקשר.
ועוד פעם, בכל שעה, ובלי שום הכנה
ושום התראה, צריך לצאת לעזור ולטפל.
פעם תאונה ופעם פציעה ועוד אחת עם חולשה.
ויש את ההוא שפעם נפגע והיום המצב השתנה.
וכמובן יש גם את המשפחה.
ולפעמים הכוחות נגמרים, בסוף יום כשכולם
ישנים אנחנו עדיין ערים.
עושים זאת בשמחה ואהבה, אך בסוף
מבינים שזאת הצלה. אתה שם כי אין אף
אחד שיעשה זאת את העבודה הזאת.
אך גם לנו לפעמים המקרים הם קשים
ולא תמיד להתמודד יודעים. לפעמים
הטיפול לא מצליח, והעזרה שרצינו לתת
לא עזרה ולא השפיעה.
וצריכים להבין שיש אחד והוא הקובע, הוא
זה שמנהיג את הבירה ורק בידו התשובה
לכל שאלה, וכמובן שגם ההחלטה.
קודם כל ממש יפה אחיאוהביה
ב' אשרייך לגמרי על מה שאתה לא עושה! כיף לראות שיש אנשים שאכפת להם מהזולת לא משנה באיזה תחום, נשמע שיש לך הרבה זכויות(:
תודה אחיאיך מתחילים
יאוזריחה
כל כך מזדהה
וכתבת כל כך יפה
ואשרייך
ואשרינו עם ישראל איזה מתוקים
תודה!איך מתחילים
..מזמור לאל ידי
עבר עריכה על ידי מזמור לאל ידי בתאריך כ"ז בכסלו תש"פ 15:36
קיימים בנינו אנשים
שנראים כמו כל אחד אחר
ולפעמים אפילו יותר
הם יהיו מצחיקים, שנונים
אפילו חכמים במיוחד
תמיד יהיו להם תובנות עמוקות
ביותר ביחס למשמעות היקום
ומשמעות חייהם
ואם תשב עימם לשיחה רצינית
תגלה רובדי רבדים שלא ידעת
על קיומם
הם תמיד יראו כה חסונים
כה חזקים ובלתי מנוצחים
אותם שהתגברו על כל מכשול
שתמיד יהיו שם בשביל האחרים
"חצי פסיכולוגים בלי הכשרה"
יקראו להם כולם
אך מה שכולם לא ידעו
או לא ירצו לראות
זה את הצל האפל המלווה אותם
בכל צעד ושעל
את מסכת הצללים החרישית
העוטפת אותה ללא לאות
יום יום, שעה שעה
מכרסמת אט אט בבשר חייהם
צליליה הלומות
מבטיה צללים
כולה חשיכה
והיא מהלכת אימים
ולפעמים
לפעמים מתחת לחיוך קורן
תסדק לרגע המסיכה
מבעד לקרן האור
תבליח חשיכה
שתעלם כלעומת שבאה
והחיוך יוסיף לקרון
והמסיכה תשוב למקומה
והזיוף ימשיך לזעוק
ללא הרף
הם מסתובבים בנינו
חרישים
כלאם לחישות
מבטם טרוף
וכל יישותם
זועקת הצלה
הם מסתובבים
אחוזי פעמוני ענק
המחרישים ללא הרף
זועקים זעקות מענות
שנחצבו הישר
מתהום הצללים
את משברי ילדותם הקודחת
הם יספרו לכל החפץ
אך אנו נאטום אוזנינו משמוע
נתרכז במסיכת הצללים
ונשכנע עצמינו להאמין
שזוהי המציאות
עבורם
עבורינו
והם יוסיפו לכאוב
להתענות בייסורי נפש
שאין איש מבין בלתם
להתהפך במיטה ללא הרף
לנסות להטביע את כאבם
ואת יגונם במי קולחין
בזוהמת הבריחה והרפש
חדורי כאב
חדורי רדיפה
סמרטוטי אדם
חיים
מתים.
הו אהזריחה
כתבת יפה ונכוןאיך מתחילים
חיים חייםתפוז סיני
כמה שהם חיים.
צל אפל המלווה
חיים.
אילולא הסדקים
הם היו מלאכים.
(תודה על זה! אני שומר לעצמי..)
צל אפל המלווה
חיים.
אילולא הסדקים
הם היו מלאכים.
(תודה על זה! אני שומר לעצמי..)
רק עם קרדיט.מזמור לאל ידי
סבבהתפוז סיני
מזמור קנא
כפיר גולן בשבילךמזמור לאל ידי
אוקיתפוז סיני
אז זה מפתיע
רשמתי
רשמתי
חחח...מזמור לאל ידיאחרונה
רק אני כותב ככה.
מי שמכיר אותי לא יופתע.
מי שמכיר אותי לא יופתע.
הרבה זמן לא פגשתי חיות לא שגרתיותבינייש פתוח
חתול?יהיה בסדר....
זה נראה יותר כמו שועלבן מערבא
זה רורשאך מצויימ''ל
אני למשל ראיתי ינשוף.
בלי לבדוק ידעתי שאין באמת חיה כזאתבינייש פתוח
אתה יודע לענות לי רק בציניות ובעוקצנות
זה ברור מהתגובהימ''ל
א. לא הגבתי לך בכלל.
ב. לא הייתה כאן שום עוקצנות.
(אני תוהה למה אתה חש במלחמה כל הזמן כאילו לאנשים יש משהו נגדך. בכל אופן, לא הייתה לי שום כוונה כזו)
הנה, הגבתי לך בלי טיפת ציניות ועוקצנות.
כן, בטח...בינייש פתוח
אין שום ציניות בזה שהחיה שצילמתי, אתה נותן לה שם של חיה שלא קיימת
היי *****מזמור לאל ידי
דווקא ימ"ל הוא בחור טוב, אני נותן לך את דיברתי לכך
זה נראה שהוא אכן צחק, אבל לא עליך.בן מערבא
(ותאמין לי שאין לי שום דבר נגדך, אני דווקא מחבב אותך)
תראהימ''ל
אם אתה מחפש לריב ולהתווכח אתה מוזמן לעשות את זה עם עצמך, אני אעצור כאן ברשותך.
הסברתי לך שאין לי שום דבר נגדך ולא הייתה שום עוקצנות בתגובה שלי, זו הייתה בדיחה על זה שכל אחד ראה חיה אחרת (שזה הרעיון של מבחן רורשאך, אם לא הבנת את הבדיחה). אם אתה בכל זאת רוצה לחשוב שיש משהו נגדך ושעוקצים אותך תהנה.
[ ושוב אני אומר שכדאי לך לבדוק למה אתה נוטה לפרש דברים שכותבים לך (או במקרה הזה אפילו לא לך) כאילו אנשים נגדך, אולי מלכתחילה אתה בא בגישה כזו.
מזכיר לי את הבדיחה על ההוא שנתקע באמצע הדרך עם פנצ'ר בלי ג'ק וראה אורות של בית מרחוק אז הלך לבקש מהם ג'ק, כל הדרך הוא חשב מה אם הם ידרשו ממנו כסף ואיך הוא יתמקח איתם, ומה אם הם יעלו את המחיר ולא יתגמשו וכו'. בסוף הוא דפק בדלת וכשפתחו לו הוא צעק "יודעים מה? לכו לעזאזל אתם והג'ק שלכם" וטרק את הדלת]
די חברים, מדובר באי הבנה פשוטהמזמור לאל ידי
בואו נעצור אתזה כאן
בבקשה🙏🙏
בבקשה🙏🙏
האמת שבאופן ספציפי בפעם הזאת אתה צודק. סליחהבינייש פתוח
לגבי רורשאך, מסתבר שאני פסיכולוג שמאבחן את כולם בלי לשים לב...
בכל אופן ההקשר לא היה מובן
בכל אופן ההקשר לא היה מובן
באזור תל אביב יש המון עטלפים. דבר שבשגרה כברבן מערבא
אבל אני תוהה עד כמה אנשים מודעים לכך בכלל.
זה שועל?חיה וקיימה
בשכונה שלי זה כבר שיגרתי יש 3 שועלים שמגיעים לביקור כל ערב
אכן זה שועלבינייש פתוח
פגשתי כבר מיליון כאלה לצעריהפיאחרונה
..זריחה
זה לא נחמד להתעלף על הבוקר
להזיע מחום ואחר כך לקפוא מקור ולרעוד
וליפול ולראות מטושטש
וכאב ראש וכאב בטן ועייפות נוראית
ולהפסיד לימודים
ולשכב כל היום במיטה
בכלל לא נחמד
ולא לבוא למפגש פסיפס
אוי, את מרגישה יותר טוב?ברוקולי
לא, כי לא הסכמתי לקחת אקמולזריחה
נחמד שאתן דואגות
ואי חחחחהפי
אחותי אני באותו מצבב
וואי, באמת?זריחה
רפואה שלימה
תודה גם לךהפי
קטע כנל אתמול קרה ליהפי
באמת לא נחמד שזה קורה בחנוכה
וואו רפואה שלמה!!!מבקש אמונה
איך קורה שמגיעים למצב כזה?
תודה, לא יודעת, עכשיו מרגישה הרבה יותר טובזריחה
"אל נא רפא נא לה"; " 'ורפא ירפא'- ליתן רפואה במקום נזק".חסדי הים
אמןזריחה
רפואה שלימה !!!!יואב גל
פעמיים התעלפתימזמור לאל ידי
מאות פעמים רציתי אבל לא קרה כלום...
ככה זה בחיים.
והיי גמאני חולה
תני כיף!
קיצר רפו"ש וזה...
ככה זה בחיים.
והיי גמאני חולה
תני כיף!
קיצר רפו"ש וזה...
קבל כיףזריחה
מה קורה?
לא ראיתי בן אדם אחד שלא היה חולה בחורף הזה
וגם לך רפו/ש וזה
סתם קילקול קיבה...מזמור לאל ידי
לא משהו רציני.
לא אכלתי כמעט בכלל ואז בערב בשרי
בד"כ אני אוכל בשרי רק בשבת
אז אולי בגלל זה...
לא אכלתי כמעט בכלל ואז בערב בשרי
בד"כ אני אוכל בשרי רק בשבת
אז אולי בגלל זה...
אוי זה רע, איך עשית דבר כזה?זריחה
כישרון מיוחד כנראה...מזמור לאל ידי
היי תיאור כמעט מדוייק למצבי היוםגד גדוד
חוץ מזה שלא ממש התעלפתי כי כשאני מרגיש שזה בא אני ישר נשכב ומרים רגליים
קרה לי שש פעמים היום.. 😟
קרה לי שש פעמים היום.. 😟
יוהו, מבינה כמה זה קשה, אמן שתהיה בריא בקרובזריחה
ותעשה בדיקות אולי חסר לך ברזל
(גם אני הולכת לעשות)
יותר מלחים, אבל פסדר...מזמור לאל ידיאחרונה
מחפשת משחק שאפשר להכין לכבוד יומולדת לאמא, משו מושקע וכיףאניייי
מה החלומות שלכם?Look Smile
אין מי ער? 🤔 אז... מי ער?מחפש את
עוד יום שמסתיים לא פשוטמחפש את
ער. "מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני"חסדי הים
ערהחיים של
וזה מוזר...
כשהלכתי לישון היה מוקדם
ועכשיו כמעט 1
כשהלכתי לישון היה מוקדם
ועכשיו כמעט 1
לכללל המשועממים בואו 🔽מוטי10
אניפרח-אש
עראוי טאטע!
ב"ה מישהו הרגיע אותי קצת
והיה ממש חזק מרומם ושמח!
והיה ממש חזק מרומם ושמח!
למה זה *כל כך* מעניין אתכם?!מזמור לאל ידיאחרונה
הרדיפה הפתאטית הזאת
של רק לא להרגיש לבד
רק לא להיות סגור לבד עם עצמך
ועם המחשבות...
אז אנחנו בורחים ללא הרף
עוברים מעונג לעונג ולא נחים לרגע
רק לא להרגיש
רק לא לשמוע
רק לא להכיל
לבלעוס עוד טיפת רדידות
מ"אלילי תרבות" שמכתיבים את חיינו
לא לעזוב את הטלפון לרגע
להישאר תמיד מעודכנים, תמיד ניזונים
מהאינפוזיה שמחוברת לנשמותינו 24/7
נשתה עוד כוסית וודקה לטשטש את החושים
ואת הכאב... ואת הבריחה... ואת הריק השחור
הזה שרודף אותנו יום יום... שעה שעה...
לחיי השדים
שחוזרים בלילה
לחיי האהבות
שכבר לא נאהב
לחיי הילדות
שכבר מזמן שכחנו
את האושר, התום והלבד
לחיי ימים
זוהרים קצת פחות
מלאים במרדף
שלעולם לא נגמר
לחיי רגעים
שרצינו לשכוח
לנצור במבט,
לרוץ ולברוח
לחיי הסופים
שמהם כה פחדנו
נאחזים בעוד שבריר
של זיכרון ערפילי
לחיי החבר
שכבר קברנו
עומדים מול קברו
בוכיים, דוממים
ומחול השדים
עוד מוסיף לחולל
להניע את אמות הסיפים
של חיינו החיורים
מלטף, מייחל
דוקר ונובר
עד שלא נשאר דבר
מלבד הכאב
את העבר עוד נשיר
בגרון ניחר
נצעק את שלהבות
הזוהר של חיינו
אבודים, נואשים
מתפללים חרישית
למצוא שוב
את האושר
של שנינו.
של רק לא להרגיש לבד
רק לא להיות סגור לבד עם עצמך
ועם המחשבות...
אז אנחנו בורחים ללא הרף
עוברים מעונג לעונג ולא נחים לרגע
רק לא להרגיש
רק לא לשמוע
רק לא להכיל
לבלעוס עוד טיפת רדידות
מ"אלילי תרבות" שמכתיבים את חיינו
לא לעזוב את הטלפון לרגע
להישאר תמיד מעודכנים, תמיד ניזונים
מהאינפוזיה שמחוברת לנשמותינו 24/7
נשתה עוד כוסית וודקה לטשטש את החושים
ואת הכאב... ואת הבריחה... ואת הריק השחור
הזה שרודף אותנו יום יום... שעה שעה...
לחיי השדים
שחוזרים בלילה
לחיי האהבות
שכבר לא נאהב
לחיי הילדות
שכבר מזמן שכחנו
את האושר, התום והלבד
לחיי ימים
זוהרים קצת פחות
מלאים במרדף
שלעולם לא נגמר
לחיי רגעים
שרצינו לשכוח
לנצור במבט,
לרוץ ולברוח
לחיי הסופים
שמהם כה פחדנו
נאחזים בעוד שבריר
של זיכרון ערפילי
לחיי החבר
שכבר קברנו
עומדים מול קברו
בוכיים, דוממים
ומחול השדים
עוד מוסיף לחולל
להניע את אמות הסיפים
של חיינו החיורים
מלטף, מייחל
דוקר ונובר
עד שלא נשאר דבר
מלבד הכאב
את העבר עוד נשיר
בגרון ניחר
נצעק את שלהבות
הזוהר של חיינו
אבודים, נואשים
מתפללים חרישית
למצוא שוב
את האושר
של שנינו.
איזה כיף למי שיכול להעריץ את אבא שלו..מבקש אמונה
זהו, פרקתי.
זה הרבה בראש.יהלומ
להחליט על מה להעריץ.
...מבקש אמונה
תמיד יש משהו טוב...
אבל אני מקנא במי ששיכול לשוחח עם אבא שלו, להתייעץ איתו, לשאוב ממנו ביטחון, לחשוב "מה אבא שלי היה עושה במקרה כזה",
להיזכר במקרים שהוא פתר בעיות, שהוא נלחם בשבילי..
אני לא יכול.
אולי תנסה להפוך את זה להזדמנותנאור97
תעבוד בעצמך על להיות האבא שאתה רוצה שיהיה לך. זה קשה אבל יעשה אותך אדם מיוחד. בעל חוסן נפשי, בגרות, יציבות ויכולת נתינה. לא המצרכים הכי שכיחים היום.
וגם לזוגיות שתהיה לך בע"ה זה יתרום המון כמובן
וגם לזוגיות שתהיה לך בע"ה זה יתרום המון כמובן
וואו.ה' אלוקינו
כיף חייםמוטי10
יש הורים שפשוט עבדו קשה בשביל זהחופשיה לנפשי
גם אם זה נראה להם ולכולם הכי טבעי בעולם
אולי. אבל את יודעת מה?מבקש אמונה
הייתי מתפשר אפילו על סתם אבא נורמלי שאפשר לנהל איתו שיחה בלי שיתעצבן.
עזבו.. סתם פרקתי. אין באמת מה לענות לי
אבא שבשמיים לא מתעצבן בדוק!!!מוטי10
וואלה לא יודע... באמת לא יודע 
מבקש אמונה
לא מפסידים מלנסותמוטי10
לנסות מה?מבקש אמונה
לדבר איתו? אני עושה את זה.
הוא לא ממש עונה לצערי. מאיפה אתה יודע שהוא לא כועס?
הוא לא כועס מזה שתבקשמוטי10
אה זה לא קשורחופשיה לנפשי
נורא קשה לי לדבר איתו בלי להתעצבן, אבל הוא עבד נורא קשה בשבילנו אז הוא זכה בהערצה הזאת בזכות.
אבל אוי, זה נורא מבעס שקשה לדבר עם הורים
אבל אוי, זה נורא מבעס שקשה לדבר עם הורים
לפחות את זה יש לך..מבקש אמונה
מעריך מאד את הניסיון להבין אותי.. תודה!
תודה. אבל לא מרגיש שיש לי השלמה ממנו...מבקש אמונה
מה נשמע אחי?One Step Closer
נתקלים בהרבה מצבים דפוקים בחיים.
מה אפשר לעשות חוץ מלהשלים עם מה שאי אפשר לשנות, ולהתעקש להוציא בכל זאת את המירב מהמצב ?
תזכור...
אתה *כן* יכול לחשוב "מה אבא שלי היה עושה" אתה לא מעריץ אותו?... - תעשה את ההפך, זה כנראה מה שנכון לך.
לא יודע מה הסיפור, אני מאמין שאם תרצה אתה כן יכול לתת לאבא שלך מקום ממש בחיים שלך. אתה לא צריך אותו מושלם ולא חצי מושלם, ואין סיבה שלא תרצה את זה. כי הוא משפחה, אתה מכיר אותו יותר טוב מכל אחד אחר, אם הוא תמיד היה שם ברקע, ואין לך אבא אחר, זה דברים משמעותיים, משמעותיים מאוד.
וברור שזה לא אמור להיות על חשבונך. הייתי אפילו אומר שתתייחס אליו כמו חבר ולא כמו אבא אם זה עוזר לך, אבל אל תוותר.
מה אפשר לעשות חוץ מלהשלים עם מה שאי אפשר לשנות, ולהתעקש להוציא בכל זאת את המירב מהמצב ?
תזכור...
אתה *כן* יכול לחשוב "מה אבא שלי היה עושה" אתה לא מעריץ אותו?... - תעשה את ההפך, זה כנראה מה שנכון לך.
לא יודע מה הסיפור, אני מאמין שאם תרצה אתה כן יכול לתת לאבא שלך מקום ממש בחיים שלך. אתה לא צריך אותו מושלם ולא חצי מושלם, ואין סיבה שלא תרצה את זה. כי הוא משפחה, אתה מכיר אותו יותר טוב מכל אחד אחר, אם הוא תמיד היה שם ברקע, ואין לך אבא אחר, זה דברים משמעותיים, משמעותיים מאוד.
וברור שזה לא אמור להיות על חשבונך. הייתי אפילו אומר שתתייחס אליו כמו חבר ולא כמו אבא אם זה עוזר לך, אבל אל תוותר.
תראה...מבקש אמונה
אני מוציא מעצמי את המירב, אבל זה בלי אבא שלי. איתו אני כמעט לא מחליף מילה..
לא כי אני לא רוצה, כי אני לא יכול! כל ניסיון לשתף אותו במשהו רק מזכיר לי למה לא זאת טעות.
מילא להיתקל במצב דפוק... קמים וממשיכים הלאה ושוכחים מזה.
פה זה כל רגע מחדש. וזה חוסר נפשי.. אני כנראה אלמד מה לא לעשות אבל מה זה עוזר לי.
יפה שאתה מאמין.. אבל לא רואה על מה.
אני יכול מקסימום לראות בו פלוסים מרחוק... כמו חבר זה לא יקרה. אולי שכן.. אתה מבין? זה חסר וזה מבאס.
זה מבאס מאוד, אני מבין.One Step Closer
ברור שדיברתי על מצבים מתמשכים שפוגשים אותך כל רגע. מעצבן, אבל זה קיים המון ולומדים לחיות עם זה, ממש ככה, אין ברירה.
אבא שלך שם, אם תרצה או לא.
אתה יכול להחליט שאתה לא מחליף איתו מילה וזהו, אבל אתה לא חייב, ולדעתי גם לא כדאי לך, אתה תרצה ותצטרך את אבא שלך גם מאוחר יותר בחיים, והוא לא הולך לשום מקום. כדאי להשלים עם זה.
תהיה בוגר ומספיק בטוח בעצמך כדי לקחת אותו עד כמה שאפשר "באיזי". אתה המרכז של החיים שלך, לא הוא.
תכניס לעצמך לראש טוב טוב שאם הוא מתעצבן או לא יודע מה - זאת לא בעיה שלך, זה הגיוני שאתם לא מסתדרים, ואתה לא צריך להרגיש רע עם זה. זה אולי מקור הבעיה. תשתף, תתייעץ, הכל בצורה חכמה ושקולה, ובכל זאת תצפה לעצבים שלו (אם זה העניין), ותמשיך הלאה. אתה יכול אם אתה מחליט, והטיעון הכי חזק זה שאין לך משהו טוב יותר לעשות (בהנחה שלא תשנה עכשיו את אבא שלך).
אתה לא חייב לבנות איתו עכשיו יחסים אישיים ועמוקים, אבל לשמור על קשר בסיסי זה חשוב. גם אם זה אומר להיות קצת מזוייף לפעמים, או לעשות דברים שאתה לא בהכרח הכי רוצה לעשות,
זה מורכב לך בגלל שזה אבא שלך, אתה מסתכל עליו מעיניים של ילד ושל אדם בוגר בו זמנית, ולא יודע איך להתייחס, אבל זה יעבור! בינתיים, להתעצבן (או להתבאס) זה הדבר האחרון שיעזור.
תתנחם בזה שתמיד יש לך לפחות את עצמך, ואולי גם חברים אחרים (תלמד להעריך יותר את עצמך ומה שיש לך, תאמין לי שזה יעזור).
אבא שלך שם, אם תרצה או לא.
אתה יכול להחליט שאתה לא מחליף איתו מילה וזהו, אבל אתה לא חייב, ולדעתי גם לא כדאי לך, אתה תרצה ותצטרך את אבא שלך גם מאוחר יותר בחיים, והוא לא הולך לשום מקום. כדאי להשלים עם זה.
תהיה בוגר ומספיק בטוח בעצמך כדי לקחת אותו עד כמה שאפשר "באיזי". אתה המרכז של החיים שלך, לא הוא.
תכניס לעצמך לראש טוב טוב שאם הוא מתעצבן או לא יודע מה - זאת לא בעיה שלך, זה הגיוני שאתם לא מסתדרים, ואתה לא צריך להרגיש רע עם זה. זה אולי מקור הבעיה. תשתף, תתייעץ, הכל בצורה חכמה ושקולה, ובכל זאת תצפה לעצבים שלו (אם זה העניין), ותמשיך הלאה. אתה יכול אם אתה מחליט, והטיעון הכי חזק זה שאין לך משהו טוב יותר לעשות (בהנחה שלא תשנה עכשיו את אבא שלך).
אתה לא חייב לבנות איתו עכשיו יחסים אישיים ועמוקים, אבל לשמור על קשר בסיסי זה חשוב. גם אם זה אומר להיות קצת מזוייף לפעמים, או לעשות דברים שאתה לא בהכרח הכי רוצה לעשות,
זה מורכב לך בגלל שזה אבא שלך, אתה מסתכל עליו מעיניים של ילד ושל אדם בוגר בו זמנית, ולא יודע איך להתייחס, אבל זה יעבור! בינתיים, להתעצבן (או להתבאס) זה הדבר האחרון שיעזור.
תתנחם בזה שתמיד יש לך לפחות את עצמך, ואולי גם חברים אחרים (תלמד להעריך יותר את עצמך ומה שיש לך, תאמין לי שזה יעזור).
כל כךזריחה
(מזדהה)
חחח...מזמור לאל ידיאחרונה
אבי המת-
עודנו חי
גוסס בין כאב
לשיגעון.
אבי המת-
עודנו חי
אך אנו כמו נכבנו
היום.
כי אמנם הגוף חי
אך מוחו אבד מזמן
נעלם אי שם, בחלל נסתר
אבוד, שבור ומיותר
איך אדם גדול
לשבר כלי מחופש
אין צדק ואין רון
כך דועך כוכב
ובאלם צליל
תשגשג עלטה
ובאין שיר
תתנוצץ חשיכה
כי ליפול זה קל
ולהמשיך קשה
אז מוטב כי נידום
בעמק השווה
ואין מילים ואין שיר
רק קשקוש מלוטש
ורק חרב שדוקרת
על עוד ילד שננטש
ומציאות חיים רודפת
ונחלי דמעות צחות
ונהי וקול אופנים
זעקות צפות ועולות
משוגע
זאת לא מילה גסה יותר
זאת מציאות
וגם אם תרצה
וגם אם לאו
היא עוד שם, בעקשנות
אז תמשיך
תחתור בעוז
לא רק
כי אין ברירה
תנסה
לחוש, לגעת
בתולדות
האין כניסה.
עודנו חי
גוסס בין כאב
לשיגעון.
אבי המת-
עודנו חי
אך אנו כמו נכבנו
היום.
כי אמנם הגוף חי
אך מוחו אבד מזמן
נעלם אי שם, בחלל נסתר
אבוד, שבור ומיותר
איך אדם גדול
לשבר כלי מחופש
אין צדק ואין רון
כך דועך כוכב
ובאלם צליל
תשגשג עלטה
ובאין שיר
תתנוצץ חשיכה
כי ליפול זה קל
ולהמשיך קשה
אז מוטב כי נידום
בעמק השווה
ואין מילים ואין שיר
רק קשקוש מלוטש
ורק חרב שדוקרת
על עוד ילד שננטש
ומציאות חיים רודפת
ונחלי דמעות צחות
ונהי וקול אופנים
זעקות צפות ועולות
משוגע
זאת לא מילה גסה יותר
זאת מציאות
וגם אם תרצה
וגם אם לאו
היא עוד שם, בעקשנות
אז תמשיך
תחתור בעוז
לא רק
כי אין ברירה
תנסה
לחוש, לגעת
בתולדות
האין כניסה.
היום המטורף הזה...One Step Closer
06:10 השעון המעורר הראשון מצלצל.
אני מנטרל אותו בתנועה אוטומטית ומתכרבל עוד קצת במיטה.
06:15 , 06:20 , נודניק...
מתגבר כארי? לא... אבל קם בסוף.
06:30 אני מחוץ לבית.
בית הכנסת בקצה השני של היישוב, לכן אני נוסע ברכב. כ"מנהגי בקודש", אני "מריץ" את ברכות השחר בדרך, ברכב.
"מודה אני..." , "אשר יצר..." , אלוהי נשמה" ו... חבטה !
הרחוב היה ריק כשנכנסתי עם הרכב בחתולה שבדיוק חצתה את הכביש. היה שקט. לא הרגשתי את הפגיעה, רק שמעתי אותה. (היא צרובה היטב בזכרוני.)
פלטתי צווחה קטנה. העיניים שלי נפערו והידקתי את האחיזה בהגה. עד כאן בערך ההלם הראשוני שלי מזה שדרסתי חתולה.
לקח לי עוד כמה שניות לעצור בצד, לרדת ולראות את החיה הפצועה שרועה בתנוחה הזויה על הכביש.
רצתי אליה כאילו אני יכול לעשות משהו. החיאה, לקרוא לחובש או למד"א... משהו!
כשהתקרבתי ורכנתי מעליה ראיתי שהיא עוד בחיים. הסתכלתי מסביב, לא היה שם אף אחד.
דרך העור והפרווה יכולתי לראות את הצלעות השבורות. היא התחילה לפרפר ברצף נשימות חדות ומלאות כאב.
נשארתי איתה עד הסוף.
הייתי מרותק. נדהם מהפעם הראשונה שהרגתי יצור גדול יותר מיתוש. ופתאום נפל עליי מתח וחוסר אונים מוזר... הייתי בטוח שהולך לקרות איתי משהו עכשיו, לא יכול להיות שאני עומד מול גוויה של יצור שהרגתי - אני, "במו ידי" - והעולם פשוט ימשיך כרגיל !
מפתיע כמה מהר צונחת ההבנה ששום דבר לא עומד לקרות. זה מוזר.
המשכתי לבהות בחתול המסכן לכמה שניות נוספות.. ציפיתי להרגיש רע! פחד.. או אשמה!
זה לא קרה. לא הרגשתי כלום.
ממש כאילו פגעתי במדרכה, בעץ או באבן.
הפיתוי להשאיר את החתול מרוח (...) על הכביש היה גדול, אבל התגברתי עליו.
הרמתי אותו באדישות משתי הרגליים הקדמיות (השלמות) והשארתי אותו מתחת לאיזה שיח.
הסתכלתי לשמיים, נושם עמוק, וחזרתי בצעדים מהוססים אל הרכב.
כשהייתי בתוכו, סגור, מוגן, שמתי לב לשעה: 06:42. לא ייאמן. כבר כמעט שכחתי שהייתי בדרך לתפילה.
החלטתי שאני לא מסוגל להמשיך עכשיו לבית כנסת. פניתי פרסה, חזרה הביתה.
כשסגרתי את הדלת מאחוריי, השקט היה צורב. באוזניים, אבל בתוכי הרגשתי רוגע, רוגע שמיימי. כזה שלא הרגשתי כבר הרבההה זמן...
קרסתי על הספה וסיימתי במילמול את ברכות השחר.
ברור שהראש שלי היה במקום אחר - מרוכז כולו בתחושה המוזרה הזאת! - האדישות, הריקנות, הרוגע.
לא המשכתי את התפילה.
גם מנחה לא התפללתי, גם ערבית לא.
איך יכולתי? הרגש שלי היה מושבת לגמרי.
הוא חוזר אליי עכשיו, לאט לאט.
אז אני כותב את זה ודברים מתחילים להתבהר... הראש מתחיל להתנקות מהמחשבות.
מרובן לפחות, כי מחשבה אחת לא עוזבת אותי !
- *מה זה אומר עליי??*
אני מנטרל אותו בתנועה אוטומטית ומתכרבל עוד קצת במיטה.
06:15 , 06:20 , נודניק...
מתגבר כארי? לא... אבל קם בסוף.
06:30 אני מחוץ לבית.
בית הכנסת בקצה השני של היישוב, לכן אני נוסע ברכב. כ"מנהגי בקודש", אני "מריץ" את ברכות השחר בדרך, ברכב.
"מודה אני..." , "אשר יצר..." , אלוהי נשמה" ו... חבטה !
הרחוב היה ריק כשנכנסתי עם הרכב בחתולה שבדיוק חצתה את הכביש. היה שקט. לא הרגשתי את הפגיעה, רק שמעתי אותה. (היא צרובה היטב בזכרוני.)
פלטתי צווחה קטנה. העיניים שלי נפערו והידקתי את האחיזה בהגה. עד כאן בערך ההלם הראשוני שלי מזה שדרסתי חתולה.
לקח לי עוד כמה שניות לעצור בצד, לרדת ולראות את החיה הפצועה שרועה בתנוחה הזויה על הכביש.
רצתי אליה כאילו אני יכול לעשות משהו. החיאה, לקרוא לחובש או למד"א... משהו!
כשהתקרבתי ורכנתי מעליה ראיתי שהיא עוד בחיים. הסתכלתי מסביב, לא היה שם אף אחד.
דרך העור והפרווה יכולתי לראות את הצלעות השבורות. היא התחילה לפרפר ברצף נשימות חדות ומלאות כאב.
נשארתי איתה עד הסוף.
הייתי מרותק. נדהם מהפעם הראשונה שהרגתי יצור גדול יותר מיתוש. ופתאום נפל עליי מתח וחוסר אונים מוזר... הייתי בטוח שהולך לקרות איתי משהו עכשיו, לא יכול להיות שאני עומד מול גוויה של יצור שהרגתי - אני, "במו ידי" - והעולם פשוט ימשיך כרגיל !
מפתיע כמה מהר צונחת ההבנה ששום דבר לא עומד לקרות. זה מוזר.
המשכתי לבהות בחתול המסכן לכמה שניות נוספות.. ציפיתי להרגיש רע! פחד.. או אשמה!
זה לא קרה. לא הרגשתי כלום.
ממש כאילו פגעתי במדרכה, בעץ או באבן.
הפיתוי להשאיר את החתול מרוח (...) על הכביש היה גדול, אבל התגברתי עליו.
הרמתי אותו באדישות משתי הרגליים הקדמיות (השלמות) והשארתי אותו מתחת לאיזה שיח.
הסתכלתי לשמיים, נושם עמוק, וחזרתי בצעדים מהוססים אל הרכב.
כשהייתי בתוכו, סגור, מוגן, שמתי לב לשעה: 06:42. לא ייאמן. כבר כמעט שכחתי שהייתי בדרך לתפילה.
החלטתי שאני לא מסוגל להמשיך עכשיו לבית כנסת. פניתי פרסה, חזרה הביתה.
כשסגרתי את הדלת מאחוריי, השקט היה צורב. באוזניים, אבל בתוכי הרגשתי רוגע, רוגע שמיימי. כזה שלא הרגשתי כבר הרבההה זמן...
קרסתי על הספה וסיימתי במילמול את ברכות השחר.
ברור שהראש שלי היה במקום אחר - מרוכז כולו בתחושה המוזרה הזאת! - האדישות, הריקנות, הרוגע.
לא המשכתי את התפילה.
גם מנחה לא התפללתי, גם ערבית לא.
איך יכולתי? הרגש שלי היה מושבת לגמרי.
הוא חוזר אליי עכשיו, לאט לאט.
אז אני כותב את זה ודברים מתחילים להתבהר... הראש מתחיל להתנקות מהמחשבות.
מרובן לפחות, כי מחשבה אחת לא עוזבת אותי !
- *מה זה אומר עליי??*
וואו! חוויה קשה.שבותי
מדהים שזה פוגש אותך כל כך עמוק.
יש אנשים שזה עובר לידם...
מזמן הזדמנות למחשבות עומק על מהות של חיים של כל יצור חי על פני האדמה הזו.
הידעת שכ-ל צמחי המים הם בעלי חיים? קוראים לזה בעלי חיים פרימיטיביים והם לא כמו כולם. אבל זה ממש בעל חיים
יש אנשים שזה עובר לידם...
מזמן הזדמנות למחשבות עומק על מהות של חיים של כל יצור חי על פני האדמה הזו.
הידעת שכ-ל צמחי המים הם בעלי חיים? קוראים לזה בעלי חיים פרימיטיביים והם לא כמו כולם. אבל זה ממש בעל חיים
וצמחים בכלל..והוא ישמיענו
על פי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, צמחים לא רק 'שומעים' ו'מרגישים' הם גם משמיעים קולות שבעלי חיים מסויימים מזהים ממרחק קרוב שמאותתים להם דברים שונים. וכן יש מחקרים לגבי תקשורת בין- צמחים
כמה צחקתי 🤣מוטי10
שמע אתה יכול להיות סופר
מה היה מצחיק?One Step Closer
כל העלילה לא בקטע רעמוטי10
זה בסדר One Step Closer
אני בכלל קודם כל מעריך את זה שקראת עד הסוף.
ואם זה הצחיק אותך - שיהיה לבריאות!
ואם זה הצחיק אותך - שיהיה לבריאות!
זה היה מרתקמוטי10
תודה One Step Closer
בכיף.
מקווה שאתה לא מסתלבט עליי
מקווה שאתה לא מסתלבט עליי
ממש לא נהניתי ממשמוטי10
אתה לא מפסק בכוונה? ;)One Step Closer
ככה יש לזה משמעויות הפוכות...
אממ אולי כי אני צעיר בשביל לפסקמוטי10
חחחח
בן כמה אתה?One Step Closer
אל תפסק כל עוד אתה יכול להנות מזה
אסור להגיד בפורום הזהמוטי10
חחח בוא לכאן http://jmusic.webix.me/ ותדע
זה המשמעות האופטימיתמוטי10
אם בא לך אני ישמח שתבוא לכאן 🔽מוטי10
...אילת השחר
לקרוא ולנשום עמוק.
הלם.
רצון לתקן ולעזור.
חוסר אונים.
לעמוד מול המוות.
לקבל אותו בעיניים קרועות לרווחה.
להישאר שם ולא לברוח.
לנשום עמוק נוכח נשימה שפסקה...
לדאוג לגוויה שנותרה שלא תמרח יותר, ותהיה מחזה אימים לאחרים הבאים אחריך.
וזה לא עוזב...
לפעמים קורה שאנחנו מסתכלים על הצד הלא נכון... על הנגטיב במקום על התמונה עצמה, זו עם הצבע והחיוּת.
לא כל אחד ינגע כך מחוויה די...בוא נגיד, יום יומית, ברמה שהוא לוקח איתו שיעור ועושה חשבון נפש בסוף יום על המקרה ועל השלכותיו על המשך היום.
לא כולם יפעלו כמו שתיארת.
יש שם הרבה רגישות למצב שנגרם על ידך (ויתכן גם שלא באשמתך. בעלי חיים לא תמיד צפויים, וכמה מיומנים שנהיה לפעמים אין מה לעשות).
הרבה כאב מוסתר.
הרבה אומץ לעמוד פנים אל פנים מול השלכות שבאו על ידך, בין אם כן או אין זו אשמתך.
לפגוש סוף תמיד מטלטל אותנו.
צריך הרבה אומץ כדי לעמוד מולו ולתהות על קנקנו, ומה בא ללמד השליח.
אז אחרי כל זה, רוצה להחזיר את השאלה בשינוי קל-
*מה זה אומר עליך?*
הלם.
רצון לתקן ולעזור.
חוסר אונים.
לעמוד מול המוות.
לקבל אותו בעיניים קרועות לרווחה.
להישאר שם ולא לברוח.
לנשום עמוק נוכח נשימה שפסקה...
לדאוג לגוויה שנותרה שלא תמרח יותר, ותהיה מחזה אימים לאחרים הבאים אחריך.
וזה לא עוזב...
לפעמים קורה שאנחנו מסתכלים על הצד הלא נכון... על הנגטיב במקום על התמונה עצמה, זו עם הצבע והחיוּת.
לא כל אחד ינגע כך מחוויה די...בוא נגיד, יום יומית, ברמה שהוא לוקח איתו שיעור ועושה חשבון נפש בסוף יום על המקרה ועל השלכותיו על המשך היום.
לא כולם יפעלו כמו שתיארת.
יש שם הרבה רגישות למצב שנגרם על ידך (ויתכן גם שלא באשמתך. בעלי חיים לא תמיד צפויים, וכמה מיומנים שנהיה לפעמים אין מה לעשות).
הרבה כאב מוסתר.
הרבה אומץ לעמוד פנים אל פנים מול השלכות שבאו על ידך, בין אם כן או אין זו אשמתך.
לפגוש סוף תמיד מטלטל אותנו.
צריך הרבה אומץ כדי לעמוד מולו ולתהות על קנקנו, ומה בא ללמד השליח.
אז אחרי כל זה, רוצה להחזיר את השאלה בשינוי קל-
*מה זה אומר עליך?*
וואו, תודהOne Step Closer
על התגובה הארוכה והמושקעת.
באמת נתת לי זווית אחרת להתסכל על זה...
אני חושב שהבנתם אותי לא נכון, אני לא ממש מרגיש שהחוויה הזאת נגעה בי עמוק, והייתי רגיש ואמיץ וכו' וכו'.
להפך, לא הרגשתי כלום לגבי זה. לא כל הדברים שאתה מתאר.. פעלתי כמו רובוט.
זה מה שאני מנסה להבין, לשם מכוונות התהיות שלי, על עצמי לא על החתולה המסכנה (שלא אכפת לי בכלל שנדרסה - זה מה שמוזר לי).
באמת נתת לי זווית אחרת להתסכל על זה...
אני חושב שהבנתם אותי לא נכון, אני לא ממש מרגיש שהחוויה הזאת נגעה בי עמוק, והייתי רגיש ואמיץ וכו' וכו'.
להפך, לא הרגשתי כלום לגבי זה. לא כל הדברים שאתה מתאר.. פעלתי כמו רובוט.
זה מה שאני מנסה להבין, לשם מכוונות התהיות שלי, על עצמי לא על החתולה המסכנה (שלא אכפת לי בכלל שנדרסה - זה מה שמוזר לי).
אני חושב שהיית בסוג של טראומה אז זה לא ממש מלמד משהונאור97
ויותר מזה. עצם המפגש העוצמתי הזה שלך עם מוות האפיל על הדאגה/רגישות למושא המוות, החתולה, אז אין שום בעיה לדעתי.
**נשלח פעמייםOne Step Closer
---
כמה דברים לדעתי..מחפש את
א. לא בטוח שזה צריך להגיד עלייך משהו.
חוץ מזה שאתה אדם רגיש וטוב שאכפת לו, ואם הוא פגע, גם אם בלי כוונה זה משפיע עליו כל כך. אפילו שזאת חיה.
ב. אבל תחשוב מה זה שאתה נמצא עם אדם ברגעיו האחרונים. גם אם לא פגעת בו, ואפילו הייתי שם כדי לנסות להציל אותו. תתנחם בזה שיש אנשים שחיים את זה יום יום שבוע שבוע... אז קח בנחת אחי. יפה לך על הרגישות. אבל כדאי גם לקחת בפורפורציה. לא מזלזל חס וחלילה... אבל תחשוב על זה..
חוץ מזה שאתה אדם רגיש וטוב שאכפת לו, ואם הוא פגע, גם אם בלי כוונה זה משפיע עליו כל כך. אפילו שזאת חיה.
ב. אבל תחשוב מה זה שאתה נמצא עם אדם ברגעיו האחרונים. גם אם לא פגעת בו, ואפילו הייתי שם כדי לנסות להציל אותו. תתנחם בזה שיש אנשים שחיים את זה יום יום שבוע שבוע... אז קח בנחת אחי. יפה לך על הרגישות. אבל כדאי גם לקחת בפורפורציה. לא מזלזל חס וחלילה... אבל תחשוב על זה..
ואוסיף... יש ה' בעולם שמתכנן הכל.מחפש את
אז כנראה שאתה היית צריך להיות שם במקום ובזמןההוא
מעדיף over רגישות מאפס רגישותמזמור לאל ידיאחרונה
אך זו כמו זה לא בריא.
שיהיו לך חיים טובים.
שיהיו לך חיים טובים.
איך אפשר לתבוע את דואר ישראל? או יש לו נסיון בנידוןבסדר גמור
איזה בושות! חזרתי הביתה אחרי הליכה/ריצה ארוכה והייתי חייבחסדי הים
דחוף לשירותים, הקיצור כשאני בא לפתוח את הדלת נשבר המפתח בפנים ומרוב בהלה לא יכלתי להתאפק. עכשיו אני חייב ללכת בבגדים מסריחים למשכיר שלי להביא מפתח, ובינתיים יש שלולית שלא היה לי דרך לנקות (בלי להיכנס לבית ולהבין חומרי ניקוי) ויש שכנה לידי שהיא איסטינסית וכל ריח קטן מפריע לה.
הקיצור הושפלתי עד עפר. נקווה שזה לכפרת עוונות.
הקיצור הושפלתי עד עפר. נקווה שזה לכפרת עוונות.
לא נורא לא קרה כלוםהפי
אל תתרגש
למה אתה מספר לנו על זה?אריק מהדרום
כי הוא רוצהאלומת אור.
שיהיה לי עוד יותר בושה, ויתכפרו לי יותר חטאים חסדי הים
האמת, שאולי לפי המדרש בפרשת השבוע זה סימן לבנים , והייתי צריך את זה לכפר עוונות כדי שאהיה ראוי.
בעיקר כתבתי כדי לפרוק.
, והייתי צריך את זה לכפר עוונות כדי שאהיה ראוי.בעיקר כתבתי כדי לפרוק.
יצאה הרבה ביקורת על שיטת נובהרדוק, בעיקר כי זה חילול השם.אריק מהדרום
מה השיטה?מוטי10
אני לא חושבת שזו מצווה להתבייש.תפוחית 1
אם הפריקה עצמה עוזרת, מעולה.
אבל אין עניין שתוסיף לעצמך בושה..
אבל אין עניין שתוסיף לעצמך בושה..
כדי לפרוק אולי?קוד אבל פתוח
בזיונות זה טוב פעם ב.. תהיה חזק!שבותי
אולי זה רמז עבורך משמייםחידוש
כמו שבזה לא יעזור לך להגיד שהיית 'אנוס' - כי תכל'ס במציאות נדפקת, אותו דבר גם בהקפדה על הלכות - לא יעזור להגיד שהיית אנוס או 'סוג של אנוס', כי תכל'ס במציאות אי הקפדה על הלכות דופק את הנשמה. מציאותית. צריך לעשות הכל כדי להצליח לקיים את התורה בשלימות.
העניין הוא שבהלכה יש גדר של אנוס, ולא הייתי מאחל לאףחסדי היםאחרונה
אחד להיות עם מה שאני מתמודד.
.
.
מה? לא תבואו?פסיפס
חברים, אני מתרגש.
מפגש חנוכה ממש מחר ואנחנו במתח מי מגיע!!!
באתי לעשות לכם קצת ספויילרים מה הולך להיות...
מעגלים, זה הנושא שלנו הפעם.
תהיה לנו סדנה ציור בחסות בעלה של @גלויה (מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה תומכת).
סדנת צילום של @המצב חסה, אל תפסידו אותה. מנסיון. פרטים בהמשך...
סדנת מוזיקה לנשמה ועוד הפתעות...
בואו, יהיה כיף.
צוות פסיפס.
איפה המפגש?בסדר גמור
בבית אצ"ג בירושליםפסיפס
כל הפרטים כאן:
לא, לא נבואאריק מהדרום
יש לי שיעור מכונות חשמל ושיעור כפול של תורת הקירור, ואני חתום על חוזה שאני צריך לפרנס את אשתי.
אהה עצבני משהוחיות צבעונית
ממש לא עצבני, למה עצבני? כי קוראים לי אריק מהדרום אז כל מהאריק מהדרום
שאני כותב זה בעצבים???
כשתראו את פו תגידו לו שאני בעקבותיו עם מלכודות דובים ורובה ציד.
תבואו!גלויה
גם פוצי ואני נגיע.
אם יש לכם מצלמה ואתם לא מגיעים לסדנא אתם תתחרטו על זה!המצב חסה
הולכת להיות סדנא מטורפת עם לימוד על איך לנצל תאורה חיצונית כדי ליצור תמונות מחמיאות ושוות,
ואיך לעשות תאורה יפה כשאין.
בואו!! הסדנא מתחילה בעוד 13 שעות מכתיבת התגובה הזו(:
כתבתי את זה לנוגה אבל זה רלוונטי לפה לחלוטין.
ואיך לעשות תאורה יפה כשאין.
בואו!! הסדנא מתחילה בעוד 13 שעות מכתיבת התגובה הזו(:
כתבתי את זה לנוגה אבל זה רלוונטי לפה לחלוטין.
וואי זה היה כיף! ומאיר גלויהאחרונה
רסטארט רציני בשבילי.
תודה!!!
ותודה על הסבלנות הרבה.
תודה!!!
ותודה על הסבלנות הרבה.