פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 531)

בעזרת ה' יהיה יותר יפה!! 

ממליץ לקרוא על זה באינטרנט - כדי שהכל ילך טוב

 

שלא ימותו סתם דגים ועוד בעיות שיוציאו את הרוח מהמפרשים

בעזרתשם

זה ממש חמוד
רציתי להגיד לך כבר שלשום

כרגע בדקתי באינטרנט, וכל הדגי כריש שראיתי מגיעים לגודל סופי שלא מתאים לאקווריום שלי.

 

מכיר אחד שנשאר קטן? (כמובן שנשקול את זה, יש לי עוד רעיונות )

גם ממש חמודים, וגם נשארים קטנים

הדגים הוא ידע אם נוצח במלחמותיו או לא, וזה סוד עמוק.

לפי התנועה שלהם נראה לי שהם רוצים לאכול

אני אמנע.

היה לי דג לאיזה שניה וחצי והוא מת.

באסה חח

 

אבל לא הבנתי למה את נמנעת...

אבל הוא נראה יפה ממש!

😋

העלית בי זיכרון מקניית דג בשוק😖

אבל תכלס צודק, יותר יעיל

אמרת להגיב את טעמנו...😋😋

חושב אם זה הזווית צילום או שיש לך טעם אחר בעניין..

 

אני דווקא רוצה להוסיף עוד, שיראה ממש כמו ג'ונגל חח

מכירה את הפירסומת של חנוכלים, זה היה פירסומת של משהו אחר..

שיהיה יום רגוע
אם הוא באמת יהיה כזה אז יהיה פשוט שמח, בעז"ה!

למשל:

*במה לא נוקטים?

*6 אותיות, מילה נרדפת לכוחנות.

 

(יאיר יעקבי ומתן צור🥰😍)

כדי לא להלהיט יותר את הרוחות..

להשרות אוירה נעימה בלי תלות בו.

 

בשלב מסוים, או שיתרכך וירגיש לפחות שזה לא שייך,

 

או שעל כל פנים לא ידביק את הסביבה.

לשמוח בעצמך ולהיות מוכן שיהיו מדי פעם יציאות עצבניות וביקורת גם אם פעלת הכי מושלם שיש

הבעיות שלו לא יעלמו לשום מקום
ורק יתעצמו עם הזמן.

אסור להתעלם מהבעיות הללו
צריך לטפל בהם מהשורש
ואף אם לא למוחקם לגמרי
לפחות להחליש אותן.

תהני מחר!

גם אני נוסע לאחרונה יותר מידי⁦⁩
שיעבור כבר!
לא חנוכה, משו אחר...

ריק לי בפנים

❤️

שונא שיגרה, צריך למצוא לי אחת חדשה🙇
הלוואי ה' ישמח את כולם...

עשיתי היום צעד שחששתי ממנו.
ברוך השם אחרי זה ובטוב (:

נר ראשון של חנוכה!
האמת היא שחוץ מההדלקת נרות חוויתי ערב שיגרתי ממש...

אחרי ההדלקה בפנימיות של הישיבה, רקדנו ושרנו ביחד כל הישיבה, היה נפלא...
סדר צהרים מקוצר, ערבית וסדר ערב מקוצר ומסיבה שיעורית בבית של הרמ, ב"ה יום ממש עוצמתי....

עשינו הדלקת נרות באולפי, ואח"כ לימוד לחנוכה ושירי חנוכה עם כלי נגינה, אוכל וכו' ואחרי א. ערב יצירה ממש מגניבה לחנוכה -ככה זה בפנימיה של בנות

 

בטח לא התכוונת לתגובה בסגנון הזה, נכון? אבל לא איכפת לייי....

ובאמת שלא ציפיתי לתגובה באיחור של יממה

אין לי סמארטפון ובפנימיה סוגרים את המחשבים מוקדם, אז רק כשאני בבית אני נכנסת וממש לא איכפת לי כמה ישן השירשור או למי הוא מיועד

בשביל זה אני צריך לחסל את כל המטלות שלי הערב.

🤔

Buy Products Online from China Wholesalers at Aliexpress.com

Google Translate

כך יהיה לך הכל בעברית. לכי לחשבון, הזמנות, לחצי על ההזמנה ולבסוף 'פתח מחלוקת'.

אם את במחשב זה ליד התמונה של המוצר שהזמנת.
אם את הפלאפון ולא באפליקציה גם אני לא הצלחתי למצוא את זה..

זה באמת כואב ולא כיף לראות את זה בכלל
במיוחד שהגויים בחו"ל
היו פורעים ביהודים בימים של החגאות שלהם.

איזה יום מטורף היה אתמול. לפחות הגעתי לישון בזמן אבל היה קשה להירדם בגלל הקינוח והתה ששתיתי כדי לנהוג.

 

והייתה לי יקיצה מדומה. אחד מהדברים היותר מציקים.

אז אני מתעורר שעתיים קודם עם חלום שפספסתי את המועד.

מזכיר לי את יום הגיוס שלי לצהל.
תיכננתי לישון מוקדם ולא יצא.
לקח לי זמן להירדם וגם התעוררתי מוקדם כי הייתי בלחץ לקום בזמן.
אחכ צעקות של מפקדים במשך היום.
מהצהריים עד הלילה לא אכלתי כלום.
ולקינוח צבע אדום כשהייתי במקלחת.
סיימתי את היום עם פיצוצים בראש ובטן כואבת.

בשלב כלשהו בחיים למדתי שלעזאזל הכל זה לא שווה את הלחץ. ומאז אני נלחץ מלהילחץ אז אני לא נלחץ..

תנסה אולי יוגה קטנה או משהו בסגנון לפני השינה.

אהה.. גם לשמוע חווה אלברשטיין עוזר להירדם..
מנסיון

ונרדמתי (בניגוד לארועים קודמים על תה מאוחר בלילה)

 

הבעיה שזה החזיק רק עד 5 בערך. אחר כך כבר מה שאתה מתאר עכשיו. וכן, חווה עוזרת.

שיהיו רק בשורות טובות

זה פשוט קורה. באופן טבעי בנאדם מנהל אורח חיים מסוים כי הוא מאמין בו, ממילא אם מישהו מתנהל באופן שונה - זה כביכול מערער את הבסיס לאמונה שלו באורח החיים שלו. מכאן השיפוטיות.

שים לב שבשאלה שלך אתה גם מביע שיפוטיות כלפי ה'אנשים' השיפוטיים. ככה זה בני אדם.

מעל הרצון יש את התענוג

מה שגורם לנו לרצות משהו בד"כ זה התענוג שיהיה לנו ממנו אח"כ

תנסה לחשוב ממה תרגיש יותר מסופק, מה יתן לך יותר תענוג ותחושת שלימות.

ולפעמים אנשים שמתקשים בלבחור צריכים לעבוד על לשמוח בחלקם.

על השמחה ותענוג, גם מהחוסר שלמות.

 

זה שידוע מה יגרום לתענוג,
אבל מנגד עומדת הבחירה של מניעת הצד "החסר",
הכוונה שבחירה אחת תוביל לעונג אמיתי של הנשמה,
ומצד שני תוביל לחסרון עונג בשל כאב,
על זה שהעונג הגיע על חשבון אחרים שנמנע מהם העונג ויותר מזה נגרם להם עוגמת נפש.
ואם אבחר אחרת, זאתמרת לוותר על התענוג נניח שבלימוד, אני אצטער על זה באמת, אבל מצד שני ישמח שנמנע פה צער של אנשים אחרים...
עכשיו השאלה שלי בחידוד קטן,
איך בוחרים בין עונג שמגיע מפעולה ל"עצמי" שלי,
לבין מניעת חסרון הצער של האחר בעקבות אותה בחירה (דבר שיגרום גם לצד של צער עצמי בנוסף לקניין העונג מהבחירה הראשונה)

שעונג אמתי לנשמה(רצון ה') לא אמור לסתור עונג של מישהו אחר.

כי רצון ה' האמתי הוא שלכולם יהיה טוב

ואם השני סובל מזה יכול להיות 2 אפשרויות:

או שאתה לא מספיק מכוונן וזה לא באמת הרצון האמתי שלך(מה שיגרום לך לתענוג אמתי) 

או שהאחר לא מספיק מכוונן לרצון האמתי שלו(למה שבאמת יגרום לו לעונג)

ואז אתה יכול לנסות לעזור לו להתכוונן ואז יהיה לך עונג כפול

אבל אם כבר בחרנו ללכת על זה ולשחרר מהמחשבה של אוי נו יכל להיות אחרת ...
לא.
אני מאמינה שלא סתם בוחרים משהו .
כמובן כאשר בוחרים צריך להקשיב לעצמך שזה לא יהיה בחירה של אחרים.
בפנים בלב אתה יודע מה עושה לך טוב.
וכן לפעמים משנים החלטה וזה גם בסדר

ובדרך כלל אני גם נוטה תמיד לחיות
(או לפחות להגיד את זה🙄) בצורה כזאת שכל מה שבחרת ולאן שלא פנית ולא משנה באיזה סיטואציה שאתה נמצא בה, אתה תמיד יכול וצריך רק לנסות ולייעל את הדברים ופשוט להמשיך לזרום עם ה' ואין עניין להתקע בכלל על העבר
(חוץ כמובן מלקחת מסקנות ולקחים לעתיד),
אבל ניסיתי לתאר פה מצב כזה שממש ידוע מה יעשה טוב מבפנים,
אבל מצד שני יש את הצער הזה שמלפני שהולכים על משהו,
ממש בשלב הבחירה,
יש את הקושי ההחלטי הזה שאם ללכת על מה שיעשה לי טוב מבפנים
ומצד שני יצער את זולתי,
או לבטל את עצמי כרגע בשביל שגם לאחר יהיה טוב או לחילופין לא יהיה רע
(גם אם זה משהו מהותי מעבר לזה שזה טוב לי)

שתמחיש את מה שכתבת

אבל אשתדל לנסח משהו

שאת כרגע במצב כזה שמשהו כללי כזה בנפש מרגיש לך חסר (ח"ו), ומצאת משהו שבטוח
(באופן יחסי כן, כמו להיות בטוח בכל דבר אחר...)
ימלא לך את החסר,
נניח לעבור לאיזה מדרשה או משהו בסגנון
ששם יש את הרבנים הכי טובים מבחינתך,
והשיעורי תורה הכי טובים,
והסגנון לימוד הכי טוב, ולא יודע מה עוד חחח
בקיצור המקום הכי מושלם בשבילך, למלא לך באמת באמת את החסר בנפש ולמלא לך את הכלים באור אמיתי וקבוע,
ונגיד שזה הרחק שם בגולן או באיזה חור אחר שממש קשה להגיע אליו או לצאת ממנו...

עכשיו את צריכה לבחור בין זה לבין נניח איזה סניף של תנועה כלשהי שאת מנהלת איפה שאת גרה,
ואם תעזבי אז קודם כל החברות יתבעסו עליך,
וגם הסניף כניראה יסגר לתקופה עד שתימצא מחליפה מה שעלול לקחת זמן רב מאוד כי כמובן אין מישהי שתוכל למלא את המקום שלך כראוי,
ועד שהיא תגיע יפסידו מלא פעילויות,
ומלא ילדים וילדות יהיו ממש עצובים ומשועוממים וחלקם אולי אפילו יתחילו לעשות שטויות,
וההורים גם יתעצבו מזה ויגרם צער גדול ואכזבה להרבה אנשים,
והסניף יפסיד אפילו איזה תרומה גדולה בשל חוסר פעילות בדיוק מתי שהגיע איזה תורם (יש דבר כזה?🤨),
בקיצור סיטואציה מאוד לא נעימה תיגרם להרבה אנשים בגלל העזיבה שלך...
עכשיו, איך את בוחרת בין מה שיהיה *טוב לך* ובו זמנית גם יעציב אותך,
על הצער שנגרם לאחרים בשל עזיבתך,
ובין להרגיש טוב שביטלת את עצמך לטובת הכלל,
ובו זמנית להרגיש נקיפות מצפון על שזנחת את הנפש שלך והשארת אותה עם החסרונות שלה שאולי עלולים לגדול עם הזמן...?
(ונוסיף לזה טוויסט, הבחירה אי חד משמעית וחייבת להיות עכשיו, כי זה הזדמנות נניח "שלא תחזור")

זאת שאלה יפה וכמו שאני מכירה את עצמי הייתי מוותרת על זה עד שימצאו מישהי שתחליף אותי כדי שהאחרים לא ידפקו....
אבל תקשיב יש הרבה פעמים פתרונות שלא חשבנו עליהם ..
צריך להגדיל ראש וכן אפשר לחפש ממש מחליפה ואפשר למנות מישהו שאתה תעזור לו מהצד שהוא יהיה ממשיך התנועה..
צריך לחשוב בגדול

בס"ד

 

טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמוך עליו. ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאוג ולחשוב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך. וכן כשמגיע שבת או יום טוב אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד:

אם אני משליך את זה על ה' אז המעשה הוא טוב??
אני חושב שזו אולי דרגה של צדיקים עליונים כמו ר' נחמן.. אנחנו, אני- בכל אופן- בכלל לא בדרגה הזאת.
ברור שצריך לסמוך על ה' ולבטוח בו ו''אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא''כ מכריזין עליו מלמעלה'', אבל יש לאדם אחראיות על מעשיו, כי יש לאדם בחירה חופשית. ולכן גם יש שכר ועונש

זה נשמע שזה מצב שקצת קשה להגיע אליו..
אולי יש מצב שאתה מסביר לי איך זה התקשר לך לדברים שלי? יש מצב פשוט שלא לגמרי הצלחתי לחבר את זה אלי

כלומר להגיד הריני משליך כול תנועותי על השם יתברך שיהיה כרצונו ואז כמובן לעסוק בעבודת ה' ולעשות את הסדר יום על פי ההלכה וכו זה לא מוריד מאיתנו את האחריות אבל אתה בעצם מוסר את כול התנועות לה' ואז עושה כפי יכולתיך

1. זה לא העניין של לבחור נכון

זה להיות עם מספיק בטחון בעצמך שתוכל להסתדר עם ההשלכות של הבחירה.

 

2. תמיד אפשר לבחור שוב ושוב, זה לא סוף העולם.

 

3. טיפ לפני בחירה קשה:

דמיין לעצמך את התרחיש הרע ביותר שיכול לקרות מהבחירה הזאת (יכול להיות יותר מאחד).

ועכשיו תמצא לו פתרון

תן לכל התהליך הזה להתרחש לך בראש לפני שזה קורה באמת

זה גם יהיה לך יותר קל להתמודד עם זה במידה ויקרה כי כבר עברת את זה פעם,

וגם תוכיח לעצמך שאתה יכול למצוא פתרון לבעיות ואתה יכול לסמוך על עצמך,

אז גם אם "טעית" יש לך את היכולת לתקן.

אם אני מייחס את זה למצב שאני נמצא בו אז הדבר הראשון שאמרת זה אולי משהו שאני באמת צריך להתבונן בו.
דבר שני זה קצת סיטואציה מורכבת בסגנון
"שאת הנעשה אין להשיב" יש פה מצב לוואן שוט אם בחרתי ככה נגרם ככה אם בחרתי ככה נגרם ככה, אולי אני יוכל לבחור שוב בעתיד אבל הגרמה כבר קרתה בשני המקרים.
דבר שלישי- עצה חכמה משהו שאני משתדל לעשות לאחרונה,
אבל באיזה שהוא ערבון מוגבל כי אני ממש מונח במקום כזה שאני מאמין שאני יכול לתכנן גם אלף מהלכים קדימה ורוב הסיכויים שבסוף כבר במהלך השני תיהיה תפנית שתקח אותי למקום אחר לגמרי

זה בלתי אפשרי להיות ערוכים לזה וגם אין עניין,
אנחנו מוצאים פתרון כל פעם לשלב הבא.

העניין הוא לפתח איזשהו חוסן פנימי של לסמוך על עצמך שתסתדר עם דברים שיקרו.

אנשים שהם החלטיים זה לאו דווקא בגל שהם מודעים למה שהם רוצים,
זה בגלל שיש להם בטחון שיוכלו להסתדר עם התוצאה והידעה שגם אותה יוכלו לשנות.

גם החלטות הרות גורל אפשר לשנות
אם לא את התוצאה אז את ההרגשה שלנו לגבי זה.

הנחמה שאוכל לחיות עם התוצאה מקטינה את לי קושי הבחירה.

כל פעם שיש לך קונפליקט בין שני קולות - הקולות הללו הן לא אתה, וזה לא הרצון הפנימי שלך. 

גם אם אחד מהקולות זה לימוד תורה או מצוות וכ'ו.

 

זו הסיבה שאתה מתאר שאתה מובל על ידי החיים שלך ולא מוביל ומנהיג -

כי בקונפליקט בין שני קולות אתה בוחר לתת לחיים להנהיג אותך. אבל אתה, והרצון שלך לא קיים, ההובלה שלך לא קיימת.

 

 

 

ב'
ברשותך, יש מצב כזה שאולי לא ירדתי לגמרי לסוף דעתך אז אולי אם תחדד לי מה איתה כוונתך אני ידע איך להתייחס לזה😅

על זה שטענתי שבמקרה כמו שתיארת לימוד תורה וקיום מצוות זה לא הרצון הפנימי שלך. 

לכן כתבתי שאתה לא תאהב. שתורה ומצוות (על כל פנים בצורת הקונפליקט שתיארת) הן לא הרצון הפנימי שלך. 

 

 

אמרתי שברגע שיש לך שני קולות של קונפליקט - שום קול מהקולות הללו הוא לא אתה והרצון הפנימי שלך.

זה כל מה שטענתי. וכדי להרחיב על הרצון הפנימי וכל מה שקשור לזה אני צריך זמן, ואין לי. אבל בהמשך אולי אם זה יעניין.

 

בהצלחה בכל מקרה  

כולכם אומרים פה דברים שנשמעים לי שיא הנכונים, אני רק ישתדל להגיב לכל אחד כדי לחדד או להבין טיפה יותר מה אתם אומרים.

תנסה לחשוב מה התפקיד שלך כרגע. שים לרגע את התפקיד הכללי בצד ונסה לחשוב- בשביל להגשים את התפקיד הכללי שלי בעולם- מה יותר חשוב לי כרגע? למשל פה- ללמוד תורה? לעבוד בעבודה שמשפיעה על אחרים? אין תשובה אחת. לכל אחד יש תשובה אחרת שייחודית לו.
הבסיס הוא להכיר את עצמך. ברגע שתראה את הנטיות הנפשיות שלך, את הכשרונות, היתרונות והחולשות, התחביבים שלך וכו'- תוכל לכוון את עצמך לרצון ה'.

ההבנה היסודית היא-
"מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה:
אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים"
(ברכות י''ז.)

לכל אחד יש תפקיד מיוחד. וכדי לגלות אותו עליו להכיר את עצמו

ועוד עצה: אם אתה מתלבט ברמה כזאת שאתה מרגיש שהתרומה לכלל ולימוד התורה שניהם חשובים לך מאוד, ניתן אולי לנסות למצוא דרך לשלב בין השניים, בין אם אתה בוחר את העיסוק העיקרי בעבודה החשובה הזאת ובין אם אתה בוחר בלימוד התורה. ככה שיענה על הצרכים של הנשמה שלך

כתבת לי פה עכשיו חח, אשרייך!
לגבי בבירור עצמי כמובן שאין באמת מישהו שלגמרי מחובר לרצונות והייעוד התכליתי ביותר שלו,
אבל באיזה שהיא רמה אני כן מבורר על איפה עבודת ה' שלי או לפחות לאיפה לכוון אותה,
והבעיה פה עם העיסוק לציבור הזה שכתבתי שזה בא אפילו ממקום פשוט יותר,
אפשר להמשיל את זה לאיזה חלבן שיחליט להפסיק פתאום את העבודה שלו,
ולציבור תיהיה תקופה כלשהי של כמה ימים שלא יהיה להם חלב ולעוסקים האחרים שקשורים בתחום הזה (הרפת נניח) יהיה איזה הפסד ממון או שכל העובדים יפוטרו...
מפחיד קצת לחשוב על כזאת עוגמת נפש לציבור לא?
ולגבי מה שכתבת בסוף,
נסתי נסיתי, במלא דרכים אפילו חח אבל יש דברים שאולי מגודלם לך תדע,
פשוט לא יכולים לעבוד ביחד...

שעשית את זה לגבי עבודת ה' שלך!.
אני מדבר על זה שתנסה לנתח את עצמך- להכיר איפה הכישרונות והנטיות הנפשיות יותר נמצאים- באיזה כיוון.

דבר שני, האם הכוונה שהעבודה הזאת היא בבחינת מצווה שאינה יכולה ליעשות בידי אחרים? ושים לב-
אני לא מתכוון שבמקום העבודה הספציפי הזה אינו יכול ליעשות- כי אתה שם דמות מפתח, אלא האם אין אחרים שעוסקים בתחום הזה בו אתה עוסק?

ודבר אחרון- לגבי הניסיונות לשלב- חשוב לי להבהיר. אני לא מתכוון שתשלב בין מקום העבודה הזה לבין לימוד התורה, את זה הבנתי שלא ניתן לשלב, אלא אם אתה בוחר בלימוד התורה כדבר המרכזי ששייך לך כרגע- תיקח את העשייה שלך למשל במקום העבודה ותיישם אותה בצורה אחרת בלו''ז שלך. למשל- תוסיף התנדבות (לא יודע מה העשיה שלך- אתה צריך לחשוב בעצמך איך ליישם.. בעצם מה מניע אותך לעסוק בזה וכו').
או אם אתה בוחר בעבודה- האם אין דרך לשלב במשך השבוע גם לימוד תורה?
זה לא נראה לי כסתירה מוחלטת. אתה יכול לבנות לעצמך מן הסתם מסגרת שתשלב בין השניים.

בהצלחה!

לוקח את הדברים לצומת ליבי.
ומקווה להתחזק בתפילה בכוונה והתבודדות, אולי נקבל תשובה ברורה בכל זאת😁

ובכל מקרה נצרכת החלטה לא פשוטה שיהיה בה הפסד ורווח לכאן ולכאן. השאלה מה עומד מול מה, ומאיזה מקום הוא מגיע.
אני חושבת שאם קשובים באמת פנימה, אפשר להרגיש גם ביטחון בבחירות שמגיעות מתוך מקום פנימי ואמיתי.
לפעמים להקשיב פנימה ולקבל החלטה מבלי להתייחס לקולות חיצוניים וללחצים סמויים, זה דבר שדורש הרבה אומץ להעיז ללכת נגד הזרם או ממה שציפו מאיתנו, ולבחור להקשיב לעצמנו. לפעמים באמת קשה לא לרצות (מלשון ריצוי) במיוחד כשזה משתלב לצד ערך אידיאלי גדול, שלפעמים מסווה ומטשטש את הרצון.
אבל גם האידיאל צריך לבוא מבפנים.
גם העשייה, הנתינה, הדביקות בערך מסוים והמחויבות אליו, גם היא צריכה להיות קשובה לרצון ולהגיע מתוך בחירה אמיתית.
ברגע שאתה תבחר בהחלטה שקשובה לרצון שלך ותנהיג את מי שאתה ואת מה שאתה רוצה לעשות, ממילא לא יהיה לך קונפליקט בין השניים, וממילא לא יהיה רווח מול הפסד. אולי במונחים חיצוניים, אבל מבחינה פנימית הרווח יהיה כולו שלך.

ההקשבה היא חלק מההתבוננות והשיח התמידי עם ה', וזאת דרך חיים, כי ה' מדבר איתנו תמיד.
גם כשאנחנו לפעמים לא מבחינים, הוא תמיד שם, שולח מסרים ומדייק לנו את הדרך באהבה. גם כשלפעמים זה ממש כואב. זה גם באהבה.
כן חושבת שכדאי לסייג ולומר שכדאי לא לחפש זאת בכח ולפתח מבט מיסטי בצורה קיצונית. יש אנשים שבגלל המשיכה הטבעית שלהם למיסטיקה ולסימנים, מפתחים הסתכלות כזאת מבלי שזוכרים להשתמש ולשלב אותה לצד הכלים האנושיים, ואז זה עושה להם בלאגן ובילבול ורק מרחיק אותם מהמסרים האמיתיים.
אנחנו כאן, בעולם הזה. בעולם שהוא דרך ועבודה, והבירור שלנו צריך להיות בכלים האנושיים שקיבלנו.
וזה לא אומר שלא צריך לשאוף לדרגות קדושה, אבל זה כבר עניין אחר.

דווקא מתוך תחושת הביטחון בה',
כמובן אחרי שנותנים מקום לתחושות שעולות, ואחרי שמסיקים מסקנות ולוקחים אחריות, ניתן להסתכל אחורה מתוך מבט אמוני שמאפשר לנו לקבל בנחת ובהבנה את ההחלטות השגויות, ולהתחיל להאמין ולהרגיש שגם הן היו מדויקות לאותו שלב וסיטואציה. בין אם הצלחנו לראות את זה או לאו, הן היו חלק מהדרך..
דווקא מאותו ביטחון בה', ומתוך כך שתסמוך על עצמך, אפשר להתחזק ולהאמין שיש השגחה תמידית והחיים דינמיים, ומתוקף זה מותר ורצוי לשנות החלטות שלא היו נכונות עבורנו בעבר. כי ברגע שתקבל החלטה שהיא שלך, תוכל לסמוך על עצמך ועל ה' שבוודאי יהיה לצידך ויעזור לך להצליח.

בהתחלה לא היה לי כל-כך כוח לקרוא😅
קראתי בכל זאת.
ו.. וואו ממש תודה על כל ההשקעה הזאת.
וקודם כל את צודקת ממש אני תמיד משתדל לא לחפש אלה פשוט (להשתדל) לשים לב לדברים שקורים מסביבי שקשורים ונוגעים אלי ומנסה להבין מה זה בא ללמד אותי.
חוץ מזה כל מה שכתבת בא לי בעצם כמסר חחח
ממש תודה, עוזר לי מאוד מזל שלא התעצלתי בסוף וקראתי את התגובה שלך, ממש ידעת מה לכתוב...

התוודות לא מפתיעה האמת.
אני באמת מגזימה עם האורך.
מתנצלת ממש. פשוט ניסיתי להסביר את עצמי.
ותודה, שמחה לשמוע

להפך, סתם עייפות של אחרי עבודה😅
בסוף יצא טוב שקראתי,
ובכללי גם את כל יתר התגובות.

א. תעשה מה שנכון לך. לא בסופר אגואיזם, אבל תדאג לעצמך.
ב. לכל אחד יש תחליף.
ג. אין באחריות האדם מה יעשה חבירו. אין לחיות על קצות אצבעות כדי ששכן מג'נון לא ישתגע בגלל מעשינו הכשרים. ושוב, אין צורך לאגואיזם טהור.

תשמע מה התורה אומרת על המורכבות המדוברת.

 

הרי אתה מחש מה רצון ה', בדברים שיש לגביהם סדרי קדימויות לפי ההלכה.

 

ואם יתברר שזה תלוי במה שליבך נוטה, אז כבר יש לך כיוון..

אם ההתלבטות היא בנושא רוחני/ מקצועי

אז שמעתי לא מזמם שיעור שמדבר על זה ויש כמה עיצות טובות שם

אולי יהיה לך לעזר..

בהצלחה!!

מאזין לו עכשיו(:

ישימו דלתות כדי שלא יאפשרו להם חיי בית תקינים. גם גזרו על טבילת הנידה שפגע בקיום יחסי אישות שזה יסוד המשפחה.

בגדיה מעליה כדי שהסועדים בסעודת חתונתה יזדעזעו שהיא נמסרת להגמון, ולפי הסיפור הזה זה התניע את תחילת המרד.