עובד רק חודשיים
לפני כשבועיים הייתי חולה
קיבלתי 5 ימי מחלה (מתוכם ביום הראשון עבדתי)
קיבלתי היום משכורת וראיתי שקיבלתי עבור רק 2
ימי מחלה על כל יום 124 ש"ח (כביכול 50%)
הגיוני? או שפיספסתי משהו?

עוד יום שבו הסוד שלי נשמר באדיקות בתוך הלב
עד מתי?
הפואנטה
איך אגלה דבר כל כך גדול?..
עבר והווה שמתחברים ביחד...אלוקים
בבקשה
תן לי את הפתח לספר למי שמייחל לשמוע
בפומ!
חדשכאן


פה לקצת
פה לקצת
בין 0:25 ל- 1:50. ניסיתי לחפש אזכורים לטענה הזאת ולא מצאתי.
למי שלא מצליח לראות. בסרטון מופיעה מרצה בהרצאה על שפת גוף, היא טוענת שם שבעקבות תמונה שהתפרסמה בעיתונות מפגישה
בין בוש שרון ומחמוד a bus ובה נראה בוש יושב רגל על רגל כאשר הוא מפנה את סוליית נעלו ל- a bus, ערפאת הדיח אותו מייצוג במשא ומתן.
מישהו או מישהי יכולים לאשש את הסיפור הזה ?
זלא עייפות,זה מין תהום עמוקהסמטאות
אמיץ(ה)
חן,
חן,
בת של בת דודה שחקנית מעולה בכדורסל. שיחקתי נגדהחסדי הים(גם זה ווקאלי, כמובן)
מחפשת^
בסתם יום של חול!
כשאדם מתאוה ח"ו לתאוה רעה, וקשה לו מאד להתאפק,
ובכל זאת הוא מתאבק מאבק מר וקשה
וההתאפקות מביא לו כאב עצום,
שידע שהכאב הזה שכאב לו הוא מצער גלות השכינה,
שנותן לו את זה כדי שישתתף בגאולת השכינה
מר' אשר פריינד זי"ע
הייתי אתמול בסיפור חוזר בירושלים, בסניף שמואל הנדיב ובמאה שערים ולא מצאתי... ספר יחסית ישן, מן הסתם ברשתות לא נמצא, איפה אפשר להשיג?
בן_אהובלפי הגיל של הספר אני מניח שהוא נפטר
כל דבר שעתיד להיות בפועל יש לו מציאות בכח עוד לפני התגלותו בפועל, ומציאות הבכח מציאות גמורה היא.
ומפני זה מרגישים הצדיקים תמיד את העונג והשמחה וההשפעה הרוחנית שעתידים לבוא, כי מציאות העתיד שישנו בכח הוא אשר נותן להם כח וסיפוק לעמקי נשמותיהם הטהורות.
אולם המציאות של בכח אינה מצטיירת (אלא) רק בכח המדמה, ונדרש לזה זכוך וטהרה והתעסקות תמידית בריבוי שפור הדמיון והרחבתו, וזה תלוי בעיקר בכח הגעגוע, וע"י ריבוי הגעגוע אל העתיד מיפים את הדמיון ומזככים ומטהרים אותו עד שמתעלה למרום גבהו להרגיש את העתידות.
ועל כן "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", שע"י שהוא מרבה געגועיו אל העתיד המזהיר, הוא מצטייר היטב בדמיונו הטהור, וצופה בו בבהירות גדולה, וזוכה להיות מושפע מכל המון ההשפעות שעתידות לבוא בעולם ורואה ראיה שכלית בשמחת ירושלים. וכל מי שמצייר לפניו קרבת הגאולה הרי הוא באמת קרוב אליה.
ומכאן הטעם מה שהפליגו חז"ל בלמוד בנין העתיד, שכן מה שמצטייר אצלו בניין העתיד, הרי זה עצמו בנין בית המקדש בכח המדמה, שגם זה היא מציאות גמורה.
(ממעיני הישועה פרק נו)
@ארץ השוקולד @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר @נעה ונדה@נפש חיה. @אחיתופל @מחייכת =)
הטבע של האדם
הקרוץ מחומר עפר ואפר
מושכו ליסוד הדכאון והעצבות
כשמחשבתו אינה נותנת לו מנוח מהמכשולים שהוא נתקל בהם
כשהוא חושב שהיה ביכלתו להימנע מהם
איננו יכולים לשפוט את העבר עפ"י ההווה.
ההווה זה עסק שלך
וגם ה'עתיד' כשהוא יהיה הווה ותהי מודעת אליו אז יהיה עסק שלך
'הכי בידי שמיים חוץ מיראת שמיים'
הנורמלית האחרונה
אמונה אהבהאני מכיר רק שני "ביינשים" שאוהבים אנימה...
חייב לציין שלראות אנימה ולכתוב עליה פוסטים כ"כ ארוכים זו אמנות.
הנפשה יפני?
(...זה לא פשוט סגנון...)
אוי טאטע!הוא ערך חישובים מתמטיים של עלות מול תועלת לפי הפרסים השונים וההסתברות לזכייה במילוי של טבלאות רבות וראה מה כדאי לו לקחת כפרויקט. ואז צריך לבנות את האלגוריתם שיברור לך את הצירופים הרלוונטיים, נניח כדי לזכות בפרס השני או השלישי, בלי למלא שני צירופים שיתנו לך אותה תוצאה בסוף...
מחפשת^
מחפשת^
ממלא מספרים עוקבים לדוגמא 123456
סטיסטית אין שוני מהסיכוי להוציא 5,12,20,25,30,32
ותן טל
זיויקהטבע".
שֶׁהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה זֶה חוּשׁ וְזֶה לֹא יֶדַע
כמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶת הַחוּשׁ שֶׁל הַטֶּבַע,
שֶׁבָּרֶגַע שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּגַע בִּי אוֹ עָשָׂה לִי אֵיזוֹ עַוְלָה,
הַטֶּבַע מֵגִיב כַּעַס, טְעָנוֹת, בִּקּרֶֹת, רְכִילוּת, לָשׁוֹן הָרַע,
בְּלִי מַחֲשָׁבָה מֻקְדֶּמֶת זֶה מֵאֵלָיו,
אָז הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ זֶה לַעֲבדֹ עִם עַצְמֵנוּ,
שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַטֶּבַע מֵגִיב אוֹטוֹמָטִי
כָּךְ גַּם הַנֶּפֶשׁ תָּגִיב לֶאֱמוּנָה לַבּוֹרֵא,
דּוּמִיָּה ,
וְלֹא לְהָגִיב לְעוֹלָם
שֶׁהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה זֶה חוּשׁ וְזֶה לֹא יֶדַע
הפואנטהאחרונה"וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור"
הכוונה בזה, שאם תהיה בישראל בחינת יעקב כליל האבות, הכולל בתוכו את כל המדרגות, תורה וגמילות חסדים ומסירת נפש- בוודאי שיהיו ראויים לגאולה, "וזכרתי את בריתי יעקב".
ואף אם לא תהיה בהם בחינת יעקב, אם רק תמצא בהם בחינת מסירת נפש, שיהיה כל אחד ואחד מישראל מוכן ומזומן למסור את נפשו על קדושת השם, היא בחינת יצחק שממנו נובעת כל הבחינה של מסירת נפש בישראל- גם אז יהיו נזכרים לפני הקב"ה, "ואף את בריתי יצחק".
ואם ח"ו גם זה יבצר מהם, ולא תמצא בהם (אלא) רק מדת החסד והצדקה שבין אש לרעהו, היא בחינת אברהם אביהם- גם אז יעלה זכרונם לפניו, "ואף את בריתי אברהם אזכור".
ואפילו אם ח"ו לא תמצא בהם גם מדה זאת, אם רק תמצא בהם זכות זו לבד שהם שבים אל הארץ להחיות את שממותיה ולבנות את הריסותיה ודוגלים בשמה- בשביל זה לבד יחוס וירחם עליהם הקב"ה לגאלם ולהשיבם אליו ואל תורתו הקדושה- "והארץ אזכור".
(ממעיני הישועה פרק מג)
@ארץ השוקולד @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר @נעה ונדה@נפש חיה. @אחיתופל @מחייכת =)
אבל לא יודע, קשה לי להסכים איתו (וברור שהוא לא הפשט).
המלצות?
)
אמונה אהבהאולי באמת מועדונית. תודה נשמה!
״מחליפה״ במעון

להחמיא המון, להתלהב מכל דבר שהם עושים (אבל באמת
), לתת להם לשתות,פחות
אני דווקא אוהבת,
זה מהרגעים האלה שאת רק עם ילד אחד ואת יכולה לתת לו יותר תשומת לב
אבל זה תלוי בגילאים, יש את אלה שבגמילה, ויש את הגדולים שהם כולם גמולים.
עבודה מאוד נוחה מבחינת זמנים, את אפילו יכולה להתחיל לנסות ומקסימום לא...
בשביל תלוש את צריכה לעבוד בסך הכול לפחות פעם אחת בחודש, אפילו חצי יום.
ואת יכולה במקביל לעשות פר"ח, שיעורים פרטיים לילדים...
להחליף טיטולים... ולנקות גן.
הזדמנות טובה להוציא אנרגיות.
סיפוק של יצירה.
ערך אידאליסטי - בניין הארץ.
כסף טוב.
אשמח אם יפנו אלי בפרטי בבקשה!!!
ראיתי ש@נחמיה17 ו@לעבדך באמת! כתבו שהם נוסעים


יעל מהדרום