הייתי בברית מילה לפני שבוע,
המחזה הזה, שילד תמים ללא חופש בחירה עובר את ההתעללות הזאת...
תינוק שבוטח בהוריו שככה עושים לו, וכולם מסביב שמחים וצוהלים...
זה גרם לי אי נוחות ענקית.
מה אתם חושבים?
הייתי בברית מילה לפני שבוע,
המחזה הזה, שילד תמים ללא חופש בחירה עובר את ההתעללות הזאת...
תינוק שבוטח בהוריו שככה עושים לו, וכולם מסביב שמחים וצוהלים...
זה גרם לי אי נוחות ענקית.
מה אתם חושבים?

גם אתה עקפת
את ימ"ל..
הייתי בטיפת חלב לפני שבוע, ראיתי תינוק מקבל חיסון,
המחזה הזה, שילד תמים ללא חופש בחירה עובר את ההתעללות הזאת...
תינוק שבוטח בהוריו שככה עושים לו,
זה גרם לי אי נוחות ענקית.
מה אתה חושב?

אני לא מכיר/זוכר שאת המשפט שאתה מתייחס אליו, אבל סביר בעיני שהוא התייחס לריכוז הגדול של יהודים באותה תקופה מחוץ לאירופה [בערך פי עשר ממספר היהודים בא"י באותה תקופה, ופי כמה מיהודי ארצות ערב].
סביר בעיני שלרושם לא היה את האפשרות לדייק.
אנחנו לא רוצים לתפוס צד, כן? שלא תבינו לא נכון, אנחנו מאוד תומכים ומכילים גם את הסוג שמשום מה נהנה מהשרב המחניק הזה. סתם, נו, תמשיכו לקרוא.
ההבדל הזה מעניין. אנשי החורף מסוגרים יותר, מתעטפים, מחובקים מול ספר ריחני ותה שעושה כוויות בלשון. רצים בגשם אל הלא נודע. פורחים למראה השמיים האפורים.
אנשי הקיץ, לעומתם, מפעילים את מערכת הפוטוסינתזה ברגע שהשמש מציצה מבין העננים. הם מכורים לסנדלים, לחופש, לישיבה מול הים ולקרם הגנה שלא באמת עוזר והם נשרפים ומתקלפים ונהנים כל כך.
שוב, אנחנו לא תופסים צד. אבל אנחנו רוצים לשמוע אתכם.
נשארו רק כמה ימים לשליחת יצירות לתחרות שלנו שעוסקת בעונות השנה -
Leaving Facebook
עסק התורה וידיעת התורה לכאורה דבר אחד הם. שכן, מבלעדי העסק אין ידיעה, וכשיש ידיעה ודאי שיש עסק. אולם לאמתם של דברים שני עניינים הם חלוקים במהותם. הידיעה היא מצד הפלאתה של תורה ומשגבה, והעסק יסודו ההכרח. שכן, גם אם תצוייר ידיעת התורה בשלמותה, אם לא יוסיפו לעסוק בה יחזרו כל העולמות לתוהו ובוהו. נמצא אפוא שהיסוד לקיום ההויה- התחוללותה, המשכת קיומה והתחדשותה- הוא עסק התורה התמידי והקבוע. אלא שגדרה של המצוה היא לדעת ולהבין את הנלמד.
אך זאת יש לדעת, שאם עוסקים בתורה כשהמגמה היא השגת הידיעה בלבד, עסק כזה אינו אלא מצד הפלאתה של תורה בלבד, ואין לו כל חלק בהכרח קיומה של ההויה. אין ההויה מתחוללת אלא דווקא ע"י אלה העוסקים בתורה, היודעים ומרגישים בתלמודת שמחוללים הם את ההויה כולה ומחדשים אותה.
אמנם, הרגשה מוחשת כזו, מדרגה גבוהה היא שלא בנקל אפשר להגיע אליה. מכל מקום, אין לו לאדם לחדול מעסק התורה, שהרי אמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בה לשמה" (פסחים נ), "לשמה"- היינו ההרגשה המוחשית הזו שבעסק התורה מחולל הוא את ההויה ומחדשה. ואף אם איננו מרגיש זאת עדיין, לעולם ימשיך בעסק הקבוע ובשקידה הקבועה, שמוך עסק זה יגיע גם להרגשת ה"לשמה". (מי מרום יג, כט)
אחלה של דף, אולי איעזר בו בעתיד
תודה..!
![]()
adarאחרונהזה כמובן מאוד כואב שהיבול שהם גידלו במשך כל החורף נשרף להם מול העיניים,
אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לעזור במישור הזה.
רק ללחוץ על הממשלה שיעשו כבר משהו..
החלטות זועמות של שבת זה מעניין. יש הרבה זמן לחשוב ומעט ידע חיצוני כדי לבדוק את מה שחושבים עליו.
(אני פה מהשניה שיצאה שבת, אל תדאגו. אבל עובד).
מקווה שקיבלת החלטה נכונה. תצליחי.

אני סטודנטית (למי שלא מכיר
) ולכן פנויה כעיקרון 3 חודשים - עד אוקטובר.
איכשהו לא הצלחתי עד עכשיו למצוא שום דבר רלוונטי בשום מקום, כך שאני נואשת עד כדי ציפייה שמפה תצמח הישועה 
אשמח ממש לרעיונות וכיוונים 
האמת שריפרפתי שם ולא מצאתי משהו מתאים, אבל יכול להיות שלא התעמקתי מספיק.
פסידוניתשאדם שנכשל באיזשהו דבר מראים לו את אותו הדבר באדם אחר,
ואיך שהוא חורץ את דינו ככה בעצם הוא חורץ את הדין שלו עצמו.
לכן... כל הפוסל במומו פוסל, וכדאי שיהיה לאדם עין טובה ביחס לאחרים
שלמשל אם אדם רואה מישהו עובד עבודה זרה- ייתכן שיש לו מידת הכעס שהיא כמו עבודה זרה.
או למשל שפיכות דמים- ייתכן שיש לו יסוד של זה בנפש בצורה מסויימת (שנאה לזולת וכדו')
מי שמעביר שיעור על שמירת העיניים/ לשון הרע לא רואה את זה אצל אחרים.
הוא לא פוסל אנשים, הוא פוסל תופעות
כמובן, אוהבי ה' שנאו רע
אבל לא את האדם עצמו.
מלבד מקרים מאוד מאוד מאוד ספציפיים בהם אנו מצווים על שנאת הרשע
שאדם רואה את המציאות כפי מה שהוא.
ככה זה בעין טובה, ככה זה בלב טוב.
וככה זה גם בלדון אחרים לכף חובה/ זכות.
וככה רואים אצל דוד המע"ה שהוא גוזר את דינו שלו במה שהוא דן בעניין כבשת הרש
(פונה לקהל המבוגר יותר בפורום, אם יש כזה- 25 ומעלה).
באיזה גיל עזבתם את בית ההורים?
בבית של ההורים שלי פחות מקפידים לאכול סד'ש... ואם כן זה לרוב חלה וסלטים.
בשעון קיץ יותר אוכלים אבל בחורף זה כמעט בלתי אפשרי..(אנחנו אוכלים מאוחר סעודת שבת)
בבית של בעלי אוכלים ממש ארוחה, ואמא שלו תמיד מכינה דברים במיוחד לסד'ש.
מקווה שעזרתי לנצח בהתערבות
לאט לאט מצטרפים. גם אם לא תמיד אוכלים איתי לחם.
זה כזה ביצה קשה. לפעמים תפא/כרב סגול.
בקיץ בימים האלה בכלל לפעמים ממש מכינים משו במיוחד לסעודש
ברוך ה
מה לדעתכם התשובה לכך?
פייגלין?
בנט?
כחלון?
ליברמן?
דרעי?
לפיד?
פרץ?
סמוטריץ'?
גנץ?
עודא?
זנדברג?
סתם 1...
סתם. אני בעבודה כרגיל.
ברגוע"תניא רבי עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים, ת"ל "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות" (מנחות לו)
מלבד הפירוש הפשוט ששבתות וימים טובים אות הם בעצמם ואינם נזקקים לאות אחר, יש כאן כוונה עמוקה יותר, שבשבת ויו"ט מתגלה גם קדושת הגוף של ישראל במלוא הוד קודשה. מעתה, הגוף איננו באותה הבחינה של ימי החול, בחינה שבה ראוי לקרוא ליד בשם יד ולעין בשם עין. בשבת ויו"ט מתעלה גם הגוף לנשמה, ושוב אין יד ועין, כי שם חדש ושם אחר למו- יד דנשמה ועין דנשמה.
(מי מרום יג, כה)
היד והעין שלכן כל השנה יד ועין דנשמה.. "שעשני כרצונו"
ובאמת אין על הלב והמעיין..
הניגון חתוך מכאן-
לא מדוייק.
כל דור מחוייב לגדוליו ופוסקיו.
ומאחר וכל הפוסקים האחרונים אסרו, במקרה הזה, לבת של משה החשמלאי אסור, ולבת של רש"י מותר.

בשבת לא מניחים תפילין, הגמ' מסבירה שזה בגלל שהתפילין הן אות (סימן), ושבת היא עצמה אות "אות היא לעולם.." ולכן לא צריך גם את התפילין.
הרב חרל"פ מוסיף כאן עוד הסבר עמוק לגמ' הזאת-
בשבת ויו"ט הקדושה של הגוף מתגלית, הגוף מתעלה לדרגת הנשמה, לכן מה שאנחנו מצווים בתפילין "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך" לא שייך בשבת, כי בשבת היד והעין הם לא אותם איברים כמו ביום חול, הם יד ועין דנשמה.
הפואנטה
יש למרכז התרמה (הזה עם הכפלה. כמו שכולם פה מכירים..)עברי אנכיאם מישהו רוצה לתרום
בשיא הרצינות
שידבר איתי
סתם 1...הוא אחד שקצת "מבין" בעולם הנסתר ומצד שני עיתונאי. מעניין מאוד (נקרא בשבת) מה הוא חושב על כל העולם הזה.
ב'בשבע' אי אפשר לקרוא את הכל...
בקושי יש לי מה לקרוא- 'רביבים' של הרב אליעזר, את הפינה התורנית ו..זהו בערך 
השאר זה סתם פוליטיקה, ולה"ר קשקושים וכו'.
אז מה יש לי לקרוא במקור ראשון???
נכון מאוד! כלום ושום דבר
לא מבין אנשים דתיים שמחזיקים את העיתון הזה בבית. ועוד קוראים בו בשבת קודש. סליחה על הישירות
אם היית הפרעת קשב שצריך תעסוקה, לא אוהב במיוחד ללמוד, וצריך לשרוד איכשהו שבת קיץ בלי לחלל אותה.
בהצלחה.
מקור ראשון זה העיתון היחידי?
יש עלוני שבת שיותר טובים..
גם אני קורא כתבות שמעניינות אותי לפעמים, אני לא אומר שלא..
אבל למשל ברכבת אני רואה אנשים דתיים שקוראים 'ידיעות אחרונות' וכדומה. עם כל הכבוד, לא ידוע לי שמותר לקרוא בעיתונים שכאלה, שבוא נגיד ממש בעדינות- לא הכי מתאימים לערכים שלנו. ולא משנה אם אתה אוהב ללמוד או שונא ללמוד.
בשביל להתפלל
לא מפריע לי
ארצ'יבלד