פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 645)

מכמה סיבות:
א. אני לא רוצה לכפות את דתי ואמונתי בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שיחוקקו חוקים חילוניים כדוגמת חובת עבודה בשבת...
ב. עדיין אין סנהדרין שתחוקק חוקים דתיים לשם שמיים, בפוליטיקה יש עוד מניעים, לאו דווקא הכי טהורים שיש, פחות אידאולוגיה, יותר כיסאולוגיה...
ג. "מצוות צריכות כוונה", "רחמנא ליבא בעי" - אם יחוקקו חוק כזה, המצוות יהפכו לדבר טכני מאוד, מותר ואסור וזה לא המהות של המצוות, מאותה סיבה גם לא לכל המצוות נותנים טעם - כדי שלא נזלזל בחלק מהמצוות עם "הקצת שכר" ונעשה את האחרות בשביל השכר שבצידן.

לשלם מיסים, לא לתת ללקוחות שקיות חינם, לא לגדל תנינים לתעשיית הטקסטיל.

לא סביר שכל אידיאולוגיה שהיא יכולה, אם החא משיגה רוב באספת נציגי הציבור (=כנסת) לכפות את דעתה ורק האמת האלוקית, המסורת שאבותינו מסרו עליה את נפשם, לא יכולה.

למעשה אני מסכים שצריך הרבה זהירות, כי כפיה בדור הזה רק גוררת אנטגוניזים.

ואם כולם קופצים מהגג זה לא אומר שגם אני אקפוץ.

לכן הרב צבי יהודה, שהתנגד לכפיה דתית ע"י פרטים (בזה"ז) התעקש שמה שעבר בכנסת - זו ההסכמה הציבורית.

בין לחייב לעצור ברמזור אדום לבין לחייב נטילת ידיים...

אתה צודק ברמה הרעיונית, אבל אתה לא רוצה כחברה שאדם יכבד את ההורים שלו או לא ירצח רק כי זה אסור בחוק, אתה רוצה שזה יבוא ממנו, מעצמו, לא מן השפה ולחוץ...

זכויות בעלי חיים ושאר התערבויות אידיאולוגיות בחיים שלנו.

עשה, אלא דברים בסיסיים כמו לא לפתוח מסחר בשבת, כי אחרת רוב המדינה תעבוד בשבת, וגם שומרי שבת לא ימצאו עבודה. וכן נישואין וגירושין כדי שלא יהיו פה ממזרים, אם לא יתנו גט כשר. לא כופים פה לשבת בסוכה למשל.

מצד אחד הציונית-דתית: הגישה היא שאמנם אין לכפות על יהודים את הדת, ואפילו להכיל את החילוניות ולהשתתף איתה. אבל מאחר והמדינה היא קודש ויסוד כסא ה' בעולם, היסוד והתשתית ל'ממלכת כהנים וגוי קדוש' בגאולה השלמה, וככזו השאיפה היא להפוך אותה לכמה שיותר דתית בבחינת "החול יתקדש". מה גם שככזו יש לה אחריות על הרוחניות של ישראל.

 

מהצד השני הגישה החרדית: הגישה היא שאמנם המדינה היא לא קודש, אלא רק שלטון חילוני (ולכן במעמד גויי, מעין 'ערכאות') זמני עד שיבוא המשיח, ולכן אין עניין 'לקדש אותה' ואין לה אחריות על הפרט (או איזו מהות עצמית בכלל). אבל מאחר שיש חובה על כל יהודי למנוע יהודי אחר מעבירות מדין ערבות הדדית, גם אם זה בכפייה, כן צריך להשתדל לעשות מאמץ למנוע עבירות ואם חקיקה זו הדרך אז שיהיה בחקיקה.

 

אני יותר מזדהה עם הגישה השנייה אבל אני לא משוכנע שחקיקה היא הדרך הנכונה מבחינה אסטרטגית, בטח לא כדרך פעולה גורפת.

גם ממניעים אידיאליים, וגם ממניעים פרקטיים (שהמערכת לא אוכפת בפועל החוקים כאלה, עיין ערך חוק החמץ).

 

אני חושב שכפיה ברמה מקומית  זה צעד יותר הגיוני ואולי נכון. אולי חוקי דת ברמת העיריה או השכונה שנועדו לשמור על הצביון זה סבבה, אבל זה בתנאי שיש דרך סבירה לשנות אותם ושאפשר לעבור דירה בקלות אם זה לא מתאים.

כמו הסנהדרין בעבר.

גוף שימנה פוסקי הלכה עם הכרה והסכמה של כל הזרמים והעדות, שיוכלו להתאים את ההלכה למציאות החיים של מדינה ושל הפרט.

בשביל זה הוקמה הרבנות הראשית...

ראשונה במעלה.

לפחות לא במצב הנוכחי.

אולי להפוך את החוק הקיים למשהו יותר רציני

(כי חוק החמץ היום הוא באמת בדיחה).

נראה לי, שמה שמצטייר לאנשים כשאתה שואל את השאלה בצורה הזו, זה חוקים שנועדו לחייב אדם לקיים מצוות/לא לעבור עבירות.

בגדול, נראה לי שהרציונל של רוב החוקים הדתיים [ואולי אפילו כולם], הוא אחר.

 

גם חקיקה שמדינת ישראל לא תבצע בשליחותה ומכספי הציבור חילול שבת, זוהי חקיקה דתית.

חוק החמץ הוא חקיקה דתית, אבל מה שהוא אוסר איננו האיסור ההלכתי, אלא הצגה של חמץ בפומבי. הרציונל כאן הוא שמירה על פרהסיא יהודית/התחשבות ברגשות דתיים. 

הרכיב הדתי בחוק שעות עבודה ומנוחה, נועד מן הסתם קודם כל להקל על מי שרוצה להתפרנס בלי לעבוד בשבת, ואולי גם לשמור על פרהסיא יהודית, כשהוא משתלב עם זכויות סוציאליות.

 

כל דבר צריך לדון לגופו של עניין.

 

[חוקים שמונעים מהמדינה לעשות עבירות בעצמה אני בגדול בעד, את חוק חג המצות (איסורי חמץ), לא הייתי מחוקק, אבל לא הייתי מבטל אחרי שנחקק]

איפה הדתיות פה?

קצת מגוכך לקדם חקיקה דתית, כאשר הדתיים בינם לבין עצמם חיים לפי רבנים שונים ופסיקות שונות.

כמו החוק המטופש הנקרא "חוק שכירות הוגנת"

מקווה שככה עושים אתזה

חבל על הטרטור ועוגמת הנפש אחרי שהכרטיס החדש יונפק ויגיע אליך, ויתברר שלא בדיוק מה שהתכוונת.

בשעות היום.

אולי תוודאי שהמבחר נכון?
יש לך על דפי הפירוט החודשי.

עוגת שוקולד שלא אפויה עד הסוף. זה חלק מההגדרה של סופלה.

לכן אסור לחמם אותה במקום שיכולה להגיע ליד סולדת.

אבל.
אם העוגה אפויה פשוט שמו קוביות שוקולד באמצע - מותר.
הסברא שסופלה רגיל ככה הוא מבושל כל צרכו ואם יתבשל יותר זה מצטמק ורע לו יכולה לתפוס אולי ולכן אולי יהיו מתירים לחמם סופלה בגלל הנקודה הזאת. לא ראיתי מישהו שכתב בזה בבירור.
אז
א לא יודע
ב כן. לרב אליהו יש שיטה אחרת שהוא מצריך פלטה מיוחדת (פלטה ירושלים) או לשים איזה רשת על הפלטה ורק עליה להניח אוכל. כל אוכל.
ג הוסבר.

ואינו בגדר של בן דרוסאמ שהרי כשיצא מהתנור כך דרך אכילתו
לכן נראה לי שלשיטת הרב עובדיה אין בעיה

וגם אם השוקולד בפנים נוזלי יהיה מותר לספרדים בתנאי שזה לא רוב התבשיל.
ואם זה לא נוזלי ממש אלא קרוש כזה אז גם לאשכנזים יהיה מותר

מו''ר רה'י אוסר (זה סיפור מעניין איך שאלתי אותו, בהזדמנות אספר לך)
אבל ע'פ נהלי הכשרות בעיר מותר לחמם סופלה בשבת...

מחכה לסיפור

גם על התוכן

לגבי קטשופ

אתה רק מחמם.
תשאל רב. אל תסמוך על סמס.

אני חושב שלגבי בישול אין עניין של עיקר וטפל

לדון את הפנים של הסופלה. כלל או כיבש

שרובו יבש מותר. 2. קרוש זה לא לח, אלא יבש

רק ממש יבש או שלרוטב אין חשיבות. הסופלה לרוטב יש חשיבות.
2 תלוי עד כמה הוא נאפה ובמתכון. יש גם נוזליים

ולפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל-

בשבת מותר לחמם על הפלטה כל דבר שהוא אפוי ומבושל כל צרכו/ "עד הסוף" ושאינו נוזלי- מוצק.

 

מותר גם לחמם על הפלטה דבר שהוא מבושל כל צרכו ויש בו מעט רוטב כמו דג עם רוטב.

בתנאי שהדג עצמו זה הרוב ושיש מעט רוטב. לא הרבה. רק כדי שהדג לא יישרף.....

 

מרק, למשל- לא ניתן לחמם באמצע השבת על הפלטה.

אלא אם כן הפלטה כבויה ומניחים את הסיר כשהפלטה כבויה והיא נדלקת אח"כ עם שעון שבת ואז המרק מתחמם.

 

 

את הרבנית @חן,
מה פסיקתך בענייני מתוק למות?

שים שעון שבת ושים את הסיר לפני שהפלטה פועלת. כך תוכל לשים על הפלטה מה שאתה רוצה (כולל מרק)

לענ''ד יש חולקים... (@נחשון מהצפון, וכל השאר..., מה דעתכם?

בב"י מפורש בשם הראשונים, שאסור לשים תבשיל (בפשטות אפ' שמבושל כבר) ע"ג תנור בית החורף שהגוי עומד להדליק (בהיתר!), הוזכר במשנ"ב ואף שלא הוזכר בשו"ע, בפשטות יש לומר שלא האריך וזה בכלל האיסור הכללי - לכן בפשטות גם הרב עובדיה היה אמור לאסור לפי כללי הפסיקה שלו.

אמנם היה לרב עובדיה חידוש גדול - שהיות שבתשובת הרי"ף, שלא היתה לפני הב"י, משמע להתיר בישול אחר בישול בלח - יוצא שיש שני עמודי הוראה שמתירים (הרמב"ם סתם שאין בישול אח"ב בלי לחלק). ממילא ברור לנו שהשו"ע היה מתיר. לכן אף שאין אפשרות להקל נגד מה שמרן אסר - בצירוף כל דהוא מקילים.

שמעתי שהרב נוייבירט אמר לשואל - שזה בדיוק מקרה של אחד הביא את התבשיל ואחד את העצים וכו' - שכולם פטור אבל אסור.
מסכים שאפשר להגיד בזה עוד כמה סברות, אבל זה ממש לא 'מותר לשים מרק לדעת כולם'. להפך ההיתר הוא חידוש עצום של הרב עובדיה

למיטב זכרוני הרב עובדיה מתיר בגלל גרמא.

אבל גם פוסקים אשכנזים סוברים ככה למעשה. למשל הרב דודי דודקביץ' סובר ככה ואן אינני טועה גם הרב מלמד (לא מאה אחוז לגבי השני)

יש סברא שלרמ''א אין בא''ב בלח ואסר רק מפני כל מיני חששות לכן מדינא יהא מותר קודם הידלקות הפלטה.

בכ''מ בנ''ד יש הרבה טעמים להתיר.
1 הסופלה ראוי למאכל ככה (ואין לחשוש שנקרא כמאב''ד.)
2 לרוב הפנים של הסופלה כשהוא קר אינו נוזל ממש אלא ג'לי כזה כשומן וכאינפנדא ורק כשמתחמם נהיה נוזלי יותר. וממש נולד זה בתוך העוגה ולא ניכר לעין אז ניתן להקל בזה. לכל הפחות כשנותן על הפלטה קודם הידלקותה.
3 גם אם המציאות היא שזה נוזלי גם כשזה קר -
יש תשובה של אג''מ לגבי קטשופ שאומר שכל שהוא סמיך ועב גם אם הוא נוזלי לא נחשב לח אלא כיבש (דרך אגב, לכאורה מרק כתוב הוא סמיך ועב, מותר לחמם לפי זה?)
4 גם אם זה נוזל ממש לפחות לספרדים זה מותר כל עוד זה לא רוב העוגה. שץאז יותר קל לאשכנזים גם ליתן על הפלטה לפני הידלקותה.
אבל אולי יש להחמיר בסופלה שזה העיקר גם שאינו הרוב.... אבל שאר הטעמים מספיקים.

מלבד זאת להניח ישירות על פלטה זה שאלה נוספת האם זה נחשב כהטמנה ע''ג גחלים או מחזי כמבשל ואז אסור להניח בכלל. אבל זה כפי מה שאתם נוהגים בשאר המאכלים ...

א. לא נכנסתי לדיון על סופלה.
ב. לגבי הרב עובדיה - אתה צודק שהזכיר גרמא, אלא שדבריו צ"ע, שלכאורה זה נגד המפורש בב"י. ועוד שלכאו' בבישול אין היתר של גרמא, שהרי כל בישול החיוב הוא בסוג של גרמא ועדיין חייב.

דתי (בדת שלנו, אם בכלל נכון להגדיר אותה ככה) אמיתי מוכרח להיות לאומי.
לאומי חייב להיות דתי (הערה כנ"ל)

אז אתה צודק.

ששתי אינטואיציות, או שיטות ניתוח, ששתיהן נותנות רושם מתקבל וסביר, נותנות לגביו מסקנות סותרות.

כבר חששתי שלא פתחו אחד כזה...

עד שנשיג היתרי בניה הוא כבר ירד בנוי מהשמיים

כמאמר השיר, משמיים בית מקדש ירד בנוי באש

קמתי מאוחר קצת

(מה איתך?)

(ב"ה טוב
גם הולכת לישון בקרוב)

היה לי משהו חשוב לעשות, אבל סיימתי לפני כמה דקות. עכשיו אני ערה סתם כי אין לי כוח ללכת לישון...

 

לילה טוב

|צונזר|

מה קרה?

מחר מבחן

למה הוא מתעורר כל כך הרבה בלילה?

 

ברכה מעייפת 

 

 

נהר מחשבות מטביע. למישהו יש סכר זמין?

יש לי כל כך הרבה אנשים טובים בחיים ויש אנשים שאין להם ולפעמים באלי איכשהו לשתף כי אני לא חושבת שמגיע לי את כל זה.

🤷

תיקנתי את הקישור כבר לפני שעה. אולי משום מה נפתחה לך גירסה ישנה של הפורום

רעננתי ונפתח.

 

ניסיתי להטריל עם משהו דומה שבוע שעבר, לא הלך לי.

מרגש! נותן תקווה - אקטואליה וחדשות

אולי זה ההבדל 😌

מעניין מה הרב קוק היה אומר על זה
@ד.

כעת הבננו, בכלל בפרעות תרפ"ט הציונים אשמים... זה לא הערבים.

 

בגלל הציונים, הערבים שחטו שם יהודים, יראים ושלמים. שרפו, חתכו חיים וכו'. ימ"ש.

 

 

 

מה הרב קוק היה אומר על זה?

 

הנה, אצטט לך (וזה נאמר על יותר "מתונים" מהם, אבל אותו רעיון..):

 

"יש כאן יציאה מן הכח אל הפועל טינה ישנה שבלב, של כיתה ידועה, המתחסדת בחסידות ארסית שאינה יכולה לסבול כל תנועה של חיים לאומיים, ביחוד ביחש לישראל בארץ ישראל... וכאן מצא בע"ח לגבות את חובו, להשליך נעל על תקות החיים באדמת הקדש. והתוצאת מזה, החביבות עליהם, היא השתקעות של גלות, ללקט במנוחה פירורים תחת שולחן אשכנז (באשכנז בינתיים כבר השמידו את כולם, גם כאלו.. אז כעת זו "מהדורה חדשה", כאן.. הערה שלי)

 

ועל יסודות של יראת שמיים מזוייפת כזאת, בונה היא המינות וההמרה המגועלה את קינה, וביצי צפעוני כאלה מתבקעות הן במשך זמן קטן של דור- דורים בערך".

 

עד כאן לשונו.

 

וזו לא כתיבה "אימפולסיבית", אלא מהלך-מבחין עמוק, שהיה ידוע לגדולי עולם.

שלחפץ חיים אמרו שיש "חרדים" בירושלים שלועגים ל"חופשים" שבונים את הארץ, אמר: "הבנים של אלה יֵצאו לשמד".

(אפשר לראות באגרות של רמ"מ מויטבסק, בהקדמה ל"פרי הארץ", יסוד לדברים הללו)

 

 

שיש בזה.

 

כך כותב ר' מנחם מענדל מויטסבק באיגרתו, "..והענין, שבין כך ובין כך קרויים בנים והוא ("המתלוצצים מבני אדם עוזבי תורה") מפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרטי וכל השפעות כללות ישראל אין לו חלק עימהם, וזהו מאמר בתוך עמי אנכי יושבת כפי' הזוה"ק..".

 

והרצי"ה אמר, שכפירתם של הנוצרים הראשונים התחילה מכפירה בסגולת ישראל ומעלתם העצמית.

 

 

שאלו כל ערבי שיש לו סכין אם הוא מסכים אף פעם לא לדקור אותם??

 

ואותם ערבים שכן הסכימו, מעניין מה הם יעשו אם מחר פתאום יחליטו שלא.

 

הגיעו לשפל לא נורמאלי.

שאם לא היינו מתגרים בהקמת מדינה הם היו פחות שונאים ומשתדלים להרוג..

זתומרת, ברור שהיו פוגרומים וזה.. 

אבל הם יגידו לך שהנה באיראן חיים יהודים ואף אחד לא קורא להשמיד אותם ויש פיגועים כל חמש דקות - לעומת בארץ.

היה הרבה לפני הקמת המדינה?

כבר חשבתי אולי זה אתה שם בתמונה עם דגל פלסטין על הצוואר.

 

אנשים הזויים.

אוף, הם ממש הזויים. אבל ממש.

מעניין מה שווה תורה שכזו, עם חיבור לארגון שרוצח יהודים.

הסריטה שלהם ידועה...

שהקמת המדינה זו התגרות.

והם יכולים להצביע על יהודים שחיים באיראן-  לדוגמא - ולא הורגים אותם ולא עושים להם כלום.

ולכן כדאי להכנע.

 

לא מביע דעה, (אני אישית בטח לא הייתי רוצה להיות נתון לחסדי הגויים)

אבל זה לא שהם בעד רצח יהודים אלא מנסים למנוע לשיטתם

ולכאורה יש להם הוכחה.   זה מעניין..

 

 

איבוד של כל תחושה וכבוד אנושיים בסיסיים.

 

חבורה נאלחת.

גם לאודי אדיב שריגל לטובת סוריה "הלך"...

 

מה מענין בזה? האויבים מוכנים להיעזר במי שמוכן לעזור להם במלחמתם.

 

"הולך להם" מבחינת מה שאתה אומר, כי יש מדינת ישראל, והם מסייעים לאויב. עבריינים.

 

אם חלילה היה כמו שהם רוצים - כבר לא היה "הולך להם".. הם היו כמו שיהודים היו בגלות תמיד. נתונים לחסדי הגויים מסביב ולפוגרומים.

 

אבל זה ה"חשק" שלהם, לזחול עד עפר. סוג של תאוה שצריכה פסיכיאטר - ויש לה גם שרשים "רוחניים", של תפיסה פסאודו-דתית מעוותת ומופרעת. 

ועדיין מיישבים את הארץ במקומות שלנו קשה להגיע אליהם בעצמנו. זכו.

הם כן מקיימים את המצווה הפרטית של ישוב הארץ,

אבל לא את המצוה הכללית.

כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו... לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש ט אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך".

לעבוד כבן ולא כעבד

הם לא צעקו לפני, כי לא היו מקשיבים להם והם היו יוצאים סתומים. עכשיו הם צועקים כדי להרגיע את מי שבחר בהם ש"אנחנו עושים השתדלות". עאלק.

http://adm.kikar.co.il/data/auto/addonsmgr/jb/x161atws.jpg

הרב אריה שטרן, וחברי הכנסת משה גפני ומיכאל מלכיאלי

בעזרת הקשיים הטכניים - שזה לא יהיה בירושלים, זה הרבה מאוד.

(למרות שלענ"ד האירוע הזה כל כך גרוע וכל כך הפוך מקודש, שלא נראה לי שביום חול היה מה לתת לו 'הכשר')

(וגם אז זה היה נסיון עקר ככל הנראה), עכשיו זה רק בשביל המחאה.

 

 

הקידומת לא מקבלת sms

אבל אולי היה עסוק עד מעל הראש?

לצערנו זה נפוץ, זה מאד נפוץ. אבל נכון שזה כיף להכנס במעסיקים , אבל לא רק הם זבלים. גם יש עובדים שנעלמים אחרי ראיון או לא מגיעים, וכל מיני דברים כאלה. חוסר אמון וחוסר כבוד הדדי , זה מאד נפוץ.

 

מקרה שקרה לי - התקבלתי לעבודה בחברת ייבוא רהיטים גדולה [כזאת שיש לה פרסומות בטלביזיה וסניפים] וקבעתי עם המנהל שם שאתחיל לעבוד לא מיידית אלא בעד כמה ימים.

 

מדובר גם כן באיזה חור והנסיעה לשם לא סימפטית. קיצר  , הראיון באמת היה די הזוי והייתי די מופתע מכמה חלק דברים הלכו, למרות שהמנהל הזה נראה קצת מעורער .

 

אבל קבענו, התקבלתי, אז מה כבר יכול להשתבש? בבוקר שקבענו אני מגיע לשם, מסתובב, מחפש מישהו , מסתכלים עליי מוזר ואומרים לי שכבר קיבלו מישהי אחרת לעבודה ומה אני בכלל עושה פה???? זה ממש היה עלבון צורב.

 

התקשרתי לדביל הזה והוא אמר שהוא מה זה מצטער ושהוא שכח להודיע ושאם זה לא יעבוד איתה אז הוא יפנה אלי [????] , קיצר, יש לי מלא סיפורים על מעסיקים הזויים, יש גם מעסיקים גדולים שרמת החאפריות והחובבנות שלהם פשוט חוצה שיאים של טמטום.

 

עצתי אלייך ואל עצמי - לרכוש השכלה ומקצוע כדי לכל הפחות לא לעבוד בdead end jobs.  ואולי לא למצוא את משרת החלומות אחר כך , אבל לפחות למצוא משהו שאתה פשוט OK איתו ולא גורם לך סבל על בסיס יומיומי. 

וואו, נורא.
נשמע מבאס ממש

בעעעעעעעעעעע

ובכל זאת, עדיף אכן לעשות עם זה משהו.

 

מן הסתם, יעבור..

תתאמץ קצת ידידי, זה רק לומר כמה מילים...

מה שלמכם חוץ מהמלחמה שמתחוללת בחוץ?

ברוכים הבאים בשם ד'.

תובנה מעניינת: אדם שמאיר לעצמו בחושך בפנס משפיע קצת על הסביבה ומאיר אותה, כך גם לגבי עבודת המידות הפרטית

כשמציגים את זה ככה... וואי

קרדיט לרמ שלי

מי שמדליק פנס בלילה רואה פחות טוב את מה שלא מתחת לפנס... מה זה אומר על עבודת המידות?🤔🤔

שזו שאלה טובה אבל אני חושב שבגלל שזה על דרך המשל, כנראה שלא אמור להתאים לכל ניואנס במשל, העיקר הרעיון הכללי😅

בנפשו ועובד עליה, בהתחלה היא באה על חשבון אחרות.
אבל בסוף כשיאיר היום הוא יגלה שזה לטובה, כי אחרי שהוא יתקן את המידה זה ישפיע גם על המידות האחרות. כי הכל קשור זה בזה..

'נר לאחד נר למאה'
לא פשוט

תובנה?
אני נעדרת תובנות להבוקר

עגום.

לק"י

זה לא הגיוני להודיע פתאום בבוקר שיש לימודים, ובשעה זו אנחנו עדיין מחכים לתשובה אם יש או אין.

כאילו מה?! ואם הייתי ישנה עד מאוחר בידיעה שחופש היום?!
זאת אחריות שלי לבדוק אם השתנו דברים בבוקר? (שואלת באמת)

מקווה שיתנו לכם חופש...

אני מתלבטת אם לחזור לשגרה או לקחת חופש

מסתכלת כרגע על תמונות 4 ההרוגים וחושבת שהם ממש מכל קצוות החברה הישראלית...

לק"י

השארתי את הילדים עם בעלי בבית.

אבל יש מקומות שמתחילים מאוחר יותר

לא מעט אנשים נסעו מהדרום ולא יספיקו (ובטח גם לא ינסו להספיק) לחזור לעבודה

יש לי הרבה מה להספיק היום. ובעיקר מקווה ומתפלל לא לקלקל.

תובנה? המצב מכניס לי אדרנלין בדם ואז אני מתקשה להרדם, ואז אני מתקשה גם לקום.

אדרנלין יעזור לקום בסוף.

לא משנה מה אנחנו מתכננים וכמה, הקב"ה מחליט...
פספסתי הסעה (ולא באשמתי...), אז החלטתי לסוע באוטובוסים במקום (מוסיף עוד כמה שעות טובות לנסיעה...). וכל הדרך רץ לי בראש בלופים הקטע מאושפיזין שהוא צורח "לא רוצה לכעוס, לא רוצה לכעוס"...
זהו, יושבת ליד אדם חצי שיכור בתחנה, צועק משפטים לתמונה של הרבי מליובאוויטש.

לא הכל אנחנו מבינים כי אנחנו לא רואים את התמונה המלאה
מאוד מקווה שגם עם ההפסקת אש הזאת זה המצב.

"וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים".

אני מנסה שכל הזמן חיי יהיו זמר ושירה ל-ה'.

מותר עדיין לברך ברכת האילנות?

תגידו שכן 😐

מותר עדיין לברך ברכת האילנות?

תגידו שכן 😐

מה קרה?

הייתה לו מידת ענווה שקשה לתאר.
הוא נתן שיעורים גם במסכת טהרות.

(נראה לי הגזמת עם ה'רגש חם')

לצערי אני לא זוכר הרבה אבל זכורים לי במיוחד החביבות ומאור הפנים לקטן שבתלמידים. כמו שכתבת - גאונות עם פשטות וענווה.

גאונות חריפה, עמקות. סיני ועוקר הרים. חיבר בין עולם חדש לישן, בין גדלות לפשטות. איש עמל. איש אמת.

 

חסר כל כך.