פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 646)

כתלמיד שלו שנים, אם הוא אמר את זה - זה היה בצחוק. הוא התייחס ללימוד זכות מאוד ברצינות.

וזה רציני מאד. צריך להתאמץ לחפש לימוד זכות.
לא לחשוב רק ישר.

כהרגלו, זצ"ל.

יעני יש בזה משהו,
אבל לא באמת.
כלומר, לסגל מבט מעבר למבט המיידי,
שהוא לא הישרות הבסיסית, כביכול,
כמו בשבת קכז:.

הרב (זצ"ל) כתב באורות ישראל:
"אהבת ישראל והעבודה של הסניגוריא על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצע גדול בתורה, וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים, שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד".

אמנם לא זכיתי להיות תלמיד שלו..
נראה לי בכיוון ש@כי בשמחה תצאו. כתב

בפירוש המשנה:

והוי דן את כל האדם לכף זכות - עניינו, שאם יהיה אדם שאינו ידוע לך, לא תדע האם צדיק הוא או רשע, ותראהו עושה מעשה או אומר דבר, שאם יפורש באופן מה הריהו טוב, ואם תפרשהו באופן אחר הרי הוא רע - פרשהו כטוב, ואל תחשוב בו רע.

אבל אם היה איש ידוע שהוא צדיק, ומפורסם במעשי הטוב, ונראה לו מעשה שכל תכונותיו יורו על היותו מעשה רע, ואין להכריע בו שהוא מעשה טוב אלא בדוחק רב מאד ובאפשרות רחוקה - צריך לפרש אותו כטוב, הואיל ויש צד אפשרות להיותו טוב, ואין מותר לחושדו, ועל זה יאמרו: "כל החושד כשרים לוקה בגופו".

וכן אם היה רשע ונתפרסמו מעשיו, ואחר כך ראינוהו עושה מעשה שראיותיו כולן מורות שהוא טוב, ובו צד אפשרות רחוקה מאד לרע - צריך להשמר ממנו, ולא להאמין בו טוב, הואיל ויש בו אפשרות לרע, אמר: +משלי כו, כה+ "כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בליבו".

ואם היה בלתי ידוע, והמעשה נוטה אל אחד משני הקצוות - צריך בדרך המעלה שידון לכף זכות, איזה משני הקצוות שתהיה.
 

מחכה שמכונת הכביסה תסיים לעבוד.

לוקח לה יותר זמן מהרגיל ואני חושד שהסיבה היא שהיא פשוט מתנקמת בי שגרמתי לה לעבוד בשעה כזו.

 

היו לי שתי תובנות לשתף אבל בזה הרגע המכונה סיימה (חבל שלא התלוננתי קודם), הלכתי לתלות.

אצלינו חלק הלך בערב פסח, הזמנתי שירות ביום ראשון מיד אחרי החג. ועדיין לא תיקנו! 

צלצלתי אליהם שלשום ואתמול שוב. 

(בינתיים מכבסים בתדירות נמוכה מהרגיל, מה שיותר חשוב, אצל ההורים)

ומעט מוטרדת

סתם כי מחר לא צריך לקום מוקדם

מסניפים
חיידקי שפעת

איזה באסה שהאירוויזיון לא בירושלים! איזה אקשן יכל להיות

מחפשת חלון

כי זה נהדר וגם אני רוצה 😋

שלדעתי השרשור הזה מעודד הפרעות שינה. 

אני דוקא שמעת זאת בשם גרשום שולם.

ליברמן לא חשב שהוא חוקר שטויות, ח"ו. גרשם שלום הצהיר קבל עם ועדה שהוא חוקר קשקוש מוחלט מבחינתו.

אני שואל באמת. אמרת שאת מוכרחה שיתיר.

ואם לא? מה תעשי? ואם יגידו לך כאן אסור. אז תתעלמי?
מהרב לא תתעלמי לכן את לא רוצה לשאול אותו?
ההלכה מחייבת. ואם לא רוצים להיות מחויבים לה - חבל. אבל אז אין קטע לבדוק אם מותר או אסור...

ותוהה אם חייבים לדעת כל דבר או שאפשר להשאיר חלק מהדברים בחוסר ידיעה ולהתנהל איך שנראה לנו

הצגת את זה יפה. לכן הרמה של הידיעה שלך מספיקה כרגע לאסור, לא להתיר.

אז לא חייבים לדעת הכל (אולי, לדעתי לימוד ההלכה הוא חובה על כולם וזה הלימוד תורה החשוב ביותר) אבל מה שיודעים שאסור - איך אפשר להתעלם מזה ולעשות?

לגבי מה שאמרת שזה פריקה. אני לא מכיר אותך ואני חושב שהגיוני מאד שזה רק פריקה של תיסכול ולא תעשי מעשה בעקבות זה אבל ההודעה שלך שידרה המון לגיטימציה להתעלם מההלכה ולעשות מה 'שנראה לנו נכון'.

חסד זה מצווה שה' ציווה ולא עושים מצווה הבאה בעבירה.

לכן כתבתי חריף. כי לא נכון (לדעתי) לתת לגיטימציה למחשבות כאלו

שהוא יכול להיכנס מתי שבא לו.

(זה אמור להיות משורשר להודעתה של הפותחת)

(אם העניין זה בושה אז אפשר באופן אנונימי)

אם אסור אז אסור, עם כל הצער והכאב שבדבר.

את החסד תעשי בזה שתמצאי לו בן שיחליף אותך.

 

ובאמת כל הכבוד לך, גם על החסד וגם על האפתיות מההלכה.

את נשמעת צדיקה אמיתית

לא יודע אם יש פתרונות אולי תשלחי לאחד השו"לים בכיפה או בעולם קטן

פוסקים רבים קובעים שאיסור ייחוד הוא משום גדר וסייג מפני ביאה אסורה.

במקרים רבים במציאות - כמו טיפול בזקן, יש סיבות להקל.

http://www.karnash.co.il/contentManagment/uploadedFiles/fileGallery/19420091247.pdf

כי אני לא מבין על בסיס מה הבנת ממנו שניתן להתיר (אגב, במקרה של פנויה כולם מודים שהאיסור הוא הרחקה ולא מהתורה). הוא דן במקרה של אדם שלא שייך בו ביאה, וזה לא המקרה.

ייתכן שיש צדדים נוספים להקל שלא מופיעים שם במאמר, בשביל זה צריך לשאול רב.

גם הפנויות בימינו דרבנן?

אין הבדל בין פנויה שלנו לפנויה של אז (לא מעשית ובטח שלא בהגדרה ההלכתית ואכמ''ל).

למה לחלק בין העריות?

נידה זה לא ערווה (כלומר לא בכלל הקרובות), והראיה שאינה אסורה לא מהתורה ולא מהגזירה הראשונה על ייחוד.

אבל כאמור - אכמ''ל (אתה יכול לפתוח על זה שרשור בפורום בית המדרש ושם בע''ה אגיב, כאן מעדיף שלא).

כשאתה קורא ועובר על מגוון הדעות, הבאמת גדול במאמר, כמו גם במאמרים תורניים באופן כללי עם ציטוט מקורות רבים לאורך הדורות, הבאת ראשונים ואחרונים - חוזרת ועולה ההבנה שהפסיקה קשורה לסולם הערכים והדיעה של הפוסק הספציפי.

אין אחידות, אך יש מגמה.

בהינתן שהיא כתבה בפתיח שהיא לא חוששת שיקרה משהו כוחני כי היא יכולה להתנגד ולהתגבר בקלות עליו, אני בהחלט מבינה משילוב הדברים שלה, מקריאת הדעות במאמר ומהכרת המציאות שאחיות כיום נתקלות יום יום במציאות של טיפול סיעודי בזקנים - אני די משוכנעת שרב שהיא תשאל ותתייעץ איתו, יתיר לה.

באופן עקרוני לגבי הטענות שכתבת, חכמים לא נתנו דבריהם לשיעורים.
תבורכי על אהבת החסד

בס"ד

אני פניתי אליו כשעבדתי עם אנשים שמתמודדים עם הפרעות נפשיות והוא התיר לי (הם היו צלולים בדעתם ונראו אנשים נורמטיביים לגמרי).

הרב יובל שרלו התיר יחוד עם א"א?! נשמע לי לא הגיוני. לפי כל הפוסקים, יחוד הוא יהרג ואל יעבור.

בס"ד

בכל מקרה הוא התיר מכיוון שזאת עבודה וגם כי מתוקף העבודה אסור מבחינה אתית לקיים מערכת יחסים. בקיצור מבחינתו זה כנראה אחלה תחליף לסייגים במקום הייחוד.

(לא ציטטתי את תשובתו כך שיש מצב שעיוותתי קצת את תשובתו. בכל מקרה לא באתי לפתוח דיון הלכתי אלא רק להפנות אותה לרב אורתודוכסי מוכר שיוכל להתיר לה אולי)

בהקשר הזה...

אבל יחוד עם אשת איש הוא דאורייתא!

בס"ד

בכל מקרה בתשובתו לא חילק בין נשואים לרווקים.

אבל ביחס לשאלה עצמה.
@אוהבת חסד
1. זה באמת מצב קשה ולא פשוט, מעריך מאוד את הרצון שלך לעשות חסד. ובאמת קשה שכשהוא חווה אובדן אז גם בטח לך זה קשה בתור מי שהכירה אותם טוב ומה עוד שזה נראה שאולי תצטרכי להתנהל אחרת.
2. ממה שאת מתארת, אני באמת לא יודע הלכתית איך להתמודד, אולי לתת מפתח לשכן ולבקש שיקפןץ לעתים כדי שלא יהיה ייחוד?
3. אבל ביחס לאי ידיעה, אני מאמין גדול בידיעה.

מעריך את הרצון ובהצלחה לעשות את הנכון.

ראיתי בשות ציץ אליזר שיחוד עם אשת איש הוא יהרג ואל יעבור, ומותר לצרף ילד שיסע בשבת עם יולדת כדי למנוע יחוד עם הנהג.

יתכן שיש בכך מחלוקת, אבל ברור שזה לא דבר כה מוסכם.
כי הרי אין מקור כזה בחז"ל

י"ח ל"ג

אעיין שם בהמשך

אני אשאל רב ואתאר את הסיטואציה לפרטי פרטים ואולי בע"ה יהיה טוב

העניין עם לתת מפתח לשכן לא נראה לי כ"כ ישים..

ממש קשה לי לחשוב על להסביר לאיש הטוב הזה למה כבר לא יהיה עוד אחרי שעבר אובדן כזה..

מעריך ממש את הרצון וההשקעה

עלי והצליחי

ההלכה גוברת על הרחמנות, צריך להבין שפעולה שכזו [דהיינו ללכת אל אלמן אבל לעבוד על איסור ייחוד] היא בבחינת חטא נדב ואביהו, בנוסף לחטא איסור ייחוד.

 

בקיצור - אסור אסור אסור.

 

בהצלחה, שנזכה ליראת שמיים והארה גדולה!.

ולתת למישהו אפשרות להסתכל בכל רגע נתון. לדעתי הוא לא חייב להסתכל כל הזמן מספיק שיש לו את האפשרות.

לא יודעת אם זה תקף הלכתית אבל היום בטוחה שאפשר למצוא פתרונות.

ולא עושים מצווה הבאה בעבירה.

עדיף בשיחה ולא הודעה על מנת שתהיה לך האפשרות להציג את המצב כמו שצריך

1. כן

2. לא (אולי מתישהוא יצא באופן מיוחד, אבל הוא לא מתעניין בפורומים)

3. לא נראה לי

4. אה? פורום זה פורום ופייסבוק זה פייסבוק. ברור שיש הבדלים. מבחינת מה? השאלה לא ברורה... (אני יכולה לשער אולי למה התכוונת, אבל לא בוודאות)

5. לא משנה לי

כן

כן

כן

כן

 

כן על הכל

1. כן

2. לפעמים. הרוב לא מעניין

3. משער שכן.

4. בגדול לא.

1. האם בן/בת זוגכם יודעים שאתם בפורום?
בהחלט
2. האם הם קראו/קוראים מה שאתם כותבים?
לפעמים
3. האם הם קראו דברים שכתבתם לפני החתונה (אם היה)?
לא
4. (מיועד גם ללא נשואים) האם מבחינתם/מבחינתכם יש הבדל בין הפורום לבין פלטפורמות אחרות (כגון פייסבוק)? אם כן, מהו?
אין לי כח לכתוב מה ההבדל, אז אכתוב שאין😌 (אבל יש)
5. ניקים שלבן/בת הזוג שלהם אין ניק- הייתם רוצים שיהיה להם?
רק בשביל דיונים מסוימים

6. מה דעתם על כך? חיובית/שלילית?

7. באם אתם מדברים עם בני/בנות המין השני, מה דעתם על כך?

6. לא חיובית במיוחד (הוא סבור שאני מכורה מדי, ולוקחת ללב מדי🤦‍♀️), אבל מתמודד.
7. באישי? לא קורה ב"ה.

🌹

6. לא חיובית ולא שלילית. הוא רק לא מבין מה מעניין בזה.

7. לא מטריד אותו. בפועל אני לא ממש יוצרת תתי-שרשורים אישיים וכד', ולא משתמשת בש"א כמעט בכלל (גם עם בנות, וקל-וחומר עם בנים)

6. לא זה ולא זה

7. עם ניקיות באישי?
אני בעצמי בדעה שלילית, ומתאר לעצמי שהיא מסכימה.

בס"ד

6. על הפורום בכללי די שלילית, עלי בפורום דעה די ניטרלית.

7. חחח לא אכפת לו בשום צורה. אני גם בד"כ משתפת אותו וגם ככה רוב השיחות שלי עם בני המין השני קורות בוואטסאפ או בפייסבוק או פא"פ. קיצור, ב"ה תודה לאל לא אכפת לו.

6. מה דעתם על כך? חיובית/שלילית?
הוא עצמו לא מתחבר לפורומים. אבל לא מפריע לו שאני פה כשזה לא על חשבונו ;)


7. באם אתם מדברים עם בני/בנות המין השני, מה דעתם על כך?
הוא בסדר עם זה, סומך לגמרי
ואני כבר לא משתמשת בש"א אז..

את צדיקה לגמרי

וד''ש לנחלית!

1. בוודאי שכן.

2. לפעמים.

3. חלקם זה היה מצחיק.

4. כן. משום מה הפורום הרגיש כמו הרע במיעוטו. אני תוהה לאחרונה אם זו טעות לחשוב ככה.

5. כן, וגם יש לי שם בשבילו, אבל זה לא יקרה. הוא לא הטיפוס לכאן.

6. חיובית. (בזכות חברות שלי, בעיקר)

7. בגדול לא אכפת לו, והוא יודע שהוא תמיד יכול להיכנס לקרוא, אז אין לו בעיה עם זה.

1.  כן

2. כן

3.

4. כן,יש הבדל

 

איזה הקלה זה להיות לא נשואה ;) עונה רק על שאלה אחת

כן, יש הבדל בין פורום לפייסבוק.
קודם כל באמת הממשק לא זהה, והרעיון הכללי שונה.

פייסבוק מאפשר קשר עם חברים קרובים או רחוקים, הפורום לעומת זה מאפשר בדיוק ההיפך, אנונימיות.

פייסבוק הוא פחות מקום לדיונים ופריקות כמו בפורום.

ועוד משהו- הפורום שלנו מאכלס אנשים דתיים בדר"כ.

פריקות למינהן, לפחות בנושאים שעלולים לפגוע/להביך אותי או מישהו אחר, או סתם כשממש משעמם לי ואני נכנסת לפורום נטוש כזה או אחר.

האם בן/בת זוגכם יודעים שאתם בפורום?כן

2. האם הם קראו/קוראים מה שאתם כותבים? לא

3. האם הם קראו דברים שכתבתם לפני החתונה (אם היה)? דונט ריממבר

4. (מיועד גם ללא נשואים) האם מבחינתם/מבחינתכם יש הבדל בין הפורום לבין פלטפורמות אחרות (כגון פייסבוק)? אם כן, מהו?
כן. פה חממה של דוסים בהשוואה לשאר. גם פה צריך להיזהר כמו בכל מקום.

5. ניקים שלבן/בת הזוג שלהם אין ניק- הייתם רוצים שיהיה להם? ----

תודה רבה

לא
סביר להניח
לא

כן
לפחות חלק..מה שהראתי,ולא יודעת אם זה מעניין אותו חח
לא היה
כן,יותר אנונימי
לא נראלי..נחמד דווקא שיש תחומי עניין שונים
ובונוס-
לא מפריע..תלוי כמה זה טוב לי,אם טוב לי אז למה לא?
לא מדברת כמעט ולא אוהבת ש.אישית..

1. כן

2. כן

3. כן

4. בלי ספק, השיח הוא דוסי והנחות היסוד של הדיון שונות לגמרי

בס"ד

1. כן הוא בוודאי יודע. נראה לי הזוי להסתיר.

2. מה שאני נותנת לו לקרוא, זה לא מעניין אותו בכללי.

3. כן, מעט. שוב, לא מעניין אותו הפורום במיוחד (לא בקטע רע, הוא מתעניין במה שאני מראה לו אבל הוא לא ייכנס ויתחיל לחטט בנבכי הפורום. כשהציעו לו אותי ונודע לו שאני פה אז הוא נכנס לנסיו"פ לברר על מה כל הרעש וחזר משם מזועזע כי 10 דפים היו עם תגובות מאותו יום 😅 מאז הוא לא חזר).

4. כן לשנינו, אולי אפרט בערב.

5. אני חצויה בשאלה זו אבל נוטה ללא.

פה יותר נחמד מ פייסבוק
שאלה 5 לא צריך שיהיה לו ניק 🤔

להתייחס לתשובה או להניח שענית רק על 4

התבלבלתי

1. האם בן/בת זוגכם יודעים שאתם בפורום?
כן.

2. האם הם קראו/קוראים מה שאתם כותבים?
לא.


3. האם הם קראו דברים שכתבתם לפני החתונה (אם היה)?
לא.

4. (מיועד גם ללא נשואים) האם מבחינתם/מבחינתכם יש הבדל בין הפורום לבין פלטפורמות אחרות (כגון פייסבוק)? אם כן, מהו?

אין לי פייסבוק ולא ככ יודעת איך זה הולך, אבל זה שונה מרשת חברתית. כאן אני יותר פורקת והסגנון של הפורומים שונה.

5. ניקים שלבן/בת הזוג שלהם אין ניק- הייתם רוצים שיהיה להם?
אמ, כן ולא.

1. כתוב ב'כלה רבתי פרק ד': "אם חפץ אתה להדבק באהבת חבירך, הוי נושא ונותן בטובתו, דכתיב ואהבת לרעך כמוך, מתוך שאהבת לרעך, הרי הוא כמוך".
זאת אומרת אתה לא צריך לאהוב 'אותו' ישר, אלא תתחיל לעשות 'לו' ובשבילו דברים טובים, וכך תאהב אותו לבסוף.

2. לגבי א-ת. אפשר לפרש שיש חיוב לאהוב אותו מתחילת חייו ועד אפילו אחרי מיתתו (ת' במדרש הוא סמל למיתה) כמו שהגמרא מביאה בכמה מקומות "ברור לו מיתה יפה".
עוד אפשרות: במדרש ובסוד א-ת מסמל את כל התורה, ואכן "ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט)

3. 'רע' כי בלעדי החברים שלנו אנחנו 'רעועים', ואיש את רעהו יעזורו. (יש פירוש דומה בכתב ובקבלה)

"כי זהו ודאי גמור, אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם ואין להם שום עסק בחייהם רק לעמוד על המשמר תמיד שלא יחסר שום צורך לחבריהם, ולא עוד אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה בכל לבבם ונפשם ככל גדרה של המצוה "ואהבת לרעך כמוך", אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחברי האומה לדאוג בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה פנוי לגמרי משמירת קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצוה של ואהבת לרעך כמוך, כי איך תפול עליו דאגה על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות אלף איש אוהבים נאמנים עומדים על המשמר הכן בהשגחה עצומה שלא יחסר לו כלום מצרכיו..."

ממאמר הערבות של בעל הסולם

לגבי 2.ב לא יודעת אם לזה התכוונת, אבל יש בתומר דבורה התייחסות לזה שהאדם צריך לשנוא את המעשה ולא את העושה

שוק מוצף ואפשר ללמוד את זה מהאינטרנט בבסיס ואחר כך להתמקצע ולשחק.
אם את חייבת דווקא היי טק משום מה אולי תלכי לQA, מחפשים מלא כאלה בהייטק אבל זה לאנשים שמוכנים לעבוד בתור רובוטים, מעוניינת?
או לחילופין מכירות בהייטק, שזה לאנשים בעלי אופי הפוך מאלה שבQA.

ממליץ לכתוב גם בפורום סטודנטים

הייתי צריך להיכנס ולשאול אותה. <צ>

אולי היא רוצה לחוש אימהות
אולי היא רוצה לחוש חוויות קנייה בעיר


ואולי
אולי
אולי היא בהריון ומחפשת מלתחה לילד?

להם שכנים.

על מישהי שאין לה ילדים והיא הולכת ומסתכלת בערגה על בגדי ילדים

נזירות, למנזר של נזירים - יש בית יתומים שהנזירות 'מתנדבות' לדאוג להם...

מהמנזר הגברי ההוא

ידוע

היא בטח רצתה לחטוף ילד למנזר,

כנראה חיכתה בסבלנות שאחת מהאמהות תתמקח עם המוכר/תבדוק אם לדודה שלישית שלה יש כרטיס מועדון/ תחפש אותו בגד רק במידה שלה/ תשכנע את אחיו של החטוף הפוטנציאלי למדוד משהו /תנסה להתאים פפיון לווסט

 

פעם הבאה, תשגיח עליהם

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.



דוד בן-גוריון, דניאל אוסטר, מרדכי בנטוב, יצחק בן-צבי, אליהו ברלין, פריץ ברנשטיין, הרב וולף גולד, מאיר גרבובסקי, יצחק גרינבוים, ד"ר אברהם גרנובסקי, אליהו דובקין, מאיר וילנר-קובנר, זרח ורהפטיג, הרצל ורדי, רחל כהן, הרב קלמן כהנא, סעדיה כובאשי, הרב יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין, צבי לוריא, גולדה מאירסון, נחום ניר, צבי סגל, הרב יהודה ליב הכהן פישמן, דוד צבי פנקס, אהרן ציזלינג משה קולודני, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, פליכס רוזנבליט, דוד רמז, ברל רפטור, מרדכי שטנר, בן-ציון שטרנברג, בכור שיטרית, משה שפירא, משה שרתוק.



​

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.."

לא כתוב דמוקרטיה

עמנואל שילה כתב על זה השבת:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/401300

לפני מאה שנה, רק בשבע מדינות היתה זכות הצבעה לנשים. ארצות הברית הוקמה כמדינה דמוקרטית (ואמונה שכל בני האדם שווים) - כשזכויות הצבעה בפרט וזכויות אדם בכלל היו לגברים לבנים עשירים. יפה מאוד הכושים היו עבדים ומהאינדיינים עשו סוליות לנעלים (באמת!).
לעומת זאת במדינות לא דמוקרטיות רבות - אין שום הפליה על רקע דת, גזע או מין.

דמוקרטיה זה שלטון העם, זכויות בדמוקרטיה יש למי שנחשב חלק מהעם.

עיין כאן

 

מדינה יהודית ודמוקרטית – ויקיפדיה

דמוס= עם
קרטוס= שלטון

דמוקרטיה משמעה שלטון העם
ואכן זהו דפוס, אופי שלטון ולא מאפיין של המדינה
היהודית כפי שמצויינים מאפייניה
בחזון מגילת העצמאות.




צורת השלטון המקומי (שלטון של עם- בניגוד לשלטון טוטאליטרי, רודני - של אדם אחד שכופה דעתו על כלל העם) הגיעה אם אני לא טועה
מהשפעת שוויון הזכויות בצרפת שחרט על דגלו
"חירות שיוויון אחווה"
ומצורת השלטון הפתוחה, בה לעם יש זכות בחירה והשפעה על נבחריו, נבחרי הציבור (שלו).

ועוקבת גם.

היית בו או רק משמועות?

לא הייתי בו.
שמעתי המלצה ממישהי שהיתה, הם היו קבוצה של 10 בשני חדרים זהים, התחרו בינהם ומאוד נהנו
אבל, זה החדר היחיד שהם עשו, אז לא יודעת...

חדר בריחה חרדי?

אבל זה היה מזמן.

לא דתי, אבל נטרלי לגמרי (על אבירים וכאלה..)
לא יודעת להגיד מה השם, אבל אני יודעת שיש שם עוד באיזור.
ומתאים לשלושה.

גם ל@גלויה,@משיח נאו בפומ!
אנסה לחפש

http://www.escape-rooms.co.il/rooms/secrets-of-king-solomon/

כנסי לאתר הזה:
אתר המלגות של ישראל - מלגה פה! כל המלגות לסטודנטים במקום אחד!

בהצלחה!!

כי בכל אוניברסיטה מחשבים קצת שונה את משקל המקצועות של 4 ו-5 יחידות (הבונוס באחוזים - פי 1.1 למשל לארבע יחידות ופי 1.25 ל-5 יחידות) וגם ההתחשבות בציונים למקצועות ״מסביב״, שאינם מקצועות הליבה.

או המכללה אליה חושבים להירשם - ושם באתר שלהם מזינים את תוצאות כל מקצוע ומקצוע בבגרות וכמה יחידות המקצוע - והאתר מציג את הממוצע.