פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 644)

עוד יום

(רחל שפירא)

שנפל בד' באדר תש"ח, יום לפני הרכזת המדינה ויום וחצי לפני עזיבתם הסופית של הבריטים את הארץ.

מה שלא הבנתי זה איזה תוקף יש ליום שאף אחד לא קבע. אם יש עניין זה בגלל שקיבלו, והיום שהתקבל הוא השנה בד'.

אבל שוין, אני ממילא חולק על הנחת היסוד אז זה לא מטריד אותי.

זה לא סיום אישי שלי, זה במסגרת שיעור בבית כנסת, ואישית לא הייתי נוכח בהכל. 

אומרת שחייבים להאזין לחידון התנך
 

הם נופלים ממני
בעת צפירה קורעת את עור התוף
נושרים ומתמזגים באלפי הרוחות הנופלות מאנשים בודדים סביב.
כולם ב
יחד.

לבד עד כלות.

נופלים ממני כמו תפוחים רקובים על אדמה פוריה.
כאבים ישנים ומגלידים חבוקים באלו טריים ומדממים.
מפרים אותי, 
אולי.

קמתי אני לפתוח לדודי
כי חשקתי אליו, וכאבי הרקיעו נפש עיפה
עד
לכת הנשימה.

ודודי חמק עבר.

כמו טיפות הם נופלים
כמו גשם.
כמו מבול.
חללים
חללים
וכל הביחד הלבדי מתרוקן עד אפס 
באחדות הלבבות.

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34763

היא ישבה שם
ילדה קטנה
ישבה והמתינה
לאבא.

ישבה על החומה
כשהגיעה השיחה.
זה היה אמא.
בוכה בדומיה.

איפה אבא?

אבא? אלוקים לקחו אליו.
שלח אותו למעלה 

לאחר יריה מפלחת מרוצח ארור.

היא ישבה שם.
ילדה קטנה
על כיסא האבלים
נמוך וכואב

ישבה ולא הבינה
ישבה ולא קלטה.
שבמקום המתנה עם הברכה
שתכננה להביא לו
לאחר שיחזור מהמלחמה

היא תלך לשים אבן
על מצבה
שבתוכה קבור אביה.

.

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34765

גִּבּוֹר, אוֹתוֹ אָדָם נְטוּל פָּנִים.
גִּבּוֹר, שֶׁפַּעַם בְּשָׁנָה כֻּלָּם זוֹכְרִים.
גִּבּוֹר,שֶׁאֶת חֲלוֹם אֲבוֹתָיו הִגְשִׁים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

גִּבּוֹר, תִּהְיֶה חָזָק וְאַל תִּשָּׁבֵר.
גִּבּוֹר, תִּהְיֶה אַתָּה וְלֹא אַחֵר.
גִּבּוֹר,אָל תִּפְחַד וְאָל תִּירָא.
גִּבּוֹר, אָסוּר לְךָ לְהִכָּנַע.

גִּבּוֹר, מֻתָּר לְךָ לִבְכּוֹת.
גִּבּוֹר, אַתָּה אַף פַּעַם לֹא פָּחוֹת.
גִּבּוֹר, לִהְיוֹת חַלָּשׁ זוֹ לֹא חֻלְשָׁה.
גִּבּוֹר,
מִי יַצִּילְךָ מִמְךָ?

גִּבּוֹר, שֶׁבּוֹחֵר לִחְיוֹת לַמְרוֹת הַכְּאֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁלֹּא בּוֹרֵחַ בִּשְׂדֵה אוֹיֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁאֶת כָּל רוֹאָיו הִקְסִים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

תגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34766

ומי ישיר "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון"
מלאך עליון כעת
זהו אתה
עטוף וכרוך בטלית
בדגל
מדינת היהודים.

וילדך ימלמלו סביב שולחן השבת
צאתכם לשלום
ויעשו קרע
ואשה
קוברת בעל נעוריה.

במותך נתת
לעולם
את האהבה.

שלום כבר לא יהיה.
אחרי שאתה אינך

מה יועיל עלה קמל של זית
ויונה הרוגה.

האהבה, בליבנו היא.
למלאכי העליון הקטופים.

החזיקו חרב וחנית. 
הגנו עלינו
מלמעלה.

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34764

כואב לי עכשיו,

ואני חושב עמוק,

כי עוד מעט אפסיק לחשוב.

ומה מרגיש לי עכשיו ברגע הזה?

לא יודע להסביר לכם,

מן כאב עוטף כזה.

ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,

זה כאב מסוג אחר,

כאב של לוחמים.

אני כואב את החיים שהיו לי,

ועוד רגע אינם.

כואב את ילדיי שלי,

שלא יהיו מעולם.

כואב את מבטה של אמא,

שתבין שזו מציאות.

כואב את כאבו של אבא,

על--- על שאין לי המשכיות.

ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,

זה כאב מסוג אחר,

כאב של לוחמים.

קישור לשיר המלא ולתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34767

על מה מדובר?

ביטוח חיים? ביטוח בריאות? ביטוח רכב? פנסיה? קרן השתלמות? 

יש לה קרנות פנסיה מ-6 מקומות שונים? 

וכל אחד למקום שונה??

אפשרי אבל מצחיק קצת

אבל זו אכן לא הדת שלהם

גן עדן.

היה הרבה יותר מפתיע אם היו מסרבים להפסקת אש.

למה לא כותשים אותם?

קודם כל כי הם לא שום.

דבר שני, בגלל המחיר של שבועות/חודשי מלחמה (נזק בעשרות מליארדים למשק ועשרות/מאות הרוגים).

דבר שלישי, בגלל המחיר של היום שאחרי עם שלטון שקרס בגללנו והמשבר ההומניטרי שייפול עלינו.

ראשית, זו לא שאלה של "ואז מה"?..

האיבוד של ההרגשה הכי בסיסית - שלא יעלה על הדעת מצב שהם מחליטים לשגר טילים לתוך המדינה, מחזירים ו"נגמר סבב" - זה הכי גרוע.

מרגילים אותנו ואת העולם כאילו זה "אפשרי". סתם כך להחליט לירות מאות רקטות למדינת ישראל?! הם צריכים להבין שלא יעלה על הדעת, מחסלים על המקום את כל האחראים, אין היענות לשמץ "תיווך". מחסלים אותם, הורסים את בתיהם, לא מפסיקים.

אין כל צורך בכניסה קרקעית בשביל זה. זה קודם כל. כבוד ישראל. והערך של חיי יהודים.

אח"כ, גם ה"ואז מה". ואז - הם יצטרכו להיכנע. במלחמת ששת הימים, כמו גם במלחמות אחרות, הסתיים עם כתה כניעה של האויב. איבדו כאן את הדברים הכי בסיסיים.. אם ישרלא היתה מודיעה שדבר כזה לא יעלה על הדעת, ו"השתגענו", היו מבינים שזה תג-המחיר אצלנו. ומקבלים. והרשעים האלו היו צריכים לקבל כל תנאי של ישראל. כולל פירוז, כולל החזרת גופות החיילים. לא רוצים - ממשיכים..

במקרה כזה, יבוא "אבו מאזן" ויבקש מחדש את החזקה על הרצועה וגם יקבל בלחץ בין לאומי. כבר עדיף החמאס.

זה מה שקרה כמעט בכל סבב עד היום - למה שהסבב הזה יהיה שונה? 

אני מסכים שזה ביזיון - אני פשוט לא מופתע. זה היה די ברור שכך זה ייגמר בשניה שזה התחיל. 

נתניהו עם אותה מדיניות כבר 10 שנים.

בנתיים היחיד שהיה קרוב לכבוש את הרצועה זה אולמרט בעופרת יצוקה.

אולי אחרי נתניהו משהו ישתנה אם גדעון סער יבחר במקומו (שאר הבחירים בליכוד נשמעים כמוהו),  

אבל א"א לדעת כי גם נתניהו אמר אמירות כאלה לפני שהיה ראש ממשלה..

את כל משתתפי הפורום למיניהם/נהגי המוניות לדורותיהם/סתם עמך/יאיר לפיד וכו'

תגידו- למה אתם חושבים שאתם מבינים יותר טוב מאנשים שיש להם מן הסתם הרבה יותר

ניסיון מכם וגם יודעים דבר או שניים שלכם אין מושג בו.

מצחיק אותי כל פעם מחדש הניסיון הנואל לתת עצות למקבלי ההחלטות ולמתוח עליהם ביקורת 

לא שאני חושבת שהם חפים משגיאות או משיקולי דעת מוטעים אבל מכאן ועד להביע את דעתנו הקטנה

רחוקה מאד הדרך

מה באמת אנחנו מבינים בביטחון???

היו בחירות (ואפילו ממש בסמוך לסבב שהסתיים בכניעה משפילה לא פחות מהנוכחית).

כנראה שרוב העם כן רוצה "להיכנס בהם" אבל סומך על שיקול הדעת של נתניהו, בסופו של דבר.

גנץ לא היה פועל אחרת מנתניהו.

חוץ מזה - רוב העם העדיף את נתניהו.

אני מסכים שנראה שהרוב מעדיפים פעולה צבאית רחבה, אבל הם מעדיפים הנהגה עם שיקולים אחרים. כך שלמעשה בפועל הם מעדיפים את הכניעה הזו.

זה מורכב, אבל יש פה אבחנה בין הדחף והרצון העכשווי לבין הסתכלות הכוללת.

וזה אותו דבר לגבי השרשור של @נאור97 לגבי יו''ש (רוצים סיפוח וכיבוש אבל בפועל מעדיפים 'אחריות מדינית' וכו').

והעם סומך על נתניהו שיעשה את השיקולים האלו.

אני חושב שהעם טועה, אבל זה לא משנה את העובדה שזו ההעדפה שלו.

ולגבי נתניהו - כנראה שזו הגירסה שלו ל"דברים שרואים מכאן לא רואים משם".

(ואגב, הפעם יש שמועות שהיו מעורבים שיקולים נוספים להפסיק ואני לא לגמרי לא מאמין לזה)

העם כן רוצה שיכתשו את חמאס אבל לא סומך על אף פוליטיקאי שיעשה את זה, ולכן נאלץ לבחור בנתניהו.

או שיש פוליטיקאים אחרים שסומכים עליהם, אבל לא בוחרים בהם כי יש עוד שיקולים אחרים (דת ומדינה, כלכלה, יחסי חוץ וכו').

20190508002213.pdf

אין סיבה שלא

גם יהודי לפעמים יכול להיות חיה רעה, וגם על פי התורה לפעמים צריך להרגו... ולא רק בדיני תורה אלא גם בדיני מלכות.

גם לא הורגים בן אדם כדי לאכול אותו

בכל זאת יש הבדל בין אדם לחיה

במקום אידיאולוגיה לדבר פרקטיקה ואיכות חיים. ההמשך יקרה מאליו.

דבר עם בני כשריאל ממא"ד או רון נחמן ז"ל שזה בדיוק מה שהם עשו.

לפחות לפי סקרים שנערכו כמה וכמה פעמים, רוב הציבור נגד נסיגה ביו"ש. בוודאי נגד הריסת ישובים.

ב. ואם יש הרבה שלא מבינים בדיוק את ערך השבת - היא נהיית פחות חשובה? משתדלים בשבילה ובשביל הפרהסיא שלה במדינה. כשיודעים את האמת - משתדלים שהיא תיושם כמה שאפשר.

ג. אין "מאבק" נגד העם. לכל היותר, השתדלות לחנך ולשכנע כמה שיותר - כולל את עצמנו - שיתפסו את ערכה של ארץ ישראל, על כל "חלקיה".

ד. מי אמר ש,ליכוד, לא באמת מענין אותם"?... יש שם הרבה שממש מענין אותם. ואיכפת להם. והם נאבקים לטובת הארץ.

ה. תקציבים לכבישים ולאבטחה ניתנים (בלי זה, לא היתה אבטחה..). מאבק על תקציבים, זה בכל תחומי החיים שלהם תורמת הקופה הציבורית. לא צריך "להתקרבן".. זה לא דווקא "נגדנו"....

ו. לא חייבים לגור דווקא ב"התנחלויות" כדי להיות בעדם. יש עוד משימות ומקומות במדינה. אעפ"י שזה בוודאי דבר חשוב.

ואני לא כ"כ יודע על רבנים שמדברים בעד ו"אפילו חלקו" של צאן מרעיתם לא גר ביו"ש.

ז. אני לא כ"כ רואה במה "מתקפלים".. זה בערך כמו בכל תחום במדינה. 

ואחרי מה שכתבת על גודל החשיבות - למה אתה "לא רואה היגיון" לבחור לגור שם?.... בוחרים לגור, כי זה חשוב. ומלבד מה שהכרת על האוכלוסיה, יש גם סיבות "עולם-הזהיות" טובות מאד. הן במחירי הדיור, באיכות הדיור בהרבה מקומות, באיכות הסביבה. וגם תקציבים לא מועטים מושקעים. אפשר לראות את גם את הכוס המלאה..

אנחנו לא גרים ביו"ש רק בשביל עצמנו.

ב. אני לא מרגיש "מקריבים את בטחוננו וחיינו"... מרגיש נוח מאד, והגנה צבאית מעולה. 

ג. אנשים בליכוד לא נאבקים "בע"מ".. יש שם רבים שממש איכפת להם. ויש כמובן עוד נושאים חשובים. ובכללי, בד"כ בנושאים אידיאולוגיים - יש קבוצה קטנה יותר שמובילה, וסוחפת אחריה את האחרים. צאה וראה מה עשו שתי נשים יקרות - יהודית קצובר ונדיה מטר - שבזכותן נושא הריבונת נהיה חלק "פשוט" מהשיח...

זה שאין שם נציג מיו"ש (לא בדקתי את כל הרשימה), זה ענין של פוליטיקה פנימית בפריימריס. זו לא ועדה מסדרת. לא בוחרים לפי מקום מגורים, חוץ מה"משבצת" שמוקצית למחוזות, לפי גודלם.

ד. ברור שעדיף שתהיה ריבונות... בזה אין מחלוקת. וברור גם שאם יש ריבונות - אז כל מיני "סעיפים" שצריכים כעת בירוקרטיה של מנהל אזרחי, היו פשוטים יותר. עובדים על זה בהתמדה, נקוה שבקדנציה הזו זה ייפתר. אבל זה לא בגלל שלא משקיעים בכבישים וכד'. משקיעים. אכן, אזור שחלקו הגדול בין ישובים ערביים, התשתית שם בעייתית (גם בגליל יש מקומות כאלה). אמרתי שלא נכון שלא נותנים תקציבים לכבישים ולאבטחה. ובוודאי לא בגלל ש,נגדנו".. תקציבים, זה תמיד מאבק...

[כנ"ל, אני כלל לא מרגיש שכפ"ץ.. גם לא ש"מגיע לי יותר"...]

ה. מכיוון שאמרת שאתה לא רואה טעם למישהו מבחוץ לבוא לגור ביו"ש - הדגשתי את הצדדים שהם בהחלט "טעם". טעם מצוין. כמובן, אני גם בעד לשפר מה שאפשר, קל וחומר מה שיכול להועיל בטחונית (כנראה גם הבדל יסודי בינינו, שאתה מדגיש כל הזמן ש"גרים תחת סכנה", כעת אפשר "לחיות נורמלי".. אני לא רואה את זה עד כדי כך. אם כי גם אני כמובן שמח בהחלט על התכניות לכבישים העוקפים החדשים שאושרו כעת. יחסוך זמן ועיכובים בדרך...).

ה.

חשבתי שאולי אתה גר במקום יותר "צדדי" מהיכן שאני - אבל כעת שאני רואה שאתה אומר שאתה "בצד שלכם", אז אני מבין שאתה כנראה לא גר ביו"ש.

אם זה כך, אולי יותר מובן... מרחוק באמת יותר נראה מפחיד..

גם אנחנו, האזורים שאנחנו לא גרים שם, נראים לנו יותר "מסוכנים"... (וכנראה אצל אחרים ההיפך). כמו שאמר מישהו, כל אחד מכיר את הערבים שלו...

בזמנו, כשהיו אוטובוסים מתפוצצים בירושלים, נתנו לילדים בביה"ס לכתוב חיבור על המקום שהם גרים, ומה הם אוהבים בו. ילדה אחת כתבה, שמבחינה בטחונית יותר בטוח לה... 

בוודאי שצריך לנקוט יד קשה יותר כלפי הפורעים הערבים ימ"ש. בזה אני מסכים.. אבל זה לא ענין של תקציבים. יותר של מדיניות. ויש שיפור מאד גדול בתחום.. אני מכיר מקרוב איך פועלים, ורוב הפיגועים נמנעים, בתוך המחנות שלהם.. (ברור שגם פיגוע אחד זה יותר מידי).

וגם אני מסכים שההתיישבות ביו"ש מגינה על כל המדינה. אחרת היתה מתפתחת כאן ח"ו חממת טרור נוסח עזה.. 

וגוש קטיף היה באמת שכפ"ץ של המדינה, כמו שרואים כעת כולם - כולל אותם אנשים חביבים, תושבי הקיבוצים בסביבה, שהיו עומדים בימי שישי עם שלטים לתושבי גוש קטיף "לחזור הביתה"... כמה שהם, מסכנים, מתגעגעים כעת לימים שתושבי גוש קטיף היו בבתיהם המקוריים..

ונכון שמה שעשה יוסי דגן בזמנו, עשה מעולה. ובהחלט לא חולק על כך שכעת, בהסכמים הקואליציוניים, צריך לדאוג שיעשו מה שאפשר לחיזוק ההתיישבות. בהחלט, ואפשר לסמוך על סמוטריץ' ושות' שיכלילו את זה.

אני לא התייחסתי לדברים הללו. למה שצריך עוד לחזק, באופן חיובי.

[אתה יודע שאצלנו לא צריך לסגור דלת כשנוסעים מהבית?...]

אי אפשר לדבר בשם כולם... האוכלוסיה ביו"ש מגוונת מאד - ממש כמו בכל הארץ.

[ציינתי רק כקצת קונטרה לנושא הבטחוני שעלה... גם זה לא אצל כולם, אבל אנחנו ספציפית, לא נחשוש אם נשאיר דלת לא-נעולה כשניסע, שנמצא שמישהו פרץ לבית.. בלי עין הרע, כמובן...]

[שאלה טובה.. אין לי נתונים בשביל זה, אם כי יתכן שאכן יש בזה משהו. אני גר במקום שהוא די "עיר".. ויש כאן מכל הגוונים של האוכלוסיה, דתיים, לא דתיים, צברים, יהודים מרוסיה, מאוקראינה, מאמריקה, מאתיופיה, מהודו, מפרו, אשכנזים, ספרדים... אוירה טובה ב"ה..]

מצד אחד אתה אומר שלליכוד מנותקים מיו"ש ואפילו אף אחד לא גר שם,

אבל מצד שני אתה אומר שאנחנו פריירים שלא דורשים יותר.

זה לא סותר קצת?

צריך לדעת את גבולות הגיזרה שלנו, לבחור את ה"מלחמות" שלנו.

אם הבית היהודי היו המפלגת שלטון ברור שהיינו דורשים מהם יותר, כי גם היה לנו סיכוי לקבל יותר.

אבל כל עוד הליכוד בשלטון צריך לדעת איך להתנהל מולם ולא "ללכת עד הסוף".

א"א כל הזמן לעשות הפגנות, זה לא אפקטיבי.

מוזר באמת שכל פעם מחדש המון ביו"ש מצביעים ליכוד למרות שהם לא מחזירים להם תמורה ראויה,

אבל זה לא הנושא כאן. 

הסכמים קואליציוניים הם מסמך נחמד, אבל שום דבר לא יוצא מהם בד"כ.

כמו שפעם קודמת הבטיחו להקים צוות הסדרה ושום דבר לא יצא מזה.

מי שקובע מה קורה ביו"ש בפועל זה ראש הממשלה וקצת אולי שר הביטחון.

וגם אם תדרוש נגיד גירוש משפחות או עונש מוות למחבלים והליכוד יעמדו בהסכמים, בג"ץ יפסול את זה.

לכן מה שהכי חשוב זה לשנות את בגץ, ולכן סמוטריץ' מתעקש על משרד המשפטים.

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/400656

ונכון שצריך להתעקש אבל בסופו של דבר כשיש לך רק 5 מנדטים אז צריך לדעת על מה להתעקש.

א"א לאיים כל שבוע בהפלת הממשלה.

וכמו שכתבתי הדבר הכי חשוב עכשיו זה מערכת המשפט, ואני מאמין שגם אם סמוטריץ' לא יהיה שר המשפטים הוא יתעקש  שחוק ההתגברות יעבור.