איזה קשה! אופ. והזוי. בטח בחגים זה רק גדל ומתחזק....
קודם כל תקשיבי, באמת באמת בכל בית יש עצבים. ויש רגעים מוגזמים גם בעצבים האלה. וזה לא פשוט בכלל! והמון אנשים חווים את זה סביבך גם אם לא מדברים על זה.
אז תרגישי בנח.

ועוד משהו, בדרך כלל המבט שלנו על זוגיות ובית נבנה ישירות מהמבט שלנו על ההורים.
ממליצה לעשות חושבים אם לקראת בניית בית משלך וזוגיות יציבה אולי ללכת למשהי לייעוץ.
וגם בשביל הדמות שתהיה שם בשבילך להקשיב ולסייע. כי נראה שזה לא מספיק בבית...

מלא הצלחה וברכה בעה וחירות!!

ממש חשוב! תודה רבה יקרה!!

ולגבי המשפחה- באמת שזה כבר מוגזם ולא מאוזן ברמות..רוב הזמן לא שמח פה

בת כמה את? מה החלופות שיש לך לאמצע השבוע?

אני יכולה לגור באיזו דירה, אבל יכול להיות שאני ארגיש שם ממש לבד..קשה לי לפתח חברויות.

איפה חברות.שלך? איפה את מבחינה דתית?

אני רוצה להגיב באריכות אבל צריך קצת פרטים.

אבל הן גרות בבית..

זה גם יקר וגם מנוכר..

ולגבי התיאור וואי נשמע לא קל בכלל

בגדול - את לא יכולה (ואולי לא רוצה) לשנות את המשפחה שלך.

זה מה יש. זה אבא, זה אמא, וזה שהם צועקים אחד על השני זה באסה אבל לא בתחום האחריות שלך.

 

את צריכה לצאת משם.

 

אני לא יודע איפה את לומדת, אבל צריך לחפש חלופה אחרת.

או מדרשה שסמוכה למקום הלימודים (יש כאלה בשומרון ללומדות באריאל), או דירת רווקות רציניות (קצת קשה למצוא בגיל שלך, אבל אפשרי), או מקום עבודה שדורש משרה חלקית ויתן גם מגורים.

 

אנחנו לא יכולים לשנות אנשים אחרים. זה לא עובד ככה.

אבל בסוף, שבתות חגים- בסוף חוזרים לבית..

עם הבעל מן הסתם אני אצטרף לבוא שבתות להורים!

הם יעלבו אם לא..

 

וגם באמת למה שבחור ירצה משהי עם בית כזה..מישהי שמתפדחת מהמשפחה שלהה

וגם , למה ה' שם אותי פה, בשביל שאברח מפה? 

בסוף מקבלים החלטות יחד איך להתמודד עם בעיות עם ההורים

תחשבי כרגע איך את הופכת את החיים שלך לטובים קצת יותר.

 

לגופו של עניין - לא חייבים להגיע לשבתות להורים. גם כשסתם אין כח ליסוע בשלושה אוטובוסים.

לא הבנתי את הקטע עם האוטובוסים..

 

ומי אמר שבדירה יהיה לי יותר טוב? אולי ארגיש בדד?

בלי שלהורים תהיה 'אשמה'.
לא הסתדר וזהו.

דבר שני את ממש לא חייבת לבוא אליהם לחגים אם הם גורמים לאווירה רעה, אם הם רוצים שתבואי ששניהם יתאפסו מעל האגו של עצמם וישרו אווירה של חג
דבא שלישי לא חסר אנשים שלא אכפת להם מהמשפחה של בת/בן זוג , העיקר שהבן/בת זוג מתאימים

לא'דעת, אני לא היית רוצה להיכנס לבית כזה..זה מלחיץ מידי..

אבל זה לא אומר שאת חייבת להיות איתם בחג אם מה שהם גורמים לו תכלס זה שלא יהיה שמחה בחג

לכל משפחה יש את הקטעים שלה. אל תחשבי שלכולם טוב ורק לך רע. ואם זה לא טיפטיפ מנחם אותך...
אין לי מה לנחם אותך , יותר בכיוון: את בת 20..עוד מעט מתחתנת..מקימה משפחה...אל תתייחסי למשפחה שלך ככ ככ ברצינות ...עוד מעט כולם יפרשו כנף יתחתנו תהיה לכם משפחה עם המון נכדים וגם את תביאי את שלך והכל ישתנה...
זה עניין של זמן...
ואני ממליצה לך לגור עם שותפות נחמדות וללמוד מקצוע , לעבוד, לראות עולם, לעשות כמה שפחות שבתות איתם.
בהצלחה

אהבתי את ההסתכלות שלך

בהצלחה.

מקום עצמאי לגור שם.

2.את לא יכולה לעשות הרבה, אבל אם את יודעת שיש דברים שמשמחים ומרגיעים את ההורים שלך, אז תתאמצי לעשות אותם
.אני בעיקר לא מתכוון בשעת הכעס והמריבה, כי אז כבר קשה להרגיע, ולפעמים זה יכול להחמיר את המריבה.
אני מתכוון דברים כלליים שיכולים להרגיע את הבית. אם זה לעזור במטלות הבית. אם זה לקנות פרחים לאמא, לקנות לאבא איזה מאכל שאוהב וכדומה.

3. כדאי להתייעץ עם רב/רבנית/איש מקצוע. אני מעריך שיהיה להם תובנות חכמות.

א. את לא יכולה לשנות אותם, אז את צריכה להשלים עם המצב הזה.

ב. את צריכה לדעת שהדבר הכי טוב בשבילך, זה לעשות רק דברים שיעשו לך טוב,להיות בבית בתוך האוירה הזאת זה לא בריא בכלל, לכי תמצאי עבודה, לימודים ומגורים סוג של תתחילי את החיים שלך.

ג. אחרי שיהיה לך טוב, גם למישהו אחר יהיה טוב איתך ותדעו ביחד להתמודד עם כל הקשיים האלו...

ד. תדעי שהקב"ה לא מכניס אדם לניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, אז הוא נותן לך את הכח להתמודד עם כל האתגרים האלו (זה לא אומר שאת צריכה להישאר בבית).

בהצלחה רבה!!

חלופות יכולות להיות מדרשה אולי.
מכירה בחורה במצב דומה שגרה בדירה
אבל היא בת 30.
זה שונה

אני חושב שצריך כל הזמן להחזיק חזק מהנקודה הזו שה' יתברך לא שם אותנו במציאות שאנחנו לא אמורים להיות בה או שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה. צריך תמיד לזכור שאם ה' שם אותנו כאן כנראה זו המצאות שאני צריך לפעול בה ודווקא מתוך המקום הזה אני צריך להשתדל לעבוד אותו. 

אמנם אני לא יודע מה המצב, אבל אני רק יכול לייעץ לך מבחוץ. אני חושב שאת צריכה לקחת את המושכות לידיים ולהחליט שאת הרוכב את המנהיגה. כלומר את צריכה לקחת חלק מהאחריות על המשפחה. אם תחפשי מקום אחר להיות בו קרוב לוודאי שהמצב בבית לא ישתנה לטובה. אני לא חושב שכדאי לברוח מהמציאות להפך לדעתי בתור אדם בוגר את צריכה לקחת על עצמך את האחריות למרות שזה קשה ונראה בלתי אפשרי. 

לא לשכוח שכל אחד ואחד יש לו ב"ה נסיונות מאוד קשים בכל מיני עניינים ונראה בלתי אפשרי להתמודד עם המציאות, אבל האמת ששם זה המקום הכי טוב שיכול להיות בשבילנו כי זה מה שה' רוצה ממנו. וכל אחד צריך לחשוב טוב איך הוא פועל למען רצון ה' מהמקום שהוא נמצא בו.

אף פעם לא לחשוב שלחבר יש חיים טובים יותר משלי, הרי כל אחד בחיים עובר קשיים עצומים.

אהבה בין גבר לאישה היא כזו שאינה תלויה בדבר. זיווג הוא בידי שמים(99% זה ה' יתברך עושה ו- 1% אנחנו משתדלים להתפלל לה' שיעזור לנו) וכשזה צריך לבוא זה יבוא. 

בהצלחה רבה מאוד ובשורות טובות!!!

חושבת שכדאי בתור התחלה להיות במקום שתוכלי להתמלא בו ולשאוב ממנו כוחות (מדרשה או כל מקום אחר שיעשה לך טוב) ואח"כ לאט ובהדרגה לתרום לקרובים לך ביותר במה שתוכלי ותרצי .זאת עבודת חיים.

כולם אנשים טובים מאוד ביסודם, רוב מוחלט מהמעשים וההתנהגויות השליליות נובעות מדפוסי התנהגות לא בריאים שאנשים סיגלו במהלך חייהם. צריך המון חמלה, אהבה ועין טובה כדי להבריא מקומות פגועים. בהצלחה ממש

ומסכימה שכדאי למצוא מקום אחר לגור בו ולא לחשוב כרגע על חתן..

רק מוסיפה, בקשר לאחותך,
אני לא יודעת מה מצבה אבל מוסיפה בשקט שלפעמים אופציית האשפוז היא הדבר הנכון. כמובן שהדבר צריך להיעשות בהחלטת אנשי מקצוע ולא כאיום אבל למי שזקוק לכך זו הצלת חיים כפשוטו.
כמו שאדם חולה סרטן או לב ברור לכולם שבמצבים מסוימים הוא זקוק לאשפוז כך גם במחלות בתחום הנפש..

בקשר לאחותה, ואני לא מסכימה עם זה 🤗

יש הרבה אנשים שהדרך שלהם לבטא את עצמם חסומה , בגלל הסביבה , או דרך החינוך הלקוי שלא חינכו אותם או חינכו באופן שגוי והרסני, לא משנה מה הסיבה -
אבל הדרך היחידה שלהם לשחרר, זה בצעקות .
לאשפז אותם זה לכבול להם את המקום היחיד שנותר להם להשתחרר בו.

אנשים שצועקים בקביעות, צריך לתת להם מקום לעצמם להשתחרר, יש מליון אופציות על דרך החיוב:
ללמד אותם לרכוב על סוסים,
או ללכת למכון כושר ולספורט ימי על בסיס קבוע
או לתת להם לטוס לחו"ל להתפרע כמה שאפשר ,
וכו וכו קצרה היד מכמות הדוגמאות
לאשפז?
להפוך אותה לחולת נפש?
להרוס לה את הדימוי העצמי ואת החשיבה,?
להרוס לה את העתיד?
לא אחותי.

אני לא פסכיכאטרית וזה לא התפקיד שלי.

רק אמרתי שיש מצבים שטובת האדם היא להתאשפז.
כן. טובתו. לבריאותו ולעתידו. כפשוטו.

כמו שאדם חולה סרטן צריך כימוטרפיה ולא תגידי שזה יהרוס לו את השיער כי מה לעשות שלצערנו יש דברים חשובים יותר משיער אז כך גם בבריאות הנפש.
יש מצבים (שוב, לא כולם) שאישפוז זה טובת האדם. זה מה שהוא צריך לבריאותו.

מי שחולה בנפשו (ומחלת מפש זה לא קללה. זה פשוט עוד סוג של מחלות) לאשפז אותו לא יהפוך אותו לחולה נפש אלא רק יציל את נפשו החולה והסובלת.

מי שבמצב נפשי שזקוק לאשפוז האישפוז זה לא מה שיהרוס לו את עתידו, אם כבר להיפך.

אני מכירה מקרוב אנשים מתמודדים, מכירה מקרוב מאוד אנשים שאושפזו (במחלקה סגורה או פתוחה) ומכירה אותם בחיים שאחרי. כולם אנשים חכמים ומוצלחים וטובים ואהובים שמתפקדים בחיים ועובדים ובעלי משפחות. אך למרבה הצער-יחד עם הכל-הם גם חולים. ומי שחולה, זקוק לעזרה.

@די_לסטיגמות_על_מחלות_נפש

אז לצערנו זה חלק מהשיקול,

ה"מה יאמרו" הזה,

אם אין הצר האלטרנטיבי שווה בנזק המלך.

 

לי כבר יצא להיפגש עם אנשים סובלים מבעיות נפשיות של עצמם,

או של חברים, בני זוג וכדו'.

לא אומר שום דבר רע על אף אחד,

אבל זה לא פשוט,

ובאמת לא צריך סטיגמות אלא לבדוק טוב לגופו.

זה באמת לא קל.
ממני שחיה בערך כמו שתיארת רק יש מצב שיותר גרוע.
אם תרצי אשצמח לשתף אותך בפרטי.

לגבי הבחור. באמת לא קל. כדאי מאוד שתתיעצי עם רב מה לעשות בעניין הזה. גם בשבילו וגם בשבילך.

נכון שלא טוב עם המשפחה,כדאי לזכור שמשפחה לא בוחרים.
בכל משפחה יש דברים שאנחנו לא אוהבים,ואני בטוח שהילדים שלך לא יאהבו מה שיהיה אצלך בבית.
לפי דעתי אין דרך לשנות את ההורים,אלא לנסות להתעלם,לא עניין שלך אם ההורים צועקים.
נכון שהאווירה לא כיפית,אין מה לעשות.
כדאי לשתף חברה במה שעובר,לא טוב לשמור הכל לבד.
אולי כדאי שלפעמים תלכי לחברות לשבת.

ועל הקטע של הבחור,מחילה אבל את מכניסה לעצמך פחדים לראש.
בחור מתחתן עם האישה,לא עם ההורים שלה.
ברור שזה שיקול,אבל אם מישהו יאהב אותך,קשה לי להאמין שהוא יפסול כי ההורים שלך רבים.
בסופו של דבר הוא חי איתך.

אנחנו היום בא' בחול המועד פסח,ויש מצוות עשה מדאורייתא לשמוח.
אני מעתיק פה את דברי ספר החינוך מצווה תפ"ח
（מחקתי חלק）:
עוד אמרו זכרונם לברכה (חגיגה ח א) שמח בכל מיני שמחה, ובכלל זה הוא אכילת הבשר ושתית היין, וללבוש בגדים חדשים, וחלוק פרות ומיני מתיקה לנערים ולנשים, ולשחק בכלי שיר במקדש לבד, וזו היא שמחת בית השואבה הנזכרת בגמרא (סוכה נ א), כל זה שזכרנו בכלל ושמחת בחגך. ואמרו זכרונם לברכה במסכת פסחים (קט א) חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, ושם נאמר, תניא, רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבית המקדש קים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר (דברים כז ז) וזבחת שלמים וגו'. עכשיו אין שמחה אלא ביין, שנאמר (תהלים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש. ואמרו עוד במה משמחן? אנשים בראוי להם ביין, ונשים בראוי להם בבגדים נאים, והזהירתנו התורה כמו כן להכניס בכלל השמחה העניים והגרים והחלושים, שנאמר אתה והלוי והגר והיתום והאלמנה.

משרשי המצוה. לפי שהאדם נכון על ענין שצריך טבעו לשמח לפרקים, כמו שהוא צריך אל המזון על כל פנים, ואל המנוחה ואל השנה, ורצה האל לזכותנו, אנחנו עמו וצאן מרעיתו, וצונו לעשות השמחה לשמו למען נזכה לפניו בכל מעשינו. והנה קבע לנו זמנים בשנה למועדים, לזכר בהם הנסים והטובות אשר גמלנו, ואז בעתים ההם צונו לכלכל החמר בדבר השמחה הצריכה אליו, וימצא לנו תרופה גדולה, בהיות שובע השמחות לשמו ולזכרו, כי המחשבה הזאת תהיה לנו גדר לבל נצא מדרך הישר יותר מדאי, ואשר עמו התבוננות מבלי החפץ בקטרוג ימצא טעם בדברי.

ונוהגת מצוה זו לענין השמחה, אבל לא לענין הקרבן בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה ואינו משמח עצמו ובני ביתו והעניים כפי יכלתו לשם מצות הרגל בטל עשה זה, ועל הדרך שזכרנו יאמרו זכרונם לברכה (אבות פ"ב מי"ז) וכל מעשיך יהיו לשם שמים.



חג שמח,בהצלחה רבה

ההתמודדות קשה, ואף אחד לא היה רוצה לחיות ככה...
לדעתי מדרשה תעשה לך הכי טוב...
להיות בסביבה טובה, עם אנשים שאוהבים...
אני לומד בישיבה, ויש לנו גם בחורים שאין להם כל-כך בית ללכת אליו, ואנחנו פשוט המשפחה שלהם..
ואין לך מושג כמה הם שמחים בחייהם
תחשבי על זה.....

התמודדות לא קלה,
מה אפשר לעשות?
- מדרשה/ דירה כמו שכתבו לפני, אם נוח לך. (לפעמים נשארים קרוב לבית, לוודא שהכל בסדר)

במקרה שאת נשארת בבית, כמה נקודות:
- למצוא לך פינה בבית. יש לך חדר לבד? אם אפשרי שכן, עדיף. לטפח אותו, לדעת שהוא הנחלה שלך.
להתנתק, בזמנים מסוימים אפשר לנסות להיכנס למין בועה, לא להיות שם כשלא נעים לך.
לשמוע מוזיקה, להתחפר בשמיכה, להתכתב עם חברה.
- לא להתערב.
הם רבים, היא צועקת. תני להם לעשות את זה.
תשמרי מרחק.
- פינה בטוחה, לפעמים החדר לא מספיק. בית של חברה/ משפחה רחוקה/ פארק/ טיול עם חברות/ ספריה- מקום שאת יכולה ללכת לשם כשקשה.
- לבנות עולם. בני לך עולם בנוסף לבית, פתחי חברויות, תעבדי (עבודה היא דרך נהדרת לא להיות בבית, ולהתקדם לקראת עתיד טוב יותר) פתחי תחביבים (חליל וסרטונים מיוטיוב, רקמה, מה שמתאים לך)
- לעבוד על עצמך, לגדול. נשמע אבסורדי אבל כשלומדים טוב מה לא להיות. אפשר להקים בית נהדר, אם איכות שלא קיימת ביוצאי בתים נורמטיביים.
תזכרי את זה, שימי לך מטרה. תלמדי, תראי דגמים נורמליים. את תקימי בית טוב, שליו ומקסים.
ויש לך כוחות, תזכרי את זה.
- את לא הבית שלך, את את. וגם כשיגיע הבחור הוא ידע את זה וילמד להכיר אותך.

הרבה הרבה כוחות,
ובעזרת ה' יהיה טוב

קודם כל כואב לי איתך,

ואין לי מילים מלבד לנסות לשלוח כוחות,

שכנראה ה' יודע איפה הוא שם אותך,

וכנראה יש לך ניצוצות ללקט משם.

 

ולגופו, אם אפשר קצת,

מישהו מהמעגל הקרוב,

משפחה / חברים / שכנים

מכיר את המצב בבית שלך?

הוא יכול להשפיע עליהם לעבור תהליך טיפול?

הרבה מזה יכול להיות לא כ"כ חריף,

אלא בעיות תקשורת די בסיסיות,

שממילא מקרינות שליליות על כל האווירה והבית.

 

כמו שאמרו,

תמצאי את הדברים שמוסיפים לך כוחות,

תשקיעי הרבה במה שמשמח אותך וממלא אותך,

 

ולגבי הבחור, אל תדאגי לזה יותר מדי.

בע"ה תהיי מספיק מקסימה,

שהוא יסתנוור ממך ולא יראה את הבית

כמובן, בית זה שיקול,

אבל את מי שאת, ולא מי שהבית שלך.

להבדיל, את שרה, רבקה רחל ולאה לא פסלו על משפחה,

ולא רק כי לא הייתה אלטרנטיבה (בכל...?).

 

מאחל לך המון טוב ואור, בע"ה!!

הייתי משועשע אם זה היה בלנו

העברתי את זה לבחור שמשבץ את הפרסומות. החלפנו את המערכת השבוע לאחת שמנסה כנראה לעשות התאמה בין התוכן לבין הפרסומות.

 

 

של בפסח בואי ללדת במעייני הישועה...

(אין לי כח לעשות צילום מסך)

אני ב7 ברכות, מקבל פרסומות של הידברות (לא קבלן חיצוני) לנשים. למרות שאני מחובר (בתור גבר למרבה ההפתעה).

זה נורא:/
מהמחשב נראה לי נתקלים ביותר פרסומות🤷

בהמשך לזה- זה מפחידדד שגוגל מקשיבה לכל מילה - צעירים מעל עשרים

כל מה שאני חשבתי עליו זה שאלוהים בטח שונא את מי שמזהם את האוויר ואת הטבע.

 

בראש שלי הרבה פעמים קופץ איך הצליחו להרוס מנהגים ממש יפים באמצעות התעשיה ...
שריפה של פלסטיקים זבל בכל מקום ...
במקום שהיהדות תוביל היא פשוט ממשיכה עם הזרם..
מוזמנים להכנס בי

ועל זה שכמעט אין בציבור הדתי ארגוני איכות הסביבה לפי הידוע לי (אם אתה זוכר פעם הייתה יוזמה למחזר עלוני שבת אחרי עריכה לוודא שאין בהם שם ה או פסוק שלם. "ירוק עכשיו").

אבל אני לא אפסיק לחשוב על דברים אחרים בגלל זה..

לעומת חרדים. אני ממילא גר בעיר הכי מזוהמת בארץ, עם מלא מפעלים מגעילים שחורגים מכל תקינה של המשרד להגנת הסביבה, יש פה מזג אוויר ממש נוראי .

 

אם כל זה לא מספיק, אז יש פה מלא מכוניות , ואנשים תמיד עושים על האש, ותמיד שורפים פה משו.

 

אבל היום סופית הבנתי שאני גר בגטו. תמיד תהיתי למה אנשים מהעיר שלי מעקמים פרצוף כל פעם שהם מגלים מאיזו שכונה אני, אבל עכשיו אני יודע. אני מאבד לאט לאט את התמימות שלי והחיים הופכים לגהנום. אני שם לב שמזג האוויר נהיה קיצוני יותר , העולם נהיה אלים יותר וחשוך יותר, חזון אחרית הימים כבר כאן.

 

מה שהלך פה זה נוראי. עשן בכל מקום, מבעירים חמץ בתוך חביות בכל השכונה. אחרי זה מפילים את החביות לרצפה וזורקים כל מיני דברים לתוך האש.

 

וכמובן שיש התקהלות עצומה של ילדים חרדים מעצבנים, וכל מה שעובר לי בראש זה המשפט של מייק טייסון : I want to throw down your kid and stomp on his testicles, and then you will know what it is like to experience waking up everyday as me. And only then will you feel my pain'.

 

בקיצר, בפסח צריך לנוח ולהשתחרר בבית או בטבע, אבל מה אנשים עושים?? שורפים ומתקהלים, קניות, אוטובוסים, איזה מין פסח זה???

 

מישו באמת נהנה מזה? אנשים אשכרה אוהבים ללכת עם חולצה לבנה צמודה בשבת ושפשפת ולאכול 3 ארוחות ולחפש איך להעסיק את עצמם???

 

אני מנסה להבין דתיים, אבל אני באמת לא מצליח.

 

#ברוךשעשניחילוני
#חילוניזההכיאחי
#שמורעלהטבעוהואישמורעלייך
#אלוהיםנמצאגםבעציםובפרחים
#ייסוריורתרהצעיר
#דרכוןקנדי

 

דרץ ארץ קדמה לתורה. אז מי שמנצל מצווה כדי להוציא לפועל את נטיותיו הפירומניות לא מייצג את היהדות בעיניי.
ב. זה שאתה אוהב שקט (גם אני) ו"ילדים קטנים חרדים" מעצבנים אותך לא קשור לעניין. אותו דבר היה קורא לך אם היית גר בעזה נגיד. זה עניין של אופי.
ג. שבת זה כיף. רק מסוג אחר. עולם רגוע יותר. משפחה. תפילות. לימוד תורה. זה המהות של היום הזה. אתה כנראה לא רגיל לזה.
ד. אתה חייב כבר לעבור דירה...

אתה צודק בכל הסעיפים שמנית.

 

 

איך שרו הסמיתס', אבל אל תשכח את השירים שהצילו את חייך. אני זוכר את השיר genocide באלבום השני של the offspring.

 

אם רק הייתה בין כולנו אהבה ואמון. העולם הזה היה יכול להיות גן עדן. העולם הזה הוא אכזבה. אני בטוח שאלוהים מאוכזב.

 

 

 

מייק טייסון מוכרח להיות אדם נוראי

אם כי זה בהקשר אחר.

אני לא רוצה להוציא לעז על אחד האנשים שאני הכי מעריך.

 

הוא אחד האנשים הרגישים והעדינים והכנים ביותר שראיתי.

 

הוא תמיד לבש את הלב שלו על השרוול שלו. מעולם לא ראיתי אדם מפורסם ומוצלח שבכל ראיון, בכל דוקומנטרי, הוא תמיד כנה ודובר אמת, נאמן לעצמו. אין לו שום פאסדות, והוא לא מנסה להסתיר או לכסות שום דבר , בעיני הוא מקסים.

 

מאז 2008 ראיתי ראיונות שלו ודוקומנטרים על אגרוף שהשתתף בהם, אדם מדהים.

 

אני יכול להבין אנשים שחושבים שהוא פסיכופת , אכזרי, חולה נפש, היו לו הרבה תקריות ואמירות שנויות במחלוקת במהלך הקריירה.

 

הנה צד קצת אחר שלו:

 

 

 

 

 

אתה אמריקאי?

מה שאני חשבתי על החג הזה,
שהוא כולל כמה חגים..
סוכות- כשאוכלים בחוץ
לג בעומר- בשריפת חמץ

ידוע שהראש-ההתחלה כולל בתוכו בקטן גם את הפרטים. אז הנה זה נכון גם כאן בחג הראשון בשנה לפי מניין החודשים

וגם בפסח יש כאלה שנשארים עד הבוקר כמו בשבועות.
אבל יותר שכיח אלה שנשארים ערים כל הלילה בלילה שלפני פסח..

בסוף יש אמת אחת שהכל ממנה יוצא וחוזר

מועדים לשמחה

לא הייתי בשריפת חמץ

מכביטס,
six13,
אלה הכי מוכרים ... בטח יש עוד, הגיוני שגם ישראלים;)
ממש (ממש!) טובים וקצביים,

**אבל זה נשמע אצלם ממש כמו כלי נגינה;)

יש גם את להקת המושב.

* זה לגבי ווקאלי. אבל קודם כל צריך לדון בשאלה האם מותר בכלל לשמוע ווקאלי..
אני הולך ע''פ רבותיי ששיר שמח- אסור גם בווקאלי, ושיר עצוב/ נשמה (באמצע.. לא שיר מקפיץ של שמחה) מותר גם עם מוזיקה

מאוד ממולץ

לא אוהבת ווקאלי ולא מצאתי היתר.

אוהב לחיות לבד?
לא אוהב שאנשים עוזרים לך?
נהנה מהשקט?

בכל מקרה, כדי לצאת מתחושת הבדידות - ליצור קשר אישי עם משהו שממש מוצא חן בעניך ולבלות איתו במשך תקופה ארוכה. 

אני חושב שיש הרבה רמות של זאב בודד. כל אחד והעולמות שבהם הוא יכול לשתף, לעומת אלו שפחות מתאים לו.

 

אני למשל גיליתי פעם שבכתב הרבה יותר קל לי מאשר פנים אל פנים. היום זה שונה אצלי אבל הרבה שנים זה פעל ככה.

הפסיכולוגית שלי ככה טוענת
נמר בטבע...
מתיישב עלי טוב
אוהבת לחשוב לבד ולבצע לבד.
ואני מכורה לזה.
כשהכרתי מישהו היה לי קשה להיפתח אבל כשנפתחתי היה לי הכי טוב שבעולם.
זה לא שהשתנתי...
עכשיו אני שוב נמרה

כדי שאדע שאתם באים באופן סופי.

 

סליחה על השיגוע

מי רוצה / יכול / מעוניין / מוכן להקריב את עצמו?

 

 

 

 

 

העתק: @חן, @פסידונית @לב טהור

 

בס"ד

יאללה בואו נקבע אחרי הטיול מפגש בירושלים!!

@ארץ השוקולד מה אומר? ניסיתי להשיג אותך ללא הצלחה..

בכל זאת בא לי להראות נוכחות לימודית

@אורה2x אולי תדע

@ארץ השוקולד מה דעתך? יתחיל בזמן יסתיים בזמן?

 

 

 

 

 

העתק: @ניצנים @שמן פשתן @סלט מקולף  ||  @ארצ'יבלד @תקוות עולמים

 

 

 

שלא כמו פעם שעברה....

וגם ההליכה בפעם שעברה.. מאוד מאוד זריזה

שלחו מסר

 

אני חילוני, אני גם יכול??

לא הגזמת...

וחשבתי על ניצנים אם היא באה!! (תבואיייי)

המיקום בסוף יצא טוב

@הפואנטה
@מחפשת^
@ניצנים

@ארצ'יבלד
@Admin
@הגיגים בע"מ

אם כי לטיול ככל הנראה לא אבוא

אם ארץ לא נתן לך

הטיול ב11 במיקום שארץ השוקולד קבע ושלח בפרטי למי שנרשם.
ואולי ב17 מפגשון באותו מקום.

תהנו מלא!
אני לצערי לא מגיעה...
ואין לי יותר פרטים לתת, אז מוזמנים לאחל לי חג שמח בפרטי במקום לבקש פרטים

באמת שאין לי מילים!!!ואת אמיצה בטירוף!!!

איזה שבירת שגרה.

מקווה שהבן שלך מעריך את זה.

ממש חסרת פחד.
מעריצה אנשים כמוך.

איזה סרט מתוק;)
ואיזה כוחות יש בך...!
תתרמי לנו קצת...

לא יודע מאיפה להתחיל. אני בהלם. בטוח כל הזמן שאני ממש שרוי בצער ואני רואה אותך חיה ומצליחה לצאת ומקבל כוח להמשיך

כואב,

מחזק,

מעורר השראה..

 

מאחל לך ולילד המתוק שלך את כל הטוב שבעולם,

בע"ה..!!!

🦁"האמיצה של הפורום"🦁
שמחים מאוד לשמוע שאחרי המשבר שעברת את בכיוון ובמסלול הנכון.
בטוח שעוד נכונו לך חיים טובים ומאושרים.
בהצלחה ובשורות טובות במהרה!

הערצה! כל הכבוד לך! נתת לי השראה

היי תראה את החיובי
פעם אמרת שאתה מרגיש לבד
אני מניחה שזה לא הולך להיות הרבה זמן, תנסה להנות מזה

וערני

משחקת רמי אחרי 1000 שנים בערך..

אחרי שמתרגלים לפרטיות קשה בלעדיה. קח בחשבון שזה זמני ותשתדל להנות
וכיף.לכם שאתם במלון.
|מקנא|

כנראה אני

ינחם אותך אם תדע שיש אנשים שמתמודדים עם זה כל השנה?
לא עם החמישה כוכבים....
וואללה
תהנה מהשאר
מעצבנת אני 😳

הוא היה מקובל מאד בזמן המהפכה הצרפתית....

מי הירשה לאבא להיות חולה?! אני צריכה צומי!

יש את יד בנימין, בני דקלים, אמציה, נטע, חפץ חיים, גני טל, מרכז שפירא, ניצן, באר גנים, אבן שמואל ועוד הרבה..

מחפשים משהו שהסגנון הוא תורני לא לייט אבל עם אנשים בריאים, חיי קהילה,שיהיו גם משפחות צעירות, באזורים שהם לא 'סוף העולם', זה בערך, בעיקרון אנחנו די זורמים רק שיהיה משהו אטרקטיבי.

מחפשים מושב, מרחבים, קהילה לא עיר

אבל יקר בטירוף

לק"י

ואכן שומרי שבת, ויש מניינים קבועים.
היה סניף אריאל, לא יודעת מה קורה עכשיו.

אבל עדיין המושב כמושב לא תורני (יש שם דתיים יותר ופחות, חרדים...מגוון).
מקום מתוק אבל!

כדאי לדעת את מקורות המימון של מידה... משום מה לא מפתיע אותי שהם תומכים בטרמפ.

היה עדיף שתקרא לפני.

מה שזה לא יהיה.

זה פשוט מלא פירסומות!
אי אפשר לראות ככה, תודה

עם החברים שלו..
יש תאוריות יותר פשוטות להסביר מאשר שהמכשירים 24.7 מקליטים אותנו.

אגב זה נותן תחושה טובה לכך שהקב"ה כל רגע איתנו

שיש לך ילד...
ועכשיו חג אז הוא מפרסם לך בגד לילד צמוד לחג

תעשי ניסוי ותראי שיש "מעקב" או אלגוריתם כזה.

פעם עשיתי התערבות עם חברה, התחלנו בלי סוף לקשקש על בוטוקס ליד הפלאפונים חחח

בערב היא התקשרה אליי "אמאלה! את לא מאמינה, לא זה לא אמיתי" 

גם התקשרו אליה מחברה של בוטוקס, לקבל הצעת מחיר, וגם קפצו לה מלא פרסומות.

 

אכן כן... מפחיד

יתכן מצב כמו של @נשואה מאושרת. אבל הייתי מעדיף לחפש הסברים שונים.

וכמו ש@בסדר גמור אמר: זה יכול להזכיר לנו שה' איתנו תמיד.

לך מודעות בנושא.
אני משערת שזה אלגוריתם כזה ששומע אותנו ומכוון לנו מודעות על פי זה.
זה קרה לי שדיברתי בטלפון על משהו ואחכ הלכתי למחשב שהחשבון גוגל שלי היה מחובר ופתאום פרסומת על זה.

אין לנו פרטיות

 

בלי לקלל קודם? לא מנומס.

יש אצלנו ילדון עם נוהל כזה.

(אצלי זה אמיתי, לרוב)

הסוציומטיות במיטבה

(בגירסא אחרת קצת)

 

היה מתקשר אליי, היה צליל תפוס, היה מתקשר לפלאפון השני.

קצת אחר כך, בעידודה של @כתר הרימון ושל עוד כמה אנשים פה, ניתקתי את הקו.

לא עונים לו, כי אתה באמצע שיחה בקו השני.

כל הכבוד לכתר הרימון ולאחרים מפה שדחפו אותך לרעיון של ניתוק הקו השני

לא מכירה את זה אז שואלת.. ליקוטי הלכות זה שייך לברסלב?

זה משלב הלכות מהשולחן ערוך של רבי יוסף קארו עם התורות מלקוטי מוהר"ן.
אם אני זוכר נכון רבי נתן כתב את זה

רק דיוק- אלה לא תורות מליקוטי מוהר"ן, אלא רעיונות שרבי נתן כתב.

וכמובן שהכל מבוסס על דברים שהוא למד מרבי נחמן.

אבל את ליקוטי מוהרן רבי נחמן כתב (או יותר נכון- אמר, ורבי נתן כתב), ואת ליקוטי הלכות רבי נתן כתב.

על הפירוט , באמת החכמתי