פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 687)

@את פניך אבקש

 

חוגגת הערב יום הולדת. שירבו שמחות

על מה ולמה?

ולמה ברגע שאדם הופך למנהל/אחראי הוא מתחיל לעצבן?

מכמה פרטים שהיא הייתה יהודיה. לא בטוח.
יש שם ווידוי של הרוצח, איך הוא רצח אותה בחנק אכזרי שנמשך חצי שעה, ואז זרק אותה לנהר שהוביל לאוקיינוס האטלנטי.
זה לא יוצא לי מהראש.
למה ראיתי את זה? איך אפשר להפסיק לחשוב על זה?

היי.
יצא לכן פעם להילחם על חברוּת עם אחת החברות שלכן?
כלומר, נניח היא השתנתה מאוד, או פגעה בכן..
הייתן מנסות לחזור?


ובשביל להפסיק לדבר בהיפותטיות, בקצרה המקרה הוא כזה:

הייתה לי חברה טובה. התחלנו ללמוד במוסדות אקדמיים שונים אבל לגמרי שמרנו על קשר רציף וכיפי. אממה, החבר׳ה שלה נהיו כאלה שקצת אלכוהול וסמים קלים זה דבר שבשגרה עבורם. היא לא נגררה לזה, אבל התחילה לצאת עם אחד מהם, חילוני.. ולבסוף עברה לגור איתו.
זה שבר אותי. נפשית, מחשבתית, לא יכולתי לסבול את זה. כאב לי עליה - ועדיין כואב. וגם מבחינה אגואיסטית: קשה לי עם קשר כזה לידי..

אבל כ״כ חבל לי על הקשר איתה. היה לנו באמת מצחיק וכיף ומעודד יחד.. אבל אולי עכשיו שהיא איתו זה קצת אבוד. לא יודעת. ותוהה אם יעשה לי טוב שנחזור..


עצות? קרה לכן משהו דומה פעם?

תודה

שבת זה יום לחשבון נפש שבועי, זמן להודיה וברכה לה' יתברך על שבוע פורה, מלא עשיה וחסדים שהוא גמל איתנו. חברים שיהיה לכולכם שבת שלום, שתצליחו שאור השבת ילווה אותכם את כולנו כל יום ויום במהלך השבוע שאוטוטו בפתח. שבת שלום, מלקאם סאנבט. אור ושפע אלוהי!

בואו נדבר לרגע על משהו קצת שונה,
קצת אחר.
נדבר על אומץ.
זה לא סוד שכל אדם צריך שיהיה לו מאגר של אומץ,
כל אדם צריך שתהיה לו פינה שבה הוא מתגלה כאמיץ.
אומץ לזמנים, לרגעים, לפעמים שהוא זקוק לו, חייב אותו.
בטח חושבים שבכדי לדבר על אומץ, יש צורך לדבר בראשונה על הפחד.
אני לא יודעת מי צודק.
בגלל שלפעמים הפחד הוא לא באמת ההפך של האומץ.
פחד בא לשמור עלינו, הוא מנגנון מדהים, יש לנתב אותו לטוב, ליעילות, שלא יקפיא אותנו בטעות, כן?
יופי. אז אומץ,
לפעמים אומץ זה להרים אצבע בשיעור סינית של מרצה נמרץ,
ולומר - לא הבנתי, אשמח שתסביר.
לפעמים אומץ זה ללבוש זוג גרביים לא תואמות, פשוט כי מתחשק ולא משנה מה תגיד משטרת האופנה.
לפעמים אומץ זה לצעוק את האמת שלך בים של שקר מתוק.
לפעמים אומץ זה גם, לשתוק.
לפעמים אומץ זה לקום מהמיטה, או להמשיך בחיים למרות שאתה בחתכת משבר.
לפעמים אומץ זה לשיר, ולא רק לדבר, ולא רק באמבטיה, אפשר גם בחצר.
לפעמים אומץ זה לספר לנפש אחרת שאני אוהבת אותה.
לפעמים אומץ זה לבקש ממך סליחה.
אומץ זה להתפלל עוד תפילה גם כשאני ממש עייפה.
אומץ זה לנסות שוב ממש מהתחלה, חדשה, כבראשונה.
אומץ זה לתת ביס בעוגה כשאתה לוקח את האחריות שלא, היא לא תישאר שלמה.
אומץ הוא קפיצת הבנג'י של החיים.
אומץ הוא הפעם הראשונה שקפצתי למים העמוקים.
אומץ הוא להיות הכי יהודי שיש והכי קרוב לאבא שיש גם מול פרצופים.
אומץ הוא ממש משמעות החיים.
זה אומץ לוותר על קוביית שוקולד אפילו שרוצים.
אומץ מגיע כשאתה מגשים חלומות.
אומץ מופיע כשאתה לומד להיות.
אומץ הוא ממש כל הדרך, לא רק מטרה.
אומץ הוא מילה מאתגרת שדורשת הפנמה.
אומץ זה לצעוק קוקוריקו כשאתה לא יודע את מילות התפילה.
אומץ זה לוותר על הרגשה ממכרת לטובת הרגשה נכונה.
אומץ זה להסכים לעצמי להרגיש חלשה.
אומץ נמצא ממש בכל דבר, ממש בכל שניה,
כל מה שאתה צריך זה לב שמסכים לפעום עוד פעימה.
ודופק שלא מפחד לדפוק עוד דפיקה,
ונשמה. נשמה ששואפת לאוויר הכי הכי נקי שאפשר להשיג.
מה עוד צריך? צריך תפילה. כי הכל צריך תפילה.
אומץ.
אומץ זה לפעמים לקחת מספריים ולגזור לעצמי את הקצוות, לקחת סיכון שאולי לא יצא הכי ישר או מדוייק,
ולגזור כי מתחשק לך להסתפר.
עשיתי את זה אתמול. אחרי כמה ימים שכבר חשבתי שאני רוצה להסתפר, לבד, ועוד לא העזתי.
ואז אתמול, מול המראה גזרתי לי שיער עם חיוך סופר מאושר.
איך יצא? יצא מהמם. למה? ככה, כי אומץ הוא מהמם.
אתם יודעים, לחזור בתשובה, כל יום מחדש, זה אומץ.
להכיר בחטא שלך ולבקש תיקון זה אומץ.
להאמין שאין יאוש בעולם כלל,
ולהיות רק בשמחה, זה אומץ, אומץ של קדושה.

אז מתי לאחרונה הית אמיץ? הית אמיצה?
אני רוצה לבקש ממך, וגם ממך,
בואו נהיה יהודים של אומץ, של אומץ דקדושא.

שנזכה להתאמץ ממש מתוך שמחה, ולבקש להיות אנשי אומץ בתוך חשיכה, שנזכה להיות בכל רגע נתון כבריאה חדשה שטועמת את העולם לראשונה, וכולה נקייה נקייה.
רוצים לשתף באומץ שלכם?
קחו קצת אומץ ושתפו אותנו גם❤️.

איפה זה פוגש אותכם בחיים?

סוג אנשים, ברמה מקצועית או פרטית, איך אתם מתמודדים עם זה, מה אפשר לעשות כדי להוריד את המסיכה מאנשים כאלה.

וכל דבר שעולה לכם בהקשר הזה אשמח שתכתבו

כולנו מכירים את השיר שגדלנו עליו, 
"השפן הקטן שכח לסגור הדלת..להלהלה אפצ'י..להלהלה אפצ'י..להלהלה אפצ'י..להלהלה.."
מדוע המשורר בחר דווקא את השפן, ולא חיה אחרת?
ואיך בכלל הצטנן, אם הרי בסך הכל הוא רק שכח לסגור את הדלת..?
מעניין.....אז...
המילה שפן מורכבת מאותיות נפש.

נפש האדם עדינה היא, אם לא סוגרת את הדלתות שבגוף בו היא נמצאת (כמו: עיניים אזניים...) היא מיד מצטננת - עבודת ה' שלה מתקררת.

בפעם הראשונה האדם החוטא מזדעזע מהעבירה שהוא עשה.

וכך בפעם השנייה והשלישית...

 אך בפעם הרביעית כבר נעשה לו הדבר כהיתר - ולכן אין שם "אפצ'י"-כלומר אין את הרגשת הקרירות בעבודת ה'. 
 

שיר קטן עם מוסר ענק!
עכשיו כבר אין לכם את התירוץ של "אבל לא הכנתי דבר תורה לשבת.."..
שנזכה לעולם לשמור על הדלתות שבגופנו, ולא להצטנן לעולם בעבודת ה'....

שבת מבורכת צדיקים\ות..

חדר בריחה בתור משחק קופסה...

קנינו אותו, והתחלנו לפתור אותו, ומשום מה נתקענו באמצע - כאילו פתרנו לא נכון או כאילו יש טעות במשחק...

יש מישהו שהצליח לפתור אותו?

ובכללם המתנחלים הקדושים. ומרגישים את זה. מאוד

זהו.. זה מה שרציתי להגיד

1-משקפים, 2-עדשות, 3-ניתוח, 4-וישרים למשקפים, 5-מפשיר אדים למשקפים, 6-אחר

כמה אנשים מפה משתמשים  בהתראות שהאפליקציה שולחת על מה שקורה בפורומים? (שיחות, תיוגים, מסרים וכו').

אני צריך לתקן משהו באתר של קול חי מיוזיק

ועל הדרך מקשיב לשידור החי שלהם ותופסים אותי 2-3 שירים חסידיים שהייתי שומע בגיל העשרה.

לא משהו שאני אוהב במיוחד, גם לא תפסו אותי אז. סתם היו עוברים לידי.

 

מוצ"ש

פותח את המחשב

שוב זה.

 

מה יהיה איתי?

נניח שהוא באמת היה לא בסדר.
משהו שאי אפשר לפטור ב״אה, עזוב שטויות״.

ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב זכרונו לברכה.

(שיחות הר"ן לו)

 

 

 

@לעבדך באמת! @פרח-אש @בת מלך!!!! @רק בשמחה. @ארץ השוקולד