כולנו מכירים את השיר שגדלנו עליו,
"השפן הקטן שכח לסגור הדלת..להלהלה אפצ'י..להלהלה אפצ'י..להלהלה אפצ'י..להלהלה.."
מדוע המשורר בחר דווקא את השפן, ולא חיה אחרת?
ואיך בכלל הצטנן, אם הרי בסך הכל הוא רק שכח לסגור את הדלת..?
מעניין...
..אז...
המילה שפן מורכבת מאותיות נפש.
נפש האדם עדינה היא, אם לא סוגרת את הדלתות שבגוף בו היא נמצאת (כמו: עיניים אזניים...) היא מיד מצטננת - עבודת ה' שלה מתקררת.
בפעם הראשונה האדם החוטא מזדעזע מהעבירה שהוא עשה.
וכך בפעם השנייה והשלישית...
אך בפעם הרביעית כבר נעשה לו הדבר כהיתר - ולכן אין שם "אפצ'י"-כלומר אין את הרגשת הקרירות בעבודת ה'.
שיר קטן עם מוסר ענק!
עכשיו כבר אין לכם את התירוץ של "אבל לא הכנתי דבר תורה לשבת..".. 
שנזכה לעולם לשמור על הדלתות שבגופנו, ולא להצטנן לעולם בעבודת ה'....
שבת מבורכת צדיקים\ות..






יש לך זיכרון צילומי לניקים …