פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 715)

צדק חברתי?

זה יכול להיות צרכים מיוחדים, שוויון גם אם המצב הכלכלי לא שווה, או מקום מגורים ועוד.
אולי סרט עם סיפור על אדם מסוים או לא יודעת מה. משהו חווייתי בנושא הזה.

- מאחורי המספרים: על הנשים השחורות שעבדו בנאסא (סרט נפלא ונקי)
- ארין ברוקוביץ׳: על אישה שהחליטה לתבוע מים נקיים באיזור של מיעוטי יכולת (אם איני טועה). צפיתי מזמן, זכור לי כסרט ממש חזק, לוזוכרת אם לגמרי נקי (נראה לי שכן).

מצרפת פה -

15 Fantastic Films for Teaching Social Justice - OnlineUniversities.com

אם יעזור לך.
בהצלחה!

אבל בהחלט אכפתיות מהחברה ומהשונה.. מומלץ!

סרטון על אל"מ דורון אלמוג, זוכה פרס ישראל למפעל חיים על פעילותו למען החלשים בחברה.

 

ביטחון עצמי מופרז (כלומר במקום שההגיון הסביר אומר להזהר) וחוסר בטחון - הן הופעות שונות של חוסר ביטחון פנימי. גם העיסוק המשמעותי במה הסביבה חושבת, אגב, מי אמר אולי זה פרשנות שלך ואולי זו תוצאה נגררת - מתייחסים לאדם לפי מה שהוא משדר,כשהוא משדר שהוא מוצלח, כך מתייחסים אליו.

כדאי לך לפנות לאימון בעניין. בהצלחה

שאפו על האומץ להיות כנה עם עצמך, ולומר את זה בקול. 

 

 

בעזרת ה' אשתדל להגיב מחר

מה שנראלי יכול לעזור 

1. לבדוק ולדעת מי אתה. מה המעלות ומה החסרונות שלך, להיות מודע אליהם, ולזה שהם לא משתנים כשהחברה חושבת אחרת (גם אם אתה מרגיש בגג העולם ועם ביטחון עצמי מופרז, או שאתה מוצא את עצמך כשוליים ומתייחסים אליך כלוזר- אתה יודע מה ומי אתה- אפשר לכתוב, לומר בקול, בשקט, לחשוב= העיקר להיות מודע)
2. היחס לאנשים סביבך- יחס מכבד- הם אנשים כמוך, עם יתרונות וחסרונות- יכול להיות שבמובנים מסוימים הם טובים ממך יותר [הבוס בעבודה], ואז אתה נדרש לכבד, אבל בשום אופן לא לוזר. אתה מכבד את הסמכות והידע שלו, אבל אתה לא פחות ממנו.    [גם עם אנשים במעמד פחות ממך, המנקה בבנין,במובן מסוים אתה טוב ממנו, ובמובנים אחרים הפוך]
3. אפשר להתחיל, במקומות בטוחים יותר בתעוזה [משפחה מורחבת, צוות בדרגה שווה בעבודה] ולאט להגביר קצב, תוך שימוש באמירות פנימיות שמעלות ביטחון

בהצלחה,

ותודה כי די כתבתי גם לעצמי

וחווה את עצמך? זה מוקרן.

הענין עם העבודה - אולי דורש מיומנות והתרגלות. דבר שני יש טיפוסים שיותר שייכים לעולם המעשה ויש כאלה שפחות. חפש את החוזקות שלך

1. בטחון מקבלים על ידי הערכה עצמית
תעריך את עצמך ואת מה שאתה גם לפני שאתה בוחר להשתנות
כשאתה תכבד את עצמך ותחזיק מעצמך גם יחזיקו ממך
זה כלל בדוק.
תרשום לך את דברים טובים שיש בך ותוכיח לעצמך שאתה שווה לא פחות מאף אחד!
תלך זקוף
אתה ממש לא לוזר!
לא כולם צריכים להיות מתוקתקים
ולא כל מי שעושה רעש ומשמיע את עצמו הוא בעל בטחון. בהרבה מקרים זה דווקא נוסע מחוסר בטחון.

2. וזה סתם טיפ חמוד,
תבדוק מיהם האנשים שאיתם אתה כן מרגיש "שווה"
מיהם אלו שאיתם אתה כן מתנהג וזז בביטחון.
האנשים האלו שמקבלים אותך איך שאתה ואתה לא מרגיש צורך להתנצל על שום דבר כי הם לא שופטים אותך על כלום.
תדע שאלו "האנשים שלך"... ותשמור עליהם

וגם... הוכחת לעצמך שזה אפשרי שתרגיש טוב עם עצמך!

בהצלחה!!

 

לפעמיים הכל נתקע בגלל זה..

לא זוכר איזה לאחרונה וזה לא מעניין אותי

 

איך עבר היום? גועל נפש כמו תמיד

למדתי שוב שהעולם רע 

עבר מצויין, אפשר לומר שישנתי רוב הצום.

אח''כ היה לי המון סיפוק בעבודה, ברוך ה'.

היה טוב. חשוב.
למדתי לא לזלזל בעצמי.

עבר מצויין ב"ה.

פעם ראשונה מהבת מצווה שהצלחתי לצום עד הסוף (למעט כיפור...).

 

 

כמה כטיסיות? אחת. ערוץ 7...

 

מה נסגר לאחרונה? מייל.

היום היה די בסדר, ב"ה.

הצום היה בסדר.

למדתי כמה דברים.

 

ראיתי חתול בתוך בנין. חייכתי אליו והוא יילל אליי. אולי הוא רצה לאכול.

 

יש אצלי שמונה כרטיסיות כרגע.

בונוס: לאחרונה השתמשתי (לפני הנוכחית) בשניה מביניהן. הכותרת שלה היא "lecture_1.pdf".

 

היה באיזה שבת שחתול נדבק אלי..כל החתולים פחדו אבל הוא הסתובב סביבי

ונגע בי עם הזנב ואז התחיל להגזים עם כל הגוף . . .

ידעתי שהוא יכשיל אותי ובסוף היה לי בושות בגללו ..

 

יפה שחייכת אליו אגב ..

3
חוק הפונדקאות בישראל ולמה הוא תומך בבריאות הפונדקאית

הצום היה סביר.
ואין כרטיסיות. אין דפדפן בכלל

לא הרגשתי את הצום בכלל.

0 כרטיסיות פתוחות.

ישנתי רוב הצום ולמדתי (בפעם המיליון בערך) שיש אנשים שיש להם מזל שאני אוהבת אותם אחרת כנראה שהיו חוטפים ממני.
כרגע? אחת, אני שונאת שיש מלא פתוחות ואני מקפידה לסגור את כולן בתום השימוש.

סבבה.
הצום היה קשה, קשה לי עם צומות.
למדתי גמרא אחרי הצום.

7.
שימו לב!

עבר בסדר, אני יחסית בסדר עם צומות למיניהם

6 כרטיסיות

עכשיו - כרטיסיה אחת. בדרך כלל - עד חמש ולא יותר. ואני פותח כרטיסיות מחדש בכל כניסה לדפדפן.

יש משהו אחר?

מצפה הכוכבים בגבעתיים. נסה לבוא לשם ביום, תגיד להם שבאת לראות את השמש (זה גם כוכב.. )

@זריחה

אבל אאלט אפשר להתחיל היום מועק ואח"כ מגילה ולסיים שתיהן בפורים
השנה לא, אך בשנה רגילה כן

במקרה הזה, מסתבר שכבר יצא

 

תמיד שכתוב צאת הכוכבים

אני לא רואה 3 עדין..

אולי יש אבל בכל אופן לא רואה בד"כ

מה שנקרא "זיהום אור"

 

ואפילו בזמנם כבר לא היו בטוחים איזה כוכבים - גדולים או בינוניים..

אז ממש לא כדאי שתלך לפי זה

 

אם הולכים לפי הלוח זה יכול להיות על הקסקס

 

בגלל שאני לא בטוח אם יצא באמת כוכבים (כי זה סה"כ שעה מדויקת)

אז אני מחכה עד שאני רואה לפחות איזה 7 8 כוכבים

אז בכלל יוצא הספק

אכן, אופטלגין יכול לעזור. חשוב לקחת לפני שהכאב מתחזק. קשה להוריד כאב שהוא נהיה חזק.
זכור לי במהומם, שהרופא אמר לי שאם יש חום/ או כאב אחרי שלושה ימים לבוא אליו, בגלל זה כתבתי יומיים שלושה.

אפשר להשתמש בנורופן...

רק לפני כמה זמן אישה אושפזה בטיפול נמרץ בגלל שימוש באופטלגין. אישה בריאה בדרך כלל שלוקחת תמיד אופטלגין במינון נכון.

יכולות לקחת אותו..

בחלב אם אבל זה לא מונע תופעות לוואי אצל האמא

אבל אני בת
ועוד אין לי איזור

אתה רוצה לראות את הרבנים שלך נופלים בנפילות כאלה חמורות?

שכל כך מנוגדת לכל העולם הרוחני שלי ועבודת ה' שלי.. 

באמת.

 

אני מנסה לחשוב אם כן- 

מה אתה שואף לקבל מהרבנים שלך מעבר לשיח או דיון?

או למה לדעתך חז"ל נתנו את ההמלצה הזאת של לבקש תורה דווקא ממישהו שנראה כמלאך ה' צבאות?

ולמה זה מחשיש אותך? למה זה גורם לך לאנטי מסוים? "אני לא רוצה להסתכל על הרב שלי מלמטה למעלה"

מה גורם לך לא לרצות לקבל ממישהו שהוא הרבה יותר למעלה ממך ולאו דווקא ברמה סבירה כמוך פשוט עם ידע יותר גדול?

למה אתה מתפעל מאנושיות שיש אצלך שראית גם אצל הרב שלך? (כי ציפית שהוא לא יהיה אנושי? כי אתה מזדהה עם עצמך? כי נוח לדעת שגם לגדולים יש נפילות? כי זה מעמיד את עצמך במקום נוח, או שאולי זה מדרבן אותך להתקדם יותר?)

 

 

אני רואה אותם חיים חיים* של תורה, אני שומע מהם דיבורים של אמונה, ובאופן כללי אני מרגיש שהשהות בישיבה עושה לי טוב מהרבה בחינות.
קשה לי לקבל מאדם שנראה לי על-אנושי כי משהו בזה מרגיש לי מלאכותי, הוא הגיע לדרגה שאני לא מנסה לשאוף אליה.
אני מעריך גילויי אנושיות (גם אם זו אנושיות נמוכה) אצל רבנים כי הם הם לא שחור ולבן ואין לי אמון במי שמציג אחרת

(אני יכול להביא הסברים חלקיים למימרא של חז"ל, פחות מעניין אותי כרגע)


*הראשון פועל, השני שם

אבל גם להיות טרוד במשהו אחר תוך כדי השיעור זה אנושי, וגם להגיע עצבני לפעמים בגלל האישה/ הילדים/ השכנים/ כל דבר אחר

ושום דבר שכתבת לא נכון בהם

כן,
דומים הן עלי כמלאך ה',
אבל זה 'כ' ולא ממש,
כלומר - הם הרבה יותר ממלאך. זה לא שהם נוצרו כאלה.
אלא הם היו כמוני, בעלי חולשות אנושיות, ובכל זאת הם התרוממו לגובה.
מי שיצליח לעשות את זה הוא באמת אדם נורמלי.
ההסתכלות שלי היא שמי שנופל הוא קצת לא נורמלי ...

פעם ניסיתי להגיד על מישהו שהוא מורי ורבי, לא עבד לי.

אני לומד מהרבנים שלי ומאוד מעריך אותם, אבל כמעט אף פעם אני לא אתבטל אליהם.

בהחלט מדובר על אדם גדול, שבאמת עבד והגיע למקומות אליהם (כרגע) אני רק יכול לשאוף...
אבל, מאידך, ישראל עזים שבאומות - והוי עז כנמר - זה נאמר על לימוד תורה,
ואת זה אני משתדל גם לקיים. כשיש לי שאלה אני לא עושה הנחות לרב. אני לומד היטב ואז ניגש לשאול. ובוחן ובודק את צדדי הסברות והמסתעף.
בכבוד ובענווה, אך בהעזה.

מצד שני,
במידות ודרך ארץ - אני מנסה ללמוד מדרכיהם ולצעוד, צעד אחר צעד, בדרך שהם מכוונים.

אם הוא באמת בעיניך השלם ומלאך ה צבאות ואתה עדין אנושי אני לא ממש רואה אפשרות לא להתבטל...

מתי ואיפה נפגשנו לראשונה במילים מלאך ה' צבאות? בסיפור עם יהושוע ביריחו... כשהוא בא להגיד אמש ביטלתם תמיד של בין הערביים ועתה ביטלתם תלמוד תורה... מדובר על ימי מלחמה, כל היום נלחמו, קצת מנוחה... לא? אז המלאך אומר לא! ביום לא יכולתם ללמוד, לגיטימי אבל בלילה? תלמדו! אומר המלאך עתה באתי! על תלמוד תורה, לא על קרבן תמיד. ואכן וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק מלמד שלו העמקה של הלכה (לא קשור אבל אין פסוק כזה זה הלחמת פסוקים וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם וילך הים בתוך העמק משהו כזה, משמע מזה שכל העם היה עם יהושע בלימוד)

מה זה רב שדומה כמלאך ה צבאות? רב שדורש ממך להוציא את כל הכוחות כדי לגדול יותר, ללמוד יותר, גם כשקשה. גם במלחמה, כשנחים-לומדים. רב שמגשיל אותך ואתה גדל... לא חוטף ביקורת ונשאר קטן

שקצת אחרי שהוא התחיל ללמד הרב שלו זצ"ל לקח אותו לשיחה ואמר לו שהוא לא מתמסר מספיק לתורה, הרב שלי בתגובה אמר שהוא מפחד שזה יפגע לו במשפחה, היו כמה דקות של שתיקה ואחר כך הרבה שלו אמר לו עם דמעות בעיניים שהוא צודק

ה'. בעיקר קיבלתי מהם ידע ולא מידות.

הרב של אבא שלי, שהייתי בקשר איתו כשהייתי צעיר, הוא באמת היה מלאך ה'. ראיתי את זה וחוויתי את זה. גם שמעתי עליו סיפורים נאמנים כשהוא היה יותר צעיר, ופשוט הסיפורים האלו הם לא מהעולם הזה.
מדובר ברב מאוד שכלי וריאלי שעשה תואר באוניברסיטה, ויחד עם זאת היה חסיד (מלשון חסד מופלג ונהג בחומרות), ולמדן אדיר.

היה לי עוד רב זקן, שבעיקר למדתי ממנו חכמה ומידות, ופחות תורה, כי לא כל כך התחברתי לסגנון התורה שלו.

ידע זה נחמד, אבל היום לא חייבים רב בשביל זה
(וגם פעם גדולי דור צמחו בלי רבנים, ר' אברום סיפר על עצמו שעיקר תורתו הגיע לו כשישב בחברון כמה שנים ולמד לבד בלי להכנס לשום שיעור)

כי הוא נותן לך את הכיוון האמתי והנכון במידות, ואתה צריך לשאוף לשם, וגם אם לא תגיע לשלמות שהוא הגיע, אתה תגיע קרוב.

2. אני חושב שידע של סברות, צריך ללמוד מרב.

אבל ממישהו שנולד אדם כמוך ונהפך ל"מלאך" ע"י עבודה קשה, אפשר ללמוד הרבה.

למה נח ויוסף זכו לתואר צדיק? מה שונה בהם משאר האבות, למשל, שאין מכונים בתואר זה.
מסבירים שהם מכונים "צדיק" בשל היותם אנושיים. שהיצר שלהם ישנו בכל עוצמתו, ואף על פי כן הם אינם חטאו. לעומת זאת, שאר האבות, הם היו בבחינת צדיקים על פי התניא. שאין להם יצר הרע. והעניין כאן, שבזה שהתורה מכנה אותם "צדיק", מלמדת אותנו שמהם אנו צריכים ללמוד. שהם, על אף יצרם התגברו ולא חטאו. ללמוד מאברהם זה יהיה "לא פייר" בשל מדרגתו.

אני לא סובלת את הביטוי מלאך בלה בלה זה לא מוגדר מספיק ואופף סביבו סתם הילת שקר.
אם תגדיר את הנקודה אשמח.

לגבי מה שכתבת.

אני לא מבין למה אתה שמח שהרבנים שלך הם אנשים כמוך שטועים? למה *לשמוח*? תמוה

ביקורת נשמע סביר, רק חשוב להעלות את זה. הרבה רבנים מאוד חכמים.
היחס שלך לרב מאוד תלוי בנושאים. לרוב נושאים שלטים בנפש שלך, רב הוא אדם חכם לא יותר. (יש קונספירציה סרבנים מבינים בנפש האדם, לא יודע מאיפה זה באמת @@חן,)

למה לא להסתכל על הרב מלמטה?
אני מסתכל על המרצה שלי מלמטה, היא אישה מאוד חכמה, וברור לי כשאני שואל אותה שאלה כשאני בתחילת החומר, שאני הטועה והיא הצודקת.
לרצות אדם נורמאלי זה סביר+;
מריח שיש לך אקסיומות שמהם אתה מתחיל את הדיון.
בעיני אקסיומות חסרות משמעות לגוף העניין.

(זה לא קשור, יש דמוקרטיה פשוט ברור לנו שבתחום התמחאות של אדם מסויים אין דמוקרטיה, כי אנחנו לא סוגדים לטמטום.
לגבי הררכיה, זו גם נקודה שגויה. אין הררכיה בין חיי הרב לשלי, לדעתי.
אבל יש הררכיה בדעות הלכתיות. זה די פשוט. וזה נכון.
רב מתמחה בתורה, ולכן יש הררכיה.
בדומה שלרופא יש דעה "שווה" יותר ממך.

א. אני לא מבין שהכוונה במילים "מלאך ה' צבאות" שבפסוק היא למישהו שאין לו תכונות אנושיות אלא, כמשמעות פשט המילים, למישהו שהוא שליח ה' (חז''ל כדרכם דורשים את הפסוק שלא כפשוטו ולכן השתמשו במילה 'דומה' כדי לרמוז למלאך ממש, אבל הכוונה היא לאותן תכונות שהפסוק מצביע עליהן). הפסוק מדבר על בני לוי שהם בני אדם, ובזמן הנבואה אפילו חוטאים, והתכונות שמיוחסות לאותו 'מלאך ה' צבאות' (בהנגדה לחטא, כמו גם המימרא החז''לית שנאמרה בהנגדה לת''ח שחטא) בפסוק שלפניו הן "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון".

לכן ההנחיה היא לקבל ממי שהולך בדרך ישרה ומה שמנחה אותו היא להיות שליח ה' וללמד תורת אמת, לא לחפש מישהו פרוש או חסר תכונות אנושיות (דברים שלאו דווקא קשורים לרמה רוחנית ו/או תורנית).

והערה נוספת: אדם הוא אדם, הוא לא נולד מלאך. כך שאם הוא דומה  למלאך זה אומר שהוא הגיע לשם בכוחות עצמו ולכן, כמו שממשיל המסל''ש לגבי גן המבוכה - כדאי ללמוד ממנו איך הוא עשה את זה.

 

ב. לגבי הגישה שלך לחלק השני של המימרא - "יבקשו תורה מפיהו" - כלומר לגבי אופן קבלת התורה מהרב יש לי קצת הסתייגות (וזה גם קשור לשאלה ממי ראוי לקבל תורה, לא רק בפן המוסרי-אישיותי שבו המימרא הזו עוסקת אלא גם בפן התורני). אני אמנם מסכים בגישה שלא צריך לקבל כל אקסיומה של הרב כמובנת מאליה או בכלל, אבל אני כן חושב שהיחס צריך להיות של רב-משפיע ותלמיד-מקבל (מה שלא מבטל חשיבה עצמאית ושאלת שאלות) ושכן צריך להתייחס לדברי הרב כאמירה שבאה ממקור שנמצא כמה וכמה דרגות מעל הדרגה שלך מבחינת ההבנה, הידע והעומק (כמובן בתנאי שהרב ראוי ליחס כזה, וכזה אמור להיות רב).

שכוייח.

בס"ד

 

כמובן שאני בצד שלך בנוגע לרבנים..

במקור (מועד קטן יז. חגיגה טו נאמר ללמוד תורה רק מרב הדומה למלאך, במובן שרב שהתקלקל ו"יצא בשאלה" אין ללמוד ממנו תורה.

אין מכאן השלכה לגבי רגשותיו או נסיונותיו של הרב.

אדרבה "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" ו"לאו כולי עלמא יעקב אבינו נינהו", וככל שהרב מתמודד בהצלחה עם חולשותיו, אין מניעה ללמוד ממנו תורה.

(לדוגמא בעלמא, ראה יבמות קה: "וכי רבך אלוקים הוא"?!)

התלמוד מלא בעובדות המורות על אנושיותם של גדולי האמוראים.

ששפכת אור על הסוגיה הסבוכה

ולגופו של עניין - אני חושב שאני קצת כמוך אבל הלכתי עם זה טיפה פחות רחוק (אני רואה ברב שלי בן אדם ורואה את הצדדים האנושיים שלו כמו שתיארת ויש הדדיות בלימוד, אבל אני גם צריך רב "להישען" עליו. אי אפשר שכל השיח יהיה דו צדדי)

שרב צריך להיות כזה שלא מפחד לתת לך על הראש אם צריך, שגורם לך להתקדם בלי סוף.

ובאמת הוא כזה, שכל פעם לראות או לשמוע אותו, נותן לך רצון גדול להתקדם עוד ועוד.

 

פעם חשבתי בהקשר לרב שלי-

 

יש את המדרש על המלאך שיש לכל צמח, שמכה על הראש שלו ואומר לו "גדל".

אז אני אמרתי לעצמי שאצלנו בישיבה יש רב הדומה למלאך, שנותן לכל אחד על הראש, ונותן שאיפה לגדול ולגדול ולגדול...

לדעתי זה פשוט ככה:
דבר ראשון -
יש אנשים שהדבר היחיד שעושה אותם רב זה זה שהם קיבלו תעודה.
צריך לעשות הפרדה בין רב לצדיק
זה שלבנאדם יש תעודה לא עושה אותו צדיק!
דבר שני -
כתוב "תמים תיהיה עם השם אלוקיך" ולא "תמים תיהיה עם רבניך"
אני מאמין שהרבה אנשים יכעסו על הדעה שלי אבל:
אנשים לא צריכים ללכת בתמימות יתר אחרי הרבנים צריך להפעיל גם שיקול דעת ולא כל דבר שהרב אמר לך הוא תורה למשה מסיני ...

ביצר ומתאמצים לנצח ואת זה ללמוד מהם. לא לחשוב שהם מושלמים מאז ומתמיד ושאי אפשר להגיע לדרגתם, אלא לשאוף להגיע לדרגתם.

 

מצאתי קטע ממכתבו:

דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה.

רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.

התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו].

הניק @סלט תפוס, ועם בענייני לנו עסקינן היא תפוסה.

הוא עושה את זה כבר עשרות שנים.

 

אנחנו אבודים

והלחץ על העכשיו גורם לפספס את כל טוב ד' שבדרך לגאולה השלמה!

🌦️🌦️🌦️🌦️🌦️🌦️
תחשבו טוב יהיה טוב

יש לי היום יומולדת

מאחלת לך הרבה בריאות אושר הצלחה וכל הישועות!!!

מאחלת לך שפע של טוב גלוי!!

אני ממש מסכימה איתך.

אבל מה נעשה שהם חיים בתוכנו? בלי רצון יוצא שאנחנו מפרנסים אותם. בלי לדעת...

פועלי בניין, משאיות זבל, עובדי ערייה אפילו....

הם משרתים אותנו ומתפרנסים מזה. זו בעיה.

 

אולי באמת שהמדינה תפסיק להעסיק אותם?

אבל....

זה לא קורה.

תכלס.

 

מי שמחבב אותם... זה עצוב.

אני לא, בכל אופן.

אני שונאת אותם ממש.

לא רואה בהם יצורי אנוש. סליחה...

ואפילו אם יעמוד מולי הערבי הכי חמוד בעולם.

אח שלו או בנדוד שלו רצחו השבוע כמה מאחי...

 

הם אומרים שיש רק בודדים קיצוניים שעושים פיגועים.

 

חוץ מזה שהרבה מחלקים בין "ערבים ישראלים" ל"פלסטינים".

הרבה כאלה (בעיקר בנות)אפילו יותר מרוב היהודים שיוצא לי לעבוד איתם.
דבר שני-לדעתי קשה להתייחס לאדם בודד כאל עם, כן יהיה דיסטנס מסוים וחשדנות ועדיין.

סמים

בס"ד

 

יש בדואים בעוד מקומות חוץ מבנגב.

אם כי רוב חברותיי מהנגב.

בתור עם, הערבים הם אויב, בתור יחידים, לא כולם אויבים.
מי שלא יודעים שהוא מצהיר בעד חמאס וכל זה, הוא לא אויב.
אנחנו לא צריכים להיות חברים שלהם, כן להתייחס אליהם כבני אנוש ובנחמדות.


וזו תמצות תשובה של רב שאני לא אכתוב פה איזה רב מסיבותי אבל אחד מהרבנים של הציבור היותר קיצוני דווקא

כמו שלי כאזרח לא ממש משנה הפוליטיקה והעיקר זה לדאוג לביתי (וביטחון הוא חלק מדאגה לביתי)

גם את רוב הערבים זה לא ממש מעניין
רובם רוצים להביא אוכל הביתה ולא יטרידו אותם

גם אצל הפלסטינים

בדיוק מהסיבה שכתב @חסדי הים - הקשרים שלך עם ערבים תמיד יהיו מסוייגים ושונים מיחסיך עם יהודים, ומעל גבי כל עיתון ועלון שבת ומעל כל בימה ציבורית ידונו שוב ושוב ביחסים בינינו לבין הערבים (או הגויים בכלל, בעיקר במסגרת שיח דתי), או מהצד הימני של הפוליטיקה או מהצד השמאלני, אבל בכל מקרה יעלו את הנושא, התעלמות לא תפתור את הבעיה אלא רק תגרום לה להתפתח ללא שאתה תוכל גם כן לצרף את השפעתך למהלך הדברים, ולא בטוח כמה בסוף יזכרו שגם אתה חלק מהציבור עם רצונות דרישות ומחשבות בנושא.

 

הדיון בנושא זהות יהודית חייב לקבל מקום חשוב רציני ובולט. זאת הסוגיא האמיתית שבינינו לבין גויי הארץ. הסוגיא של זהות היא הנושא החשוב, וכשהיא תוסדר יוסדרו איתה דברים רבים.

תהיה שונה ממערכת היחסים שלי עם רוסיות שאינן יהודיות, במקרה שלי-לא, היחס הוא אותו יחס.

זו בגלל טעות בסיסית בהנהגה המקובלת ברוב המקומות ביחס לשאלת הזהות. העובדה היא שרוב האנשים מייחסים לזה ערך שולי, כאילו מדובר באיזה נושא חסר משמעות, כאילו הזהות אינה אומרת דבר על האדם. כאילו כל הגדרת "זהות" - כאילו יש בזה באופן בסיסי איזה חשש-גזענות. זוהי כמובן גישה לא נכונה, ואנו רואים כבר היום את פירותיה - בלבול נוראי ביחס לאיך מתייחסים לעם שמחנך לטרור, איך מתייחסים לבניית זהות אישית של כל אדם - מה שבימינו כבר כמעט לא קיים וכמעט נמחק על ידי חיים בתוך משחק מתמיד שמקיף את העולם ("כל העולם במה ואנשים שחקנים"), שמגיע לרמת שחקנות גבוהה, ואיבוד הרגשות האישיים הבנויים היטב - איבודם  בתוך מערכות טכנולוגיות שמהוות כביכול את "העולם האמיתי", וכמובן יחס שלילי למי שמאמין בעצמו, למי שמאמין בישרות טבעית ושכחה מחלחלת של התקווה לשינוי ותיקון העולם - שזה כידוע נעשה רק על ידי "אני אהיה בסדר - אתה תהיה בסדר - כולם יהיו בסדר" - ובשביל זה צריך קודם זהות - "אני" ו"אתה" מובחנים - אחרת אף אחד לא יהיה בסדר.

 

 

ב. איך זה קשור למה שאמרתי? יש לי חברות בדואיות, לא רואה אצלן סימני טרור.

דבריי עומדים לעצמם (כלומר הם לא באים לסתור את יסוד דברייך), והם גם קשורים (ובאים לשנות את היחס לנושא) כמו שהסברתי כאן לאום - צעירים מעל עשרים

נוצרים צרכו שירותים מיהודים אע"פ שהם היו רוצחי המשיח שלהם, וכמו שהרבה אנשי עסקים אמריקאים בתקופת המלחמה הקרה עשו הון בברית המועצות, אע"פ שלא ניתן לחשוד בהם בקומוניזם. הקשר בין כלכלה ופוליטיקה מורכב יותר מאשר 'הם אויבים שלי אז אני לא עושה איתם עסקים'.

הערבי רוצה עבודה (או משהו), היהודי רוצה עבודה בזול.

 

גם אם יש רציחות פה ושם זה לא משנה את חוקי הכלכלה. זו המציאות.

כי בסופו של דבר זה נקרא לפרנס רוצחים, ולחזק את האחיזה שלהם כאן.
כמו שאפשר לראות הם עם כפוי טובה שמסוגל לנעוץ סכין בגב המעסיק,
והאמת,זה ממש חורה לי שאני רואה ערבים בונים פה בארץ,
רובם מגיעים מחברון ומכל מיני מקומות דומים ולא סימפטיים.
לגבי חוקי הכלכלה,זה פשוט שזה משפיע,
הם לא משלמים מיסים,הרוויחו גם עבודה,כסף וחיים בכבוד על חשבוננו בלי לשלם מים ,חשמל ועוד..
בקיצור,לפרנס אותם גם בשביל לבנות בית מחליש את האחיזה שלנו ומחזק את האחיזה שלהם.
(לא כתבתי את הכל בתגובה אליך אלא גם לפותח)

לגבי חוקי הכלכלה - את צודקת כמובן. על ישראלי  (גם ערבי) חלים חוקים אחרים לגמרי מאשר על תושב הרש"פ ורמת החיים שלהם פר שקל גבוהה משמעותית משל אזרח ישראלי.

שהיום הערבים הם לא באמת כח עבודה זול.
ואפשר למצוא יהודים שיעשו את זה באותו מחיר אבל עדיין ייקחו ערבים.
ואין בעיה תקחו ערבים אבל אל תתפלאו שהם ירצחו את אחותכם.

בעיקר בגלל חוקי העבודה בישראל שלא חלים על תושבי הרש"פ, במידה מסויימת לפחות.

אקדים ואומר שאני כמובן לא בעד לפרנס ערבים יחידים במקום שאפשר לפרנס יהודים.

אבל המלחמה שלנו היא רוחנית, היא לא נגד עם/ אנשים- היא נגד הרעיון שהעם הזה מבטא; נגד שרו של ישמעאל. האומה הזאת מנסה לבטל את עם ישראל, היא נלחמת כנגד הקב''ה ומתוך כך כנגד עם ה'. הם לא שונאים יהודים- הם שונאים השראת שכינה. הם שונאים את הופעתו היותר שלימה של עם ישראל בארצו. ואת זה הם מנסים לגדוע
(כל עוד היהודים היו מושפלים וכפופים לחוקי עומר וכדו'- המוסלמים כיבדו אותנו, ואפילו אמרו שאנחנו 'אום אלכתאב', עם הספר. לא מפריע להם שנהיה עם הספר כל עוד זה נשאר בגדר ההיסטוריה. כמו עמים רבים נוספים)

לכן, אנחנו לא נגד יחידים- אנחנו נגד האומה הערבית בכללותה. נגד האידיאלוגיה שלהם, שהם מחרפים מערכות אלוקים חיים. ''אשר חרפו אויביך ה', אשר חרפו עקבות משיחך''.
אכן, היחידים יונקים מהכלל, אבל קודם כל זה דבר שהוא מיוחד בעם ישראל וגם אין בו כדי להכליל את כל היחידים. ממליץ לעיין באורות ישראל, פרק ב' פסקה ג' על הקשר שבין היחידים לאומה בעמ''י ובאוה''ע

לא משהו חדש לצערי

נראה מקרוב.
אני ממש בסדר עם זה

אבא שלי דווקא כן היה מגיע אבל שהייתי קטנה. 

אבל אח"כ טוב שהוא זכר בכלל איזה כיתה אני 

זאת פחות חריפה ופחות מצחיקה.

הם עושים נהדר

וכמו כל ישוב דתי ממוצע.

כמה משפחות מתקרבות לברסלב/חב"ד ומשפיעים על הצביון הישובי בהתאם

"בלי פשרות".

והיה ויכוח האם זו התנשאות וכו'.

זה אותה חברת בנייה שמפרסמת.

את רוצה לומר לי שיש אבות שלא הולכים למסיבות של הבנות שלהם? נורא ואיום.

בתור ילדה יתומה מאם שלרוע מזלה <צ> גם למדה במוסדות חרדיים (עד כיתה ו') ואח"כ במוסד תורני (המוסד, הבנות פחות) מעולם לא הרגשתי חסך בגלל שאבא שלי לא הגיע למסיבות/הצגות וכו', סתם פרסומת מעצבנת שבאה לשלול מי שלא חושב כמוהם.

@לב אוהבו@פה לקצת משתפות אותנו בהתחבטויות שלהן.

תסביר מה רצית לומר במעניין הזה כי לא ממש הבנתי

וזה לא צנוע לעקוב אחרי בחורות, רק מזכירה לך

זו את זו בתגובות שלכן ובהסתפקויות שלכן לגבי הרבה דברים
אולי אתן תאומות שנפרדו בלידה או משו כזה.

@פה לקצת אני לא יודעת על מה הוא מדבר 

 

 

אולי חטפו אותנו כשהיינו קטנות והפרידו ביננו
תודה שהסבת את תשומת ליבנו

ומעניין שאתה עוקב 

ככה יהיו יותר באותו סגנון

אתה טוען שהמפרסם של כל הטמטום הזה הוא טרול?

😎

משרדי פרסום הם סוג של טרולים

רק שהם מקבלים על זה כסף..

וככל שתדברו על כך יותר כך הם יצליחו למכור יותר, אז עדיף לדבר על הפרסומת הזאת יותר וכך ליישב את יהודה ושומרון יותר.

הם נותנים כסף ואנשים אוהבים כסף..

חוץ מזה אני בטח מאמינה שיש אנשים שהשטות הזאת מדברת אליהם..

לא עלינו...

נתנו לזה שם על פי הספר של אורי אורבך דתי נורמלי


דתי בנחת שלא מרגיש מאויים שלא מתאבד על דברים לחינם שחושב פרקטית שלא מתעקש להחמיר בהכל שלוקח את משום כבוד הבריות התירו דרבנן


באופן כללי זה פשוט הכל להוציא קווניקים.

זו פרודיה על פרסום רב שנים ומתנשא של דתיים "איכותיים" שמפרסמים את הישובים שלהם בצורה מעצבנת הרבה יותר "בוא לחיות עם אנשים בדיוק כמוך! מצפה הסנדלפון, 8 דקות מירושלים, 4 דקות מתל אביב 2 דקות מניו יורק, איכות חיים עם קירבה למרכז ודונם דשא לכל פנטאוז" תוסיף לזה תמונה של ילד אשכנזי בלונדיני תכול עיניים מחייך עם כיפה מודבקת בפוטושופ.

הפרסומות האלה עצבנו חלק גדול מהציבור במשך שנים והפרסומות האלה מחזירות להם בהפוכה.

כמו שנכתב לעיל בשרשור.