פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 717)

עוד פעם באותו איזור

צריך תפילות

https://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/650446

מה מחזק?

לראות שלהרבה מהעם כואב מאוד המצב 

ויש לי משהו להגיד לך על זה

רק השאלה שלי חשובה לעניין

מי נפרד ממי?

ומה הסיבה העיקרית שלא היתה התאמה

לא היום,אז 

למה אז לא היתה התאמה

במיוחד שאת נפרדת קודם ..

אז ..קצת מוזר לא? מי שאוהב לא נפרד כל כך מהר גם אם זה בגיל קטן 16 17

אבל יש לי משהו חשוב להגיד לך על זה

ותחשבי על זה

לדעתי הוא שבע. והמבין יבין 

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

בהצלחה

קשר ארוך ומדהים.

נהניתי מכל רגע! אבל זה נחתך. לא משנה מה הסיבה.

הייתי במצב כזה שלא הייתי מסוגלת להיפגש עם בחורים אחרים כי פשוט ראיתי אותו. חיפשתי אותו. וזה פשוט לא קרה. אז תקופה החלטתי שאני לא מוכנה לצאת עד שאני לא מתאפסת על עצמי. והתפללתי על זה יום יום! אבל באמת התפללתי וב"ה אני במקום שאני עדיין חושבת עליו מלא אבל אני מצליחה לעשות את הנתק הזה כשצריך. 

אז אני מבינה אותך ממש. וממליצה באמת לנסות לעשות הפסקה ולהתפלל מלא. ואם זה עדיין קשה אז אולי פסיכולוגית יכולה לעזור לשחרר. 

בהצלחה!!

זה בעיקר ממני. משם זה התחיל...

לאחרונה גם להורים שלי...

לפני כמה זמן ראינו אצלה במצלמה תמונות של כל מיני דברים מטלפון של משהי אחרת... דברים שאמורים להיות אישיים... (לא ידוע אם זה בהסכמה או לא)

למען ה'... מה חסר לה?

היא לא מודעת שיש כאן בעיה...

אני אף פעם לא הוכחתי אותה. לא מסוגלת לדבר איתה על זה... 

מבחינתי זה גרווועעע!

ההורים שלי מדברים איתה בצורה מאוד יפה, כנראה שזה לא עוזר...

אני מוצאת את עצמי יוצאת לכל מקום עם תיק שכל הדברים החשובים שלי איתי...

אפילו למכולת אני הולכת איתו.

אפשר לטפל בזה?

שקשה לי לדבר איתה.

שאני מרגישה כלפיה כעס נוראי ו... לא יודעת מה עוד...

אני מרגישה מאויימת... שקופה כזו... 

למרות שבאיזשהו שלב כבר הבנתי שזה משהו נפשי..

אנחנו רק משתגעים כאן לדעת מה זה בדיוק...

כן, הצעתי להורים שלי והם אמרו שזה בטיפול כבר...

מתפללת שזה יעבור כבר, בעז"ה...

(לא הבנתי מה פירוש הראשי תיבות...)

נכון.

אבל זה ממש מוזר ומציק שאני צריכה לחיות ככה בבית שלי בחדרי הפרטי...

כאילו שזה אדם זר...

אני כועסת. 

אנלא אשקר...

זה קשה שלא לכעוס.

רק משתדלת כמה שאני יכולה לא להחצין את הכעס לידה...

בתחילה עוד הייתי כועסת עליה ממש... כשהבנתי שזו בעיה אני משתדלת להבליג...

אבל בתוכי אני מתפוצצת עוד רגע, זה מטריף אותי.

הם פנו לאנשי מקצוע, כך הם אומרים...

אבל עד שקלטנו שזו בעיה כרונית- לקח זמן.

בהתחלה זה היה כזה תמוהה ומוזר. גם עכשיו. אבל עכשיו לפחות אנחנו מודעים שזו בעיה שצריכה טיפול...

ה' יעזור.

קודם כל. אמפתיה.
ה' יעזור לך. ושתצליחו ולמצוא פתרון. ולשפר את היחסים.

תקראי את "לא מפסיקים אהבה באמצע" של הרב אנגלמן. מדבר על בעיה דומה. של סקרנות ומציצנות.

אני מעריך שזה נובע מהערכה אלייך, וגם קנאה

כל הנ"ל כבר קיים ב"ה...

ממשיכה לקוות לטוב.

וואלה- היא באמת הכי אלופה במתמטיקה בבית... ואומרים לה את זה תמיד!

מצטער אבל אני לא מבין על מה התרעומת.

צריך לגלול יותר כי התצוגה צרה יותר, ככה זה בפלאפון. לא צריך לחפש, זה שם.

אני מבין שאת רוצה שנושא שבוער בך יקבל חשיפה ראשון, אבל היה היום פיגוע, אפילו שניים, וגם אתמול, ונהרגו היום אנשים, וגם אתמול, וחיסלו מחבל ברמאללה, ועוד אחד בטול כארם, הגיוני שהפגנה (שבינינו יש בלי סוף בזמן האחרון ולציבור די נמאס מהבריונות הזו, לא משנה כמה נושא המחאה צודק) תידחק קצת למטה בעמוד.

השטרודל תפוחים זו משבצת קטנה מתחת לכתבה המרכזית, אלו מוספים שבין הכתבות (אי אפשר לעשות רצף כתבות כבדות אחת אחרי השנייה). הכתבות הרציניות, כמו זו על מחאת העו''סים, פרושות על כל העמוד.

את מדברת על תוכן המחאה ואני מדבר על האופן - לחסום צומת זו בריונות, למה למחות כנגד אלימות נגד עו''ס על ידי אלימות נגד נהגים (אותו דבר לגבי אלימות נגד נשים, קיצבאות נכים, זכויות להט''ב, עובדי מפעל מלט וכל דבר אחר)?

נ"ב

בדקתי עכשיו: ברוטר זה בכלל לא מופיע בעמוד הראשון (20 כתבות, אולי גם אחרי, כנראה כי שם זה לפי תגובות ועניין הציבור) ובווינט זה גם לא מופיע בכתבות הראשונות.

"כאלף מפגינים חסמו הבוקר (ה') למשך כשעה את צומת עזריאלי שבתל אביב, מול קריית הממשלה, בקריאה לשר האוצר משה כחלון ולשר הרווחה חיים כץ להתערב באופן מיידי במשבר בשירותי הרווחה"

כמו רוב המחאות האחרונות

הנה מבחר ציטוטים בתגובות לדף הדיווח באתר שהיפנו אותך בדיוק אליו: "מחראת עובדים סוצי[ ]אלים"; "שלא תהיה לכן תקומה. לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". "מפרקות אלפי משפחות בשנה, וחוטפות עשרות אלפי ילדים וילדות בשנה מחיק הוריהם הנורמטיביים".

נשמע לי שאת מחפשת אמפתיה במקום הלא-נכון.

ציטטתי בלי לשנות דבר. יש כנראה כאלו שלא זו בלבד שאינם מוחים על אלימות נגד העובדים אלא בכלל תומכים בזה.

וכנראה יש הרבה שמאמינים.
לראיה האלימות עצמה.

חלקן עושות עבודת קודש הראויה להערכה ולהוקרה, וחלקן עוסקות בגניבת נפשות אדם. נעים או לא נעים, זאת המציאות.

זה כמובן לא מעיד על הכלל, אבל זה כן קיים.

ושוב, ישנן כאלה שעושות עבודת קודש ראויה ומוערכת, הבעיה יותר באלה שקשורות לרווחה.

יש להן נטיה פרו-נשית די ידועה, ובהרבה מדי מקומות הן נוטות לשלול מגברים את היכולת להתקרב לילדים שלהם.

הרבה אנשים מתפרצים באלימות בין השאר בעקבות האלימות החוקית  שלהן. לפעמים האלימות שלהן מוצדקת, לפעמים פחות.

הטרור הוא בעיה.
בייחוד כשאוכלוסייה תומכת ואוהדת טרור.

הפסקתי מזמן לצרוך חדשות מאתרי החדשות

בין היתר מהסיבה הזו

לא מרגיש שהפסדתי משהו

מה חשבו להן נשים שלמדו את המקצוע הזה ?

כל מי שלמדה עבודה סוציאלית יכלה לבדוק איזה משכורות משלמים במקצוע הזה, ולפי זה להחליט אם זה מתאים לה או לא.

גרוע מכך - ההפגנות האלה הן עבור העלאת השכר לכולן ולכולם.  ארגוני עובדים מהסוג הזה מתנגדים לדירוג ולקידום של עובדים איכותיים יותר ואיכותיים פחות. הם רוצים להעלות את השכר של כולם בשווה, ואם אפשר עם הגנה מפני פיטורין כמו שיש למורים למשל.

ועל תופעת חסימות הכבישים במרכז שנהייתה ממש מכה, אני כבר לא רוצה לדבר עכשיו.

|הולך לבדוק מה זה סרדיוט|

(חבר שלי ניצל שם מדקירה..)

אור איתן

חינוך איננו מצמצם את הבחירה החופשית. רק לחץ חברתי יכול לעולל זאת.
אין סתירה מובהקת בין תזות החינוך שהצגת אך אין זו משנתו של הרב סדן. משנתו גורסת כי הפעולות - לא רק המטרה - של אשה תורנית חייבות להיות ממוקדות בשידוכין למציאת בן זוג תורני.
הבעיה בהסתה הנה שהמוח לומד לא להיות ביקורתי ומטפח עצלות ורפיון. זה קודם כל מסכן את האדם עצמו בהחלטותיו ובמעשיו.

נשארת אדם טוב ועל רמה, למרות הכול!

אני לא באמת רוצה לצעוק אני רוצה להיות מסוגלת לענות בניחותא אבל זה כאילו משתק אותי

המעצבן פה שמוציאים אותך קטנה

צריך להתפלל בכוונה גדולה יותר שהקב"ה יפתח את עיני כל מי שיושב בשלטון ויתן להם בינה לפעול ולעשות משהו קצת יותר נרחב מלחסל ספציפית...

וגם, צריך להעלות את המודעות כדי שכולם יקומו על הרגליים וילחמו על הזכות שלנו לחיות פה בבטחון. אם את מוצאת דרך לפעול למען המודעות הציבורית תגידי לי

אבל זה כן צריך להיות במחשבה שלנו בתפילות נניח, או מחשבות מה אפשר לעשות כדי למנוע את הפיגוע הבא לא עלינו

זה מה שאני אומר לעצמי.. מבאס אבל עוזר

תגובה קשה!!

רק אולי על זה שהוא לא נהנה מהחיים או משהו כזה.. פחות רציני.  לצערי כמובן..

את לא חייבת להשתמש בזה אם זה עושה לך רע ולא יעזור לך

בס"ד

הוא לא אמר שהוא מצדיק את זה, רק אמר שזה מה שהוא אומר לעצמו כדי שהוא יהיה מסוגל להמשיך הלאה.

בעיניי זה מנגנון הגנה חכם וטוב שהוא מצא את הדרך להתמודד. זה שהדרך שלך אחרת לא אומרת שהיא מתאימה לכל אחד.

בס"ד

בכל מקרה אם זו דרכו להתמודד זאת כנראה גם דרכם של עוד אנשים ולכן זה לא פסול להעלות את זה כאופציה.

בס"ד

עשיתי את זה במשך שנים כשלא יכולתי להתמודד. עכשיו נראה לי אחזור לזה כי זה באמת מזיק לי. 

בכל מקרה, תתרחקי מדיבורים על זה ותשתדלי להתעסק בחייך.

לרוב זה אמור לעזור. אם מישהו בא לדבר איתך על זה את יכולה להגיד לו שאת לא מעוניינת לדבר על זה, זה לגמרי לגיטימי.

ב"הצלחה ובע"ה שלא נצטרך לזה יותר

הצלחתי תקופה כשהייתי בסביבה של חברים שלא שומעים..

היום לא יודע למה, החדשות רודפות אחרי, ואפילו בשבת

בס"ד

אצלי זה בעיקר כי פייסבוק וערוץ.

פעם פשוט הייתי עוברת מהר על השרשורים והפוסטים ולא קוראת מה שקשור.

לחדשות בכלל לא נכנסתי. 

עכשיו זה טיפה התערער גם כי זה יותר קרוב [אח של הפצועה מעפרה חבר טוב של בעלי ואברך פה בישיבה, היא גם הייתה משפחה מאומצת אצל אחי וגיסתי].

בכל מקרה, זה נראה לי הכי יעיל בד"כ..

שיעור וידאו: ארץ ישראל נקנית בייסורים | אתר ישיבה

10 דקות

ולומדים משניות לע"נ..

דיכאון חורף הוא תופעה מאוד מצויה, חסר שעות שמש וזה משפיע על כולם.

שנית מוזיקה, ספורט, תזונה בריאה, שינה טובה (לפחות 8 שעות ביום), המצאות עם חברים, תעסוקה (עבודה או התנדבות), השקעה בזוגיות, כל אלה יחזירו לך את השמחה.

מעבר לכך, מדיטציות והרפיות לרוב וכן קטעים מצחיקים ביוטיוב.

שפחות אפשר להישאר בדיכאון מולו חח

או קוראת ספר של הרבי שלי..

מתבודדת..

מדברת עם אמא שלי..

מרקידה את עצמי בכוח בחדר..

הולכת להיות עם חברות (מצחיקות, וגם כשממש לא בא לי)..

בכללי כשאני עצובה אני נוהגת להכריח את עצמי להיות בחברת אנשים כלשהם, זה פשוט משחרר לרגע מהמחשבות וגורם להתעסק במשהו אחר עד שיש לך פרספקטיבה קצת שונה ונרגעת ואז כמובן, פותרת את הבעיה שמעציבה אותי..

יום עצוב ממש.

השם של הניק שלך כזה התאים לי עכשיו...

קראתי את התגובה שלך וזה כזה הסתדר ביחד... 'יום עצוב, (יהיה בסדר...)'

בס"ד

תכננתי ללכת לישון מוקדם היום כי היה לי יום ארוך ומעייף מהישיבה על הסמינריון.. והוא הוסיף להיות ארוך כשהתבשרתי על הבשורה המאוד עצובה של פטירת התינוק..

עצוב מאוד מאוד!

הלב בוכה

והעיניים דומעות.

קשה לראות את המשפחות שחיכו לנכד הזה נפרדות ממנו לשלום..

גוף קטן קטן קטן עטוף בטלית לבנה

מראה שלא נתפס..

עמיעד ישראל

איזה שם חזק!

התינוק הזה הוא נשמה ממש גדולה שירדה לעולם, 

לעשות שליחות קצרה אך ככ גדולה!

מדהים אותי איזה כיבוד הורים גדול לחכות למרות הסבל כדי להיפרד מההורים שלו!

הי"ד!

תתפללו עלי שאני אגמור את העבודה מהר. זה צריך להיות מוכן תוך שעתיים וה' ירחם עלי כי זה בכלל לא בקצב.
ואני עוד לא מרגישה טוב...

למה דווקא הרב הזה זה סיפור מאוד ארוך, אם תרצה בפרטי..

לבעלי יש והאמת שזה מאוד משפיע על הצורה של הבית שלנו, ואני שמחה בזה!
כיף לי שהילדים יגדלו ככה.

למה דווקא הרב הזה? זאת שאלה טובה...

גם חזרתי בתשובה דרכו אפשר להגיד וגם פשוט התאהבתי באמת שלו.. ובלי קשר היו לי איתו סיפורי השגחה מטורפים אז זה קידם את העסק;)

אלו דוגמאות כלליות מידי

לדוגמה : לימוד הלכה/אמונה/גמרא/תנ"ך,תפילה, חסד, קירוב רחוקים וכדומה.

מה הכי חשוב בעיניו?

(סורי על הסקרנות)

מאוד מסקרן לדעת למה בן אדם בחר ברב מסוים להיות הרב שלו

או לפחות שמעתי משהו דומה כזה פעם.. 

באמת זכיתי.

ותודה על השאלה!

למה הרב הזה?

כי הרב הזה גרם לי להרהורי תשובה , להרגשה של טהרה ורוממות, להרגשה שאני רוצה להשתפר ולהיות בן אדם יותר טוב.

כי הרב שלי היה מביא אותי לזכות המחשבה (לפחות בשעה של השיעור) והרגשתי איך אני נעשית טובה יותר.

כי אם הייתי מדברת עליו הייתי יכולה להתחיל לבכות מהתרגשות.

כי כשהייתי רואה הייתי בוכה מהתרגשות.

כי כשהייתי מגיעה לשיעור לא הייתי יכולה לשבת מעוצמת המעמד 

כי אף רב אחר לא הצליח להביא אותי בצורה המיטבית שלי כמו שהוא

כי הוא קירב בין המגזרים, לא עניין אותו גודל הכיפה או צבע הכיפה

כי הוא לימד אותי שתמיד צריך לשאוף לא להתקרב לדבר עבירה

כי הוא לימד אותי קדושה מהי. ואיך משיגים קדושה. 

כי הייתה לו אהבת ישראל 

כי הוא סלד מהשקר ולימד אותנו לזהות איפה יש שקר

כי הוא הפיץ חסידות

תודה לך ה' על הזכות.

(ואני עושה לעצמי אאוטינג רציני)

מי שמכיר ישר יזהה נראלי... ואפשר באישי  

בגימטריא - צעירים מעל עשרים

דווקא מסתדר טוב ביחד.