בנוגע לסרטוני הודיאו של הראי"ה, אפשר לראותם באתר אור האורות.

את הארת תורת ארץ ישראל.

אתה בטוח, שיש שם סיפורים מקוריים!? או רק העתקות ממקורות אחרים?

זה הורס לי את הלב, אני ניכנס לעצבות נוראה, כשאני משתפשף ומתחכך בקטנות הנוראה הזאת חלקיקים ממנה נידבקים בי, נורא ואיום, פוויי,

אחר קריאה שכזו, אני חייב להתייחד עם ספר בחדריו, ולדבר עם איזה בחור אצילי ובהיר בישיבה שלי, על כמה אנחנו מאוהבים במרן הרב קוק, רבנו הקדוש, ואז אני נרגע.... 

בכל אופן תמיד אני מכבד כל דעה, ומשתדל לאהוב את הנשמה של כל אחד, ולעולם לא מחזיר זילזול (אע"פ שהם הרבה פעמים מזלזלים).

הכנסת בליבי שאני שומע אנשים אציליים כמוך,

יל'ה הרבה הרבה הצלחה, שתעלה מעלה מעלה, ואם יש לך תוספת להוסיף לרשימה לעשות אותה יותר מושלמת, אתה מוזמן.

בהמשך, בלנ"ד, אעשה רשימה שכזו גם על הרצי"ה,הרב הנזיר והרב חרל"פ.

מתייג: @לך דומיה תהילה,@אריאל יוסף, @אורות מאופל, @יש נשמה למדינה, @נחמיה17, @חסדי הים, @חידוש

בנוגע לדברי הגרי"ש אליישיב המובאים למעלה - יש להוסיף בסוגריים לציין למאמר ארוך ומקיף באתר אור האורות על יחסו של הגרי"ש אל הראי"ה ושם ישנם כמה משפטים שאמר עליו, החשוב מבינהם, שאמר על הראי"ה שהוא: "הגדול מכולם", ישנו גם קטע קצר של הרב דוב הלברטל שהתפרסם בערוץ 7 בי"ד בשבט תשע"ב, עוד בחיי הגרי"ש בזמן היותו בבית חולים כשהרב הלברטל פונה בבקשה להעתיר תפילה על הראי"ה, ושם הוא אומר שלגרי"ש יש הערכה עצומה אל הראי"ה, וז"ל: "הוא ראה אותו כקדוש עליון ואחד מגדולי הדור אם לא גדול הדור".

מאמרים תיעודיים על הראי"ה בכמה מקבצי "ניצני ארץ" הראשונים עיי"ש (איני זוכר המספר המדוייק, ומפי מי העדויות).

ראיון או מאמר תיעודי של הגאון הרב יצחק אריאלי תלמיד מובהק לראי"ה, בקובץ עיטורי כהנים אלול תשס"ד.

איך שכחתי לציין לדברי מרן הגר"א שפירא זצוק"ל, שראה את הראי"ה עוד בחייו, והיה תלמיד מובהק למרן הגר"י חרל"פ, ולעתים מזדמנות היה "חולב" ממנו סיפורי צדיקים (כלשון ריב יעקב שפירא שליט"א בוידאו): בקונטרס "שיח אברהם" בערך על הראי"ה מובא שם עדות חשובה בשם הגאון ריב נתן רענן שלרב זצ"ל היו גילויים עליונים, וכן בשיחה שמסר בג' באלול הובאה בסוף הספר החדש "אהבתי תורתך" ישנה עדות נדירה מפי ריב אברום עצמו - שהראי"ה ידע גם (בנוסף לש"ס, רמב"ם, שו"ע) שלושה ספרי אחרונים מילה במילה מן הזיכרון: ט"ז, רעק"א ושאגת אריה, וגם באחרית ימיו בחוליו שמעו אותו מצטט מילה במילה פיסקאות שלמות מהם. וישנם עוד כמה וכמה עדויות ממנו שנמצאים בספר אמרי שפר בחלק שמועות מוצ"ש עיינו שם.

מאמר "זכרונות הרב שמחה שלמה לוין על מרן הרב קוק זצ"ל" באתר אור האורות (שם תיעוד מעניין על כך שריב שלמקה מזעוהיל "חלם חלום ובו התעלה לעולמות עליונים ביותר, ושם ראה את הרב זצ"ל, ומתוך כך התפעל הרבה מקדושתו שזכה למה שזכה בעולם האמת" בזה""ל במאמר שם).

מסתמא בהמשך איזכר בעוד דברים.

אני צריך לבדוק האם יש שם סיפורים מקוריים. 

תודה רבה!!

אני רואה ש"אוהב ישראל בקדושה", 5 כרכים, כבר הזכירו.

כמו כן, בניצני ארץ הופיעו דברים על הרב זצ"ל, מהרב פנחס המבר ז"ל, גם על פורים במחיצתו, וגם עוד משהו.

יש גם חוברת קטנה "הקיץ האחרון בחיי רבנו" של הרב שולמן ז"ל.

אגב - דבר שאינו "אגב" - המסתכל בבכת"י שתי אגרות, דומני, של החפץ חיים אל הרב, אחת לגבי המחלוקות בירושלים, ואחת שנכתבה אליו ואל חבריו הרבנים במסעם לאמריקה - יכול לראות שבכת"י של הח"ח הוא כותב קו"ק עם גרשיים.. דהיינו: קדש קדשים.

[ובחיוך אני כותב, שאני רואה שהחלפת ניק - אבל כמעט שאי אפשר לטעות בסגנון...]

מעניין אותי לדעת מי זה מורך ורבך (אם אתה לא רוצה לפרסם - אנא שלח לי באישי), היות ויש לי תאוריה שלימה על "עניין שיחות מוצ"ש" אצל מרן הרב קוק, שהמשיכו לענ"ד באותו הסיגנון אצל מרן הגרי"מ חרל"פ,

ולפי"ז אפשר לעמוד על "סיגנון הביטוי בפנמיות התורה" של הרב בסעודה שלישית שהוא היה בשונה מהפיסקאות השיריות המפורסמות - והיה יותר באורח שיכלי מסודר ומקיף כמו שיחות מוצ"ש של הרב חרל"פ, וכן עולה ממאמרו של הגרש"י זווין באישים ושיטות שכותב שהיה בשיחת מוצ"ש של הראי"ה והוא שמע דברים בסיגנון חבד"י ש"נבלעו לו באיברים" עיי"ש, וראה בטל הראי"ה פרק "הגלות אורו בבויסק" כמדומני שהרב התפלל עם חסידי חב"ד בערב פסח ואמר להם דרוש בסיגנון חבד"י עיי"ש, ואכן ראה סיגנון הדרושים של הרב בתקופת זויימל בויסק הנמצאים בספר "מדבר שור" שהם בסיגנון שיחות מוצ"ש של הרב חרל"פ (דרך אגב ידוע שהרב חרל"פ כתב מכתב להפריד בין שיחות המוצ"ש שלו לבין כתבים אחרים - וזאת משום שיש לשיחות מוצ"ש סיגנון מיוחד, שמתייחד בשכליות ובהסברה ברורה של ענינים עמוקים בשונה מכתבים אחרים של הרב חרל"פ)

ובאמת שידוע שלראי"ה היו "סיגנוני ביטוי" מגוונים - הן בפנמיות התורה והן בנגלות התורה, ויש לזה מקורות רבים ו"לא עת האסף המקנה", אומנם מה שחשוב לי זה שנדע שבתורת הרב קוק יש סיגנונות שונים - סיגנון הביטוי של מרן הרצי"ה, סיגנון הביטוי של מרן הרב חרל"פ בשיחות מוצ"ש (שהם היו עיקר סיגנון הביטוי שלו, כפי שניכר למי שמורגל בדבריו ובדברי תלמידיו ובתיעודים שלו), סיגנון הביטוי של הרב הנזיר ועוד - ונראה שכול הסיגנונות היו אצל הרב בעיתים שונים, ובאמת שיש לי מקור מפורש מאיגרת של הרב שהוא כותב שיש צורך לחדש בפנמיות התורה בסיגנונות שונים, והוא מונה שם: שכל, רגש ודמיון כמדומני עי"ש, ואכמ"ל.

מצד ההסברות האמוניות של הרב, זה אינו, כי אני חיפשתי רק תיעודים,

אבל עכשיו אני ניזכר, שיש שם בהתחלה לקט של תיעודים על שיחת מוצ"ש של הרב, כגון משבתאי דניאלי שיש לו תיעוד יפה שם, ועוד ץיעוד אחד או שניים - ואכן אני צריך להוסיף את זה!!!, חזק וברוך!!

אכתוב בעז"ה לפי הכוח ואולי אעדכן בהמשך.

סדרת "אוהב ישראל בקדושה"  משום מה חסרה כאן.

ראה: https://www.kodeshbook.co.il/product.asp?productid=204

בקבצי ההספדים השונים ישנם סיפורים רבים:

א. שיעור קומה (מי מרום יז) הספדי הרב חרל"פ על הראי"ה.

ב. "שערי ציון" שיצא עם פטירתו וככלות השנה (מצ"ב).

שערי ציון ככלות השבעה

שערי ציון ככלות השנה

שער הגיליון ככלות השבעה>>

שער הגיליון ככלות השנה>>

ראה כאן רשימת מאמרים ארוכה לזכרו:

הראיה כרך ד

צוריאל שליט"א!!!, ואכן נשמט מזכרוני סדרת הספרים "אוהב ישראל בקדושה",

וגם את שני הירחונים משערי ציון שכחתי לציין (שהגרא"י זסלנסקי היה העורך שלו, והוא היה מעריץ עצום של הרב והיה מגיע לשיחות מוצ"ש כפי שכתב באחד המקומות בספריו, ויש לו ספרים רבים, וגם מספריו שלו עצמו שכחתי לציין לדברים תיעודיים ממנו), אבל חלקים מן המאמרים התיעודיים שיש בשערי ציון של ה"ככלות שנה", הובאו בתוך ספרי הרב נריה!, אבל עדיין כמדומני יש שם תיעודים חדשים.

אבל הכי נדיר ומופלא זה הרשימה הזו שלא הכרתי אותה, עכשיו אני צריך להתביית עליה. 

אומנם נראה לפום ריהטא שמאמרים רבים שם, לא הודרו מחדש, ולכאורה אין אפשרות קלה לקרוא אותם (בלי צורך לשוטט בכל מיני ספריות ישנות ולחפש בקבצים ועיתונים ישנים), וזה בעיה 

בכל אופן תודה עצומה!!!, ואם אתה יודע עוד, תשחרר

במהירות, ולהבחין בין המאמרים שיש בהם "תיעודים" ולצרף לרשימה כאן, ולציין בסוגריים היכן שיש תיעודים נדירים ומיוחדים, ולבין המאמרים שהם רק "הסברות" על חידושו ועינינו של הראי"ה קוק ואותם להשאיר שם...

אבל הבעיה היא שלפי מה שהבנתי מתחילת הרשימה, הרבה מאוד מהמאמרים נמצאים באוסף הרב הדרי "בבית הרב", ואני לא יודע אם יהיה לי כוח לשבת שם ולקרוא את כל המאמרים, ויתירה מזאת כלפי חלק מהמאמרים, הבנתי, שאין מי שטרח לאסוף אותם למקום אחד, ויש צורך לנבור בארכיונים, וזה עוד יותר בעיה...

נקווה לטוב, בעז"ה.

"בשנת תרפ"א נדפסו פרקי ה"אורות".

להערתי בסדור "אורות התחיה" על פ' ל"ד בענין ההתעמלות, -

שאולי ראוי לדלג עליו משום חשש אי-הבנה, -

אמר שאין זה מורא שמים אלא בשו"ד" (-בשר ודם).

הרב חרל"פ כבר האריך בביאור הדברים בקונטרס "טובים מאורות" שהתפרסם אז,

אבל באמת שאין מטרת השרשור להיכנס לפינות כאלה,

ובכל אחד מהחיבורים הנז' יש כנראה מה לתקן ולהעיר וכו'.

מי שלא העז להדפיס דברים רדיקליים,

אין סיבה לחשוד בו בדברים שאינם רדיקליים.

אבל ראה לנכון שתתפרסם בתוך אורות, כי זה חלק מהמהלך, ודברים אמיתיים. ורק בגלל "מה יאמרו" כאלה שלא מבינים את עניינו, לא ראה לנכון להירתע.

יש דברים שלא הודפסו, כי הם מאד גבוהים, או עלולים להבינם לא נכון. גם הם, דומני, לא עוכבו ע"י הרב, אלא ע"י תלמידיו המובהקים - בראש וראשונה הרצי"ה זצ"ל.

בנושא הזה, יבינו נכון.. אלא מה? לא ימצא חן... מזה אינו נרתע. 

ערפלי טוהר - הרב כתב שהיה לו "חשק" לנוציא משהו כמו שהוא, "לחם חם ביום הילקחו".. ואח"כ הרצי"ה עצר את ההמשך, והרב קיבל את זה (אגב, עוד לפני שיצא ערפלי טוהר מחדש - הרצי"ה היה מחלק אותו לתלמידים שבאו למנין בישיבה הישנה ביא"צ של אמו ע"ה. אמר שהיא אמרה שחשוב שילמדו את זה..)

לגבי מקומות בספריו שיש "שינוי ועידון ביטויים" - לדעתי זה לא מקומות רבים. הרב כתב בשטף, אז בשעת העריכה לפעמים היה צריך טיפה לסדר. יש גם אכן, "עידון" מסוים פה ושם (כמו באורות, בפיסקה על חיתוכים ח"ו בעם ישראל, שהרב משווה את הענין לשתיים נשים זונות שבאו לפני המלך שלמה, והאם האמיתית, הרחמניה, אומרת "תנו לה את הילוד החי והמת על תמיתוהו" - הביטוי המקורי כלפי אלו שרוצים לחתוך את יראי ה' מה"חופשיים", הוא חריף עוד יותר ממה שפורסם..). יש גם מה שהנזיר כותב על פיסקא קל"ח באוה"ק, "דברים שנידונו לגניזה מחמת שיגובם".. (היום כבר די התפרסמו, דומני).

זה מתאים למה שכתבתי מקודם.

לגבי הפיסקה הזו, ה"בעיה" לא היתה לגבי הלשון, אלא עצם הרעיון (אם כי אכן, הביטוי של כמו מזמורי תהילים של דוד המלך, הוא "מרעיש", אע"פ שאח"כ יש הסבר של חילוק-הבחינות). ועצם הרעיון, הרב לא הסכים לשאת פנים. היה חשוב שידעו את הערך של זה. זה דבר שיכול לרומם את אלו שעליהם דיבר הרב, וגם את היחס כלפיהם.

היום די פשוט לראות מתוך שמונה קבצים, מה כתוב שם ומה בספרים.

אכן, יש מקומות של עידון מסרים. אני מסופק אם זה באמת "המון". אבל כנ"ל, לא ראיתי את מה שכתב - ולפעמים זו גם שאלה של פרופורציה. כלומר, איזה אחוז באמת מתוך מה שפורסם. ולעיתים, מה גם שנראה "עידון תוכן" הוא בעצם מתוך מחשבה של עריכה מובנת יותר (אפשר לראות ב"צמח צבי", הערות של הרצי"ה על סגנון, לרב חרל"פ, לגבי דברים שהרב חרל"פ כתב).

זה לא ברגע אחד.

אבל כבר אעיר, על מה שכתב במבוא ("המחקר מבקש להציג ולנתח את תוצאות ההשוואה ולהתייחס לדיון המחקרי סביב השאלה האם סולפה תורת הראי"ה על ידי עורכיו"..). 

עצם היכולת לכתוב כך, על אף שמסקנתו כפי שמביא שם היא, "אולם, למרות שהשינויים של הרצ"יה בעלי משמעות, הרי שהם אינם משנים באופן מהותי את התמונה הכללית העולה מהספר" - 

לדידי זה מראה בדיוק על הבעיה שגורמת "סביבה" כזו, של עבודה שנעשית לצורך קבלת "תואר ד"ר לפילוסופיה" באוניברסיטה...  על אף שהרב עצמו הביע אכזבה בזמנו (היום זה כבר לא כך), שכתביו אינם משמשים נושא למחקר, כמו כל מיני "כתבים" אחרים, פחותים בהרבה בערכם.

אבל ה"יכולת" בכלל לכתוב, "להתייחס לדיון המחקרי.. האם סולפה".. הוא מזעזע בעיני. גם אם כוונת המחבר היתה טובה. דומה הדבר למי שיכתוב שמתייחס ל"דיון המחקרי" האם אימו זינתה, ויגיע למסקנה שלא... אדם יכתוב כך על אימו? לא.

אלא מה? שהאוירה הכאילו-אקדמאית, שגורמת להרגיש צורך ל"אובייקטיביות", גורמת לעיתים לדברים גרועים בהרבה, שנזקם גדול מתועלתם.

גם מה שהוא כותב "להסביר" את הרצי"ה, בשינויים שבעריכתו (על אף שהוא בא, כנראה, מכייון חיובי. רוצה להראות כאילו השיוניים באו ביסודם בגלל היות כתבי הרב זצ"ל כאלו שנכתבו בהשראה עליונה):

"הרי שעיקר מגמתו הייתה להקטין את הסיכון שפרסום כתבי הראי"ה יגרור עליו התקפות ופולמוס. הדבר נעשה על ידי ריכוך ועידון סגנוני אבל בלי לשנות באופן מהותי את התמונה הכללית של הגותו של הראי"ה המוצגת בספר אורות" -

והנה, כל מי שהכיר את הרצי"ה זצ"ל, יודע שאצלו לא היו חשבונות כאלה. לא פחדים מהתקפות ולא כיו"ב..

ב. חלק מהדברים שמובאים שם במבוא על כתיבתו של הרב זצ"ל, בשם "חוקרים", הם פשוט שטויות. כך גם דברים שמובאים מחלקם על העריכה של כתבי הרב זצ"ל.

רק כדוגמה, מובא (דווקא בעקבות דברים של מישהו חשוב ורציני), שלדעת אותו אדם "הוכרע" שמקור דברי הרב זצ"ל קבלי..  הרי הרב כותב בעצמו: "בחוברותי לא אמרתי דבר מדעתי, והם כלם דברי אלוקים חיים שחצבתים מיסודי דברי חז"ל והקבלה האמיתית, וכל הדבק בהם בעיון, בחזרה ובטהרת הלב, אשריו וטוב לו בזה ובבא בעז"ה".  וכן אמר, שיכול להראת מקור לכל דבריו, בכתבי האר"י זצ"ל.

אז יש מקום ל"דיון" על המקור?... אלא מה? או שלא הכירו את זה, או שלא יכלו לתפוס את הגודל (בדיוק כמו שהרב כותב על מה שהיו עושים "חוקרים" אם לא היה מוכח שמורה נבוכים ומשנה תורה וכו', זה מאותו מחבר... כי לא היו יכולים להאמים שזה בא מאדם אחד). הרב גם עם השראה עילאית, גם משורר, גם מקובל אלוקי, גם גאון התורה, גם אוהב ישראל ויודע את שליחותו לדורות אלה (כפי שכותב מפורש), גם קדוש עליון וצדיק יס"ע, גם עמקן עם שיטה פנימית סדורה.

נו.. קשה לתפוס, אז יש כאלה ש"חותכים".. כל אחד תופס חלק אחד, וחושבים שזה משהו "מדעי" (לא מדבר על העורך של העבודה המוזכרת, אלא על חלק מאלו שהוזכרו שם).

ג. עיקר העיקרים - מה שכתב הרצי"ה זצ"ל עצמו, ב"לנתיבות ישראל", על "הגישה המדעית למקורות ישראל".

והוא מניח שם יסוד - שהמדעיות הכי גדולה, זה קודם כל לדעת מי אומר את הדברים. בלי זה אי אפשר להבין על מה מדובר.

כך גם כאן, הן בנוגע לרב זצ"ל, הן בנוגע לרצ"יה והרב הנזיר.

כל מי שהכיר את הרצי"ה זצ"ל, יודע שכל-כולו מתוך אביו הרב זצ"ל. הרצי"ה אמר: שתי מערכות חיי - הישיבה, והכתבים של אבא הרב זצ"ל.

אז לחשוב בשטחיות (שוב, לא עורך העבודה הנ"ל), כאילו ניסה להכניס "מסרים משלו" ע"י עריכת כתבי הרב זצ"ל?!  אין לך טפשות ועזות פנים יותר מזו. 

הרב כותב, שכמעט אין לו עם מי להסיח את ליבו, "חוץ מבני שהוא כמעט היחידי עימי העומד על סוד נשמתי". זה כתב כשעוד היה בחור צעיר. 

וסמך עליו בעריכה, והזהיר כפי עדות הרצי"ה, שהדברים יעברו דווקא דרכו.

כך גם הרב הנזיר זצ"ל, ששתים עשרה שנה ארכה עריכתו את אורות הקדש (ויש מעבר לכך, עד 30 שנה), והוא שאל מפורש את הרב אם יש "שיטה" בדבריו - והרב ענה לו, כן, וודאי. 

אז יבואו איזה כאילו-מדענים, ויטילו ספק אם יש שיטה בדברי הרב זצ"ל, או שזה הנזיר ש"עשה את זה" כי היתה לו השכלה אקדמאית?....

אלו דוגמאות מועטות, איך אנשים "אקדמאים", מנסים להקטים לגודל שהם מבינים..

מה אפשר לעשות? "אילו ידעתיו הייתיו"...  לפחות צריך ענוה גדולה, כשבאים לדבר על מי שאיננו מתקרבים כלל לגודל אישיותו.

מה שקורה בזה - הוא מה שמנסים בקטנות לטעון כלפי גדולים מהם בהרבה. חלק מה"מדענים" הללו, לוקחים את הגודל וההשקפה של עצמם - ומנסים להלביש על הרב זצ"ל. אח"כ וטענים כך על אחרים... פוסלים במומם.

ד. הקיצור, הבעיה העיקרית שם היא, אי הכרה של המדוברים. וביחוד - אי ההבנה שהרצי"ה הכיר את הרב מקרוב, הכיר את אישיותו הכוללת; הבין את כוונתו היטב (לא כמו כל מיני גמדים, שמעלים על דעתם שמא הוא זה שהדגיש את הצד הלאומי, אבל אצל הרב הפרופורציה שונה..). הרב כתב בד"כ את דבריו כ"משא יום-יום". כאשר באים להוציא אותם לציבור, הרי שאכן יש אחריות גדולה שיובנו כפי שהתכוון כותבם. כותבם - ולא כאילו באים להכניס בדבריו "כוונות אחרות". בדיוק ההיפך..

אבל כאשר יש 50,000 דפים בכתב יד, ויש מושגים עליונים, וכדרכם של דברים עצומים כאלה, יכול במקום אחד להיכתב משהו שנראה ההיפך ממה שנכתב במקום אחר - והדברים מתאחדים במבט כולל ומקיף (כפי שהרב עצמו כותב באיגרות..); ויחד עם זה, דברים נכתבים בשפה מונגשת יחסית, וגם מי שכלל לא נמצא בעולמו של הכותב ובמושגיו יכול לקרוא - אז ברור שיש אחריות שהמסר של הרב יצא לאור עולם.

הרב לא עבד באוניברסיטה... הוא לא כתב בתור "חומר מחקרי" יבש. הוא מורה הדור - ולמי שמוציא את דבריו לאור, יש אחריות על כך. לא כמו התפיסה הקטנה ה"מחקרית" כביכול (ומי שמכיר את המצוטטים שם, יכול להבחין בין אלו שאכן מראש באים בענוה, ויש להם יחס של חרדת קד - ולכן מבינים יותר, לבין מי שלא. בלי להיכנס לשמות)

ואני מניח שזו היתה כוונתו. בלי להכיר את האדם - אבל כך קצת נראה מתוך הדברים, שניסה ב"כלים" הללו, להראות משהו מעבר לכך.

אלא שעל שני דברים בסיסיים צריך להעיר שם: האחד - עצם הנקיטה בלשון של ה"חשדות" הבזויות שלהם, שאי אפשר לצטט אותן.  אפשר בלשון אחרת, מעודנת יותר, לכתוב על מגמה להראות שלמרות נסיונות אחרים להצביע על כביכול שינויים-במהות ע"י העריכה, אין הדברים כך.

הדבר השני, הוא עד כמה מהותי הכרת הנפשות הפועלות. בלי הנתון הבסיסי, שהרצי"ה הכיר את הרב והמכלול שלו, ועל כן יכל לכוון אל כוונתו, מעבר למה שעולה מציטוט פסקה יחידה-כלשונה מפה ומשם; והנתון הבסיסי של הנאמנות שלו אל הרב - בלי זה, אי אפשר להבין כמעט דבר בנושא.

כדי לקרבם אל הדעת - זה לא הופך אותו ללא נאמן בדברים אחרים.

ובפרט שגם הרצי"ה חשב שנכון להעלימם ואף הציע זאת בפני אביו.

כלומר: סביר לטעון שאם הספר היה יוצא אחרי פטירת הראי"ה, הרצי"ה לא היה מכניס את הסעיף הזה.

האם גם הוא לא נאמן?...

גם הרב משה צוריאל סבור שהסברו של "אוהב ישראל בקדושה" הוא הנכון.

הראיה כרך א.PDF

האם בגלל זה גם הוא מכאן ואילך אינו נאמן לדרכו של הרב?

הראיה כרך א.PDF

נדפסה ב"שלושה באלול" מכון הרצי"ה עמ' קיט.

לנבוכי הדור נדפס בפנקסי הראי"ה ח"ב.

כלומר, לא דיבר שם, אכן, סתם על "התעמלות", אלא על חיזוק הגוף לצורך האומה.

הרצי"ה אמר לבחורי הישיבה, שאכן זה לא מדבר עליהם. בשבילם מספיק מה שהרמב"ם כותב על היות הגוף בריא, שזה מדרכי עבודת ה'..

[יש מקומות אחרים, שהרב כותב על ה"אידיאליות" שבבריאות הגוף וערנות כחות חייו]

אורות התחיה פרק לד – ויקיטקסט

לגבי ההתעמלות (שעליה ציינתי דברי הרצי"ה, שלא נאמרה על בחורי הישיבה..).

כוונתי לאורות התחיה ע"א, שורה שניה.

ציטוט:

"על הגוף, בתור מרכז חיים מצומצם ומוגבל, פועלת היא נשמת החיים הרחבה והמתפשטת במעופה למרחקים עולמיים. אידיאליים הם מאד טהרת הגוף, חסנו, בריאותו, חילוץ עצמותיו, ערות חייו, אור וחום רגשותיו. העולמים כולם הנם הגוף של הנשמה האלהית, אצילות השכינה מלכות שמים, העשירה המתפשטת. בעולמנו מרגישים אנו את רכוזה ע"פ מדותינו. על כל יציר נברא היא מתפשטת, על כללות היצירה היא מתרכזת, מאירה היא באור חייה, מגלה היא את עשרה וכבודה. בעולם החי היא מתגלה בצביונה המיוחד, באנושיות כולה ברב חוסן ובליטה הדורה, בעזוז קודש הרי היא מתגלה בכנסת ישראל זאת היא מנוחתה, טרקלינה הכלול בהדר תפארתו" וכו' (הנושא הנ"ל, הוא שם יותר בשביל ההמשך).

כמו כן, יש באורות התחיה ל"ג - לפני הפיסקה על ה"התעמלות", שעליה דובר כאן.

"גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, "אמונת זה סדר זרעים - שמאמין בחי העולמים וזורע". כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית".

את זה ציטטו ממישהו שכנראה כתב כך באיזה ספר, כדי "להסביר"..  אין בכך צורך - הרב הסביר את עצמו היטב.

לגבי מה שהרצי"ה אמר למי נכתבה הפיסקה ולמי לא - אתה יכול לסמוך על מה שאני מצטט. לא צריך דווקא "מקור כתוב".

ב. מה אמר הרב מיכאל הרשקוביץ שליט"א, ברור שהוא נכון בפני עצמו. אבל זה מה שכתבתי - שבשביל זה לא צריך את מה שהרב כתב באורות בפיסקה על ההתעמלות.. מספיק מה שהרמב"ם אמר על היות הגוף בריא, שזה מדרכי עבודת ה'.

ק"ו, מה שכתב הרב עוד, בפסקרות שציטטתי, שמשם רואים ערך-יתר, לשיבה גם אל בריאות הגוף וערנותו, בזמננו.

[הרצי"ה  עצמו היה מספר על מישהו שנכנס לחדר במלון, שהתאכסנו בו שני גדולים, וראה אותם עוסקים באיגרוף, עפ"י הוראת רופא לבריאות הגוף... ואמרף שהיה מישהו שאמר ש"לא חייבים להאמין" לסיפור הזה.. והרצי"ה אמר, למה לא.. מסתבר שאותו גדול מבעלי המוסר, אכן הקפיד על ההוראה הרפואית הזו]

אתה יכל לסמוך על הציטוט שלי.

ב. ברור שגם בחורי ישיבה צריכים לשמור על גוף בריא...  רק שהפיסקא שם דוברה על משהו ספציפי. ומה שר' מיכאל ענה, היה כנראה בגלל שהבחור הבין כאילו "אין צורך"... (גם יתכן שלא ידע שכך הרצי"ה זצ"ל אמר. אבל זה לא משנה בשביל המהות של דבריו לגבי הצורך בשמירה על הבריאות..)

(מכתב שנדפס בניצני ארץ יט), שהכוונה איננה לבחורי ישיבה. באותו מקור הוא גם כותב שמפורש ברמב"ם שההתעמלות בכלל חשובה לבריאות הגוף, ושיש לקיים את זה ע"פ הסדר האישי. [ונראה לי, שבחינה מעשית זה בגדול מה שכתבת בשם הרב מיכאל הרשקוביץ]

וכעת ראיתי (נזכרתי, אז חיפשתי..) מפורש, שהרצי"ה כתב בזמנו לבחור שלמד בישיבה תיכונית והיה שולח לו שאלות - נדפסו בסוף "גדול שימושה": 

"הכוונה ב"אורות
היא לא לבני ישיבה.

שההתעמלות בכלל היא חושבה לבריאות הגוף מפורש ברמב"ם, ודבריו אינם צריכים חיזוק. ויש לקיימם לפי הסדר האישי".

"הישיבה הקדושה המרכזית העולמית"   (בחיוך ובכנות יחדיו)

זכרונות של הרב דב כהן, שהיה באותה תקופה תלמיד בישיבת חברון, והיה בקשר אישי עם הראי"ה.

לגבי "לשלושה באלול", יש מהדורה חדשה יחסית (לא זו של מכון הרצי"ה עם נפש הראי"ה, אלא מהדורה של תצלום מתה"י בכריכה), שיש בה הוספות של הרצי"ה.

יש את המאמרים של ר' איתם הנקין.

יש גם ספר על הרב נריה, עם קטעי זכרונות "בשחר אורו". ייתכן שיש שם דברים נוספים על מה שיש בספריו האחרים, ולפחות מזווית שונה.

תודה מראש!!.

ואיפה אפשר להשיג את וילכו שניהם יחדיו?

הרב הנקין היה מוכשר בלמצוא מקורות נידחים מספרים וארכיונים וכו'.

יש לו גם ספר "להכות שורש", שכתב יחד עם הרב וסרמן, שלא קראתי, שעוסק ביחס של הרב קוק לקק"ל. ('להכות שורש' – ספר חדש על הרב קוק)

הספר וילכו שניהם יחדיו, יצא בהוצאת פלדהיים, אולי זה יעזור לך להשיג אותו.

ויש גם קצת בזכרונות של הרב משה אויערבך [במהדורה השנייה הספר נקרא מהלברשטט עד פתח תקווה- 

( זכרונות הרב משה אויערבך / אויערבך, משה / תשמ"ב - אוצר החכמה  ראה קצת בעמוד 34-35, ובנספחים שבסוף הספר יש נספח קצר על הרב קוק, אבל הנספח באוצר החכמה המקוון הוא כבר בחלק שפתוח רק למנויים).

ואם אין לך ידיעה, האם את זוכרת את הסיפור בצורה כללית?

ותודה רבה מאוד על התגובה!!

כן ישנם את דברי ההספד של הר"א לוין על בעל הלשם (מאמר מפורסם שיצא לאור בחוברת קטנה) ששם תיעוד מפורסם על ראיית עמודא דנהורא בהלויה של הלשם ועוד - אבל גם הספד זה מובא בספרי הרב נריה ועוד.

גם הסיפור של "ד." אינו מחודש מצד הספר הזה של שמחה רז, והוא מפורסם מאוד, וכבר נמצא בספר מלאכים כבני אדם (של שמחה רז), וכמדומני גם בספרי הרב נריה ע' בשדה הראי"ה מאמר איש צדיק היה.

תודה רבה על העזרה~!!

גם על מישהו שגידף אותו - ולא ענה; ואחד אחר אמר לו שזה בגלל קרבתו "לרב ההוא"...

שאל אותו ר' אריה אם עשה טוב שלא ענה, אמר לו, בוודאי, "הנעלבים ואינם עולבים".. אמר לו, את המידה הזו, למדתי מ"הרב ההוא"...

הסיפור אינו מחודש מצד הספר הזה של שמחה רז, והוא מפורסם מאוד, וכבר נמצא בספר מלאכים כבני אדם (של שמחה רז), וכמדומני גם בספרי הרב נריה ע' בשדה הראי"ה מאמר איש צדיק היה.

תיוגים:  @לך דומיה תהילה,@אריאל יוסף, @אורות מאופל, @יש נשמה למדינה, @נחמיה17, @חסדי הים, @חידוש , @אדם כל שהוא, @כבתחילה, @פעם הייתי עוגי, @ק"ש, @ד., @נפש חיה., @מבשר שלום, @והוא ישמיענו, @צהרים, 

נוסיף בתור פתיחה - שישנה רשימה ארוכה מאוד של הגר"מ צוריאל שליט"א שצויינה כאן בשירשור ע"י "אריאל יוסף", ושם יש את האיסוף הכי גדול ומקיף של מאמרים שנכתבו על הראי"ה, ראה:  הראיה כרך ד          

אומנם לפום ריהטא יש צורך להפריד בין מאמרים שהם רק "הסברים" על דרכו של הראי"ה, לבין מאמרים שיש בתוכם "תיעודים חיים", ואזיי לצרף אותם לרשימה הזו (או יותר מדוייק לצרף את הרשימה הזו אליהם ), והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו.

שנזכה עוד בס"ד - לחבר את כל התוספות עם הדף המקורי של השירשור, לכדי עמוד אחד.

בנוגע לקטגוריית "ספרים ארוכים" - יש להוסיף את סידרת "אוהב ישראל בקדושה" המורכבת מ5 ספרים. ובנוגע לספר "שלושה באלול" יש לציין כמובן שישנה מהדורה חדשה של הרב בדיחי שליט"א שיש בה הערות הרצי"ה.

בנוגע לקטגוריית "ראיונות מוקלטים ומוסרטים" - יש לציין לדיסק "המאורות הגדולים" דרך ספריית חווה (שבו וידאו המראיין את הרצי"ה בנוגע לראי"ה קוק! לפי דברי "לך דומיה תהילה", לא זכיתי לראות זאת). כן יש לציין לאתר אור האורות שם יש וידאו המלקט את קטעי הוידאו שבהם רואים את הראי"ה ("לך דומיה תהילה" אומר שהם נמצאים גם בדיסק הנ"ל)

בנוגע לאישים שיש מקום לשער שיש בכתביהם תיעודים חיים - יש להוסיף שיש לבדוק בספר החדש על הגר"י אריאלי שהאם יש שם תיעודים חדשים שלא נמצאים במקומות אחרים. יש לבדוק בספר "מוולאז'ין עד לירושלים" של הרב בר אילן, שזכור לי שלפחות בשנימקומות הוא מדבר על הראי"ה, ויש להסתכל שם האם יש שם תיעודים חיים. כן יש להוסיף את שבתי דניאל בוגר מרכז הרב ועורך הצופה שחיבר ספרים רבים (שמאמר אחד שלו על סעודה שלישית אצל הראי"ה ציינתי לקמן מתוך נספחי שמועות הראי"ה החדש, אבל מסתמא יש אצלו עוד תיעודים).

בנוגע למה שציינתי לכמה קבצי ניצני ארץ בתחילתם - יש להוסיף שלפחות אחד התיעודים שם הוא מהרב פנחס המבר (מיהו?) ועוד.

בנוגע לקובץ אור המזרח שציינתי - יש להוסיף שהוא מספר 63 (כך ע"פ הרשימה של הרב צוריאל שזיכה אותנו "אריאל יוסף")

שני חוברות שערי ציון - האחד ככלות השבעה (שמתעד את האבל הנורא אחרי פטירת הרב, היכן ומי היו המספידים, ועוד) והשני ככלות השנה (עיקרו מאמרים של גדו"י על הראי"ה,  ובתוכם תיעודים חדשים).

חוברת קטנה "הקיץ האחרון בחיי רבנו" מהרב שולמן (מיהו?).

בספרי אוצרות הראי"ה של הגר"מ צוריאל שליט"א מובלעים כמה תיעודים חדשים (לפי דברי חסדי הים. אבדוק זאת בקרוב ואעדכן).

במהדורה של הרב הדרי לשמועות הראי"ה, יש בנספחים כמה וכמה מאמרים המתעדים את הסעודה שלישית אצל הרב (תיאור יפה מובא שם מפי שבתי דניאלי ועוד). 

ואיך שכחתי לציין לכתבי הגאון הרב זווין - למאמרו המפורסם ב"אישים ושיטות" על הראי"ה, כן יש לרב זווין מאמר אחר שנדפס שבוע לאחר פטירת הראי"ה כמדומני ב"היסוד" (הוו"ד בצורה חלקית בתחילת פניני הראי"ה לגר"מ צוריאל וגם כמדומני במק"א בספרי הרב נריה, שם יש תיעוד נדיר ביותר - שהגרש"י זווין כותב שם שגם מצד הנגלה כשלעצמו הראי"ה היה הגדול ביותר מבני דורו!!! הווא מציין שם שזה מבחינת "איכות" הזכירה, שאצל הראי"ה היתה זכירה "בעל פה ממש" היינו מילה במילה מן הזיכרון ולא רק מבחינת התוכן, ויש לזה עדויות רבות ו"לא עת האסף המקנה"), כן ישנו מאמר נוסף של הגרש"י זווין איני זוכר היכן ראיתיו אבל כותרתו היא "שבת הארץ" (ושם בתחילת המאר כותב תיעוד חשוב מאוד - שאע"פ שבכתביו המחשבתיים של הראי"ה סיגנון הכתביה אינו ברור כ"כ, זה לא היה בדברים שבע"פ של הראי"ה - שאז הוא היה אמן הבהירות, והתייחד מאוד - דווקא ביכולת ההסברה הברורה של הדברים, ויש לציין שהגאון הרב זווין עצמו עורך האנצקלופדיה התלמודית נודע בכוח הבהירות שלו, עוד יש לציין שהרב זווין כתב כך גם במאמר על הרוגוטשבי שאע"פ שבדברים הכתובים שלו הוא לא ברור, בדברים שבע"פ הוא היה מאוד ברור! ולסיום נעורר את המחשבה שרואים אנחנו שהרב זווין הכיר את הרגוטשבי וזה ידוע, ואעפ"כ כתב על הראי"ה עוד בחיי הרגוטשבי שנפטר שנה לאחר הראי"ה - שהראי"ה היה בנגלה כשלעצמו הגדול מכולם!).

ספר "וילכו שניהם יחדיו" זכרונות הרב דוב כהן (כמדומני היה מזכיר ביה"ד הגדול?) ובתוכם תיעודים על הראי"ה (לפי דברי "אדם כל שהוא". לא ראיתי בעצמי).

ואיך שכחתי לציין לספר הזכרון על הרב נריה "שחר אורו" שבתוכו נדפס יומן אישי שלו מימי לימודו במרכז הרב, ובו תיעודים על הראי"ה (בצורה מפוזרת במרחבי הספר, ואם אינני טועה ראיתי שכתבו בניו - שלא כל היומן נדפס שם רק חלק. יש שם תיעוד נדיר וחשוב, בעיקר כלפי האישיות של הרמ"צ נריה, שהראי"ה ביקש מהרב נריה עוד בבחרותו שהוא יוציא לאור מכתביו, אינני זוכר אם נקט ש"יסדר מכתביו" ואזיי חזינן שהוא סמך עליו בסידורו כמו שאמר לרב הנזיר כנודע, מ"מ לענ"ד זה מראה שהראי"ה רצה שיהיה אפיק לתורתו דרך הרמ"צ נריה שכידוע היה "נשמה חסידית" כפי הגדרת הרצי"ה לפי עדות רבי ישראל גליס בודיאו, ואכמ"ל).

היות, שבנוגע לסרטוני הרב זצ"ל ציינתי מקור קל יותר לראותם גם בלא צורך לקנות הדיסק - באתר אור האורות.

בנוגע לספר "משנת הרב הנזיר"  - כבר ציינתי אותו בסוף הרשימה השניה, וקראתי לזה יומנו של הרב הנזיר, ודרך אגב - אני מקווה שאתה מעודכן, אבל כיום לא צריך לקרוא את הקיצור מתוך קובץ "נזיר אחיו" אלא הודפס כבר היומן במלואו בכרך בפע"צ בצבע כחול.

תודה רבה!

בספר "מוולוז'ין עד ירושלים", של הרב בר אילן זצ"ל (ספר מעולה ומרתק), יש פרק "האישיות הנהדרת" על הרב זצ"ל, דומני על ביקורו באמריקה.  ולמיטב זכרוני, עוד פרק עליו, עם כותרת די דומה.

הרב שולמן ז"ל, היה בזמנו של הרב, נכח גם בפגישה שלו עם פרופ' אלברט איינשטיין וכתב על כך (כתב משהו בסגנון, שלמרות שאנשים יותר "קטנים" מהצד, הפריעו לנהל ביניהם שיחה ברמה שהיה אפשר- בכ"ז היה מענין..).

הרב פנחס המבר ז"ל, למד בישיבה בזמן של הרב זצ"ל. הרב אמר לו, כשביקש שיתן לו סמיכה, שהוא לא אוהב את הדבר הזה שבחורים צעירים מסתובבים עם "סמיכה".. ואם יצטרך לרבנות בפעל - יתן לו (היה אחרי שנים רב באמריקה, אח"כ גר תקופה מסויימת בקרית ארבע). 

אגב, אולי לא "אגב", הרב פנחס המבר ז"ל כותב, שהרב ביקש אותו בבקר של פורים, שיאמר לו מה השווי של המטבעות השונות, כדי שיוכל להבדיל: לעני ת"ח לתת מתנה הגונה וכו'. כי הרב זצ"ל לא הכיר בצורת מטבע, כפשוטו...

לגבי הרב זוין זצ"ל. אכן הכיר את הרוגאטשוובער והתכתב איתו. הרצי"ה סיפר משהו שקשור הן לרב זצ"ל, והן למשהו שכתב הרב זווין לרוגאטשובר. אבל לא כאן מקומו, דומני..

יישר כח על העיסוק בבירור מקחו של צדיק...

@מני1234 @ימ''ל @ברגוע

בעניין זה:
בנצרות צדיק זה מנותק מהמציאות. - צעירים מעל עשרים

שנערך על ידו ועל ידי הר"י הוטנר, ואכן אני צריך להוסיף את שני המקורות.

אשמח לדעת מה אמר מרן הרצי"ה בנוגע לקשר בין הרב זווין לראגוטשובר. תודה רבה.

אבל כיום שני המאמרים הראשונים שהוא ציין, נדפסו כבר בספר המפורסם "ספרן של יחידים" (ובנוגע למאמרו על "הקו היסודי בקבלה של הרב קוק" מפורסם שהרצי"ה אמר שהוא כיוון לאמת), 

אומנם המאמר השלישי: "שתי דמויות" - לא ראיתיו.

ועכשיו אני נזכר - למובא בשיחות הרצי"ה (כמדומני נמצא בשיחות הרצי"ה "אישים"), מכתבו של הר"ה צייטלין שכתב אל הרצי"ה - ושם עובדה מענינית וחשובה מאוד, שמכל בתי המדרשות נסתלק רוה"ק בתקפותינו, ורק בביהמ"ד של הראי"ה קוק נמצא רוה"ק!!, והרצי"ה אמר את זה בשיעורו, וניכר שהוא מסכים עם זה (אם כי, זה לא ממש "תיעוד" - רק מחשבה אמונית על ביהמ"ד של הראי"ה, ועל כן לא אציין זאת בלקט)

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.