פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 726)

תלוי בסיטואציה או שאני מדברת יותר מדי או שאני שותקת יותר מדי. בדרך כלל אני מתנצלת מיליון פעם

בעיקר כשאני מתרגש

כשכואב כשמתגעגעת

גם כשממש רוצה ומנסה

חצי מהיום אני מדברת ובחצי השני מתחרטת

אצלי המצב 90:10

אני מהאלה ששותקים רוב הזמן

מדברת מדברת מדברת. שותקת. מתחרטת שנולדתי. 

יש לי על זה מה להגיד, אבל אני לא רוצה לבאס

בעבודה שלי עולים כל מיני אישים ומושגים שאני פשוט לא יודע עליהם כלום ושום דבר.
גם הדברים שאני יודע, הרבה פעמים אני מכיר אותם בשפה אחת אנגלית או עברית, ואני מסתבך איך לתרגם אותם במדוייק.

מכיוון שאני עובד בעזרה לפרופסורים להוציא ספרים, אני צריך כל הזמן לבדוק אם יש טעויות, עד רמות של פסוקים במקום הנכון.
כמה שאני חוזר ועובד קשה, אני עדיין מוצא עוד טעויות שלי.

נקווה בסוף שהכל יהיה מדויק.

זה נתן לי מכה, שבאמת אני בקושי יודע כלום, ואני מלא טעויות!

זה לא להוכיח שאת טועה אלא ללמוד מטעויות.
וזה לא שיש נקודה אחת שיש להגיע אליה
יש הרבה התמודדויות בחיים
החיים זה לא מבחן עם ציונים, זה בית ספר... עם תלמידים: )

אני למשל תמיד תמיד צודקת חוץ ממתי שלא
אבל לכן אני תמיד מסייגת את עצמי ככה שאני תמיד תמיד צודקת באמת. חוץ ממתי שלא.

איזה שאלה אין לי מושג מה יהיה 😳

אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל אפשר לשאוף לאינשהו

שאלה כבדה על הבוקר,
בקושי אני יודעת מה אני רוצה להיות שנה הבאה

אבל כן יש כמה אופציות לשנה הבאה לא?

תעשי את אותו דבר גם לפנסיה...

שאהיה יהודיה טובה יותר
ונראה לי שכבר אוכל להיות בפנסיה, לא?

בדרך? קמה ונופלת. מתייאשת ומלאת תקווה.
יום אחד הסיפור הזה יגמר טוב.

למה את רוצה שזה יגמר?

תתפללו עלי שהיום הזה יהיה טוב ומוצלח.
יש לי עבודה להציג בכיתה ופעילות שארגנתי לכל המכללה

מקווה לא להיות לבד...

שאיפה צנועה, אני בטוח שאת יכולה להגשים אותה...

אנשים בזוגיות גם מרגישים בודדים

נשמע נורא

בעז"ה סבתא! אמן.

אחלה חלום!

אנשה טובה.

מה אני עושה?
משתדלת להשתדל לא לשכוח שהבטחתי להשתדל להשתדל


והסבתא של @נחל שבתה את ליבי, אז מצטרפת^

בהצלחה!

בס"ד

אני אהיה בפנסיה.. ואז אזכה לנוח...😌

כמאמר חנן בן ארי בהופעה שהייתי בה לפני השיר למה לנו לרדוף... אבל שאין לי הקלטה של זה...

אני אהיה אני.

בדרך לשם אני מכיר את עצמי יותר ויותר.

רואה אני את דברי @ע מ שבכלל דבריו דבריהם.

מגניב

אשאר עדיין אני

ממשיך לאכול ולשתות.

(זה לא מומלץ, לקח לי המון זמן לאהוב לחיות את עצמי, לא בטוח שאתה רוצה את האתגר הזה בפנסיה)

מי מאיתנו יודע מה הוא יהיה בעוד 50 שנה?
אין לי נבואה.
אני מקווה שהגאולה כבר תבוא עד אז, ופשוט נשב ונהנה מזיו השכינה ונלמד תורה ונפנק את הנכדים.
ובדרך לשם?
בדרך לשם צריך לעבוד שזה יקרה...

וואו

אני מקווה שאני אהיה אדם שלא מפספס את הרגע, ומעריך את כל הדברים שיש לו בהווה.
שיכול לעמוד ולדבר מול קהל בביטחון וברוגע.
שמאיר את הסביבה באור ושמחה וחיוביות, בריאות ונחת.
אדם שימיו מלאים. שממלא את השליחות בשבילה נשמתו ירדה לעולם.
אדם שמנחיל לדור הבא חכמה עמוקה ותורה סדורה בנושאי יום יום.

מה אני עושה בשביל זה?
כרגע רק מחשבות. הרבה מחשבות.

כמו שאני מכיר אותך... את יכולה להגיע לשם מהר מאוד

הלב כואב

זה שלי! ויש לזה עוד אריכות גדולה

אי אז בשנת תשעד כתבתי את זה מעל דפי הפורום. כבר אז קמו מערערים על חידושי הנפלא! וגם הם טעו בבחינת טעו טועים טעות טעינו כמאמר גששינו היקרים.
הלכך ובהתאם וזאת אני מודיע מראש החיבור הזה חיברתיו! וזאת בניגוד לרה''ק הרמח''ל שכתב החיבור הזה לא חיברתיו. ואם הרה''ק הרמח''ל מודה כי לא חיברו ואני חיברתיו אין לכם אלא לפסוק גדילי הוא ולא דעתכם ולא דחד מבני נשא אחרינא!

שירי קודש - השפן הקטן - פרוייקט השטו"ת

ככתוב בדברי קדשי, ועל דא קאמרינא פייסבוק רואה ווואצאפ שומעת וכל מעשיך בערוץ נכתבים.

למה את כן רוצה להעביר לו?

יש לך איזה טויטה של משהו שאת יכולה להביא לו שלדעתך אין שם משהו שיזכיר לו?

להוציא את זה החוצה

אבל מאיפה שאני לא אסתכל הוא ייפגע

אם יקבל את הראיון

אם הוא יבין שאסור לך הוא לא ייפגע

אני צריכה תירוץ טוב.

הבנאדם הקדיש שעה מהחיים, סיפר על עצמו,

ברור לי שהוא נתרם מזה,

אבל עכשיו הוא רוצה את זה לעצמו,

צריכה משהו מניח את הדעת...

שמרואיין מבקש את הראיון שלו עצמו?

תראי, גם לא בטוח זה יזיק לו.. זאת הייתה הנחה שלך.
יכול להיות שהוא ירצה לראות את התהליך שעבר ויכול להיות גם שזה יחזק אותו לראות איפה היה בעבר ואיפה הוא עכשיו.
אותי זה היה מחזק.

בכל אופן, אם יש לך הרגשה שזה לא טוב עבורו, ואת זאת שמכירה את הסיפור, אז אולי תגידי לי שאת המקור אין אפשרות להוציא - המכללה לא מאשרת, זה בארכיון או משהו אחר הגיוני ותעבירי לו עותק "מצונזר".

מתפללת שלא אגרום נזק. 

להסביר לו את השיקולים שלך.
אחרי הכל זה החיים שלו והבחירות שלו

כושר השיפוט שלו לא ממש ברור לי.

(את ההסכמה לראיון למשל השגתי מהאפוטרופוס שלו...)

תגידי שמכיוון שהוא נתן את האישור הוא אחראי לזה ואת לא יכולה להעביר את זה בלי אישור. תני לאפוטרופוס להחליט. הוא מכיר אותו יותר טוב, לפחות אמור ..

מי ער? - צעירים מעל עשרים


לשאלתך, אני לא אשתתף

רוצה להרביץ לעצמי.

 

אוזניה ימנית - שיחת הגהה מתישה (בלשון המעטה) עם לקוחה וחברה שלה שזורקת הערות ברקע

אוזניה שמאלית - מחוברת למחשב לשמוע התראות חשובות אחרות מהוואטסאפ ושות'.

 

אני רוצה לישוןןןןןןןןןןןןןןן

 

 

 

ושוקולד

שוקולד

הרבה

 

 

 

נשבר לי הגוף מהספר הזה

ראית. 😜

בס"ד

 

והייתי במופע של צמאה בבנייני האומה..

 

זה אורות!

 

 

 

עריכה: וגם ראיתי הרבה ניקיות!

 

בס"ד

 

למי התכוונת?
אותך ראיתי...

 

🙈
אני עדיין מתבלבלת בינך לבין @רחפת? 🤔

בס"ד

 

אותך ראיתי בספרים... רחפת עוד לא הגיע..

אנ'לא מאמינה על עצמי

כבר חשבתי שאת *****, זה לא משהו שעושים

בס"ד

 

וקרעת אותי מצחוק!

 

קודם כל זה לא הגיוני, ולמה שאני לא אגיד.....??

והעלמות זו תכונה שמתאימה למי שעושה את זה...

ולוואי.. צריך להשלים שנה הבאה את כל החגים, ההתוועדויות והשמחות שהפסדתי.

הא והייתי בשתי התוועדויות ב"ה. אם לא סופרים את צמאה

אבל אז לרוב כתוב שעה מהאוכל ...

בכל מקרה משהו קטן מספיק אם אומרים לאכול ...

סרייסלי, בזה מסתכמות התלונות עליו?

אבל בעיקר
בגלל שאין דברים אחרים להתלונן עליהם

להיות עכשיו שם

אני רוצה להיות שם

(קייל עולה שם יקר!)

להיות פה

יעזור לך לדעת שגם שם לא נחמד?

אוף. הייתי מביאה לך משהו טעים שיש לי וזה היה מעודד אותך בטוח. אבל אין לי איך לשלוח.

בחיים לא טעמתי קייל

כתבת שהכנת משהו עם קייל ומש?
זה לא היה את?
אני באמת סנילית 😖

אז אני צריכה סיכום על מאמרים של הרב קוק-
1. צימאון לאל חי עד מעשי יצירה.
2. אמונה ואהבה.

אם הייתי היה לי את הסיכומים.
בכולופן המבחן כבר היה, תודה;)

א. צמאון לאל חי:
"אי אפשר למצא מעמד מבוסס לרוח כי אם באויר האלהי. הידיעה, ההרגשה, הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דוקא. אז ימצאו את מלואם, את יחושם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים, גלים סוערים מתנגדים זה לזה ידריכוהו תמיד מנוחה, מגל אל גל יוטל ולא ידע שלו. אם יוכל לשקע באיזה רפש עבה של גסות הרוח ועביות ההרגשה, יצלח לו למעט את אור חייו לאיזה משך זמן, עד שבקרבו ידמה שכבר מצא מנוח. אבל לא יארכו הימים, הרוח יחלץ ממסגרותיו והטירוף הקלעי יחל את פעלו בכל תוקף.

מקום מנוחתנו הוא רק באלהים!

אבל האלהים הלא למעלה מכל המציאות אשר יוכל להכנס בקרבנו ממנו איזה רגש ורעיון הוא, וכל מה שהוא למעלה מכל רגש ורעיון בנו הוא לערכנו אין ואפס ובאין ואפס לא תוכל הדעת לנוח. על כן ימצאו על פי רוב תלמידי חכמים מבקשי אלהים יגעים ועיפים ברוח. כשהנשמה הומה לאור היותר בהיר אינה מסתפקת באותו האור הנמצא מהצדק גם במעשים היותר טובים, לא באותו האור הנמצא מהאמת אפילו בלמודים היותר ברורים, ולא בהיופי - אפילו בחזיונות היותר מפוארים, אז מתנול העולם בעיניה: היא כל כך מתרחבת בקרבה, עד שהעולם כולו עם כל גשמיותו ורוחניותו גם יחד, עם כל גילוייו החמריים והרוחניים, נדמה לה לבי עקתא ואוירו נעשה לה מחנק. הם מבקשים מה שהוא למעלה מכחם, מה שהוא לעומתם אין, ולהפך אין ליש אין יכולת גם ברצון לרצות, על כן יחלש לפעמים כח הרצון וכל עז החיים באנשים אשר דרישת אלהים היא מגמתם הפנימית.

צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין - דרך השער. השער הוא האלהות המתגלה בעולם, בעולם בכל יפיו והדרו, בכל רוח ונשמה, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור.

האלהות העליונה, שאנו משתוקקים להגיע אליה, להבלע בקרבה, להאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למדה זו של מלוי תשוקתנו, יורדת היא בעצמה בשבילנו אל העולם ובתוכו, ואנו מוצאים אותה ומתענגים באהבתה, מוצאים מרגע ושלום במנוחתה. ולפרקים תפקדנו בברק עליון מזיו של מעלה מאור עליון שמעל כל רעיון ומחשבה. השמים נפתחים ואנו רואים מראות אלהים, -

אבל אנו יודעים שזהו מצב ארעי לנו, הברק יחלף והננו יורדים לשבת עוד לא בפנים ההיכל כי אם בחצרות ד'.

וכשתביעת האורה באה עד הנקודה היותר גבוהה אז מתחלת היא לשאוב שפע אור גדול מהמאור הגנוז שיש בקרבה פנימה, ומתוך תוכה מתגלה לה שהכל שואב אור ממקור היותר עליון, ושהעולמים כולם וכל אשר בהם אינם כי אם גילויים שהם נדמים לנו כעין נצוצות פרטיים מהתגלות האורה העליונה, אבל כשהם לעצמם הם כולם חטיבה אחת, התגלות אחת, שבה כלול כל היפי, כל האור, כל האמת וכל הטוב. הגלויים הללו הולכים הם במהלכם ומתעלים, הולכים ומתבלטים לעיני כל שהם באמת הנם גלוים של כ ל - ה ט ו ב. והשפע הזורם בכל-הטוב, המנשא את שורש הנשמה אל עליוניותו, המקטין בעיניה את העולם החמרי והרוחני וכל הודו ותפארתו, אותו השפע עצמו מחדש עליה את כל העולמים וכל היצורים לובשים צורה חדשה, וכל מראה של חיים מעורר ששון וישע, וכל מעשה טוב מרנין לב, וכל למוד מרחיב דעה. המצרים הצרים של כל אלה אינם דוחקים את מרחבה של הנשמה, שהיא מסתכלת תיכף ומיד, ורואה שכל אותם הניצוצות הקטנים הולכים ומתעלים, הולכים ומתאגדים ונצררים בצרור החיים המלאים."

אורות התחיה יז:
"אמונה והאהבה הן תמיד מחוברות זו עם זו כששתיהן זורחות בנשמה בשלמותן, וכשאור אחת מהן שלם לגמרי מתעוררת השניה בכחה, ויוצאת ממעמקי הנפש להאיר בכל מלואה. אין האדם מוכשר לשום כח רוחני שבעולם בשלמות גדולה כזאת שהוא מוכשר לאמונה ולאהבה, וזהו אות, שבכחות אלו מונחים כל יסודות הויות מהותיותו. כל מה שהיחיד והכלל עושה, בכל גלגולי הסבות וכל הכחות המתגלים בחיי התרבות, הכל הולך הוא להשלים במעלה העליונה את האמונה ואת האהבה. מתוך האמונה והאהבה מתאצלים כל האורות הרוחניים שבעולם, המאירים את כל דרכי החיים וההויה. האמונה והאהבה הן עצם החיים בעולם הזה ובעולם הבא: שום דבר איננו נשאר בחיים, כשעושקים מהם את שני המאורות הללו, את האמונה ואת האהבה. התרבות הזמנית, כפי מה שהיא מתבססת עתה בעולם, בנויה היא כולה על הכפירה ועל השנאה, שהן שוללי החיים העצמיים, ואי אפשר להתגבר על מחלה זו, כי אם לגלות את כל אוצרות הטוב המונחים בבית גנזיהן של האמונה והאהבה, וזאת היא מטרת גלוי סתרי תורה. התורה היא האהבה, והמצות - האמונה, והן הנן ג"כ הצנורות, שעל ידם שפע האמונה והאהבה שופע והולך תמיד, וכל התרבות הרוחנית והחמרית של ישראל, בהתעוררות חייו הלאומיים, צריך שתתרכז כולה סביב המרכז הכפול המאוחד הזה, שתים שהן ארבע: התורה והמצוה, האמונה והאהבה. שכלול האמונה והאהבה ואומץ קיומן מתחזק ביסוד דבקות נפשית בחהכמים ותלמידיהם, או כפי המבטא של החסידות : התקשרות עם הצדיקים, יסוד זה, שהחסידות טפלה בו הרבה, צריכים אנו להקימו בשכלול גדול והדור מאד בתור אוצר חיים, והדום רגל לשכינה הכוללת את אור האמונה והאהבה, השרויה בחכמים צדיקים, שמהות חייהם כולה היא התגלות האמונה והאהבה, המחוזקה באיתנות התורה והמצוה, בכל מלוייהן המעשיים והרוחניים, עם סגולה נפשית מיוחדה, שהיא הסתגלות רוח הקודש, הראוי להולד דוקא בארץ ישראל. התרבותיים הרשעים, חסרי האמונה והאהבה, אינם עלולים לשום דבקות אפילו בינם לבין עצמם, והנם דומים לאפר שאינו בר גיבול, "ועסותם רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם", וממילא אין חייהם חיים, והם נקראים בחייהם מתים. אמנם ע"י אמונה גדולה ואהבה רבה נוריד טל של תחיה, להחיות בו ג"כ את המתים, "יחיו מתיך נבלתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל". אנחנו שואפים לתחית האומה ותחית הארץ, כדי להחיות את מעמד הנשמה שלנו, כדי להעמיד את ישראל חי, להחיות את האמונה והאהבה בחוסן של התורה והמצוה בכל מילואן. אנו מכירים את אור אלהי ישראל, אלהי עולם, והעונג שעל ד' על ד' דייקא, למעלה מכל מבטא ומכל מושג, לעילא מכל ברכתא ושירתא, תושבחתא ונחמתא, הגנוז וצפון, המתגלה באור האמונה והאהבה, המתראה בתכסיס התורה והמצוה כולה, אנו דורשים לציון, אנו משתוקקים לבנות את הארץ ולהבנות בה, כדי לקלוט את רוחה ואוירה, להתאחד עם כל החיים המקושרים בה. על כן תורה מרובה אנו דורשים, ולשם כך אנו שואפים לבריאות שלמה ולכח גופני חסון ואמיץ, מצות רבות אנו מבקשים, כדי שיהיו לנו די כלים להכיל בהם את האור הגדול של האמונה והאהבה, עם כל העונג והעדן וכל האור והטוהר העז והאומץ שלהם, שיתגלו לנו במלא מדתם, בשובנו לחיים עצמיים, לאומיים במלא ובמרום המובן. כל מה שיש לנו מזכרונות העתיקות וממצוה וחק, חביב עלינו חבת חיים, כי הם לנו כלים למקור חיים ועמם מקור חיים, האידיאלים הצפונים בהם חיים הם אתם ועם קיומם".

והמבחן מאחוריייייי

מי שמחזיק מעמד הוא המנצח.
ואני התייאשתי לפנייך.

מה באמת תעשי? תפרשי?

לא עשית כלום עדיין?|מפטש|

לא סיבה לא לעשות כלום?
(לא, לא סיבה)
(אני הולכת עכשיו לעשות את זה.)

אם באת ללמוד- אז תלכי משם, לא מעניין.

 

אם באת לקבל הכשרה למקצוע שמעניין אותך- תדעי שהלימודים והעבודה שונים מאוד בדרך כלל, ושהשיעורי מבוא בד"כ טרחניים ומשעממים ורק בהמשך נהיה מעניין. 

וכל רחד עלה 25

הלוואי והייתי עושה זאת יותר,

אבל כשאני במצב הזה בעצמי

הראש שלי לא תמיד חושב

על פתרונות...

בס"ד

 

צריכה לסיים דו"ח ממש חשוב....!

 

יהיה לך יותר קל לעשות..

בס"ד

 

סיימתי עם כל הדוחות המעצבנים האלוו!!!! ישששששששש!!

 

 

הגאולה!!

 

 

 

@רחפת..

נהיה בקשר

טוב אחר להכרותינו

אנחנו מכירות?

וכי מותר לי לשאול?

בפומבי או בפרטי?

את פצל''ש או שהמרת את ניקך?

המרכזית ירושלים ?

נותרו 30 דקות למפגש

לפני שיסגרו עלי את הכניסה הראשית לבית חולים. וגם יש לימודים מחר.
בקיצור חבל ממש.

והמיון ילדים מהיר יותר;)

מילה כתובה.

שניהם חנונים שאהובים עלי

(אל תסביר לי שמשותף זה לא הבדל, אני יודע לבד)

וכאלו שלא
סתם
אבל אלו באמת 2 תחומים אחרים לגמרי

בשירה עיקר כוונת הכותב למה שהוא רומז.

בהרבה מהפרוזה של היום (שחלק גדול זה המצאות דמיוניות) אני חושב שמשמעות הדברים הכתובים לא כל כך מעניינת כמו בשירה, שדווקא השירה בדורנו מנסה להתייחס יותר למציאות

ואז מה ההבדל בינו לבין עצמו?

אולי תשאל, מה ההבדל בין סיפורת לשירה

ולענ''ד זה כמו ההבדל בין אנשים שאוהבים מקצועות הומניטריים לבין כאלו שמעדיפים מקצועות ריאליים

היה לי יום מעייף, העיקר שהבנתם אותי

אני אדם נורא הומניטארי אז זו המילה שעלתה לי לראש /מעיף פוני לא קיים/

לדעתי ההבדל הוא במידת העצלות, אבל אפשר להבין זאת בשני כיוונים מנוגדים...

 

ויותר בהרחבה: בסיפורת קוראים הרבה יותר, והעולם שנמצאים בו הוא עולם בנוי בעיקרו, שהסופר יצר. בשירה קוראים מעט, אבל העולם שנמצאים בו הוא בעיקר עולמו של הקורא, עם פיגומים שהניח המשורר.

די להיות חכמה
(סתם סתם, תמשיכי, אין הרבה כאלה)

אני חושבת שאת צודקת.
בשירה מפעילים את החשיבה יותר. זה יותר עבודה של הקורא, והוא לוקח את זה לצד שלו.
בסיפורת אתה נשאב לעולם בנוי, וזה נהדר לזמן שדווקא לא רוצים לחשוב בו.

כמו ההבדל בין לפתור תרגיל לבין לצייר.

בהודעה האחרת.

 

אני חושבת שלרוב קריאת סיפורת נותנת לנו לצאת מעצמנו לעולם אחר, של אנשים אחרים, מקומות, התרחשויות שאינם חלק אמיתי מחיינו. קריאת שירה, לעומת זאת, לרוב מעוררת אותנו להיכנס פנימה אל עולמנו אנו, להבחין ולחוות חלקים ממנו יותר בעצמה או דיוק.

על ההבדל בין מדע לשירה.

חיפשתי עכשיו ומצאתי שמה שזכרתי מיוחס לפול דירק (פיזיקאי מפורסם):

• Anecdotally, when Oppenheimer was working at Göttingen, Dirac supposedly came to him one day and said: "Oppenheimer, they tell me you are writing poetry. I do not see how a man can work on the frontiers of physics and write poetry at the same time. They are in oppo‎sition. In science you want to say something that nobody knew before, in words which everyone can understand. In poetry you are bound to say... something that everybody knows already in words that nobody can understand."

אני רוצה המלצה לסיפורת יפה וגם לשירה

בס"ד

כמובן שזה תלוי בסוגה הספרותית
אבל בעיקרון בשירה יש מקצב התאמה של מילים והעברת מסר בצורה עדינה
זה לאנשים רגישים עם פניות נפשית לספיגה מעמיקה של מילים מעטות לכדי מסר
סיפורת לעומת זאת למרות שיכולים להיות בה האלמנטים האלו מביאה איתה גם משהו יותר ישיר
זה דורש פחות מאמץ ומאפשר לקורא להיות יותר פאסיבי

שבין אנשים נחמדים לאלה שלא 😁

שירה - זה לאנשים בעלי דמיון ומעוף שרוצים לחפור....

לכל תחום היצירה והאמנות המילולית

(אולי זו הגדרה רחבה מדי, כי אולי גם עיתונאים נכנסים בה)

 

[תוספת עריכה: ההגדרה בויקיפדיה לספרות היא

"שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות"]

 

בזמן שסיפורת היא הפרוזה, כתיבת הסיפורים.