לגבי הפנייה אילו, תוכלי להסביר יותר? את מתכוונת לתפילה?

זה יותר אמונה/ ביטחון ובקשה למילוי הצרכים שלך (טובים וקדושים ככל שיהיו...)

ברכות  השחר, ברכת המון,תפילה,

האם אתה מריץ או אומר בכוונה?

בכוונה=מה זה אומר?

ןבעצם מהי ברכה מהי תפילה, מה אתה פועל עליך ועל העולם כשאתה עושה ומה קורה שאתה לא עושה?

האם ההלכה תקפה לכולם באופן שווה, גם שאצלך הנתונים שונים?

שמנסים לענות על השאלות  האלו הדרך להבנה יותר קלה 

ברור שהם עבודת ה'.

למשל כמה זמן משקיעים ללמוד מה הפירוש הפנימי של חנוכה ומצוותיו?

מצוות, תפילה, תיקון מידות ושליחות אישית - איך מתבטא בכל אחד מהם עבודת ה'?

עבודת ה' לפי איך שאני מבין זה להמשיך את החיים האלה אל תוך העולם.

אפשר להגיד את זה גם בהרבה צורות אחרות. לי זו הצורה שהכי נוחה.

עושים את זה בתפילה- ע"י זה שמכוונים את עצמנו להיות כלי לשפע שה' רוצה להשפיע, וככה מעוררים את ה' להשפיע.

ועושים את זה גם בשאר המצוות ע"י זה בכך מחזקים גם את הכלים וגם את האורות.

בקרבנות למשל, שהם עיקר מה שקרוי 'עבודה', מה שאני מבין שקורה זה שהאדם לוקח את השפע והברכה שה' נותן לו, וקורא על השפע הזה את שם ה' "כי ממך הכל ומידך נתנו לך". בזה האדם מבטל את הדמיון של ישות עצמית שיש לעושר שלו- ומשייך את הכל לשפע של ה', וה' מצידו רואה שהאדם הופך את עצמו לכלי להתגלות ה' בעולם- ולכן מתגלה דרך האדם ונותן עליו את ברכתו.  יש לציין בהקשר זה את מה שאומרים בהרבה מקורות על הקורבנות שאדם צריך לראות את עצמו כאילו עשו לו מה שעשו לקורבן. הענין הוא בעצם שהאדם צריך להבין שהוא לא מוסר רק משהו שחיצוני לו לה', אלא בעצם הוא אמור לשייך את עצמו לה'.

גם אברהם העלה את יצחק לה', ואע"פ שלא עקד אותו, כי ה' מעדיף להתגלות דרך יצחק כשהוא חי ולא רוצה במותו- עדין על ידי העקדה יצחק נקשר בה' והפך לכלי קודש.

והערה אחרונה ביחס לשני המשפטים שכתבתי בהתחלה, אמנם גם סתם להרבות חיים בעולם זה טוב וקשור לעבודת ה', אבל עיקר הדגש הוא לא על ניהול של כוחות החיים בתוך העולם, אלא על למשוך חיים מה' לעולם. ודו"ק.

מקוה שהועלתי.

האמת שאני לא בטוח מה אתה מתכוון לשאול, פשוט עניתי מה לדעתי ההגדרה של המושג "עבודת ה' " לפי הבנתי...

אני לא חושב שאצליח להסביר את עצמי הרבה יותר טוב, אבל אני יכול לנסות קצת.

ה' רוצה לתת טוב לעולם. מלבד זאת, ה' רוצה שנהיה קשורים אליו. הדרך הטובה ביותר להביא את הטוב לעולם היא כשהוא בא מתוך הקשר ביננו.  (שתי דוג' לחסרונות כשה' נותן באופן מנותק מהקשר- אם מישהו מביא מתנה לאשתו, בזמן שהיא בכלל לא שמה לב, אז אולי היא הרויחה את המתנה, אבל יש הרבה שהלך לאיבוד. כמו כן אם מלך רוצה לפתח את הממלכה והוא משקיע בזה הרבה משאבים, יהיו תוצאות הרבה יותר טובות אם הם יעבדו בתיאום עם המלך ובשיתוף פעולה, ולא שהוא ישקיע משאבים במנהלי עבודה ועוד ובסוף הכל ילך לאפיקים חסרי תוחלת ויתבזבז. אלה רק שתי דוג', יש עוד זויות לענין, גם עמוקות יותר מאלה שציינתי. כל זוית היא משהו מהותי, כמו ששתי הדוג' שונות מהותית זו מזו.)

לכן אנחנו צריכים להתפלל לה', ובכלל להשקיע בלעשות את רצונו ולהיות קשורים אליו. כשעל ידי הדברים האלה ה' יכול לשתף איתנו פעולה ולתת לנו. ויש לציין שזה לא רק דרך לגרום לנו להרויח- אלא בעצם זו גם הדרך שבה אנחנו משתפים פעולה עם ה' ולומדים איך לעשות את רצונו ולהיות מכוונים על פיו

אז אם אני מבין טוב יותר את השאלה שלך, כנראה שלא עניתי עליה, לפחות לא בצורה טובה.

והיא בהחלט מעוררת מחשבה. תודה.

אני בעצמי מרגיש שאני צריך לחשוב עליה. אבל מה שאני בעיקר יכול לומר זה- צריך לכוון את עצמך על פי רצון ה', ולחיות בעולם את ה'. לזכור שה' הוא חלק מהסיפור שקורה כאן, ולהבין את ההשלכות של זה. כך נראה לענ"ד. כל דבר שאנחנו עושים אמור לעזור בזה, כשאנחנו עושים את זה עם הלב, דהיינו עם מחשבה, הזדהות, וחיים את מה שאנחנו עושים.

איך אני מגיע להבנה מה רצון ה' ממני?

בשמחה, תודה לך על התשובות.

אני עדין לא יודע כמה אני עוזר, הן מבחינת מה אני מבין בכלל מהחיים שלי, והן מבחינת כמה אני מצליח להסביר,

אבל אני לפחות מנסה להסביר מה שאני מבין...

מה שאני מבין זה שכשאני מנסה לחיות על פי רצון ה', ולכוון את עצמי על פיו- ככה אני עובד את ה'.

יש לזה כמה חלקים. חלק אחד, ללמוד מה רצון ה'- וזה נעשה גם ע"י התורה, וגם על ידי חשיבה, ניסיון להבין מה טוב בעולם ומה לא, וזה קשור גם לסעיף הבא.

חלק שני, לחיות את זה שה' הוא חלק מהסיפור, להבין למשל שאם אני רוצה משהו- אז כדאי לבקש ממי שמנהל. להבין שמה שקורה- זה מה שה' רוצה. לנסות להתקרב לה'. לנסות  לחשוב איך צריך להראות עולם שה' רוצה בקיומו. לחשוב איזו דרך רצויה בעיני ה', ומה אנחנו צריכים לעשות עם זה. זה דבר שמאד קשור לשאלה אם אני חי את רצון ה'- כשאדם חי תודעה מסוימת ולא רק משנן לעצמו אותה- ממילא הרבה יותר ברור לו באופן אינטואיטיבי איך עליו להתנהג. לעבוד את ה'- זה בין השאר לחיות בתודעה של עבד ה' באמת.

חלק נוסף, זה גם לעשות את מה שה' רוצה, להיות שליח שלו. לנסות לעשות טוב בעולם. וכל זה (החלק הזה והקודמים) כאשר בעצם המחשבות שלי סובבות בתוך עולם שה' נמצא בו, ואני חי סביב זה.

אגב, זה לא חייב להיות מלווה באורות, גם האמירה שצריך להכניס את הלב לא חייבת להיות מלווה באורות. כשאתה חי בבית ואתה יודע שאבא שלך הוא אבא שלך ואח שלך הוא אח שלך, והחבר שלך הוא חבר שלך, ויש לך רגשות מסוימים כלפי כל אחד מהם וצורת חשיבה על כל אחד מהם, זה לא בהכרח מלווה באורות גדולים. זה פשוט חיים. לפעמים יש גם אירועים שהרגשות מתעצמים, אבל זה לא עיקר הענין.

מקוה שעזרתי.

ותודה על השאלה, בלי שניסית, גרמת לי לחשוב על משהו שאני אישית צריך לשים לב אליו יותר. שבוע טוב.

שכחתי משהו?

איך אני מבין את רצון ה'?

וחלק שדי מפריע לי, איך אני מוודא שזה רצון ה' ולא רצוני? למשל כשאני מבקש בקשה, מה המקום שלה לאור העובדה שהקב"ה שם אותי במצב הזה?

בשמחה רבה, שבוע טוב.

זה אולי לא הכל, אבל זה הרבה. וככל שתשקיע בזה יותר- זה גם ישפיע עליך, וככל שתלמד יותר לשמה- ככה ה' יותר יאיר לך את הדרך.

ב'- חלק שנראה לי שהוא די קריטי- אמנם זה נכון שצריך ללמוד ולהבין את רצון ה'. אבל גם אם אנחנו טועים- זה לא אומר שאנחנו לא עובדים את ה'. אם אנחנו עומדים לפניו, ומחפשים מה הוא רוצה, ומנסים לעשות את רצונו בעולם- זו גם עבודת ה'. אנחנו עומדים לפני ה', וזה בפני עצמו דבר חשוב.

ג'- לגבי הדבר האחרון ששאלת, מה היחס בין רצון ה' לבקשות שלנו- זה אמנם נכון שכל מה שקורה ה' הוא זה שעשה לנו את זה, אבל הרי גם החטאים שלנו השפיעו. תנסה לחשוב איזה דברים נראים לך כמו דברים שהם חלק מאיך שה' רוצה להנהיג את העולם בשלמות, ואיזה דברים הם מציאויות שנוצרו בגלל חסרונות שלנו, ובגלל דברים שאנחנו צריכים לתקן. אם יש משהו שה' אמנם עשה אותו, אבל זה לא מה שה' היה רוצה לעשות- ה' מחכה לתפילה שלנו ושננסה דוקא להעלות את העולם להנהגה גבוהה יותר (שכמובן, זה לפעמים ידרוש גם מאיתנו, זה לא רק בקשה מה'). למשל כשיהושע רואה שישראל נופלים בעי, הוא יודע שזה לא מה שצריך להיות, והוא מתפלל לה', ומיד אחרי זה הולך להיות שותף לה' בארץ ולחפש את החוטא. ולפעמים גם ה' רוצה לתת לנו משהו בלי קשר למעשים מיוחדים שלנו, אבל עדין צריך שזה יבוא מתוך קשר איתו ולא סתם. וכמו בדוג' שהבאתי לפני כמה תגובות.

מאנשים אחרים מה הם עושים כל אחד בדרך שלו.?

הרי שאם המושג אובייקטיבי איך אפשר לפרש אותו ולעשות אותו בגוונים שונים?

לא סתם שאלתי אותך.

נסה למצוא מה זה בשבילך עבודת ה'..

אבל איפה הוא נכנס בלחיות את החיים?

אפשר גם לחיות ולהיות צדיק בסגנון נח, זה גם עבודת ה' לשיטתך?

למה את אומרת שהעולם לא מושלם?

אפשר לחיות ולהיות צדיק מנותק, שחי לעצמו, זה גם עבודת ה' לשיטתך?

במצוות- לקיים אותן כראוי (כולל את המצוות התמידיות של אמונה אהבת ה' ויראת ה'), בלימוד תורה- ללמוד בכל הכוחות בלי להתבטל, תפילה- לכוון במילים ובזה שעומדים מול ה'.  ולעשות את הכל בשמחה.

בדברין הרשות- לעשות רק מה שנצרך לקיום מצוות, לא לעבור על איסורים.

בעמידה בניסיונות- נסיון באמונה- לזכור שהכל מה', נסיון בתאוה- לא להמשך אחרי התאוה.

בעבודת המידות- לתקן את המידות כמה שיותר, וכשמגיע נסיון לעמוד בו (כעס גאוה וכו').

ואת הכל לעשות לשמה- לעשות נחת רוח לה' יתברך, ולא לשם הנאה עצמית, כבוד, או שכר.

כמובן שיש בזה אין סוף דרגות.

וזה משתנה מאחד לשני בהתאם ליכולות שלו ולמקום שהוא נמצא כרגע.

זה על רגל אחת..

כשיורדים לפרטים אז יש כל מיני שיטות ביהדות, וכל אחד צריך לבחור את הדרך המתאימה לו.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.