פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 784)

פרקנו בערך 8/40 ארגז

נניח מפצל/מאריך שהיה במקור בחדר שינה, אבל עכשיו יש מזגן אחר או מיקום שקעים אחר.
או רמקולים שהיו מחוברים למחשב בסלון ועכשיו אני רוצה לחבר אחרים.

אבל לי אין רהיטים כמעט. כולם נשארו שם ובשבוע הבא ילכו למסירה או לפח. היו יד שניה מלכתחילה.

אשר תבחר!

זה כיף שהכל מוכן ויש זמן לנוח לשמוע שירים 

הוא מקום לאנשים ש"תורתם אומנותם" - כאלה שלומדים עיקר היום. רוב הציבור הדתי לאומי עובד בעיקר היום. לימוד תורה של אדם עובד מתרחש בדרך כלל בבקרים המוקדמים או בערבים - בבית כנסת או בבית, ולעתים באמצע היום סמוך ל \ במקום העבודה.

 

הוספתי איזשהוא ידע? אני לא בטוחה אם התכוונת לשאול את מה ששאלת, או משהו קצת אחר.

ולמה עובדים רוב היום ולא חצי יום? כתוב שככה צריך לעשות בפרקי אבות

כמה שעות ביום צריך להקדיש ללימוד
עד כה עסקנו בלימוד שכל יהודי צריך ללמוד בילדותו ונערותו, לימוד שנמשך על פי הדרכת חז"ל על לגיל עשרים בערך. השאלה הגדולה היא, כמה שעות צריך אדם מבוגר להקדיש ללימוד תורה.
לכאורה ישנן הדרכות שונות וסותרות בדברי חז"ל, מצד אחד ישנן הדרכות הקובעות שעיקר היום צריך להיות מופנה ללימוד, כמו שאמרו: "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי". וכן אמר רבי ישמעאל שיש לעשות את התורה קבע, דהיינו רוב היום ללמוד, ורק מעט מן היום לעסוק בעבודה ופרנסה (ברכות לה, ב).

ומצד שני מצינו בדברי חז"ל מקורות רבים שמהם נראה בעליל שרוב היום מוקדש לעבודה. למשל במסכת נדה (ע, ב) הועלתה שאלה: מה יעשה אדם ויתעשר, והתשובה: ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה, ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו. ומשמע שרוב היום מוקדש לעבודה. וכן במסכת ברכות (ד, ב) מתוארים חייו של יהודי שבא מן השדה בערב, ואז הוא לומד זמן מה.

ההסבר לכך הוא, שמי שמתאים להיות תלמיד חכם, הן מצד כשרונו והן מצד אופיו ורצונו, עליו מוטלת אחריות לעשות את תורתו קבע ומלאכתו ארעי. אולם מי שאינו מוצא עצמו מתאים לכך, מוטב שיקדיש יותר זמן לעבודה, ויוכל לעבוד רוב יומו ולהתפרנס בכבוד, רק יקפיד לקבוע עיתים לתורה, כדי שיחזור תמיד על יסודות התורה שלמד, ואף ירחיב ויעמיק מעט בתורה. ואדם כזה אם היה טרוד מאוד ביום אחד. ישתדל מאוד ללמוד לכל הפחות פרק אחד בבוקר ופרק אחד בערב. ואם גם לזה אין לו זמן, יוצא ידי חובה בקריאת שמע שחרית וערבית (מנחות צט, ב, ש"ך יו"ד רמו, א). ואדרבה כתב בשו"ע הרב, שאדם כזה ראוי שירוויח הרבה, כדי שיוכל לפרנס עניים ולהחזיק לומדי תורה (עיין שו"ע הרב הל' ת"ת פ"ג ה"ד, וכן עיין באורות התורה ט, ו).
אלא שגם מי שמוצא עצמו מתאים מצד כשרונותיו לאחד מתחומי העבודה השונים, צריך להקפיד על שני עקרונות. הראשון שלא לשכוח את מה שלמד, לשם כך עליו לייחד שעות קבועות לחזרות. והכלל השני, שלא לבטל את זמנו לריק בבילויים מרובים מידי. שכל זמן שהוא עובד ועוסק ביישובו של עולם אין זה ביטול תורה, אבל אם הוא מאבד את זמנו לבטלה, מעבר למה שכל אדם צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): "ודברת בם, בם ולא בדברים אחרים".

עוד כדאי להזכיר כאן, שכתבו הפוסקים שמי שיכול להקדיש רק שעות ספורות ביום ללימוד, לא ילמד בהם גמרא בלבד, אלא העיקר שילמד בהם הלכה בטעמיה ובמקורותיה, וכן רעיונות מחשבתיים שיסודם במדרשי חז"ל (דרישה, ש"ך, ט"ז על יו"ד רמו, ושו"ע הרב הל' ת"ת פ"ב ה"ט).

"או חברותא או מיתותא" - מה היא אמרה הזו? תיאור מציאות? תובנה על נפש האדם? הדרכה? הלכה? ודאי שזו אינה הלכה. אם כי אין לזה בהכרח קשר לעניין שלנו, כי רבים לומדים בחברותא או כחלק משיעור.

 

לגבי ההדרכה באבות - אין מדובר בהלכה, וראיתי עכשיו שהביאו כאן דברים של הרב מלמד.

 

ב"ה יש רבים שלומדים.
שגרת החיים היום היא קצת מבולגנת. נסיעות ארוכות, זמנים שאינם מסודרים וכו. לכן, הרבה אנשים מוצאים לעצמם דרכים מגוונות איך ללמוד תורה. למשל, יש אנשים שלומדים בדרך לעבודה. יש שקמים מוקדם לפני הפקקים, ונוסעים למקום העבודה ולומדים שם לפני. או בהפסקת צהריים. יש שמעדיפים ללמוד לבד בבית. ב"ה יש הרבה אנשים צדיקים.

מה לעשות שבשביל שמישו אחר יוכל ללמוד בשקט צריך 3 שיעבדו נורמלי ...
זה החיים נשמה

ואיתו נשתנו הטבעים

ויש מי שנשאר בישיבות, גם אחרי החתונה.

שיעורי צורבא מרבנן, ובאופן כללי השיעורים כסדרם בבתי הכנסת

והשיעורים לבעלי בתים בישיבות השונות

 

וכמובן, לומדים גם בבית - הקלטות שיעורים ממכון מאיר ואתרי ישיבות

ספרי הרמב"ם היומי ועוד ועוד

 

 

כלל בחיים וגם בלימוד: אי אפשר לטעון טענה כללית בלי לברר את

המציאות באופן רחב מקצה לקצה, יש הרבה שנופלים בזה כשמדברים

קטגוריא על עם ישראל בלי אחריות (לא מופנה אליך אלא למגיבים

פוטנציאלים)

שאתה הולך לכולל אחד ולומד, לא מסתובב בכל הבתי מדרש.

מי שמסתובב ורואה איפה כולם לומדים כנראה פחות שקוע בלימוד.

בבית הכנסת בין מנחה לערבית, הפסקה בעבודה וכד'.

בתוכו, מצליח לעשות זאת.

ולומד משיעורים בנסיעה
מניח שכל אחד וענינו

כל אחד נוסע שעה ונפגשים באמצע הדרך ללימוד בחברותא

חה חה, שמתי לב שזה המשיך ליפול.. שמח שזה למעלה.. נכון??



משוו כזה.. במקרה הגרוע הפדיחה עליי...

"מזל שיש לזה מכסה, נכון?"

 

@את פניך אבקש זה היה על בקבוק ..אז מה שכתבה מתואמת כנראה נכון..

תודה לשניכם

 

את יודעת אולי לתרגם את זה?

 

"למה? זה דווקא היה יכול להיות מצחיק"

 

אני פשוט צריך להגיב ואין לי מושג באנגלית

*לא דוברת אנגלית. לקחת בעירבון מוגבל.

Why?

..It actually could be funny

או

Why?

It's actually pretty funny..

אני מבינה בכללי, כשאני צריכה להגיב בעצמי זה קצת יותר קשה....

 

@פיצולישי הראשון נשמע יותר מתאים למה שהתכוונתי

@מתואמת מה אומרת? שלך או של פיצלושי?

עם זה,

תוסיף בסוף

Why?

..It actually could be funny though

 

מזה אומר למעשה? 

 

לפי התרגום הזה

 

Why? It actually could be funny 

 

זה אומר היה יכול להיות או יכול להיות?

היה.. בעבר..
could עבר
can הווה

 

חח תודה 

 

עם מי שאתה צריך להגיב לה

זו פרסומת.

@בקצרה

ואיך אני יכול לשנות אותו לנקיבה?

@Admin  מה קרה הזכות ל'הגדרה עצמית' הפכה לכוחו של הכלל?
 

אני משוכנע! ()

וזה בכלל לא פוטוסינטזה!

זה מתאים להומור המטופש שלי, אבל באמת שאני לא זוכר.

הלו, @Admin, מה זה הרעת התנאים האלה?
אגב, כשאני מנסה לעדכן את העמוד האישי אני מקבל את הודעת השגיאה הזו:
 

{"status":0, "error":"ok"}

שזה בכלל לא אינפורמטיבי ואפילו קצת מטעה, אבל לשיקולך..

שלחו לו מכתב ממס הכנסה שהוא חייב להם 2000 ₪
הלך אליהם ויצא שהם חייבים לו 5000₪

ותיקנו את זה אחרי חצי שנה.

כשהוא הסביר להם שהוא לא חייב כלום אז מישהו שם עשה טעות ובמקום רק למחוק את החוב זיכו אותו על הסכום הזה בלי סיבה.
כשהוא רצה להחזיר להם את הכסף התברר שאי אפשר לקבל אותו בחזרה כי במחשב כתוב שהוא לא חייב כלום...

נראה לי שהמחשבים שלהם כ''כ ישנים, שהם לא מצליחים לעבד כמה נתונים בו זמנית...

ובחיים לא שמעתי סיפור שביטוח לאומי נתנו כסף בטעות ולא דרשו בחזרה, זה נשמע כמו אגדה ;)
שילך למלא לוטו, יש לו מזל מיוחד במינו...

החבר עבד עליך!

ביטוח לאומי בחיים לא נותנים כסף סתם!
גם כשהם צריכים לתת הם דורשים הוכחות מונפצות. אז לתת סתם? לא יקרה.
רק לקחת סתם בלי סוף הם יודעים

ולקבל הם מוכנים תמיד.

לא זה סיפור לא מציאותי. אגדה בקיצור.

אני יום אחד קיבלתי במפתיע ידיעה מביטוח לאומי שבעקבות בדיקה מתברר שמגיע לי כסף בחזרה...

והכסף אכן נכנס לחשבון הבנק שלי 

עדיף להימנע מלכתחילה להיכנס לסכנה של חטא.

 

אם ניסיון זה טוב אז תאמר שצריך להיכנס לנסיונות לכתחילה?

 

אם הקב"ה בכל זאת מכניס אותנו לידי ניסיון אנחנו צריכים לעמוד בו

אבל לבקש מבורא עולם שלא ישים אותנו בניסיון זה שונה..

אם אני לא רוצה, אבקש שלא יקחו אותי לשם

 

אבל אם הקב"ה שם אותי שם, כדאי שאעמוד בזה

אם הוא נכנס, אז ישלו כוח גם לעמוד בהם..
אבל למה לבקש מבורא עולם לא להיכנס? תחשוב שהוא היה מקשיב לנו ולא מעמיד אותנו בנסיונות, איך היינו מתעלים?

מציאות הניסיון היא הכרח, כמו מציאות הרע בעולם.

 

אנחנו רוצים לקיים את מצוות השם ברצון באהבה ובנחת.

אנחנו לא מחפשים אתגרים ולא רואים ערך עצמי באתגר.

 

 

הרבה מאוד מההתעלות האנושית בעולם הושגה מתוך

התמודדות עם הרע.

זה לא אומר שאנחנו נבקש או נרצה שיהיה רע.

 

 

למושגים כמו התעלות ואתגר יש משמעות רק בתוך

ההקשר של התמודדות, או התמודדות עם הרע.

 

מה היהודי רוצה בעולם?

 

מעמידה בניסיון יש קבלת שכר, יש מעלה גדולה יותר.

 

אבל האם את שכר המצוות אנחנו רוצים? את המעלה?

או פשוט לקיים את רצון השם?

ושיתאפשר לנו לקיים אותו כמה שיותר מתוך נחת ושמחה ורצון.

בס"ד

 

אפשר לדון בזה הרבה ומהרבה כיוונים ובחינות ולצערי אין לי כרגע זמן לענות בהרחבה אז מצרפת קטע יפה שקראתי, שיענה לך..

 

לעולם יתפלל אדם שלא יבוא לידי ניסיון, לא לידי ניסיון של יצר הרע, הבא להכשילו בעבירה ובתועבה, ח''ו, כמו שנתנסה דוד המלך עליו השלום (סנהדרין קז.), ולא לידי ניסיון של ייסורים קשים ודקדוקי עניות.

וכן בברכות השחר אנו מתפללים - ''אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון'' - לומר לך, שמי שבא לידי ניסיון, סופו לבוא לידי ביזיון אם לא יעמוד בו.

והצדיקים הקדושים שבכל הדורות חששו ופחדו כל ימיהם וברחו מניסיונות כאלה, כמו יוסף הצדיק, שכאשר נתנסה עם אשת פוטיפר, מיד ''וינס ויצא החוצה''. וכן מובא ביורה דעה (סי' קנ), שמצוה להתרחק מדרך עבודה זרה ד' אמות. וכן צריך להרחיק משביל שיש בו חשש עבירה ותועבה, ח''ו.

עד שאמרו חז''ל (ב''ב נז: ) שאם יש דרך אחרת לעבור בה ועבר דווקא בשביל שיש בו חשש פריצות, אפילו אם עוצם עיניו מראות ברע, נקרא רשע (!), שלא היה לו לקרב למקום ההוא ולהביא עצמו לידי ניסיון.

כבר הזכרנו מה שביקש דוד המלך ע"ה מהקב''ה שינסהו ואומנם נתנסה ולא עמד בניסיון, כמבואר בסנהדרין (קז.) כי לצורך ההתמודדות עם האתגרים שהתורה הציבה, נתן לנו השם יתברך יכולת וסיוע לעמוד בניסיון

אבל אדם המזמין על עצמו אתגרים, שאינם מן התחום שבורא העולם ייעד לו להתנסות בהם, כשיבוא לידי ניסיון, הוא כמעט בלתי אפשרי שיוכל לעמוד בו, כי מלכתחילה לא קיבל את כל הכלים להתמודדות חדשה מעין זו, שהוא המציא ושהוא הזמין את עצמו להתמודד עמה.

כי לפעמים, מכוח תפילת האדם, מאפשר לו הקב''ה להתנסות בדברים שהוא מבקש. מסיבה זו, דוד המלך ע''ה שביקש ''בחנני'' וכו', קשה היה לו הניסיון ונכשל.

בזה מיושב נוסח התפילה בברכות השחר: ''ואל תביאני לידי חטא. ולא לידי עוון. ולא לידי ניסיון. '' וקשה, כי הרי עיקר תפקיד האדם בעולמו הוא לעמוד בניסיון. ויש לומר, שבתפילה זו אנו מבקשים שהקב''ה יצילנו מניסיונות מסוג זה שאנו מביאים על עצמנו, כגון: שמכניס את עצמו לחברה לא טובה, או שעובר במקום שיש בו חוסר צניעות וכד'

על זה אנו מתפללים: ''ולא לידי ניסיון'' - שהקב''ה יעזרנו שלא נגרום לעצמנו ניסיונות מיותרים.

ואף על פי שאמרו (בברכות לג: ) : ''הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'', כבר תירץ המהרש''א (בח''א ברכות יו''ד), שהמבקש רחמים על עצמו להינצל מיצה''ר, הרי הוא בכלל ''בא ליטהר מסייעין אותו'' (יומא לח: ) ויכול להתפלל כן. כי שערי תפלה לא ננעלו וכוח נתן ליראיו.

[מתוך "עבד השם", ספרו של הרב חיים רבי שליט"א]

 

קטע ממש יפה וקולע!!
סופסוף תשובה מספקת לשאלה שלי

@הולך בדרכך תודה ששאלת ו@לב טהור תודה שענית!

החכמתם אותי!

זאת בדבקות מפחד הבזיון

ובגלל זה הסתבך במעשה בת שבע

(הגמ' אינה לפני כרגע כדי לציין מקור מדוייק)

יש דרכים חיוביות להתעלות, גם בלי "נסיון". לוהסיף טוב בבחירה.

 

וממילא יש נסיונות שגרתיים שהחיים מזמנים, ואם האדם רגיל לעמוד בהם (תפילה בזמן וכד'), מתפלל שלא יהיה "נסיון" שיקשה על כך יותר.

 

אז האדם מצידו, מבקש שה' לא יביאנו לידי נסיון.

 

אם הקב"ה רוצה שיתעלה דווקא ע"י עמידתו בנסיון, יעשה זאת.

 

אנחנו מתפללים מצידנו.

אין מצב שלא יביא עלינו נסיונות, בדיוק בגלל מה שכתבת בשאלה שלך. הנסיונות הם חיינו.
אבל אנחנו מבקשים שלא יביא אותנו לידי ניסיון שלא נוכל לעמוד בו, ואז זה יוביל חלילה לידי ביזיון
אל תביאנו לידי ניסיון שיגרום לנו לביזיון

עניין אותי אז בדקתי. מעניין שישראל יחסית במקום טוב.




גם לגבי העישון צדקת, אבל גם שם אנחנו במקום לא רע.

(עכשיו אתה חייב לספר את הסיפור לטובת אלו שלא מכירים)

לאו דווקא.

אני מכירה, אבל זה בגלל חברה שסיפרה לי בדרך לבריכה כשהיינו בנות 11 בערך. היה טראומטי כנראה אם אני זוכרת כך את הסיטואציה. בכל אופן, אלמלא היא לא הייתי מכירה את הסיפור.

הסיפור הוא פחות או יותר - בית המדרש

פרדס רימונים – ויקיפדיה

|תמיד טוב להחכים|

הייתי חייבת..

נראלי הפרדס בכרם בן זמרה... לא סגורה על זה לגמרי...
יש להם גם יקב רימונים באזור תעשיה בדלתון...

זה משהו ממוסחר. סביר להניח שצריך לבקש אישור לצילומים...

זה באזור צפת. מרום הגליל.
אם רלוונטי אני חושבת שיכול להיות לי מידע יותר מדויק..

ואל תשכח לשתף בתמונות !

אאלט זה משק מיטל

אין שם צל, וממש צריך לשמור שם על הפרדסים ולא לקטוף ולהרוס.. אז אם זה לצילומים תתחשבו ממש ותשאירו סביבה נקיה

אם זה ב5:30-7:00 בבוקר בקאנטרי קלאב, עם הזקנים?
אישית אין לי בעיה אם הברכה מוגדרת "מעורב" כי מדובר בשעות שחזקה עליהן שמגיעים אך ורק זקנים (רוסים?!) ולא אנשים אחרים.

ישנו גם הצד של חילול ה' (לצערי, שונא את המונח הזה) כשלשוחה יש חזות דתית ובבריכה יש נשים לא צנועות.

"אי דאיכא דרכא אחרינא ואזיל בהך רשע הוא"
"רשב''ם: ואף על פי שעוצם עיניו"

אבל במקרים מסויימים, אני יודע שהרב משה פיינשטיין מתיר.
אבל אף פעם לא הגעתי לסיטואציה כזו, במיוחד בגלל שאני ברוך ה' גר בארץ ישראל, ויש פה פתרונות שחיה מותרים למהדרין.

אי אפשר פשוט לעשות ריצה, או משהו כזה...

המקום הזה מוגדר כמקום שבו יש חוסר צניעות לכתחילה, מה שנחשב מקום פריצות, טריד או לא טריד..

אינני יודע אם בחו"ל ישנה בכלל אופציה לבריכה נפרדת מחוץ לבריכות הקהילה הפרטיות אבל שחיה מוקדמת בבוקר לצורכי בריאות איננה דבר מוזר. זה נפוץ בכל מקום ואם אתה רואה שאין איש בבריכה והגעת ראשון מה הבעיה להיכנס?

כלומר שסה''כ הנשים מרימות מעט את השמלה, לא קרוב למה שיש בבריכה, ועדיין חז''ל הגדירו את זה כמקום שיש בו פריצות ומי שלא נמנע לעבור שם נקרא רשע.

אז נכון שיש היתרים שם בסוגיה במקרים מסוימים להליכה במקום שיש בו חוסר צניעות, אבל נראה לי שאין מה להשוות את ההיתרים שחז''ל התירו לבריכה מעורבת - גם בגלל ה'צורך' הפחות וגם בגלל רמת הפריצות.

בס"ד

 

ומנסה להימנע גם מללכת בכלל למקומות כאלו..

 

 

למרות שבעבר יצאתי עם מישהו שאמר לי שאין איסור הלכתי בשחייה מעורבת..

כשהיא הולכת, אז היא הולכת כשהיא מכוסה מכף רגל ועד ראש ובשעה שאין אנשים.

כי הוא מכניס את עצמו למקום שמזמין הרהורים.

אשה עוד יכולה לטעון (לא שזה נכון) שהיא נזהרת.

זה ממש ליד תחנת האוניברסיטה.. פשוט לעבור את הכביש.

@רחפת..ל@רחפת.

וקוראים לזה פארק הירקון..

לילה טוב

מה שלומך?הרבה זמן לא היית פה.

עוד ערה...
ומותשת.

מתברר שאני כבר לא מעניינת- לא הייתה התייחסות

אני באמת אשמח לשמוע מה שלומך.

כיף שמישהו זוכר!!

בס"ד

 

וראיתי שכתבת אתמול.. התלבטתי אם להגיב כי ראיתי שזה היה רק בשרשור של המי ער..

 

בכל מקרה- שמחה לראות אותך כאן!

 

(מנפנף)
מה שלומך?

יש איזשהו פארק שזורם בן הירקון. ממש קרוב.

שבוע לחוץ אז לא מצליחה לישון

ישן בשמירה אבל ער בפורום

יש את מתחם השרונה..
מקום ממש יפה.

אם התכוונת לזה?

חצי מת מעייפות אבל מצד שני קצת לא נרדם, כל פעם שנרדמתי התעוררתי אחר זה מסיבה כלשהי בשעתיים האחרונות

בין רכבת מרכז לעזריאלי?

לא יודע אם יהיה בו משהו מלבד דשא

כולכם ערים （לכו לישון, ערים מאז?!）

תודה על הפארקים, הסתדרנו בסוף.
נשמור אותם לפעם הבאה

מחנויות נעלים

הי! זה מהמם!

לא אקח חלק ברכישת בלנדסטון לבנות

בלנדסון זה אהבה!

בס"ד

 

אני איתך!