פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 825)

אני חושב שהפסקה הזאת קשורה:

"עבודת ד' נחלקת לשתי מערכות. המערכה האחת נובעת ממה שצריכה להיות מתגלה במעשים אותה ההכרה, שהיא מוטבעת ומחויבת להיות קבועה בנפש האלהית שבאדם, שמתוכה הוא מרגיש שהוא צריך לתת כבוד ליוצרו, להודות לו על טובו ולפאר שם תפארתו. כשאותה ההכרה מתגלה במעשים, יוצאים על פיה מעשים דתיים, מוגדרים ומפורטים, ומחוזקים בקביעות צבורית שוה.
והמערכה השני', היא באה לא לבד להוציא אל הפועל את ההתגלות של כבוד השם יתעלה כ"א להטבת החיים של הפרט ושל הכלל.

על יסוד המצות, שהן מוגדרות בגדרים אלהיים בתורתינו הקדושה, העידה התורה: "ויצונו ד' אלהינו לעשות את כל החקים האלה לטוב לנו", שהן ביסודן עבודה של טובה, ומ"מ "וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות", שאותה ההרגשה הכללית של הכרת כבוד ד', ע"י החרדות אל דברו, ממילא היא מתגלה בעשית מצותיו.
גם לעמים, שדבר ד' לא נגלה להם, לענין חקים ומשפטים מעשיים, שהוא דבר מיוחד לישראל, אפשר שתתכונן אצלם צורת דת, שיש בה ג"כ הבעה של קדושה, וסדרי עבודה ע"פ ההרגשה הטהורה של הכרת כבוד ד' שתצא אל הפועל ע"י מעשים כאלה, שלפי מצב הנפש שלהם יש בהם יחש וסמך לאותה ההכרה.
אמנם אותו חלק העבודה, המיוחד בתעודתו הטובה לכונן בפועל את חפץ ד' בעולמו, הוא סגולה מיוחדת לישראל, ועל זה נאמר : ונפלינו אני ועמך, ומגיד דבריו ליעקב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. ועל כן יש לצד המשפטי שבתורה, שהוא בודאי בא לתיקון העולם בפועל, יחש מיוחד לישראל דוקא: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - ולא לפני אומות העולם.
כי כדי להמשיך את גילוי הטוב האלהי הכללי, הקיים והנצחי, במעטה המעשי של סדרי החיים המוגבלים, צריך דוקא כחה של הנבואה השלמה, שנתיחדה לישראל באדון הנביאים ע"ה, שנגלה דבר ד' לו פה אל פה"

(אורות ישראל ח', ב')

ללמוד. להפסיק. לחשוב.

בכל מקרה בהצלחה רבה!

כמו שגלעד שליט ראה בשבי..

את תחשבי על היכולת שלך לשבת ולהשקיע כדי לדעת.
על הרצון שלך להיות טובה.
על מה צריך להתמקד כדי להשתפר ביחס לעצמך, ולאט לאט ביחס לכתה, תוך הצבת מטרה שהיא הרמה של הכתה.

לא אשכח, שמורה אחת אמרה למישהי שאני מכירה שהיא לא טובה באנגלית(בסגנון קצת מעליב/משפיל) ושתרד הקבצה! הבחורה לא רצתה פרנציפ, וכי הרגישה שהיא מבינה אנגלית. בסופו של דבר, היא אמורה לסיים עכשיו הוראת אנגלית, והמורה? שתמשיך לחשוב מה בא לה.


אנגלית זה
א- אוצר מילים
ב- דקדוק
ג- תרגול
תחשבי איפה את יותר חלשה, ותתחילי לעבוד! זה שווה את זה!

בזמן שאני כאן מידי פעם, אם תצטרכי, אני בשבילך גם לעידוד ולמתן אופטימיות בנושא

אני לא שווה ומבזבזת את הזמן אבל לא מוכנה לתת לי פטור כי זה חלק מהתואר. אני מצטיינת בתואר ב"ה ואני ממש מקווה שזה לא מה שיתקע לי את המשך הלימודים. היא אמרה לי לא לעשות היום משימת כתיבה כי אני גם ככה אכשל. לקחה לי טקסט באמצע(עניתי שלוש שאלות כי יש לי הארכת זמן והיא לא נתנה לי אותו) בקיצור, עושה הכל כדי שאכשל

את בטח מבינה שהגורם הבעייתי פה הוא האופי שלה, ולא חוסר המיומנות/הידע (לטענתה) שלך. יכול להיות שאת צריכה להתחזק באנגלית, אבל ההתנהלות שלה נשמעת קיצונית .
זה ממש לא יתקע לך את התואר! תעשי כל מה שאת יכולה כדי לעבור את הקורס, אם זה המצב. היא מלמדת באופן קבוע בפקולטה או שהיא חדשה? אולי תוכלי לגשת שנה הבאה, כלומר בסמסטר עם מחזור שנה מתחתייך.. לכל אחד יש קורס שהציון בו הוא פחות טוב. אל תחששי, ותוכיחי לה שכל הדיבורים וההתנהגות שלה- חסרי משמעות, כי את תוציאי ציון טוב. היא בודקת את הבחינה? (עכשיו רק חסר שתגידי שכן...)

אני צריכה רק לעבור. היא פשוט מגישה אותי על נכשל(50) וכדי לעבור את הקורס אני צריכה 70. גם אם אקבל 100 במבחן(דבר שבחיים לא יקרה) אני לא אעבור את הקורס הזה

אל תתני לה לייאש אותך!

 

זה בדיוק מה שהמורה ללשון אמר לי, בדיוק במילים האלו. לא נכנסתי בכלל לשיעורים והתחלתי ללמוד רק יומיים לפני הבגרות, הייתה לי שאלה אחת והמורה לא הסכים לענות לי בטענה שגם ככה אני אכשל וחבל על הזמן שלו שהוא יכול לעזור למי שכן יעבור.

 

תתאמצי כמה שאת יכולה ובע''ה תצליחי. וגם אם לא תעברי לא הפסדת כלום, גם ככה תצטרכי את זה בשביל מועד ב או קורס חוזר כי בלי זה אין תואר.

 

בהצלחה!

(דבר שלכעצמו הוא נכון) אבל היא לא משחררת אותי מהשיעור. ראבק! אני סובלת. אני מגיעה במיוחד בימי ראשון. יוצאת ב11:30 בשביל קורס בשעה 16:30 וכלום. זה לחינם. זה כדי לראות את האפס הדוקר הזה

הצלחת להעיר אותי!

בושה. באמת. זה כל כך חורה לי!! ככה לא מדברים ולא מתנהגים לסטודנטים, בטח לא לתלמידים ואפילו סתם אנשים!
גם אם את מתקשה באנגלית, זאת ממש חוצפה וסוג של אלימות לקרוא לך תת-רמה!

ועכשיו, אחרי שהוצאתי קצת.. לעצות המועילות יותר🤔:
קודם כל, תנסי להגיש עליה תלונה. לפנות לגורם מעליה. לספר את כל הסיפור לאחר מכן, לבקש העברה למרצה אחרת. תשלחי מיילים, טלפונים, תגיעי למשרדים. כשפועלים ככה, (בדרך ארץ כמובן, אבל באסרטיביות נחושה) דברים זזים.. מניסיון

אם אין אפשרות כזאת (להחליף מרצה), תנסי לפנות אליה במייל/ מכתב שמסביר את הקשיים ואת הצורך שלך במילה טובה ובציון עובר וכולי.. (העיקר שתעבחר אותך!)

ובינתיים נסי להעלות את הציון שלך כמה שאפשר בשביל לעבור בלעדיה..

אני עדיין מזועזעת שיש אנשים שמדברים ככה על אנשים אחרים. זה שהיא מרצה לאנגלית, לא אומר שיש לה זכות להוריד אותך, לפגוע בך ולמנוע ממך את קבלת התואר.
מאחלת לך מכל הלב הצלחה עצומה.
ותתפללי להשם, כי לב מלכים ושרים ביד השם, קל וחומר מרצה לאנגלית

אתה יכול לעשות לייקים לפוסטים שלא קשורים לאוכל, לדוגמה של הילדים וכו'


(לגבי צניעות זה כבר דיון אחר, אומנם אני אעקוב אבל לא בא לי להסביר למה).

א. יש בזה נתינת לגיטימציה. גם אם היא בכלל לא מודעת לזה שלא הגבת, וגם אם תגיב היא לא תראה בזה לגיטימציה כי האיסור לא במודעות שלה - זה מקום פומבי ופתוח למי שכן יכול לקשר וגם יש בזה עניין עקרוני בלי קשר לאם יראו בזה לגיטימציה.

 

ב. יש עניין להתקומם ולכאוב את המצב הזה כלפי עצמך. להתעלם מזה יכול, גם אם בתת מודע ולפחות בהתחלה בדקות, להשפיע גם עליך. 

 

(הזכרתי פה פעם את המשל של מו''ר על יהודי יר''ש שרוקד בחתונה של יהודי עם גויה בטענה שהוא בכלל חוגג סיום מסכת, אותו עניין).

יש עניין להתקומם ולכאוב את המצב

בטוח יש עוד

מקפיצה. אני רוצה גם.

מגדירים באיזור האישי.

החיסרון- למי שיש את הסיסמה יכול לשנות את זה בכל זמן.

סתם ככה, לא הולך? 😳

יש שם הגדרות שוות
(כמו נניח אם היית איקס זמן בווצאפ הוא יחסם לחודש... זמן
בסוף היום אומר לך כמה זמן בזבזת על כל אפליקציה
כמה פעמים 'סתם' לחצת על הטלפון ועוד.
(וכמובן-- משתיק אפליקציות מסויימות בשעות מסויימות. אפשר שיהיה אינטרנט אבל ווצאפ חסום וכל מיני כאלו... שיהיה וויז ולא טלפון וכו'
שווה הורדה

תודה רבה!!

ממש אוהבת את לשון הרב כשמדגיש וכותב "הם הם"😌. אחח,א!ר!ת!

(גם על ההסבר שלך)

אני אגיד באופן כללי (אחרת צריך להאריך כאן הרבה).

הרב אומר שהקדושה אינה מנותקת מהמציאות הגשמית; הקדושה בעולם הזה מופיעה בתוך ומתוך המציאות הגשמית. זה האידיאל.

בעקבות החורבן, כידוע, עם ישראל נעקר מאדמתו. זה אומר שהקדושה של עם ישראל לא הופיעה במציאות- היו ישיבות, היתה מסירות נפש על קיום המצוות. אבל איבדנו את כל החלק המעשי- בנין הארץ, תרומות ומעשרות, מצוות התלויות בארץ, ממלכה, מקדש וכו'. אין לנו קרבנות.
מזמן החורבן היהדות מופיעה בצורה חלקית- "שריד מדבר גדול", "העתקות"- כל מיני ביטויים שהרב משתמש בהם שמבטאים בעצם שאנחנו חיים בזיוף. המצוות שבידינו הם לא המצוות כפי שהם במקור. למשל- במקום לתת מעשר לכהן וללוי, מניחים בתוך שקית ושמים בפח. במקום נבואה יש לנו ניצוצות של רוח הקודש שנמצאות אצל יחידי סגולה (אנחנו עם של נביאים! מאז ומעולם היה מקובל שיש קבוצות רבות של נביאים ובני נביאים).
המרחק בין שמים לארץ גדל מאוד. "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" (מגילת איכה).

כעת אנחנו שבים לארץ ישראל- לבריאות שלנו, לשלימות שלנו. העצמות היבשות המפוזרות מתקבצות והיו לאחד. הארץ נותנת פירותיה בעין יפה "לעמי ישראל כי קרבו לבא". אנחנו חוזרים לבנין הגשמי.
והרב אומר שככל שיתחזק הבנין הגשמי- כן יתחזק הבנין הרוחני. עם ישראל שב אל עצמו, מכחה של ארץ ישראל, מכוחה של תורת ארץ ישראל.

הקדושה חוזרת להופיע בעולם. והפעם בצורה מתוקנת יותר- חיבור של חומר ורוח, ארץ ושמים. שלימות, הרמוניה.

עד שתופיע בעולם תורה גדולה- תורה שנותנת לכל דבר ודבר בעולם מקום מיוחד. וממילא כולם יקראו בשם ה' א-ל עולם. ועבודה זרה תיעקר מן הארץ (עבודה זרה בגדול זה לעשות מציאות מפורדת ולא אחדותיות וכוללת- ואז ח"ו יש ריבוי א-לוהות. עם ישראל מגלה את אחדות ה' בעולם ע"י התורה, בכך שהוא מגלה את השלימות והאחדות שבבריאה).

בגדול אני לא כל כך בר הכי להסביר את דבריו הקדושים....
מעדיף להשאיר את זה לגדולים ממני

מתוך אורות התחיה ה'.

קטעים נבחרים:
"גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו...
"אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו. נשמתנו מקפת עולם ומלאו ומצגת אותו על בסיס אחדותו העליון, ומשום כך היא בקרבה תמה וכוללת, ואין בה כלל אותם הנגודים וההרכבות השונים, הרגילים בנשמות עם ולשון. גוי אחד אנחנו, אחד כיחודו של עולם. זהו עומק טבענו הרוחני...

"מוסר השפענו רב בעולם, והננו נכונים להשפיע עמו ג"כ עונג וחיים רעננים. את האנושיות כולה הננו מקפלים ברוחנו בגלוי, ואת כל המציאות כולה במצפוננו, וכל מה שיש עמנו, ושהיה חי מאז בקרבנו, הכל יהיה מלא וחי, דבר לא יעדר. רוחנו איננו ירא מפני הזמנים ; הוא יוצר את הזמנים ומטביע עליהם את צורתו...

"מצומקים נראים לנו עתה הדברים, צורה דלה יש להם מבחוץ, אבל חיים וענין רב הם מלאים בפנים. אנו מערימים על שמירת השמיטה במכירה לנכרי את הקרקעות, מקיימים את נתינת המעשרות לכהן וללוי ע"י תקון שאין בו הפסד גדול לנותן, ולא ריוח גדול למקבל, מברכים ומפרישים, ופודין את המעשר השני הראוי להאכל בקדושה בעיר המרכזית הקדושה והחיה, המקום אשר בחר ד', לב האומה לכל זרמי חייה, "משלמים פרים שפתינו", שפך שיח תחת סדרים חיים, במשטר חי וקים, המלא הוד ויפעה, שירה וזמרה עז וחדוה. אבל אלה הגרגרים הזעירים כח צמיחה גדול גנוז בהם, אל כל מה שהם עורגים, מכל מה שהם צומחים בעבר, ואת כל מה שהם עתידים להצמיח להבא..

"כשם שהמצות המעשיות בכללן בכל מלואיהן הלכו עמנו בגולה ושמרו לנו בה את לח חיינו ובת חותם רוחנו ע"פ עצמותנו הפנימית, הביאו אותנו לאלה ימי התחלת תקופת ההארה לחיים של חפץ תחית האומה בארצנו, כן יביאו אותנו המצות התלויות בארץ לידי רוממות החיים שע"פ צורתם השלמה הן נקבעו"


שוב, זה ארוך ממש. אבל מומלץ מאוד מי שיש לו כח וזמן לראות את זה. הדברים נפלאים ממש.
בהמשך הרב אומר איך אנחנו מתחברים אל המקוריות שלנו בצורה כל כך מוחשית ומופלאה. הוא מתאר לנו איך כביכול הוא מרגיש כשהוא מקיים מצוות התלויות בארץ.

בקיצור, מומלץ ממש ⁦🤗🤗

קשה עד בלתי אפשרי להגיש אותה במתכונת של חיזוק יומי...

(ואל תגזים, "זה מאוד מאוד מאוד ארוך"... בגללך לא קראתי)

ואם כבר, אפשר לפתוח דיון? למה הפינה נקראת "אורות החיזוק היומי"?
מפריע לי הביטוי "החיזוק היומי". הרב כותב בסגנון עיוני, לא בשביל לחזק אותנו, בשביל ללמד אותנו.

עלול להיראות כחיסרון בעיניים מסוימות, באמת זה כמובן טוב מאוד...

1. מדברי הפתיחה שלך אני מבין שיש לך התנגדות מסויימת לשימוש במילה 'חיזוק'.
אז אשמח שתכתוב מה מפריע לך במילה הזאת (אסוציאציה, וכו').

2. עכשיו, יש עוד שתי פינות נוספות לפחות בשם 'החיזוק היומי' שהם מביאים מר' נחמן מברסלב. אני הצטרפתי ל'טנרד' המבורך הזה יחסית מאוחר, אז לכן חשבתי לנכון לשנות את השם, בלי קשר שאני מעוניין שאנשים לא יתבלבלו וידעו שזה מהרב קוק.

3. חיזוק זה בהחלט יכול להיות דבר עיוני. אני אישית מאוד מתחזק מהעיון במשנתו של הרב זצ"ל. זה נותן לי כוחות גדולים ושמחה.

4. אתה יכול להציע שם אחר ל'פינה' הזאת.

5. אם אתה מתנגד באופן כללי לזה- מסיבה שאין טעם להביא כאן פסקאות שאנשים ממילא לא יעיינו בהם- בשמחה אשמח לדון אתך בענין.
באופן כללי אני בטוח שאנשים לא קוראים את הפסקאות כאן כמו 'רעיונות נחמדים' אלא מתייחסים לזה בצורה הראויה כתורת ה', ולומדים בהעמקה. אתה יכול לראות את התגובות לשרשורים האלה ובשרשור הזה בפרט

באמת בנחת. לא הבנת את הרוח שבה הדברים נכתבו, אז לקחת את זה קצת אחרת...

1. אני לא מתנגד לכלום, רק מעיר. מבחינתי הכל יכול להישאר אותו דבר, רק רציתי שבבסיס הפינה יהיה בירור של היחס לדברים. גם אם השם יישאר אותו דבר, אם אנשים ידעו שהרב מלמד אותנו בצורה שיטתית ולא רק שולח נקודות להיאחז בהם בעבודת ה' - חיזוקים בלשון העם, זה מה שרציתי להשיג בתגובה הזו שלי.

2. יש פינה אחת של חיזוקים מר' נחמן מברסלב, שמפעילים אותה לפחות 2 אנשים.

3. אז אתה לא מתחזק מדברי הרב, אתה מתחזק מהעיון, מהפעלת כח המחשבה (ביחס לדברי תורה), דיוק המושגים וכו'. זה יכול להיות גם בלימוד סוגיה בגמרא. הבנתי נכון?

4. אנחנו באורות.

5. מזל שפתחת ב"אם", ככה השארת לי את האופציה לענות שלא, אני לא מתנגד לזה.
אני כן חושב, בסיכום הדברים, שאנשים מבינים את המילה חיזוק במשמעות מסוימת, לא כפי שהצגת אותה ב3, ומהסיבה הזו אולי נכון לקרוא לפינה בשם אחר, כדי שלא לבלבל את הקוראים היקרים.

אגב, אותו דבר כנראה הייתי אומר גם לגבי החיזוק מר' נחמן, אם הייתי יותר "תלמיד" שלו ומבין את השיטתיות שבדבריו. עד אז, היחס אליו פחות בוער לי בכל צעד ושעל. ואם אנשים עושים ככה, פחות מפריע לי.

לא התכוונתי בכלל למתוח ביקורת..
אתה צודק. ייתכן שצריך לשנות את השם.
לגבי ההתחזקות מהעיון- אתה צודק באופן ספציפי לגבי, אבל אני מתחזק באופן מיוחד מהעיון בדברי הרב קוק זצ"ל- יותר מהעיון בגמרא

כי זה לימוד אמונה, הוא מחיה יותר בקלות. גם אני ככה.
שנזכה להתחיות מכל עניין בתורה!

כמוני וכמוך...
לא לכולם יש סבלנות לקרוא את כל המאמר של הרב.

רק הסברתי מדוע הבאתי חלקים מהפסקה ולא את הכל-
חשבתי להביא הכל, אבל לא רציתי שיצא שכרנו בהפסדנו שאנשים פשוט לא יקראו כלום....

ואני ממליץ לך ממש ממש ממש לקרוא את פסקה ה' מאורות התחיה! ⁦⁩
זה לא טענה לומר- בגללך לא קראתי. אם היה חשוב לך היית קורא, והדגשתי שמומלץ מאוד לקרוא אותה... בהצלחה!

הבגללך לא קראתי היה בקריצה, כזה: .
אם היה לי זמן הייתי קורא....

(הנקודה שמאחורי הקריצה היא שיכול להיות שזה "מלחיץ" חלק מהאנשים וגם אותי לפעמים, שכותבים שזה ארוך, ארוך מאוד, ארוך מאוד מאוד, ארוך מאוד מאוד מאוד, אז הרושם הראשוני שנוצר הוא שזה ארוך ורק אנשים עם סבלנות אין קץ יקראו את זה, בעוד שלאחר ההחלקה על המסך מתברר שזה לא כזה ארוך וזה כמעט שווה לכל נפש. אבל באמת שזה קטנות שחבל להתעכב עליהם.)

בעם ישראל, הרי מאז ערש עמינו במצרים, אפילו לפני שניתנה תורה, הושרשה בנו מידת הפרישות- "וירא את ענינו-זו פרישות דרך ארץ".
מידת הפרישות הזו תהיה נטועה בנו גם בימי הגאולה. דווקא הפרישות הזו שהיא "גדר הפרישות בלשון סתם - חסימת תאוַת הנפש", היא תקדש אותנו ותיתן בנו יכולת לטהר את הארץ.

להסביר קצת את דבריך: הכוונה שלכל דבר יש מקום- כלומר לכל דבר יש גבולות, ויש מקומות מוגדרים שבהם הוא צריך להופיע. לכל כח ולכל מידה יש תפקיד וצריך לדעת איך להשתמש בזה...

כוונת הרב היא שאין דברים מיותרים בעולם. צריך רק לדעת מה הערך המדוייק של כל דבר ודבר ומתוך זה- איך והיכן להשתמש בו.
מקוה שהסברתי נכון ⁦⁦⁩

הרב מדבר על פרישות גמורה.

במאמרי הראי"ה - אחדות ושניות. עמ' 234.

יפה! באמת כיוונתי לענין השבת... ⁦⁩

מה המקור לכך שרק כשיצאו מהארץ התחילו להיות פרושים מחיי עולם? 

 

ואיפה כתוב שיצאה על זה מחאה שמיימית?

הם תהליכים שקרו עוד קודם ליציאה מן הארץ...
היציאה מן הארץ היא התוצאה הסופית- לא הסיבה...
למשל תעיין בהקדמה לספר תפארת ישראל של המהר"ל- אחד הקטעים הידועים ביותר מהמהר"ל, והיא חשובה מאוד.

לגבי המחאה השמימית- זו שאלה טובה. הרב מביא לרוב מספרי קבלה בכלל ומהזוה"ק בפרט

עם רשב"י -
"להחריב עולמי יצאתם?!"

פעם התווכחתי על זה עם החברותא שלי,
(אני חשבתי שהכוונה ל"רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר" וכו')

היום אני חושב שהוא צודק

לא הבנתי איך זה קשור

כל מקום שהסתכלו- נשרף

נראה אם זה יניח את דעתך.

 

 

הרב טוען שאת הגישה של התנתקות (לפי @חסדי, קיצונית) מהגשמיות,

אנחנו מוצאים בחז"ל רק מזמן החורבן או סמוך לו.

(וגם זה רק ליחידים).

 

ולמרות שכנראה בגלות לגישה הזאת יש מקום - 

לפחות לחלק מהתוצאות שלה הבת קול מתנגדת,

אז כנראה צריך לסייג אותה (גם בזמן הגלות).

 

 

 

 

 

----

 

אני מעתיק תרגום של הסיפור..

 

 

 

 

 

 

"יצאו. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?

 

(רש"י: ועוסקין בחיי שעה - דאפשר על ידי נכרים, והקב"ה הוא מחלק מזון וריוח לעושי רצונו).

 

כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף.

 

יצתה בת קול ואמרה להם : להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם ! 

 

 

 

חזרו והלכו וישבו תריסר ירחי שנה..

 

יצתה בת קול ואמרה : צאו ממערתכם ! יצאו.

 

כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר, היה מרפא רבי שמעון.

אמר לו : בני, די לעולם אני ואתה.

 

(רש"י: די לעולם - בעוסקי תורה, אני ואתה).

 

 

 

כשפנה היום לערב שבת, ראו זקן שהיה אוחז שני ענפי הדס ורץ בין השמשות.

אמרו לו : אלה למה לך? אמר להם : לכבוד שבת.

- ויספיק לך אחד ?

- אחד כנגד "זכור " ואחד כנגד "שמור".

 

אמר לו לבנו : ראה כמה חביבין מצוות על ישראל.

התיישבה דעתם".

הרצי"ה בעצמו כבר הפנה לשם.

@מבקש אמונה זה מה ש@נפש חיה. כתבה. שבת דף לג.

שזה מופיע בדף לג!!!!!!
זה בכוונה???

בכוונה? אולי השגחה אלוקית...

אבל זה באמת ככה יצא??

שהוא רק מציין את המקור לביטוי...

(הוא עושה את זה לפעמים, לא?)

אבל כן, גם בגלל השימוש בביטוי הזה דווקא אני די בטוח שזה ההסבר הנכון

רגילים, כי הם רוצים להתערות בחברה.

או בשפה אחרת, נניח שישאל מה זה:
"ממתוס ננקפי אאלרן"

אני גם לא יודעת אבל ואני כן יהודייה.. מה זה אומר?

זה אומר "מנא מנא תקל ופר סין" שנכתב על הקיר בארמון בלשצאר.
אם תקחי את האות הראשונה מכל מילה- יצא לך ממתוס, כנ"ל את השניה ננקפי והשלישית- אאלרן.

הוא לגבי אנשים, שגם אם הם יהודים, הם גדלו בסביבה מאוד רחוקה מיהדות.

לאנשים כאלה, ייתכן שחסר הידע הבסיסי ביותר.

עמיתך.

בס"ד

השאר אני לא אגיב עליהם כי סביר שאני לא נוהגת כמוך.

בכל מקרה הדרך הכי פשוטה היא לשאול אותם ולהסביר להם למה אתה שואל.

אוכלים שעטנז (אם אתה מחמיר או חושש שהם יודעים מה זה- אז שעטנ"ז ג"ץ)

אז הוא שאל אותו: זה כשר?
-בטח בטח הכל כשר.
הפרשתם תרומות ומעשרות?
-כן, ברור, מה קרה לך?
אוקיי.




אה רגע, וזה ערלה נכון?
-כן כן בטח, הכל פה ערלה, אמרתי לך שכשר!

זה היה אולי באיזור שער האשפות?

למה, נראה לך שאולי זה אותו רב?
יכול להיות קטע

זה מזכיר לי את הבר מצווה.... לא היה לי טעות דקדוק. אלא טעות באיזה טעם מסוים. שמרוב לחץ שכחתי אותו..אבל אני מרוקאי..ואבא שלי בתור בעל קורא הקפיד והחזיר אותי..אחרי פעמים שהוא ראה שאני בלחץ ובגלל זה אני מתבלבל הוא אמר לי לעצור לרגע לנשום אוויר(באמצע הקריאה בציבור) ואז נרגעתי והמשכתי רגיל... גם בעל הקורא צריך להיות לצידו ולהרגיע אותו אפילו בשעת הקריאה.

חבר של המשפחה עלה לתורה באיזור אמצע הפרשה כשקראתי, וכשסיימנו את העליה, לפני שהוא ירד הוא אמר לי שאני קורא יפה ושלא להילחץ... הרגיע אותי קצת.

צריך להבדיל בין טעות קריטית לסתם טעות בטעם

ומצד שני, החתן צריך ללמוד לא להלחץ..

ברגע שהמורה מעיר לי על משהו אחד אני עושה עוד מיליון טעויות. .

שלא מתקנים בעל קורא שטעה

גם כשיש ערבים וזו שכונה של ערבים!

אבל אתה לא יזם נדל"ן ובמקרה הזה נראה לי שלא היו קונים

תברר מה ההלכה, כי למכור קרקע לגוי זה בכלל לא פשוט (יש דעות שאומרות שהיום זה יותר קל כי לא מוכרים ממש את הקרקע אלא רק את זכות השימוש בה, ובכל זאת גם לדעתם גם אם זה ייחשב לסוג של שכירות - גם לגבי השכרה לגוי יש הגבלות הלכתיות).

כסף גם ככה לא משחק אצל הערבים.
אם אין להם (וגם אם יש להם..) הם יגנבו וסיכוי גבוה,מיהודי.

כלומר זו לא הסיבה שלי זו הסיבה שלהם

לדרוש עוד. צריך לצמצמם כמה שפחות את המכירה להם

לא להם

אולי זה יהיה ברור גם להם. ברגע שיש כאלה שמעודדים אותם-גם אם הם יבינו את זה הם יכחישו וחבל. אנחנו יורים בראש של עצמינו.
חשבנו בגוש קטיף שאם ניתן להם במתנה שטח נרחב של המדינה הם יפסיקו ואתה יודע מה? אני יושבת במרכז ומתחבאת מטילים(כמובן שלא כל הזמן) מה שלא היה לפני כן. שמעתי משהו יפה של ידידיה מאיר שאומר שצריך להפסיק לומר שנפלו טילים אלא שמנווה דקלים לדוגמא ירו טילים על תל אביב. זה הרבה יותר משמעותי וזה תוצאה של מסירת שטחים.

כאילו, לא.
סביר שלא תדע מי אני..

אבל אני זוכרת אותך.
אפילו היינו באותו מפגש פעם פעם לפני יובלות ושנים.

מהתקופה שהייתי ילדה ביישנית ולא פעילה בכלל, אתה לא תכיר.

בס"ד

 

תדע לך שאם לא היית מפסיק לדבר עם המין שלי אז היית מקבל הזמנה לחתונה

 

מה נשמע??

מי בר המזל?
אצלי אחלה ב"ה, אצלך?

בס"ד

 

לומד במעלה אליהו

אתה יותר ממוזמן לבקר! נשמח לראותך שוב.

 

אני ב"ה די בסדר

משתדלת ללמוד קצת

 

וצלחת אותה בצורה טובה, לא פחות מהכרישים ההם. דווקא הראשוניות הנחשונית שלך
נתנה לך יכולת להבחין בדברים והזדמנות להתמודד איתם בהצלחה בכל מאת האחוזים שלך, לא שלהם!

בשביל זה אמרו במסכת אבות "אל תתאווה לשולחנם של אחרים.....ששולחנך גדול משולחנם"


זה מעשה שלהם
וזה- מעשה שלך.

והיית טוב בו.
בהצלחה רבה
בכל העניינים!

ונפש, תוספת יפה גם

כדאי להימנע מהשוואות כאלה, אם לא מכניסים את כל הפרמטרים.

יכול להיות שגם אחרי שיהיה לך נסיון כמוהם עדיין תהייה פחות טוב, ואין בזה שום בעייה!

פשוט לא צריך להשוות את עצמנו לאחרים בשום מקרה,

צריך להשתמש בכוחות שה' נתן לנו בצורה הכי טובה.

"זה מעשה שלו וזה מעשה שלי"

אך היא הגיונית בעולם שלנו.

צריך לשאוף לצמצם אותה.


אני חושב שיש כלים שונים
בין השאר הדברים לעיל.

גם אני עובד בניהול ורואה שפיצים אבל החכמה זה כל פעם ללמוד משהו ממישהו

@מבקש אמונה @קרוקס @נפש חיה. @פסיפלורה1 @רחפת.. @חיהל'ה @לעבדך באמת! @חיטה קדומה @adar

תגיד, מה הכוונה שהוא "קפץ על כולם... והיה בארץ ישראל"?
כאילו על מי הוא קפץ? 😁

חשבתי פשוט קצת בכיוון הפוך.... תודה!

בפסקה הראשונה הוא הזכיר את המניעות שהיו לו בדרך לא"י,

ואח"כ הוא כותב באופן כללי על מניעות- שכל רצון טוב נשמר, וברגע שזוכים להתגבר על כל המניעות:

"אזי נעשין מכל המניעות ומכל המחשבות והתנועות והבלבולים הנ"ל דברים עליונים למעלה בקדושה והכל נרשם למעלה לטובה.."

 

ד"א

נראה לי שאת משרשרת לפעמים לא נכון

ממליץ על הסרטון הזה:

 

יש לי הוכחה מתועדת אם את עדיין לא מאמינה.

כיף לאחר

איזה מפתה זה להעיף את הפלאפון ולהחזיר עטרה ליושנה בדמות נוקיה כשרה או משו דומה..לפעמים נמאס לי מהתראות, הודעות והזמינות המיידית שאנשים דורשים ממני.

אכן, זה לא פשוט להיות פשוט. בטח בתקופתנו..  

לא מצליחה לערוך

עלם צעיר.

יפה שיער, טהור עיניים.

 

עלם צעיר, עוד החיוך על השפתיים.

 

נער שבגר, באחת ללוחם.

ופתאום --

 

אבן.

והוא שקט ודומם.

 

ותפילות, ודמעות, כי יתייצב רפאל.

אך אין בידינו להושיע, 

ולהביא למכאוביו גואל.

 

ומהיום ועד אחרית,

בכל שנה יעמוד ולנו יזכיר-

 

בדמי שורטט לך גבולך ישראל!!

 

-------

לע"נ  הקדוש רונן בן ולדמיר לוברסקי

יפה וכואב

בס"ד

 

עסקתי הערב בדברים של הגן. חלקם ממש דחופים למחר, וחלקם בגלל אימא אחת שכנראה חושבת שאני עובדת אצלה, ויום שישי נכנסה לגן ונתנה לי כזו שטיפה של תלונות! אז נכון לא תמיד אני מושלמת, אבל יש דרך להגיד את הדברים! וגם חבל שהיא לא רואה כמה שאני באה לקרתה ועושה מעל מה שאני צריכה לפעמים פשוט מרצון טוב להשקיע...

(כבר חצי פריקה על הדרך....)

שבת איכותית.
הכל, אבל הכל, עניין של התבוננות. רצוי התבוננות מקדימה לסיטואציה.

הייתה שבת נחמדה עם כמה הפתעות.

מוצ"ש לחוץ וארוך במיוחד.

תכף צריך לקום.

מוזמן לקחת ממני כמה משימות

 

משימות מעניינות?

סתם, חלקן באמת מעניינות.. פשוט דורשות סבלנות שאין לי

 

חזרנו באוטו של סבתא של בעלי
עם כורסא, 3 מגשי עופות (גדולים ) קפואים שנשארו מהחתונה
2 עציצים
ומזוודות.

מפה לשם
האוטו נתקע בגינות סחרוב.
(5 דקות נסיעה מביתנו הקט ).

ברוך ה' ששם ולא לפני כן.
תודה לכל הצדיקים שעצרו ועזרו לנו.

ואיך התפוצצנו מצחוק אחרי זה ....