"אמר ר' ירמיה משום ר' שמעון בן יוחאי: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר: אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח". (סוכה מה: )
"באכילה ושתיה" - שקורא לחג עונג במאכל ומשתה. ויש אומרים יום שלאחר החג. (רש"י שם)
"אסור להתענות במוצאי חג השבועות [=ז' סיון]" (שו"ע תצ"ד) - "מפני כשחל עצרת בשבת היה יום זביחת הקרבנות אחר השבת והוא כעין יו"ט "(משנה ברורה שם)
וזו לשון הגאון רבי יוסף חיים ז"ל בעל בן איש חי בספרו שו"ת תורה לשמה סימן קמ: שאלה- מצינו בירושלמי עבודה זרה פ"א דקרו ליה לאסרו חג "בריה דמועדא", ופירשו לנו הראשונים שהוא ר"ל "בן המועד" וכנזכר בבית יוסף או"ח סימן תצ"ד, ולא ידענו טעם לזה למה נקרא בן למועד. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה: הנה ודאי ראוי לקראו בן המועד מפני כי קדושתו נולדה ונמשכה מקדושת המועד וכמש"ה אסרו חג בעבותים כלומר עשו איסור וקשר לחג שלא תסתלק קדושת החג לגמרי, אמנם נתקשר בקדושת החג כדי שתשאר לנו קצת הארה מן החג ביום זה של מוצאי החג על כן שפיר נקרא בן המועד כי ממנו נולדה ונמשכה קדושתו של יום זה, ואם אל סודו תדרשו כאשר מפורש יוצא בכונות המקובלים מפי רבינו הגדול האר"י זצ"ל אז תבין כי יאה ויאה תואר בן המועד על אסרו חג בסוד ברא כרעיה דאבוהי.
ולפי דרכי אזהיר אתכם במה ששמעתי שבעיר שלכם אינם נזהרים בכבוד אסרו חג של שבועות, ודבר זה הוא פלא גדול עליכם מה מצאתם טעם לזלזל בו ח"ו, ואדרבה הוא הגדול ביותר, ואם התגרים וכל בעלי חנויות ובעלי מלאכות יוצאים זה לחנותו וזה למלאכתו ולובשים בגדי חול ואוכלים כשאר ימות החול - במה נעשה איסור וקשר לחג שלא תסתלק קדושתו מאתנו וישאר לנו קצת הארה מן החג והלא בתפילה לא יש הפרש, ובמה יהיה הקשר אם לא ינהוג בו האדם כמו חול המועד ללבוש בגדי שבת ולמנוע עצמו מן מקח וממכר וממלאכה שאינה דבר האבד הלא מצינו ביום הכיפורים שאמרו רז"ל מאחר שאין בו אכילה ושתיה כבדהו בכסות נקיה גם הצריכו שיהיה השלחן ערוך ומטה מוצעת כמו שבת ע"ש, וכן בזה צריך לעשות היכר כדי שבזה ההיכר שאנחנו עושים לכבודו גורמים להתקשר בקדושת החג וישאר עלינו קצת הארה מן החג ביום זה, ולכן הנזהר בזה תבא עליו ברכת טוב".
מעתיקן!!
