המהר"ל בתפארת ישראל (פרק כ"ב) מחדד את ההבדל שבין משה רבינו לאהרן הכהן: משה הוא המלך- הוא מעל העם ומקשר אותו לה', לעומתו אהרן מחבר את עם ישראל להיות אחד. במילים אחרות: משה מופיע את אחדות ה' בעולם, ואילו אהרן הכהן מופיע את אחדות ישראל בעולם. אהרן הוא רודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
זהו תפקיד הכהנים- לחבר את עם ישראל אל הקודש. על ידי עבודת הקרבנות עם ישראל הוא עם אחד (להרחבה כדאי מאוד לראות בספר דרך חיים למהר"ל, פרק א' משנה י"ב).
אם כן עניינו של אהרון שייך למידת החסד, שנובעת מאהבת הבריות. אלו ענני הכבוד שהם בזכותו של אהרן. יש כאן מה להאריך בקשר שבין הכבוד לאהבת הבריות אבל אני לא רוצה להאריך יותר מדי בכל זאת... 
עד כאן דיברנו על המהות של אהרן הכהן. כעת נדבר על ההבדל שבינו לבין אברהם אבינו, מתוך שיטתו הכללית הגדולה של הרב זצ"ל.
הרב באורות ישראל (פרק א', פיסקה ט') אומר שהתכלית של עם ישראל בעולם הוא איחוד שלם (בלשון הרב 'זיווגא שלים') בין כנסת ישראל להקב"ה. איך זה קורה? הרב מבאר שכוונתו היא התאמה מושלמת בין הנשמה של כנסת ישראל לבין האור האלוקי שמופיע בעולם באופן כללי. במילים אחרות: בין "ונפלינו אני ועמך מכל העם"- היחודיות של עם ישראל, לבין גילוי האור האלוקי האוניברסלי- "והלכו גויים לאורך" וכו'. בין מידתו של אהרן למידתו של אברהם- "אב המון גויים"; בין מידת שלום למידת החסד.
יש שני צדדים להופעת כבוד ה' בעולם: "חביב אדם שנברא בצלם" ומצד שני "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום" (וכאן המקום להזכיר את הגמ' ביבמות ס"א.- שיש שתי הופעות שונות של דמות האדם השלם).
אלא שהרב מלמד אותנו גם כיצד צריך להופיע את האחדות הזאת בעולם, יש סדר. קודם כל צריך להופיע את חסד אהרן- את היחודיות של עם ישראל; קודם אנחנו מתנתקים מהטבע, יוצאים ממצרים, נעשים עם אחד. מתוך כך- אנחנו יכולים לעשות את תפקידנו בעולם- לגלות את חסד אברהם, לקשר את כל העולם כולו להקב"ה (ראו אורות ארץ ישראל, ג'- "והיה ברכה- בך חותמים", כלומר אברהם זה התכלית).
האיכות צריכה להיות קודמת לכמות. אחדות ישראל שהיא אחדות עצמית, קודמת לאחדות העולם שהיא אחדות שמאחדת פרטים רבים שאינם אחד בעצם.
כיוצא בזה, בפיסקה הבאה באורות ישראל שהבאתי (פרק א', י') הרב אומר בדיוק את הדבר הזה:
"המחשבות וההרגשות, הבאות מכח ההארה האלהית הכללית, אינן מתקבלות מכנסת ישראל לשאת פרי וענף, ולגדל גידולים יפים ומתקיימים, כי אם כשהם באים מורכבים בהרעיונות העצמיים של כנסת ישראל עצמה, של טבע האומה במהותה הפנימית. וההרמוניה הגמורה בין אלה ההשפעות הן דרגות של היחוד השלם, יחוד קוב"ה ושכינתיה, שעיני כל אליו נשואות"
כלומר, אומר הרב, אי אפשר להאיר את אור ה' בתוך העמים ולגלות את אחדות ה' בעולם- אלא ע"י ההארה של אחדות ישראל ומעלתם. זה הסדר, ומתוך אהבת ישראל נזכה בע"ה להתעלות לאהבת העולם כולו.
נ.ב. כתבתי את זה במחשב (סופסוף אני בבית...) אז מצטער אם זה היה קצת ארוך...
שבת שלום! 