הגננת.

נו אמרתי כבר שאת גננת אלופה
שיהיה מלא בהצלחה בהמשך
ותתחדשי על המילוי מקום החדש!

והנה, התברר שגם מפקחות הן בני אדם... מחייכות, יודעות לצאת כשצריך..  מאד יפה מצידן.

 

וחיזוקים של ילדים, זה דבר גדול. אמיתיים...

אצלי היה סיוט..

השתוללו והפכו לי את הכיתה. הייתי חייבת להרים עליהן קול ולכעוס (שזה נדיר). זה עבד אבל אני מרגישה פשוט מכשפה וכנראה הגעתי לזה כי הייתי נחמדה מידי..

ולקינוח קיבלתי על הראש מהורים.

ומסתבר שהמנהל הוסיף לי שעה ללו''ז ללא ידיעתי..

את נחה עכשיו? שוקו חם ורגליים על הכיסא שמולך?
תתפנקי קצת. מחר יום חדש בעז"ה.

אגב, זה לא כל כך נורא שכעסת. הן זקוקות לגבולות. וטוב שאת כאן כדי להציב להן אותם.
אם כי ברור שפחות כיף להיות מציבת הגבולות...

אני בסדר.. מתנתקת מזה קצת.. העיקר לא חושבת על מחר.

אחח שוקו חם😍

ואת כבר במדור השווה ביותר בגן עדן.




היו ימים..

לא להתרגש מידי. זו כנראה תקלה.

 

כי הכלל הולך ככה:

 

איזה הורים אלו שאנחנו נתקלים בהם, כל הזמן יש להם תלונות, לא מבינים מה המורים משקיעים...

 

לעומת זה, דווקא לילדים שלנו יש כאלה מורים, שזה ממש בלתי נסבל. לא מבינים בכלל מה זה הורים..

זו בדיחה ידועה של מורים/מפקחים שהם גם הורים..

 

שתמיד מתלוננים על ההורים איך הם מתייחסים למורים - 

 

אבל כשיש להם ילדים בבי"ס, אז "בדיוק להם" יוצאים מורים כאלה שבאמת מגיע להתלונן עליהם.....

 

 

למעשה, לגבייך, באמת אל תתרגשי מידי.

 

את לא "מכשפה", את בדיוק כמו שאת כאן. זה אכן כך, שיש ילדים שלא מפרשים נכון את החביבות של המורה, ואז אין ברירה אלא לעשות קצת רוורס. 

עם הזמן, מתרגלים איך להיות לגמרי נחמדים ועם משמעת טבעית.

ומההורים אל תתרגשי מידי. אם את יודעת שהיית בסדר - זו דרכו של עולם. הם לא נמצאים בכיתה, לא יכולים להאמין שהמלאך שלהם עושה משהו לא בסדר.. והרבה פעמים, גם בעצמם חסרי נסיון לחלוטין ביחס לביה"ס.

יסוד הקוטריות הוא בסיס היהדות😕️

מחר עם כוחות מחודשים. הצבת גבולות ברורים.
בודקת אחת אחת עם שיעורי בית, תיהרג ואל תעבור.
מחר יהיה מושלם.

סתם, בעז''ה אשתפר מפעם לפעם.. תודה ולילה טוב!

בס"ד

 

את תותחית!!!

 

ואם צריך- את יכולה להפעיל עליהן את ה- מבט שלך... מבטיחה לך שהן יתהפנטו כמוני..!

 

סומכת עליך הכי הכי בעולם!!

ואז אמא נחמדת פותחת את הדלת...

אנסה מחר ואעדכן בתוצאות

האמת - הכל באהבה, ועם גבולות שמתייחסים עליהם כמובנים מאליהם. כך ש"לא נעים" גם לילדות לעבור עליהם. 

 

הצלחה רבה.

 

[וממתי אמא פותחת דלת בתוך שיעור?..]

מטושטשים וקשה להן.. מבינה אותן, ועדיין חייבים גבולות של משמעת.. אחרת אין דין ואין דיין.

צהרון לימודי יענו.

אולי גם פרסים יעזרו קצת...

המצב בעם ישראל מושלם.

אם אלו המכשפות שלנו המצב יופי️

בס"ד

 

אך אם אין ברירה לפעמים זו האופציה הטובה ביותר והנכונה!

 

 

אני בגן משתדלת ממש להיות בנחת עם הילדים..

כי זו הגישה שלי ואני לא מאמינה בלצעוק..

וככה כל היום התנהל ב"ה

 

אבל במפגש סיום הילדים עשו משהו בניגוד לכללים של הגן, הבסרתי ואכן רובם הפסיקו,

אך היו ילדים שאמרתי להם עוד פעם, ועוד פעם

ובפעם השלישית (כשראיתי שזה מפריע לי להעביר מפגש באופן תקין) הרמתי את הקול שלי ואמרתי להם בטון רציני להפסיק.

כולם היו בשוק כי הם אף פעם לא שמעו אותי מרימה ככה את הקול. ואז אמרתי לילדים שאני לא אוהב להרים את הקול שלי ולכעוס אך כשאני אומרת משהו ולא שומעים לי אין לי ברירה אלא לפעול באופן הזה ואני יודעת להגיע אליו..

זה עזר להם מאוד!

 

יודעת כמה את תותחית ואת בכלל לא מכשפה!

 

ממש כיף לקרוא
כל הכבוד!

שיימשך ככה כל השנה D:

תותחית!

ברוך ה'

אלופה שלנו!

2. מייק ווזאבסקי

3. נפש חיה

 

רק תתייג אותם לפה... זה גורם להם להיכנס לשרשור...

1. חסדי הים - צעירים מעל עשרים

 

@חסדי הים

 

@נפש חיה.

 

ועליך נוותר...

בס"ד

1. @חסדי הים
2. @מייק ווזאבסקי
3. @נפש חיה.
4. @איוושה

6.
לרוסיה אין מקום בעולם הספורט. לא באולימפיאדה ולא במונדיאל

@מקום בעולם אולי?

בס"ד

 

 

1.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1137

 

2.

חסה קלבסה- צובעים את הילדות בירוק

 

3.

אודות מופע: טל פרידמן ברגוע: לאן משרד כרטיסים

 

4.

פתגמים אכילים: הצבא צועד על קיבתו

 

5.

https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1707

 

6.

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=572&wrkid=9323

 

 

 

1. @רחפת..
3.@ברגוע!
5. @ציף
6. @מבקש אמונה



2. @גלויה
4. @צועד


ברחתי לישון. לילט!

בס"ד

 

וואסח על התיוגים!

בס"ד

 

1.

מקצב – ויקיפדיה

 

2.

http://www.zusha.org.il/tag/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94/

 

1. @חצי משלם
2. @שריקה

תהנו

אל תסכמו אותי בויקיפדיההההה !!!

1. @חצי משלם
2. @שריקה

עוד -
1. רציתי לעשות לב טהור אבל התוצאות לא משהו..

2. https://www.google.co.il/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://www.yaeldror.co.il/%3FpageId%3D4832&ved=0ahUKEwiIrsXojo3WAhVFWhoKHRN7A6AQFghBMAQ&usg=AFQjCNHDcd2avnxpLAGgGc5r1Ym-rikqwA

3. https://www.google.co.il/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://www.bhol.co.il/101127/%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%2595-%25D7%2599%25D7%2593%25D7%2590%25D7%2592-%25D7%25A4%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%25A7%25D7%25A6%25D7%25AA-%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2591-%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2597.html&ved=0ahUKEwjx-oW6j43WAhXDaVAKHZggB68QFgggMAM&usg=AFQjCNEfpDecuDzIwWBzOjwuovvG2dciOg

נראה לי מהכותרות כבר אפשר להבין

בס"ד

 

1. איזה באסה שאי אפשר לעשות אותי....

 

2. @שמן פשתן

 

3. @פה לקצת

 

 

@פה לקצת ראתה את התיוג? היא ביטלה התראות.. @פה לקצת?

והחלטתי לרמות
חידה נוספת-
http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k2651.htm

בס"ד

 

 

והאם תפסתם פעם חייזר

כן במאדים

או תוצרים שלהם
האם לכאלה חייזרים התכוונת

האם מחיר הדלק של חללית יותר יקר מאוקטן 95 בישראל?

😢

באנגלית זה נשמע יותר טוב.

א. אם אתה מתייחס לתגובה מסויימת כדאי להגיב לה ישירות או לפחות לתייג.
@מאמע צאדיקה

ב. לא הבנתי למה נפלת עלינו..
בציבור שלנו דווקא מתייחסים מאוד בכבוד לחרדים ויודעים שיש שם הרבה טוב ויש לנו מה ללמוד מהם.
נכון שיש מה להשתפר, אבל המצב לא כ"כ נורא כמו שנראה מדבריך.
התגובה שלה לא דיברה על הציבור החרדי אלא על תופעה מזעזעת בישיבה מסויימת.

ג. אם כבר אז קיים זלזול אצל הרבה חרדים כלפי הציבור והרבנים שלנו.
אני לא אכתוב דוג', אבל המשפט האחרון שלך אומר הכל..

א. אוקיי סליחה אני לא בקי פה בכללים, אבל באמת כמו שכתבת בעצמך זה לא נוגע כ"כ למקרה הספיציפי.

 

ב. בחלק גדול מהציבור כן,בחלקים אחרים לא. וגם בחלקים שכן - זה לא מספיק "להתייחס בכבוד". אתה יודע, אדם נתבע לפי דרגתו... ככל שהחברה שלנו במקום יותר גבוה - כך היא נתבעת יותר. ואם היא לא יודעת להכיל את החרדים - ולא רק "לדעת שיש מה ללמוד מהם" אלא גם "ללמוד מהם", ואפילו אתה יודע מה? "ללמוד איתם". מישהו "לומד איתם"? מישהו "לומד מהם"? כל הזמן מסבירים למה אנחנו צודקים והם טועים. 

 

ג. זה נכון שגם אצלם קיימת בעיה, אבל 1. אנילא מסכים לניסוח "אם כבר". זה נכון שיש אצלם בעיות, אבל עצם הניסוח "אם כבר" מראה -לדעתי - על קלות ההאשמה כלפיהם ופחות בדיקה של עצמנו. 2. אני לא מדבר רק על יחס לחברה השנייה במובן של "הוא אמר לי הוא לקח לי" אלא גם במובן של "מה החברה נותנת" מה היא תורמת לעולם, למדינה, לעם ישראל, לחברה התורנית. האם יש איזה מישהו דתי לאומי שמדבר בהתלהבות על איך שהחברה התורנית החרדית גדלה ומתפתחת ומלמדת המון תובנות בעולמה של תורה? ודאי שלא. למה? כי אף אחד לא חושב שצריך ללמוד מהם. אף אחד לא חושב שכדאי ללמוד אצלם. צריך ללמוד מחשבים, צריך ליישב את הארץ. הכל נכון, אבל מה עם תורה? אתה יודע מה? "צריך לאהוב חילונים!" מישהו חשב פעם "צריך לאהוב חרדים!"? אני רק חושב על המשפט הזה "צריך לאהוב חרדים" וישר עולות לי בראש תמונות של העוויות פרצופים שעשו כל מיני יהודים נחמדים עם כיפה סרוגה, בישיבות ושלא בישיבות. תחשוב גם על זה.

אני מסכים עם חלק מהדברים שלך
וכתבתי שיש עוד לאן להתקדם.

אבל אני כן חושב שאנחנו מאוד "מכילים" (והרבה יותר מזה) אותם, וגם לומדים מהם הרבה דברים.
בישיבות הדת"ל מאוד מעריכים רבנים חרדים, וגם מזמינים אותם לישיבה להעביר שיעורים או נוסעים אליהם.
משפטים כמו "צריך לאהוב את החרדים" לא נשמעים הרבה כי זה פשוט ומובן לכולם ואין כ"כ צורך להזכיר.

עיין מה שכתבתי בפיסקה האחרונה של הודעתי הראשונה בשרשור

את המשמעות של "ללמוד" את הנושאים האלה...

(אלא מאי? רבים מאלה שאני מכיר, אילו היו נפגשים בזה, היו פוטרים את זה בזלזול כשטות/בזבוז זמן/ביטול תורה/מה שלא יהיה. אנשים לא רוצים להשקיע, אז לא מבינים. או שלא יודע למה לא מבינים, אבל לא מבינים. אני יודע שלא מבינים, כי אני מכיר אנשים. בחברה הזאת ובעוד חברות. אז מי שלא מבין.. חראם עליו...)

ואפילו יצא לי ללמוד איתם..
בישיבה התיכונית שלי היה כולל של חרדים בתוך הב"מ וחלק מהזמן הם למדו איתנו.

כמו שכתב "חסדי הים" - החרדים הם בדלנים. לכן, וגם מהיכרותי עם התוכניות כמו תוכניות בית המדרש שתיארת - הסיכוי שלך להכיר את החרדים דרך זה - קטן מאוד. אני גם יודע מנסיוני, מכיוון שהייתי מעורב בתוכנית כזאת, למרות שכנראה מצומצמת, ומכיוון שבסמוך הייתי גם במקומות חרדים - אני יודע שאין שום היכרות אמיתית דרך זה. גם במקומות אחרים השעות יחסית מצומצמות, גם אם לא כל כך, וגם זה יותר יחסי מלמד-תלמיד, והסיכוי להכיר די קטן. כדאי לזכור, שבאופן כללי בגיל מבוגר או גם בגיל צעיר במסגרת לא אינטנסיבית, קשה להכיר אנשים מבלי להתחקות אחריהם. אינני מציע שנערים בישיבה תיכונית ייטפלו לאברכים כדי להתחקות אחריהם. אבל אני מצביע על כך שקשה להכיר. כמו שאמרתי - אני יודע שההיכרות מועטה, מסיבות שונות, ומה שנקרא "זר לא יבין זאת". לך שנה ללמוד במקום חרדי ואז יש לך סיכוי להבין. שוב, זו לא המלצה, זה רק הבעת רעיון. את ההמשך תקרא כאן.

ההיבדלות של חלקם, וחוסר החיבור שלהם לקידמה, עושה רע להם ורע לבריות.

לגבי 'גדלות האדם', זה תלוי איך להגדיר את זה. לפענ"ד, ברגע שההשקפה מצומצמת, אי אפשר להגיע ל'גדלות האדם'.

עליך לדעת, ש"אדם גדול" אינו "אדם שגדל". הגדולה מגיעה מהקדוש ברוך הוא. הגדילה היא רק הופעתה של הגדולה בעולם, בהתנוצצות איטית, כאור בוקר יזרח שמש, באופן שמתאים לעולם הזה לסבול. לכן, האדם הגדול אינו זקוק לעולם. להפך, העולם זקוק לו. וחוץ מזה - מתכונותיו של אדם גדול - זה יודע כל מי שמכיר אנשים גדולים - כתוב גם במסילת ישרים (לא ציטוט במילים: ) "נקיי הדעת שבירושלים לא היו יושבים בסעודה אלא אם כן יודעים מי מסב עמהם". גם בחז"ל יש המון הלכות וכדומה בסגנון זה על חברים לעומת עמי הארצות. לכן, גם החרדים - נזהרים ולא מתערבים בכל המי ומי. וזה מדרכו של אדם זהיר ובודקני. ולכן אתה מוצא אותם, למשל בכולל אברכים, ולא מחוצה לו. ולכן באמת קשה להשיג אותו - וזה חלק ממעלתו. מה לעשות. הגר"א כותב - שהקדושה צריך יגיעה רבה להשיגה. וגם אדם קדוש, צריך יגיעה רבה להשיגו. מה לעשות. ואיך כותב הרב קוק, גם הקדושה הולכת לאט (ויש לזה עוד מקורות) ולא בבת אחת, ולא בבהילות. אז גם היחס לקידמה לא צריך לבוא ב"פרץ של קידמה". הבהילות אינה טובה אף פעם. 

 

אינני אומר, אגב, שהחרדים הם דווקא פיסגת המין האנושי. ישנם מעלות רבות לבני אדם, וייתכן בהחלט שמעלותיהם של דתיים לאומיים עולות על מעלותיהם של חרדים. (בהכללה כמובן). אבל ישנה מעלה של "היות אדם" של "היות אדם גדול". זה עניין של אישיות, זה לא קשור ליכולות או לאינטלקטואל או לכל מיני דברים. זה גם לא אומר שאתה האדם הכי מצליח בעולם. זה רק אומר שאתה אדם שממקסם (מלשון מקסימום, ואם תרצה גם מלשון מקסים) את יכולותיו האישיות. אני לא די בקי ודי חכם להסביר, אבל זה בגדול.

פעם ראשונה שאני כותב בשרשור כזה.
התרגשתי #אימוג'י רלוונטי (איך שמים כאן אימוג'ים ד''א?)

בס"ד

מבואסת.
וכל הערב הזה היה בא לי לבכות.. אבל כשהדמעות יוצאות אני כועסת על עצמי ועוצרת אותן..


ואני בלחץ מטורף ממחר..!
והאסימון מתחיל סוף סוף ליפול..
ואני מאוכזבת מעצמי..

נסי לתת לך זמן של דמעות
לא להילחם בהן. אנחנו בני אדם ולא אנשי פח.


אני חושבת שאם תהיי בדיבור של השגחה
לא תהיי מאוכזבת.
תקבלי את המציאות
ממילא יהיה לך אפשרות לשמוח בהתקדמות!
את מדהימה ומשקיעה ואין סיבה שלא תצליחי.
את עושה את שלך והשם עוזר....


בעזרת ה

ה ייתן לך מילים נכונות
ותרגישי סיעתא בכל!
בהצלחה מתוקה!

בס"ד

זה לא רק ממחר..
בכ"א לא חשבתי שיבינו..

ותודה.

עם כל הקושי,
וכמה שיראה לך אולי מוצלח יותר או פחות

את היכולות שלך אף אחד לא יכול לקחת ממך
קצת לחץ, גננת שתראה אותך בריכוז לא מוצלח..
זה שטויות.

את גננת על.

:-/

היה לי טוב היום בגן ב"ה!
וחברה ילדה בת

ולאור הכתבות בחדשות-

אני לא מבינה אמהות שמסכימות לשלוח ילד ללמוד בפונוביז'

מי רוצה שהילד שלה יהי "שונא" או "מחבל"?

ממתי לתלמידים של רב גדול קוראים בכינויי תארים ככ מכבדים?

 

"והגבעונים לא מבני ישראל המה"

 

יש שם בעיות רבות.

ואין שום בעיה ב שונאים ומחבלים. גם אם הקונוטציה שלילית..
הפעילות הפיזית בין הפלגים בישיבה אכן מכוערת ביותר..

חשבתי בשבוע האחרון על קושיה בכוזרי,

מה שהביא אותה למסקנה שצריך להבין את כל הכוזרי מחדש.

 

ואז ראיתי שגם הרמב"ם מסכים איתו, ורס"ג, וחובות הלבבות.

בקיצור, אפשר לחזור לשגרה. 

אני חושבת שצריך לייסד פרס (פנסי ומלא חשיבות עצמית כזה, כמו נובל או מאן בוקר) לאנשים שסיימו את העבודה שלהם בלילה אחד *וגם* הספיקו לישון.

 

לא שאני אזכה בו או משהו 

 

עריכה:

מתחביבי בלילות לפני הגשת עבודה: להיכנס לקבוצת "חיסונים- בחירה מושכלת" בפייסבוק, ולהתעצבן. 

סוף סוף להיות ערה בארץ הקויידש

הצצתי בבלוג, יפה מאוד.
תצליח.

ברוכה הנמצאת: )

אבל לא סולחים 

השנה אלול היה לי נורא.
יעני טוב אבל לא טוב כמו כל שנה.

ובתשלום.

בדרך כלל מספר המקומות מוגבל.

שזה קצת כבד עליך. מותר לך שיהיו לך רצונות, רגשות וקשיים.

אולי להגיד לו שהרגשת שנה שעברה שזה עדיין לא מתאים בשבילך ובעה בעתיד אולי תהיה מוכן לזה

אולי לומר מהצד הטכני שיהיה לך קשה ואתה לא בטוח שתעמוד בזה(לא חייבים לפרט מאיזה סיבות...), ואתה מבקש ומעדיף שלא..

"לגבי להיות בעל המקריא השנה, החלטתי שלא.
יש לי יותר מדי יראה, פחד, לחץ ועצבים (Nervous) סביב זה, ואני לא יכול לעמוד בזה.
אני חושב שהבן שלך, יהיה בעל מקריא יותר טוב...
סליחה על הענין של הבעל מקריא."

נקווה שהוא יבין אותי.
אני עדיין רועד עם פעימות חזקות.

"לגבי להיות בעל המקריא השנה, החלטתי שלא."

 

וזהו..

אתה לא חייב לו כלום. והוא צריך לכבד את ההחלטה שלך. למה להתנצל?

הייתי מוותרת על 2 השורות האחרונות בהודעה.

לאפשר לו להחליט איך לפתור את הבעיה שלו.
ובגלל שאתה לא צריך להתנצל. הוא בדק איתך, לך לא התאים, זו המציאות. למה אתה מתנצל? אולי הוא צריך להתנצל? כמו שהוא לא צריך גם אתה לא צריך.

המשפחות הרבניות החשובות בישראל, ויש לי קשר אתו מהילדות. אבא שלי למד כבר אצל אביו, והיה תלמיד מובהק שלו.

הקיצור, יש פה קשר עמוק, ויש לי הרבה מאוד יראה ממנו.
כך שאני מתבייש ממנו, ומתרץ את עצמי.

שיהיה לך קשה מדי השנה

אני ממש צריך לשמוע את זה, החשק שלי לא לטוס לא בשמים- בלשון המעטה

אם לא ר' נחמן לא הייתי חושב בכלל לטוס לשם.  

 

 

לא בשמים.. יצא שנון חח

כאן אני לא יכול לערוך

אני מחכה כבר לסליחות.
אבל בלי הקטע הזה של לישון פחות..

ואני חייבת גם ללמוד משהו ולהתחזק לקראת התקופה המיוחדת של ר"ה ויו"כ בין כל המבחנים הללו. עד ר"ה יש מבחנים😑 .
חייבת למצוא איך שהראש שלי טיפה יהיה מונח יותר בהתקרבות לה' מעבר לרגיל.

זה מהדהד בי בערך כמו הסיפור הזה.

שמעתי פעם סיפור מפי רב שליח חבד"י מאוקראינה שסיפר הסיפור כחוויה בלתי נשכחת מהיותו שליח.

יום אחד מיד לאחר תפילת שחרית ביום שלאחר יו"כ ,כשעטף עצמו בטלית והחזיק שופר ראה אישה מבוגרת מאוד מסתובבת ביער, כידוע האדמוה"ז קבור בעיירה(האדיטש). היה נראה כאילו היא מודאגת, כאילו חיפשה משהו והוא ראה לנכון לשאול האם היא צריכה עזרה. כשראתה אותו היא פרצה בבכי! ממש דמעות!!!

הוא לא הבין מה פשר ההתרגשות המוגזמת. הוא שאל האם הכל בסדר?
אמרה שבשבילה כעת בבוקר שלאחר כיפור כשראתה יהודי שהיה עטוף בטלית ומחזיק שופר הדבר ריגש אותה מאוד.
אני מבין שזה מרגש- אמר לה. אבל למה כך בכית?
היא הסבירה וסיפרה שבתור אישה יהודיה בלבד, לא דתיה, בזמן שאמא שלה הייתה חיה היא תמיד הרדימה אותה לפני השינה עם המסר שאם יש דבר שעליה לזכור כל חייה זה ללכת ביו"כ לבית הכנסת, ובמיוחד ביום שלאחר מכן בבוקר! היא סיפרה שאמא שלה סיפרה לה שיש **קטרוג על עמ"י כשביו"כ באים לבקש מחילה מה' ומיד- יום לאחר מכן כבר לא משתדלים ולא קמים למניין ואם יש דבר חשוב ושעליה לזכור- זה את זה! לכן כשהיא הבינה שהיא פיספסה מלהשתתף בתפילת שחרית- הדבר כאב לה נורא. וכשהיא ראתה שיש יהודי שמחזיק שופר, התרגשה מאוד וחשבה לעצמה שלפחות היא תזכה לשמוע קול שופר, כי יש מי שיתקע לה בשופר! היא באה על אף גילה המופלג לחפש מקום שעדיין לא התחילו בו להתפלל ולכל הפחות שיתקעו לה בשופר. כך שהמחזה היה בעיניה כמיוחד מאוד ומשמעותי ביותר. רק(?) תקיעת שופר.

תבינו כמה אנחנו, בתור דתיים בכלל, ובתור צעירים בפרט - צריכים לדרוש מעצמנו. לא רק ביום שלפני כיפור, ב"ה שיש צ'אנס בזמן זה להתעורר, אבל גם לאחר מכן. ושזה בעז"ה ימשיך כל השנה!

אישה מבוגרת מאוד. ביער לבד. מחפשת בבוקר מניין. רוצה לשמוע תפילה. לא דתיה- קיבלה מסר עוד מהיותה ילדה יהודיה בעיירה- לזכור את היום שלאחר כיפור! מלאכים **מקטרגים בשמים ואומרים: "וכי אלו בניך?? רצים ונוהרים לבתי הכנסיות ביו"כ, מבקשים ומתפללים, מבטיחים ושואפים- ואילו ביום שלמחרת- כלום!! לא קמים להתפלל. ממשיכים בשלהם.
אני כותבת ומעבדת את הסיפור תוך כדי בראש, כי נזכרתי בו ממש עכשיו וראיתי לנכון לשתף ולתזכר לעצמי כמה אני צריכה לעשות. לא להגיע כך ליו"כ, אלא יותר לחשוב, לעשות חשבון נפש, להתפלל בכיפור ובעז"ה להמשיך ליישם את ההחלטה הטובה שהחלטתי ולשאוף לטוב יותר. לרוחניות. להתקרבות לה'.

ישמצב לטיפ? איך תוך כדי שאני שוחה בים מבחנים הדבר יתאפשר? אני רוצה מאוד ללמוד/לנצל את הזמן לרוחניות ולתשובה. איך גורמים לכך לקרות ?
מבחנים זה לחץ אמיתי.
תודה לעונים!

(הגבתי לך, אך השאלה מופנת לכולם!)

נראלי כדאי לך כל יום להתמיד במשו קטן שתוכלי לעמוד בו...

וזה בע"ה יעזור למתח הרוחני להישאר טוב. כמה מזמורי תהילים

נש"ק
מבצעים
לימןד חסידי קצר
מצוות / הקפדה על דברים שאדם דש בעקביו

הרעיון שלהם זה זה. במשהו קטן מאד-להשפיע על עצמינו וממילא על העולם כולו



תזכי ונזכה כולנו
יחד עם כל בית ישראל
לשנה טובה ומבורכת
רוחנית וגשמית
בכל
מכל
כל

איך את?

אני צריכה לחשוב על משהו. אני פשוט מאוד רוצה להשתפר בכל מיני דברים וכשהמחשבה ע"כ מצטלבת עם המחשבה על הלחץ שעתיד ממש להיות- זה רק מקשה.

בהחלט עודדת. תודה
ואשמח לעידוד נוסף.
בא לי כאפה להתעורר בעשייה רוחנית.
מתוך מקום טוב ושאיפה טובה- ב"ה!

נראלי שהתייבשתי אתמול.. אבל שתיתי הרבה ואני בסדר! משתקמת
אני לא אוהבת כאפות.......



לאט ובנחת רוח
תגיעי בטוח.

עכשיו לגבי אלול.

הרב פינקוס כותב בספר שלו כמה הסברים/ מהלכים לכל התקופה הזאת.

אחד מהם (מקווה שאני מדייק) :
במשך השנה אנחנו קצת התנתקנו מהקב"ה, כמו חברים טובים או זוג שיש כמה דברים שמפריעים לקשר שלהם להיות חי כמו פעם וכמו שהם רוצים באמת.
הכי קל זה להמשיך לזרום ולא לפתוח את הנקודות הרגישות שמפריעות, כי זה עלול לגרום לאי נעימות עם הצד השני.
אבל ככה הקשר ימשיך להיות יבש וחסר.
לכן דבר ראשון שעושים זה פשוט להפגש ולדבר כמה שיותר, בלי להתמודד עדיין עם הבעיות.
להראות שאנחנו לא מרוצים מהמצב ורוצים לחזור ולחדש את הקשר.
זה אלול- ליצור כמה שיותר נקודות מפגש עם ה' יתברך. זה יכול להיות בתפילה/ התבודדות/ קבלה אישית.

אח"כ ראש השנה זה פשוט השמחה מזה שחזרנו להיות בקשר, מתעלמים מהבעיות שיש ברקע ופשוט שמחים מעצם חידוש הקשר, מהעובדה שאנחנו בנים של הקב"ה. (בר"ה לא מזכירים ואפילו לא רומזים שום דבר שקשור לחטא).

עשרת ימי תשובה ויו"כ זה כבר התמודדות ישירה עם הבעיות.
אבל זה מגיע מתוך אהבה לקב"ה, והבנה שזה נדרש כי בסופו של דבר צריך להתמודד עם הבעיות שיש בקשר.

סוכות ושמחת תורה אלא ימים של שמחה אחרי שנטהרנו ביו"כ.

את נמצאת עכשיו בתקופה לחוצה, ה' יודע את זה.. ולכן אם תנצלי את המעט זמן שכן יש לך לחידוש הקשר עם ה', הוא מאוד יעריך את זה, כי ככה רואים כמה את באמת רוצה.
זה העיקר! רחמנא ליבא בעי!

מקווה שעזר במשהו..

תודה על התשובה.
הרעיון מסדר יפה את התחושות וכבייכול תוחם את ההשתדלות המעשית בזמן מסויים כל פעם.
זה בהחלט עודד אותי.

(@נפש חיה. שמחה שאת מרגישה יותר טוב! )

לא סגורה לגבי הטוב..
ואם לא אמצא תעסוקה אז רשמית הוא יהיה לא טוב

היום הולך להיות יום יחסית סטנדרטי. בינתיים התחיל מוקדם מדי אבל ניצלתי את הזמן לעשות משהו טוב.

בבא בתרא כא א – ויקיטקסט 

ריש דוכנא

ירך המנורה

יש :  1)כי את מה שהלב שלי בחר של קובי אפללו ..2) השיר שם טבעת עליה של דודו אהרון 3)   משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו של דני רובס 4) רוב השעות של עידן רייכל 5) מי את של אברהם טל 6) הזמנה לחתונה של אורי בנאי. 

זה כרגע מה שעולה לי לראש.... אנסה לחשוב על עוד ואגיד....

-אנדרה מורואה

"הנישואים ישארו החשוב שבמסעי התגליות שאדם יכול לקחת על עצמו."-סרן קירקגור

יש לי אהבה פשוטה - משהו של פעם לא זוכרת מי שר.. אולי הפרברים?

רבות למחליפה אפילו פעם בחודש.

היו שם הרבה רעיונות.
וכבר אמרתי שהדרך הכי טובה זה להתחתן
נשואה מובטלת לא משלמת.

וואלה לא ידעתי על הקטע של הנישואים.. אני יגיד לחבר שלי להציע מהר

בבי''ס או בגן..
זה לפי קריאה כך שאת מגיעה רק מידי פעם



הצלחתי לשלב כך עבודה במשך כל התואר

אם נגיד מעסיקים עוזרת בית או בייביסיטר בתשלום, אז לפי החוק אמורים לרשום אותה באתר של ביטוח לאומי, ולשלם עליה ביטוח לאומי, כמה שזה יוצא, לא הרבה..

 

אז אם את עובדת בין לבין בדברים כאלה, או שיש לך אפשרות לעבוד בכזה סוג של עבודה,

את יכולה לבקש שיעשו לך את זה, אם את עובדת אצל מישהו מספיק נחמד..

או אפילו לטפל בזה בעצמך, עם מ.ז. שלו..

לרשום אותי לביטוח לאומי?כאילו למה שירצו לעשות את זה?בחיים לא שמעתי על תלוש משכורת של בייביסיטר

והם לא צריכים לשלם, את יכולה לשלם להם כמה שזה עולה..

אז מה אכפת להם?

במיוחד אם את מטפלת בפן הטכני..

 

זה עדיין יצא לך הרבה הרבה פחות מלשלם ביטוח לאומי רגיל

(גם כשאת עובדת עם תלוש בעיקרון הביטוח לאומי יורד לך מהמשכורת, לפחות חלק ממנו)

אז אולי היא תהיה מוכנה לטפל לה בזה.

 

ובעיקרון גם היא בעצמה יכולה לטפל בזה, בשם המעסיק.

זה אינטרנט, ואף אחד לא יודע אם את המ"ז של העובד מילא המעסיק או הוא בעצמו..

 

בחיים לא עשיתי את זה,

אבל יש לי חברות שעושות את זה קבוע.. אז כנראה זה אפשרי

 

וחוץ מזה, ביקשו רעיונות- העליתי רעיון

שתבדוק אם זה מתאים לה או לא...

הם פשוט לא יודעים את הדרך לשם

מי שאוהב אותך גורם לך לבכות מי ששומר אותך גורם לך לצחוק

בין השאר, כי אתה מרגיש כנראה חשוף לביקורת שלהם. כאילו באים "מלמעלה"..

 

אבל צריך לדעת - שבצד כיבוד ההורים ומוראם, יש גם רבדים שהאדם בונה לעצמו ומכיר את עצמו, והם לא תמיד באמת מכירים אותם. גם לא יכולים לעמוד על הדקויות שבתוכו.

אז מה שאפשר ללמוד ממנו ולקבל, לומדים ומקבלים. מה שסתם פגיעה מאי הבנה עם מי הם מדברים, צריך לדעת שאכן לא יודעים, ותקבל שכר על השתיקה...