האם משהו עשה פוריקט באנגלית על ארגונים שונים (עזר מציון,חסדי נעמי ,בני עקיבא ,יד למרפא ) אז בבקשה שיעלה את זה לפרום זה דחוף תודה
ראשית, אפשר לדעת איך זה קשור דווקא לתנועה??בת-ישראל-וציון
שנית, עשיתי ואני יכולה להשיג עוד מספר עבודות על אירגונים כאלו אבל הן בעברית...למה זה??
אתה עושה את הפרוייקט על בנ"ע ?שיראל:)
שלום
יש כאן מישהו מסניף חולון או שמכיר את הסניף?קושקושני=]
אני!?!?שקד123
איל אפשר לא לחטוא?! טיפ קצר ונחמד מתוק מדבש
בפרשת השבוע שלנו (פרשת וישב) מסופר על הנסיון של יוסף עם אשת פוטיפר.
אחרי שהאחים מכרו את יוסף, הוא היה עבד אצל פוטיפר (שר בית-המטבחיים של פרעה).
אחרי שהאחים מכרו את יוסף, הוא היה עבד אצל פוטיפר (שר בית-המטבחיים של פרעה).
פוטיפר ראה שיוסף שיא המצליח בכל מה שהוא עושה - ונתן לו להיות אחראי על כל ענייני הבית שלו, שזה מעמד ממש גבוה.
א-ב-ל - פה מתחילות הבעיות..
יוסף היה שיא החתיך, ובגלל זה - אשת פוטיפר התאהבה בו. כל הזמן היא ניסתה לגרום לו להיות איתה, אבל יוסף התעלם ממנה.
ואז - יום אחד, כשרק יוסף והיא היו בבית - היא ממש תפסה בבגד שלו, וניסתה לפתות אותו להיות איתה.
עכשיו, בואו נעצור שנייה את הסיפור.
תחשבו שנייה מה עובר ליוסף בראש:
מצד אחד - הוא יודע שזה אסור לגמרי להיות איתה.
אבל מצד שני - אף אחד לא בבית. ז'תומרת שאף אחד לא ידע מה קרה. ויותר מזה - אם יוסף לא יהיה איתה זה בטוח יפגע בו - אף אחד לא יאמין לו שהיא ניסתה לפתות אותו, והיא בטח תמציא עליו איזה סיפור שיגרום לו לאבד את העבודה. ו..
וואו. זה אשכרה חתיכת נסיון ענק.
בתכל'ס - כל העבודה של יוסף תלויה בזה, כל החיים של יוסף תלויים בזה..
אבל אז, רש"י אומר שיוסף דמיין את אבא שלו מסתכל עליו.
הוא חשב על זה שאם מישהו שהוא מעריך היה איתו עכשיו - הוא בחיים לא היה מעז לעשות כלום.
אז הוא פשוט דמיין שאותו מישהו מסתכל עליו ורואה אותו חוטא.
ולכן >>
בהחלטה של רגע יוסף מחליט לברוח -"וינוס ויצא החוצה".
יוסף משאיר את הבגד שלו אצל אשת פוטיפר ביד - ופשוט רץ משם מהר, לפני שהוא יתחרט.
עכשיו, מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?
א-ב-ל - פה מתחילות הבעיות..
יוסף היה שיא החתיך, ובגלל זה - אשת פוטיפר התאהבה בו. כל הזמן היא ניסתה לגרום לו להיות איתה, אבל יוסף התעלם ממנה.
ואז - יום אחד, כשרק יוסף והיא היו בבית - היא ממש תפסה בבגד שלו, וניסתה לפתות אותו להיות איתה.
עכשיו, בואו נעצור שנייה את הסיפור.
תחשבו שנייה מה עובר ליוסף בראש:
מצד אחד - הוא יודע שזה אסור לגמרי להיות איתה.
אבל מצד שני - אף אחד לא בבית. ז'תומרת שאף אחד לא ידע מה קרה. ויותר מזה - אם יוסף לא יהיה איתה זה בטוח יפגע בו - אף אחד לא יאמין לו שהיא ניסתה לפתות אותו, והיא בטח תמציא עליו איזה סיפור שיגרום לו לאבד את העבודה. ו..
וואו. זה אשכרה חתיכת נסיון ענק.
בתכל'ס - כל העבודה של יוסף תלויה בזה, כל החיים של יוסף תלויים בזה..
אבל אז, רש"י אומר שיוסף דמיין את אבא שלו מסתכל עליו.
הוא חשב על זה שאם מישהו שהוא מעריך היה איתו עכשיו - הוא בחיים לא היה מעז לעשות כלום.
אז הוא פשוט דמיין שאותו מישהו מסתכל עליו ורואה אותו חוטא.
ולכן >>
בהחלטה של רגע יוסף מחליט לברוח -"וינוס ויצא החוצה".
יוסף משאיר את הבגד שלו אצל אשת פוטיפר ביד - ופשוט רץ משם מהר, לפני שהוא יתחרט.
עכשיו, מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?
תחשבו שנייה על האדם הכי צדיק שאתם מכירים, מישהו שאתם שיא המעריכים -
זה יכול להיות אח שלך, הרב בישיבה\באולפנא, או פשוט חבר טוב.
עכשיו - תחשבו שאותו אדם היה רואה אתכם חוטאים. אבל מזה חוטאים? חוטאים בגדול.
לא נעים, הא?..
זה בדיוק כמו שקרה ליוסף -
הכוח הזה לא לחטוא בא אליו כי הוא דמיין שיעקב מסתכל עליו חוטא, ואז הוא שיא ההתבייש.
אז מעכשיו - בכל פעם שאנחנו באים לחטוא במשהו - תחשבו שאותו אדם צדיק שאתם מכירים מסתכל עליכם.
איזה פאדיחות זה אם חווה (שם בדוי) תראה אותי עכשיו מדברת לשון הרע.
איזה לא נעים אם יוחאי (סתם שם..) יראה שאני לא מתפלל שחרית.
נכון עכשיו כבר לא ממש בא לכם לחטוא?
זה יכול להיות אח שלך, הרב בישיבה\באולפנא, או פשוט חבר טוב.
עכשיו - תחשבו שאותו אדם היה רואה אתכם חוטאים. אבל מזה חוטאים? חוטאים בגדול.
לא נעים, הא?..
זה בדיוק כמו שקרה ליוסף -
הכוח הזה לא לחטוא בא אליו כי הוא דמיין שיעקב מסתכל עליו חוטא, ואז הוא שיא ההתבייש.
אז מעכשיו - בכל פעם שאנחנו באים לחטוא במשהו - תחשבו שאותו אדם צדיק שאתם מכירים מסתכל עליכם.
איזה פאדיחות זה אם חווה (שם בדוי) תראה אותי עכשיו מדברת לשון הרע.
איזה לא נעים אם יוחאי (סתם שם..) יראה שאני לא מתפלל שחרית.
נכון עכשיו כבר לא ממש בא לכם לחטוא?
נהנתם מהדבר תורה? אשמח ממש שתקפיצו אותו, כדי שעוד יהודים יוכלו ליהנות 
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
יישר כח יפה מאוד!!!!!שקד123אחרונה
זה עוזר לי מאוד לפעולה שאני עושה
אני כתבתי-בבקשה שמרו על זכויות יוצרים!(זה סטירי)שרייבר
תנועת נוער-רק בוא ותבחר\כותב צעיר(משה שרייבר).
בנ"ע-תנועת הנוער הגדולה והמורחבת ביותר במגזר הדתי.
תנועה הפועלת על ערכים,מחזקת אנשים,ובעיקר-מייצגת את ציבורינו.
מתמקדת בנושאים כמו לשים כיפה,לא להפלות בין בנים לבנות(ובזמן הפעולות כ"ש),ולא להתקוטט.לפחות לא בשבת.
מתלבשים כמו תרבות המערב-ודוגלים באמרה "עת לעשות לעצמי הפרו תורתיך".
כמובן שעל המנהגים הישנים לא צריך להקפיד,כמו לבוש מיוחד לשבת,לבוש צנוע ואיסור נגיעה.
בוודאי שאני דן את "בנות עקיבא"-לכף זכות,שהרי מרוב הלחץ בשבת הן שוכחות להתלבש...או את הבנים שלמדו תורה כל הלילה ולכן מתפללים ביחיד.אבל לפני חצות. בד"כ.
הסיסמא: "תורה ועבודה".מיושמת על-פי הערכים והפעילויות.
לדוג':הסניף הגדול ביותר בתנועה ארגן טיול "סליחות" בלילה לחב"ב.כמובן בנים בנות.ח"ו-לעשות והפליה.
אבל זה בסדר.היה חושך ולכן לא ראו אחד את השני.אחד את השניה.
הפורש לתנועה אחרת-דינו כפורש מהציבור.כמובן אם פרש מסיבות שטותיות כמו מצוות.
לאחרונה עולים רעיונות של סניפים בבנ"ע כמעט נפרדים(כמעט=חוץ מכיתה י' ומעלה-הגיל הכי בעייתי),אך את הרעיון של "נפרד"-
לקח כבר שבט "אריאל" בגבעת שאול לפני כ 33 שנים.
אז יש תורה ועבודה. או רק עבודה?
עזרא-תנועה ג"כ למגזרינו.לקחה ברצינות את הרעיון של פירוד,ולכן-חוץ מ:מסדר,משחקים לפני הפעולה,מסעות,שיחות,פרוייקטים בחופש,ישב"צים,
חוץ מאלו-הכול נפרד.לפחות הפעולות.
הערכים ברורים:אסור לעשן לפני גיל 18,להשתדל לא לנבל את הפה,ואם אתה "חנון"-אז לך ל"אריאל".
תנועת הנוער הראשונה לדתיים.פעילויות באמצע שבוע וגם בשבת.
למה לא נפרד לגמרי?קיבלתי תשובה-החיים לא נפרדים ולכן צריך להכין אותם כבר עכשיו. אז למה לא להתחיל מכיתה ד'? מוקדם מידי? ובט' זה לא מוקדם? - אה שככתי בעצם המפקד מעורב מכיתה ג'...
אריאל-תנועה חדשה יחסית(כ-33 שנים),או יותר נכון 2 תנועות:אחת לבנים ואחת לבנות.
חסרונות?כמובן!הפלייה גמורה בין בנים לבנות.גם בחודש ארגון.
כולם שם "דוסים" עם כיפה בגודל של סיר על הראש.ציציות בחוץ ברחובות תל-אביב.חילול ה' ממש.
הסיסמא: "תורת חיים בעוז".כל החיים על-פי התורה.ובעוז-בלי פשרות.
הבעיה המרכזית היא: שרק בגלל שבני-עקיבא לא נפרד,ורק בגלל שלא מקפידים על איסור נגיעה,ועל תלבושת צנועה-
רק בגלל זה-פתחו תנועה משלהם במקום לנסות לשפר.לנסות לאחד."ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
ע"פ טענה זו-נוריד ציצית-ונצטרף ל"צופים",נחזור לגבולות 1700 בשביל להתאחד עם השמאלנים,
ואולי נעבור לאירופה ונתאחד עם הנוצרים?רק אולי.
עוד חסרונות?חוץ מהקטע של נפרד לגמרי,והקטע של להיות דתי(יהודי) בלי להתבייש,
והקטע שקמים בשמונה לפנות בוקר בשביל להתפלל בשבת-אין עוד הרבה חסרונות.
אז לפני שתצחקו על "אריאלניקים"-אפשר קצת לפרגן.
שנזכה לאחדות ישראל ולבניין אריאל
שתבנה ירושלים העיר,ממני כותב צעיר.
משוחררים לפעולות.
ומה העניין לשים את זה בפורום כאן?נעמה*
עם כל הכבוד לכותב הצעיר,בניעקיבא
האידיאל הוא לא להיות נפרדים, ואין צורך לדרג את התנועות לפי מעשיהם.
בשום מקום בהלכה לא כתוב שעל זה נשפט האדם [ברמה הכללית- אלא יותר דברים של "תחת לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב"].
הטענות כאן כל כך רדודות, שאין לי אפילו את הכוח להגיב עליהן אחת לאחת.
אבל אגיב על נקודה אחת:
בכל דיון שיש לנו עם אדם/קבוצה אחרת, יש לצאת מנקודה של כבוד והערכה לצד השני.
פעם נתנו לי כלל: אם אינך יכול לתת 3 טענות למה הצד השני צודק, שב ותלמד קצת יותר לפני שאתה מפגין את דעתך.
יש דרכים רבות בעבודת ה'. לא רק דרכך צודקת.
מסכימה . תחקור לעומק , ואז תחשוב לפני שתכתוב .שיראל:)אחרונה
אני צריכה רעיון לפעולה בשבתאורושקוש
לשבט הרא"ה משו קליל.. אני לא המדריכה שלהן היא רק בקשה ממני להחליף אותה השבת ואני לא רוצה לעשות משו כבד.. אני רוצה משו כיפי יותר..
את יכולה לקרוא איתם את הסיפור הזה.. ותזרמי..Hakuna.Matata
יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס, שמו היה עידו. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו.
חשבתי לעצמי : למה שילד ייקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח יורם.
היה לי סופשבוע עמוס (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי בשבת אחה"צ) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת.
בשעה שהלכתי , ראיתי חבורה של ילדים רצים לכיוון עידו , העיפו לו את כל הספרים מהיד והפילו אותו לאדמה.
המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מ' ממנו. הוא הביט למעלה וראיתי את העצב בעיניו.
ליבי יצא אליו, רצתי וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו.
נתתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה " וחייך אלי.
זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית , עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם , איפה הוא גר.
הסתבר שהוא גר לידי , אז שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם לכן.
הוא אמר שהוא הלך לבי"ס פרטי קודם לכן.
בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן.
דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים.
מסתבר שהוא ילד "גזעי
שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל ? הוא ענה שכן.
בילינו ביחד כל אותו סופ"ש וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי.
ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הספרים.
אמרתי לו , נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחוב את כל הספרים האלה כל יום . הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים.
במהלך 4 השנים הבאות , עידו ואני נעשינו חברים טובים.
כשסיימנו את התיכון , התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה.
ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם" הוא היה צריך לשאת את הנאום בשם הבוגרים בטקס סיום התיכון.
ראיתי את עידו באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון.
הוא התמלא וממש נראה טוב למרות המשקפיים.
הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג- אתה תהיה גדול" הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים ( מלאי הכרת תודה) וחייך."תודה" הוא אמר.
כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך בגרונו ואמר:
סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעשות את זה במהלך השנים הקשות הללו - ההורים שלך המורים שלך.אבל יותר מכל החברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זהו המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו . אני הולך לספר לכם סיפור , הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני כששמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו.
הוא סיפר שהוא תיכנן להתאבד באותו סופשבוע.
הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותם כדי שאימא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן.
"למזלי , ניצלתי , החבר שלי הציל אותי מהתאבדות".
שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור החתיך , הפופולרי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו.
ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי למחייכים את אותו חיוך מכיר תודה, שעד לאותו רגע לא הבנתי את המשמעות של אותה הכרת תודה.
אף פעם אל תמעיט מהעוצמה של פעולותיך ביותר - שיכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה.
בורא עולם שם אותנו בתוך חייו של האחר כדי שנשפיע זה על זה בדרך חיובית.
"חברים הם שליחים של השם שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר הכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף ברגעים של חולשה"
יש שירשור פעולות למעלה. מוזמנת להעזר. ב"הצלחה! נעמה*אחרונה
אולי זה יעזורבניעקיבאאחרונה
עמדת בני עקיבא בנושא האלימות נגד צה"ל~nhykb~
קומונריות יקרות
ה' עמכן!
את אחינו נבקש – בלי אבל...
השבת נקרא כולנו את קריאתו של יוסף "את אחי אנכי מבקש" גם אנו בימים אלו מחויבים לבקש את אחינו את אלו העומדים על משמר ארצנו ומוסרים את נפשם למען עם ישראל.
הדעת אינה סובלת את שמתרחש במסגרת המחאה והרצון לשמירה על ארצנו, עלינו לומר בקול גדול ובלי להוסיף לאחריו 'אבל'... כל עימות פיזי או מילולי עם צה"ל, מפקדיו וחייליו הוא חמור ביותר וראוי לכל גינוי... מי שעשה מעשים אלו פגע בבסיס החיים המשותפים של עם ישראל בארצו ההתנהגות של הפורעים, היא חילול השם נורא, אין שום דבר שיכול להצדיק מעשי אלימות שכאלה, ובמיוחד כשהוא מכוון נגד אחינו חייל צה"ל, המוסרים נפשם על הגנת העם הארץ, אין לגלות סלחנות והבנה לפעולות מעין אלו, המעוררות מלחמות אחים מיותרות ומסכנות את המרקם האנושי שנבנה כאן בשישים השנים האחרונות ופוגעות באושיות היסוד של מדינת ישראל כמדינה ריבונית.
למרות שתקוותי היא כי הפעולות המדוברות אינן קשורות לפעילויותינו אין להתעלם מהתופעות הסובבות אותנו, לעיתים מצטרפים חניכינו למחאה לגיטימית וראויה ומוצאים את עצמם נפגשים עם תופעות שמנוגדות לדרכנו-דרכם, יש לעשות הכל לחנך להסביר ולדרוש מהם להימנע מלהתקרב לזירות המתנהגות באלימות מכל סוג שהוא, להוקיע ולהתרחק מכל שיתוף פעולה עם מחאה הקשורה בדרך זו.
אנו מבקשים לעסוק בסניפים בשבת הקרובה בנושא זה, מחלקת הדרכה תוציא לקראת השבת חומר ונקודות לדיון בעניין, כמו כן נעלה לאתר התנועה התייחסויות של חברי מליאה בנושא.
בברכת חברים לתורה ועבודה
דני הירשברג
הנהלה ארצית רח' הפסגה 24, ת"ד 16073 ירושלים 91371
טל: 5693111 02 פקס: 6241626 02
Email:hanhala@bneiakiva.org.il
דרוש... $$$$####$$$$בל"חית
דרוש סניף שמוכן לארח את הסניף שלנו לשבת צוות=]
זו שבת חשובה כי היא האחרונה עם הגבורה - אז של מי יהיה הכבוד? 
אשמח אם תכתבו כאן ואפשר גם באישי!
דיי דחוף!
תודה רבה ותזכו למצוות!
איזה סניף אתם?קושקושני=]
אני אגיד לך באישי!=]בל"חית
הייתי אומרת שאנחנו, אבל אני לא בצוות......בת-ישראל-וציון
מצטערת...
(אם אתם ממש רוצים להיות בסניף נחמד אם צוות ממש איכותי בגליל אז אני יכולה לתת לך איש קשר)
תתני רמז לגבי האיזור הרצוי..דואגת!
כל מקום בארץ הוא רלוונטי=]בל"חית
מה זה לא אצל הקומו'? והגבורה ונעלה ביחד?הללי נפשי
נשמתי...בל"חית
א. לא זה לא אצל הקומונרית מסיבות אישיות של אחת המדריכות...
ב. זה רק הגבורה ולהבה, כי נעלה עוד לא פועלים כצוות הם עוד לא חלק מהצוות בצורה רשמית...רק אחרי הסמינריון
מצאתם סניף? קפיץ.הללי נפשיאחרונה
חושבת על הדרכת חוץ~מישי~
באיזור ירושלים. עדיף סניף דוסי יחסית.
אם למישהו יש אפשרויות אשמח? בלי להתחייב. אני עוד לא בטוח רוצה חוץ אבל רוצה לשמוע אפשרויות.
מישהו יודע מה זה סיירים?ספרדוסית
המחנה קיץ של השבט החדש....בת-ישראל-וציון
השנה של שבט איתן (כבוד!)
תודה רבהספרדוסיתאחרונה
איתן כבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמה הסניף שלכם מנה בשבת ארגוןהודיה כהן
אני ראשונה שלנו מנה 280
כןבניעקיבאאחרונה
לפני כ-7 שנים, הוציאו הנהגת הנוער חוברת הדרכה על מסע המושבות. בזמנו, כל שנה היו יוצאים בחנוכה למסע מושבות [בשנים האחרונות זה הפך למסע גרעיני נחשון] נראה לי שאפשר להשיג אותו במרכז הדרכה.
בני עקיבא: "תנועה של עם"?'"אורות'"
למה כשיוסי ורדי (מזכל אריאל) ביקש לאחד את התנועות, תנועת בני עקיבא נענתה בשלילה.
הרי אנו דוגלים בזה שאנחנו "תנועה של עם"?
ומיבחינתי האיחוד של התנעות זה דבר שלא יחייב את הסניפים המעורבים להפריד ת'סניף. או להפך...
.מדריך בבני עקיבא.
זאת בדיוק המחשבה שלפי דעתי עלולה לבלבל...לבן כהה
אם אנחנו תנועה של עם, זה אומר שעכשיו אנחנו חייבים לעשות הכל כדי ליישם את זה?
יש דברים שלמרות האידיאל, אתה לא תעשה...
כמו שאתה רוצה שכל העיר תהיה אצלך בסניף, אבל אני לא חושב שאתה תהיה מוכן לקבל מסומם לפעולה...
ללבן כהה~מישי~
כן לפעמים אתה לא תעשה בשיל האידיאל דברים שסותרים את האידאלים האחרים שלך. אבל ברור שזה לא פוגע באידאל של בני עקיבא שיש סניפים נפרדים. זה כאילו מקדשים את המעורב. זה מזכיר לי את מה שלמדנו בישעיהו: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע"(ישעיהו ה,כ) אגב זה מופיע גם איפשהו בתחילת ספר מסילת ישרים הענין של לעשות רע ולחשוב שהוא טוב....(אבל בענין יותר של התבלבלות ולא של לתרץ את הרע- להפוך אותו בכוונה לאידיאל כדי לתרץ את מעשיך...ואני לא זוכרת בדיוק את המקום אם יצא לי אחפש ואגיד)
לא הסברתי את עצמי...לבן כהה
רק התכוונתי להגיד, שאם ראית ש"תנועה של עם" לא התקיים עד הסוף, זה לא אומר שזה לא אידיאל...
כנראה, שמשהו אחר גרם לו להדחק הצידה...
להיפך, אני ממש חושב שצריך סניפים נפרדים..
בני עקיבא -תנועה של עם!פצפונית
בתנועת בני עקיבא- ישנם גוונים רבים מאוד!
בני עקיבא מכילים כ"כ הרבה סוגים של אנשים.. דוסים/מסורתיים/חילוניים וכ'..
אריאל פועלת במישור אחר וכבודה במקומה מונח..
לשתיהם אידיאל ומטרה מאוד חשובה ויפה אבל לשתיהן דרכים שונות מאוד..
את יכולה לראות זאת לפי קהל החניכים של כל תנועה.. ולפי כל הסטיגמות (שאני לא ממש אוהב אבל אין מה לעשות איתן) שאריאל זה של ה"דוסים" בני עקיבא זה של ה"לייטים"..
אני לא חושבת שיש כ"כ הרבה סניפים באריאל כמו בבני עקיבא שישנן חניכים וחניכות לא דתיות שלראשונה נפגשות עם ערכים/ היהדות/ ההלכה/ התורה וכ'..שזה דבר עצום! זוהי זכות גדולה ונתינה ועשיית חסד ברמות שאי אפשר לתאר!!
ולכן מלכתחילה השוני הוא כ"כ גדול שאני באמת מבינה כמה זה קשה לביצוע..
ברור שכולנו רוצים שזה יקרה אבל אני מאמינה שאם זה לא יצא לפעול זה כי אנשים גדולים יותר החליטו וראו לנכון להחליט ככה מסיבות שאולי אנחנו לא רואים..
ברור שאם זה היה קורה זה היה נפלא עצום משמח ומרגש!
זה עוד יבוא! בע"ה!!
מדריכה בבנ"ע..
הייתי חייבת להעתיק כי אני חושבת שזה ממש ממש נכון ועונה לשאלה..
..שווגי =)
אנחנו רוצים להשאר בנ"ע, למה שנתאחד ? כדי שנהפוך גם אנחנו לאריאל ?!
אממ... לא.לבן כהה
למה אנחנו רוצים להישאר בני עקיבא?
אנחנו רוצים להיות שייכים לעם ישראל, כי אנחנו אנשים של עם.
המטרה היא לא לשמור על השם של בני עקיבא, המטרה היא להיות מאוחדים..
א"א לדון במקרה ספציפי כשלא יודעים את פרטי המקרהעוד חוזר הניגוןאחרונה
בס"ד
לעניות דעתי בנ"ע אכן משתדלת להיות "תנועה של עם".
לא שמעתי על המקרה שאתה הצגת לכן אני לא יודעת עליו כלום, אבל ממה שכתבת אני מניחה שגם אתה לא יודע עליו את כל הפרטים.
איך שאתה מציג את זה זה נשמע כאילו מזכ"ל אריאל בא למזכ"ל בנ"ע ואמר לו: "בוא נאחד את התנועות" ומזכ"ל בנ"ע אמר לו: "לא רוצה".
תסכים איתי שכנראה שזה היה קצת (הרבה) יותר מורכב מזה. כנראה כל צד הציב את התנאים שלו לגבי איך התנועה המאוחדת תהיה ולא הצליחו להגיע להסכמה. זה לא אומר שאחד הצדדים "אשם".
דווקא מתקופת ההדרכה שלי הכי למדתי שאסור לקבל דברים כפשוטם, כמו שהם נראים כלפי חוץ ושאסור להאמין לשמועות. אלא, אם משהו מפריע צריך לברר אותו לעומק עם שני הצדדים.
לדעתי, איחוד התנועות יהיה דבר נפלא. עוד לא הצלחנו להגיע לשם. לא נורא, בע"ה בעתיד נצליח. אבל לדעתי יש גם הרבה דברים חיוביים בזה ששתי התנועות פועלות במקביל. רק צריך שיהיה כבוד בין התנועות, ולדעתי בסה"כ יש.
שבוע טוב! 
למשהו יש תמונה-יש דופק??
של כתובת אש של שבט איתן?
אם למשהו יש אני אשמח אם הוא יעלה (זה קצת דחוף...)
>>>שיראל:)
אתה יכול גם לחפש באתר של בנ"עעוד חוזר הניגוןאחרונה
בס"ד
אני חושבת שיש שם כמה
מחפשת פעולת חבריא ב' לשבת הזאתעוד חוזר הניגון
בס"ד
(כן, אני יודעת, אני אסתכל גם בשרשור הנעוץ).
עדיף על נתינה, לא חייב. וצריך שמצד אחד תתאים לחבריא ב' (מעורב), אבל מצד שני שתהיה קצרה ולא חופרת.
אם יש למישהו רעיון, אשמח.
תודה! שב"ש!
מקפיצה! עוד חוזר הניגוןאחרונה
"וואי, איזה תותח אתה!! פשוט שפיץ!!"מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
[הפעם יש גרסת ביינישי"ם - פה ]
]מכיר את זה שחבר שלך בא ונותן לך מחמאה, ואתה כזה: 'לא.. מה פתאום, אני בכלל לא כזה, פשוט רק עכשיו יצא לי לעשות את זה..'?
מכירה את זה שחברה שלך אומרת לך: 'וואו, אחותי, איזה יפה השיער שלך היום.. פצצה!',
ואת אומרת לה: 'מה? איכס. לזה את קוראת יפה?'...
---
ואת אומרת לה: 'מה? איכס. לזה את קוראת יפה?'...
---
מן הסתם לכולנו יצא לפחות פעם אחת בחיים שהחמיאו לנו, ואנחנו הכחשנו את זה.
למה בעצם אנחנו עושים את זה?
כי בד"כ מי שאומר רק 'תודה' על המחמאה ולא מכחיש את זה - נחשב לשיא ה'חש'. היום אנחנו רגילים לא לומר על עצמנו שומדבר טוב, כדי שלא יחשבו שאנחנו 'חשים', או במילה אחרת - מתגאים.
אז בעצם מכאן נובע שאדם שנחשב לעניו בחברה שלנו - זה אדם כזה חסר עמוד שדרה, שלא מאמין בעצמו, וחושב שהוא לא טוב בכלום.
אבל רגע, זה נראלכם באמת האידיאל להיות אדם כזה חלש, שלא באמת מעירך את עצמו?
אז זהו שלא.
אדם שעניו באמת, זה אדם שיודע שב"ה יש הרבה דברים שהוא טוב בהם, א-ב-ל - ופה מגיע אבל ענק - את הכל ה' נתן לו, אין לו שומדבר בזכות עצמו.
ז'תומרת שכן, יכול להיות שאתה מנגן ממש יפה, ואתה לא צריך להכחיש את זה כל פעם שאומרים לך את זה - אבל אתה צריך תמיד לזכור שה' הוא זה שנתן לך את הכישרון הזה כדי שתוכל להשפיע טוב בעולם, זה חלק מהשליחות שלך פה בעולם.
וכן, אם את טובה במתמטיקה את צריכה לנצל את הכישרון שה' נתן לך - ולא לומר שאת לא טובה בזה, כי ככה את לא תעזרי לאף אחד - לא לך, ולא לעולם.
למה בעצם אנחנו עושים את זה?
כי בד"כ מי שאומר רק 'תודה' על המחמאה ולא מכחיש את זה - נחשב לשיא ה'חש'. היום אנחנו רגילים לא לומר על עצמנו שומדבר טוב, כדי שלא יחשבו שאנחנו 'חשים', או במילה אחרת - מתגאים.
אז בעצם מכאן נובע שאדם שנחשב לעניו בחברה שלנו - זה אדם כזה חסר עמוד שדרה, שלא מאמין בעצמו, וחושב שהוא לא טוב בכלום.
אבל רגע, זה נראלכם באמת האידיאל להיות אדם כזה חלש, שלא באמת מעירך את עצמו?
אז זהו שלא.
אדם שעניו באמת, זה אדם שיודע שב"ה יש הרבה דברים שהוא טוב בהם, א-ב-ל - ופה מגיע אבל ענק - את הכל ה' נתן לו, אין לו שומדבר בזכות עצמו.
ז'תומרת שכן, יכול להיות שאתה מנגן ממש יפה, ואתה לא צריך להכחיש את זה כל פעם שאומרים לך את זה - אבל אתה צריך תמיד לזכור שה' הוא זה שנתן לך את הכישרון הזה כדי שתוכל להשפיע טוב בעולם, זה חלק מהשליחות שלך פה בעולם.
וכן, אם את טובה במתמטיקה את צריכה לנצל את הכישרון שה' נתן לך - ולא לומר שאת לא טובה בזה, כי ככה את לא תעזרי לאף אחד - לא לך, ולא לעולם.
בפרשת השבוע (פרשת וישלח) - יעקב אומר:
"קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך"
בעצם יעקב אומר פה שוואלה, הוא קטן. לא באמת מגיע לו להצליח.
אבל כרגע ראינו שאדם עניו באמת זה אדם שיודע שיש דברים שהוא טוב בהם, ולא מכחיש את זה.
אז איך זה מסתדר?!
אז זהו, שאנחנו יודעים שה' נתן לנו תכונות מסוימות וכישורים מסוימים - והכל בא רק ממנו.
אז פה בעצם יעקב מראה לנו את הענווה האמיתית -
מבחינת עצמנו - לא מגיע לנו כלום, כי אנחנו לא באמת טובים.
אבל רק בזכות מה שה' נותן לנו - אנחנו מצליחים ב"ה.
אז בעצם ה' עושה איתנו חסד ענק בזה שהוא בכלל מביא לנו את התכונות והכישורים שיש לנו, כי באותה מידה הוא יכול גם לא לתת לנו אותם.
ולכן, יעקב מרגיש כ"כ קטן מבחינת ה', כי ה' נתן לו (וגם לכל אחד מאיתנו) כ"כ הרבה. וכל מה שהוא נותן לנו הוא נותן לנו סתם ככה, בחינם.
וואו. תחשבו איזה טוב ה'.
אז פה בעצם יעקב מראה לנו את הענווה האמיתית -
מבחינת עצמנו - לא מגיע לנו כלום, כי אנחנו לא באמת טובים.
אבל רק בזכות מה שה' נותן לנו - אנחנו מצליחים ב"ה.
אז בעצם ה' עושה איתנו חסד ענק בזה שהוא בכלל מביא לנו את התכונות והכישורים שיש לנו, כי באותה מידה הוא יכול גם לא לתת לנו אותם.
ולכן, יעקב מרגיש כ"כ קטן מבחינת ה', כי ה' נתן לו (וגם לכל אחד מאיתנו) כ"כ הרבה. וכל מה שהוא נותן לנו הוא נותן לנו סתם ככה, בחינם.
וואו. תחשבו איזה טוב ה'.
אז לסיכום,
ענווה אמיתית זה לדעת שב"ה יש לי כישרונות - אבל הם לא הגיעו לי בזכות עצמי, אלא רק בזכות ה'.
ולכן - אנחנו צריכים להרגיש ממש התבטלות כלפי ה', כי הוא נותן לנו כ"כ הרבה.
ענווה אמיתית זה לדעת שב"ה יש לי כישרונות - אבל הם לא הגיעו לי בזכות עצמי, אלא רק בזכות ה'.
ולכן - אנחנו צריכים להרגיש ממש התבטלות כלפי ה', כי הוא נותן לנו כ"כ הרבה.
שנזכה, בעז"ה!
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!