אל תהי בטוחה שבאמת את צודקת ולא האמא.
אני לא אומר את זה בתור אריאלניק או בתור איזה אויב של הסניף, ח"ו, אני מאוד מעריץ ומעריך את עבודת בנ"ע, וב"ה זכיתי גם להיות שותף בה.
אני גם לא מכיר את המקרה לגופו.
אבל אחד הדברים שאני הכי מתעב בעולם זה השאלה - "איך לשכנע את חבר שלי שאני צודק", כי זה אומר - "החבר שלי (במקרה הזה האמא) טמבל, ואני צריך להסביר לו מה טוב בשבילו", והדבר הזה יכול להיות טוב ונכון רק במקרים מאוד נדירים (החזרה בתשובה, ילד קטן מאוד, אדם שהויכוח איתו רגשי ולא שכלי ועוד..).
אני מציע שתתייעצי עם רב/איש חינוך לא נוגע בדבר ("הווה זהיר מהמשיאך ע"פ דרכו", מסכת סנהדרין) ומ ב ו ג ר (דגש על מבוגר, וקומונרית, במחילה מכל הקומונריות, גם אם היא חכמה מאוד [ובמיוחד אם לא] אין לה נסיון חיים, היא בסה"כ בשנה-שנתיים-שלוש יותר גדולה ממך...) שאת סומכת עליו ושהוא מכיר את הנפשות הפועלות ותחשבי, אולי, רק אולי האמא צודקת ולילדה אין מה לחפש בבנ"ע, ואריאל או עזרא רק יגרום לה לפרוח יותר.
השלב השני לענ"ד אם השתכנעת שבנ"ע זה המקום האופטימלי לילדה הוא לשכנע אותה דרך איש החינוך הזה או דמות אחרת שיכולה להשפיע עליה.
זה לענ"ד. וסליחה שזה ארוך.