שלום לכולם!! מדברת מדריכה בגובה עיינים מסניף רחלים (וואו כפיים כבוד וכו')
ועכשיו רציני כאוב ועצוב בסניף שמונה כ40 חניכים בנים מכהנים כ3 מדריכים 1 מהם מדריך באלי (שבא לו מגיע וכשלא לא...) ועוד 2 מדריכים שנותנים ת'נשמה בשביל להפריד את הסניף כנגד זרם ההורים ומדריכות החוץ כ10 מדריכות.. בקשתי הצנועה היא כדלהלן: אם אתה שישיסט מורעל ודוס!!! אבל באמת מורעל ודוס!! אנחנו פשוט חיבים אותך איתנו בצוות!! must!! אנחנו על סף קריסה!! (לא קריסה אבל כדי שיזעזע..
) תכל'ס עכשיו. אתה מכיר מישהו שלומד/חי באזו השומרון רחלים? תבעא אותו אלינו על טיל בליסטי מונחה לייזר וחום. למה המצב בטטט....מצפה להענות או לפחות לחיזוק מדריך מסניף רחלים !! tkhahcv@gmail.com נ"ב לכל מי שמכיר את הסניף זה לא מיועד אליך!! תמשיך את חייך כרגיל.. ישנה הקצנה על מנת לקבל רייטיניג עימכם המחילה!
בין חווארה לכיפל חארס
רחלים זה כבשים בלעז וזה על שם רחלה דרוק הי"ד שנרצחה בפיגוע ע,י בני עוולה ועל שמה הוקם המקום....
בין תפוח לאריאל..
רחלים
בואו אלינו יבש אצלינו ויש אצלינו מקום!!
בהשתדלות...
תלוי בך!
אאוטינג.. יש 9 מדריכות 
משהו פה חשוד מאוד.
היי
תקשיבו, הייתי צריכה להכין פעולה ממש דחוף להיום בבוקר ולא הצלחתי להכין. בסוף לקחתי אחת מהאינטרנט.
הפעולה בנושא ציונות.
יש משחק כזה שכולם עומדים בשורה, ואז מקריאים הגדרות וכל מי שזה רלוונטי אליו צועד צעד קדימה. (לדוגמה: כל מי שיש לו חולצה ירוקה).
יש לכם רעיונות להגדרות בבקשה??
פעולה על צחוק
או בדיחות
או שמחה
או סתם משהו טוב טוב טוב טובבב לכיתה זורמת ולא כ"כ עמוקה כזאתת
פליזזז זה מממששש דחווףףףף
ממש ממש חשוב!!! תבואו!! כל אדם משפיע!!!!20160225102751.pdf
היי, אני מדריכת שבט נבטים (והוווו ) באחד הסניפים בירושלים.
יש לי כחמישה חניכים (המספר לצערי לא קבוע, והם רק בנים כרגע) ואחד מהם מזלזל בי באופן קבוע, מול כל שאר השבט.
למשל בפעולה האחרונה שיחקנו משחק השוקולד, והגיע תורו של החניך להתחפש ולאכול. אז במקום להתחפש ולחתוך עם סכו"ם את השוקולד, הוא פשוט ניגש וצלחת ולקח את כל חבילת השוקולד. ביקשתי ממנו יפה שיחזיר ויקשיב לכללי המשחק- והוא, בשלו, אומר לי "מ'כפת לי?" ויוצא מהסניף עם השוקולד ביד שלו.
אחרי הפעולה הזאת אני ממש התעצבנתי (ואיכשהו הצלחתי לשמור אתזה ולא להתפרץ עליו) כי הוא גם זלזל בי ופתח פתח לשאר השבט לזלזל במדריכה-בי..והוא גם "שבר את המילה שלי" כשאמרתי לו להקשיב לכללים והוא זלזל.
אחרי הפעולה הלכתי לדבר איתו והוא סתם את האוזניים עם הידיים ושר "להלהלהלההה". אמרתי לו שהוא מוזמן לדבר איתי כשירצה, הוא הלך לביתו וחזרתי לישב"צ.
חוץ מזה, אותו החניך גם "נוגע" בי ובעוד מדריכות וחניכות (לפעמים גם חניכים בנים) במקומות מוצנעים.
זה לגמרי עובר כל גבול ודיברתי איתו על זה כמה וכמה פעמים, עד שבנטיעות פשוט התקשרתי לאמא שלו (לא לפני שהזהרתי כמובן עשרות פעמים) והיא אמרה שהיא לא מכירה את הבעיה, והיא חושבת שאני כביכול "ממציאה" את זה שהוא נוגע בבנות בצורה לא נעימה ולא צנועה בכלל. קיבלתי המון פעמים תלונות ממדריכות וחניכות שהוא נוגע בהן, וגם בי הוא נוגע.
איך אפשר להתמודד עם החניך הזה? אני כל פעם יוצאת שבורה ומיואשת מפעולה שבה הוא נגע וזלזל בי.
דבר ראשון קבלי ח"ח שפתחת את זה פה בד"כ אנשים נוטים להתעלם מהבעיה ולהאמין שהיא לא קיימת.... שנית- לגבי הנגיעות בפעם הבאה שקורה דבר כזה את מרימה עליו כזאת צעקה שינזול לו עור התוף מהנחיריים.. באמת עכשיו פשוט לצעוק עליו "תעיף את הידיים שלך ממני/ממנה ואם דבר כזה קורה שוב לגיטימי לתת לו מכה כואת ביד שילמד שזה קו אדום שלא עוברים!!! אם צריך אפילו סטירה טובה יכולה לעשות את העבודה אבל בשום פנים ואופן לא להחליק את זה, אסור לך!!! זה נותן למעשה לגיטימציה. לגבי הזלזול נראלי שאם תשעי אותו לתקופה מסויימת זה גם יתן לך זמן לבנות את השבט בלי הפרעות וגם יתן לו להתגעגע ולרצות לחזור כמו בנאדם אחרי שהוא חשב טוב טוב על איך שהוא התנהג.... בהצלחה ולזכור שאת שולטת ולא להשבר או להתייאש כי כל ההתחלות קשות!!! בהצלחה!!!
אז ככה - אני לא מתכוונת להכות חניך. לא משנה מה קורה, יש גבולות אדומים גם לי בתור מדריכה, ואני לא אחצה אותם.
אני באמת לא מחליקה את הקטעים שהוא מזלזל ונוגע, אחרי כל פעם אני לוקחת אותו לשיחה בצד ואומרת לו שזה מאוד לא בסדר ומבהירה שאלו מעשים חמורים ושלא יחזרו שוב... (לצערי לא כ"כ עוזר).
בקשר להשעיה- זה באמת רעיון די טוב, הבעיה היא שיש לנו באזור עוד 7 סניפי בנ"ע ועזרא בטווח חצי שעה הליכה, וכביכול יש "מלחמה" על כל חניך. ואם אני אעיף אותו, הוא פשוט ילך לסניף אחר, ואני אשאר עם 3-4 חניכים (לא קבועים).
ותודה רבה על התגובה
נוגעת בלבבקשר לרעיון לערב קומונרית או רכז- זה רעיון מעולה, וכבר שיתפתי את הקומונרית...
היא בעצמה כמה פעמים ניגשה אלי והתלוננה שהוא נגע בה, וישבנו שתינו (המד"ש לא כ"כ מתפקד בסיפור) וחשבנו איך אפשר לטפל במקרה הזה, ולא היו לקומונרית רעיונות.. היא הייתה נבוכה והמומה מהחניך בדיוק כמוני.
אני אדבר עם רכז בהקדם האפשרי, ואני מקווה שיהיו לו תשובות והצעות.
אני מתקשרת הרבה לאמא של החניך, והיא כל פעם "מאשימה" אותי שאני ממציאה את הסיפורים, ושהילד שלה מעולם לא זלזל בי או נגע בי או באנשים אחרים...
פעם אחת ביקשתי ממנו שיצא מהפעולה, והוא יצא ולא חזר. אחר כך קיבלתי טלפון מאוד כועס מההורים שלו שצעקו עלי (בכל זאת, סניף בעיר והיה כבר חשוך בחוץ) שאיזה מין דבר זה שככה אני מעיפה חניך מהפעולה וכו'...
הבעיה שיש לנו בעיר, זה שיש "תחרות" על כל חניך, ואם אני מעיפה את אותו החניך, הוא פשוט ילך לסניף אחר (ובאזור שלנו לא חסר... בטווח של חצי שעה הליכה נמצאים 7 סניפי עזרא ובנ"ע), כמו שכבר קרה לי עם חניך אחר (ושום דבר לא מחזיר אותו לסניף שלנו).
דיברתי איתו כמה פעמים שיחה רצינית ובוגרת, שהוא חייב ללמוד להתנהג בצורה מכבדת, ולכבד רצונות של אנשים אחרים לפרטיות, והוא פשוט התחיל לצחוק או לומר "מכ'פת לי" ולקום וללכת.. הוא ילד שמתנהג בצורה מאוד ילדותית, ולא נוהג לקחת אחריות על המעשים שלו אף פעם ("זה הוא אמר לי", "ככה היד שלי עשתה, לא אני").
ותודה ענקית על התגובה
זה לא משהו שאת אמורה להתמודד איתו לבד. אין לך את הכלים לזה. תפני למישהו שמכיר את הסניף ואותך, ויוכל לעזור לך להתמודד.
הקומונרית ואני חסרות אונים, היא ניסתה לעזור, וגם לה אין את הכלים להתמודד עם החניך שלי.
כמו שכתבתי לבעוז ועוונה, אני אפנה בעז"ה השבוע לאחד הרכזים של המחוז, ואתייעץ איתם.
אני נבוכה מול החניך ולא יודעת איך להתמודד (שזה לדעתי באיזשהוא מקום מחדל של בנ"ע- בסמינריון הדרכה לא קיבלנו כלים איך להציב גבולות ברורים וחדים, ולהבהיר שאסור לעבור אותם...) וזה פוגע גם בתפקוד שלי (בתור בנאדם מחוץ לסניף, לימודים והכל) ובתפקוד שלי בתור מדריכה בסניף, כשאני נדרשת להמשיך להעביר את הפעולה תוך כדי שהחניך מזלזל בי (השבת זה הגיע למצב שהוא קילל אותי באמצע הפעולה, סתם כך.. 
).
דיברת עם רכזים? הקומונרית דיברה עם הרכזים?
סמינריון, בסופו של דבר, זה זמן מועט מאוד כדי להכין מדריך לכל אתגר שהוא עלול להיתקל בו. לכן יש ליווי תמידי.
מצד שני, אולי כדאי לשקול לעזוב את ההדרכה. את צריכה לשים לעצמך קו אדום. ואם זה פוגע בך - בעיניי זה לא שווה את זה.
המצב הזה לא יכול להימשך. אסור לו.
אל תוותרי על התוצאות אולי יש לילד בעיות והוא צריך טיפול רגשי אל תוותרי על הילד כי הוא גם צריך טיפול לפי הנתונים שאמרת.!!
רעיונות לגלופה לפיזמונסניף של שבט מעפילות! כל גלופה תתקבל בברכה!!!!!
אנחנו מארגנות הכתרה בסניף, אם למישו יש רעיונות מגניבים אשמח..
ותקנון פורים!!!
רעיונות לחוקים שווים!!!! ממש יעזור לי...
עלה למעלה
עלה למעלה
הדובדבן שבקצפתאחרונה
היה חשוב לי לשאול אם רק אני הרגשתי ככה..
אני בשבט שם חדש (מורשה) ויצאתי ביום חמישי האחרון לצעדת הל"ה.
היה ממש טוב מגבש ועוצמתי וממש נהנינו!
אבל היתה רק בעיה אחת 'קטנה'..
כשהגענו לסוף המסלול חילקו מרקים וכולם אכלו ונהנו אבל אז הרבה מהשבטים פשוט.. נרדמו!
כן כן, נרדמו מעורב! בנים-בנות, שחלקם אפילו לא שומר נגיעה נרדמו אחד על יד השניה!!!
כמובן שאני לא באה בתלונות על התנועה עצמה, מי שלא רצה הצליח לא להירדם,
(חשוב לי לציין שבאותו הזמן היה מפקד וגם היה אפשרות לעלות על הגבעה- שווה רצח!! )
אבל בכל זאת- אני הזדעזעתי..
המדריכה שלי לא הרגישה טוב ולכן היא גם לא יצאה אבל דיברתי עם המדריך שלי,
ואמרתי לו איך זה שיש חניכים שמרשים לעצמם לעשות את זה?!
והוא אמר לי להתעלם מהם ושכל עוד אני לא ביניהם אני לא צריכה לדאוג..
אז עכשיו אני שואלת אתכם- איך אפשר להעלים מזה עין?
איך אתם יכולים לשות את המצב המזעזע שנוצר כאן?!
אני לא רוצה לשפוט אף אחד, באמת היה מאוד מעייף וגם אני כמעט נרדמתי, אבל ישר נעמדתי כי לא רציתי להיגרר לחטא..
זה קורה כל שנה?
טוב,אז ככה.
גם אני יצאתי השנה לל"ה,גם אני ראיתי בדיוק את מה שראית.
העניין הוא שזה לא רק זה. הבעיה שנרדמו אחד ליד השני (ושזה לא יישמע שאני מפחיתה מהבעייתיות פה)
זה רק מראה את כל הבעיות האחרות שלנו,היו שם עוד כמה דברים להזדעזע מהם..
אבל להזדעזע יעזור? למי? במה?
ולבוא ממקום של האשמה,של אתם ואתם,יעזור?
כדאי לשבת ולחשוב מה עושים,שבי עם חברות שלך,עם מדריכים שלך,עם דני הירשברג,לא משנה,
צריך לחשוב מה עושים ואיך מתקנים את הדברים האלו שיש לבנ"ע אפשרות לשלוט עליהם (לא דברים שאין להם יכולת לעצור)
וכמה שזה נראה גדול עלינו לנסות לעשות משהו..
לא מסכימה עם האמירה שאם זה לא אנחנו לא צריך לדאוג.
דבר נוסף החבר'ה פה בפורום לא נראלי אלו שנרדמו אחד על השני אז כדאי להרגיע קצת..
כמו כל פעילות מחוץ לסניף, זה קצת מראה למה שקורה בסניף. נכון הגבולות נמתחים קצת יותר, אבל זו מראה וזה מדד. הכל תלוי בחינוך שמקבלים בסניף. מי שמוביל את השבט בסופו של דבר אלו המדריכים של כל שבט ושבט.
נכון, קשה להעלים עין מדברים קשים. יש גם רעב ורצח ואונס בעולם. ולא הכל אנחנו יכולים לשנות. הדרך היחידה בה אנחנו יכולים לשנות את זה, זה להתחזק בעצמינו.
בהצלחה.
מה הבעיה?
אני ממש לא אומרת שזה בסדר,אבל אני מקווה שברור לך שאחרי לילה ללא שינה רוב האנשים לא נרדמים במחשבה על כמה זה בסדר או לא אלא פשוט לא מחזיקים את עצמם ערים. וגם לא נראה לי שמישהו שם לב לכמה לא בסדר ולא ראוי זה.
נכון, זה לא מצב אידיאלי (ולעלות על הגבעה באמת היה שווה רצח) אבל להרדם אחרי לילה ללא שינה זה דבר לגטימי לדעתי,גם אם לא הייתה שימת לב לצורה ולמצב.
עוברים על גידרי צניעות ברורים!!! כל פעם יקו ערב הרב מתוך המחנה ויצעקו שהכל תותים לא! זה ממש לא תותים זה מר ובכלל לא מתאים לבני נוער דתיים אז במחילה מכל מצטדקי בנ"ע זה דבר לא ראוי
כל מילה בסלע
דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!
נבטים ניצנים ככה....
תודה!!!!!!!
אני גר ביישוב דוס שיש בו סניף בנ"ע נפרד, בתוך היישוב הסניף מתפקד מטורף!!! פעילויות, פרוייקטים שבטיים, וכו'. אבל כלפי חוץ אנחנו ממש כמעט ולא יוצאים למסעות של התנועה, אין לנו קשר עם סניפים אחרים, ועושים טיולים רק של הסניף.
[אנחנו לא יוצאים למסעות כי: אין הסעות נפרדות, חלק מההורים לא יכולים לעמוד במחירים של החברות+טיול ל2 ילדים לפחות בסניף]
אחרי שנתיים שלא היה קומונר לסניף (היה רכז למדריכים, תקציבים,אבל הוא לא היה בשטח) חבר שלי נכנס להיות קומונר והציע לנעבור לאריאל.
מצד אחד במישור המעשי אנחנו נקבל הסעות נפרדות, ההורים לא יצטרכו לשלם על ההסעה, "התנועה" תהיה איתנו ונוכל לצאת למסעות ולפתח 'גאוות יחידה'.
מצד שני במישור האידאלי אני מאמין שצריך שיהיו כמה שיותר סניפים נפרדים בבני עקיבא כדי לקדם את התנועה במישור הרוחני, ו"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש".
כהמשך לדברים:
למיטב ידיעתי יש בבני עקיבא כ- 20 סניפים נפרדים (סניף בנים וסניף בנות עם צוותים נפרדים) לשכל סניף יש את הגוון שלו, האם אפשר להתאחד כל הסניפים ולצאת בקריאה לתנועה שייתנו לנו להיות שווים בתנועה כמו שאנחנו בלי להתפשר?
אשמח לתגובות...
ככל הידוע לי, האופי של הסניפים הנפרדים הוא מאוד מגוון.
יש סניפים נפרדים שמחזיקים באידיאל של לצאת למחנות ולמסעות כרגיל, רק בעדה\רובע נפרדים.
לעומתם, ישנם סניפים נפרדים אחרים שמתאגדים יחד ויוצאים לפעילויות נפרדות, כגון מחנה משותף סניפי בזמן של מחנה מעלות.
ישנם גם סניפים אחרים שבכלל עושים משהו סניפי ולא משתתפים בדברים של התנועה.
בעיניי, צריך לעשות חושבים לא רק עם הצוות הנוכחי, אלא גם עם הרב של הסניף וההורים, לבחון את האופציות ואת האופי, ולשקול את החלופות.
בעיניי אין משהו טוב יותר, אלא משהו מתאים יותר.
