פורום בני עקיבא (עמוד 39)

 

באתר של בני עקיבא :

 

http://bneiakiva.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

 

ו..

תחושות בירושלים
 

כשאני נכנס לירושלים, אני כולי שונה.
לא יודע מה יש בה בירושלים הזו, 
אבל היא גורמת לי מן משהו כזה בלב....
מן רצון להיות טוב יותר, נחמד יותר, אמיתי יותר...
פעם חשבתי שאולי זה האבנים
אחר כך חשבתי שאולי האנשים בה שונים,
אולי הצלילים, אולי קולות התפילה,
אבל היום אני חושב היום אני מבין
שמשהו במקום הזה, בעיר הקודש הזו, שונה, פשוט שונה
ולכן כשאני בירושלים גם אני קצת משתנה.
 
וגם...

 

בבואנו לכותל המערבי,
מביעים אנו את אהבותינו לירושלים
וכורתים עמה ברית.
מול הכותל המערבי והר הבית,
בירושלים המחאוחדת בירת ישראל,
אנו חשים כחוליה נוספת בשרשרת
הדורות של העם היהודי שהחלה באברהם אבינו,
דרך דוד המלך ושלמה בנו, המכבים ובר כוכבא,
ר' יהודה הלוי, מגיני העיר במלחמת בעצמאות,
חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים ועוד אלפי יהודים
במשך הדורות שמשאת נפשם ירושלים.

 

ובפי כולנו השבועה: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
 

 

וגם...
קטע קצרצר של הרב שלמה אבינר:

 

מדינה צריכה נשק ומשק,
מדינה צריכה שפה וארץ,
אך מעל הכל היא צריכה לב, רוח, נשמה.
ירושלים היא לב האומה.
ירושלים היא התורה והנבואה, הכהונה והמלכות.
לכן, הרבה יש לחשוב על ירושלים וללמוד על ירושלים,
להרגיש את ירושלים, ולחלום על ירושלים.
כאשר אנו נפגשים עם ירושלים,
הננו נפגשים עם התוכן היותר עמוק שבאומה.

 

יש לי מה לומר לך

זה למי שרוצה לעשות משהו בשמינית חוץ מללמוד ולעשות בגרויות

יאללה תביאו את השבט, הכיתה, הישיבה..

זה חוויה מדהימה!!

20150510193220.doc

יש בעייה בכל הקבצים בכל הפעולות.

תנסי לראות אם הפעולה קיימת גם במאגר באתר של בני עקיבא בישראל....

התקיעות היו בזמן המלחמה. פגזים, כדורים וכו'. אין מצב בעולם שמישהו בעיר החדשה שמע את התקיעות, כפי שעולה מהסיפור.

מה שכן, מוזמנת לקרוא כאן את הזכרונות של הרב גורן.

על שני אנשים אחד חילוני אחד דתי שאחד חיכה למשיח ואחד לא ואז הרב גורן תקע בשופר והחילוני רץ אחרי הטנק עם הרב גורן ןהתרגש נורא והדתי חיכה למשיח ופיספס את ההזדמנות.

זה?

תבקשי מהחניכים שיכתבו את החלומות שלהם בפתקים ויביאו אליך,

ואת תשימי את כל הפתקים בפחית שימורים,

ואז תדליקי באש את כל הפתקים.

החניכים בטח יזדעזעו שלכאורה, את 'שורפת' להם את החלומות...

תסבירי להם שזה לא אמיתי, ואת החלומות שלהם הם עוד יגשימו בעז"ה,

אבל כל השישה מיליון שנספו- לא היתה להם הזדמנות להגשים את החלומות שלהם.

 

אפשר להשתמש בזה גם ליום הזכרון...

היה דיון על זה באחת מהוועידות האחרונות. 

הכותבת דיברה יותר על רגש סובייקטיבי, בעוד שם דנו גם בעניין אובייקטיבי: סמינריון מדריכי דרור. הטענה הייתה שהסמנריון שמקבלים מדריכי דרור הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר שאר המדריכים. ההחלטה, ככל הזכור לי, דרשה לקיים סמינריון ברמה שווה לכל המדריכים.

לצערי, קשה מאוד למצוא את החלטות הוועידה. רפרפתי עכשיו כל החלטות הוועידה הכ"ג, אבל זה לא שם, אולי זה בהחלטות המועצה משנת תשע"א. 

{וזה מוסיף נקודה למחשבה: איזו השפעה יש להחלטות ועידה?}

בתור מדריכה בעבר של שבט קטן, אני זוכרת שהרבה פעמים נתנו לי את ההרגשה שהדרכה של שבטים קטנים זה לא חשוב...
וזה לרוב מגיע ממדריכים של שבטים גדולים שלא יודעים באמת מזה להדריך חניכים בגיל קטן, וכמה אנרגיות זה דורש וכמה השפעה יש לזה.. ולדעתי מאוד חשוב לשנות את התפיסה הזאת. מעבר לזה שהיא מוטעית ולא נכונה, יש כאן גם זלזול בהדרכה של מדריכים.. וזה לא ניראה לי תפקידנו לקבוע מה יותר משמעותי, כל מדריך משמעותי איפה שמתאים לו..
ובאמת הלוואי שבאמת יעשו עם זה משהו גם ברמה התנועתית

זה באמת בעיה. וזה מעצבן שאצת חברה שלי שמדריכת הראה מעריכים יותר ממני! למה זה?!? כי היא שנתים יותר גדולה מחניכות שלה? או בגלל שהם כבר פעולות ומארגנות דברים לבד? לעומת חניכות שלי בשבט מעלות שלא עושות כלום לבד ורק תלויות בי. אני מאוד שמחה שאני מדריכת מעלות ולדעתי זה הגיל הכי הכי קשה.. אבל זה לא לדיון עכשיו.
אני חושבת שאם אנחנו רוצים אפשר לשנות את זה... אפילו בדברים הקטנים, בין אם זה להערית ולהחמיא למדריכ/ה של שבטים יותר קטנים. ואם רוצים ללכת רחוק אולי אפילו לעשות ערב גיבוש למדריכי השבט במחוז( יש מצב שהמחוז יזרמו ויש מצב שפחות, אבל בחיים לא קורא כלום אח לא מנסים ) בהצלחה רבה!!

מזדהה

אני מדריכה של כיתה ד'-

ויש זילזול מטורף בגילאים האלו...

השאלה היא מה היא חושבת על עצמה

בתור מדריכת שבט נבטים

הגעתי למסקנה

שנכון שגילאים גדולים זה חשוב ובלה בלה

אבל הבסיס הוא כיתה ד'.

בעיות התנהגותיות

הקשבה במסרים

כבוד למדריכים

המנון תנועה עמידה במפקד והליכה לבית הכנסת

מה זה בני עקיבא למה אנחנו פה דווקא

במה אנחנו גאים

מה זה חודש ארגון

למה זה חשוב

מה זה גיבוש

מה זה חניך\מדריך\קומונרית

זה הכל אנחנו, המדריכים של השבט הקטן

בשביל שמדריכי ציון יוכלו לחנך כמו שצריך

ולא יסבלו בעיות התנהגותיות

אנחנו פה.

ועובדים ומזיעים על זה

כן, זאת אני, מדריכת שבט הר"אה בסניף. וכן, הרבה פעמים אני אומרת בעיקר למדריכות שבט נבטים, שאני מעריצה את מדרכי נבטים. למה? כי זו העבודה הקשה, כי החינוך הראשון לערכי בני עקיבא והבסיס זה השבט המדהים הזה! כי דוגרי, מדרכי נבטים עושים את העבודה הקשה!

אז שתדעו שלא תמיד מזלזלים וגם כשכן (או לרוב) תמיד יש את מי שמעריך בלי סוף!
 

(אני חניכה בשבט הרא"ה)

למה להעריך יותר מדריכים של שבט הרא"ה.

אצלינו בסניף תמיד מכניסים את הבנות הכי מדהימות שיש (הכרתי את השבטים שלהן מעולה-כי אנחנו סניף קטן) לנבטים ואלו שעכשיו מעלות קיבלו כל הדרך מדריכות שהשקיעו בהן את החיים (זה יותר ממדריכה אחת,כי בהתחלה לא היינו בנ"ע אז איזה 3 שנים הן היו השבט הכי קטן).

ותכל'ס-שבט הרא"ה זה המון דברים בסניף-חודש ארגון,הכתרה ועוד מלאאא. ובאמת שצריך מדריכה שתחזיק את השבט בזמנים האלה כי אלו תקופות קשות בתור שבט,אבל בהכתרה שלנו עשינו הכל לבד,המדריכה שלנו לומדת באולפנה ופעם שבוע פגשנו אותה.בתור שבט הרא"ה (וגם שנה שעברה) אנחנו מארגנות דברים לעצמנו (בעיקר בחופש) ושבט נבטים לא מסוגל לעשות את זה,המדריכות שלהן אחראיות על כל דבר ואם הן לא יעשו מספיק פעולות מעניינות-פשוט יעלמו חניכות.

אז אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב.

 

ואני ממש לא מסכימה איתך! 

נכון, ישנה ממש תחושה שמדריכי שבט הרא"ה מוערכים יותר ואני אגיד למה לי נראה - 

זה כמו ביצה ותרנגולת: כולם רוצים שבט רא"ה כי (רוב) ובנות חושבות שיותר קל להתמודד איתם, וזה יןתר מגניב כי את מכניסה אותם להדרכה והחינוך שלך הכי ניכר..ואז את מי שמכניסים להדרכה מרגישים שהיא הכי טובה ואז החניכות שלה גם רוצות את השבט הר"אה וכו וכו... וזה גם בגלל סמינריון דרור וכל מה שארו פה..

 

ומישהי - אני ממש לא חושבת את צודקת כל החינוך של החניכים עד שבט הראה הוא לא כדי שהם יהיו קשובים בשבט הראה ואז נעביר להם ערכים!! ממש לא!1

על זה בדיוק דיברו בסמינריון אנחנו (מדריכי השבטים הפחות גדולים) ממש יכולים להכניס להם ערכים! זה חלק מהבעיה.. התפיסה של האנשים! כל השנים שהחניכים בסניף על שבט הראה אין שוום צורך לעשות להם פעולות רק כייפיות או על גיבוש!! החלק של הכרת בני עקיבא אמור להסתיים אחרי חתצי שנה ואז להתחיל לדבר איתם על ערכים חשובים באמת! א"י, צניעות, כבוד לזולת ועוד.. כמובן שברמה שלהם אבל ממש אפשר לדבר איתם על זה! אנחנו (מדריכי השבטים האלו) באמת הבסיס שלהם אבל זה לא אומר שצריך לדבר איתם רק על נושאים של הכרת בנ"ע וגיבוש (כמובן שזה גם חשוב 

 

מקווה שהסברתי טווב... קצת מבולבל, נכתב מהלב

 

מהמדריכים של השבטים היותר קטנים

והמכתב צודק

 

את סמינריון דרור רק למדריכים של השבט החדש (או הרא"ה? למי זה?) 

למה לאחרים אין בכלל? לנו לא מגיע?

 

(השאלה לא באה להתריס אלא באמת לשאול!!)

פרויקט דרור זה פרויקט הדרכה לשבט החדש.

בכל שנה יש שבט חדש שהם כיתה ט' שלהם יש פרויקט מיוחד כל שנה שנקרא "דרור"

אז חלק מהפרויקט זה הכשרה של המדריכים של השבט החדש 

ההכשרה הזאת נקראת "סמנריון דרור"

ורק מי שמדריך את השבט החדש יכול לצאת לזה

מתוך ההחלטות הפרטיות מהוועידה הכ"ב, למען עמך והחלתך ה'תשס"ח:

שם המציע: איתמר זלקינד ונופר גריידי

שיפור הכשרתם של מדריכי חבריא א'

הוועידה הארצית קוראת לרמ"ח הדרכה ולגורמים הרלבנטיים להקים ועדה (בה יהיו חברים גם מציעי ההחלטה) אשר תידון ביצירת תוכניות הכשרה למדריכי התנועה ע"פ חתך שבטים ובניית תוכניות אב להדרכה. (כדוגמת תוכנית דרור)

 

 

האם יש תוקף להחלטות הוועידה? האם מציעי ההחלטה עשו משהו? מכירים את השמות האלה? יודעים מאיזה סניף הם?

יש בסניפים תוכנית אב להדרכה לפי שבטים בתפעול הקומונריות. יש חוברות מיוחדות ופעולות.
לנו אין קומונרית אז אין לי מושג איך זה.

בס"ד

אצלנו בסניף זה בדיוק ההיפך...

לטובים נותנים את נבטים

לא רק בבני עקיבא קיימת התופעה, זו תופעה גדולה ומוכרת ולאו דווקא רשמית באירועים כגון סמנריונים והכנסות להדרכות אלא גם בייחס הכללי שיש לחברה עם הדרכת כיתה ח' לעומת הדרכת כיתה ד'...

חבל שזה ככה.. אני מעריצה את החברות שלי שמדריכות שבטים גדולים אך אני חושבת שגם לי יש עבודה חשובה וקשה עם הדרכת החניכות שלי שקטנות..

חוץ מזה אדיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!