פורום בני עקיבא (עמוד 40)

ד"א, אשמח אם תפני אליי באישי.

אני כבר הרבה אחרי ההדרכה (כבר בשירות לאומי, ליתר דיוק... ולא, לא קומונרית ;)), אבל השאלה שלך נגעה בי אפילו עכשיו- גם לי היה שלב ששקלתי כל שני וחמישי לפרוש...

אעלה כאן כמה נקודות למחשבה, מקווה שזה יעזור איכשהו

*קושי- בכל הדרכה יש קושי, בכל גיל של חניכים, לכל מדריך. אין מדריך שהכל מושלם אצלו ובקבוצה שלו.
יש 2 סוגים של קושי- קושי של אתגר, שבסופו של דבר יצמיח ויקדם, או קושי של דיכוי שרק יוריד אותך ואת הקבוצה למטה. קודם כל תצטרכי להבין עם עצמך מול אילו קשיים את מתמודדת, ואיזה סוג כל אחד מהם.
קושי של אתגר הוא מצוין. קושי של דיכוי צריך מחשבה שניה- האם אפשר להפוך אותו לאתגר, או שעדיף לארוז את הפקלאות ולפרוש כי מהקושי הזה ייצא רק רע? שתי התגובות לגיטימיות, תלוי מול מה את מתמודדת.

*אינטרסים מול טובת החניכים- הדרכה בתנועה היא בסופו של דבר למען החניכים שלך, אולם גם כאן יש כמה אינטרסים (וזה בסדר גמור, כל עוד הם במקום הנכון ותופסים מקום שולי ביחס לטובת החניכים, וכל עוד את מדריכה בשביל החניכים שלך בסופו של דבר)- אם זה התואר, העלאת האגו, היכולות שההדרכה מקנה (ומסתבר שיש הרבה, ב"ה), ועוד ועוד... גם בעזיבת ההדרכה הנקודה הזו עומדת- עד כמה העזיבה היא לטובת החניכים/לטובת עצמי? עד כמה ההישארות בהדרכה היא לטובת החניכים/לטובת עצמי?
חשוב לי להדגיש שאין פסול לחשוב גם על טובת עצמך. היתה לי מד"שית שהיה לה לא טוב בכלל בהדרכה (סניף פיתוח...) והיא בחרה לעזוב, וזה מצוין. אין טעם "להתקרבן" (מלשון קורבן) למען אידיאלים שאתה מנסה להכריח את עצמך לממש או למען חניכים שאתה אפילו לא מסוגל לראות את הפרצוף שלהם.
מאידך, גם להישאר בהדרכה בגלל אינטרסים בלבד זה לא חכם ולא מועיל לאף אחד. כך המדריך "מנצל" את החניכים שלו לטובת ההתקדמות האישית שלו- וגם אם החניכים לא מרגישים את זה, לא לשם זה נכנסת להדרכה ופספסת הכל, ועדיף לעזוב.

*כמה אנרגיה את מוציאה על ההדרכה, לעומת האנרגיה שאת מקבלת?
אשת חינוך מדהימה הסבירה לי לא מזמן על כך שבכל כיתה (ביחס למחנך) יש ילדים שהם זוללי אנרגיה, ילדים שהם נותני אנרגיה וילדים ניטרליים. בלי קשר לזה שצריך לבחון גם את הקבוצה בסניף לפי המודל הזה, אני לוקחת בהשאלה את המודל הזה להשקעה בהדרכה.
מה זולל ממך אנרגיה, מה נותן לך אנרגיה ומה ניטרלי? (בכל התחומים- הפעולות, השיחות האישיות, ביקורי בית, טלפונים, צ'ופרים, מסעות, כל דבר)
מה המטען הסופי שנוצר- שלילי או חיובי?
אם המטען שלילי- אפשר לשנות את המצב? האם זה קושי שאפשר להפוך לאתגר?

*את אוהבת את החניכים/ות שלך? (שאלה חשובה מאין כמוה, שכן חינוך בא מתוך אהבה בלבד)
אם לא- למה? מה יעזור לך לאהוב אותם? או שהמקרה אבוד?

*קשיים בצוות- אם זה אחד השיקולים, האם מדובר בקשיים מבחינת תפיסה ואידיאולוגיה (הצוות פחות חזק מבחינה תורנית או להפך, הסניף פועל בדרך שאת לא מסכימה איתה וכו')? או שמדובר בקשיים חברתיים (אף אחד לא שם עלי בצוות, אין לי דיבור עם שאר המדריכים, אני סובלת, יש בעיות עם הקומונרית)? צריך לראות איזה מקום הקשיים האלה תופסים, ואם מדובר במשהו שאפשר להבליג עליו ולשרוד איתו או לא, אם מדובר במשהו ששווה לשים עליו דגש או לא...

מקווה שמשהו מאלה הועיל קצת...

בכל מקרה, המון בהצלחה בכל מה שתבחרי!

וחשוב לי גם להוסיף שהרבה פעמים נראה שמי שעוזב ומוותר הוא חלש ולא יודע להתמודד. זה ממש לא נכון. לדעת לעזוב זו גדולה. זו היכולת לומר "לא מתאים לי", שנובעת מענווה. לעתים אין טעם להתמודד ולפגוע באחרים בדרך.
כך שכל בחירה שלך תהיה גדולה ומוערכת, אז אל תחשבי מה יחשבו עלייך (בלי קשר לזה שה"מה יחשבו עלי" הוא לא שיקול)!
תמיד בשמחה אך טוב וחסד!

לא הבנו מספיק תמשמעות של הסיפור עד הסוף היום אני בגיל של שבט ציון ולדעתי צריך לחכות עם זה קצת

כל פעולה בניילונית, שכוללת דף מהלך הפעולה וכו', דו"ח פעולה (אחרי שהוא חוזר מהקומונרית), מתודות וצ'ופרים.

ובנפרד את כל הלימוד מדריכות.

זה ממש נחמד לדעתי, כי את יכולה לראות התקדמות בפעולות לאורך השנה.

איזה נושאים בדיוק עשיתן בקלסר?

אידיאלים,בין אדם לחברו. ומה עוד? אפשר משהו מסודר?

למה לקבל חיבוקים בכל המחצית הראשונה של ההדרכה

ולשמוע סיפורי אלף לילה ולילה

ולחזות בסצינות של ילדות בכיתה ד'

לא נחשב?!

הי.

מותר לי להיעלב. 

תפתחו שרשור גם לקדושים שמדריכים את שבט נבטים

שאפו

תודה

תודה רבה!

אני ממש רוצה להדריך זה ממש חשוב לי 

יש מישו שיודע ? תודה רבה רבה !!

בחיים לא הייתי בסניף (הייתי ב, ג אם זה נחשב)

אני בא לפעמים בשבתות לבקר בשביל לדבר עם החברים.. לפני כמה חודשים באתי לאריאל (אני מפתח תקוה) לשבת אצל חבר וממש התחברתי לנוער שם הרבה יותר איכותי מפתח תקוה ומכל עיר אחרת שראיתי.. 

אני בדקתי אם יש אפשרות שאדריך ומסתבר שחסר מדריכים לנבטים ויובל..

מה אומרים? איזה שבט?

בכל שבט יש יתרונות וחסרונות.

ואני ממש נהנית (:

זה שלא אוכפים את זה אצליכם, זו בעייה כשלעצמה.

חברות משמעותה ביותך חלק מהתנועה. הסכום הזה אמור לממן את ההתנהלות של התנועה כתנועה ביום יום, בלי קשר לפעילויות המיוחדות.

למה נראה לך שלא צריך לשלם אם לא יוצאים לפעילות? (אשמח מאוד לדעת מה דעתך על כך. זו לא שאלה מתריסה, אלא באמת בשביל להבין.)

עובדה שיש מלאא שלא משלמים והתנועה מתנהלת טוב טוב

מישהי בצוות הסבירה לי כך:

בייביסיטר לילדים פעמיים בשבוע יש?

יש

צריכים לקנות להןם דברים לפעולות?

כן

יופי, צריך גם כסף

לחוגים ילדים משלמים פי כמה וכמה

כל תנועת נוער מקבלת תקציב מהמדינה כתלות במספר החניכים. מספר החניכים נמדד לפי משלמי החברות. משמע, אי-תשלום של חברות פוגעת לא רק ברמה של הכסף שמשולם על-ידי החניך, אלא גם על התקצוב מהמדינה.

וכפי שמישהי ציינה, אם תעשה את החישוב של כמה כסף לחודש זה יוצא, מדובר על סכום של כ-25 ש"ח לחודש. בעיני זה מהלך מאוד חינוכי שהורים ישלמו את הסכום, ויבקשו מילדיהם להרוויח את הסכום בעצמם. לילדים קטנים על ידי עבודה בבית (לייצר עבודה, כמו לעזור בכביסה או משהו כזה) וגדולים יותר מבייביסיטר וכאלה..

חברות זה הביטחון של החניך ולא הכסף

שעולה לתנועה לתפעל את הסניף ולעשות פעולות.

מתוך כאן. אלו דברים שכתב סמזכ"ל הכספים של התנועה. בעיניי, חניך שלא משלם, מקבל שירותים בלי לתת כלום, ולעניות דעתי יש בזה פן של גניבה.

מהם דמי החברות?

תשלום דמי החברות מבטא, בראש ובראשונה,  את התייחסותכם לפעילות ילדיכם בתנועה, ומבטא את רצונכם להיות חלק ממנה, מעבר לתמורה שהחניכים מקבלים בהשתתפותם בפעילות ערכית חינוכית של התנועה.

עבור מה משלמים?

ההנהלה הארצית של התנועה עושה ימים כלילות על מנת שהחניכים יזכו לפעילות עשירה ומועילה מהבחינה החינוכית וכוללת:

• איתור, מיון והכשרת רכזות לסניפים.
• הכשרת מדריכים בסמינריונים וימי עיון.
• בנית מערכי הדרכה, הדפסה ועריכה של  חומר הדרכה והפצתו לסניפים.

• תכנון וארגון מפעלים מחוזיים וארציים – מסעות, מחנות וכו’.
• סיוע בהשגת תקציבים ומבנים לסניפים ממפעל הפיס ומרשויות מקומיות.
• סבסוד חניכים ומדריכים ביציאה למפעלי התנועה.
• ביטוח החניכים

בנוסף, צוותי המחוזות ומחלקות ההנהלה הארצית, מלווים באופן שוטף את רכזות הסניפים והמדריכים ומסייעים להם הן בתחומי ההדרכה והן בתחום הארגון  ותפעול הסניף.

כל זאת נעשה ע”י צוות מצומצם, יחסית לתנועות וגופים אחרים, ע”י פעילים העובדים במסירות רבה מסביב לשעון.

מה לגבי מי שלא יוצא למפעלים?

אין קשר בין תשלום דמי חברות לבין מחירי המפעלים. המחיר אותו אנו גובים בהרשמה למפעל משקף את ההוצאה הישירה בלבד  ( הסעות, הדרכה, אבטחה, חניונים וכו’) .

אנו בהחלט רואים חשיבות רבה שהחניכים ישתתפו במפעלים ארציים ומחוזיים, אבל גם מי שלא יוצא אינו פטור מתשלום החברות.

תשלום החברות הנו עבור הפעילות השוטפת בסניפים ולכן מבחינתנו כל חניך המשתתף באופן קבוע בפעילות בסניף חייב בחברות.

חניכים שאינם משלמים דמי חברות ומשתתפים בפעילות בסניף, נהנים על חשבונם של אלו שכן משלמים. דבר זה מנוגד לרוח בני עקיבא, אשר מחנכת לאחריות ומעורבות חברתית ולנתינה .

האם לא ניתן להוריד מחירים ?

תשלום שנתי של 290 ₪ שמשמעותו כ 25 ₪ בחודש או 6 ₪ לשבוע ! בלבד  ( לפני הנחות עבור מספר אחים במשפחה ), הנו סכום לא גבוה בהתחשב בתמורה, וישנה אפשרות לבקש הנחה נוספת כאשר גם סכום זה הוא מעבר להישג  ידיכם, ע”י פניה למחוז בצירוף מסמכים התומכים בבקשה.

מחירי המפעלים: שאיפתנו היא לבצע את מפעלי התנועה במחיר הנמוך ביותר,תוך עמידה בדרישות של משרד החינוך, על מנת לאפשר לחניכים רבים ככל האפשר להצטרף, ולצורך כך , המחירים לחניכים ולמדריכים מסובסדים באופן קבוע.

באופן כללי אנו גובים כ  100 ₪ בלבד, ליום פעילות כאשר סכום זה כולל: הסעות, אבטחה , הדרכה, כניסות לאתרים/ חניון ועוד.

בנוסף אנחנו מסבסדים , גם בעזרת גופים חיצוניים ותורמים,  חניכים מעוטי יכולת ועולים, ונותנים הנחה לאחים.

כמה עולה להיות חניך בבני עקיבא? (האם בני עקיבא תנועה של עשירים?)

חברות               290  לאח ראשון

מסע סוכות 195

מסע פסח   195

ט”ו בשבט   95

מחנה               460  ממוצע

ס”ה        1,235

ממוצע לחודש: 103 ₪ 

וכל זה עבור 2 ימים פעילות בשבוע וכולל 5 ימי טיול, ו4 ימי מחנה בכלכלה מלאה

אין חוג כזה בשום מסגרת אחרת!    

        בברכת חברים לתורה ועבודה

יאיר שחל

סמזכ”ל כספים