היה דיון על זה באחת מהוועידות האחרונות. 

הכותבת דיברה יותר על רגש סובייקטיבי, בעוד שם דנו גם בעניין אובייקטיבי: סמינריון מדריכי דרור. הטענה הייתה שהסמנריון שמקבלים מדריכי דרור הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר שאר המדריכים. ההחלטה, ככל הזכור לי, דרשה לקיים סמינריון ברמה שווה לכל המדריכים.

לצערי, קשה מאוד למצוא את החלטות הוועידה. רפרפתי עכשיו כל החלטות הוועידה הכ"ג, אבל זה לא שם, אולי זה בהחלטות המועצה משנת תשע"א. 

{וזה מוסיף נקודה למחשבה: איזו השפעה יש להחלטות ועידה?}

מזדהה

אני מדריכה של כיתה ד'-

ויש זילזול מטורף בגילאים האלו...

השאלה היא מה היא חושבת על עצמה

בתור מדריכת שבט נבטים

הגעתי למסקנה

שנכון שגילאים גדולים זה חשוב ובלה בלה

אבל הבסיס הוא כיתה ד'.

בעיות התנהגותיות

הקשבה במסרים

כבוד למדריכים

המנון תנועה עמידה במפקד והליכה לבית הכנסת

מה זה בני עקיבא למה אנחנו פה דווקא

במה אנחנו גאים

מה זה חודש ארגון

למה זה חשוב

מה זה גיבוש

מה זה חניך\מדריך\קומונרית

זה הכל אנחנו, המדריכים של השבט הקטן

בשביל שמדריכי ציון יוכלו לחנך כמו שצריך

ולא יסבלו בעיות התנהגותיות

אנחנו פה.

ועובדים ומזיעים על זה

כן, זאת אני, מדריכת שבט הר"אה בסניף. וכן, הרבה פעמים אני אומרת בעיקר למדריכות שבט נבטים, שאני מעריצה את מדרכי נבטים. למה? כי זו העבודה הקשה, כי החינוך הראשון לערכי בני עקיבא והבסיס זה השבט המדהים הזה! כי דוגרי, מדרכי נבטים עושים את העבודה הקשה!

אז שתדעו שלא תמיד מזלזלים וגם כשכן (או לרוב) תמיד יש את מי שמעריך בלי סוף!
 

(אני חניכה בשבט הרא"ה)

למה להעריך יותר מדריכים של שבט הרא"ה.

אצלינו בסניף תמיד מכניסים את הבנות הכי מדהימות שיש (הכרתי את השבטים שלהן מעולה-כי אנחנו סניף קטן) לנבטים ואלו שעכשיו מעלות קיבלו כל הדרך מדריכות שהשקיעו בהן את החיים (זה יותר ממדריכה אחת,כי בהתחלה לא היינו בנ"ע אז איזה 3 שנים הן היו השבט הכי קטן).

ותכל'ס-שבט הרא"ה זה המון דברים בסניף-חודש ארגון,הכתרה ועוד מלאאא. ובאמת שצריך מדריכה שתחזיק את השבט בזמנים האלה כי אלו תקופות קשות בתור שבט,אבל בהכתרה שלנו עשינו הכל לבד,המדריכה שלנו לומדת באולפנה ופעם שבוע פגשנו אותה.בתור שבט הרא"ה (וגם שנה שעברה) אנחנו מארגנות דברים לעצמנו (בעיקר בחופש) ושבט נבטים לא מסוגל לעשות את זה,המדריכות שלהן אחראיות על כל דבר ואם הן לא יעשו מספיק פעולות מעניינות-פשוט יעלמו חניכות.

אז אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב.

ואני ממש לא מסכימה איתך! 

נכון, ישנה ממש תחושה שמדריכי שבט הרא"ה מוערכים יותר ואני אגיד למה לי נראה - 

זה כמו ביצה ותרנגולת: כולם רוצים שבט רא"ה כי (רוב) ובנות חושבות שיותר קל להתמודד איתם, וזה יןתר מגניב כי את מכניסה אותם להדרכה והחינוך שלך הכי ניכר..ואז את מי שמכניסים להדרכה מרגישים שהיא הכי טובה ואז החניכות שלה גם רוצות את השבט הר"אה וכו וכו... וזה גם בגלל סמינריון דרור וכל מה שארו פה..

ומישהי - אני ממש לא חושבת את צודקת כל החינוך של החניכים עד שבט הראה הוא לא כדי שהם יהיו קשובים בשבט הראה ואז נעביר להם ערכים!! ממש לא!1

על זה בדיוק דיברו בסמינריון אנחנו (מדריכי השבטים הפחות גדולים) ממש יכולים להכניס להם ערכים! זה חלק מהבעיה.. התפיסה של האנשים! כל השנים שהחניכים בסניף על שבט הראה אין שוום צורך לעשות להם פעולות רק כייפיות או על גיבוש!! החלק של הכרת בני עקיבא אמור להסתיים אחרי חתצי שנה ואז להתחיל לדבר איתם על ערכים חשובים באמת! א"י, צניעות, כבוד לזולת ועוד.. כמובן שברמה שלהם אבל ממש אפשר לדבר איתם על זה! אנחנו (מדריכי השבטים האלו) באמת הבסיס שלהם אבל זה לא אומר שצריך לדבר איתם רק על נושאים של הכרת בנ"ע וגיבוש (כמובן שזה גם חשוב 

מקווה שהסברתי טווב... קצת מבולבל, נכתב מהלב

מהמדריכים של השבטים היותר קטנים

והמכתב צודק

את סמינריון דרור רק למדריכים של השבט החדש (או הרא"ה? למי זה?) 

למה לאחרים אין בכלל? לנו לא מגיע?

(השאלה לא באה להתריס אלא באמת לשאול!!)

פרויקט דרור זה פרויקט הדרכה לשבט החדש.

בכל שנה יש שבט חדש שהם כיתה ט' שלהם יש פרויקט מיוחד כל שנה שנקרא "דרור"

אז חלק מהפרויקט זה הכשרה של המדריכים של השבט החדש 

ההכשרה הזאת נקראת "סמנריון דרור"

ורק מי שמדריך את השבט החדש יכול לצאת לזה

מתוך ההחלטות הפרטיות מהוועידה הכ"ב, למען עמך והחלתך ה'תשס"ח:

שם המציע: איתמר זלקינד ונופר גריידי

שיפור הכשרתם של מדריכי חבריא א'

הוועידה הארצית קוראת לרמ"ח הדרכה ולגורמים הרלבנטיים להקים ועדה (בה יהיו חברים גם מציעי ההחלטה) אשר תידון ביצירת תוכניות הכשרה למדריכי התנועה ע"פ חתך שבטים ובניית תוכניות אב להדרכה. (כדוגמת תוכנית דרור)

האם יש תוקף להחלטות הוועידה? האם מציעי ההחלטה עשו משהו? מכירים את השמות האלה? יודעים מאיזה סניף הם?

בס"ד

אצלנו בסניף זה בדיוק ההיפך...

לטובים נותנים את נבטים

לא רק בבני עקיבא קיימת התופעה, זו תופעה גדולה ומוכרת ולאו דווקא רשמית באירועים כגון סמנריונים והכנסות להדרכות אלא גם בייחס הכללי שיש לחברה עם הדרכת כיתה ח' לעומת הדרכת כיתה ד'...

חבל שזה ככה.. אני מעריצה את החברות שלי שמדריכות שבטים גדולים אך אני חושבת שגם לי יש עבודה חשובה וקשה עם הדרכת החניכות שלי שקטנות..

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.