פורום בני עקיבא (עמוד 89)

ויכול להעלות או להביא לי באישי..

מציירים בכל הקיר מלא כבשים שכל אחד מהם הוא שם של חניך  והמדריכים הם רועי צאן וכתוב כזה למעלה הראה ואז פס על הא' וכותבים מעל ע'.. ככה שיוצא הרועה..

ואני צריכה קיר נושא\רעיון להצגה.. בנושא של נאמנים לעם..=]

הייתי רוצה לתת קרדיט לכותב, אבל אני לא יודעת מי כתב את זה.. זה הגיע אלי דרך מדריכות לשעבר..

 

 

תנועה לאן?

 

                                                      

סצנת פתיחה :

רקע: יושבים במעגל 5 שמיניסטים על ספסלים  ומעלים זיכרונות של השנתיים שעברו .

מדברים על המשך עשיית האידיאלים ומכניסים את האידיאל הפרטי שלהם לבקבוק .

 

החברה' :  

אריאל ,עומר ,איתן, שקד, נעמה,

 

הסצנה :

איתן יושב לבד , מסתכל על השעון ואומר: יאללה איפה כולם?? כבר סיימנו שמינית אין יותר שעון בנ"ע.

עומר נכנס ואומר: איתן מה קורה?? רק אתה פה?

איתן: כן אני פה כבר שעות, לא מתאים לך לאחר ככה, עומר!!

עומר: אה, הייתי בשיעור של הרב נועם..'צטער.. (מתיישב לידו)

נעמה ושקד נכנסות.

שקד: תגידי נעמה, איפה סגרת שירות?

נעמה: לא תאמיני, שקד, אבל לא סגרתי בשום מקום.

שתיהן ביחד: היי חבר'ה (מתיישבות)

שקד: כדאי לחכות שיגיעו עוד אנשים?? או שאין למי..??

איתן: אריאל אמר לי שהוא מגיע תוך דקה, אבל אתם מכירים את הדקה של אריאל.

כולם: כן...

אריאל מגיע בריצה ואז מסדר את הכיפה..

אריאל: פספסתי משהו??

עומר: לא, שום דבר מיוחד, אבל תאמין לי אריאל, אפילו לחופה שלך לא תגיע בזמן...

(כמה שניות של שקט)

איתן: ואו, אתם קולטים שאין יותר בגרויות!

נעמה: כן... אין מתמטיקה, אין לשון, אין אנגלית, כלום!

שקד: תראו מי שמדברת.. בהכל קיבלת 100 לך אין זכות לדבר על לימודים

עומר: יא אללה, איך הכול עבר כל-כך מהר!

איתן: כן.... ובייחוד השנתיים האחרונות  

אריאל: כן.. בם האמת טסו, וואי איזה שנתיים של עשייה מטורפת, התנדבויות הפגנות פרויקטים, מה לא,

שקד: וואי זוכרים את המסע פסח. כשיצאנו איזה חמישה אוטובוסים

איתן: כן... ואנחנו שכחנו לשלם ולא יצאנו..

נעמה: יו... והלונה פארק כשהגיעו פוווווווול חניכים...

איתן: כן זוכרים את ההתרמות שהתרמנו..

נעמה: כן.. היה מזה פדחני לדפוק בבתים.

שקד: זוכרים את המבצע שעשינו???

כולם: כן "ואהבת לרעך כמוך"!!!!!

נעמה: וואו היו סטיקרים ממש שווים והאנשים זרמו איתנו...

כולם: כן... (אנחה)

שקד: וואי הייתה באמת עשייה

אריאל: אני אומר שכולנו צריכים לקבל החלטה להמשיך עם האידיאלים האלו, ולהמשיך עם העשייה.

איתן: אבל ת'כלס תסתכל על כולם, כל מי שאני מכיר אחרי הצבא כל האידיאלים עברו לו. נשאר כלום. גורנישט. נאדה.

שקד: אם מחליטים שזה עובר זה עובר מי שמחליט שזה לא יעבור זה לא יעבור!

נעמה: נכון, הכול תלוי ברצון

עומר: יודעים מה, בואו נוכיח לכול שהכול תלוי ברצון ונראה להם מה זה.

כולם: כן!!!!!!!! נתחייב לזה.

איתן: נתחייב? איך נתחייב

אריאל: (מסתכל מסביב, חושב, מהמהם) אתה יודע מה תביא את הבקבוק

(איתן מושיט את הבקבוק לאריאל)

אריאל: אני אומר שעכשיו כל אחד יכתוב על פתק מה הוא מצפה מעצמו,  מה הוא רוצה שיצא ממנו, ונכניס את כל הפתקים לבקבוק.

 

 

 

 

 

 

(אריאל מוציא משום מקום פתקים ומחלק לכל הנוכחים (גם לניצבים)

אריאל: עכשיו שכל אחד יכתוב, אבל רציני חברה!

אריאל: (כותב בקדחנות) אני סיימתי מה דעתכם שכל אחד יקריא

כולם: (המהום + הנהון הסכמה)

נעמה: ייאלה אריאל תתחיל אתה.

 

 

 

אריאל:כשאני הולך ברחוב ורואה את העניים, אני מבין שאני לא רוצה לחיות במדינה כזו. אני אדאג לאנשים האלה, אני לא אתן להם לחיות ככה.  טוב, יאללה, שקד, תורך.

 

איתן:

אני חושב שהדבר שהכי צריך להשקיע בו זה המדינה. ואנחנו צריכים להגן עליה, אני אהיה קצין בצה"ל.(בעצבים) וכל אלה שמשתמטים- אני בחיים לא בחיים לא אגיע לרמה כזאתי.

 

שקד:

אני רוצה שעם ישראל יהיה מאוחד, בלי הפילוגים, המחלוקות, הריבים וכל השטויות האלה. אני אדאג להפסיק את זה, כי רק ככה נוכל לחיות כעם.

 

נעמה:

בצורה מסויימת, אני מסכימה איתך, אבל יש חלקים מסויימים בעם ישראל שצריך לשנות את הייחס המחפיר כלפיהם. חלקים שבעיני הציבור הם חשובים פחות, אני אדאג להפסיק את הייחס הזה.

 

עומר:

לפי דעתי החינוך הבסיס לכל. ואם הבסיס לא קיים הכל מתמוטט, צריך להשריש ערכים כבר מההתחלה. החלום שלי הוא לחנך לאהבת עם ישראל, תורה ישראל ולחיים בארץ ישראל.

 

 

 (אריאל אוסף את הפתקים ומכניס את כולם לבקבוק)

אריאל:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכה  ב'

תפאורה-

שולחן ארוך עם כיסאות לידו.

 

 

 

יש את נעמה ועוד שלושה הורים.

 

 

 

נעמה: ברוכים הבאים לפגישת ועד ההורים החודשית של ביה"ס, היום נדון בכמה נושאים חשובים לפני פתיחת הלימודים. ובניהם: האם להכניס שני ילדים לכיתות א'1 וד'3, מצב המזגנים בכיתות, והרחבת שעות הלימודים בביה"ס.

הורה א': אוי, כמו בכל שנה! הרי אנחנו יודעים שלא יוסיפו עוד שעות במילא, אז למה לטרוח בכלל?!

הורה ב': (בצחוק) בגלל שזה תפקיד של ועד הורים, להראות כאילו זה אכפת לנו..(כולם צוחקים)

נעמה: טוב אז לנושא הבא: בחודש האחרון פנו אלינו שני זוגות הורים שמעוניינים להכניס את הילדים שלהם לכיתות א1 וד3.

הורה ג':אוקיי, נו, מה הבעיה? מה זה נוגע אלינו?

הורה ב': כן, שיפנו להנהלה.

נעמה:לא, אתם לא מבינים,מדובר פה בסקנדל ! הם רוצים להכניס אלינו לבית הספר ילדים בעלי מוגבלויות !

לאחד יש תסמונת דאון ולשני, ה' ישמור, אוטיזם!

הורה א': מה ?? איפה נשמע כדבר הזה !שילכו למסגרות מיוחדות משלהם! אנחנו לא צריכים לגרום טראומות לילדים שלנו בגיל כל-כך צעיר. איך הילד שלי יוכל לשבת ליד ילד אוטיסט בכיתה?? אני לא יכול לדעת איזה אבל יגרם לילד שלי, והילדים שלנו קודמים לכל.

הורה ג': אבל למה לא להכניס ? זה יכול ללמד את הילדים לקבל את השונה לחברה, להיות אנשים טובים יותר!

נעמה : אני לא מסכימה איתך בכלל ! הילדים שלי לא צריכים לסבול בגלל בעיות של ילדים בעלי מוגבלויות זה יוריד את רמת הלימודים בכיתה ויאט את הקצב! יש פה רוב, רוב שהוא בריא ולא מוגבל והרוב קובע.

הורים א' ב'(ביחד ):כן! את צודקת!

הורה ג':אבל הם גם חלק מאיתנו! מהחברה! אני חושב שצריך לקבל אותם!

נעמה: הם לא חלק מאיתנו! (הפסקה קצרה) עובדה שההחלטה אם לקבל אותם נתונה בידינו והם לא מתקבלים. הרוב לא רוצה, נכון?

הורים א' ב': כן, כן..

נעמה : טוב אז סגרנו ! ועכשיו  לעניין הבא,  מצב המזגנים.....

 

 

סוף מערכה ב'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכה ג'

 

צבא:

איתן נמצא במשרד הוא מקבל מכתב לצבא והוא לא רוצה להגיע. מצד שני רואים את כל החיילים שמדברים על זה שהוא לא הגיע ושהם נהרגים ונפצעים.

 

 

ברקע מהדהד הקול של איתן כשהוא אומר

"אני הולך להלחם על המדינה ולשרת במילואים ולהגן על התושבים ולתת מעצמי כמה שיותר עבור מדינת ישראל!"

 

איתן פותח את המכתבים שהשאירה המזכירה ומוצא צו 8 למילואים. הוא פותח את המכתבים ומקריא לעצמו בקול:

לכבוד מר איתן כהן, מ"פ פלוגה.

הינך צריך להתייצב לשורות צבא הגנה לישראל בעקבות המלחמה המתפתחת בצפון. הפלוגה מחכה לך. רמטכ"ל דן חלוץ.

לאחר שניות ספורות, נשמעת דפיקה בדלת הבוס נכנס

איציק: יש לי פה את עסקה איתן, במיוחד בשבילך. (מניח על השולחן מספר דפים) קח, תקרא.

איתן: (אחרי כמה שניות של עיון) תשמע איציק, זאת עסקה מצויינת, רגע מתי התאריך? מחר?

איציק: מחר, אני רואה שאתה לא יכול, מילואים, הא? לא נורא, זה יהיה קשה אבל אני אמצא מישהו אחר.

איתן: 'שמע חכה שניה, אולי.. אולי אני אצליח להתחמק מזה. בנתיים חכה עם זה אני אחזור אליך עוד שעה.

איציק: שעה זה הרבה זמן. וכמו שאתה מבין זו עסקה מעולה, עסקה שתשנה את חייך, תסדר אותך לכל החיים.

איתן: ואולי בכלל תנסה לדחות אותו בשבוע, אין לי כוח להיכנס לכלא.

איציק: אתה צוחק עלי??!! אם אתה לא מוכן לבוא עכשיו אין עסקה! קודם שעה אחר-כך שבוע, מה עובר עליך?? אתה מבין שזו עסקה שלא תחזור על עצמה. זאת פעם בחיים (בזלזול) ואתה חושב לוותר על זה בגלל מילואים?! אם הייתה לי עסקה כזו הייתי קופץ עליה בלי לחשוב פעמיים.

איתן: טוב, תשמע, אני אנסה להתחמק אני אדבר עם חבר שלי, הוא בטוח יצליח לסדר לי משהו. מה זה צבא באמצע החיים, נתתי לו 3 שנים מהחיים שלי זהו! שימצא מישהו אחר, עכשיו יש לי חיים וקריירה וזה יותר חשוב מסתם צבא מטומטם.

 

הפלוגה:

תפאורה: רקע מדברי, נטוש 10 מדי צבא 13 כפיות של ערבים ובערך 20 רובים גדולים. 10  חיילים במדי צבא 13 של חיזבאללה.

חייל א: שלום אני בוזגלו, קיבלתי הוראה לבוא אליכם להחליף את עומר.

הרצל: טוב יאללה המפקד אנחנו עכשיו בשטח אין לנו זמן לשיחות

(נשמעים רעשים של טעינת נשק)

חייל ג': הרצל שמעת את זה?

הרצל : להשתטח(בצעקה)

(רואים ערבים מרחוק מתחילים לירות החיילים משתטחים)

חייל ד:המפקד!! מה לעשות???

בוזגלו : (מגמגם נפגע ונופל)

הרצל: (בצעקה) המפקד נפגע ! המפקד נפגע!(ברקע היריות)

(החיילים משיבים קצת אש ולאט לאט נופלים לחיזבאללה נופלים 3 חיילים)

חייל ד: איפה עומר כשצריך אותו?!?(בצעקה תוך כדי תזוזה מצד לצד שהוא מנסה להתחמק מכדורים ואז הוא נופל) חושך

סוף מערכה ג'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכה ד:

 

תפאורה:

משרד שכתוב בשלט יהלומים בע"מ.

 

 

עומר יושב בשולחן ולידו נמצא עובד מהחברה.

עומר: תביא שניה את הזכוכית מגדלת.

תוך כדי שעומר בוחן את האבן העובד מדבר.

העובד: אהה, עומר, איזה לקוח מגיע עוד מעט?

עומר: אבי כהן, תאמין לי חתיכת קופה אני הולך לעשות עליו.

העובד: אבי כהן??!! מה קרה שהוא קונה יהלום? לא ידעתי שיש לו ת' אמצעים..

עומר: אני יודע, יש יום הולדת חמישים לאישתו, אבל זה לא כ"כ אכפת לי.

העובד: אבל עומר, אני מקווה שלא תסחוט ממנו יותר מידי. אתה יודע הבן אדם הזה לא כמו כל לקוח. אתה יודע שהמצב הכספי שלו לא כ"כ בשמים והוא צריך לפרנס משפחה.

עומר: שמע, אני לא מסתכל מאיפה הלקוחות מגיעים. אני עושה את התפקיד שלי והוא להכניס כמה שיותר כסף לעסק.

עובד נוסף נכנס לחדר: חבר'ה בואו תשלימו מניין למנחה.

עומר מסתכל על השעון: טוב אבל מנחה קצרה אתם יודעים זמן זה כסף.

הולכים למנחה ומתפללים שם. עומר מסיים תוך שניות. העובד שלו גם קצת אחריו. עומר תוקע מרפק לעובד שלו ואומר: מה הוא מורח את התפילה?? מה אנחנו פה רבנים??

התפילה נגמרת בדרך חזרה למשרד העובד שואל:עומר, חשבתי על זה, זוכר שפעם סיפרת לי שרצית להיות רב בישיבה?? תגיד, למה ויתרת על זה?

עומר: לא יודע, שטויות של צעירים.. כשאתה גדל אתה מבין שצריך להתמקד בפרנסה, חוצמזה 'סתכל עלי עכשיו המצב שלי בטופ.

 

 

סוף מערכה ד'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכה ה':

 

תפאורה: רחוב

 

שקד ובנה, מנבטים, הולכים ברחוב. מישהי עוברת עם עגלה: שלום שקד.

שקד: שלום גם לך.

והאישה הולכת.

 

שקד: אל תשכח, כשאתה חוזר הביתה לעשות שיעורי בית, ואחרי המבחן האחרון הבנתי שצריך שתשקיע קצת יותר בלימודים.

אודי: (מעוצבן) טוב אמא…

שלושה בנים מפצחים גרעינים והולכים לקראתם.

אחד מהחבר'ה: היי אודי, מ'נשמע?

אודי: ברוך ה' בסדר מה אתכם?

אחד מהחבר'ה: על- הכיפאק, אתה בא היום למגרש??

אודי: נראה לי שכן.. נראה..

אחד מהחבר'ה: תבוא תבוא, נתראה..

החבר'ה ממשיכים ללכת.. ושקד ואודי נעצרים.. שקד מסתכלת עליהם כשהם הולכים.

שקד: זה לא היה שלומי??

אודי: כן זה הוא.

שקד: שמעתי שהוא גר עם אמא שלו  ומההיכרות איתה היא לא הכי חזקה..אני לא חושבת שזה טוב שתסתובב איתו… רגע, השניים האחרים לא היו משה ואיציק, אלה שהרביצו לך בכיתה ב'?

אודי: כן זה הם אבל…

שקד: אני לא רוצה שתסובב איתם, בכלל איך התחברת לחבורה כזאת? הם לא ברמה שלך!! אני צריכה לדבר דחוף עם הקומונרית שלך, אין לנערים כאלה מקום בסניף ביישוב על רמה כמו שלנו.

אודי: אבל אמא, הם בסדר את פשוט לא מכירה אותם.

שקד: אני יודעת מי בסדר ומי לא, יש לי טביעת עין חדה לדברים האלה, תאמין לי אודי, אני עושה הכל לטובתך.

אודי: אמא, את יודעת שהמורה אמרה לנו שצריך לקבל כל אחד כמו שהוא וגם שאי אפשר לשפוט אדם לפני שמכירים אותו.

שקד:  אלו מילים יפות, אבל אני בטוחה שהמורה לא התכוונה שזה צריך לבוא על חשבון הרמה הדתית שלך.

 

סוף מערכה ה'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכה ו':

 

 (ערב חורף סוער, סערה וגשם כבד בחוץ, אדם צנום כבן 45 לחייו עומד מחוץ לדלת של בית תמחוי רחב וגדול,שנראה מבחוץ כמו בית רגיל לגמרי- אך גדול במיוחד. נקישות קלות על הדלת.)

אדם במבטא זר מתייצב למול הדלת:

"אהההממ...אהה...שלום..אני קוראים לי חיים...אני.........(אריאל קוטע אותו):

"שלום וברכה חיים. מה שלומך?שמי הוא אריאל..נעים מאוד!!

(מדבר ברוח שובבה,זורמת,ונעימה במיוחד) למה אתה עומד פה בחוץ?? בוא...תכנס,תשתה משהו חם..נורא קר פה בחוץ!"

(חיים נכנס,מבויש,אך המום מקבלת הפנים החמימה).

"רק רגע....(אריאל ממלמל לעצמו...)נדליק את האור......יופי...זהו...שב בבקשה...

אז איך אתה אוהב את התה?

חיים: אה כן...תה..יופי תה זה טוב..חם תה...חם..

אריאל: תה חם? וואי בדיוק כמו שאני אוהב! נפלא כי בדיוק כזה יש לי....כמה סוכר?

חיים: כן סוכר...כמה שאפשר..שטעים..

אריאל:יופי,הנה זה מוכן...קדימה..יו אתה ממש לא נורמאלי....איך אתה הולך עם חולצה כ"כ קצרה בכזה גשם???...הנה...קח...בדיוק יש לי כאן סווצ'ר שקטן עלי...ראית מה זה? אשתי חושבת שנשארתי שמיניסט...גדלנו הא..?

טוב..אני מדבר יותר מדי...ממש גסות רוח!! כן אז...תתחיל!

חיים: תשמע אדון, אני רעב מאוד, אני.. אני.. אין לי אפילו מה למרוח על פרוסת לחם של ילדיי, אני, אישה שלי נפטרה לפני שנה, אני יש לי עבודה מנקה מסעדה, ושלוש ילדים לי בבית. אני לראות אותם רק בערב. אתה תשמע לי אדוני, אני לא סתם להגיד, תאמין לי אני.. 

(אריאל קוטע אותו): תשמע חיים,אני מאמין לכל מילה.

תשמע מה נעשה,אנחנו נרשום אותך לעמותה. עכשיו, אני שולח איתך את הבן שלי איתמר עם ארגז של אוכל שיספיק לשבוע הקרוב...מחר בעז"ה אבוא אליך ונראה מה אוכל לעשות..עכשיו רק תעשה לי טובה....

קח מטרייה...

חיים: תודה רבה לך אדוני...באמת...

אריאל:רק תקרא לי אריאל.

שיהיה לך יום טוב, ותשמור על עצמך!

 

סוף מערכה ו'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכת סיום:

 

לאחר 20 שנה כולם נפגשים.

 

איתן: עומר?

עומר: איתן?

איתן: אני לא מאמין, שנים לא נפגשנו..

עומר: מה שלומך איתן, איך המשיכו החיים 10 קילו יותר אני רואה.הא?

איתן:וגם קרחת

עומר: לחשוב שהיה לך פעם קוקו

שקד: היי מה נשמע?

איתן ועומר: ש-ק-ד

שקד:וואי איך שהזמן משפיע על החיים!!

נעמה:  מה לעשות מזדקנים.?

כולם: נ-ע-מ-ה

עומר: נו נו ומי חסר??

שקד:אריאל תמיד מאחר..

אריאל: מה פתאום מאחר אני פשוט הייתי צריך לעשות משהו בקשר לבית תמחוי שלי.

 

אריאל: טוב אז עכשיו כשכולם כאן אפשר לפתוח את הבקבוק.

נעמה ניגשת ומוציאה את הבקבוק מהמחבוא שלו.

 

שקד: אממ.. טוב אז בואו פשוט נעשה את זה....

 

כול אחד מוציא את הפתק שלו.

 

כולם פותחים את הפתקים מביטים ושותקים.

 

אריאל: טוב אני מניח שאני יכול להגיד שהגשמתי את מה שרציתי, ובעצם בדיוק את מה שרציתי, ומה איתכם?

שתיקה.

אריאל: נו עומר אני יודע שגם אתה הצלחת לא רע ואם אני לא טועה בפעם האחרונה שדיברתי איתך היית הדירוג דיי גבוה בצבא.

עומר: (מגמגם) אמ.. אחרי המלחמה האחרונה, אני דיי לא הגעתי אליה הייתי בחופשה, השארתי את החיליים שלי לבד, אתה מבין אז פרשתי. אני לא יכול להמשיך ככה יותר.

אריאל: אבל אתם, כולכם אתם הצלחתם לא?

שתיקה, כולם תוקעים את מבטם האדמה. 

כולם: ממלמלים: לא לא ממש

אריאל: (נדהם) מה?!? אף אחד?!? ....... אני לא מאמין, מה קרה לכל האידיאלים, לכל העקרונות, הכול היה הצגה?

איתן: חס וחלילה הצגה. תראה הדברים האלו הם חלומות של נערי טיפש עשרה מורעלי אידיאלים לא דברים מציאותיים שאפשר להגשים.

נעמה: אלו לא דברים שאפשר באמת להגשים

אריאל: את טועה נעמה, כי הדרך שבחרת היא הדרך הקלה ביותר, כי כל העניין באידיאל הוא שבשביל להגשים אותו אתה מוכן להקריב מעבר לכוחות שלך, שאתה מוכן לתת מעל ומעבר למה שיש לך לתת.

ומה עם כל מה שדיברנו עליו פעם כשהיינו צעירים?! מה עם דברים שהם קצת יותר חשובים מהכסף ומההנאות הטיפשיות של הרגע, שכחתם את זה? שכחתם את העם שלכם?

שכחתם את עצמכם?

סוף מערכה

 

 

 

ירגישו שעשו משו.. תודה!

 

ערב חורף

      שירי חורף ינוגנו ברקע. על הרצפה שמיכות פוך ושק"שים (אפשר שהחניכים יביאו)

      פתיחה: ריקוד הגשם (הו הו, זה זה זה, הו הו, זה זה זה, אה אה פולולולופלו) כן כן קצת להחרפן לשיפור האווירה.

      תצוגת אופנה של בגדי חורף שכל אחד מביא עליו מביתו ובחירת "החניך המחורף ביותר"

      בין קבוצות: (אפשר יותר משתיים(

      תחרות מקהלת שיעול, ניזול ו/או קולות חורפיים.

      תחרות המקנח המקורי- מי שמקנח את האף בצורה המקורית ביותר.

      המחזת סיפור חורפי בסגנונות שונים/ המחזת קטע הספד לקיץ בסגנונות שונים.

      מציאת כמה שיותר סיבות למה החורף יותר שווה משאר העונות.

      הוצאת כמה שיותר מילים מהמילים מטריה חורפית/ מגפיי גומי/ מעיל גשם.

      לשתות כמה שיותר מהר כוס תה.

      מרוץ שליחים- חניך רץ לקצה השני פותח מטריה וחוזר.

      נציג מכול קבוצה- להלביש אותו בכמה שיותר שכבות.

      להעביר מצלחת אחת לאחרת שקיות תה עם קש.

      להוציא הכי הרבה מילים המשפט: "ברד ירד בדרום ספרד"

      בקבוצה במעגל:

      סיפור פאדיחה הקשורה בחורף.

      שירה בציבור של שירי חורף (הכנת שירון מראש: גשם בוא, רעמים וברקים, רוח סתיו, פנה הגשם, זה היה סיפור של חורף, שנינו יחד תחת מטרייה אחת, שלג על עירי, המגפיים של ברוך, גשם גשם משמים, ילדה אחת ומטרייה אחת, בואו עננים, חורף-הגשם מטפטף על העורף ועוד...)

      משחק שלוש מקלות עם מטריות.

      לשתות תה עם כפית בלבד נראה מי יתיאש ראשון...

      להכין תפזורת עם מילים של חורף.

      הכנת פונדו שוקולד (דרושה גזיה, סיר, שוקולד, חלב, שיפודים, מרשמלו, פירות)

      ולסיום כיפי: מביאים תה ועוגיות ויושבים עם החניכים לכוס תה...

      צ'ופר: מה יותר טוב: חורף או קיץ?  בוקר או לילה?   האמת היא כי טוב כאשר טוב

שיהיה לנו חורף טוב...(לכתוב בתוך צורת מטריה..)

 

 

כמה רעיונות בה' חשוון. מוזמנת לחפש בתאריך זה או בהודעות שלי.

 

אפשר לקרוא אם מסמנים את זה...

 

 

עכשיו לענייננו. 

את שואלת איך מכינים פעולה?

תחשבי על נושא שמעניין אותך, וכדאי נושא שאפשר לעורר עליו ויכוח.

סיפור+משחק+דיון+מכות עם הבנים(סתם בצחוק) יכול בהחלט להספיק...

 

ואפשר תמיד לעשות פעולה על בנים-בנות

 

ואת גם יכולה לחפש כאן רעיונות:

 

http://www.google.co.il

http://www.inn.co.il/Forum

http://www.hadracha.org/he

 

על כל נושא תמצאי לפחות עשרות רעיונות...

הבעייה זה איך לעשות מזה פעולה!

בהצלחה!!!

 

נ.ב הנושא שהזכרתי הוא באמת נושא טוב לפעולה

לא בקטע של צניעות...

זה פשוט גיל שפחות מתעניין בזה 

בכיתה ז' פחות יודעים איך לגעת בנושא.

חוברת פעולות עזר לחודש ארגון מבית מדרשת תורה ועבודה.

 

http://www.kdati.org.il/info/dor_tzair/hadracha/neemanut_bemivchan_121009.pdf

 

בהצלחה רבה!!

אחלה אתר וגם שיר לא רע
 

שיר טוב ... -"איזה מזל שישלי משפחה כזאת ולא אחרת . איזה משל שיש לי משפחה כה נהדרת"

 

תחפשיי .. קוראים לו איזה מזל בהצלחהה D:

שבנ"ע עשו עלינו חרם באותה שנה, ונאלצנו לחפש קומונר בתשלום.
 

לוידע בקשר לתשלום

כאשר לא מצליחים למצוא בת שירות, יש קהילות שמוכנות לשלם משכורת בכדי שתהיה קומונרית [או קומונר] לסניף...

לענ"ד יש את זה בכל תנועות הנוער..

כל הקטע בקומונה שזה התנדבות.....

יכולה לבוא קומונרית בהתנדבות, להיות גרועה ולהרוס כל דבר שהיא

נוגעת בו. אפילו עם יהיו לה כוונות טובות מכאן ועד להודעה חדשה...

 

קומונרים בתשלום באים עם יותר ניסיון ואחריות. חוץ מזה, מי שרוצה

לעשות כסף לא ילך לרכז סניף. מי שבא, בא באמונה.

ואין שם קומונרית...

לא היה לנו קומונרית והביאו מישו' שהיה קומונר תמורת תשלום ..ניראלי זה תלוי באיזה מקום זה..

תכתבי פה ונפנה אליך באישי... לא בטוחה אם בתשלום...

רק שאין לי למי לפנות זה באנונמי.

 

ואני מחפשת משו באזור המרכז.

 

אשמח אם תפנו אלי.

 

תודה רבה ממש!

אנחנו מחפשים ממש קומונרית לסניף בני עקיבא נצרת עילית..

מוזמנת לבוא לבדוק..

(יש הודעת "דרושה קומונרית" בפורום פה למטה, עם פרטים למי לפנות..)

 

לפעמים קהילה,

לפעמים בני-עקיבא,

לפעמים מתנ''ס.

אבל הם לא יתחילו לחפש לכם. יש להם מספיק על הראש.

אתם צריכים למצוא מישהי שתסכים ולעדכן את הרכז.

 

גם לנו אין קומונרית, אז אני איש הקשר של הסניף ויש לנו ניסיון בזה.

הגעתי לסניף במוצ"ש וכמעט בכיתי!!! הזויי!! 

9 שנים של  שריצה בסניףף!! 

איך אפשר פתאום לעזוב?

בס"ד

 

אני קומונרית השנה וזה פשוט כיף לי שבוגרים שומרים איתי על קשר וקופצים סתם ככה לבקר בסניף! זה ממש מוסיף גם לחניכים גם לצוות וגם לקומונרית.

בדיוק הסתכלתי על תמונות מהפתיחת חודש ארגון, ולראות את חניכות שלי בלעדיי זה ממש לא אותו הדבר.
פפפפ, ישלי מין הרגשה שאולי זה לא באמת היה הדבר הנכון לצאת. אבל כבר יצאתי, וצריך להמשיך בחיים.
זרג.

בכל מקרה, כדאי לך לשתף אותם בקבלת ההחלטות, ולעודד אותם להביא רעיונות משל עצמם...

כבר שבועיים אנחנו חושבים על זה

מה שהכי התאים להם זה דגלנות, הם לא שבט גדול...גג 8 ככה שזה אפשרי להכניס אותם

אבל לא הסכימו

דברנו עם הקומונרית, התייעצנו איתם שום דבר =// 

שאלנו אותם מה הם עשו שנה שעברה והם אמרו שהם לא עשו!!!! 

ואני ממש לא רוצה שזה יהיה גם השנה. 

כולם יושבים ויש בד שמסתיר את הגוף.. רואים רק את הרגליים 

   תעבירי לאמצע P:

 

עוד משו- גמדים.. 

 אחד הרגליים והראש אחד הידיים.. בהצלחה !

יש לך רעיון כבר לקיר‏? אני מפחדת שהזמן יעבור מהר ואני לא ימצא משהו‏!‏ ואם יש לך פעולות לחודש אני‏ ממש ישמח חח , חוץ מערב ארץ ישראל,לא עלה לי משהו...

בס"ד

 

או שיהיה להם חלק שהם אחראים

עליו בהצגה שיש (אם זו הצגה סניפית).

1. מה הדרך, האידיאל, מה ההבדל מתנועות אחרות...

2. הימנון, סמל, שבטים, מחנות, סיסמאות, היררכיה... פרטים טכניים

 

שאלות קצת קשורות אחת לשנייה.

אני ממליץ לך לשבת עם הקומונרית (או משהו אחר, לא כזה משנה) פנים אל פנים...

אם אין לך כח, אפשר גם כאן באישי

 

בס"ד

 

מה שכן, נראה לי כמעט לא הגיוני שאת הולכת להדריך בתנועה שאת לא יודעת עליה כלום.

זה ממש לא בא ממקום של העליב אז בבקשה בבקשה אל תעלבי) אבל- איך קיבלו אותך להדרכה ככה?

 

לדעתי שבי דחוף עם הקומונרית, עם האינטרנט (טקסטים, לא פורומים), ואפילו פני לרכז המחוז של הסניף שאת נכנסת אליו, שמכיר מצוין גם את התנועה וגם את הסניף.

 

דחוף! אני לא יודעת איך אפשר להיות מדריכה ככה.

 

ועוד משהו קטן, "סניף עולים"? את מתכוונת שהחניכים ממוצא אתיופי? כלומר, "סניף עדה"?

אם כן, את בטוחה שהחניכים שלך עולים? כי ברוב סניפי העדה כל החניכים כבר נולדו בארץ, וזה מעליב אותם שתמיד יקראו להם "עולים". למה, אם היה לך סניף של ילדים שההורים שלהם עלו מארה"ב או מצרפת היית קוראת להם "עולים"?

 

יש הרבה רגישויות בעניין הזה. וכמו שכדאי לך ללמוד על התנועה כדאי לך ללמוד על העדה האתיופית ועל סניפי עדה בבני עקיבא. ממש חשוב.

 

אם את רוצה לדבר על זה עם מישהו מהתנועה את יכולה לפנות למחלקת מעורבות חברתית או לאפרת, רכזת פרוייקט "השחר".

 

טלפונים תמצאי באתר התנועה.

 

בהצלחה! מוזמנת לפנות אלי במסר"ש ואני ממש אשתדל לעזור.

 

(גילוי נאות: אני קומונרית בסניף עדה).

עברתי על החוברת, פעולות כבדות, חופרות וקשות. 

ממש קשה לי לתאר את חניכים שלי יושבים בפעולות כאלה 

קחו את הנושאים והמטרות של כל פעולה ותבנו לחניכים שלכם פעולה שמתאימה להם. ככה הנושא יעבור בצורה הרבה יותר טובה!

חניכים בכיתה ד', עכשיו זה פעם ראשונה שלהם בבני עקיבא!

אין להם מושג את ההימנון, דרך, שבטים, מפקד, כחול-לבן,

 

הם צריכים הכל מההתחלה!

וברור שאי אפשר ישר לספר סיפורים על הרב נריה והרב קוק...

אם אני זוכר נכון, החוברת מסודרת כך שיוצא שצתחילים מהבסיס.

אבל שוב - לא חייבים להעתיק הכל מהחוברת, אפשר לאלתר!

בהצלחה!!!

בס"ד

 

עכשיו הם נבטים ובסוף החודש הם יהיו ניצנים.

בני עקיבא היה הנושא שלהם שנה שעברה (שבט "זרעים" או "הכנה").

מליאת בני עקיבא ולא הוועידה.

המליאה מתכנסת ביום ראשון כ"ו חשוון תשע"ג, 11.11.12

אבל קודם כל - ממנו אני לא חושב  שתקבלי את התשובה המלאה... בכמה שורות אי אפשר להכיר את האופי של החניכה, המדריכה, הסניף וכו'. אולי רעיונות...

השאלה זה אם זה רק בתפילה, או בכל הדברים.

 

היה לי פעם חניך, שלא רק שהוא הפריע ולא היה אכפת לו,

אלא תמיד היה נראה שהוא בא רק כדי להפריע!

מגיע באיחור, עושה בלאגן, מפריע, ולפעמים גם הולך באמצע...

לפעמים הנכיכות היו חוזרות הביתה בוכות בגללו...

חשבתי להגיד לו "שמע, או שאתה נמצא בשקט, או שתלך."

ובאמת היה עדיף שהוא פשוט לא יבוא.

 

חשבתי קצת, והבנתי שכנראה הוא לא מגיע לסניף סתם.

וכנראה הוא גם לא מגיע רק כדי להפריע.

החניך/ה רוצה להגיע, וזה מה שחשוב

מפריעים? יש לזה סיבה, אבל בד"כ גם יש פתרון.

אם היא הייתה מגיעה לתפילה ולפעולה בלי סיבה - בסוף היא גם לא תגיע בכלל!

היא כאן כי היא רוצה להיות כאן. וזה הכי חשוב!

פתרון? אין לי כרגע, מצטער

מה שבטוח - שאת והקומונרית תוכלו לפתור את זה יותר טוב מהאנשים כאן (בד"כ)

בהצלחה!

 

אולי פשוט לא לחייב לבוא?

אבל אז כל הסניף כמובן יבוא ויגיד, " למה היא כן ואנחנו לא?"...

אבל אחד הדברים הכי הכי חשובים בין מדריכה לחניכה זה להראות את האהבה, את החיבור.

לא לוותר עליו. לפעמים יש חניכה שהיא ממש ממש קשה,אבל היא מקסימה.. אז מה שצריך זה: לא לוותר על החוקים,אולי אם ממש צריך להתפשר טיפה-כמו שאמרת שהיא לא תתפלל אבל תהיה בשקט.

צריך להסביר לה בנעימות,לקחת אותה לשיחה,ואם היא לא רוצה אז לכתוב לה מכתב (אני עשיתי את זה לחניכה שלי,אבל זה היה לא רק בגלל זה,היה איזה תקרית בשבת אחת שהיא לא נכנסה.. הסיפור המדויק לא חשוב, אבל בסופו של דבר כתבתי לה מכתב של 3 דפים) היא ממש התרגשה,הבינה,ומאז היא באמת יותר כיבדה. זה לא אומר שהיא הייתה מושלמת היא עוד המשיכה להפריע,לאחר וכו אבל היא יותר הבינה. הפחיתה את כמות הבעיות וכבדה קצת יותר..

ועוד משהו מאוד חשוב.. חשוב להראות לה שאת אוהבת אותה בכל זאת,את רק מבקשת שתקשיב. ואם יש בניכם הסכם,שלא תפר אותו,זה פוגע באמון וכו..

מקווה שהובנתי...

מוזמנת לאישי בכיףף  

שיהיה בהצלחה

אבל מה שעשיתי- אמרתי להן שמי שמדברת לא משתתפת בפעולה...

בהתחלה 5 חניכות לא יכלו להשתתף בפעולה,אבל בשבת שאחריה רק 2 בנות וכך אחרי 3 שבועות כולן(!!!!!!!!!!!!!!!) היו בשקט וממממממממש התפללו...

יכול ליהות שזה ביגלל שהן התבגרו אבל לא ניראה לי...

 

נ.ב- אני לא מהמדריכות ה"שוטרות" אני דווקא שיא הסבבה איתן ואפילו באה ליקרתן ברוב המקרים, וכמובן מראה להן שלמרות הכל אני אוהבת אותן...

 

 

בהצלחה=)