פורום מדריכים (עמוד 17)

לקראת ט"ו בשבט עשיתי להם: הבאתי מלא ממתקים ובשביל להשיג ממתק נתתי להם משימות(לרוץ הלוך חזור 4 פעמים...ועוד כל מינימשימות שכאלה)עד שכל הממתקים נלקחו,בשביל הממתקים הם עשו כל משימה...

בסוף הבאתי להם שקית עם חול ונתתי להם משימה(יותר קלה מהכל)אבל בשביל שקית עם חול הם לא הסכימו לעשות כלום.

ואז דיברתי איתם על החשיבות של האדמה,הצמחים של א"י ואל כך שאסור לוותר עליה ולעשות בשבילה הכל...

אחר כך חילקתי להם לכל אחת "מנטוס"....ושיחקתי איתם מלא משחקים עם הידים המטרה שלהם היתה שזה לא יפול להם מהידים,מי שזה נפל לה נפסלה...כולם בסוף נפסלו...ואז דיברתי איתם על זה שהיום יש לנו ערך של א"י והיא כ"כ אצלנו אבל איך לפעמים אנחנו מוותרים עליה כ"כ בקלות...

מקווה שעזרתי...

שבת שלום...

רפו"ש

אחרת לא כולם יכולים לקרוא את זה...

ערב טוב
בשעה טובה אני וזוגתי החלטנו לרכוש דירה חדשה. ראינו כמה דירות והתעקשנו על מפרט טכני איכותי שחייב לכלול בין היתר טלוויזיה במעגל סגור, אינטרקום בחדרים בשביל התינוק שיבוא, אמבטיה יפה ועוד... אז נכון שהתקציב שעומד לרשותנו מאפשר לנו להשיג דירה אך ורק בפריפריה המרוחקת, אבל אלה הם הדברים שחשובים לנו ולא נרצה להתפשר עליהם.

ועוד משהו, אנחנו ממש אוהבים לבשל אז חשוב לנו שיהיה מטבח מעוצב ויפה.
מישהו במקרה יודע על סייל טוב של כסאות בר ? אולי יש משהו מעניין בקיקה לפני שהם סוגרים?
 
תודה מראש
ניצן

אבל נגיד על עישון
כמה זה לא טוב
ואז תעבירי את זה
וכמה זה מזיק  וכולי וכולי
ואז את אומרת:

אותו דבר גם למשקאות חריפים (אלקוהול)
או  לבנים\בנות!!!!!

תנסי "להעביר" להם במסר כל שהוא כמה הם טועות 
  וכמה הם יכולות בטעות לישחוף את הקבוצה!!!

בהצלחה ורק טוב!!!
 

לא ניראה לי שהקטע של ההתעצבנות יכול להוביל לדברים שאת רוצה , ואפילו להפך.

לבוא ממקום של - אני איתכם , מבינה שזה מושך , אבל זה לא הזמן , זה לא הגיל , לא מתאים , זה לא המקום (וכל הסיבות שיש לך)

ופעולה על בנו לבינה בגיל הזה תמיד כדאי לעשות , כי חניכות שלך נמצאות בגיל כזה שזה קורץ להם , אז לפני שהם יפתחו ניראה לי כדאי שמעכשיו הם יעצרו את עצמם.

שיהיה מלא מלא בהצלחה !!

תנסי לדבר איתם על משו לא קשור ולגלוש לזה.

גם תנסי לברר למה את לא רוצה שהם ידברו עם בנים? ככה תוכלי לגשת אליהן עם הרבה יותר ביטחון.

 הצוות שלכם מעורב? אם כן אז זה קצת מסובך להסביר להם למה את לא רוצה שהן ידברו. כי הם יגידו לך" אבל את מדברת.. "

ואז תגידי" שזה לצורך "

ואז הם ימצאו אותך באיזה פעם אחת שאחד מהמדריכים ילווה אותך הביתה ולא תדברו על האידיאלים הכי גדולים שיש וזה קצת יסתור את מה שתגידי..

יש גם עוד שיטה שהיא  לצחוק עליהן שהן מתעסקות בשטויות. ואז בד"כ הן יעזבו את זה..

נגיד להגיד להן מה נראלכן שאתן מדברות עם הבן הזה? זה מבייש אתכן ,אתן יותר טובות ,מה אתן צריכות אותו??

אחד הדברים החשובים זה לעמוד אחרי מה שאת חושבת ואומרת. שום דבר לא יקרה אם תגידי להם ,ותרצי להן יומם ולילה למה זה טעות ובסוף יהיה לך איזה חבר או משו. זה ימחק אותך לגמרי..

קיצור זה קשה אבל תאמיני שבגלל שהקב"ה שם אותך במקום הזה את תצליחי..

שיהיה בהצלחה!!!!!!!

אם את רוצה אני יכול להמציא לך על אותו עיקרון יותר יפה
ויותר ארוך, התברכתי בכישרון להמציא ולספר סיפורים ב"ה
אם כן תישלחי לי באישי.

ולעורר דיון.

לא צריך לפחד לדבר על נקודות כאלו....

מערך שלם על זה.

את רוצה על דתיים-חילונים או על חיים של תורה? לא הבנתי...

יש סיפור שהוא פגש חייל אחד שחוזר הביתה, תושב השכונה שלו.

אז הוא הזמין אותו לכוס קפה. החייל לא כ"כ רצה, וניסה לדחות,

עד שהרב אמר לו שהוא ממש רוצה לשתות איתו קפה ולדבר.

אז החייל אמר שהוא כבר בלי כיפה ולא כ"כ נעים לו.

אז הרב ענה לו

"כמו שאתה רואה, אני אדם נמוך מאוד. אני לא רואה את הראש שלך, אולא יודע אם יש לך כיפה או לו. אני רואה את הלב של האנשים" (ציטוט לא מדויק)

יש גם סיפורים על הרב קוק...

20130109023154.docx

עזרתם מאוד עם הכיוון חשיבה.

אם יש למישהוא עוד רעיונות- אני אשמח

האחרון. שבט מעפילים פעלו בנושא הזה במשך כל החודש, אז יש שם כמה פעולות ממש טובות. 

וגם עשיתי פעם פעולה על הקטעים שעטרה הביאה.אם את רוצה את הפעולה - דברי איתי

הפעולה בעיקר מורכבת מהקטעים שעטרה הביאה.
מקריאים בהתחלה את הקטעים של אורי אורבך וחיים ולדר, ואח"כ מניחים על הריצפה "ציר זמן", כשבצד אחד כתוב "חילוניים" ובצד שני "חרדים".
שואלים את החניכים איפה הם היו ממקמים את עצמם - בתור דתיים לאומיים. (כל אחד צריך לדרוך על הציר במקום שבו הוא חושב שאנחנו נמצאים).
בסופו של דבר, המטרה היא בעצם להסביר שהזרם הדתי לאומי הוא לא סתם "נמצא באמצע" כי אנחנו לא רוצים להיות חילוניים ואין לנו כוח להיות חרדים. אלא שהזרם שלנו הוא בעצם לא נמצא על הציר הזה - כי הוא משהו בפני עצמו, משהו שלם בפני עצמו. כי בעצם לפי הציר - אנחנו קיימים בזכות הקיום של החילוניים והחרדים - יש 2 זרמים, אז תקענו עוד אחד באמצע.

ואז מקריאים את הקטע של הלל מרצבך, מסבירים על הזרם הדתי לאומי, וכו' וכו'.

 

קול, = לדבר בטון הנכון

תנועות = שפת גוף

ידים, 

מבט = לשמור על קשר עין, לשדר את המבטים הרצוים (כמו לא לחייך כשמעבירים ביקורת).

מקום = לדאוג שהחניכים יושבים במקום נח, כיסאות, שיפוע, וכדומה

ביטחון עצמי

התלהבות

ויש עוד דברים...

קול - לא לדבר עם קול מונוטוני (כמו ביום זיכרון)

טון - לשמור על קול חזק

ידים - תנועות ידים. לזוז! לא לעמוד במקום אחד כל הזמן..

מבט - כנ"ל (חית הברזל) לא להגיע עם משקפי שמש!

מקום - כנ"ל. אם יש הפרעות או לעבור מקום או לחכות שההפרעה תעבור...

ביטחון עצמי - לא להתבייש מהחניכים/קבוצה. להאמין בעצמך!

התלהבות/הופעה (לא זוכר, זה היה מזמן) כמו למשל כשמדברים על ביטחון ובטיחות בטיול - לא להגיע בלי כובע, ועם סנדלים!

הכי חשוב בהדרכה - דוגמא אישית!!!!

אני לא זוכר הרבה פעולות שהמדריך שלי עשה, אבל אני יודע שקיבלתי ממנו המון!!

איך קיבלתי? מהדוגמא האישית (וגם אישיות לדוגמא)

שאתה מדריך גם בנות כל העסק מתחיל להיות הרבה יותר מסובך...

אולי זה חרוש אבל ממש יפה  .

את כותבת את המשפט - ''אם קצת רצון וישע כל שש יהפוך ל9''

על הספרה 6 בצורה כזאת שכשקוראים את זה אז המס' נהפך ואז מתקבלת הסיפרה 9.

אם יעלה עוד משהו אז בשמחחה :]

יש תקומיקס הקטן הזה שתמיד מביאים..לא זוכרת מה יש בזה אבל זוכרת שממש אהבתי..מבינים על מה אני מדברת?

כשאת מקבלת תעודה את בוכה וצוחקת בוכה כי הציונים לא משהו ווחקת כדי שאף אחד לא ידע את זה...

משהו כזה

בעזהי"ת

כשאני מקבלת תעודה אני מחייכת ורצה; מחייכת כדי שיחשבו שהציונים טובים ורצה כדי שלא יבקשו לראות..

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=24518

זה מין ספרון כזהה.. ישמצב שאפשר לעשות אתזה גם בקומיקס

אוקיי.. קצת ארוךך שווה קריאה

דף ראשון (הכריכה יענו..): כתוב כזה- איך לקבל תעודה גרועה ולהשאר בחיים..

דף שני: תלמיד/ה יקר/ה! בעייתך ידועה לנו היטב. עם קבלת התעודה במחצית הראשונה קראו לך הורייך והבהירו לך חד משמעית כי אם תמשיך/י להביא ציונים כאלו הביתה את/ה יכול לשכוח בקיץ מ: מחנה/טיולים/טלויזיה/אבטיח/ים (מחק את המיותר, אם יש..) ולא עוד אלא שבחציו הראשון של החופש יהיה עליך לעבוד כדי שתוכל לממן את הקורסים אותם יהיה עליך לעבור בחציו השני של החופש. את/ה מצדך מראה להם באותות ובמופתים כי הנך תלמיד/ה מעולה, עתיד האומה ממש ובעצם כל המורים והמנהלת בראשם רקמו נגדך קנוניה אשר מטרתה להוריד את ציוניך ולהשפילך עד עפר. למשמע דברים אלה מתרתח אביך עוד יותר ואמך מודיעה לך שאוי ואבוי אם תחזור בסוף שנה עם אותה תעודה. הימים חולפים, שנה עוברת ובאמת לקראת סוף שנה מתברר שאין לך אותה תעודה- ישלך תעודה הרבה יותר גרועה. המורים האלו, מה ישלהם נגדך?? טוב, עכשיו את/ה בצרה אמיתית- איך תביא/י תעודה כזאת הביתה אחרי כל האזהרות?? ויותר גרוע- מה יהיה עם החופש?? הרי אם הוריך יממשו רק חלק קטן מאיומיהם צפוי לך חופש שכל עבדות טובה ממנו!! ובכן רבותי, בשורות הבאות נתאר לפניכם כמה דרכים להקהית העוקץ:

דף שלישי:  הדרך הדרמטית

עם קבלת התעודה את/ה נעלם מהאופק. לך לך לחוף הים, שוטט באזור ואדי, העיקר שלא יראו אותך. הוריך מגיעים אחר הצהרים ומגלים שהילד איננו. מתחילים צילצולים לכל הכיוונים-- לא, התכשיט איננו. רק מה?? מישו שם לב לסימני דיכאון חמורים בעקבות קבלת התעודה. "אוי ואבוי" זועקת אמא "מה עשינו??" שש בערב, שבע, שמונה, תשע.. ואתה עוד לא בבית. בעשר אתה מרים טלפון הביתה ומתחיל להתייפח לתוך השפופרת, אמא כמעט מתעלפת "פוצי מוצי אתה בסדר?" "כן" אתה עונה בין פרצי הדמעות "אבל.. התעודה.." "עזוב תעודה!!" צועק אבא "בוא מיד הביתה" ברגע ששמעת 'עזוב תעודה' אין לך שום סיבה לא לחזור הביתה.

דף רביעי הדרך הקלה

קיבלת תעודה, אתה בא הביתה ואינך אומר דבר. אבא חוזר הביתה מהעבודה כולו חיוכים, משחק עם האחים הקטנים. ואז, כבדרך אגב אתה שולף את התעודה מהילקוט "רגע אחד" אתה אומר כאילו לעצמך "מה זו חתיכת הנייר הזאת עם המספרים והמילים.. אהה תעודה נכוןן.. אבא ישלךך שניה? תחתום כאן.."

דף חמישי: הדרך הקשה
 

בדרך זו, עליך לצפות שיקרה משו קשה בבית. נניח איזה תשלום גדול לא צפוי, קלקול רציני במכונית, סכסוך עם השכנים או סתם איזה דודים מאמריקה שהודיעו על כוונתם להתנחל אצלכם איזה חודש וחצי. ואז שכולם בעצבים ובטונים גבוהים שלוף את התעודה ובקש חתימה. יתכן שעל רקע מאורעות קודרים אחדים בחיי המשפחה לא תצטייר התעודה שלך כטרגית כ"כ. אחרי הכל יש הבדל אם אגרוף ניחת עליך כשאתה ברחוב או בשעת קרב איגרוף..
אפשרות נוספת על דרך זו היא להציג ת'תעודה לאבא בעת שידור מבט בין העלאת מחירי הדלק לפיטורי העובדים.. מה כבר יכולהיות??

דף שישי: הדרך הרפואית

הכוונה כאן היא כמובן להקדים תרופה למכה. עם קבלת התעודה בוא הביתה ומיד בכניסתך תודיע "אבא, אמא, אני רוצה לשוחח איתכם הערב אחרי שהקטנים ילכו לישון.." ההורים יהיו נדהמים, מעולם לא פנית אליהם בצורה כזאת. הם ימתינו במתח רב, וכשכולם ילכו לישון אתם מתיישבים ליד השולחן ובראש מורכן אתה אומר "תראו, קיבלתי תעודה גרועה, אין טעם להראות אותה. איני מאשים אפחד. זה לא המורים, זה אני. יש כאן בעיה בלה בלה בלה.." הכלל הוא-- השתמש במילים שלהם, הצג את עצמך שקול, בוגר, אחראי, תו להם להרגיש שאתה יודע עד כמה חמור מצבך, עד כמה נחוצה ההשכלה כיום וכו' וכו'.. אחרי נאום כזה, מה הם כבר יכולים להגיד לך?

דף שביעי:  הדרך הקלילה

מספרים על מישו שהלך לבקר את חברו בבי"ח. "דבר איתו בעדינות" אמרו לו "הוא גוסס" "אין בעיותת" אמר המבקר ופנה לחדרו של החבר, ניגש אליו ואמר "גוססים, מה?.." הינה גם זו שיטה. תשב בבית עם ההורים על אבטיח, ספר בדיחה ולבסוף כדרך אגב "קיבלתי היום תעודה, איזה בידור, הכל שליליים, רק טוב מאוד בהתעמלות, אמא, תעבירי לי עוד חתיכת אבטיח.."

דף שמיניי : הדרך הפילוספית

אתה בא, מתיישב מול אביך הזועם ואומר לו "אבא, מה קרה לך? ציונים זה לא הכל בחיים. אז מה אם אני לא יודע מתמטיקה, זה אומר שאני פחות טוב ממישו אחר? פחות מחונך? למה אתה שופט אותי לפי התעודה?? ציונים זה דבר חשוב, אבל לא הכל בחיים!!" בקיצור, אתה נותן להורים שלך שיחת מוסר עד שהם פשוט מתביישים שהם בכלל דרשו ממך ציונים גבוהים..

דף תשיעיי: נסו גם שיטות אחרות:

-לזייף

-להציג תעודה של מישו אחר

אבל הכי פשוט זה עם גפרורים-- קח ת'תעודה שלך, שרוף אותה ולך לשלום!!

זהוווו!!!

זה בעיקרון אחד החמוודיםם.. קצת השקעה (לכתוב אתזה זה נראלי סרטט.. ), אבל יוצא חתיךך

דירבאלק אתם לא משתמשים בזה, אתם יודעים כמה זמן לקח לי להעתיק אתזה???

ממש חמוד,תודה!!!

20130116184852.doc

בעזהי"ת

נראלי זה מאוד תלוי בסוג החניכים וכו'..

אני באופן אישי לא הייתי רוצה ששתיהם יהיו מדריכים של הילדים שלי, אני חושבת.

ככה בהתבסס רק על הנתונים האלה.

אבל אני לא מכירה אותם;

אם הייתי מכירה ויודעת שאני רוצה שהילדים שלי ילמדו מהם הרבה דברים למרות ה'עישון' או ה'מסורתיות'- אז למה לא..

אבל בגדול, בעיני- זה מסורתי זה עניין של דעה ועישון זה עניין של כח רצון; לכן אני אעדיף את המסורתי [אא"כ הוא לא מסורתי אלא חפיפניק מעצלות, ואז זה גם עניין של כח רצון]

וכולם ב"ה צאדיקים דתיים ונחמדים 
אני אישית לא הייתי מכניס מדריך מעשן להדרכה
בשום פנים ואופן לא
אבל גם מדריך לא הכי דתי לא הייתי מכניס

דילמה קשה אין אפשרות למדרכי חוץ .ממליץ לשאול בחברים מקשיבים

http://www.makshivim.org.il/ask.asp

יש צורך להכיר את המדריך ההוא וגם את השני.

וכן, את הסניף ואת השבט.

קצת קשה להגיע לתשובות בשאלות כאלו דרך שרשור,

עם כל הכבוד וההערכה, ויש המון כאלו.

שבוע טוב!..

אני חושבת שזה תלוי בהשפעה שהחניכים יקבלו מהמדריך.. [אצלנו בצוות יש גם וגם...] אבל כל עוד בפני החניכים הם מושלמים אז אין בעייה.. אבל אם החניכים עלולים ללמוד מהם אז כבר עדיף צוות קטן אבל רק עם מדריכים איכותיים.. 

אבל משחקים שמתאימים להכל -

- נאבאר\never\ אף פעם לא [הזה שמורידים אצבעות מי שכן עשה.]

- התחברתי [שיש חבילת במבה\גלידה, ואז מישו אחד אומר משהו על עצמו, אם יש מישו שמתחר לזה - הוא אומר התחברתי, ולוקח את החבילה ואוכל וגם הוא אומר משו וככה כאילו.]

- מקפיאים קליק בתוך קרח , ואז מעבירים את הקרח וכל אחד אומר משו על עצמו או משו ומעביר , ואז שהקרח נמס אוכלים את הקליק ומביאים צ'ופר - שהקרח נשבר יש קליק

- אפשר גם לעשות פונדו או משו בסגנון [חח כי כידוע הדרך להתחבר לחניכים זה דרך הקיבה ]

הרבה בהצלחה !

בעיקרון לגיל בוגר יותר אפשר לתת מאפינס לצפות עם קצפת וכל מיני סוכריות ואז להושיב אותם במעגל ולשאול אותם מה הם מצפים ממך בזמן שתהי/ה מדריך/ה שלהם..אני עשיתי את זה לחניכות שלי בפעולת פתיחה(כיתה ו-ז)והן נהנו ב"ה..

אבל לחניכים צעירים לדעתי זה פחות מתאים..לשיקול דעתך..

-הדבר המסורתי..מעבירים גוש ענק של קרח וכל חת מספרת על עצמה עד שהיידים קופאות..

או למי שאין זמן או כוח לקוביה גדולה נותנים לכל חניך קובית קרח והוא צריך לספר על עצמו עם הקוביה בפה עד שהיא נמסה..

-משחק של ראשי תיבות..עומדים במעגל ומישו באמצע עם בקבוק,ו אז מי שמתחיל אומר 2 מילים שמתחילות בראשי תיבות של מישו מהחניכים במעגל,נגיד לאחד החניכים קוראים אברהם אברהם,הר"ת שלו זה א"א,אז מי שמתחיל אומר לדוגמא-אבטיח אדום-או כל 2 מילים אחרות שמתחילות באותיות של השם והשם משפחה של החניך שהוא רוצה לקרוא לו..

החניך שקוראים לו צריך להבין שקןראים לו ומהם לקרוא לחניך אחר באותה צורה..וגם מי שבאמצע צריך להבין ואם הוא מבין לפני שהחניך שקראו לו קורא למישו אחר הוא נותן לו תבקבוק בראש,ואז הוא מחליף אותו...אחד הכייפים..

ב"הצלחה בעז"ה!!

אולי תעשי להם חפש ת'מטמון ? זה אולי ריצה אבל את לא צריכה להשתלט עליהם...

אבל כדאי באמת שתיהיה לך מדש"ית מהיישוב ושיהיה בסדר מבחינת שרק מדי פעם את תיהי

אני אישית עשיתי את זה וגם הייתי מדריך לבד (שעה וחצי נסיעה בערך)

א. מה המרחק וכמה תרשי לעצמך לבוא ולהבריז?

ב. כל כמה זמן אתם משתחררים

ג. יש מד"ש/ית? 

כי אם את נגיד תיהי רק פעם בשבועיים בשבת אל תעשי את זה

זה לא טוב לחניכים, לא יבואו ולא יהנו

לא כ"כ יכירו אותך

ואם זה עם מד"ש/ית זה יותר קל כי יהיה מי שיעשה לשבט את העבודה אבל תכלס לא יכירו אותי ולא יחזיקו ממך מישהי

במיוחד בהתחשב בעובדה שבטח לא את תכיני את הפעולות אלא המד"ש/ית שלך

אם תוכלי להגיע לפחות פעם בשבוע שבועיים לסניף, לפחות פעם בשבועיים שבת

ולעשות פעולות עם המד"שית [או לבד ], ולא תזניחי את הסניף בגלל לימודים וכאלה

לכי על זה  

גם לומד רחוק ומדריך בבית...

קצת קשה אבל עם קצת השתדלות וכו' זה אפשרי..

ב"הצלחה...

תראי,בתור מדריכה שיש לה מדשית פנימיסטית זה מאוד קשה..

גם לחניכות וגם לי במיוחד..

אם זה נהוג אצלכם בסניף,אז בטח שתכנסי! אבל אם לךא אני חושבת שזה חבל לך ,לחניכות ולמדשים..

אם יש לך אפשרות תיכנסי להדרכת חוץ באזור של האולפנה שלך,

ההדרכה צריכה להיות חויה של שתי המד"שים, ואם אחד נמצא, מכיר את החניכים,

ואילו השני סתם נספח, שבד"כ לא נמצא...

אז חבל!!!!!!

זה תלוי רק בך!! כמו שכבר אמרו לפני זה כל עוד את תיהי בחזקת מדריכה ולא באמת תיהי מספיק בסניף ותקשרי לחניכים אז באמת אין קטע!!  וסתם תרגישי שאת מבזבזת  את הזמן שלך... אבל אם את תחליטי שאת באמת באמת  רוצה להדריך בייישוב שלך ותעשי הכל בשביל זה אף אחד בכלל לא ישים לב שאת בפנימיה..וזאת  תהי התקופה הכי מושלמת בחיים שלך ומלאת סיפוק.. [למרות שזה אומר שתיסעי המון זמן באוטובוסים ואולי זה יקשה עלייך בלימודים..] וגם את יכולה להדריך איפשהו ליד האולפנא ואז זה יותר מקל...

גפ שלי היו ככה בהתחלה עד  שהם הגיעו למסקנה שאני יותר טובה מהקודמות...

וזה נהיה בזה שהשקעתי פעולות פעם בשבוע....

זה חשוב!!  כי את את לא משקיעה אז הן מרגישות את זה ומתנהגות בהתאם...

תיראי איזה דרבים טובים יש בהם.

זה גיל פשוט מדהים !!!

חניכות שלי שנת שעברהה היו בכיתה ה' .

בטוח יש לך חניכות מדהימות , רק צריך למצוא את הנקודת אור שבהם.

עצם זה שהם באום לסניף זה אומר שהם מעריכות אותך , ומאמינות בך.

ההורים שלהם שולחים אותם לסניף , זה עוד דבר.

ואם כל כך קשה לך , תתחילי לעשות בשבילם דברים ,

נתינה = אהבה.

כשנותנים בלי לקבל תמורה אז אוהבים . כמו תינוק.

שיהיה מלא מלא בהצלחה!!!

תעשי דף, ותחפרי עם עצמך מה טוב בכל חניכה...

ואז שאת באה לפעולה תסתכלי על הטוב ולא על כל שאר הדברים...

חוצימזה שאתה משקיעה במישהו אתה מתחיל לאהוב אותו... !(לא דווקא בהדרכה...)

בד''כ באתר האינטרנט

חשוב לי לתת, חשוב לי לתרום, חשוב לי להתנדב...

וכמובן שאם אפשר לעשות את זה קרוב לבית אז אני עושה את זה בשמחה..

מעבר לזה שגם אני מקבלת המון מזה, נתרמת בעצמי... וכמובן כיף לי....

להעביר את מה שאני קיבלתי לדור שאחריי וכך זה ימשך מדור לדור,

לטפחח את מי שיבוא אחריי ומי שיקדם את העיר שלי 

ובנוסף להכל זה ממש יכול לקדם את המדריך...

הפעולה זה נכנס למישהו?

אלא אם כן הפעולה מושקעת בטירוף 

אתה צריך להביא אותו בתוך מערך פעולות.

מקיף ונקודתי.

ולהיות דמות לדוגמה אישית לחניכיך.

שאלת ההדרכה היא שאלה אחרת.

אני מאמין שדרך ההקניה הזו, של המסרים והפעולות,

מקנה לחניך ערכים שלא היה יכול לספוג בשום מסגרת אחרת.

אני מאמין שאני מחנך דור השואף לקדושה ולנתינה ונאמן לערכי דרכו.

ואני מאמין בנתינה.

ולא, לא שלפתי את המשפטים האלו משום שליפון....

סתם חיברתי אותם עכשיו, עם מחשבה.

זה תלוי , יש פעולות ויש פעולות...

החניך יותר מסתכל על הדרך שהמדריך הולך בה , ודרך הקשר האישי של המדריך עם החניך , המדריך משפיע יותר.

אבל גם פעולות יכולות להשפיע ,

פעם אחת יצאתי מפעולה שהיינו רק 4 בנות בפעולה , ממש התבאסתי בהתחלה על הכמות של הנות 

ואח'כ אחת החניכות אמרה לי , ''וואי הפעולה הזאת הייתה בול במקום''  רק אחרי הפעולה הזאת הבנתי שגם פעולות יכולות להשפיע..

 חניכות לקב"ה..

אני בעצם מחזירה מה שאני קיבלתי...

אני גדלתי בסניף הזה וכל השנים האלו בעצם חינכו אותי ונתנו לי מידות ערכים וכו' אז בעצם אני עכשיו מחנכת את הדור הבא ונותנת להם את מה שגם אני קיבלתי

עלי השפיע מאוד דווקא המדריכה שלי, ולא ממש מהפעולות אלא מה"אישיות לדוגמא", אני חושב שיש לי מה לתרוםם לסניף, אז למה לא?

איזה עגבניה                       !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 שימו לב..- שרוב רוב התגובות כאן ולאו דווקא כאן.. אלא רוב מי ששואל אותו עונה בעיקר-- כי זה כיף! כי אני נהנה מזה! זה עושה לי טוב! תורם לי!!

זה הערכים שאתם הולכים איתם להדריך??????!!!!!?!?!?!?! בשביל עצמכם?!!?!?

אז זאת בעצם הדמות האידיאלית שאנחנו כל כך מעריצים?!?!??

לדעתי, כשאתה הולך להדריך, קודם תעשה את זה כי אתה באמת רוצה לתרום ומאמין בזה, מלכתחילה- כי זה יתרום לאחרים.  

אח"כ... אם בדיעבד זה גם תרם לך... מה טוב ומה נפלא!!!

את באמת צודקת שבראש מעיינינו זה שאנחנו הולכים להדריך צריך להיות בשביל לתרום ולהשפיע. אבל זה לאסותר את זה שזה גם תורם לנו ואנחנו נהנים מזה. מי היה הולך להדריך אם הוא לא היה נהנה?מזה? אז זה כן טוב שבשביל ההנהה אבל זאת לא המטרה..

כי אני חושבת שעד עכשיו קיבלתי , ומילאתי את עצמי , ועכשיו זה הזמן לצאת - ולתרום , ולהשפיע

וחוצמזה שיש לי חניכים מדהימים , שאני חושבת שביחד נצליח לעשות מלאא - כאילו שיא הלהתקדם ולקדם ב"ה !

וקיצור , נראה לי שזה התפקיד שלי עכשיו - בזמן הזה של החיים [עם כמה שזה נשמע פלצני ] ..

3 מקלות ממטריות,

לזהות טעמים של תה,

להוציא כמה שיותר מילים מירד ברד בדרום ספרד,

והיה לי עוד המשך...

ובסוף עשיתי להם שירון עם שירים ישראלים על חורף, ולימדתי אותם מה שהם לא ידעו,

ושתנו כוס תה.

קיצר היה מוצלח

תחרות בין שתי קבוצות.

• כל קבוצה צריכה להלביש את הנציג שלה בכמה שיותר בגדי חורף בזמן קצוב.
• משחק השוקולד עם בגדי חורף.
• "מומיה" - לעטוף בגלילי נייר טואלט.
• להכין על הרצפה "נחש" ארוך מצעיפים.

(להגיד להם להביא מראש בגדי חורף.)

כמובן - בסוף כוס תה עם צו'פר

תודה בכול מקרה!!((:

קישור:

/Forum/Forum.aspx/t502128#5717054